עירוניות מתחדשת
עירוניות מתחדשת או עירוניות חדשה (באנגלית: New Urbanism) היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון מקיים, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל ולתחבורה בת קיימא, כחלופה למגמות הפרבור ולתכנון עירוני מוטה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית.
יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה קוריטיבה, אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו פורטלנד, בוגוטה, קופנהגן, אוטרכט ועוד. ובשנות ה-2000 למלבורן, שיקגו ועשרות ערים נוספות בעיקר באירופה. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, לונדון, ועוד.
רקע והיסטוריה
פרבור
- ערך מורחב – פרבור
בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית ובאירופה היו בנויות בצורה קומפקטית, עם עירוב שימושי קרקע בשכונות. רוב האנשים הגיעו לעבודה ברגל, באופניים, או בתחבורה ציבורית. דפוסי הבנייה החלו להשתנות כאשר תחבורה ציבורית זולה יצרה אפשרות למעבר לפרברים, כדי להימלט מהזיהום התעשייתי והצפיפות בתוך הערים. תהליך זה הואץ על-ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד בכתובות דואר, והתחזקות הרכב הפרטי.
בתחילה בארצות הברית ולאחר מכן במדינות אירופה, החל שימוש גובר במכוניות. בספר Fighting Traffic מתאר ההיסטוריון פטר נורטון את השינויים והמאבקים שחלו בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארצות הברית. בשנים אלה חל זינוק עצום במספר ההרוגים בתאונות דרכים, במיוחד בקרב הולכי רגל ובמיוחד ילדים הולכי רגל, שהלכו או שיחקו ברחוב. בעקבות דבר זה קמה זעקה ציבורית, שבתחילה כוונה נגד הנהגים והמכוניות. באותה תקופה גם עלתה הצעה להגביל את מהירות הנסיעה בעיר ל-30 קמ"ש כדי להגן על הולכי הרגל. חברות תחבורה ציבורית ציינו כבר אז כי תחבורה זו חסכונית הרבה יותר ממכוניות בהקשרים של הובלת אנשים וחנייה. חברות המכוניות מצידן יצאו למתקפה נגדית. הן נקטו בקו הסברה של "האשמת הקורבן", ויזמו מאמרים ואירועי יחצנות שהעלו את הטיעון כי הולכי רגל לא אחראיים, שמתנהגים בצורה מטופשת הם האחראים לתאונות. הם קידמו חוקים בארצות הברית שיאסרו לחצות את הרחוב למעט מעברי חצייה. בהמשך החברות דחפו לעיצוב עירוני שימנע מגע בין הולכי הרגל לבין המכונית - על ידי היבטים כמו שכונות בלון וכבישים מהירים בין שכונות, ללא גישה להולכי רגל. היבטים אלה יצרו בהדרגה מחסומים להליכתיות ומספר הולכי הרגל ירד בהדרגה.
לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד בבניית פרברים צמודי קרקע בארצות הברית. הפרברים הוקמו בעידוד הממשלה - על ידי סבסוד פדרלי לתוכניות "בנה ביתך" להספקת דיור זול לחיילים המשוחררים. כמו כן קמה תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ובנייה שמעודדת שימוש ברכב פרטי. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד לעירוב שימושי קרקע) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים - דבר המכונה ביקוש מושרה. בנוסף לכך, חברות המכונית הנפט והצמיגים חברו יחד להשתלטות עויינת, דרדור השירות והרס התחבורה הציבורית בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים ותלויים במכונית כדי להגיע לעבודה, לקניות או לכל מקום אחר. נתוני פיצול נסיעות ברוב הערים בארצות הברית מראים על שימוש במכונית של 80-90%. מגמות דומות של פרבור החלו גם בערים רבות באירופה ובמקומות אחרים, אם כי בתקופה מאוחרת קצת יותר. מגמה זו קיימת גם בישראל. נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם מראים על הבדלים גדולים בהיבטים של פיצול נסיעות, נסועה ובעלות על מכוניות בין ערים שונות. בעוד ערים שונות באירופה הן עם שימוש רב בהליכה ברגל ותחבורה ציבורית, ערים רבות בארצות הברית (וכן בקנדה, אוסטרליה, רוסיה, המזרח התיכון) בנויות כך שכמעט כל התושבים משתמשים במכונית כנהגים (או לעיתים רחוקות יותר כנוסעים) השימוש בתחבורה ציבורית מועט ולא נוח, והליכה ברגל כאמצעי הגעה לעבודה כמעט ואינה קיימת.
