היסטוריה סביבתית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היסטוריה סביבתית (באנגלית: Environmental history) היא המחקר של קשרי הגומלין של בני האדם עם הסביבה הטבעית לאורך זמן. בניגוד לדיספלינות היסטריות אחרות, זרם זה נותן דגש לתפקיד האקטיבי שממלאות המערכות הטבעיות על התנהלותם של בני האדם. היסטוריה סביבתית חוקרת הן כיצד בני האדם משפיעים על הסביבה והן כיצד הסביבה משפיעה בחזרה על חברות אנושיות. לעיתים קרובות חוקרת ההיסטוריה הסביבתית תהליכים ארוכי טווח.

כריכת הספר רובים חיידקים ופלדה בעברית, אחד הספרים המפורסמים והמשפיעים בזרם ההיסטוריה הסביבתית

סקירה כללית

חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד נובעות מאידאולוגיה מסוימת אשר מושפעים מאיך האנושות רואה את ההיסטוריה שלה. אם ההיסטוריה תוערך נכון גם הערכים של האנושות יהיו נכונים ואז גם ההתנהגות בהווה והתכניות לעתיד ישרתו את צרכיה בצורה הטובה ביותר.

לדוגמה, אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: חזון הקידמה או הפיתוח שהם חלק מרעיון של אבולוציה חברתית ותרבותית שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי, לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע, לא משנה, זה חייב לקראת, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם לדוגמה בפליטות גזים לאוויר שהקשו על קיומם וגרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה. כך, גם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד‏[1][2][3]. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים.

לעומת זאת, פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי. אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם. ראו מידע נוסף על כך בדף נשק).

היסטוריה סביבתית הגיחה מתוך התנועה הסביבתית של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והרבה ממה שמניע אותה גם היום נובע מחששות ונושאים הקשורים לקיימות ולאיומים סביבתיים כלל עולמיים. התחום נוסד סביב נושאים הקשורים בשמירת טבע אבל הלך והתרחב לנושאי רבים בהיסטוריה של החברה ושל המדע. נושאים לדוגמה הם ערים ועיור, אוכלוסין או כלכלה בת קיימא. היסטוריה סביבתית נוטה להתמקד בנושאים סביב טווח זמן, באיזור גאוגרפי מסויים או בנושא מסויים.

היסטוריה סביבתית היא תחום מחקר מולטידיסציפלינרי שמשתמש בשיטות מחקר מגוונות, הלקוחות הן ממדעי החברה והרוח והן ממדעי הטבע. דוגמאות לכך מופיעות בספריו של ג'ארד דיימונד רובים חיידקים ופלדה והתמוטטות. דיימונד משתמש במחקרים הנוגעים לספירת זרעים ואבקנים של צמחים שונים במשקעי בוץ באגמים, או בזיהוי עצמות בעלי חיים בתלי אשפה, כדי להבין כיצד השתנתה הצמחייה, התזונה ותעשיית העץ והברזל, כמו גם כסיוע לחקר היבטים חברתיים כמו פערי מעמדות, או מנהגי טאבו של ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד בימי הביניים.

ניתן לחלק את נושאי המחקר של ההיסטוריה הסביבתית ל-4 קטגוריות עיקריות:

  • הטבע עצמו והשינוי שעובר עליו עם הזמן, כולל ההשפעות הפיזיות של האדם על האדמה, המים, האטמוספירה והביוספרה. לדוגמה מחזורי שינוי אקלים טבעיים הנובעים מחזורים של השמש, מסלול כדור הארץ סביב השמש, הרכב האטמוספירה ועוד. היבט חשוב הוא איך הסביבה הטבעית והשינוי בסביבה זו משפיעה על חברות האדם - לדוגמה איך צורת היבשות השפיע על התפתחות החקלאות או איך השפיעו שינויי אקלים על חברות שונות.
  • כיצד בני האדם משתמשים בטבע, כולל ההשפעות הסביבתיות של גידול אוכלוסין, שינויים טכנולוגיים ודפוסים משתנים של ייצור ושל צריכה כלכלית. נושאים מרכזיים אחרים בקטגוריה זו הם המעבר מחבורות של ציידים לקטים (נודדים) לסוגי התיישבות-קבע של חברות חקלאיות בזמן המהפכה הנאוליתית, ההשפעה של הקולוניאליזם והתפשטות המושבות המערביות על העולם וההשלכות הסביבתיות והאנושיות של המהפכה התעשייתית ושל המהפכה המדעית.
  • כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו - מה הגישות, האמונות והערכים שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של מיתוסים, דתות ומדע, וכיצד דבר זה משפיע על הסדר החברתי. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה הקפיטליסטית.‏[4] דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות והחוסן של שיווי משקל בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.
  • כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.

אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר"

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - התחממות עולמית, מחסור ועודף, כלכלת מצב יציב

המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת הקידמה שמהווה חלק מהפיתוח או האבולוציה. לפי תפיסה זו כאשר לדוגמה מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה 21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו שינויי אקלים. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצטמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא‏[5].

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל 2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם.

רקע סביבתי - חברתי לאלימות מלחמות ודיכוי במהלך ההיסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - נשק, מחסור ועודף

תופעות כמו מלחמות ודיכוי לא נוצרות יש מאין ואין אנשים שמחליטים לפלוש או לדכא "סתם משום סיבה". לתופעות אלא יש סיבות וחלק מהן קשורות בגורמים סביבתיים. אפשר לזהה מספר הקשרים חשובים:

  • פגיעה בטבע לדוגמה באמצעות כריתת יערות או שינויי אקלים, גורמת לתופעות כמו מדבור מה שיכול לגרום למלחמות בגלל צמצום כמות המזון הזמינה. באיי פסחא לדוגמה כריתת היערות הביאה למחסור בחומר גלם לבניית סירות דיג ולמחלחמות בגלל הרעב שנוצר.
  • השאיפה לקבלת עודף, כלומר כמות מוצרים גבוהה מי זו שהאדם צריך, ללא כל עבודה פיזית, הביאה ללא מעט מלחמות בעבר ולפגיעה סביבתית קשה החל מהמאה ה 18. מכיון שעודף מזון לדוגמה ומחסור בפעילות גופנית הוא גם לא בריא, נשאלת השאלה מה גרם לשאיפה זו. יש לציין שבחברת ציידים לקטים השאיפה לקחת כמה שיותר היתה יחסית יותר מוצדקת כי אז זה תרם להשרדות אבל החל מהמהפכה החקלאית התנאים השתנו. כאשר האנשים לקחו יותר ממה שצריך זה גרם גם לפגיעכה בטבע וגם למלחמות. כאשר נוצר הנשק הקרבי התברר שכדי לנצח צריך לדכא יותר מהיריב (כדי לקבל כמות כסף גדולה יותר, כדי לשכור כמות גדולה יותר של לוחמים מקצוענים, כאלה שיכולים להתמקד רק בהתמחות בלחימה כי האחרים מאכילים אותם). אחרי המהפכה התעשייתית התברר שכדי לנצח את היריב צרניך לכרות יותר פחם ממנו, לייצר יותר פלדה, להוציא יותר נפט מהאדמה וכדומה, כדי לייצר יותר נשק.

הדבר לא רק גרם לדיכוי ופגיעה בטבע אלה גם ייצר אידאולוגיה מסוימת: אידאולוגיית החומריות (מטריאליזם) הנפוצה על כדור הארקץ מאז המאה ה 18 כניראה התבססה בהשפעת הגורמים שתוארו לעיל. יש סבירות גבוהה שבעלי החברות וראשי המדינות היום אינם מודעים לגורמים האלה ולהשפעתם על יצירת האידאולוגיה שלהם.

היסטוריית החקלאות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - היסטוריה של החקלאות, חקלאות בת קיימא

המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת עודף, הנטייה להמנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל הסטורית החקלאות היום הוא דוגמה של התיחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה:

לפי גישה "ערכית" ההיסטוריונים צריכים לומר: הרעיון לקחת את הפרי מהעץ עם הפרות הכי טעימים ולשתול אותו הוא טוב - זה גרם לפרות מזינים יותר. לעומת זאת הרעיון לכרות את היער כדי לפנות מקום לשדה במקום להעתיק עצים למקום אחר הוא רע - זה גרם לבצורת דלדול קרקע וכדומה. לפי הגישה הזאת אפשר להבין איזו חקלאות צריך לעודד.

מה שהם אומרים בפועל לפי הגישה ה"לינארית" הוא: "האדם עבר משלב הציד הלקט והדיג לשלב החקלאות" - לפי הגישה הזאת אפשר ללכת או קדימה או אחורה אבל אי אפשר להבחין מה רע ומה טוב.

יש לציין שגישת האבולוציה היא לא בהכרח גישה לינארית כזאת ויכולה בקלות להתפרש במונחים של טוב ורע. ובאמת לפי תורת האבולוציה, לדוגמה לבעלי חיים שמשתפים פעולה בלהקה יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא, לאלה העובדים ואוגרים מזון יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא ועוד. אפילו הפיכת הקוף לאדם - חלק מהסיבות לכך הם שינויים התנהגותיים, אשר חלק מהם דומים למה שכתוב בספרי הקודש של דתות שונות‏[6][7].

לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה‏[8]). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ 5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ 100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות.

לפני החקלאות

לפני המעבר לחקלאות בני האדם היו ציידים, לקטים ודייגים במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה‏[9]. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.

עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח איסוף התבואה: האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים‏[10]. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כמגל כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. יתכן שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם.

