אנרגיה סולארית בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנרגיה סולארית בישראל היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש באנרגיה סולארית בישראל. נכון לתחילת שנת 2018 מדובר בכ-2% ממשק האנרגיה בישראל. בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים, אבל היישום של אנרגיה סולארית מוגבל למדי. רוב השימוש באנרגיה סולארית בישראל הוא לצורכי דודי שמש. וכן לשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש במייבש כביסה. כמו כן יש שימוש בתאורה באור טבעי. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצורכי אידוי מים לשם הפקת אשלג בים המלח. בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות מערכות פוטו-וולטאיות, בעיקר במגזר החקלאי, וכן הקמת תחנות כוח קטנות המיועדות להפיק אנרגיה סולארית..[1]

על פי החלטת ממשלת ישראל יש יעד להפקת 5% מהחשמל בישראל עד שנת 2014. נכון לשנת 2016 אנרגיה מתחדשת בישראל מייצרת רק 2% מהחשמל בישראל. באיזור אילת צפויים להפיק 55 מגהוואט מאנרגיות מתחדשות שהם כמעט 50% מצריכת החשמל המקומית שעומדת על 120-130 מגה-וואט. זאת תודות לפעילותה של החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות הפועלת באיזור וכן ליוזמות מסחריות מקומיות. הייצור באילת צפוי לעלות ל-120 מגהוואט עד שנת 2015. [3]

דודי שמש

בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים.

מערכות פוטו-וולטאיות

ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל ממערכות פוטו-וולטאיות (PV) בו קיימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

ב-19.12.2007 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. גודל המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן. [4] ביוני 2008 אישרה רשות החשמל תקנות העוסקות בייצור חשמל על ידי מתקנים פוטו-וולטאים. התקנות מיועדות לעידוד התקנת מערכות סולאריות ביתיות וקובעות כי יינתן תעריף מיוחד לחשמל עודף שימכר לחברת החשמל בגובה של 2.04 שקל לקוט"ש.[2] מכיוון שהחשמל נמכר לצרכנים במחיר של כחצי ש"ח לקוט"ש, מדובר בסיבסוד של כ-1.5 ש"ח לקוט"ש. בינתיים ירד התעריף ל-1.51 ש"ח לקוט"ש (סיבסוד של 1 ש"ח לקוט"ש. בקיץ 2011 הרשות לחשמל אישרה הקצאת 200MW לתחנות סולאריות תרמיות גדולות, ו-260MW עבור תחנות סולאריות פוטו-וולטאיות גדולות בתעריף 98 אג' לקוט"ש[3].

נכון לתחילת 2011 הותקנו בארץ יותר מ-100MW של מערכות פוטו-וולטאיות פרטיות ומסחריות קטנות וחלה התקדמות בכיוון פריסת מערכות בינוניות על גגות גדולים וקרקעות,[1] עבורן אושרה מכסה נפרדת של 350MW. סך כל ההסדרות מאפשרות שילוב של כ-1,020 מגוואט של מתקנים סולאריים לרשת החשמל.

תחנות כוח סולאריות

קטורה סאן

השדה הפוטו-וולטאי הראשון בישראל הוא "קטורה סאן" בקיבוץ קטורה של ערבה פאוור קומפני (Arava Power Company). השדה מורכב מכ-18,500 פאנלים פוטו-וולטאים על פני 80 דונם. תפוקת השדה הנומינלית, בשיא תאורת השמש, היא 4.95 מגה וואט. בממוצע לאורך השנה ההספק הוא כ-1 מגה-וואט (הוא יפיק כתשעה מליון קילו-ואט-שעה של חשמל בשנה ובשנה יש 8,544 שעות).

