שעור: 4. שוק חופשי, יסודות ובעיות
מרצה: חגי קוט
מדע הכלכלה
תורת הכלכלה- אחד ממדעי החברה העוסק בחקר היחסים שבין התוצרת ובין הרכוש, בבעיות העושר והדלות בעולם, ביחסי מעבידים ועובדים, בייצור, צריכה ועוד.
הגדרות והנחות
- שוליות- זהו מושג בסיסי בכלכלה ומשמעותו: האחרון,זה שבקצה, בשוליים.
- תועלת שולית- התועלת של צרכן מהמוצר האחרון שקנה.
- עלות שולית- כמה עולה לייצרן לייצר את היחידה האחרונה.
- הומוגניות- אחידות, זהות. נניח שהמוצרים והאנשים הם זהים. כלומר טבח א' זהה לטבח ב' מבחינת יכולותיו.
- גורם ייצור (גו"י)- דבר שבעזרתו מייצרים. למשל בייצור פיצה צריך קמח (חומר גלם), אופה (עבודה) ותנור (הון). הכוונה בגו"י הון היא לא לכסף אלא למכונות וציוד שבעזרתם מייצרים מוצר.
- הנחת התחליפיות- מוצרים הם תחליפיים בעיני הצרכנים, והיצרנים יכולים להחליף גו"י בתהליך הייצור. כלומר, צרכן יכול להחליף את התועלת הנגרמת לו מרכישת מוצר x בתועלת ממוצר y (אולי לא ביחס 1:1 כלומר, אולי כדי לפצות על העוגמה מרכישת יחידית x אחת פחות, הוא ירכוש 2 יחידות y). יצרן יכול להחליף את גו"י a בגו"י b בתהליך הייצור, כדי לייצר את אותה כמות תוצר (שוב לאו דווקא ביחס 1:1).
- הנחת הרציונליות-לא מצאתי הגדרה רשמית, אך עם זאת,הכוונה היא לכך שהאדם ממקסם את תועלתו האישית.
מה הבעיות? כהנמן וטברסקי לדוגמה, פרדוקס עלה, מרבה הרגליים של רוזנטל.
הנחות על טעמים
- מונוטוניות - יותר עדיף על פחות. בעברית משתמשים ב-"טובין". באנגלית "goods". מכאן שהמוצר הוא טוב, ולכן ככל שכמותו גדולה יותר כך טוב יותר.
- שלימות - ניתן להשוות בין כל שני סלים
- עקביות (טרנזיטיביות) - אם סל א' עדיף על סל ב' וסל ב' עדיף על סל ג' אז גם סל א' עדיף על ג'.
הנחות נוספות (נסתרות) על טעמים:
- טעמים אינם תלויים בתרבות או בזהות של אדם (לדוגמה צמחוני לא יהנה מבשר).
- הטעמים לא משפיעים או מושפעים ממצבם של אחרים (בפועל יש העדפות שאנו עושים על סמך החלטות של אחרים, ראו כלכלת פרפר, אופנות, השוואה של מצבנו לפי שכר וסטטוס של אחרים סביבנו, רגשות קנאה וסימפטיה).
- בדרך כלל יש הנחה כי טעמים אינם משתנים על פני זמן (לדוגמה אין התרגלות, פיתוח אנינות וכו').
- בדרך כלל יש הנחה כי גורמים בתוך המערכת הכלכלית לא יכולים לשנות את הטעמים.
- הטעמים הינם על "סלי מוצרים" ולא על דברים אחרים כמו "מצבי עולם" או מצבים פוליטיים (אני מעדיף לקבל 2 צנצנות ריבה בחודש, וגם שהיה שלום עולמי ופערי שכר עד פי 3 בין העובדים) - כלומר הכלכלה אינה משפיעה ואינה מושפעת מספירות אחרות כמו פוליטיקה, תרבות, מידע וידע.
- לאדם אין שיקולים אחרים מלבד אותם טעמים (בדומה להנחה שמלבד מקסום הרווח אין לבעל הפירמה שום מטרה אחרת).
מה הבעיות בהנחות?
זהו ניתוח דרך משקפיים שהאדם הוא רציונלי. הטעמים משתנים כל רגע.היום אעדיף סלט.מחר מרק.
צד הביקוש (הצרכנים)
הצרכן יקנה כל עוד התועלת השולית שלו (תועלתו מיחידת מוצר נוספת) גדולה/שווה מהמחיר שעליו לשלם.
- הנחה: תועלת שולית פוחתת- ככל שיש לי יותר ממוצר מסויים, התועלת מיחידה נוספת של אותו מוצר קטנה יותר.
לכן עקומת הביקוש תרד משמאל לימין. מטרת הפרט: מקסום תועלתו תחת מגבלות תקציב.
