ביקוש מושרה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביקוש מושרה (באנגלית: Induced demand) או ביקוש סמוי (באנגלית: latent demand) היא תאוריה לפיה יש מקרים שבהם הגדלת ההיצע של מוצר מסויים, מובילה לגידול בביקוש למוצר ולכן להגדלת צריכת המוצר. דבר זה יכול להיות עקבי עם תורת הביקוש והצריכה הכלכלית אם כי לרוב כלכלנים נאו-קלאסיים מניחים כי היצע וביקוש אינם תלויים זה בזה; עם זאת רעיון זה הפך לשאלה חשובה בשאלה של הרחבת כבישים או הוספת כבישים עוקפים ומערכות תחבורה, פעמים רבות משתמשים בו כטיעון נגד הרחבת כבישים. מספר חוקרים מאמינים כי הוספת כבישים היא גורם התורם להגדלת הנסועה במכוניות פרטיות עקב הוספת נסיעות במכוניות ועקב פרבור. מחקרים מראים כי תוספת כבישים לא מורידה בעיות של גודש בכבישים.

ביקוש מושרה כחלק מתהליך של פרבור הוא מקרה פרטי של תהליך אוטוקטליטי - תהליך שמחזק את עצמו ככל שהוא מתחזק. תהליך אוטוקטליטי הוא מקרה פרטי של לולאת משוב מחזקת. תהליך זה של פרבור, תכנון מוטה רכב פרטי, סלילת כבישים נוספים וביקוש מושרה הוא תהליך שיכול להוביל לנעילה טכנולוגית - מצב שבו קיימת טכנולוגיה מזיקה שפוגעת ברווחה או בקיימות אבל היות והיא מהווה שיווי משקל מקומי קשה לצאת ממנה. במקרה של כבישים ומכוניות יש השפעות חיצוניות של רכב פרטי ויש רצון לעבור לתחבורה בת קיימא אבל דבר זה נתקל בקשיים רבים. מבחינת חקר הכלכלה ביקוש מושרה הוא דוגמה לטעמים אנדוגניים - מודל כלכלי שבו טעמי הצרכנים משתנים במסגרת המודל ולא נתונים מראש למודל כנתון חיצוני בלתי תלוי.

ביקוש מושרה במוצרי צריכה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - התרגלות הדונית

יש מוצרים שהגדלת ההיצע שלהם מעודדת גידול נוסף בביקוש להם, לפחות במשך תקופה מסויימת. עקומות השימוש במוצרים אלה דומה לפונקציה סיגמואדית דמויית S - בתחילה המכירות איטיות, היות ומעט אנשים שמעו על המוצר, או שהוא נתפס כמוצר חשוב או נורמטיבי ומעט אנשים קונים אותו. מעל ערך סף מסויים, מתחיל תהליך הביקוש המושרה, קצב המכירות מהיר ונתח השוק של המוצר גדל והולך, כאשר עוד היצע מגדיל את הזמינות, מוריד את המחיר, או מגדיל את הרצון של צרכנים לקנות מוצר כזה. לבסוף כמעט כל האנשים שיכולים לרכוש את המוצר כבר קנו אותו, וקצב המכירות שוב מאט.

ביקוש מושרה עקב גילוי צרכים חדשים והפיכת מותרות לצורך

הביולוג ג'ארד דיימונד כותב ברובים, חיידקים ופלדה כי במקרים רבים כאשר מייצרים טכנולוגיה חדשה הצורך בה לא תמיד ברור, ולכן "ההמצאה היא אם הצורך". ביקוש מושרה מתרחש במקרה זה כאשר צרכנים חדשים מוצאים שימושים חדשים למוצר שהממציאים לא בהכרח חשבו עליו. דוגמה מפורסמת לכך היא הגרמופון של תומס אדיסון. אדיסון חשב שהשימוש העיקרי בו יהיה הכתבת הרצאות או מכתבים של מעסיקים למזכירות שלהן, או שימושים דומים שאותן פרט, הוא לא העלה בדעתו שימוש במכשיר לשם השמעת מוזיקה. דוגמה אחרת היא שימוש בפלסטלינה, שהייתה במקור חומר לבן, שנועד לניקוי טאפטים. רק מאוחר יותר חשבו כי כדאי להשתמש בו כחומר צעצוע לילדים.