הפרבור גרם לבעיות סביבתיות בריאותיות וכלכליות רבות - הצפיפות הנמוכה פירושה זלילה של שטח רב ועידוד השימוש במכונית פרטית, והתייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל, תיקונים טכניים ועוד). בגלל פריסה הרחבה של הדיור ובניית השכונות כמרחבים סגורים (שכונות בלון), הפעלת תחבורה ציבורית בפרבר וממנו למקומות אחרים הפכה להיות יקרה, איטית ובלתי אמינה. היות ובפרבר קשה להגיע ליעדים ברגל יש פחות הולכי רגל ופחות תחבורת אופניים בשכונה ופחות עסקים מקומיים (שכן אין מספיק קונים בשכונה כדי להצדיק קיום של חנות) הדבר הקטין את האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי הקהילה, פגע בהון החברתי. בגלל היבטים של ביקוש מושרה בתחבורה, בניית הכבישים מעודדת עוד פרבור וקניית רכבים נוספים - כך שתושבי הפרברים מבלים שעות רבות יותר ויותר בנסיעה ובפקקי תנועה. מרחקי ההליכה הארוכים שגם נקטעים על ידי כבישים מהירים, יצרו שכונות מנותקות זו מזו, שהובילו לאי שוויון תחבורתי שפגע באוכלוסיות חלשות יותר כמו עניים, זקנים, ילדים, ולפעמים נשים. אי שוויון כזה מתפקד כמלכודת עוני שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה וגם פוגע בעסקים קטנים ובכלכלה המקומית. היבט דומה הוא אפקט הבייגלה - הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. הפרבור גורם גם שפע בעיות בריאותיות - בערים פרבריות יש בעיה גדלה של השמנה ובעיות אחרות עקב אורח חיים יושבני ומיעוט פעילות גופנית כחלק מחיי היומיום. בעיה נוספת היא זיהום אוויר שנובע ממכוניות ובעיה נוספת היא שבערים עם אופי פרברי יש יותר הרוגים בתאונות דרכים ביחס לאוכלוסיה. בנוסף יש גם נזקים סביבתיים שונים - תושבי הפרברים משתמשים ביותר חשמל יחסית לתושבי הערים, והם צורכים הרבה יותר דלק למכוניות לעומת ערים צפופות יותר. ככל הנראה הבטים אלה של בזבוז, פגיעה בבריאות ובהון חברתי יוצרים יחד אפקט לפניו מגורים בערים פרבריות בארצות הברית הן לרוב עם דרוג איכות חיים נמוך יותר לעומת ערים בעלות הליכתיות טובה יותר - הן בתוך ארצות הברית והן מחוצה לה. [1]
תכנון מוטה רכב פרטי
- ערך מורחב – תכנון מוטה רכב פרטי
עם הזמן גם ערים שבהן אין פרבור משתרע של בתים צמודי קרקע, שונו כך שיהיו נוחים לשימוש למכוניות פרטיות דבר המכונה תכנון מוטה רכב פרטי. צעדי תכנון אלה בוצעו גם בלב ערים וותיקות, שנבנו לפני עידן המכוניות (לדוגמה לונדון, פריז, ניו יורק, וחלקים מירושלים, תל אביב או גבעתיים). גם שכונות חדשות הכוללות מגדלי מגורים לעיתים קרובות משלבות היבטים בתכנון מוטה רכב פרטי, שכן סביב המגדלים נבנים שטחים גדולים של פארקים וחניות הגורמים לכך שסך הצפיפות העירונית היא נמוכה, אין הצדקה כלכלית למסחר עירוני, ויש צורך לנסוע ממקום למקום במכונית.