גם אילוף בעלי החיים התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים‏[11].

המעבר לחקלאות

מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה המהפכה החקלאית או המהפכה הנאוליתית והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות הכסף ומוסדות המלוכה, התמחות כלכלית. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר בתהליך ממושך, שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.

לפני כ-11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר שיטות שאנו היום קוראים להם "חקלאות". השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת דשן טבעי, שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.

כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:

1. עזרה לצמחים האכילים לצמוח היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.

2. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי אפשר לשתול צמחים חדשים אם באמת יש בכך צורך כי הצמחים האכילים שישנם אינם מספיקים כדי למנוע רעב ואם משתדלים לא לגרום נזק תוך כדי כך. לעומת זאת אנשים רבים שתלו הרבה יותר ממה שהם צריכים למטרות צבירת עושר ומסחר ומכיוון שרצו לשתול אותם במקומות בהם האדמה הכי פוריה שתלו אותם תוך כריתת ושרפת היערות למרות שאפשר היה לבחור מקום אחר. כמו כן אפשר להעתיק את הצמחים המקוריים במקום בהם רוצים לשתול. השמדת היערות הביאה להרעה כללית במצב המערכת האקולוגית.

3. השיטה של סילוק כל הצמחים משטח מסוים, חריש הקרקע כדי להכין שטח גדול של קרקע לשתילה תוך זמן קצר, שתילת הצמחים האכילים, איסוף מלא של כל הצמח בקציר וחוזר חלילה תוך שנה אחת, הביאה להידלדלות הקרקע תוך כמה שנים. זאת כי בטבע המחזור עובד כך: הצמחים הישנים נובלים, גופם מתפרק בתוך הקרקע ונותן מזון לצמחים בשנה הבאה. את תהליך הפרוק מבצעים חיידקים ופטריות בעזרתם של אורגניזמים גדולים יותר כמו תולעים. בנוסף הצמחים שעוד לא נבלו והתפרקו משמשים כמגן לצמחים החדשים מפני קור חום, סחף, רוח. באותו האופן הם מגנים גם על הקרקע. כך זה עובד במערכת אקולוגית טבעית, לדוגמה ביער. מאחר שבני האדם סלקו את הצמחים הישנים במלואם מהשדה, לא היה לקרקע מאיפה לקבל מזון לצמחים החדשים. החריש העמוק וסילוק הצמחים מהקרקע פגעו בתולעים. בגלל סילוק הצמחים הישנים, לא היה לצמחים החדשים מגן מפני מפגעי מזג אוויר שונים. לאחר שהקרקע הידלדלה ולא יכלה יותר להניב יבול, בני האדם כרתו עוד חלקה של יער ונטעו שם והמעגל חזר על עצמו שוב. בגלל הסיבה הזאת האנשים כרתו לעין ערוך יותר יערות ממה שהיה באמת נחוץ להם כבר בתקופות קדומות.

הבנת התהליך שמתואר בנקודה 3 הוא קריטי להבנת הסיבות לבעייתיות החקלאות המודרנית כי הוא אולי הסיבה מספר 1 לברוא יערות ואחת הסיבות העיקריות לבליית קרקע בתקופה הפרה תעשייתית וממשיך להוות בעיה חמורה גם היום. יתכן וזו היתה אחת הסיבות למה שנכתב בספר בראשית בפרק ד פסוק יב: "כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ".

התהליך הזה קורא בדרך כלל בגידול צמחים שאת הזרעים שלהם צריך לאסוף כל שנה כמו לדוגמה חיטה. בעקרון ניתן לאסוף בכל שנה חלק מזרעי החיטה, לתת לחלק אחר ליפול ארצה ולצמוח בשנה הבאה או לאסוף רק את הזרעים ולשתול אותם בידיים בין הצמחים הישנים. אבל פתרון כזה לא מקודם כעת, פרט ל ניסיונות לממש אותו באיזו שהיא צורה ביערות מאכל.

4. בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק. כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה (יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות.

5. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי, לאלף פרה או עז, כלומר להאכיל אותה, להגן עליה מטורפים, מקור וחום ובתמורה כאשר יהיו לה ילדים באופן טבעי, לקחת את אותו חלק מהחלב שיישאר אחרי הילדים שלה למטרות שימוש עצמי איננו מהווה פשע. גם ההשפעה הסביבתית של מהלך כזה יכולה להיות אפילו חיובית עם להאכלת הפרה או העז קוצרים חלק מהעשב היבש שיכול לשמש כמקור לשרפות אחר כך. עד היום אחת השיטות המומלצות להפחתת הסיכון לשרפות יער בישראל היא רעייה של עזים במקום. העזים לא מסוגלות לאכול את העצים ואם לא לרעות אותם יותר מידי, הם גם לא אוכלות יותר מידי את עצים הצעירים כי המזון הנוח ביותר בשבילם, הוא אותו עשב אשר משמש כחומר בעלה לשרפות. יש לציין שבשיטה כזו 2-3 עזים או פרות יכולות להספיק למשפחה ל 20 שנה ואם כל משפחה תגדל אותם לשימוש עצמי לא ייווצרו אדרים גדולים. במקרה כזה היער או ערבת העשב בה הם ירעו לא תהרס-לא יהיה עומס של הרבה מאוד בעלי חיים על שטח מצומצם.