בספר קיצור תולדות האנושות מתאר פרופ' יובל נח הררי כיצד שימוש בטכנולוגיות שונות הופך ממותרות לצורך. לדוגמה טלפונים סלולריים שווקו בתחילה כמוצרים למנהלים בכירים ולמשקיעים שצריכים לדעת מה מהתרחש בעבודה או בשוק המניות. לאחר מכן שווקו הטלפונים כאביזר נוחות למשפחות. עם חדירת הטלפון הנייד לחיי-היומיום, השתנתה גם הנורמה החברתית והצפייה לזמינות של עובדים מטעם מקום העבודה. בשלב זה טלפון נייד הוא כעת ציפייה ממקום העבודה. באופן דומה מתרחש כיום שינוי דומה עבור טלפונים "חכמים", כך שנוצרת ציפייה חברתית לשימוש בהם ולא בטלפון "טיפש" כמו כן בעוד שקיימת התנגדות על בעיות חברתיות, אינטליגנציה נפשית וחשש להשפעות סביבתיות הטלפונים הניידים הופכים להיות מוצר שהוא כביכול "חובה" עבור ילדים ועוד יותר מכך בני נוער.

ביקוש מושרה עקב כלכלת רשת

ביקוש מושרה קיים בעולם התוכנה - ככל שתוכנה מסויימת מצליחה למכור יותר, כך היא שימושית יותר עבור לקוחות חדשים. דבר זה מתרחש בגלל היבטים של כלכלת רשת - הכרות קודמת של עובדים, ידע ציבורי שקיים לגבי התוכנה, חסכון בהכשרת עובדים, תאימות קבצים ועוד. לדוגמה מרגע שכמות מסויימת של אנשים החלו לעבוד עם תוכנות "וורד" לעיבוד תמלילים, יש לה יתרון טכנולוגי או מצב של נעילה טכנולוגית כלפי תוכנות אחרות לעיבוד תמלילים, שכן גם אם נניח שקיימת תוכנה אחרת שצרכן מסויים מעדיף להשתמש בה, הוא יתקשה להשתמש בה בגלל מגבלות תאימות עם צרכנים אחרים (וכמובן עליו קודם ללמוד כיצד להשתמש בתוכנה החדשה ששונה מהתוכנה הקודמת). פרוש הדבר שבמעבר של ערך סף מסויים בשיווק תוכנה, יש לה ביקוש מושרה, שכן מכירות גדולות יותר מעודדות עוד קונים לעבור למוצר זה.

בתחום האינטרנט התרחשו מגמות דומות לתחום המחשוב והתוכנות, בתחילה היו אתרי HTML סטטיים, ושימוש באינטרנט בעיקר לאימיילים ולהצגת מידע פורמלי. עם הזמן התפתחה החומרה (של מחשבים ורשתות תקשורת) ואפשרה מהירות תעבורה גבוהה יותר, והתפתחה גם התוכנה (בפרוטוקולים ובטכנולוגיות אינטרנט ושרתים) שאפשרה יישומים כמו צ'ט, שידור רדיו, הורדת סרטים, שיתוף תכנים על ידי גולשים ואתרי מבוססים תוכן גולשים, רשתות חברתיות, יישומי רשת, יישומי טלפון נייד ועוד - כל הדברים האלה הובילו לכך שהגדלת ההיצע של קיבולת האינטרנט ויישומים בו הובילה עד כה לגידול בביקוש לשירותים אלה.

