נשק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נשק הוא כלי שיצר האדם כדי לפגוע בבעלי חיים או בבני אדם אחרים. יש 2 סוגים של נשק: נשק ציד המיועד לפגיעה בבעלי חיים ונשק קרב המיועד לפגוע בבני אדם. מאז תחילת המהפכה התעשייתית רוב הנשק המיוצר בעולם נוצר על ידי תעשיית נשק ששכללה אותו מאוד. ההשפעות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של תעשיית הנשק עלולות להיות גדולות מאוד - החל מהגדלת מקרי הרציחות והפציעות כתוצאה מהפצה של נשק קל, עבור בסכסוכים עקובים מדם בין מדינות ויצירת פליטים וכלה בסכנה של מלחמה גרעינית שעלולה להשמיד את כלל האנושות ואת רוב החי על כדור הארץ.

סמל תנועת השלום העולמית

לנשק יש השפעות חברתיות וסביבתיות רבות שבכלליות אפשר להגדיר אותם כך: הנשק מהווה את אחת הסיבות לכך שבמלחמה שמטרתה לנצח, לקבוצה ה"רעה" יותר יש יותר סיכויים לנצח את ה"טובה" ובמקרים שהקבוצה הטובה מנצחת האבדות שלה כבדות יותר. אם הקבוצה הטובה רוצה לנצח במלחמה את הרעה היא צריכה להפוך לרעה יותר גם אם זו לא היתה כוונתה מההתחלה. זה קשור לא רק בזה שהקבוצה הרעה יותר הורגת ומשמידה ביתר קלות: זה קשור גם לתכונות מסוימות של הנשק.

לפני התקופה התעשייתית הקבוצה האגרסיבית יותר יכלה לקיים צבא מומחים שהיו יכולים להתמקד רק בלחימה, כי כפתה על העם להאכיל ולתחזק אותו. צבא המומחים ידע להשתמש בנשק יותר טוב מאיכרים או חייטים שעבדו למחייתם והיו צריכים להתמקד בזה(לדוגמה: פאודלים ואיכרים, אשור והמדינות היותר שלוות שהיא כבשה). כמו כן יכלה הקבוצה שכבשה יותר להכריח את העם לתחזק ייצרני נשק, לקנות נשק, לשלם יותר ללוחמים המומחים ולכן להחזיק יותר מהם. קבוצה מתגוננת שרצתה לנצח במלחמה קבוצה אגרסיבית היתה חייבת לפעול לפי אותם העקרונות עוד יותר מהקבוצה האגרסיבית: להכריח את העם לתחזק צבא מקצועני ייצרני נשק, לייצר משאבים כדי לשכור שכירים, לקנות נשק וכדומה.

בתקופה התעשייתית כדי לייצר נשק בכמות ובאיכות הנדרשים היו הקבוצות הנלחמות חייבות להגיע לרמה טכנולוגית מספקת ולצבור כסף כדי לתחזק אותה גם עם הדבר גרם להשלכות סביבתיות וחברתיות קשות כמו פליטת גזי חממה,זיהום אוויר כריתת יערות ועוד. כדי לנצח קבוצה האגרסיבית, היתה הקבוצה המתגוננת חייבת לעשות את כל זה עוד יותר ממנה. הקבוצה שהעדיפה לא להתמחות בלחימה, לא לכבוש, בתקופה הטרום תעשייתית או לא לעודד תיעוש בתקופה התעשייתית נכבשה(לדוגמה קולוניאליסטים והעמים הילידים).

ישנן סיבות טובות לחשוב שבעוד שמאבק בין מינים שונים של בעלי חיים וצמחים תורם להם דרך הברירה הטבעית, מלחמה בין קבוצות שונות בתוך מין ה-Homo Sapiens מוריד את רמת החיים לא רק אצל הקבוצה המפסידה אלה גם אצל הקבוצה המנצחת ואפילו של קבוצות אחרות של המין. ראה לדוגמה את הסעיף על הכיבושים הקולוניאליסטיים בדף זה.

הקבוצות שהתנגדו לעקרונות האלה מעולם לא ניסו להשמיד את הנשק בכל העולם - הם לרוב ניסו לפגוע בחזרה, מה שגרם לתוצאה המוזכרת לעיל. הדבר כנראה תרם למצב העגום הסביבתי - חברתי בעולם. הוא תרם גם לעיצוב האידאולוגיה של מלכים וכובשים שונים בעבר וכן בעיצוב אידאולוגיית החומריות המודרנית החל מהמאה ה-18 - האידאולוגיה השלטת כרגע בהרבה מדינות.

ישנם 2 מסקנות עיקריות שאפשר להסיק מכל הנאמר:

1. יש אפשרות שהמבנה החברתי הנפוץ היום ואשר לטענת חלק מהחוקרים בעייתי לאדם ולסביבה, לא נוצר באופן טבעי ולא כי הוא הכי טוב לאנושות, אלה פשוט כתוצאה מלחימה של בני האדם ביניהם.

2. היום כאשר כדי לפתור את הבעיות הסביבתיות חייבים שיתוף פעולה בין לאומי ולא שכל מדינה תנסה להביס את האחרת בתחום הצבאי או הכלכלי, חשוב במיוחד שהנשק וההשפעה שלו יעלמו.

התפתחות היסטורית

הנשק הקרבי, בשונה מנשק הציד, הופיע רק לפני כ-5,000-7,000 שנה עם הופעת המלחמות. עד אז, בחברת ציידים ולקטים לא היו מלחמות במובן שאנו מכירים - מכוונות, כדי לכבוש או לשעבד, היו רק היתקלויות במקרה של ויכוח על שלל ציד. בין היתר זה קרה כי בחברה כזאת לאף אחד לא היה את הזמן והכוח הדרושים לכך-כולם היו צריכים לדאוג לאוכל, מים, מחסה.

הנשק לא היה הסיבה ההתחלתית למלחמות, הוא היה התוצאה שלהן. אם זאת ברגע שנוצר, הוא יצר סוג של נעילה טכנולוגית: ברגע שהוא נוצר אצל מדינה אחת, גם היתר היו צריכים לייצר אותו כדי לא לביות בעדיפות צבאית וזה חייב גם את המדינה הראשונה להמשיך ולייצר אותו גם אם היא לא רצתה, כדי לא להיות בנחיתות צבאית. הדבר גרר תחרות - מי יקים צבא גדול יותר וכדי לתחזק כמה שיותר נשק וצבא מקצועי, היו צריכים לנצל את עמלם ואת המשאבים של אחרים ולשם כך היו צריכים עוד נשק, כך שהמעגל נסגר. כנראה שעד שלא ישמידו אותו בכל העולם אי אפשר יהיה לפתוח אותו.

מאז ועד 1346 הנשק לא השתנה הרבה - זה היה נשק קר כמו חניטות, חרבות, חץ וקשת. ב-1346 נעשה השימוש הראשון בנשק חם באירופה. למרות שבדרך כלל את התחלת המהפכה התעשייתית ההיסטוריונים משייכים למאה ה-18, את תחילת תיעוש הנשק אפשר להתחיל מהשנה הזאת. מהשנה הזאת ייצור הנשק הפך לתעשייה קבועה עם רווחים גדולים בין היתר כי את אבק השריפה היה צריך לייצר כל הזמן. ומהשנים האלה הטכנולוגיה הפכה ליותר קובעת במלחמות מאשר התמחות. עם הזמן הופיעו כלי נשק משוכללים יותר ויותר - בתחילה תותחים ורובים משוכללים יותר ובהמשך - אקדחים (בעלי מספר רב של כדורים), מכונות ירייה, מוקשים, אוניות מלחמה מברזל, מטוסי קרב, טנקים, צוללות, נשק כימי, מטוסי הפצצה, טילים, פצצות אטומית, פצצות מימן, נשק ביולוגי, מסוקי קרב, לוחמה אלקטרונית, לוחמת גרילה וטרור, טילים זעירים, מטוסים זעירים ולוחמה על ידי רובוטים.