לעומת זאת כליאה של בעלי חיים בכוח, הרבעה בכוח כדי שיתנו יותר חלב הרג הילדים שלהם כדי שיותר חלב יישאר, כליאת בעלי חיים כמלאי חי לבשר רק כי מתעצלים לרוץ אחרי הטרף ולצוד אותו, הרבעה בכוח של בעלי חיים כדי שיהיה יותר בשר ושומן בגוף שלהם, איננו צודק וגם ההשלכות הסביבתיות של פרקטיקה כזאת הם מזיקות מאוד. בדרך כלל השיטות האלה התפתחו כאשר החלו להשתמש בבעלי החיים לא רק כמקור מזון עצמי אלה למסחר, כמקור צבירת עושר. לזמן מסוים בעלי החיים האלה אפילו שמשו כיחידת חליפין במסחר, לפני הופעת הכסף. בגלל שמספר בעלי החיים האלה גדל מאוד, הרבה מאוד בעלי חיים התרכזו על שטח קטן והם גם אכלו יותר(כי הם ייצרו יותר חלב והיו אמורים לצבור יותר בשר בגוף שלהם) הם אכלו את רוב הצמחים הקטנים בשטח בו הם רעו אותם-עשבים שיחים ועצים צעירים, מה שהביא להתחלת העלמות היערות, להתחלת ההעלמות וההידרדרות של הערבות מכוסות העשב(כריתה מכוונת של יערות כדי לפנות מקום לעשב, כמקור מזון לבעלי החיים, החלה, בממדים גדולים, מאוחר יותר).

כבר לפני 4,000 שנה החלו להופיע עמים נוודים באזורים בהם הפעילות העיקרית של בני האדם הייתה גידול בעלי חיים(גידול מקנה, בקר). האזורים האלה היו בעיקר ערבות מכוסות עשב, המתאים יותר לגידול מקנה, כי כמו שכבר נאמר, אז עוד לא כרתו שטחים גדולים של יער כדי לפנות מקום לעשבים, כדי להאכיל בעלי חיים. לכן גידול המקנה היה נפוץ יותר בערבות מאשר ביערות. המעבר לחיי נדודים נעשה בין השאר בגלל שבעלי החיים אכלו את כל העשב במקום מסוים והיה צריך לעבור למקום אחר. זה הוביל להידרדרות של המערכות האקולוגיות במקומות האלה, מה שהוביל למדבור.

יש סבירות שמה שנאמר בספר בראשית בפרק יג פסוקים ב-ח " וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. ג וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. ד אֶל-מְקוֹם, הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁם, בָּרִאשֹׁנָה; וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם, בְּשֵׁם יְהוָה. ה וְגַם-לְלוֹט--הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם: הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים. ו וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. ז וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. ח וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ" קשור לתופעה הזו."

7. סילוק בעלי חיים וצמחים מזיקים לבעלי החיים והצמחים האכילים עם נעשה נכון יכול להיעשות ללא נזק לסביבה. לדוגמה כיסוי עצים ברשת בזמן הבשלת הפרות, גדר או תעלת מים המונעת ממכרסמים לחדור, העתקה של הצמחים המתחרים למקום אחר. לעומת זאת השמדת כל הצמחים ובעלי החיים אשר מפריעים לצבירת כמה שיותר צמחים ובעלי חיים אכילים גרמה לבעיות גדולות. כאשר מונעים מחרק מסוים לגשת לפרי מסוים יש סיכוי שילמד לאכול פרי אחר. אלה שילמדו יעמידו יותר צאצאים והתכונה תעבור אליהם. לעומת זאת כאשר משמידים חרק כזה אלה שישרדו יהיו החרקים שיודעים הכי טוב להסתתר, המתרבים בקצב הכי גדול, הפחות רגישים לאמצעי הדברה. למעשה בשיטה הזו נוצרו מזיקים כמו לדוגמה חיפושית הקולורדו המפורסמת - החיפושית הזאת ודם הייתה פשוט חיפושית שאכלה צמחים כמו תפוחי אדמה, וכאשר שתלו הרבה מאוד תפוחי אדמה היא החלה לאכול אותם. אחרי שהחלו להיאבק בה באמצעות רעל וכד' היא החלה להעמיד צאצאים רבים יותר פתחה מנגנוני התגוננות מרעלים וכך הלאה(המקרה של החיפושית מקולורדו קרה כבר מאוחר יותר בתקופה התעשייתית. אבל גם יתר המזיקים התפתחו בשיטה דומה).