בניית עקומת הביקוש
נסתכל על שוק העטים שבו יש את רני ורותי שאוהבים עטים. להלן נתוני הביקוש שלהם כתלות במחיר:
צד ההיצע (היצרן)
- היצרן ייצר כל עוד העלות השולית (העלות ליצר יחידת תוצר נוספת) קטנה או שווה למחיר השוק.
- אם העלות השולית גבוהה מהמחיר, הרי שייצור היחידה הנוספת יקטין את הרווח.
- הנחת התפוקה השולית הפוחתת: ככל שהיצרן משתמש ביותר מאותו גורם ייצור (כששאר גורמי הייצור קבועים), בסופו של דבר, התפוקה השולית ממנו הולכת וקטנה.
- הנחת התפוקה השולית הפוחתת גורמת לעלייה בעלות השולית ככל שמיצרים יותר. לכן עקומת ההיצע של היצרן תעלה משמאל לימין.
- הנחה: מטרת הפירמה: מיקסום רווחים (באופן סטטי) תחת מגבלות טכנולוגיה.
בניית עקומת ההיצע
- כפי שאמרתי, כל עוד המחיר בשוק >מהעלות השולית, היצרן ימשיך לייצר. אך אם המחיר קבוע והעלות השולית עולה, אז בשלב כלשהו יתקיים מחיר=עלות שולית ואז היצרן יפסיק לייצר. אם ייצר יחידה נוספת, הרי שעבורה יתקיים מחיר< עלות שולית והיצרן יספוג בגללה הפסד.
- עבור כל מחיר שוק שהיצרן רואה לנגד עיניו, הוא ייצר עד אשר העלות השולית לייצור = למחיר המוצר. ניקול ותום הם יצרני עטים. במחיר שוק של 4 ₪ לעט, ניקול מוכנה לייצר עט אחד, ותום מוכן לייצר 2 כי יש לו טכנולוגיה עדיפה והוא מייצר יותר בזול.
להלן עקומות ההיצע שלהם:
ביקוש והיצע
- (אלפרד מרשל 1890)
- עקומת הביקוש של הצרכן מתארת את הכמות המבוקשת כפונקציה של מחיר.
- עקומת ההיצע מתארת את הכמות המוצעת כפונקציה של המחיר (היצרנים שונים בטכנולוגיה ובגו"י).
- נשים את העקומות על אותו גרף ונצפה לחיתוך שנקרא "שיווי משקל חלקי".
ביקוש והיצע בשוק העטים
נקודת החיתוך בין הגרפים היא נקודת שיווי המשקל החלקי (בשוק העטים) אשר בה כולם מרוצים וכולם ממקסמים את תועלותיהם (היצרנים והצרכנים). בדוגמה שלנו זה יקרה במחיר 13 ש"ח אשר בו ייוצרו וימכרו כ- 7 עטים
רווחת הצרכנים ורווח היצרנים
S=Supply,היצע D=Demand,ביקוש Q=Quantity, כמות P=Price, מחיר הצרכנים היו מוכנים לשלם AEHO ובפועל משלמים רק CEHO ולכן ACE היא הרווחה שלהם (באדום). הרווח של היצרנים הוא בגודל CBE (בכחול).
הטלת מס כדוגמה לירידה ביעילות
נניח שמטילים מס בגובה t (1 ₪) על כל יחידה שהיצרן מוכר. נראה שהרווחה נפגעת.
התיאור הנאו-קלאסי למס יחידה בשוק מסויים
זה מה שקורה עם מס הכנסה.
התיאור הנאו-קלאסי למס אחוזים בשוק מסויים
מס על רווחים לעומת זאת, לא פוגע ברווחה.
- מס חברות הוא מס על רווחים בלבד
- כפי שראינו, זהו מס 'חברתי' היות והוא לא פוגע ברווחה
- האוצר כנראה לא חושב כך:
שיווי משקל חלקי
מושג הלקוח מעולם הטבע. בטווח הארוך השוק מגיע לשיווי משקל. שאלות פוזיטיביות: קיים? יחיד? יציב דינמית? עד כמה רגיש לפרמטרים ולהנחות היסוד של המודל? על פי ההנחות, שו"מ עונה בחיוב לשלוש השאלות הראשונות. התשובה לרביעית ברורה פחות. הסיפור הדינמי הוא המעניין. יציבות שיווי משקל
יעילות פארטו
מה כל כך טוב בהקצאת השוק (חלוקת השוק למי יש מה)? שהיא יעילה פארטו. הקצאה יעילה פארטו היא הקצאה אשר אי אפשר לשפר את מצבם של חלק מהשחקנים (צרכנים ו/או יצרנים), מבלי לפגוע באחרים. שימו לב: הקצאה שבה יש לאדם אחד את הכל היא יעילה פארטו! אם משהו הוא לא יעיל פארטו, זה די חבל. אבל אם משהו הוא כן יעיל פארטו, זה עדיין רחוק מלהיות משביע רצון.
