התיישבות בחלל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיאור אמנותי של מושבה בירח.

התיישבות בחלל (באנגלית: Space colonization) או מושבות בחלל היא הרעיון של התיישבות אנושית קבועה מחוץ לכדור הארץ - אם בחלל עצמו, בצורה של תחנת חלל, או בירח או כוכב לכת אחר. הרעיון למושבות חלל קיים כבר עשרות שנים במדע הבדיוני, וחוקרים רבים בחנו רעיונות בנושא, אך היום לא קיימת מושבת חלל (אם כי קיימת תחנת החלל הבינלאומית).

במהלך השנים הושמעו טענות בעד ונגד הרעיון של יישוב החלל באנשים. הטיעונים המרכזיים לטובת התיישבות בחלל היא הישרדות של המין האנושי ושל הביוספרה במקרה של אסון פלנטרי (אנושי או טבעי), וכן קיומם של משאבים מתכלים שקיימים בכוכבים אחרים וניתן לנצל אותם לטובת החברה האנושית, טיעון נפוץ נוסף הוא שמושבה בחלל תאפשר להגדיל את מרחב המחייה של המין האנושי כאמצעי להתמודד עם גידול אוכלוסין אבל מומחים שונים בתחומי הדמוגרפיה והקיימות מפקפקים בהיתכנות של דבר זה בעתיד הקרוב. ההתנגדות הנפוצה ביותר ליישוב החלל. ההתנגדויות הנפוצות ליישוב החלל הוא חשש כי הדבר ידרוש השקעות עצומות שעדיף להשקיע אותן בתיקון בעיות בכדור הארץ עצמו כמו שיפור הקיימות, צדק חברתי, הקטנת העוני שיפור הרפואה ועוד. חשש נוסף הוא כי בעתיד הדבר יהפוך את כדור הארץ ל"פח זבל" מזוהם שבו תקועים העניים בעוד העשירים נמצאים במושבות משודרגות. עוד חשש הוא כי הפיכת המסע לייקום לסחורה יחזק את האינטרסים של גופים חזקים, כמו תאגידים רב לאומיים וכי הדבר עלול לחזק תהליכים פוגעניים כמו מלחמות, אי שוויון כלכלי והרס הסביבה. מבחינת קיימות ניתן לטעון כי כדי לקיים מושבות חלל שיחזיקו מעמד לטווח ארוך עלינו לגלות כיצד לבצע זאת גם בכדור הארץ - כלומר איך להגיע לכלכלה בת קיימא ולהימנע מבעיות חברתיות שמאיימות על קיום החברה.

עד היום (2018) לא נבנו מושבות בחלל. תחנת החלל הבינלאומית מכילה מספר קטן מאוד של מדענים שאינם יכולים להתקיים לאורך זמן באופן עצמאי והם נדרשים להספקה מתמדת מכדור הארץ. נכון להיום גם שום גוף גדול - ממשלתי או פרטי לא מתכנן תוכניות לבנייה של מושבות חלל. עם זאת במשך השנים הוצעו הצעות, ספקולציות ועיצובים למושבות חלל וקיימות קבוצות ותומכים רבים ברעיון. מדענים מפורסמים רבים כמו פרימן דייסון, או סטיבן הוקינג הביעו עמדה בעד מושבות בחלל. מבחינה טכנולוגית קיימת התפתחות הדרגתית שמאפשרת גישה זולה יותר ליציאה לחלל ולחיים בו, כולל לדוגמה טכנולוגיות רב פעמיות לשילוח (תחרות ספייס-אקס), טכנולוגיות בנייה ורובוטיקה.

נכון להיום בנייה של מושבת חלל מייצגת אתגרים גדולים בתחומים של כלכלה, טכנולוגיה, סביבה וחברה. מושבות חלל יצטרכו לספק את כל (או כמעט את כל) החומרים הנדרשים לקיום של מאות או אלפי בני אדם, בתוך סביבה בחלל או על כדור לכת אחר שהיא עויינת מאוד לחיים אנושיים, וכן קיום של מחזור אקולוגי סגור לגבי כלל היסודות בטבע. הדבר ידרוש טכנולוגית כמו מערכות-תמיכה ובקרה במערכת אקולוגית שצריכות עדיין להיות מפותחות במידה ניכרת. דוגמה בזעיר אנפין לאתגר של מושבה כזו התקיים על כדור הארץ במסגרת הניסוי של ביוספרה 2 שבו שמונה אנשים היו סגורים ב"מערכת אקולוגית" שהיתה מבודדת מיתר כדור הארץ ונדרשה לשמור על יציבות במשך תקופה של כמה חודשים.