ביקוש מושרה בתחרות אבולוציונית

במכירת מוצרי נשק, מוצרי סטטוס ומוצרים לעסקים הנמצאים בתחרות כלכלית יש דמיון, שכן המוצר החדש מעניק יתרון אבולוציוני (או שכך חושבים הצדדים לפחות) עבור תת קבוצה מסויימת. למתחרים יש תמריץ לקנות או לפתח את אותו מוצר או מוצר דומה או מוצר שייתן מענה למוצר הראשון, כדי לצמצם את היתרון האבולוציוני. זהו מקרה פרטי של מרוץ המלכה האדומה - כל הצרכנים משקיעים יותר מאמץ אבל בסופו של דבר הם לא משפרים את מצבם ביחס לצרכנים אחרים.

במוצרים עם תחרות אבולוציונית הביקוש למוצר נובע לא רק מהצרכים הפנימיים האוטונומיים שלנו אלא משאלת היחסים שלנו עם קבוצת התייחסות כלשהי והצורך או הרצון להיות עם יתרון עליה או לפחות לא לפגר מאחוריה.

ביקוש מושרה במכירת נשק

ביקוש מושרה ברור מתקיים בהקשר של מכירת נשק למדינות שיש בניהן מתח צבאי. מדינה שקונה מטוסי קרב מתקדמים יותר היא בעלת יתרון צבאי מול מדינות עוינות לה, דבר זה מעודד את המדינות האחרות לקנות או לפתח נשק מתקדם בעצמן. אם המדינות האחרות הצליחו בכך חוזרים בחזרה לשיווי משקל שדומה למצב שממנו יצאו, אלא שכעת כל המדינות משקיעות יותר כסף ומאמצים בהצטיידות ובתחזוקה של נשק מתקדם.

מרוץ נשק כזה התרחש לדוגמה באירופה בתקופת הרנסנס ולאחריה בין מדינות שונות שקנו וייצרו תותחים ורובים. היות וכל מדינה מוקפת במדינות אחרות היא אינה יכולה להישאר מאחור שכן אז היא תותקף ו/או תיכבש על ידי מדינה מודרנית יותר. דבר זה נמצא בניגוד למדינה מבודדת כמו יפן שעברה נסיגה טכנולוגית ביחס לשימוש וייצור של רובים, (ראו פרטים בנעילה טכנולוגית). מרוץ נשק כזה מתרחש היום בהקשר של הספקת נשק קל לכנופיות רחוב ולשבטים ומדינות באפריקה. יש גם טענה לפיה מכירת נשק בזול לישראל מארצות הברית, גררה הצטיידות בנשק מצד מדינות ערב אויבות, מה שחייב משטרים כמו סעודיה וכווית להצטייד בנשק אמריקאי נוסף בסכומים גדולים בהרבה. היבטים אלה מתקיימים גם היום ביחס לכל הטכנולוגיות הצבאיות - ספינות קרב מייצרות ביקושים לנשקים כמו צוללות, שמייצרים ביקוש לנשק כמו פצצות עומק או סונאר וכו', הדבר מכונה גם מירוץ חרב -מגן. מבחינת יצרני הנשק מדובר בתהליך ארוך טווח של ביקוש מושרה שבו עוד היצע נשק לא בהכרח מוריד את הביקוש.

ביקוש מושרה במוצרי אופנה וסטטוס

ביקוש מושרה מתרחש בהקשר של צריכת ראווה מסויימים, למוצרי אופנה ולגאדג'טים אלקטרוניים חדשים. לדוגמה אם מותג לבוש כלשהו מצליח להפוך לסמל סטטוס בעקבות רכישה שלו אצל תת קבוצה מקרב הצרכנים, אזי עבור שאר השחקנים מותג זה הופך לנחשק יותר והביקוש עליו גדל. אם שמלה חדשה מצליחה לעבור סף מסויים, היא הופכת למבוקשת יותר בזכות היותה דבר ש"לכולם יש" ולכן "גם אני חייבת". הדבר מהווה יתרון אבולוציוני בהקשר של השגת בן או בת זוג, או בהקשר של השגת סטטוס חברתי.