הדבר כולל שינוי של ערים וותיקות כך שיהיו נוחות (ככל האפשר) למכוניות: צמצום של מדרכות, הרחבת כבישים, מדיניות חניה למכוניות "חינם" בצידי הכביש, מתן היתר למכוניות לחנות על המדרכות או באדום לבן, בניית חניונים בעיר בכספי מיסים, מתן אפשרות לפניה ימינה חופשית של מכוניות בצומת, הכנסת רמזורים להולכי רגל שנתנו עדיפות למכוניות בצומת, ובניית גדרות להולכי רגל, הזרמת ה"תנועה" (של מכוניות) על חשבון תנועת הולכי הרגל, הקמת מתחמי מסחר נפרדים (אליהם חייבים לנסוע) ועוד כלי תכנון רבים. גם ממשלות יכולות לעודד תשתיות למכוניות כמו הקמת כבישים מהירים בין ערים ובתוכן (והרחבה מתמדת של כבישים אלה), הקמת מחלפים, והתאמה של תשתיות נוספות למכוניות. אוסף כלים אלה יכול להתרחש אפילו בערים צפופות שנבנו לפני עידן המכונית, או בשכונות עם מגדלים, שהן לכאורה פחות ידידותיות למכוניות לעומת פרבר משתרע. דבר זה בוצע על חשבון משתמשי דרך אחרים, המרחב העירוני ועם השלכות שונות של המכוניות על הבריאות ועל הסביבה והחברה.
תכנון מוטה מכוניות פרטיות נוגע לכל היבטי התכנון - לדוגמה גם אם בונים תחנות רכבת - בונים אותן כך שההגעה אליהן תהיה נוחה במכוניות ולאו דווקא באמצעי תחבורה אחרים. לדוגמה בישראל תחנות רכבת חדשות רבות הוקמו מחוץ לערים ואף היו תחנות שהורחקו מהעיר (כמו ראש העין), והוקמו בסמוך אליהן חניוני ענק תחת הכותרת "חנה וסע". תחנת הרכבת ברחובות, נתניה, ותל אביב שנמצאות בתוך העיר אינן נוחות להגעה ברגל ולא מחוברות לעיר באמצעות שבילי אופניים. הדבר יוצר מצב שבו כדי להגדיל את השימוש ברכבת על ידי אנשים יש צורך בשטח רב יותר לחניית מכוניות ודבר זה יוצר עלויות וקשיים לשימוש ברכבת. לדוגמה באופן זה כדי להגיע ליעד של פיצול נסיעות של 10% מהמשתמשים שיגיעו לעבודה ברכבת יש צורך לבנות מקומות חניה ל-10% ממשתמשי המכוניות - כלומר בישראל כ-250 אלף מקומות חניה.
תכנון מוטה מכוניות פרטיות אינו מוגבל למדיניות תכנון ממשלתית, היא כוללת גם צעדים של עיריות (כמו הענקת חניה חינם לתושבי העיר, התנגדות העיריה לצמצם חניות לטובת שבילי אופניים או תחבורה ציבורית). כן היא כוללת צעדי מדיניות שאינם תכנון פיזי - כמו חוקי המיסוי ביחס לרכבי ליסינג, החזרי הוצאות רכב, תקני חניה בבתי מגורים ובתי עסק, עידוד עיריות לספק חניה חינם לתושבים, חוקי תנועה וחניה, מדיניות חינוך וזהירות בדרכים, עידוד תחבורה פעילה (או העדרו) ועוד. דוגמה לחקיקה ואכיפה שמעודדות שימוש במכוניות כוללת איסור על הולכי רגל לחצות אלא במעבר חציה, העלמת עין ממהירות מופרזת של מכוניות בעיר, העלמת עין מאי מתן זכות קדימה במעברי חציה, אי קידום איזורי מיתון תנועה והעדר חוקים לשמירת מרחק מינימלי בעקיפת אופניים ועוד.