במושבה בחלל יש צורך להתמודד עם נושאים של איך אנשים יתנהגו מבחינה אישית וחברתית בסביבה עויינת כזו - שבה תאונה או פשיעה (כמו ירי בנשק חם, תקלה או חבלה במערכות בקרה) עלולות להוביל להכחדת המושבה כולה. בגלל העלות הגבוהה של משלוח כל סוג חומר החוצה משטחו של כדור הארץ (כ-2,500 דולר לפאונד, דבר שאמור לרדת עם השנים), מושבת חלל היא דבר שנחשב כיום פרוייקט יקר וקשה מאוד לביצוע.

סקוט קלי, האסטרונאוט האמריקאי ששהה 340 יום בחלל, יותר מכל אמריקאי אחר, אמר לאחר שחזר לכדור הארץ: "אם אנחנו רוצים לשרוד על כדור הארץ אנחנו צריכים לטפל בבעיות שלו. יותר קל לטפל בבעיות של כדור הארץ מאשר לבנות חיים על כוכב אחר". [1]

טיעונים בעד ונגד התיישבות בחלל

תיאור אומנתי של תחנת חלל גדולה מאוד

קיום ארוך טווח של המין האנושי

הטיעון המרכזי בעד התיישבות בחלל הוא הקיום ארוך הטווח של הציביליזציה האנושית כהגנה נגד הכחדת האנושות. הקמת חלופה לכדור הארץ, יכולה לאפשר המשך קיום לבני אדם וכן למינים של יצורים אחרים, במקרה של אסון פלנטרי כמו פגיעת שביט, מגיפה, מלחמה גרעינית וכו'.

הרעיון כי בני האדם על פני כדור הארץ יכחדו, או יסבלו גורל איום, ויוותרו רק או בעיקר המושבות שבחלל מופיע בספרי מדע בדיוני רבים. בספר "ששת" לדוגמה של רוברט היינליין כדור הארץ הופך להיות תחת שליטה של דיקטטורים וממשלים צבאיים אכזריים ותושבים נמלטים לכוכבים חדשים לשם מקלט. הפיזיקאי סטפן הוקינג, טען כי התיישבות בחלל היא חיונית לשם שמירת האנושות בחיים. בשנת 2001, הוקינג טען כי המין האנושי יכחד ב-1,000 השנים הקרובות אם לא יוקמו מושבות בחלל. בשנת 2006 הוא טען כי לאנושות קיימות שתי אפשרויות - או שנבצע קולוניזציה של החלל ב-200 השנים הקרובות ונבנה יחידות מגורים בפלנטות אחרות או שנכחד. בשנת 2005 אמר מנהל נאסא מייקל גריפין (Michael Griffin) כי התיישבות בחלל היא המטרה האולטימטיבית של תוכניות החלל הנוכחית.

מצד שני יש אנשי קיימות ופעילי סביבה וצדק חברתי שטוענים שהתמקדות יתר בהתיישבות בחלל מהווה אשליה של פתרון שנוטעת בטחון מוטעה ומסיטה את הדיון מאיומים קונקרטיים על המין האנושי. בגלל הקשיים הענקיים של העברת אנשים אל מחוץ לכדור הארץ ושל קיום מערכות תומכות חיים לאורך זמן, סביר שפתרונות אלה יקחו זמן רב ואם בכלל הם יתנו פתרון לכמה מאות אנשים לכל היותר. גם אם נניח שמיליוני אנשים יכולים להגר למאדים מחר בבוקר, זה עדיין משאיר מיליארדי אנשים שחיים על "ספינת החלל כדור הארץ" ואיכות החיים שלהם כמו גם המשך קיומם דורש ניהול נכון יותר של הפלנטה. ניהול כזה הוא גם נחוץ במושבות חלל או בכוכבים אחרים אחרת גם הם יהיו בלתי מתאימים לקיום חיי אדם תוך זמן קצר - ולכן כדי ללמוד כיצד לנהל ציביליזציה על מאדים או על הירח - יש ללמוד כיצד לנהל את זה בתנאים שבמובנים רבים הם יותר נוחים - על כדור הארץ.

משאבים בחלל

משאבים בחלל, הן מבחינת אנרגיה והן מבחינת חומרים הם אדירים. במערכת השמש לבדה יש כמות משאבים מתכלים כאלה בכמויות גדולה בסדר גודל של אלפי עד מיליארדי פעמים יחסית לצורכי האנושות הנוכחיים. כרייה באסטרואידים צפויה להיות היבט חשוב להתיישבות בחלל. ניתן למצוא בקלות מים וחומרים אחרים עבור מבנים והגנה באסטרואידים. נאסא משתמשת בכינוי כרייה אופטית (Optical mining) כדי לתאר הפקת חומרים מאסטרואידים. כרייה בחלל, אם תנוצל בהיקף גבוה מספיק עשויה לספק חומרי גלם יקרים לכדור הארץ. לדבר זה יכולה להיות חשיבות אקולוגית גבוהה שכן מיזמים רבים של כרייה בכדור הארץ כרוכים בזיהום משמעותי לקרקע ולמים ולנזקים בלתי הפיכים.