השפעות של נשק

מלבד ההשפעה הישירה של הנשק, כלומר הקלה על הרג, תעשיית הנשק מייצרת זיהום אוויר רב ופליטות גזי חממה המביאים לשינויי אקלים אנטרופוגניים. הדבר נכון גם לגבי צבאות ומלחמות. הארגון (להבדיל ממדינה) שנחשב לפולט הכי גדול של גזי חממה הוא צבא ארצות הברית. אבל ישנם עוד השפעות מוכרות פחות והן:

בתקופה הטרום תעשייתית

נשק ומלחמות קשורים ביכולת להתמחות בכך. לאחר המהפכה הנאוליתית חיו אנשים רבים בכפרים ורובם עבדו בחקלאות או רעיית צאן, במצב זה רוב האנשים לא היו לוחמים ולא יכלו להתמחות בלחימה. שבטים ונגידיות היו גופים קטנים מידי מכדי להחזיק צבאות מומחים. למרות מלחמות מדי פעם האיכרים לא התמחו בלחימה. בתקופת המעבר לערים (לדוגמה במסופטומיה) החל להתפתח מעמד של לוחמים. הדבר גרר שינויים שונים - בין היתר את המצאת הכסף שנופק בידי המדינה - כדי לאפשר לחיילים לקנות מזון ודברים נוספים מידי איכרים. וכן מיסוי של האיכרים הן בצורה של עבודות חובה - במיוחד גיוס לצבא והן בצורה של תשלום של סחורות שונים.

בתקופה הטרום תעשייתית, בעת העתיקה ובימי הביניים היה קשר בין דיכוי לבין קיום של צבאות מומחים. בחברה או שכבת אוכלוסיה הנוטה לחיי שלום ואשר לא מנצלת את עמלם של אחרים, האנשים היו איכרים, נגרים, חייטים והם לא התאמנו ביכולת להרוג. לעומת זאת בחברה או שכבת אוכלוסיה המבוססת על פלישה, ניצול ועבדות היו הרבה לוחמים מומחים. שום אדם לא יכל להתמחות במקצועיות ב-2 הדברים: אם בחברה כל שהיא הרבה בני אדם מתאמנים בלחימה, צריך שבני אדם אחרים יעבדו בשבילם, יגדלו בשבילם את המזון ויאכילו אותם. כך הדבר גורר לעבודת יתר מצד האיכרים והעובדים עם מרצון טוב או בכוח. ייצור של נשק, שריון וגידול של סוסי מלחמה דרש משאבים רבים. מישהו היה צריך לעשות את זה ומישהו היה צריך להאכיל את האנשים שעושים את כל זה כי לא היה להם זמן לדאוג לאוכל מים וכדומה בעצמם. בנוסף לכך בניה ותפעול של ציוד לחימה כבד: של מבצרים, כלים לניגוח מבצרים וכדומה, כזה דרש כסף רב, עמל רב, ושנות אימונים רבות ומפרכות. שוב, מישהו היה צריך לתת את המשאבים הדרושים לאנשים שעשו את כל זה כי בגלל שהם היו עסוקים בזה לא הייתה להם אפשרות לעשות את זה בעצמם. בנוסף, חברה שתכבוש יותר לא רק תוכל להציע יותר שלל ללוחמים מקצוענים וכך לשכור יותר מהם, היא תוכל גם לקנות יותר נשק בגלל השלל הזה ולכן שוב תקבל יתרון במלחמה.

לכן חברה עם יותר דיכוי וניצול ידעה להלחם ולכבוש יותר טוב מחברה טובה יותר. קבוצה שתרצה לנצח אותה במלחמה, כדי לנצח תצטרך לדכא עוד יותר מראשונה או שתפסיד. ב-2 המקרים הדיכוי יישאר. כך היה עם כל הכובשים והאימפריות העתיקות כמו פרס, יון, רומא, אשור, האצטקים, הטטארים. כך היה עם מרידות העבדים נגד בעלי העבדים, מרידות האיכרים נגד הפאודלים וכדומה. בעלי העבדים והפאודלים היו טובים יותר בלחימה מאשר העבדים והאיכרים כי הכריחו אנשים אחרים לעבוד במקומם ולכן יכלו להתמחות בלחימה או לתת חלק מהשלל למקצוענים שכירים שבזכות השלל הזה לא היו צריכים לדאוג לאוכל ולכן יכלו להתמחות בלחימה. הם יכלו גם להכריח את העבדים והאיכרים להאכיל בעלי מקצוע שייצרו נשק וציוד צבאי וכמו כן בשלל הם יכלו לקנות נשק. אם העבדים או האיכרים היו רוצים להקים צבא יותר חזק הם היו צריכים לפעול לפי אותם הכללים: להפוך את חלק מהעם ללוחמים מומחים להכריח אחרים לתחזק אותם וכך הלאה ואת כל זה לעשות עוד יותר מהיריב. כלומר, להפוך לחברה עם עוד יותר דיכוי מהראשונה. אותו הדבר לגבי אימפריות והעמים היותר שלווים ושיוויוניים שהן כבשו.

דוגמאות היסטוריות

1. סרגון מאכד.

הצבא המקצועי העתיק ביותר הוא כנראה הצבא במלכותו של סרגון מאכד. 5,400 איש "אכלו את לחמם לפניו כל יום". הצבא התקיים מביזה. סרגון הקים את האימפריה הראשונה שכללה את כל מסופוטמיה והחריב את מה שנישאר מהדמוקרטיה בערי שומר. לפני כן, השלטון בשומר לא היה מלוכני לגמרי, והוגבל על ידי העם והאצולה. המשטר של סרגון גרם להרבה התקוממויות ובסוף שלטונו כל הארץ התמרדה נגדו. סביר שהוא הצליח לדכא את ההתקוממויות בגלל צבאו המקצועי כי לפני כן בשומר, רוב הלוחמים היו אזרחי הערים, שכירי חרב מקצוענים היו מעטים‏[1][2].

2. אשור.

אם לגבי סרגון אין ביטחון מלא הרי שהממלכה הראשונה לגביה יש ביטחון מלא שהיא השתמשה בצבא מקצועי לחלוטין וטכנולוגי במיוחד באופן קבוע במזרח התיכון הייתה אשור מימי טגלאת-פלאסר השלישי והיא אכן כבשה והחריבה יותר מהאחרים. כדי להקים צבא מקצועי גדול יותר מזה של אשור, היה צריך לשכור יותר לוחמים מקצוענים ולשלם לשכירים יותר כסף מאשור, כדי שלא יעברו לצד שלה, כלומר, לשדוד יותר‏[3].

3. רומא.

בעת העתיקה דוגמה מובהקת היא רומא וההתקוממויות נגדה: ב-400 השנים הראשונות של קיומה רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן, והחברה בתוכה התאפיינה בשאיפה לשוויון. בשנת 367 לפני הספירה אפילו חוקק חוק המגביל את השטח המקסימלי של הקרקע שיכול לקבל אדם פרטי כדי למנוע אי שוויון. כאשר התחילו הכיבושים הגדולים בערך בשנת 340 לפני הספירה, היו האיכרים צריכים להתנתק לזמן ארוך מהחלקה שלהם, הדבר גרם להתרוששות האיכרים ומעבר קרקע לבעלי אדמות עשירים. ההתרוששות גרמה לכמה התקוממויות ומלחמות אזרחים. היא גם הפריעה לכבוש - בימי המלחמה הראשונה עם קרטגו אחת הבעיות של רומא הייתה אי שביעות הרצון של האיכרים מהניתוק מהחלקות. בסופו של דבר בסביבות שנת 100 לפני הספירה, הוקם צבא שכירים. לרומא היה מנגנון צבאי משוכלל, טקטיקה צבאית מתוחכמת ונשק מתוחכם יחסית לתקופה. עם צבא השכירים הזה הכיבושים התנהלו באפקטיביות, אבל בעזרתו מפקדים כמו יוליוס קיסר בסופו של דבר השמידו את הרפובליקה. האימפריה הרומאית שהוקמה במקומה הייתה מבוססת על דיכוי וניצול כאשר העם והעבדים הוכרחו להאכיל את הצבא המקצועני אשר במשך מאות שנים קבע מי יהיה הקיסר להבטיח את ייצור הנשק לתת את המשאבים לכך. אימפריה כזאת יכלה לכבוש בהרבה יותר אפקטיביות, למרות שלטענת ההיסטוריונים הרומאים רמת החיים הייתה יותר גבוה דווקא לפני הכיבושים. רומא לאחר הכיבושים שלה הייתה יכולה לגיס הרבה אנשים מהעמים השכנים בעזרת חלוקת שלל ויכלה גם לקנות הרבה נשק.

רומא כבשה המון מדינות ודיכאה באכזריות את ההתקוממויות הרבות מאוד נגדה. בין היתר את ההתקוממויות של העם היהודי לדוגמה בשנת 70 לספירה, ו-132-135 לספירה, למרות לחימה נואשת. היא דכאה גם מרידות עבדים רבים כמו לדוגמה ב-138-132 לפני הספירה, 104-101 לפני הספירה, 74-71 לפני הספירה. בכל המקרים היריבים היו פחות משוכללים בלחימה מאשר רומא - בדיוק מהסיבה שהעדיפו להתעסק בעבודת אדמה מאשר להכריח עבדים לעשות זאת ובינתיים להתמקד בלחימה וייצור נשק. כמובן שגם היריבים של רומא לפעמים היו ממלכות גדולות אבל הם היו פחות ממוקדות בכיבוש ממנה. על העבדים והאיכרים אין מה לדבר הם לא היו מומחים בלחימה ולא הייתה להם אפשרות ליצור מנגנון צבאי משוכלל.