יעילות פארטו
בעיות: זה בהנחה שלכל אחד אכפת רק מהסל שלו, אך במציאות זה לא כך כי יש השפעות חיצוניות. מעבר להשפעות חיצוניות, האדם הוא יצור יחסי ולא רציונלי המודד את אושרו/עושרו ביחס לאחרים. לכן אם לכולם יהיה 100 ₪ יותר ולשחר לא, שחר נפגע יחסית, למרות שאבסולוטית הוא לא נפגע.
יעילות פארטו שו"מ חלקי מביא לחלוקה וליצור יעילים פארטו וזה חשוב מאוד. שו"מ חלקי עם מס על יחידת תוצר, מביא להקצאה שאינה יעילה פארטו. יש עסקאות שאינן מבוצעות. עדיף למסות רק את אלו שהיו מבצעים את העסקאות עם המס.
האם שו"מ נחמד? רצוי חברתית? שאלה נורמטיבית: נחמד? רצוי חברתית? נסכים כי שו"מ אינו מוצלח במיוחד אם בסופו של דבר יש רכב למי שרוצה אותו פחות, או שדווקא היצרן היקרן מיצר את הרכב ולא היצרן הזול.
יעילות ושיווי משקל
- מאיר הכי רוצה טלפון ואכן לו יהיה טלפון ראשון.
- אחריו יהיה לחיים ואחר כך לים
- לאור לא יהיה טלפון, כי הוא לא כל כך אוהב טלפונים.
- מה הבעיה?
- יתכן שאור מאוד רוצה טלפון, אך אין לו כסף!
יעילות ושיווי משקל
- דינה היא היצרנית היעילה- מייצרת בעלות הכי נמוכה, ולכן היא תכנס לשוק ראשונה
- תמי פחות יעילה ולכן תיכנס שניה
- מיכל הכי פחות יעילה ולכן לא תהיה בשוק.
יעילות ושיווי משקל
- מסקנה:
- שיווי משקל (שו"מ), הוא יעיל (פארטו) ורצוי חברתית:
מי שיותר רוצה טלפון, יקבל אותו (בתנאי שיש לו כסף), והיצרן היעיל יכנס לשוק לפני היצרן הפחות יעיל (שוב בהנחה שיש ליעיל כסף, קשרים ושהוא לא נקנה למשל על ידי הפחות יעיל) שו"מ חלקי עם מס על יחידת תוצר, מביא להקצאה שאינה יעילה פארטו. יש עסקאות שאינן מבוצעות. עדיף למסות רק את אלו שהיו מבצעים את העסקאות עם המס.
הטלת מס כדוגמה לירידה ביעילות
נניח שמטילים מס בגובה t (1 ₪) על כל יחידה שהיצרן מוכר. נראה שהרווחה נפגעת. זה מה שקורה עם מס הכנסה. מס על רווחים לעומת זאת, לא פוגע ברווחה.
שיווי משקל כללי
דיברנו על ביקוש, היצע ושו"מ חלקי רק במוצר אחד. זה רחוק מלהשביע רצון. יש מאות ואלפי מוצרים המשפיעים זה על זה: מוצרי תצרוכת, שעות פנאי ועוד. תחת הנחות של:
- תחרות משוכללת-שוק תחרותי- זהו שוק שבו יש קונים ומוכרים קטנים רבים כך שאף אחד מהם לא מאמין שביכולתו להשפיע על מחיר השוק.
עגבניות בשוק הכרמל מול מכוניות יוקרה
- יש אינפורמציה מלאה-כולם יודעים הכל, אין פערי מידע בין השחקנים, העלות לקבלת המידע היא אפסית.
- אין השפעות חיצוניות- כ"א מושפע רק מהסל שלו.
- מספר הנחות טכניות
7. שיווי משקל כללי Kenneth Arrow ו-Gerard Debreu הוכיחו ב-1953 כי קיים שו"מ כללי, כלומר קיימת רשימת מחירים שעבורה אין שוק חלקי שבו יש עודף ביקוש או היצע – זהו נס! אבל בניגוד לשו"מ חלקי: לא בטוח שנגיע אליו, הוא לא יחיד והוא כן רגיש לתנאי התחלה. משפט הרווחה הראשון מוכיח שכל הקצאת שו"מ היא פארטו יעילה
7. שיווי משקל כללי משפט הרווחה השני: כל הקצאה פארטו יעילה יכולה להתקבל כשו"מ בתנאי תחרות משוכללת, לאחר העברת משאבים חד פעמית. שימו לב: אין צורך במיסים לא יעילים. המהפכה הצרפתית עדיפה! לכן אי אפשר לסמוך על השוק שיבטיח לנו גם שיוויון. אבל העובדה ששו"מ הוא יעיל פארטו היא משמעותית. האינטואיציה של משפט הרווחה הראשון, אינה רחוקה מזו של "היד הנעלמה" של אדם סמית'- אם יש מקום לשיפור, השוק ימצא אותו. ההוכחות המתמטיות פתחו לדיון את הנחות היסוד, אך גם מהוות בסיס איתן לגישת השוק החופשי.