אפילו בתחום המדידה יש מדינות (כמו ישראל) שאינן מודדות בצורה עקבית ומדי שנה משתמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורגל אלא רק מתייחסות לתנועה במכונית כאל "תחבורה". גם החינוך וההסברה מוכוונים להתאמת הציבור לנוכחות המכוניות בעיר (לדוגמה ילד עד גיל תשע לא הולך לבד) במקום להתאמת התחבורה בעיר לבטיחות ולצרכים של בני האדם. ההיבט התרבותי של תכנון מוטה מכוניות מכונה הגוצנטריות - ראיית העיר והעולם בכלל מתוך נקודת המבט של נהג המכונית והעתלמות מצרכים אחרים.
עליית העירוניות המתחדשת
התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה לפרבור ולתכנון מוטה מכוניות, ומבוססת על עקרונות תכנון עירוני וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר קהילות בסדר גודל אנושי ובר-הליכה.
הפילוסוף החברתי וההיסטוריון לואיס ממפורד ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה העיתונאית ג'יין ג'ייקובס את הספר מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות שקרא למתכננים לשקול מחדש את הנורמות החדשות - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים. ג'ייקובס נחשבת עד היום כמייסדת של רעיונות העירוניות המתחדשת ויש אירועים שנתיים לציון תרומה ולקידום רעיונות של עירוניות במסגרת "הליכות ג'יין. בשנות ה-60 החלו גם תנועות חברתיות באירופה לקדם סדר יום שהתנגד למכוניות כמו תנועת פרובו בהולנד.
בשנות ה-70, החל האדריכל ז'יימה לרנר לכהן כראש עיריית קוריטיבה ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש בתחבורה ציבורית והליכה ברגל, נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח תחבורת מעברים נוחה וזולה תוך שימוש ב-BRT, הפיכת הרחוב הראשי ורחובות נוספים למדרחוב, עירוב שימושי קרקע, תמהיל דיור ושינויים רבים נוספים.
דבר נוסף שהתרחש בשנות ה-70 היה משבר הנפט. דבר זה השפיע במיוחד על מדינות אירופה שלא היה להן אז מקור נפט משלהן ונאלצו להסתמך על יבוא נפט ממדינות ערב. דבר זה השפיע במיוחד על הולנד. באותה עת התקיימה בהולנד תנועת מחאה "להפסיק את רצח הילדים" בתביעה לסגור רחובות לתנועת מכוניות, להקים איזורי מיתון תנועה בעיר ורחובות משחק שיאפשרו לילדים לשחק בעיר בבטחה וכן להקים ולשפר שבילי אופניים. הולנד היא מדינה צפופה עם משאבי קרקע יקרים שבה רוב הערים הן עתיקות ואין מקום רב למכוניות ולחניה. העליה המהירה בשימוש במכוניות בהולנד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הובילה להרחבת כבישים, הקמת חניונים על כיכרות. בגלל הרחובות הצרים היה צריך להרוס בלוקים שלמים של בתים ודבר זה ייקר והאט את הרחבת הכבישים בערים. בו בזמן השימוש במכוניות בעיר גרם לזינוק בתאונות דרכים, כולל תאונות שפגעו ברוכבי אופניים כולל רוכבים ילדים. הדברים האלה יצרו בעיות תנועה ועירוניות בהולנד מוקדם יותר ביחס למקומות אחרים בעולם וגם עוררו שיח ציבורי ומחאה נגד המכוניות. כתוצאה מכך החלו רשויות בהולנד באמצע שנות ה-70 בצעדים שונים - כולל הקמת שבילי אופניים, מדרחובים, "רחובות הולנדים" ועוד.
בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי כריסטופר אלכסנדר (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90.
בשנת 1994 פורסם הספר הבולט הראשון של עירוניות מתחדשת - "העירוניות החדשה: לקראת ארכיטקטורה של קהילה" בעריכת פטר כץ. ובשנת 2000 פורסם הספר "אומת הפרברים", מאת המתכננים העירוניים אנדרס דואני ואליזבט פלייטר-זיברק.
