כלכלה 2.0

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בדף זה ננסה להגדיר כיצד צריכה להראות תאוריה יותר נכונה שתתאר את היחסים החברתיים-כלכליים.

הבעיות שאנו רואים בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית הן כדלקמן:

  • בעייתיות בהגדרת המטרות: מהי בעצם הכלכלה, את מה היא באה לשרת?
  • פשטנות יתר: מתוך המערכות החברתיות המורכבות נלקחים גורמים בודדים ומהם נבנית התאוריה, כאשר מתעלמים בהפגנתיות מרשת שלמה של השפעות גומלין והיזונים חוזרים הקיימים במציאות
  • הנחות יסוד בעייתיות: הרבה (כל?) הנחות היסוד הנאו-קלאסיות לא מתממשות במציאות.
  • אין בקרה: תאוריה כלכלית יכולה להיכשל לחלוטין במציאות, אך עדיין להיחשב 'מוצלחת' מבחינה תאורטית. זו שערורייה. תאוריה מדעית חייבת להיות מעומתת באופן קבוע עם התוצאות של היישום שלה בשטח
  • התעלמות מהמשאבים: ההתייחסות למשאבים שולית, אין הבדל בין משאבים מתכלים למתחדשים, מאגרים לשירותים, ובייחוד, יש התעלמות רבתית מהתלות של המערכות הכלכליות בשירותים הניתנים על ידי הסביבה, ובין אלה, התעלמות בוטה משירותי הטיפול בפסולת שאנו מייצרים
  • אין פסיכולוגיה: התעלמות מהרווחה הנוצרת באמצעים שאינם כספיים/חומריים
  • מודל סטטי: האנליזה הכלכלית היא של שיווי משקל סטטי, למרות שכל הפראקסיס הכלכלי מתמצה בניסיונות לצאת מנקודת שווי המשקל ('צמיחה')


בעיות נוספות הינן חלק מהיישום של הכלכלה הנאו-קלאסית ואינן חלק אינטגרלי מהתאוריה, אך תאוריה חדשה תצטרך לענות על בעיות אלו גם כן:

  • הכנסות מהון: הכנסות מהון גורמות להיזון חוזר חיובי שמביא לאי יציבות של המערכת הכלכלית - למי שיש יותר כסף יש אפשרות לרווח גדול יותר, וכך הוא גורף עוד כסף.
  • הפוליטיקה של הכסף: היות וכסף מאפשר הטיה פוליטית, למי שיש יותר כסף יש אפשרויות להטות לטובתו את המנגנונים הפוליטיים, ובכך להשיג עוד כסף, לעיתים על חשבונם של רבים אחרים.

פירוט של הנחות יסוד בעייתיות

ראו גם:

  • קטגוריה בנושא קטגוריה:הנחות יסוד בכלכלה נאו-קלאסית
  • דף מרכז את הבעיות - בעיות בכלכלה הנאו-קלאסית
  • אין פוליטיקה: בתאוריה אין התחשבות במערכות הכוח הנמצאות בחברה האנושית (זו הרחבה של בעיית 'פשטנות היתר')
  • סטטיות: תיאור סטטי של מציאות דינמית. במציאות יש "זכרון" הן לאנשים והן למערכות בהן הם פועלים, ומה שעשוי להראות נכון בתיאור סטטי, יראה שגוי במציאות דינמית.
  • לוקליות: הנחה שניתן לנתח מערכת אחת קטנה, ואז לעבור למערכות גדולות על ידי "סכימה" (אגרגציה), מבלי לנתח את הקשרים והשפעות הגומלין בין המערכות.
  • אי התייחסות לחוק השני של התרמודינמיקה, הן בכל מה שקשור בייצור פיזי (הדורש אנרגיה), הן במה שקשור בקיום אנושי ביולוגי-פיזי (ולכן כפוף לחוק), והן בהקשר של מידע וידע (הכפופים גם הם לחוק בנוגע לידע).

הצעה ראשונית של שחר דולב

ראשית, על התאוריה לספק פתרונות כמותיים. פשוט כי אחרת אין אפשרות לנהל מפעל/עיר/מדינה. אם נבוא ונגיד: תשמעו, העסק כל כך מסובך שאין אפשרות לתת הכוונה כיצד לנהל את העניינים, אז מי שינהל את העניינים ימשיכו להיות הנאו-קלאסיים.

לכן אם אנחנו רוצים להשפיע במשהו על הנעשה סביבנו, מעבר ל-ד' אמות הפרטיות שלנו, חייבים להיות מסוגלים לתת הנחיות כיצד לנהל מדינה, וזה אפשרי רק אם יש ניסוחים כמותיים (עם הסתייגויות, ומדדי סבירות ודיוק גסים ככל שיהיו, וכו').