אם, נניח, העבדים שהתמרדו ברומא, היו רוצים להקים מנגנון מלחמתי אפקטיבי יותר מזה של הרומאים, הם היו צריכים קודם כל לצוות על חלק גדול מהגברים להקדיש את רוב זמנם ללחימה ולימוד לחימה. את האחרים היו חייבים להכריח להאכיל אותם. אחר כך היו צריכים לייצר יותר נשק, שריון, כלי מצור, מצודות מהרומאים ומשוכלל יותר ולזה היו צריכים להקדיש את כוחם וזמנם עוד חלק גדול מהגברים, כאשר האחרים היו חייבים להאכיל אותם. היו צריכים לגדל יותר סוסים מהרומאים כדי להקים חיל פרשים גדול יותר ולצוות על האנשים לתחזק אותו. היו צריכים לכבוש כמות כזו של מדינות שהשלל יבטיח קניית יותר נשק מהרומאים ואת הגעתם של לוחמים מהעמים האחרים לעזרה. בקיצור, להפוך לאימפריה עם דיכוי עוד יותר גדול מרומא.

דוגמה להשפעת העיקרון הזה היא מלחמת העבדים השנייה בסיציליה. אתנאון אחד ממנהיגי המרד, כאשר שחרר מבעלי העבדים שטח מסוים לקח מהאחוזות לצבאו רק את החזקים ביותר. ליתר הוא ציווה להמשיך בעבודותיהן, כדי לספק לצבאו מזון‏[4].

4. יון העתיקה.

דוגמה ידועה נוספת היא יון העתיקה. ביון העתיקה במדינת ספרטה שנקראה גם לקדיימון, לאזרחים היה אסור בחוק לעבוד - אם בחקלאות או בכל מלאכה אחרת. הם היו צריכים להקדיש את חייהם ללחימה כאשר את המזון ספקו העבדים-האילוטים. סביר שבגלל זה הצבא של ספרטה נחשב לחזק ביותר במשך כמה מאות שנים ביון ובגלל זה גם היחס האכזרי במיוחד לאילוטים -מעשי הרצח הקבועים שנקראו ,קריפטיות". לעומת זאת לדוגמה באתונה אזרחים רבים עסקו בחקלאות או במלאכה הצבא שלהם נחשב לפחות חזק עד המאה החמישית לפני הספירה.

במאה החמישית לפני הספירה היונים הדפו את ההתקפה הפרסית. כדי להדוף אותם הקימו הפוליסים היונים ברית. לאחר שהפרסים גורשו ב-479 לפני הספירה, האתונאים החליטו להמשיך להתקדם לתוך אסיה תוך שהם כובשים ומשעבדים ערים נגד רצונם. בעלי הברית שלהם לעומתם חשבו שאין טעם בכיבושים. במקום להציב חיילים האתונאים דרשו מהם לתת כסף לתחזוקת הצבא. בסופו של דבר גם זה נמאס לבעלי הברית כי הם לא רצו לתת כסף בשביל דברים כאלה. אבל האתונאים הכריחו אותם וההתקוממויות שלהם דוכאו בקלות בגלל שלאתונאים, עקב הכיבושים שלהם היה יותר ניסיון צבאי, אוניות מלחמה וכסף(ראה: תוקידידס, מלחמת פלופונס, ספר 1 פסקאות 98-99 ופלוטרכוס: הביוגרפיה של קימונס).

בסופו של דבר המצב הזה הביא בשנת 431 לפני הספירה למלחמת פילופונס כאשר ספרטה התייצבה לצד "בעלי הברית" המדוכאים. לפי תוקידידס(הספר הראשון של "מלחמת פילופונס" פסקאות 141-142), פריקלס, מנהיג אתונה חשב שאחת מנוקודות התורפה העיקריות של ספרטה היא העדר כסף. יש לציין, שלמרות שכל האזרחים בספרטה חיו על חשבון האילוטים, אסור היה שם לאזרחים להתעשר אחד על חשבון השני ובכלל לקחת יותר מהדרוש ולהתעשר. האוכל שבא מהאילוטים נאכל בסעודות שיתופיות(סיסיטיות), המסחר כמעט שלא היה קיים בספרטה. כל זה הביא לכך שלא היה לספרטנים כסף כדי לקנות אוניות או לשלם לבנאי אוניות, לשלם לשכירים וכדומה. לכן לטענת פריקלס הם לא יכלו לצאת למסעות כיבוש רחוקים וגדולים. ובאמת במהלך המלחמה הספרטנים לא צברו הצלחות גדולות עד שליסנדרס לא התחיל לקבל סובסידיות מפרס ולא השתמש בהן כדי למשוך את השכירים אליו(ראה הביוגרפיה של לסנדרס, פלוטרכוס).

ספרטה נצחה במלחמה ולקחה שלל רב ולאחר מכן הרחיבה את מדיניות הכיבוש שלה. בהתאם לכך הספרטנים החלו לרדוף אחרי הכסף. לפי חוק אפיטדאוס ב-398 לספירה הותר סחר חופשי בקרקע והכסף השתלת על ספרטה במהירות. ספרטה עברה לשימוש נרחב בשכירים וכל השוויוניות נעלמה במהירות מהמשטר בתוכה.

5. שאנג יאנג וכיבוש סין על ידי ממלכת צ'ין.

החל מהמאה ה-11 לפני הספירה בסין שלטה שושלת ג'ואו. השושלת חלקה אדמות יחד עם התושבים למקורבים מה שיצר מערכת פאודלית אשר בסופו של דבר גרמה להתפרקות הממלכה לכ-1,500 ממלכות קטנות. לאחר מלחמות רבות נשארו רק 7 ממלכות גדולות. כל מלך רצה לשלוט על האחרים למרות שהיו פילוסופים שתמכו באיחוד מרצון של הארץ. בסופו של דבר ממלכת צ'ין יצאה מנצחת הודות לרפורמות של שאנג יאנג. הרפורמות כללו:

שבירת הקהילות הכפריות ועידוד מעבר האדמה לרכוש פרטי, מסחר חופשי בחלקות.

עלייה במיסוי האיכרים.

התרכזות האוכלוסייה במלחמה והגדלת תפוקת המזון והבדים - תרבות וכדומה הם מותרות מזיקים.

נתינת תואר אצולה רק לפי עזרת האציל בהשגת הנקודות המוזכרות לעיל.

שעבוד האיכרים שלא מלאו את מכסת הייצור על ידי אלה שמלאו(לאחר שהקרקע נהפכה לרכוש פרטי אלה היו במקרים רבים פשוט איכרים עניים יותר ועשירים יותר).

לקיחת הנשק מהעם והשארתו רק בידי הצבא המקצועי.

השליט מעל החוק.

העם לא יכול לומר את דעתו על מדינות המלך או הממשלה -גם תמיכה במדיניות היא הבאת דעה, כלומר, סוג של מרד ולכן גוררת הגליה.

הרפורמות לעיל, הביאו לשבירת הקהילה הכפרית, לקיטוב חברתי חזק, הפיכת חלק ניכר מהאוכלוסייה לעבדים. הם נשנאו-על ידי רבים כולל אפילו חלק ניכר מהאצולה. אבל, הם חיזקו צבאית את ממלכת צ'ין, כי העלו את התוצר ואפשרו לשכור הרבה שכירי חרב בין היתר את הנוודים מהצפון אשר תקפו קבוע את סין וקודם כל את האיכרים. באמצעות כמות גדולה של שכירי החרב, כבשה ממלכת צין את סין תוך כ-100 שנה והשליטה על כל המדינה את החוקים האלה‏[5][6][7].

6. ימי הביניים והפאודליזם

אותו המצב היה בימי הביניים. בימי הביניים האידאולוגיה הרשמית כפי שבוטאה על ידי הכנסייה הקתולית במערב אירופה הייתה שקיימים 3 מעמדות: הלוחמים, המתפללים(כמורה ונזירים) והמעמד השלישי שתפקידו לתחזק את הלוחמים כדי שיוכלו להתרכז בלחימה, לקנות נשק וכדומה. זו הייתה ההצדקה הרשמית לניצול בימי הביניים באירופה ולמרות שבדרך כלל המצב של המעמדות, היה תוצאה,של כיבוש בכוח של קבוצות נצלניות, היא לא הייתה שקרית לגמרי: מלכים שרצו להתגונן בנשק היו חייבים לפעול לפי העיקרון הזה‏[8].