העירוניות המתחדשת כוללת ארכיטקטים מסורתיים וחדשניים. חלקם עובדים על פרוייקטים של בנייה בישובים חדשים, ואחרים על פיתוח המבוסס על תחבורה ציבורית. חלק מהמתכננים מנסים לשנות את הפרברים. כולם מאמינים בכוח של שכונות הבנויות באופן מסורתי לאפשר קהילות מתפקדות ובנות קיימא.
רעיונות מרכזיים
רעיונות מרכזיים בתנועה הם:
- התנגדות לפרבור ולבעיות הכרוכות בו.
- תכנון מוטה תחבורה ציבורית שמעודד גם הליכה ורכיבה על אופניים
- עירוב שימושי קרקע להקטנת נסועה ברכב פרטי, חסכון בשטח ובתשתיות, והגדלת השימוש ברחובות כמקום התרחשות ומפגש.
- תמהיל דיור - עירוב של אנשים מרקע סוציו-אקונומי שונה כדי לקבל עיר מגוונת ולהקטין מתחים חברתיים.
- בניה מרקמית וציפוף העיר בניסיון להקטין נסיעה ברכב.
- ניתוח הוליסטי של העיר כמערכת מורכבת והתייחסות לבעיות סביבה וחברה. בין היתר שמירה על טבע עירוני.
- יצירת מתחמים ציבוריים ומקומות למפגשים אזרחיים, הפיכת איזורים ורחובות לנעימים להליכה ולשהייה של הולכי רגל.
עירוניות מתחדשת בעולם
יש בעולם דוגמאות רבות לצעדים של עירוניות מתחדשת, כאשר בערים שונות יש דגשים שונים בהתאם לאופיה של העיר, הכלכלה שלה, היבטים גאוגרפים ועוד. עירוניות מתחדשת בולטת יותר במספר ערים באירופה. כמו כן היא מקודמת בערים גדולות בדרום מזרח אסיה.
אירופה
- הולנד: רוב הערים הוותיקות של הולנד כולל אמסטרדם, האג, אוטרכט, חרונינגן, דלפט וערים נוספות, בתחומים של תחבורת אופניים, עירוב שימושי קרקע, איזור ידידותי להולכי רגל, בנייה צפופה בדגש על בנייה מרקמית ורכבת קלה.
- דנמרק: קופנהגן וערים נוספות (תחבורת אופניים וידידותיות להולכי רגל בין יתר הדברים).
- גרמניה - בשנים האחרונות יש גידול משמעותי בשימוש בהליכה ברגל ובאופניים בערים מרכזיות בגרמניה כולל ברלין [1], המבורג, מינכן [2], פרנקפורט על המיין [3], קלן, קרלסרוהה [4], פרייבורג [5] ועוד.
- בריטניה: לונדון בתחומים של תחבורה ציבורית (רכבת תחתית) ועירוב שימושים. בשנים האחרונות ננקטים צעדים כמו מיסי גודש, ייקור החנייה וסלילת שבילי אופניים שמובילים לירידה בשימוש ברכב הפרטי.[6] [7]
- אוסטריה: וינה, גראץ וזלצבורג (תחבורת אופניים).
- צרפת: פאריס בהקשרים של עירוב שימושי קרקע, צפיפות עירונית, תחבורה ציבורית ונוחות להולכי רגל. נוספות אליה גם ליון[8], בורדו [9] וערים נוספות.
- פינלנד: הלסינקי [10]
- ספרד: ברצלונה[11] [12], מדריד [13], ולנסיה [14], סביליה [15], ויטוריה [16], בילבאו [17] וערים נוספות. בערים בספרד יש שימוש רב בהליכה ברגל וצפיפות עירונית גבוה. בשנים האחרונות קיים קידום של תחבורת אופניים
- שוויץ: בזל [18], ציריך [19], ברן [20]
- איטליה:בעיקר ערים בצפון איטליה כמו פארמה, פרארה בתחומי האופניים, פדואה, ורונה, בולוניה ופירנצה שכוללת גם קטע רחב מהעיר כעיר ללא מכוניות.