המהנדסים מתמודדים כבר 200 שנים עם המורכבות של הטבע. ואכן, לא פעם הם גם מפספסים (אופס, התרסקה הקולומביה...). אבל יש היום כלים מאוד חזקים לאנליזה של יחסי גומלין מורכבים, ניתוח ואומדן של אי הידיעה שלנו, ולבסוף, בקרה שאכן מה שחשבנו באמת קורה. ברור לחלוטין שבעולם הכלכלי אין שמץ מהכלים האלו, אבל לדעתי חייבים להשתמש בהם אם רוצים לתת כלים לניהול מדיניות מושכלת. אפילו אם נצליח לשכנע קובעי מדיניות שיש להשתמש בהם, כבר עשינו צעד גדול קדימה, כי (לפחות) חצי מהתיאוריות הכלכליות יזרקו מיד לפח...

להבדיל מהניתוח הנאו-קלאסי, התאוריה החדשה חייבת להיות דינמית. הפעילות הכלכלית כולה מטרתה לצאת ממצב שווי משקל: חברות מנסות לצמוח ולכבוש שווקים חדשים, לשם כך הן יוצאות במסעי פירסום, משנות תדיר את המוצרים, מבדלות, ממצבות וממתגות את מוצריהן כדי לשבור את התחרות, מתמזגות ונרכשות, ולבסוף גם קורסות. כך שהספרה הכלכלית-חברתית נמצאת בדינמיקה מתמדת הרחק מנקודת שווי המשקל. אנו יודעים היום כי מחוץ לאזור שווי המשקל יכולות להופיע תופעות שלא קיימות בשווי המשקל. לכן, כדי להכיל את הפראקסיס הכלכלי האמיתי, יש לבצע ניתוח דינמי. להבדיל מהנדסה, בכלכלה יש גם כוונה אנושית ומארגי כוח חברתיים. תאוריה שמתיימרת לתאר את הפראקסיס האנושי חייבת לכלול התייחסות ליחסי הכוח בחברה. את היחס בין מעביד לעובד אי אפשר להמשיך ולתאר כ'טרנזיקציה' ניטרלית בין 'סוכנים חופשיים' - על התאוריה לכלול את העובדה שלמעסיק כוח רב כלפי העובד, וכוח זה גדל ככל שרמת האבטלה באזור גבוהה יותר, וכד'.

הרווחה בחיינו אינה רק חומרית. ניתן אף לומר שרוב הפעילויות שנותנות משמעות לחיינו אינן קשורות למוצרים חומריים או כספיים (משפחה, חברים, יצירה). להפך - ניסיון לקשור רווחה לכסף ומוצרי צריכה סופו שנישאר מתוסכלים ומדוכאים [להרחיב...]. על התאוריה החדשה להכיר בכך שהרווחה אינה קשורה בהכרח לערך כספי.

בתאוריה הנאו-קלאסית מצב חברתי 'אופטימלי' (פארטו) יכול להיות בו רוב המשאבים החברתיים מרוכזים בידי שכבה מצומצמת, בעוד שאר החברה נאנקת בתנאים לא תנאים. על התאוריה החדשה למקסם את הרווחה החברתית כוללת, כך שלא יוותרו אנשים בשולי החברה.

בתאוריה החדשה תהיה התייחסות רצינית למשאבים: הבחנה בין משאבים מתחדשים למתכלים, הבחנה בין משאבים שהם מאגרים לבין שירותים, יש לשים דגש מיוחד על השירותים הניתנים על ידי הסביבה: כל תהליך כלכלי תלוי בבסיסו בשירותים רבים הניתנים על ידי הסביבה, התעלמות מהתלות הזו בתאוריה הנאו-קלאסית מביאה אותנו אל סף משבר סביבתי גלובלי. יש גם להציג את העובדה שבתהליכים הכלכליים אנו בעצם לא מייצרים דבר, אלא משנים משאבים שלקחנו מהטבע, והופכים אותם למוצרים.

התאוריה החדשה אסור שתצדיק את מוסד הרווח:

  • אסור שיווצר מצב בו 'הכסף עובד בשבילך'. מי שרוצה שכר, שיעבוד. כש'הכסף עובד בשבילך', בעצם אתה מנצל אנשים אחרים שעובדים והתוצרים של עבודתם מגיע לכיסך. הון נדרש לשם יצירתיות וחדשנות, אסור שהון יהפוך לכלי להשגת רווחים.
  • אך גם בחברה יצרנית הרווח אינו לגיטימי. העובדים, המנהלים והבעלים צריכים לזכות בשכר הוגן על עבודתם, אך לא ברווח - שבהכרח מגיע על חשבון מישהו אחר (לקוחות, פיתוח עתידי, עובדים, סביבה, וכד')
  • גם השכר אינו בלתי מוגבל - אין הצדקה להפרש בלי סביר בין השכר הנמוך ביותר לגבוה ביותר בפירמה. אין הצדקה לפערי שכר בחברה (society).

אסכם את הנקודות החשובות:

  • אנליזה כמותית
  • ניתוח דינמי
  • התחשבות במורכבות המערכות
  • התחשבות ביחסי הכוח בחברה, דהיינו, פוליטיקה
  • רווחה שאינה תלויה במוצרים
  • מיקסום הרווחה החברתית הכוללת
  • אנליזה של הרווח כגזל
  • משאבים מתחדשים מול מתכלים
  • מאגרים מול שירותים
  • התייחסות לשירותי הביוספרה
  • אמדן אי הידיעה
  • בקרה שמה שהצענו אכן מתקיים במציאות

הצעה ראשונית דרור

  • כללית (מבין 3 האפשרויות שעלו עד כה: שחר, אטינגרים, ונמרוד) אני נוטה לכיוון של שחר
  • לדעתי אנחנו בשלב מקודם מידי מכדי להגיד - ככה וככה מתנהגת הכלכלה. אנחנו יכולים להתמקד בכמה דברים אחרים בינתיים:

ניגוח "אקדמי" פוליטי

  • לצורכי ניגוח פוליטי, והעברה של אנשים שיכולים לתרום לצד שלנו, ניגוח של רעיונות נאו-קלאסיים שעונים על שני תנאים:
    • האחד הוא מרכיב מרכזי בתאוריה הנאו-קלאסית.
    • השני הוא דבר שיש לגביו סתירה מהותית של עובדות בשטח או של תאוריות ממדעים אחרים.
  • הנושא כזה, כדאי לרכזת טענה נאו-קלאסית מרכזית- ניגוח שלה, תגובות לניגוח וניגוח התגובות הרגילות.
  • הצעה שלי - להתמקד באנרגיה ובתרמודינמיקה. התנגשות בין פיזיקה לבין כלכלה.

מחקרי ביניים

לדעתי, אחד הדברים שתוקעים את כולם הוא שימוש במונחי יסוד שלמעשה אינם נכונים. רעיונות כמו מדידת הרווחה על ידי כסף או צריכת מוצרים, או מדידת האושר והעושר על ידי כסף, מוצרים וכו'. לדעתי יש להתמקד בגישה של ניתוחי מערכות כדי להצביע על מרכיבים קטנים יותר בכלכלה, שאת חלקם התחילו לעשות עבודה:

  • איך פועל מפעל - מה השיקולים שפעולים עליו באמת במובנים של זרימות אנרגיה, חומר, ידע, מידע, שיקולי מרחב ונפח. כמובן שאין טעם לדבר רק על מפעל אידאלי במובן דינמי, אלא על המגבלות של מי שמנהל את המפעל במונחים של מה כדאי או לא כדאי לעשות על פי מגבלות אנרגיה, זמן וידע.
  • איך פועלת פירמה בשוק בעל מאפיינים מסויימים - מה הם באמת השיקולים והמגבלות שלה (לדוגמה אי אפשר להניח שפירמה יכולה למכור כל כמות שתרצה, כי יש מחיר גדל הולך להובלה למרחק גדול יותר).
  • מה המגבלות הפיזיות ביולוגיות שמשפעיות על רווחה של אדם בודד \אדם בחברה\ יצור חי בחברה ואיך זה בא לידי ביטוי באופן סטטיסטי. (לדוגמה ייתכן שאדם רעב יהיה מאושר, אבל באופן סטטיסטי, סביר שכדי שאדם יהיה מאושר, הוא צריך להיות שבע ובעל ידע על מקור שובע בעתיד).
  • איך אפשר להקביל ומה ההבדלים בין היחסים במערכות אקולוגיות ליחסים במערכות הכלכליות.
  • מחסור אינו טבעי או סטטי או אינסופי ושטוח, אלא חלק מהמערכת הכללית-חברתית-אקולוגית.דיון על המחסור הוא דבר נחוץ כדי לדבר על רווחה.

לדעתי, אחרי שנבין קצת את זה, יהיה לנו קל יותר לנתח מושגים כמו מחירים, כסף, רווחה, מוצרים וכו'.

בהקשר לנקודה של שחר- מה שחסר לי בתאוריות שלי הוא:

  1. דיון סביבם.
  2. העברת הרעיון המופשט למידול קצת יותר חזק במסגרת מערכת דינמית.
  3. רעיונות לאמצעים למדוד את האמירות שלי.