כך לדוגמה המילה עצמה "פאודליזם" שמתארת שיטה זו, באה מהמילה "פאוד", כלומר חלקת קרקע עם איכרים הניתנת לאדם בעבור שירות צבאי למלך. המילה הונהגה תחילה בצרפת ובהתחלה החלקה נקראה "בנפיקיאום". ובאמת בצרפת השיטה הזו היתה שלטת במשך מאות שנים. קשה להאשים רק את מלכי צרפת בהנהגת השיטה: בלעדיה היה להם קשה להדוף לדוגמה את תקיפת הצבאות המוסלמיים במאה השמינית. למעשה למרות שזה היה תהליך ארוך נחשב שהשיטה הונהגה רשמית בצרפת על ידי קארל מרטל והודות לה הצליח להדוף את פלישת המוסלמים‏[9]. כמובן שלפי החוק הרגיל של המלחמה התנהגות הצבא המנצח היתה כזו שאחרי הפלישה שלו לדרום צרפת, רבים מהתושבים, כולל רבים מהיהודים, העדיפו את המוסלמים‏[10].

בימי הביניים, הפמליה של האביר ויצרני הנשק שלו גם דרשו משאבים רבים שהיו צריכים להגיע מצד איכרים. מצד שני האבירים המשוריינים והרכובים היו מעין "חיל טנקים" שנהנו מיתרון אדיר מול רגלים ויכלו להביס צבאות גדולים יותר. כמובן שאם האיכרים שלא היה להם נשק ואימון ניסו התקומם נגד התנהגות גרועה של האביר האבירים לרוב נצחו אותם בקלות. משום כך במשך ימי הביניים התקיים מצב של עריצים עם נשק יקר ואיכותי ששלטו בצורה עריצה על המוני אנשים עם זכויות מועטות ששילמו מס גבוה וחיו בעוני מחפיר. (צמיתות).המצב בא לידי ביטוי בין היתר בסיפורו של רובין הוד אשר מעולם לא הביס את הפאודלים בקרב גלוי אלה נאלץ להסתפק במלחמת גרילה. אם האיכרים היו רוצים להקים צבא שיוכל לנצח את הפאודלים הם היו צריכים להכריח מישהו אחר לעבוד במקומם כדי שיוכלו להתרכז בלחימה, להכריח מישהו לייצר בעבורם נשק ולהכריח מישהו אחר להאכיל את האנשים האלה וכדומה, בקיצור להפוך לחברת ניצול יותר גרועה מהפאודלים.

הקבוצות שהתנגדו לכובשים אף פעם לא ניסו להשמיד את הנשק בכל העולם כדי שהכובשים לא יוכלו לכבוש, מה שגרם לתוצאה המוזכרת לעיל.

בתקופה התעשייתית

עם פיתוח התותח והרובה, הגורם הטכנולוגי הפך לחשוב הרבה יותר. גדלו ההשלכות הסביבתיות השונות מהייצור. בחרבות וחצים היה אפשר להשתמש הרבה פעמים, אבק שריפה היה צריך לייצר עוד ועוד. אחר כך הופיעו כלי לחימה משוכללים יותר ויותר. בתקופה התעשייתית כל מדינה כדי שלא יביסו אותה צבאות השכנים הייתה צריכה לפתח תעשייה באופן כללי, להגיע לרמה טכנולוגית מספקת, כדי שבמסגרת זו אפשר יהיה לבנות את התעשייה הצבאית. היא לא יכלה להישאר כחברה המבוססת על קהילות חקלאיות העובדות עם קילשונים, ידיים וסלים: היא הייתה צריכה לבנות מפעלים ותעשייה כדי שהיא תוכל לייצר נשק ולוגיסטיקה במידה המספקת לכך שלא יביסו אותה. זו הייתה אחת הסיבות העיקריות לתיעוש: כך זה היה בעולם המערבי, כך זה היה בברית המועצות בימי התיעוש בשנות ה-30 כאשר התקרב העימות עם גרמניה ובכל העולם. נוסף על כך כדי לקנות חומרי גלם לנשק או את הנשק עצמו, כדי להקים תעשיית נשק יש צורך בכסף, וכדי שיהיה הרבה כסף שוב צריך להקים תעשייה לשאוף לצמיחה כלכלית. לכל זה צריך לשאוף כל הזמן כדי לעקוף את השכן, גם עם הדבר גרם למפגעים סביבתיים שונים כמו פליטת גזי חממה או זיהום אוויר. כל קבוצה שהתנגדה באמצעות נשק לקבוצה אגרסיבית אחרת כדי לנצח הייתה חייבת לפעול לפי אותו העיקרון או שהובסה. ב-2 המקרים הרדיפה אחרי התוצר המקסימלי נמשכה. כך הפך הנשק לאחד מהסיבות העיקריות למשברים בעולם הנוכחי.

דוגמאות היסטוריות

אפשר להביא דוגמאות כמה שרוצים, כי לא היה מקרה אחד בו הכלל לא פעל. כמה דוגמאות בולטות:

הצבאות השכירים

בתקופה התעשייתית, במקום צבא פאודלי שהתבסס על גיוס הוואסלים על ידי הסניורים החלו לקום צבאות שכירים, כאשר כדי לקבל כסף לשכור אותם היה צריך שוב לקחת אותו מהאיכרים והנכבשים. עד 1650 רוב הצבאות היו שכירים‏[11] חיילים בתקופה הזו היו צריכים להתאמן לא פחות מקודם: השכירים נלחמו עד שיכלו עוד להרוויח כסף מהלחימה, עד הזקנה. אחרי המאה ה-17 החלו המדינות לעבור לגיוס המוני. גם בתקופה הזו היו החיילים צריכים להתאמן לא מעט. ברוסיה לדוגמה, במאות ה-15-17 הצבא היה חלקית שכיר, חלקית פאודלי. במאה ה-18 עד 1793 אחד מכל כמה איכרים גויס עד סוף חייו, מ-1793 ל-25 שנה. לאט לאט התקופה התקצרה אבל אפילו בסוף המאה ה-19 תקופת השרות הייתה 7 שנים‏[12]. תקופה זו באה לידי ביטוי בשינויים רבים בתרבות ובחברה, בירידת מעמדם של האבירים בתקופת הרנסנס ובצמיחה של ערים גדולות ולאחר מכן של מדינות. כמו כן החלו להתחזק מלכים או שלטונות לאומיים אשר שלטו על עשרות אלפי ולאחר מכן על מאות אלפי חיילים. יש לציין שהצבאות המבוססות על גיוס כפוי ושכירים המשיכו לדכא את האיכרים בארצם ולכבוש מדינות אחרות. לדוגמה, בתקופה זו החלו הכיבושים הקולוניאליסטיים, במאה ה-17 בצרפת היו כמה התקוממויות גדולות שדוכאו(כמו הפרונדה 1648-1653 שדוכאה בעזרת שכירים), ברוסיה דוכאו מלחמות איכרים ב-1607, 1671, 1775. יש לציין שחלק מההתקוממויות היו כי האיכרים היו צריכים בעמלם להבטיח את ייצור הנשק כדי שהשלטון יוכל להלחם ולכבוש(במיוחד במלחמת פוגאצ'ב ברוסיה ב-1775) והיה גם קל יותר לדכא כי גדל הפער בין הצבא החמוש בנשק עוד יותר פוגעני והעם הלא חמוש. עבודת הדיכוי והכיבוש, הובטחה על ידי חלוקת חלק מהשלל לחיילים, אך גם על דיכוי החיילים על ידי המפקדים. ידוע האמרה של פרידריך השני במאה ה-18: "החייל צריך לפחד ממקל המפקד יותר מהאויב!"

הכיבושים הקולוניאליסטיים

2. דוגמה טיפוסית, הם הכיבושים הקולוניאליסטיים ובפרט השמדת האינדיאנים באמריקה המרכזית והדרומית על ידי הספרדים: לפי ברטולומה דה לאס קאסאס כ-15.5-18.5 מיליוני אינדיאנים נרצחו בשנים 1492-1542 למרות כל ניסיונותיהם להלחם. לטענתו האינדיאנים חיו חיי שלום הרבה יותר מהספרדים, המלחמות ביניהם היו "לא נבדלים הרבה מהמשחקים של הילדים בקסטיליה" והנשק שלהם היה נשק ציד. לעומתם הספרדים השתמשו בנשק משוכלל מאוד‏[13]. אם היו רוצים האינדיאנים לנצח את הספרדים בעזרת נשק היו צריכים להקים צבא מומחים, מקורות אספקת כסף ותעשיית נשק יותר גדולים מאלה של האימפריה הספרדית-גרמנית-איטלקית-הולנדית בה הם נלחמו, מה שכנראה היה גורם למצב החברתי סביבתי אצלם להיות לא יותר טוב מזה של המצב באימפריה הזאת.