שוק חופשי משוכלל, מונופול ותחרות בין מעטים
א.שוק חופשי משוכלל (נקרא גם תחרותי), מתקיים כשיש מספר גדול של יצרנים וצרכנים, שמאמינים שאין להם יכולת להשפיע על המחיר. בטווח הזמן הקצר, אין כניסה ויציאה של פירמות לשוק. כמה היצרנים ייצרו ? עד אשר העלות השולית שווה למחיר. בטווח הזמן הארוך יש כניסה ויציאה של פירמות, והפירמות זהות (טכנולוגית). שוק חופשי משוכלל אם עלות הכניסה היא אפס, אז כל עוד יש רווחים בשוק, יכנסו אליו פירמות נוספות. כלומר, בשו"מ יתקיים רווח=אפס. אך בפועל יש רווחים כי עלות הכניסה אינה אפס, וכי הטכנולוגיות אינן זהות. שוק חופשי משוכלל מגיע לאחלה שו"מ. מה הבעיה? מישהו מכיר כזה שוק?
מונופול- כשיש יצרן אחד בשוק
קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל. מונופול יקבע את המחיר כך שהוא ימקסם את רווחיו. בשוק תחרותי, שו"מ היה בנקודה E והרווח ליצרנים הוא השטח המקווקו הכחול. אך מונופול יעדיף לייצר רק K יחידות, להפסיד רווח של משולש EGF אבל להוסיף רווח של מלבן כחול מנוקד GCJM על חשבון רווחת הצרכנים. שו"מ אינו יעיל כי החברה איבדה רווחה בגודל MFE.
ג. תחרות בין מעטים ג. תחרות בין מעטים- יש מספר קטן של יצרנים, ולכל אחד השפעה מסויימת על המחיר. שו"מ יהיה בין שוק משוכלל לבין מונופול. למעשה, ברוב השווקים קיימת תחרות בין מעטים ולא שוק חופשי.
כשלי שוק
כשלי שוק הם מצבים שבהם מגיעים לשו"מ לא יעיל. למרות שכ"א פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל (בניגוד לאינטואיציה של אדם סמית'). מתי קורה כשל שוק? • מונופול/קרטל- כפי שראינו, חלק ממקבלי ההחלטות יכולים להשפיע על המחיר בכוחות עצמם. מנגנון המחירים מאבד מכוחו כאמצעי תיאום והעברת אינפורמציה. אבוי! שו"מ אינו יעיל. כשלי שוק 2. השפעות חיצוניות- מעשיו של פלוני כן משפיעים על מצבו של אלמוני, אך פלוני לא לוקח זאת בחשבון. למשל זיהום סביבתי הוא השפעה חיצונית שלילית. כיוון שאינה נלקחת בחשבון, יהיה יותר מידי זיהום סביבתי. דבורים, כבישי אגרה או תחבורה ציבורית הן דוגמאות להשפעה חיצונית חיובית. כיוון שאינן נלקחות בחשבון, יש מהן פחות מידי. מה הפתרון? הפנמת העלויות על ידי מיסים, סובסידיות או מסחר בהשפעה החיצונית (כלכלה סביבתית). מה הבעיה? קשה לצפות עלויות חיצוניות (אסבסט, CFC) קשה להעריך אותן, כמעט תמיד יש כאלו, קשה להפנים אותן.
כשלי שוק
3. מוצרים ציבוריים- מוצר ציבורי טהור הוא כזה שכ"א יכול לצרוך ממנו, וצריכה של אחד אינה מגבילה צריכה של אחר. אף אחד לא ירצה לשלם עבורם כי בלאו הכי כולם נהנים, ולכן השוק לבדו לא ייצר אותם (ביטחון). כשלי שוק 4. אינפורמציה א-סימטרית- מצב שבו לאחד יש מידע לגבי המוצר שלשני אין: שוק מכוניות משומשות, ראיונות קבלה לעבודה, ביטוחי בריאות. מסקנה: אם היתה אינפורמציה מלאה, היה מסחר והיתה הקצאה יעילה של שני סוגי המכוניות. בגלל האינפורמציה הלא סימטרית, רק הגרוטאות ימכרו. פתרונות- צמצום פערי המידע על ידי בדיקות רכב,מכוני פילת, בדיקות בריאותיות. אבל כל אלו הם בזבוזי אנרגיה שלשוק היה עדיף בלעדיהם.
כשלי שוק