נוסף על כך אותם החרקים שקוראים להם מזיקים במערכת אקולוגית טבעית כמו יער, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם עוזרים לאוורר את הקרקע בחפירת מחילות וזה עוזר ליצירת קרקע חדשה. אותם העשבים שקוראים להם מזיקים גם עושים זאת. לכן חשוב לפחות לאחר איסוף התבואה לאפשר להם לשגשג חופשי.

אפשר לומר שלחקלאות עם מנהלים אותה בצורה בת קיימא, יש לא מעט יתרונות: באמצעותה אפשר להפוך את הצמחים לטעימים יותר, לקבל כמויות גדולות יותר של מזון, להיות פחות תלוי במפגעי מזג האוויר. אפשר גם לנוח בעונות מסוימות: הלקטים היו צריכים ללקט כל יום ובאזורי הצפון לדוגמה, בחורף החקלאים לא עבדו את האדמה כלל בגלל השלג-הם אכלו את היבול שקצרו‏[12]. החקלאות לפני המצאת המחרשה חזקה את הקהילות כי אם להשתמש במעדר או בעת כדי להשיג יבול סביר צריך שיתוף פעולה רחב. עד המהפכה התעשייתית כל האיכרים חיו בקהילות-לכן עד 1750 90% מהאוכלוסייה חיה בקהילות. באמצעות עזרה הדדית אפשר למנוע עבודה קשה מידי לפרטים בודדים, לגוון את התפריט באמצעות שתילת צמחים שונים לפי תכנית מסויימת, לשמור על סביבה נקייה יחסית מה שימנע התפשטות מגפות. אבל כבר בתקופה הפרה-תעשייתית נטו הרבה אנשים לנהל את החקלאות בצורה לא בת קיימא והדבר הביא מהר מאוד לא רק לבעיות סביבתיות אלה גם לבעיות חברתיות.

ההשלכות של החקלאות שאיננה בת קיימא לפני התקופה התעשייתית

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

המעבר לחקלאות היה בדרך כלל תהליך בלתי הפיך. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להיאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם לגידול אוכלוסין, כך שהשיפור בפריון המזון לדונם לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה אבולוציונית החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסייה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון הייתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אויבים שונים.

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב 400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ 2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל 500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ 340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות , בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות(לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל אובדן קרקע.

בתחילת המאה ה 21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה‏[13][14].

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל החברות הפרה-תעשייתית החקלאיות היו חברות בנות קיימא. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה אימפריית שומר התמוטטה עקב המלחת קרקע, ובאי הפסחא התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב בירוא יערות וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן דלדול קרקעות. בני המאיה והאנסאזי התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. התיישבות הנורדים בגרינלנד מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.

סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו סחף קרקע, המלחת קרקע, ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות בצורת, ושינויי אקלים. חלק גדול מבעיות אלה קשור לכריתת יערות ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו גידול אוכלוסין שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של השפעות סביבתיות שונות כמו כריתת יערות שמובילה לסחף קרקע לדוגמה.

הביולוג ג'ארד דיימונד מפרט את התפתחות החקלאות בספר רובים חיידקים ופלדה. וכן הדברים מפורטים בספר קיצור תולדות האנושות של יובל נוח הררי. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד.

דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית

במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב 7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה‏[15].

הספר התמוטטות מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות בגינאה החדשה, חקלאות באי טיקופיה, וביפן לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות לייצוב האוכלוסייה, לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.

כדוגמה לחקלאות בת קיימא בתקופה הטרום תעשייתית אפשר להביא את האינדיאנים של האיטי לפני הכיבוש הספרדי ברתולומאו דה לאס קאסאס אחד החוקרים הכי גדולים של חיי האינדיאנים ואחד מהמגנים הכי גדולים שלהם, כתב בספרו המפורסם "היסטוריית האינדיות"(HISTORIA DE LAS INDIAS) בכרך 2, פרק 10, שהאינדיאנים חיו ביישובים בהם עסקו בין השאר בחקלאות, קצרו תבואה והוא בעצמו אכל את הלחם שייצרו ואת שאר פרות עבודתם. הוא טען שהם חיו ביישובים גדולים, מאורגנים, עם שלטון, והייתה להם אפילו משטרה קהילתית, מה שאופייני לעמים העוסקים בחקלאות כבר זמן רב. לטענתו הגרסה שאינדיאנים גרו "במערות" שקרית, במציאות הם הסתתרו שם כאשר הספרדים הגיעו, מה שנתן אפשרות להמציא אותה‏[16]. בספרו האחר "תאור קצר של הרס האינדיות" בעמוד 9,10 הוא מתאר את האינדיאנים כעם הרחוק ביותר ממלחמה שהוא מכיר‏[17] והוא חוזר על טענה זו במקומות רבים אחרים בספריו. הדבר מרמז על כך שחקלאות לא תמיד מביאה למלחמות. ייתכן והסיבה לכך היא שהאינדיאנים בדרך כלל צרכו רק את מה שהיו באמת צריכים-תרבות הצריכה לא הייתה מוכרת להם. את זה הוא מציין באותו הספר והעמוד שהוזכרו קודם ובמקומות אחרים בספריו.