השדה מחובר לרשת החשמל הארצית ואמור לספק כ-1/12,000 מתפוקת החשמל הכוללת בישראל. מליאת רשות החשמל העניקה לתחנת הכוח קטורה סאן רישיון קבוע בשנת 2011.[5] לטענת החברה, במהלך עשרים השנים הבאות, קטורה סאן תחסוך פליטה של כ- 125,000 טון מטרי של פחמן דו חמצני. [4]. חברת החשמל תשלם 12 מיליון ש"ח בשנה [6] עבור החשמל שיופק ב "קטורה סאן", מהם 7.4 מיליון ש"ח מהווים סיבסוד של החשמל הסולרי לעומת חשמל המופק מדלק מחצבי (חברת חשמל משלמת 1.3 ש"ח לכל קוט"ש ומוכרת לצרכנים בכ-0.5 ש"ח בלי לכלול עלויות הולכה, בקרה וגביה). ההתחייבות למחיר זה היא ל-20 שנה. ההכנסות המשוערות מייצור חשמל בשדה עומדות על כ-12.5 מיליון שקל בשנה למשך 20 שנה. מרבית המימון לתחנה, כ-80 מיליון שקל, ניתן על ידי בנק הפועלים. הקבלן שהקים את הפרוייקט הוא סימנס ישראל.[7]

תחנות הכוח באשלים

תחנות הכוח באשלים הן מתחם של תחנות כוח שעתיד לקום סמוך ליישוב אשלים בנגב. על פי התוכנית, התחנות יהיו בהספק כולל של כ-250 מגה-ואט, שהם קרוב ל-2.5% מההספק המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון לאביב 2010).‏[5] התחנה תשלב שלושה סוגי תהליכי הפקת חשמל: תחנת כוח תרמו-סולארית, תחנת כוח פוטו-וולטאית והפקת חשמל באמצעות שריפת גז טבעי[6]

ב-14.11.2007 הודיע משרד התשתיות יחד עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על כוונה להכנת מכרז BOT לבנייה ותפעול של 2 תחנות כוח סולאריות באשלים שבנגב, הצפי לפרסום הראשון של המכרז הוא בינואר 2008 ובכירת הזכיין הייתה צפויה לקראת סוף 2008. [8]

תחנת כח ראשונה באשלים, בהספק של 30 מגה וואט, נחנכה ב-25.1.2018. בהקמת התחנה הושקעו 280 מיליון שקל, היא פועלת בטכנולוגיה תרמו-סולארית ומוכרת לחברת החשמל חשמל במחיר של 43 אגורות לקוט"ש. [9]

תחנות נוספות

תחנות סולאריות נוספות אמורות לקום בשדה בוקר. חברת פז סולאר, חתמה על הסכם התקשרות עם קיבוץ שדה בוקר להקמת 2 תחנות כוח סולאריות בהספק של 10 מגה וואט. [10]

אנרגיה תרמו סולארית בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיה תרמו סולארית

בשנות השמונים נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי מגדל השמש. סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-וואט חשמל. על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש ייחודי ומהפכני, המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע לטמפרטורות גבוהות - 1,200 מעלות ויותר, בלחץ של 25 אטמוספרות.

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן אורמת וסולל (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

חקיקה

כאמור בשנות ה-80 נחקק חוק לעידוד התקנת דודי שמש. בשנת 2008 נחקקו חוקים לעידוד שימוש בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח כך שחברת חשמל תשלם למתקינים של אמצעים אלא תעריף ייצור גבוה מתעריף הנגבה על חשמל שמסופק להם. כמו כן נעשו ניסיונות חקיקה להגדלת השימוש בדודי שמש וטכנולוגיות לחימום מים כך שאלו יוכלו להיות מותקנים במגדלים הגבוהים מ-9 קומות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע


כתבות בעיתונים
חברות מסחריות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 קרברסקי, ל. כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011. [1]
  2. ^ תקנות רשות החשמל הנוגעות להסדרת ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, באמצעות מיתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית 2.6.2008
  3. ^ [2]
  4. ^ אבי בר-אלי, באוקטובר רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה, בעיתון הארץ, http://www.themarker.com/news/1.1520467
  5. ^ ליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: מכרז אשלים להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות יוצא לדרך, בעיתון כלכליסט, 11 ביולי 2010
  6. ^ ynet, יעל דראל, תחנת הכוח באשלים – לא הכל ירוק, באתר "הסביבה", 22 בפברואר 2010
אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים