ונקובר

שיתוף

וַנְקוּבֶר (באנגלית: Vancouver) היא עיר הנמצאת בדרום-מערב הפרובינציה קולומביה הבריטית שבקנדה. 587,891 בני אדם גרים בתוך העיר עצמה בעוד שאוכלוסיית כל המטרופולין היא 2,180,737. המטרופולין של ונקובר הוא הגדול במערב קנדה והשלישי בגודלו במדינה כולה. העיר היא גם הגדולה ביותר בחוף הפסיפי הצפון-מערבי והמטרופולין שלה שני בגודלו באותו אזור רק לסיאטל. ונקובר מגוונת מאוד מבחינה אתנית; יותר ממחצית תושביה מדברים שפה אחרת מאנגלית בתור שפת אם. העיר מוקפת במים משלושה כיוונים ויש בה מספר גשרים מצפון ומדרום.

העיר נקראת על שמו של ג'ורג' ונקובר, קצין בצי הבריטי שחקר את האזור בסוף המאה ה-18.

תחבורה

בניגוד לערים ולמטרופולינים מערביים רבים, בוונקובר אין כבישים מהירים העוברים במרכז העיר, כתוצאה ממאבק התושבים בשנות השישים של המאה ה-20. בדומה לערים גדולות אחרות, גם בוונקובר מכונית היא כלי התחבורה מרכזי, אולם יש בה חלופות רבות כמו מערכת הרכבת הקלה האוטומטית הארוכה בעולם ורשת נרחבת של שבילי אופניים.

מועצת העיר בשנות ה-70 וה-80 אסרה על בניית דרכים מהירות בעיר כחלק מתכנון ארוך טווח, כתוצאה מכך הדרך המהירה למכוניות היחידה שנכנסת לעיר היא Highway 1 שעוברת דרך הפינה הצפון-מזרחית של עיר. כל שאר הכבישים המהירים הופכים לכביש עירוני כשהם נכנסים לתחומי העיר.

בעוד שמספר המכוניות בעיר גדל עם גידול האוכלוסייה, אחוז הבעלות על הרכב יורד והמרחק אותנו נוסעים לצורכי יוממות יורד בהתמדה מאז תחילת שנות ה-1990. ונקובר היא העיר הקנדית היחידה עם מגמות אלה. למרות העובדה שזמן הנסיעה לרכב עלה בשליש בגלל עליה בפקקי תנועה, יש ירידה של 7% בתנועת המכוניות אל מרכז העיר. תושבים נכונים יותר לגור באזורים קרובים למקום העבודה והלימודים שלהם (עירוב שימושי קרקע) והם משתמשים יותר בתחבורת אופניים, הליכה ברגל ותחבורה ציבורית. הדבר נוצר בין היתר על ידי קמפיינים למודעות סביבתית ועל ידי תכנון עירוני. צעדים ננקטים כדי לייקר ולהקשות על נהגים לבצע נסיעות יוממות ברכב יחד עם צעדים לשיפור התנאים של אמצעי תחבורה אחרים.

וונקובר חותרת לקיימות והיא רוצה להגיע לשימוש מלא באנרגיה נקייה עד שנת 2050. הכוונה היא לא רק לתחום החשמל אלא גם בתחומי החימום והתחבורה. חלק ממטרה זו כולל גם יעד של הגעה לכך ש-50% מסך הנסיעות בעיר יהיו ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית עד שנת 2020. וונקובר הצליחה לעמוד ביעד זה כבר בשנת 2015. ^[1]

אוטובוסים

שירות אוטובוסים פועל ברחבי האזור תחת חברות פרטיות. בנוסף לאוטובוסים הרגילים ישנן גם חשמליות, וונקובר, יחד עם אדמונטון, הן הערים היחידות בקנדה המפעילות עדיין חשמליות. רוב האוטובוסים בעיר הם ידידותיים לכיסאות גלגלים ולאופניים.

"רכבת השמיים"

הסקאי טריין בוונקובר היא מערכת רכבת קלה משוכללת, הפועלת באופן אוטומטי לגמרי בעיקר על מסילות מוגבהות (ומכאן שמה). מאז בנייתה, לכבוד התערוכה העולמית של 1986, לא נרשמו מקרים של ירידות מהפסים או התנגשויות. לרכבות אין נהגים אלא דיילים שתפקדים להגיש עזרה ראשונה, לעזור עם כיוונים, לתת שירות לקוחות, לבדוק כרטיסים, לבדוק פגמים בקרונות ובמקרה הצורך אף לנהוג ברכבת.

מסילת של ה"סקאי טריין" מתמשכת לאורך כולל של 49.5 קילומטרים, דבר שהופך אותה ההופכים אותה למערכת הרכבת הקלה האוטומטית הארוכה בעולם. הסקאי ברידג', גשר החוצה את נהר פרייזר ונבנה בשביל הרכבת בשנת 1989, הוא גשר הרכבת הארוך בעולם (616 מטר). במערכת כולה ישנן 33 תחנות בהם עוברים יותר מ-220,000 איש בכל יום. כיום קיימים שני קווים, קו אקספו וקו מילניום, אולם לקראת אולימפיאדת החורף ב-2010 צפויים להיווסף עוד שני קווים.

רכבת פרברים

הווסט קוסט אקספרס היא רכבת הפרברים היחידה בקולומביה הבריטית העוברת בין מספר אזורים. הרכבת יוצאת מהפרברים הנמצאים דרום-מזרחית לונקובר ובמרכז העיר היא מתחברת אל ה"סקאי טריין".

אוטובוס ימי

מעבורת להולכי רגל ונוסעי אופניים בלבד, המחברת בין מרכז ונקובר לעיר צפון ונקובר.

תחבורת אופניים

בוונקובר יש רשת שבילי אופניים בת 170 ק"מ. רוב המסלולים הללו נמצאים ברחובות שבהם אמצעים רבים למיתון תנועה, כמו כיכרות ותמרורים. העיר מעודדת את השכונות לטפל במסלולי האופניים ואף להוסיף להם יצירות אמנות. מאז 2004 העיר מוסיפה נתיבי אופניים רבים במרכז העיר כדי לעודד את התושבים להשתמש יותר בתחבורת אופניים.

בוונקובר קהילת רוכבי אופניים גדולה ותוססת, וביום שישי האחרון של כל חודש נפגשים מאות רוכבים לרכיבה משותפת, מסה קריטית, הגדולה בקנדה.

רכבות

רכבות יוצאות מתחנת "פסיפיק סנטרל" למרכז ומזרח קנדה, עד טורונטו, וכן דרומית לסיאטל. רכבות טיולים יוצאות מתחנת "רוקי מאונטניר" לאזור הרי הרוקי.

נמל תעופה

נמל התעופה הבינלאומי של ונקובר, הנמצא 15 ק"מ דרומית למרכז העיר, הוא הנמל החשוב במערב קנדה והשני הכי עמוס במדינה. הנמל זכה בפרסים בינלאומיים רבים ונחשב לאחד הטובים בצפון אמריקה. ב-2006 עברו בו 16.9 מיליון נוסעים.