- סרביה: בלגרד [21]
- סלובניה: לובליאנה [22]
דרום מזרח אסיה
בדרום מזרח אסיה יש מספר ערי-ענק בעלות מיליוני תושבים, ערים אלו הן ערים צפופות יחסית, שהתפתחו ברובן ללא פיתוח נרחב של רכב פרטי.
בערים ביפן יש שימוש נרחב ברכבות כבדות והליכה ברגל כדי להגיע ממקום למקום. דבר זה בולט במיוחד בטוקיו. [23] בעיר טוקיו גרים 12 מיליון בני אדם, ובמטרופולין שלה 35 מיליון תושבים. זהו המטרופולין הגדול בעולם. הצפיפות בעיר היא לכאורה - נמוכה היא 6 תושבים לדונם - פחות צפוף מאשר תל אביב. (8 אנשים לדונם) אבל עצם צפיפות זו נובעת מהכללת שטחי יער גדולים ממערב לעיר בשטח המוניציפלי שלה. לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2008, רק 12% מהתושבים בעיר השתמשו במכונית כדי להגיע לעבודה, 23% הלכו ברגל, 12% באופניים ו-51% השתמשו בתחבורה הציבורית. סך התחבורה הפעילה בעיר הוא 35% -גבוה יותר מאשר תל אביב (שקטנה מטוקיו פי 26) [24]
הערים בסין התפתחו במשך אלפי שנים כערים צפופות מוטות הליכה. בעשרות השנים האחרונות הן גדלו מאוד בשל גידול אוכלוסין במדינה ומגמה מהירה של עיור. עם התעשרותה של סין החלה בה מגמה של שימוש רב במכוניות פרטיות, ואיתן באו גם מגמות של זיהום אוויר מתחבורה ופקקי תנועה. בשנים האחרונות החלה סין במגמה של הרחבה מאסיבית של רכבות תחתיות ורכבות מטרופוליניות כמו גם בתכנון יותר מוטה לכיוון של תחבורה קלה.
בייג'ין היא אחת הערים הגדולות בעולם עם 21 מיליון תושבים ו-24 מיליון תושבים במטרופולין. [25] סקר פיצול נסיעות משנת 2005 מצא כי 24% מהנסיעות לעבודה בוצעו במכונית, 53% השתמשו בתחבורה פעילה (אופניים ורגל) ו-23% השתמשו בתחבורה ציבורית. [26] הרכבת התחתית של העיר Beijing Subway היא הרכבת התחתית הגדולה בעולם מבחינת מספר הנוסעים, עם 3.7 מיליארד נוסעים בשנה או 10 מיליון נוסעים ביום, בעלת 22 קווים עם 370 תחנות.
שנגחאי היא העיר הגדולה בעולם 24 מיליון תושבים. [2] סקר פיצול נסיעות בשנגחאי משנת 2011 מצא כי 20% מהעובדים בעיר הגיעו לעבודה במכונית, 35% בתחבורה ציבורית, 25% ברגל ו-15% באופניים. [27]
צפון אמריקה
יש ניסיונות לקדם עירוניות מתחדשת גם במספר ערים בארצות הברית, וקנדה. צעדים כוללים קידום עירוב שימושים, שבילי אופניים, קידום תחבורה ציבורית לסוגיה כמו רכבת קלה או BRT, קידום חזון אפס, מדיניות ניהול חניה ועוד. אולם רוב הערים אלה הן מלכתחילה בעלות אופי פרברי יותר עם צפיפות עירוניות נמוכה, ובעלות נוכחות גדולה של רכבים ברחוב, ותכנון מוטה רכב פרטי ולכן התקדמות שם היא קשה וברוב הערים אין ירידה משמעותית בשימוש במכוניות.
- ארצות הברית: פורטלנד ובמידה מסויימת גם ערים וותיקות כמו ניו יורק וסאן פרנסיסקו שמתחילות ליישם צעדים שונים כמו מדרחוב בטיימס סקוור ושבילי אופניים.
- קנדה: בעיר וונקובר גרים 631 אלף איש ובמטרופולין שלה 2.2 מיליון תושבים. וונקובר הייתה העיר היחידה בצפון אמריקה שהתנגדה להעברת כביש מהיר בתוך שטח העיר. העירייה התוותה יעד של שימוש בתחבורה בת קיימא (הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית) בשיעור של 50% מהנסיעות עד שנת 2020. היא הגיעה ליעד כבר בשנת 2016[28] [29] בנוסף לכך יש צעדים שונים בטורונטו ובאוטווה בעיקר בתחומים של תחבורה ציבורית.
דרום אמריקה
צעדי עירוניות מתחדשת בדרום אמריקה מתמקדים בצורה נרחבת בתחבורה ציבורית. בערים רבות יש אתגרים של פרבור גבוה וצפיפות עירונית נמוכה מאוד שמשקשים על שימוש בתחבורה רכה בנוסף לכך עוני, שחיתות ותכנון מוטה רכב פרטי שומרים על המשך שימוש גבוה במכוניות ונוכחות גבוהה שלהן במרחב הציבורי.
דוגמאות בולטות לצעדי עירוניות מתחדשת בדרום אמריקה: קוריטיבה בברזיל ובוגוטה בקולומביה. דוגמאות נוספות לעירוניות יש במקסיקו סיטי (רכבת תחתית בעלת שימוש נרחב) וריו דה ז'נרו בברזיל.
אוסטרליה
באוסטרליה: בריזביין בתחום התחבורה הציבורית. ומלבורן. סידני מקדמת שבילי אופניים. יחד עם זאת רוב הערים באוסרטליה הן בעלות פרבור משמעותי וצפיפות עירונית נמוכה, כך שבדומה לצפון אמריקה התקדמות בתחום זה היא איטית מאוד.
ספרים מרכזיים
עירוניות מתחדשת בישראל
בשנים האחרונות פועלים מספר אישים וארגונים לשיפור העירוניות בישראל. הגוף המרכזי בתחום זה הוא מרחב - התנועה לעירוניות בישראל שמקדם כנסים בנושא, ומקדם את הידע בעיקר בקרב פקידים, בעלי מקצוע וראשי ערים. אנשים יחידים שתרמו למודעות לתחום כוללים את הבלוג "עוד בלוג תל אביבי" של הגאוגרף יואב לרמן, והבלוג "סביבות" של המתכנן העירוני יודן רופא. בשנת 2008 הופק הסרט "אגדה אורבנית מאת ניצן הורוביץ שהיה אז עיתונאי.
בנוסף לכך פועלים מספר ארגונים המקדמים היבטים של עירוניות. בתחום תחבורה בת קיימא פועלים ארגונים כמו ישראל בשביל האופניים לקידום תחבורת אופניים בישראל ותחבורה היום ומחר ו-15 דקות לקידום תחבורה ציבורית בישראל. ארגון החברה להגנת הטבע מגמה ירוקה מקדם אף הוא היבטים של עירוניות כמו תחבורה מקיימת, טבע עירוני וגינות קהילתיות.
בשנת 2019 פרסמו המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון כלי המכונה "שכונה 360°" שהוא כלי מדידה שמטרתו לקדם את התכנון, הפיתוח והבינוי של שכונות "איכותיות, בריאות ומשגשגות לאורך זמן." [31]
קישורים חיצוניים
בישראל
- עירוניות מתחדשת בישראל – קבוצה ברשת החברתית פייסבוק
- עוד בלוג תל אביבי - הבלוג של יואב לרמן
- עמותת מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל
- סביבות - הבלוג של המתכנן העירוני, ד"ר יודן רופא
- דיווחים מהשטח הבלוג של יהונתן הימן
- הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני - בת ים
- הסרט "אגדה אורבנית" מדגים את יישום העירונית המתחדשת בקוריטיבה ובערים נוספות.
- כלכלה עירונית נחמן שלף, 2010, הרצאה ביוטיוב
- דניאל שמיל, נעמי דרום מדוממים מנועים: האם תושבי גוש דן יסתגלו לחיים ללא רכב פרטי, דה מארקר, 18.06.2011
- כלי מדיניות לקידום תהליכי התחדשות עירונית הכנסת, מרכז המחקר והמידע, מאי 2011
- אזורי התעשייה מתפתחים - הערים לא; "השקיעו בהיי-טק ומרכז העיר לא חי" רז סמולסקי, דה מרקר, 17.12.2011
- אגדת דשא סרטון קצר בכיכובו של פרופסור הלל שוקן על בעיות הפרבור בישראל, וחלופות של עירוניות מתחדשת ועירוב שימושי קרקע. עמותת מרחב והמשרד להגנת הסביבה, 2012.
- דרושה: מהפכת עיור חדשה נמרוד בוסו, דה מארקר, 1.6.2012
- אזור ידידותי להולכי רגל מעלה את ערך הנכס ירון גרופמן, דה מארקר, 26.6.2012
- מיכל מרגלית, המבקר: ליקויים בקידום התחדשות עירונית, ואינט, 24.5.2016
- שירלי ששון-עזר, איכות חיים לא מודדים בקומות: התחדשות עירונית בגרסה ההוליסטית, כלכליסט, 15.2.2017
- יסמין גואטה, "הם רוצים בניין גבוה, עם בריכה וחדר כושר": כשיזמים חזקים פוגשים אוכלוסיות חלשות, דה מרקר, 8.5.2017
בעולם
- עירוניות מתחדשת בוויקיפדיה האנגלית
- The Congress for the New Urbanism (CNU) קבוצה בינלאומית לקידום עירוניות מתחדשת.
- URB-I : URBAN IDEAS דוגמאות רבות מרחבי העולם למקומות שעברו שינוי עירוני לטובת הולכי רגל. עם תמונה לפני ואחרי.
- מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם, מפה עם דוגמאות של היבטים עירוניות שונים מערים שונות בעולם
- Global Street Design Guide launched as a free download מדריך לעיצוב רחובות בטוחים יותר של The National Association of City Transportation Officials (NACTO)
- Dan Cookson, מפה המציגה את צפיפות תושבים לקילומטר רבוע במדינות האיחוד האירופי, לפי האוכלוסייה משנת 2011
- על עירוניות מתחדשת מפי אדריכל העיר טורונטו
- האי הוא אפשרי: אזור תעשייתי גווע הפך למרכז עירוני שוקק חיים על האדריכלית הבלגית-צרפתית אנה מי דפאוט שמנהלת את פרויקט "האי של נאנט", נעמה ריבה, 26.02.2013
- כל הערים השמחות על הספר, "עיר שמחה - לשנות את חיינו באמצעות עיצוב עירוני, טלי שמיר, כלכליסט, 06.02.2014
- Built To Last סרטון על פרבור ועירוניות מתחדשת
- דמיינו עיר ללא מכוניות פרטיות, על תוכנית לעיר ללא רכב פרטי בהלסינקי, פינלנד, 15.9.2014 we-share
- המבורג מציגה: עיר ללא מכוניות ישראל פישר, דה מרקר, 19.01.2014
הערות שוליים
- ^ ראו חלק מהיבטים אלה בספר עיר הליכתית
- ^ באופן רשמי היא רק השנייה בגודלה בעולם, שכן העיר הגדולה בעולם צ'ונגצ'ינג מכילה שטח עצום של מספר ערים יחד
קיימות | |
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים |
אופניים | |
תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר |
|
תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל) | |
תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות | |
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים |
תרבות הצריכה | |
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית |
זיהום | |
רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום |
|
זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה | |
מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים |
אנרגיה | |
מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה |
|
אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה | |
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם | |
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית | |
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות
|