מסיבה זו עבור חלק מהיצרנים השאלה כיצד מחדירים מוצר או מותג חדש לשוק היא שאלה קריטית. בספר "נו לוגו" מתארת נעמי קליין ניסיונות של חברות אופנה לזהות "מובילי שוק" ולספק להם מותגים. אסטרטגיה אחרת היא להתחבר למגמה שבה אנשים לבנים בארצות הברית מחכים את המראה של שחורים בגלל שהוא "קולי". האסטרטגיה היא להחדיר את המותג ראשית לשחורים בשכונות עניות ולאחר מכן לשווק אותו לאוכלוסייה הכללית כמראה שחור "אותנטי".

ביקוש מושרה למוצרים לחברות בתחרות

אם חברה אחת קונה מוצרי הון המעניקים לה יתרון תחרותי מול חברות אחרות, החברות האחרות ינסו גם הן לקנות את אותו מוצר או מוצרי הון דומים כדי לצמצם את היתרון הזה.

ביקוש מושרה למוצרי תוכנה וחומרה

דוגמה אחרת לביקוש מושרה קיימת בתחומים של שכלול של חומרה מול תוכנה כמוצרים משלימים שמעודדים אחד את הצריכה של השני וכן שהפיתוח של אחד מהם גורם להאצת הפיתוח של השני. פיתוח של מחשבים חזקים יותר (בעלי מעבדים מהירים יותר, זכרון גדול יותר, נפח דיסק גדולים יותר, יכולת תקשורת מהירה יותר) מוביל לשיפור בביצועים של תוכנות קיימות. חברות שמפתחות תוכנות, משתמשות ביכולות אלה, כדי לפתח תוכנות כבדות יותר ומשוכללות יותר שלא היו מסוגלות לרוץ בחומרה הישנה יותר, או שרצו לאט מאד. בד בבד מתאפשר פיתוח תוכנות גדולות ומסובכות יותר הודות לשפות-פיתוח מתקדמות יותר (שצריכות מעבדים חזקים יותר). דבר זה מעודד משתמשים חדשים להשתמש בעוד תוכנות, ולהשתמש בתוכנה בצורה נרחבת יותר. השימוש המתרחב בתוכנה פירושו הגדלת הביקוש לעוד חומרה וכך הלאה.

חברות חומרה ותוכנה משכללות את המוצרים שלהן בגלל תחרות אבולוציונית או תחרות כלכלית - הן מאמינות שהצרכנים יעדיפו מוצר משוכלל יותר ומי שלא ייצר מוצר כזה יצא מהשוק. סיבה נוספת היא צורך של יצרני לעמוד בתאימות עם מוצרים חדשים. יצרני חומרה לדוגמה מוציאים דגמים חדשים ומפסיקים עם הזמן את התמיכה בדגמים ישנים יותר ודבר זה מכריח יצרני תוכנה להתקדם לדגמים החדשים, יצרני חומרה מצידם מעוניינים שתוכנות חדשות ומשוכללות יוכלו לרוץ במהירות על החומרה שלהם. המרוץ האבולוציוני שקיים כאן הוא של יצרני חומרה מול יצרני חומרה אחרים, יצרני תוכנה מול יצרני תוכנה אחרים וכן לעיתים בין צרכנים של חומרה ותוכנה - כאשר מדובר על תוכנות וחומרה למגזר העסקי.