יש לציין שהמאמץ שהיו צריכים הספרדים להשקיע בכיבוש העמים האינדיאנים השונים היה ביחס ישיר לאגרסיביות העמים האלה. האצטקים נחשבו לעם יחסית אגרסיבי והספרדים היו צריכים להשקיע הרבה זמן ומאמץ בכיבוש האימפריה שלהם. הכיבוש המלא לקח כ-5 שנים, כאשר הספרדים בתחילה הובסו והיו צריכים לרכז צבא של אלפי חיילים כדי להשלים אותו. לעומת זאת כיבוש האנדיאנים בהאיטי אשר נחשבו לחברה שוחרת שלום, לא נתקל בקשיים כאלה.

לטענת לאס קאסאס, הפלישה והשמדת העמים האינדיאנים היא חטא, שבעקבותיו אלוהים יכול "להרוס ממלכה שלמה". הוא כתב בסוף ספרו "תיאור קצרצר של הרס האינדיות" שהוא כותב "כדי לגרש את הגהנום מאמריקה ולהציל את נפשות הספרדים". זאת בשונה מכמרים אחרים שהסבירו שרצח העם האינדיאני הוא בסדר גמור כי זה עונש על חטאיהם (אותו הדבר הם אמרו גם לגבי גרוש היהודים והמוסלמים בערך באותה תקופה). ההוכחה המרכזית היתה שהספרדים נצחו במלחמות כלומר הרגו ביותר אפקטיביות, הרבה יותר אינדיאנים נהרגו מאשר ספרדים. לטענת אס קאסאס הפסד האינדיאנים במלחמות מוסבר על ידי עוצמה צבאית נמוכה יותר, דווקא בגלל שהם לא נלחמו הרבה ביניהם. המסקנה היא שדווקא עמים עם מאפיינים חברתיים חיוביים יכולים להיות חלשים יותר צבאית. למסקנה זו יש חשיבות כי בתקופות עתיקות ומודרניות כדי להגיע לעוצמה צבאית גדולה היה צורך בדיכוי ופגיעה סביבתית. נראה שכדי שהקבוצות הטובות יותר לא יושמדו במלחמה או לא יהפכו לקבוצה רעה עוד יותר מהיריבה, עדיף להן להשמיד את כל הנשק בעולם מאשר להרוג בחזרה במלחמה. ראו פרטים בדף נשק.

את מילותיו של לאס קאסאס זכרו אחר כך, כי הפלישה והשמדת העמים אינדיאנים גרמה לכל מיני אי נעימויות לספרד וגם לאירופה בכלל. כך לדוגמה הוא גרם להפצת מחלות שונות גם בקרב הקונקיסטאדורים וגם באוכלוסייה האירופאית בכלל כמו העגבת ועוד. הוא גרם למהפכת המחירים - אינפלציה מהירה. כאשר הביאו הרבה זהב התוצאה הייתה שבעבור אותה כמות זהב נתנו משמעותית פחות מוצרים. חלק מהתוצאות הייתה שמעמד ההידאלגוס ממנו יצא רוב הקונקיסטאדורים ירד מנכסיו, והשלטון המונארכי בספרד הגיע לפשיטת רגל 3 פעמים במאה ה-16.‏[14]

כמו כן, זו היתה הסיבה המרכזית להפיכת האיים הקאריביים לבירה העולמית של שודדי הים("שודדי הקאריביים") והפיכת ספרד למטרה מספר 1 שלהם. הספרדים גזלו זהב וכסף בכמויות עצומות מהאינדיאנים. חמישית מהשלל (Le Quinto) הועבר באניות למלך ספרד. מסלול האוניות שהעבירו את השלל מהאיים הקריביים ממקסיקו עבר דרך האיים הקריביים. אותו הדבר לגבי האוניות מפרו - זאת משום שהיה מעייף ארוך ומסוכן להעביר את הזהב מפרו דרך מעבר מגלן, ולכן הביאו אותו באוניות דרך האוקיינוס השקט עד למקום בו רצועת החוף המפרידה בין האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי היא הצרה ביותר (פנמה, היכן שמאוחר יותר בנו את תעלת פנמה), משם העבירו אותו על גבם של עבדים, סוסים, פרדות, וחמורים דרך הרצועה הזו עד האוקיינוס האטלנטי, ואחר כך שוב באוניות עד לספרד. ליד המקום הזה באוקיינוס האטלנטי יש כ-1 60 איים ששימשו כמקום מסתור לשודדי הים. תוך 2-3 שנים מהתחלת הכיבוש הספרדי החלו שודדי ים אנגלים, צרפתים והולנדים לתקוף את הספינות את המושבות באמריקה ולפעמים גם את ספרד. המדינות האלה היו מסוכסכות עם ספרד והממשלות שלהן לא הפריעו לתקיפות(לפעמים הם השתמשו ברצח העם האינדיאני על ידי הספרדים כהצדקה לתקיפות שלהם, אבל בעוד שרוע מוליד רוע, הוא לא יכול לתקן אותו - בדיוק כמו שהכיבוש הספרדי לא תיקן את התקיפות שעשו האינדיאנים אחד נגד השני ואף החמיר את המצב, כך התקיפות של שודדי הים לא "תקנו" את העוול שגרמו הספרדים וגרמו לבעיות במדינות האלה). כך זה נשאר במשך 300 שנה עד להתנתקות המושבות הספרדיות מספרד.

עד אז ברצועת פנמה עמד כפר שקראו לו "פנמה" כלומר "מקום עשיר בדגים". אבל בתקופה הזו הספרדים בנו שם מבצר כדי להגן על הזהב מפני תקיפת שודדי הים. מבצרים כאלה נבנו לאורח כל הרצועה והם היו באופן קבוע מותקפים ונשרפים על ידי שודדי הים.

כמו כן נראה שזו היתה אחת הסיבות העיקריות לתקופת הקרח הקטנה - ירידה בטמפרטורה עולמית במאות ה-14-19. כאשר מתוך 60 מילון אינדיאנים הושמדו 56 מילון השטחים החקלאיים שהם עיבדו כוסו ביערות אשר שאבו פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. כתוצאה מכך הטמפרטורה ירדה ב-0.15 מעלת צלזיוס‏[15]. סיבה נוספת היא כנראה המוות השחור: מגפת הדבר באמצע המאה ה-14‏[16]. יש לציין שמגפות האלה בדרך כלל נגרמו בגלל מלחמות כאשר גופות שכבו ברחובות. בצרוף מקרים מעניין, המגפה הגיעה דווקא כאשר נעשה השימוש הראשון בנשק חם, באירופה בקרב קרסי ב-1346.

עידן הקרח הקטן הביא לרעב, מרידות, הגירה, ירידה כללית בפריון החקלאי. ההשפעות היו קשות ביותר באירופה בין היתר במדינות הצפוניות שהרוויחו בעקיפין מהשמדת האינדיאנים, דרך מסחר ושודדי הים. יש לציין שהאוכלוסייה אז העלתה כל מיני גרסאות לסיבות למזג האויר הגרוע, אבל אף אחד, עד עכשיו, לא קישר את זה להשמדת האינדיאנים, מלחמות או שימוש בנשק חם‏[17].

לפי דעתו של הגיאוגרף המוסלמי - נוצרי מהמאה ה-16, אל חאסן איבן מוחמד אל וואזן אל פאסי, הנודע כ-Leo Africanus‏[18] שנחשב לגאוגרף הסמכותי ביותר בכל הקשור לגאוגרפית אפריקה באירופה עד המאה ה-19, הכושים במאה ה-16 חיו "חיים טובים" ולאדם זר היה יותר בטוח להתארח אצלם מאשר אצל יתר תושבי אפריקה. כמו כן הוא אמר שהם מבלים את זמנם טוב יותר מאשר שאר תושבי אפריקה. לפי תיאורו כמות הטכנולוגיה אצלם הייתה נמוכה יותר מאשר אצל השאר‏[19]. גם מבחינת השפעות סביבתיות העמים האלה תרמו משמעותית פחות לתופעות כמו ברוא יערות בהשוואה לאירופאים ואפילו לנוודים שחיו מצפון להם במדבר סהרה. מכאן ניתן לשער שלא היה להם נשק משוכלל במיוחד וצבא מקצועי. הכושים שועבדו קודם על ידי הערבים ואחר כך על ידי האירופאים והשיגו עצמאות לרוב רק בשנות ה-60 של המאה ה-20. לפי האו"ם מכירת הכושים כעבדים לאירופה ואמריקה במאות ה-15-19 מהווה את הדפורטציה(הגליה) הגדולה בהיסטוריה: 17 מיליון בני אדם‏[20]. כמובן שכדי להביס צבאית את סוחרי העבדים הערבים או האירופאים היה צריך להקים צבא מקצועי ולחמש אותו יתר מאלה עם כל ההשלכות החברתיות והסביבתיות הקשורות.