דוגמה אחרת היא שומר בתחילת דרכה. באימפריה השומרית הפריון החקלאי ירד לקראת שנת 2100 לפני הספירה. אבל לפני זה בשנת 3,000 לפני הספירה היבול החקלאי שם היה פי 5-6 מהיבול היום להקטאר לפי מה שאומר שמואל נח קרמר בספרו "ההיסטוריה מתחילה בשומר". הסיבה הייתה העדר חריש עמוק, והשארת כל החלק הנותר של צמח החיטה והשעורה, חוץ מהזרעים, על השדה כך שהוא שימש כדשן טבעי לשנה הבאה, הגן מפני סחף, חום וקור‏[18].

עוד דוגמה היא יערות מאכל. היום יש נתונים המעידים שאפילו ההג'ונגל באמזונס הוא בעצם חלקית סוג של יער מאכל: המקומיים השתדלו לתת יתרון לצמחים אכילים ולסלק צמחים מזיקים אבל עשו זאת בזהירות וללא פגיעה ביער[19].

גידול איטי של הפריון ושל האוכלוסייה

במשך אלפי שנים החקלאות עברה שכלול איטי. עוד ועוד זני צמחים ובעלי חיים בויתו. זנים שנים עברו השבחה, ומיני צמחים ובעלי חיים נדדו בין ארצות ויבשות. דוגמה לכך היא המעבר של פרות בין אירופה לאסיה. דוגמה איטית יותר היא הנדידה וההשבחה של תירס ושל שעועית בדרום ומרכז אמריקה. דוגמה נוספת ומאוחרת יותר היא העברה של גידולים כמו תפוחי אדמה, עגבניות, טבק מאמריקה לאירופה. שכלול נוסף היו מחזורי הזרעים שאפשרו לגדל כמות גדולה יותר של יבול כאשר הצמחים השונים מדשנים את הקרקע ומוסיפים לה יסודות הנדרשים לצמחים אחרים. הגידול האיטי בשטחי חקלאות ובפריון החקלאי הובילו לגידול אוכלוסיה איטי. גידול זה הופרע על ידי מלחמות, עוני, הפיכות, ובעיקר מגפות.

מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר ביניהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים.

חקלאות בתקופה התעשייתית

המהפכה התעשייתית החלה את דרכה במיכון החקלאות. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות בתעשייה והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבטים אלה גרמו ליתרון לגודל כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית העבדות - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך.

הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת הפחם הובילו לגידול אוכלוסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של עניים בערים. היבטים אלה גררו עוני, רעב ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו תומס מלתוס הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - פיצוץ אוכלוסין. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה רעב תפוחי האדמה באירלנד באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של נעילה טכנולוגית המייצרת קושי של חוסן - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלאות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון.

המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות אפקטיביות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדוגמה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה, יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף.

חקלאות במהלך המאה ה-20

המהפכה הירוקה הוא כינוי לתהליך של שינוי פני החקלאות במהלך המאה ה-20 תוך שימוש במיכון, תיעוש, דשנים כימיים, וחומרי הדברה מחקלאות מסורתית לחקלאות תעשייתית. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שמומנו על ידי קרן רוקפלר יחד עם קרן פורד וסוכנויות גדולות אחרות.[20] [21]

תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים וכתוצאה מכך לגידול אוכלוסין כלל עולמי. מצד שני הדבר הפך את החקלאות לתלויה במשאבים מתכלים (במיוחד גז טבעי, זרחן ואשלג), להרס טיב הקרקע, לסחף קרקע כמו גם לפגיעה בשונות הגנטית של הגידולים ולבעיות סביבתיות וחברתיות נוספות.

דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב-1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.

אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר רעב המוני קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר 20 מיליון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב-4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו שרות אקולוגי חינמי של הדברה ביולוגית. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

לאחר שנתיים בדיוק ב-18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים. ‏[22][23][24].

משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון

בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של החקלאות התעשייתית יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש בדשן כימי גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל הקרקעות הפוריות עברו אובדן קרקע - סחף קרקע או אובדן אחר של פוריות חקלאית. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך גידול האוכלוסייה בכדור הארץ. שינויי האקלים, אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם למדבור - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים לנקודת האל חזור[25]

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות‏[26][27] ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית[28] בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך‏[29][30]

במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית[31].