עם זאת גם כאן יש ביקורת על הדבר זה שמהווה אשליה של פתרון - כאשר עדיין לא קיים ולא ברור כמה הוא אפשרי ונוח, במקום להתמודד עם בעיות המשאבים שיש לנו בכדור הארץ. מיקוד בכריית משאבים בחלל עלול להרחיק את הדיון על הצורך בכלכלה מעגלית שתאפשר ניהול טוב יותר של משאבים מתכלים כמו ריכוזי מתכות או ריכוזים של מינרלים המשמשים לדשן. כמו כן הגדלת המשאבים המתכלים אינה מתמודדת עם בעיה יסודית יותר של שיבוש של מחזור ביוגאוכימי שיוצרת בעיות כמו זיהום או החמצת אוקיינוסים. אחת מצורות ה"כרייה" הנפוצות ביותר היא שאיבה הולכת וגדלה של מים מתוקים -דבר שגורם למשבר המים העולמי ולהתייבשות נהרות ואגמים - כרייה בחלל לאו בהכרח מסייעת למשבר זה - פתרון אפשרי לדבר זה הוא התפלה על ידי כורי תוריום, אבל בכל הקשר אחר כרייה מהחלל של מיני מתכות לא תסייע לנושא. לפי הוגי קיימות הקשר הוא הפוך - מושבה בחלל תהיה חייבת לשמור על כל מחזורי החומרים שלה מאוזנים כדי לשרוד - בדומה לחוויה של ביוספרה 2 - יש קשר בין ניהול נכון כזה של משאבים, כולל התנהלות חברתית תרבותית וכלכלית שמאפשרת דבר כזה, כמו גם קיום של תעשייה בת קיימא בחלל - לבין ניהול של דברים דומים בכדור הארץ.

פתרון לגידול אוכלוסין

טיעון נפוץ בעד התיישבות בחלל היא כמענה לגידול אוכלוסין. עם זאת דבר זה הוא כנראה משמעותי לטווח ארוך ולא לטווח הקצר. בטווח הקצר של כ-100 השנים הקרובות לא יהיה ניתן להוציא מכדור הארץ מספיק אנשים בקצב מהיר מספיק כדי שהדבר יפחית את האוכלוסייה בכדור הארץ באופן משמעותי. התיישבות בכוכבים או מושבות גדולות בכמות גדולה מאוד של אנשים (מיליונים) צפויה אם בכלל בעתיד הרחוק - עד אז האוכלוסייה בכדור הארץ צפויה להתייצב עקב תהליכים אחרים לגמרי של מעבר דמוגרפי או תהליכים אחרים שיובילו לייצוב אוכלוסין,ללא התייצבות כזו, לו האוכלוסייה הייתה גדלה בקצב קבוע - גידול מעריכי אזי גם שימוש במבנים גדולים מאוד כמו כדור דייסון לא היו נותנים מענה אמיתי לצורכי האוכלוסייה. כך לדוגמה אם נדמיין שהאוכלוסייה מכפילה עצמה כל כ-50 שנה, אז אם נצליח להעביר את חצי מאוכלוסיית כדור הארץ למאדים וליישב את המקום בתנאים נוחים, אזי תוך מחזור הכפלה נוסף נצטרף למצוא עוד שתי פלנטות נוספות בגודל דומה, ועוד מחזור הכפלה - ארבע פלנטות כאלה.

מאידך נראה שהקשר בין גידול אוכלוסין לבין התיישבות בחלל הוא הפוך- מושבות בחלל שירצו להגדיל את האוכלוסייה יצטרכו לספק לכל תושב חדש את כלל החומרים ושירותי המערכת האקולוגית הנדרשים לשם כך, וכן לשמר את כל המשאבים והמערכות האלה למשך כל ימי חייו. פירוש הדבר שהולדת אדם נוסף כזה מחייבת תשלום על כלל השירותים האלה כאשר בכדור הארץ הם בדרך כלל ניתנים חינם - לדוגמה יהיה צורך לשלם (מכיסו הפרטי או ממקור אחר) על טיהור אוויר, מחזור מים, הספקת מזון, הספקת מערכות תומכות לצמחים שיגדלו את המזון וכו'. משיקולים אלה ככל הנראה שמושבות יצטרכו להגדיל את האוכלוסייה בצורה איטית למדי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נאווה מארקו, "חשבתי לעצמי שזה הדבר הכי טיפשי שעשיתי", מאקו, 20.06.2018