העמים הילידים בדרך כלל הפסידו במלחמות כי לא היה להם נשק משוכלל, תעשייה לייצר אותו וכסף לקנות אותו. ארגון האומות המאוחדות ב-1994 הכריז שמאתה כל שנה ב-9 באוגוסט יהיה "יום הילידים הבין לאומי" בין היתר בגלל התרומה של עמים האלה לפיתוח בר קיימא ושוויוני ושמירה על הסביבה‏[21][22].

יפן

דוגמה מעניינת היא מה שקרה ביפן. הסמוראים היפנים הכירו את הרובה ואף נעשה ייצור שלו ביפן, אבל בגלל הפגיעה במעמד הלוחמים הסמוראים החלו להגביל אותו בהדרגה עד שאסרו את השימוש בו בהצלחה. דבר זה הוא דוגמה לנסיגה טכנולוגית אבל הקושי בדבר זה שהוא הותיר את יפן פגיעה יותר לאיום מבחוץ ולכן חודש השימוש ברובים. ג'ארד דיימונד טוען כי דבר זה לא היה אפשרי בחברה האירופית שכן בה בניגוד ליפן לא הייתה מדינה מבודדת אלא אוסף של מדינות שאיימו זו על זו. מי שלא היה רוצה להשתמש ברובים היה נכבש מהר על ידי שכניו.

מלחמת האיכרים בננהגת פוגאצ'ב

עוד דוגמה מעניינת היא מה שקרה בזמן מלחמת האיכרים שהונהגה על ידי פוגאצ'ב ברוסיה ב-1773-1775. בתחילת המאה ה-18 בנה הצאר פיוטר הראשון הרבה מפעלים לייצור נשק ובייחוד ארטילריה בהרי אוראל, כדי להלחם עם השוודים, בין היתר על מנת לאפשר מסחר ימי בים הבלטי. העבודה שם נחשבה ליותר קשה מהגליה לסיביר, אף אחד לא הלך לשם מרצונו ולכן האיכרים הוכרחו לעבוד שם בכוח. ב-1762 עלתה לשלטון יקטרינה השנייה. לפני כן היא לא הייתה בשלטון וקראה הרבה ספרים של מונטסקייה, בייל, וולטר. כאשר היא עלתה לשלטון היא הוציאה הוראה לפיה מעכשיו העבודה במפעלים באוראל תתבצע רק בהשכרת עובדים מרצון. במפעלים האלה גם ככה התקיימה שביתה באותו הזמן ואחרי הפקודה כל המפעלים הפכו לאזורי מרד. האיכרים דרשו לשחררם ולשלוח אותם הביתה. באותו הזמן בעלי המפעלים הסבירו ליקטרינה שאף אחד לא ירצה לעבוד במפעלים האלה מרצונו ושהיא תישאר בלי ארטילריה לצבא שלה. יקטרינה בטלה את פקודתה ודיכאה את ההתקוממות במפעלי אוראל בכוח צבאי. העול על האוכלוסייה התגבר בימי יקטרינה בין היתר בגלל שרוסיה ניהלה אז מלחמות, שאחת הסיבות להן הייתה לאפשר מסחר בים השחור. ב-1773 החלה מלחמת האיכרים בהנהגת פוגאצ'ב. צבא האיכרים שלט על שטח של מאות אלפי קילומטרים רבועים, אבל כאשר פוגאצ'ב הגיע למפעלים באוראל הוא אמר שהוא אינו יכול לאפשר לכל האיכרים לעזוב כי הוא זקוק לארטילריה, להלחם בקיסרית.

מאז המרד של פוגאצ'ב ועד תחילת המאה ה-19 היו מאות התקוממויות קטנות ולא היה רגע אחד בו האיכרים היו "שקטים" לגמרי‏[23], אבל כל התקוממויות דוכאו מאותה סיבה: לאיכרים לא היה צבא מקצועי תעשייה ונשק וכדי להקים כאלה הם היו צריכים ליצור אימפריה משלהם עם כל ההשלכות החברתיות והסביבתיות ולדאוג שהאימפריה הזאת תדכא ותהרוס את הסביבה עוד יותר מהאימפריה שהם נלחמו נגדה.

עלייתן וקריסתן של המדינות המרקסיסתיות

דוגמה אופיינית מהמאה ה-20 הוא הגוש הסובייטי. מדינות שניסו להיאבק בשיטה זו לפי התאוריה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. לשאיפת המרקסיסטים לייצר כמה שיותר יש יותר מסיבה אחת, אבל אחת העיקריות היא החשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני. בדרך כלל כדי לבחון את היכולת הצבאית של המדינה התחילו בלבדוק כמה פחם היא שורפת בשנה, כמה פלדה היא מייצרת בשנה, כמה חשמל וכדומה. אפשרות אחרת היא לקנות את כל זה אבל בשביל זה צריך כמה שיותר כסף ובשביל זה שוב צריך לייצר כמה שיותר. בגלל שהמרקסיסטים תמכו בתיעוש, ייצור מקסימום מוצרים הם יכלו ליצור צבא גדול וחמוש היטב ולכן המרידות המרקסיסטיות לא הובסו כמו מרידות האיכרים לפני כן. אבל זה גרם לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ולאחר מכן לגלישה לשיטה הקפיטליסטית.

המאורים והמוריאורים

דוגמה אחת היא מקרה המאורים והמריורים והיא מדגישה בין היתר שכדי להפסיק את פעולת המנגנון הנוראי הזה לא מספיק לא להשתמש בנשק במקום אחד: צריך להרוס אותו בכל העולם. אם לא יהיה נשק רק במדינה אחת האחרים יכבשו אותה. דוגמה אחת, היא מקרה המריורים, המאורים והאנגלים. המאורים הם העם שחי בניו זילנד לפני הגעת האנגלים. המריורים היו קבוצת מאורים שהתיישבה על אי מבודד, קבוצה שלווה שלא ידעה שימוש בנשק קרבי. מנהיגם הנהיג קוד מוסר האוסר על לחימה וקניבליזם. כ-600 שנה הם חיו לא מלחמות עם שלטון דמוקרטי, למרות זאת, כמובן, רעיונות כמו השמדת הנשק ברמה הגלובלית ומניעת השפעתו על אחרים לא היו נהוגים אצל המריורים. אצל יתר המאורים המלחמות קרו לעתים תכופות ובהשפעתן הם הפכו לעם אכזרי, עם הרבה נשק משוכלל ולוחמים מומחים כי היו להם עבדים. לאחר הגעת האנגלים הם התחילו להשתמש גם בנשק חם. המלחמות בין השבטים המאוריים, גרמו לכך שהמפסידים נשארו בלי אדמה כלומר בלי אמצעים שיאפשרו לשבט להמשיך להתקיים. בשנת 1835, 2 שבטים מאורים שגורשו ממקום מגוריהם בעקבות מלחמה עם שבטים אחרים, בין היתר כי השבטים האחרים האלה השתמשו בנשק חם, פלשו לאיי צ'טאם בה גרו המריורים. למרות שהמוריורים היו רבים מהמאורים, נשק משוכלל לא היה להם, להלחם הם לא רצו ולא ידעו. מועצתם של המריורים החליטה לדבוק בדרכים לא אלימות לפתרון הסכסוך, לרבות הצעה לחלוק את משאבי הטבע באיים, וכך להימנע ממלחמה. המאורים בתורם בהתאם ל"ערכים" שלהם חשבו שההתייעצות של המריורים היא הכנה למלחמה ותקפו את המוריורים. הם טבחו בכ-10% מהאוכלוסייה כחלק מריטואל דתי, ובכלל זה אכלו רבים מהם. השאר נהפכו לעבדים‏[24][25][26][27][28]. עברו כמעט 30 שנה עד שאחרי התערבות השלטון הבריטי המריורים השתחררו מהעבדות (יש לציין שאותו השלטון הבריטי לא הכיר בזכות המריורים על רוב אדמותיהן) ועוד הרבה שנים עד שהמוריורים שבו לארצם. רק ב-2005 הם בנו לעצמם מרכז תרבותי באי צ'טהם. נכון לשנת 2006, 945 איש הגדירו את עצמם כמוריורים‏[29].

רוסיה הטאטארים והצארים

אחת התקופות הקשות בהיסטוריה של רוסיה היתה הכיבוש הטאטארי שנמשך 250 שנה. מי שסיים את הכיבוש היה איוואן השלישי שאיחד את כל הנסיכויות הפאודליות וגרש את הטאטארים. אבל לשם כך הוא נאלץ להקים צבא סדיר גדול שנשען על פאודלים להם ניתנו חלקות עם איכרים. לאחר מכן הוא ניצל את צבאו גם לפלישות. אין פלא שמלכותו התאפיינה גם בביטול שאריות דמוקרטיה, הפיכת האיכרים לצמיתים. הוא התחיל לכנות את עצמו "צאר". עד אז שליטי רוסיה כינו עצמם "הנסיך הגדול" (Великий Князь)‏[30]. בתקופת הנכד שלו איוון הרביעי שנקרא גם איוואן האיום רוסיה החלה לכבוש את המדינות הטריות. הצבא הסדיר גדל משמעותית אבל המחיר לאוכלוסיה היה כזה שחלק ברח לערבות בהם חיו קודם הטטרים ומשם נלחם גם בצארים וגם בטטרים. הבורחים האלה נקראו "קוזקים"‏[31][32].

בתקופה המודרנית

בתקופה המודרנית צמיחה כלכלית ממשיכה להיות המניע העיקרי של עוצמה צבאית‏[33]. מכיוון שהיא המניע העיקרי של עלייה בטביעת הרגל האקולוגית ניתן לומר שככל שהפוטנציאל הצבאי של המדינה גדול יותר כך גדולה יותר פגיעתה בסביבה ובקיימות.

7. דוגמה אחת להשפעה מודרנית של הנשק היא מה שקורה במפרץ הפרסי. יש שם מצבורי נפט מהגדולים בעולם, ובגלל שהמדינות שנמצאות שם(כמו איראן, ערב הסעודית) נמצאות הרבה פעמים במצב של מלחמה או חצי מלחמה עם שכניהם הם משתדלות למכור כמה שיותר נפט כדי שיהיה להם כסף לקנות ולייצר נשק, להגדיל את כמות הלוחמים.

8. דוגמה להשפעה מודרנית הקשורה למירוץ החימוש היא נאום ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אשר בין היתר קורא לצמיחה כלכלית, ביטול רגולציה, ושיבח את הרכב הפרטי בגלל סיבות הקשורות לנושא‏[34]

9. דוגמה מודרנית להשפעת הנשק היא סין. בתחילת 2018 הכריזה ממשלת סין על כוונה להקים "ציביליזציה אקולוגית", וסין אכן נקטה כמה צעדים בתחום. אם זאת הדבר מתנגש עם רצונה להפוך למעצמת על תעשייתית כאשר מומחים חושבים ששאיפת התיעוש של סין נובעת בין היתר מהזיכרונות על נזק שנגרם בעקבות הכיבוש הקולוניאליסטי במאה ה-19 כאשר לסין הייתה פחות תעשייה ונשק מלמעצמות הקולוניאליסטיות‏[35].

10. דוגמה מודרנית ידועה היא מדיניותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בהתחלה הוא אמר שאת ההתחממות העולמית המציאו הסינים כדי להחליש את כלכלת ארצות הברית. כאשר הוא נבחר לנשיא הוא הפסיק לומר זאת אבל ממשיך לטעון שפעילות אקלימית יכולה להחליש את כלכלת ארצות הברית מול יריביה. אין בסיס לטענותיו כל עוד מדובר רק במעבר להפקת חשמל ממקורות אחרים כי האנרגיות האלה זולות יותר ולא מאטות את הצמיחה הכלכלית, אבל אם יצטרכו להגיע לכלכלת מצב יציב, באמת רצוי שכולם יעשו זאת בו זמנית ויפסיקו עם ייצור הנשק אחרת יכול להיווצר מצב של נחיתות צבאית למדינות שיגבילו את הצריכה.

בעקבות נאום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בפברואר 2018 עלו חששות למירוץ חימוש חדש בין ארצות הברית לרוסיה‏[36].

השפעה אידאולוגית

אם לקבל כהנחה שאנשים החיים בהרמוניה זה עם זה ועם הטבע יהיו מאושרים יותר מאלה שלא, אפשר לשער שחלק גדול מהבעיות בהיסטוריה בכלל היו בגלל שהאנשים לא הבינו משהו. ישנה סבירות גבוהה לכך שהנשק וההשפעות שלו המתוארות לעיל השפיעו בצורה חזקה ביותר על האידאולוגיה במהלך היסטוריית האנושות. סביר שהמלכים שכבשו או נצלו עשו זאת לא רק כי היה קשה להם להבין שתמיד יותר כיף ובריא להשתתף בעבודה מלהכריח מישהו אחר, שמלחמה זה לא כיף, שעדיף אישה אחת אהובה על מאה שונאות שנלקחו בכוח וכך הלאה - היו הרבה אנשים שדברו על כך אפילו בימי קדם. כנראה שבגיבוש האידאולוגיה שלהם שיחקה תפקיד העובדה שגם אם עמים שלווים ושוויוניים לחלוטין יפגעו בטבע ללא צורך תתפתח מלחמה, סכסוכים כי לדוגמה כריתת יערות מביאה למדבור ואז יתחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פורייה וגם תכונותיו של הנשק המתוארות לעיל - על זה עד הזמן האחרון לא דברו הרבה.

כמעט כל הכובשים בתקופה הטרום תעשייתית כאשר בצעו מעשי טבח שונים הצדיקו את זה ברצון האל. הצלבנים, הקונקיסטדורים, אטילה, ג'ינגיס כאן - בקיצור כמעט כולם. הם אמרו שהם שליחי האל כי הם נצחו בקרבות - כלומר הרגו יותר בני אדם, ביותר אפקטיביות מאשר הקבוצה השנייה. למרות שההנחה "הרגנו, שרפנו, שדדנו וכדומה - זה אומר שאנחנו ממלאים את רצון האל" במיוחד מצד דתות שמטיפות להפך, נראית מוזרה מאוד, אבל נגד הטענה ההפוכה ניתן להציב טיעון: אם אנחנו הכובשים ממלאים את רצון האל פחות מהנכבשים, למה להם לנכבשים רע יותר מלנו? יש לציין שלפי האידאולוגיה הזאת אי אפשר להעניש פושעים, כי לפושע בדרך כלל טוב יותר מאשר לקורבן כלומר לפי האידאולוגיה הזאת יוצא שהפושע הוא שליח האל - למרות זאת כל המנהיגים האלה הענישו את הפושעים בחברתם. גם אחרי שהדת נחלשה הניצחון כלומר הריגת יותר אנשים ביתר אפקטיביות המשיך להיות אחד המדדים לחברה מצליחה יותר באידאולוגיות רבות. התשובה לטיעון: "כאשר 2 קבוצות נלחמות הרעה יותר תהרוג, תבזוז וכדומה ביתר אפקטיביות - הנכבשים היו צריכים לסלק את הנשק ואת הסיבות שהביאו את הכובשים להיהפך לכאלה ברמה הגלובלית" היתה מורכבת מידי או אולי מסיבות אחרות לא זכתה לפופולריות.

לפעמים הכובשים הצדיקו את מעשיהם בכך שהחברה שהם כבשו היתה גרועה יותר מהחברה שלהם. לדוגמה, ג'ינגיס חאן אשר הנהיג את המונגולים בפלישתם לסין במכתבו‏[37] ל Qiu Chuji‏[38] כתב שהחברה הסינית התאפיינה במעשי הוללות ובזבזנות והחברה המונגולית לא, ולכן חסדי השמיים עזבו את סין. או - וואן מנהיג ממלכת ג'ואו אשר כבש את ממלכת שאנג בסין ב-1046 לפני הספירה, אמר את אותו הדבר. אבל בפועל כאשר המונגולים שעד אז חיו בחברה יחסית שלבה החלו לכבוש, לבזוז, לשאוף לרכוש מקסימלי- כל המאפיינים של החברה הסינית שעליהם התלונן ג'ינגיס כאן, נהיו גם המאפיינים של החברה המונגולית. דבר דומה קרה גם ל ג'ואו ולאחרים שפעלו לפי אותה השיטה. יהיה נכון לומר שחברה שפעלה לפי עקרונות השאיפה לרכוש מקסימלי הפיצה את העקרונות האלה מסביבה אם בכך שהעמים מסביב התפתו לפעול לפי אותם עקרונות ואם בגלל שהעמים החרים היו צריכים לפעול ותם עקרונות כדי להקים צבא שיוכל להתגונן מהפלישה שלהם. באותו האופן פעלו גם החברות שדגלו בצריכה מקסימלית על חשבון הפגיעה בטבע בתקופה התעשייתית.

חוסר ההתאמה בין מעשי האדם לרמת החיים שלו, כלומר שהטובים מפסידים לרעים יתכן ותרמה להנחה בדתות מסוימות שאת העושר ואת התגמול על מעשי האדם אפשר למצוא רק "בעולם הבא". ייתכן ומצב זה תרם להנחה בדתות מסוימות שהאדם נולד ב"גלגול הבא" במעמד גבוה או נמוך יותר תלוי בהישגיו בגלגול הקודם. כנראה שמקור והגישות האלה בחוסר ההתאמה בין התנהגותם של בני האדם והתגמול שהם מקבלים בעולם בו הם חיים. למרות שבפועל חוסר ההתאמה יתכן ונובע בחלקו הגדול מהתהליך שתואר לעיל.

האידאולוגיה של המטריאליזם (חומריות) והצמיחה הכלכלית התגבשה במאה ה-18 כאשר אחד הטיעונים העיקריים של הוגי האידאולוגיה הזו היו שעד עכשיו הקבוצות שהתנגדו לעקרונות בסגנון הזה או הובסו או הגיעו בסופו של דבר לעקרונות אלה בעצמם. והם חשבו שזה בגלל שזה טבע האדם וכדומה. אבל חלק מהבעיה היא מרוץ חימוש שהוביל להרס של קבוצות שלוות ושוויוניות יותר.

מרוץ החימוש

במאות ה-20-21 התחרות בהשגת נשק חזק יותר נקראת מרוץ החימוש. במאה ה-20 וה-21 מתקיים מרוץ חימוש גרעיני שמטרתו היא להגיע למאזן אימה כלומר שלכולם תהיה את אותה כמות הנשק באותה יכולת פגיעה. מרוץ זה לקח משאבים רבים ולא פעם ארגונים בינלאומיים הצביעו על כך שהמשאבים האלה היו מספיקים כדי לפתור בעיות רבות בעולם עם היו מפנים אותו לכך. מרוץ זה לא נעצר, כי תמיד אפשר להמציא נשק יותר מתוחכם, לפחות עד שהפגיעה הקשורה בו לא תעבור את יכולת הטבע לסבול אותו.

חזון של השמדת הנשק

השמדת הנשק בעולם שבלעדיו לא יוכלו לדכא ולפלוש מעולם לא הייתה מטרתם של תנועות ההתנגדות השונות-הם בדרך כלל פעלו בדרכים אחרות מה שגרם לתוצאה המוזכרת לעיל: הקבוצה הטובה יותר שנלחמה בנשק בקבוצה הרעה יותר הייתה צריכה או להפסיד או להיהפך לקבוצה רעה יותר כדי לנצח. סביר שזו הייתה אחת הסיבות העיקריות לתבוסת האיכרים נגד הפאודלים, העמים הילידים נגד הקולוניאליסטים וכדומה.

יש לציין שכדי לפתור את הבעיות שאתם האנושות מתמודדת עכשיו כמו חציית הגבולות הפלנטריים יש צורך בשיתוף פעולה כלל עולמי, ולא בתחרות כדי להשיג יותר נשק ולחימה, אחרת גורל כל חלקי האנושות יהיה מר מאוד. לכן בעיה זו חמורה מאוד עכשיו ויש לה חשיבות רבה: כבר מאמצע המאה ה-20 המין האנושי הגיע למצב חדש שבו מלחמה גרעינית גדולה הייתה יכולה לגרום להיעלמותו. הוא הצליח להסתגל לכך, ולא הייתה מלחמה גדולה מאז. כדי לשרוד במאה ה-21 יש צורך בהעלמות הנשק והשפעותיו. השמדתו במקום אחד ואפילו בכל המקומות פרט לאחד לא תעזור(ראה מיקרה המאורים והמוריורים). יש צורך בהיעלמותו מעל פני האדמה בכלל ובו זמנית בכל המקומות. היום, עם הקשרים שיש בין האנשים בעולם זה אפשרי, אם יש רצון. הסופרים בימי קדם אמרו שבאחרית הימים המלחמות ייעלמו והאנשים יהפכו את החרבות לעתים. אבל יש סבירות גבוהה שזה הפוך: כדי להגיע לחזון זה צריך קודם להשמיד את הנשק.

"וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים." בראשית, פרק ג, פסוקים, כג, כד.

"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק ד'.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיה Sargon of Akkad
  2. ^ ויקיפדיה שומר
  3. ^ ויקיפדיה Expansion, 911–627 BC
  4. ^ ויקיפדיה המרד של אתניאון
  5. ^ ויקיפדיה תקופת המדינות הלוחמות
  6. ^ ויקיפדיה Shang Yang
  7. ^ ויקיפדיה צ'ין בתקופת "המדינות הלוחמות"
  8. ^ האוניברסיטה הפוליטכנית של קליפורניה The Three Estates
  9. ^ ויקיפדיה Charles Martel Military legacy
  10. ^ ויקיפדיה Septimania Muslim_Septimania
  11. ^ ויקיפדיהEarly modern
  12. ^ ויקיפדיה Conscription in the Russian Empire
  13. ^ ברתולומה דה לאס קאסאס A SHORT ACCOUNT OF THE DESTRUCTION OF THE INDIES 1992, Translation and notes © Nigel Griffin, 1992. Introduction © Anthony Pagden, 1992. Published by the Penguin Group, London & New York,
  14. ^ Historyplex Staff Do You Know the Historical Significance of the Price Revolution?
  15. ^ Climate Nexus56 Million Native American Deaths Caused by European Colonizers Changed Earth's Climate, Study Says1 לפברואר 2019
  16. ^ dana1981 What ended the Little Ice Age?יולי 2015, Sceptical Science
  17. ^ ויקיפדיה Little Ice Age Geophysical and social impact by region
  18. ^ ויקיפדיה Leo Africanus
  19. ^ Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]
  20. ^ ארגון האומות המאוחדות Международный день Празднования Отмены Трансатлантической Работорговли 25.03.2007
  21. ^ ויקיפדיה International Day of the World's Indigenous Peoples
  22. ^ ארגון האומות המאוחדות [http://www.un.org/esa/socdev/unpfii/documents/DRIPS_en.pdf United Nations Declaration on the Rights of Indigenous Peoples] מרץ 2008
  23. ^ ויקיפדיה Serfdom in Russia Rebellions.
  24. ^ ויקיפדיה Ngāti Tama
  25. ^ ויקיפדיה Invasion by Taranaki Māori
  26. ^ ויקיפדיה Settlement of the Chatham Islands
  27. ^ תבנית:צ-ספר
  28. ^ Jared Diamond [https://archive.org/stream/fp_Jared_Diamond-Guns_Germs_and_Steel/Jared_Diamond-Guns_Germs_and_Steel_djvu.txt Guns_Germs_and_Steel Internet Archive
  29. ^ Te Ara The Encyclopedia of New Zealand Story: Moriori
  30. ^ ויקיפדיה Ivan III of Russia
  31. ^ ויקיפדיה Ivan the Terrible
  32. ^ Nikolas Kozloff Note to Ukraine: Time to Reconsider Your “Cossack” Pride 25 לינואר 2019, huffpost
  33. ^ Department of Political Science, Columbia University, New York, USA ,Michael Beckley Economic Development and Military Effectiveness 19 לפברואר 2010, The Journal of Strategic Studies
  34. ^ טל שניידר רה"מ נתניהו: "שוקלים הורדת מסים נוספת - מעבר למה שתוכנן" 01.11.2018, גלובס
  35. ^ Jeremy Lent What Does China’s 'Ecological Civilization' Mean for Humanity’s Future? 09.02.2018, Ecowatch
  36. ^ ניר דבורי "השטן" של פוטין שהפתיע את ארה"ב 04.03.2018, מאקו
  37. ^ Li Chi Ch'ang [http://depts.washington.edu/silkroad/texts/changchun.html The Travels of Ch'ang Ch'un to the West, 1220-1223 ] 2003 Silk Road Seattle
  38. ^ ויקיפדיה Qiu Chuji