סיבות נוספות לתמיכה בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר: 1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך. 2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר. 3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה (כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות העניות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון.

מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות

ישנם כמה מקרים בהם החוקרים יודעים בוודאות שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. אנו מביאים כאן כמה מהם.

דעיכת האימפריה השומרית

דעיכת האימפריה השומרית התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. המלחת קרקעות מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.

המזרח התיכון בשנת 1,200 לפני הספירה

בדוח על הגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלות, שפרסם הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, נטען שלפני כ 3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר‏[32].

אשור

האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, דבר זה, יחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם למחסור במזון. רעב זה תרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה‏[33][34]. יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף יער.

תרבות המאיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - בני המאיה

תרבות המאיה פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה 9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ 300 שנה. לפי המחקרים האכרונים בהטמוטטות שיחקו תפקיד רב ברוא יערות, ו גידול באוכלוסיה. ברוא היערות כנראה גרם לבצורת.

התיישבות הויקינגים בגרינלנד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד

בשנת 985 לספירה החלו הויקינגים להתיישב בגרינלנד. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה 21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו ברוא יערות, דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת עידן הקרח הקטן.

איי הפסחא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אי הפסחא

אנשים החלו להתיישב באיי הפסחא בשנת 400 לספירה. בהתחלה הם חיו שם חיים די טובים, אבל לאחר מכן הם כרתו את כל היערות - כנראה שחלק גדול מהיערות נכרת בשביל להעביר פסלים ממקום למקום. כאשר היערות נכרתו הם לא יכלו לבנות סירות בהם הם צדו דולפינים עד אז, הציפורים הפסיקו לבוא לאי כי בלי יער אין להם מזון וכך אבדו לתושבי האי רוב מקורות המזון. התוצאה היתה רעב, קניבליזם ומלחמות. האוכלוסיה ירדה ולאחר מכן מכן גדלה, אולי כי בגלל תמותת ילדים גבוהה פחות ילדים שרדו וזה גרם לילודה גבוהה יותר והגידול באוכלוסיה הביא לעוד מלחמות. נכון למאה ה-19 מצב האוכלוסיה באיי הפסחא היה גרוע מאד והם לא זכרו הרבה מהתרבות הקדומה שלהם, רוב אוכלוסיית האי נכחדה.

עידן הקרח הקטן

עידן הקרח הקטן הוא תקופת התקררות באקלים כדור הארץ בערך בין השנים 1300 ל-1830. לפני כן הטמפרטורה הייתה גבוהה יותר. אחרי התקופה הזו החלה הטמפרטורה לעלות מה שנקרא התחממות גלובאלית. יש לציין, שלפי גודל השינוי בטמפרטורה מאז סוף תקופת הקרח (לפני 10,000 שנה) ועד אז הטמפרטורה הייתה יחסית יציבה. התקופה הזאת אולי חורגת מהנורמה, אבל רק במעט ואי אפשר להשוות אותה במובן הזה להתחממות העולמית החל מהמאה ה-19 אשר חורגת לגמרי מהטמפרטורות ב-10,000 השנים האלה וגם במהירות ההתחממות אין לה תקדים. אבל גם תקופת הקרח הקטנה עשתה לא מעט בעיות. היא נגרמה חלקית על ידי הפחתה בעוצמת קרינת השמש ויותר התפרצויות הרי געש. יש מחקרים הגורסים שחלק מהסיבות לירידה בטמפרטורות יכולה להיות ירידה בכמות האוכלוסייה מה שגרם לייעור וזה הוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספרה. הירידה בכמות האוכלוסייה היתה תוצאה של 2 גורמים:

1.מגפת הדבר שכונתה "המוות השחור" שהיא בתורה היתה תוצאה של מלחמות ועוני מה שגרם לחיים בתנאים אנטי סניטריים וגופות ברחובות ובשטחים הפתוחים.

2. רצח העמים האינדיאניים על ידי האירופאים במאות ה-16-19‏[35]. ב 2019 התפרסם מחקר גדול לפיו, הסיבה העיקרית לעידן הקרח הקטן היה רצח העם של העמים האינדיאניים שבוצע על ידי האירופאים במאות ה 16 וה 17. המחלות שהביאו האירופאים הרגו כ 56 מיליון אינדיאנים מתוך 60 מיליון, מה שגרם לכך שקרקע בשימוש חקלאי כוסתה ביערות וזה קירר את האטמוספירה‏[36].

יציאת מצרים

ישנם חוקרים החושבים ש 10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים‏[37][38]. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה‏[39][40]. בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה או אפילו 3,000 אם לכלול את התקופה ההלינסטית עד קלאופטרה, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים היתה יכולה להחשב לאימפריה: משנת 1,500 לפני הספירה ועד 1,200 לפני הספירה בערך. בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

טיקופיה

טיקופיה הוא אי קטן עם שטח של 5 קילומטר רבוע. במשך 3,000 שנה תושבי האי הצליחו לתחזק באי הזה 1,200 איש ללא יבוא מבחוץ. השימוש בגננות יערות מאכל קיימת בטיקופיה מזה כ-3,000 שנה. ג'ארד דיימונד מתאר את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו', בדומה לרעיון שקיים גם בפרמקלצ'ר), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים.

תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של ייצוב אוכלוסייה איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות לכלכלה בת קיימא חקלאית.[41]

בתנאים טרופיים, תוך שימוש בשיטות דייג בנות קיימות ובטכנולוגיה מסורתית, הצליחו תושבי האי המבודד להחזיק אוכלוסיית בני אדם של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.[41] דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.

הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה להתקיים באופן מקיים הן:

  • פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.
  • קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.
  • מוסדות החברתיים והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.
  • האי הוא קטן מספיק כך שיש בו שקיפות אקולוגית - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של המערכת האקולוגית שמאפשרת להם לחיות. דבר זה מהווה ידע משותף
  • האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.
  • באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות לייצוב האוכלוסייה. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.
  • תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שמספקים חומרי הזנה לצמחים.

ספרים בנושא

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Dominic Basulto The strange link between global climate change and the rise of the robots 8 לספטמבר 2015, The Washington Post
  2. ^ Joel Lehman , Risto Miikkulainen Extinction Events Can Accelerate Evolution 12 לאוגוסט 2015, Plos one
  3. ^ Chelsea Gohd Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg 17.06.2017
  4. ^ ראו פרק בנושא זה בספר לטובת הכלל
  5. ^ ויקיפדיה Overdevelopment
  6. ^ ויקיפדיה יחס היהדות לתורת האבולוציה
  7. ^ חברים מקשיבים אבולוציה ויהדות - האם יש ביניהם סתירה? 18 במאי 2003
  8. ^ ויקיפדיה עיבוד משמר
  9. ^ ויקיפדיה Mammoth Extinction
  10. ^ ויקיפדיה התרבות הנאטופית
  11. ^ ויקיפדיה כלב הבית
  12. ^ Боханов А.Н., Горинов М.М История России с древнейших времен до конца XX века
  13. ^ Melissa Cochrane Did humans create the Sahara Desert? 14.03.2017, Phys.org
  14. ^ David K. Wright Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period 26 לינואר 2017
  15. ^ "מעדון לחקלאות טבעית" ברוסיתВысокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие 31.05.2012
  16. ^ ברתולומאו דה לאס קאסאס [http://www.vostlit.info/Texts/rus13/Las_Kasas/text21.phtml?id=799 ИСТОРИЯ ИНДИЙ HISTORIA DE LAS INDIAS КНИГА ВТОРАЯ]Востлит
  17. ^ ברתולומה דה לאס קאסאס A SHORT ACCOUNT OF THE DESTRUCTION OF THE INDIES 1992, Translation and notes © Nigel Griffin, 1992. Introduction © Anthony Pagden, 1992. Published by the Penguin Group, London & New York,
  18. ^ "מעדון לחקלאות טבעית" ברוסיתВысокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие 31.05.2012
  19. ^ ויקיפדיה Forest gardening Americas
  20. ^ Defining the Green Revolution
  21. ^ New Hope for African Farmers-The Gates Foundation
  22. ^ שחר שלוח כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה
  23. ^ ויקיפדיההרעב הגדול בסין
  24. ^ ויקיפדיהУничтожение воробьёв
  25. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  26. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]
  27. ^ UN World Food Programme Hunger Statistics
  28. ^ Tom Bawden Organic farming can feed the world if done right, scientists claim Independent, 10.12.2014
  29. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  30. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
  31. ^ המרכז למגוון ביולוגי Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says 9.3.2017אקו-וואטצ'
  32. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42
  33. ^ Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire 04 לנובמבר 2014, Springer Nature
  34. ^ Adam Schneider Selim Adalı No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire דצמבר 2014, Research Gate
  35. ^ dana1981 What ended the Little Ice Age?יולי 2015, Sceptical Science
  36. ^ Climate Nexus56 Million Native American Deaths Caused by European Colonizers Changed Earth's Climate, Study Says1 לפברואר 2019
  37. ^ DosOso 10 plagues explained scientifically 25 לנובמבר 2014 Imgur
  38. ^ Live Science Staff The Science of the 10 Plagues 11 לאפריל 2017, Live Science
  39. ^ Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire 04 לנובמבר 2014, Springer Nature
  40. ^ Adam Schneider Selim Adalı No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire דצמבר 2014, Research Gate
  41. ^ 41.0 41.1 ג'ארד דיימונד, התמוטטות (ספר) פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265