ביקוש מושרה למוצרי דפוס ומצגות

דוגמה נוספת לביקוש מושרה היא בתחום המדפסות. בעבר היה צפי שעם הכניסה של טכנולוגיות עיבוד תמלילים ומדפסות הדבר יקטין את השימוש בנייר במשרדים שכן נמנעו טעויות הדפסה והגהה רבות שהיו בזמן מכונות הכתיבה. עם זאת, המחשוב הביא להגברת השימוש המשרדי בנייר. שכן הסטנדרטים החדשים של "איך אמור להראות מסמך", ואפשרויות חדשות בתחום הגרפיקה המשרדית (לדוגמה הדפסה בצבע, שימוש בתבניות מסמך וכו'), והוזלת עלות ההדפסה במונחי כח אדם (אין צורך בקלדנית מנוסה) הובילו להגדלת כמות מוצרי הדפוס.

ככל שמצגות והצגה גרפית בכלל הפכו להיות דבר מקובל יותר, כך גובר הלחץ על מנהלים ומרצים להגיש את החומר שהם מעוניינים להנגיש לקהל הצופים שלהם בצורה מושכת את העין ומשוכללת יותר. גם במקרה זה הצרכים לא נקבעים רק על ידי הצרכן עצמו אלא גם על סמך התחרות שלו מול צרכנים נוספים.

ביקוש מושרה במערכות תחבורה

היות מכוניות פרטיות הן יקרות יותר יחסית למוצרי צריכה או למוצרים אלקטרוניקה, זמן החדירה שלהם אל האוכלוסייה הוא ארוך בהרבה. ניתן לכן להסתכל על הגדלת הביקוש להחזקת רכב פרטי ולשימוש בו כאל מוצר שנמצא במהלך חדירה לשוק בתהליך ארוך טווח שנמשך במשך עשרות שנים. בנוסף למחיר הגבוה, השימוש ברכב פרטי תלוי בשאלה של דפוסי בינוי, תשתיות תחבורה וחניה. על פי הניסיון ההיסטורי של ארצות הברית, דרום אמריקה ואירופה, סלילת כבישים חדשים, אפילו בכמות ענקית לא הובילה להקטנת תופעות של פקקי תנועה שהוספת נתיבים וכבישים חדשים היתה אמורה לפתור, זאת משום שהגידול בכמות המכוניות, בכמות הנסיעות היה גדול יותר מאשר הגידול בתוספת הכבישים ובגלל היבטי פרבור.

מחקר בקליפורניה משנת 2015 מצא כי הוספת 10% קיבולת כבישים מובילה לגידול של 3%-6% בכמות הנסועה של רכבים בטווח הקצר, ולגידול של 6%-10% בנסועה בטווח הארוך. כותרת המחקר היא "לא סביר שגידול בכמות הכבישים המהירים יפחית את בעיית הפקקים". הגידול בטווח הקצר נובע ממגוון סיבות - אנשים עוברים למכוניות מאמצעים אחרים, אנשים מבצעים נסיעות ארוכות יותר (על ידי בחירת מסלול ארוך יותר או בחירת יעד רחוק יותר) ואנשים מבצעים נסיעות תכופות יותר. השפעות ארוכות טווח יותר כוללות מעבר של בתים ועסקים למרחקים גדולים יותר וכן דפוסי פרבור פזורים יותר בעקבות הגדלת היצע הכבישים הגדל. מחקר אחר טוען שהשפעות הגדלת מצאי הכבישים גורם למקסימום הגדלת נסועה בתוך 5 שנים ואילו מחקר אחר טוען שהדבר מתרחש בתוך 10 שנים.[1]

ביקוש מושרה בטווח הקצר

ביקוש מושרה מוכר על ידי מומחים של מערכות תחבורה מזה מספר עשורים. ג'י.ג'י למינג (J. J. Leeming), מהנדס כבישים וסוקר שטח בריטי שעבד בין 1924 ו-1964, תאר את התופעה בספרו "תאונות דרכים:מניעה או ענישה" (Road Accidents: Prevent or Punish) שיצא לאור בשנת 1969.[2]

כבישים ומעקפים מייצרים תנועה, כלומר, מייצרים עוד תנועה, חלקית על ידי עידוד אנשים לערוך נסיעות שאלמלא כן לא היו מבצעים, על ידי הפיכת הנתיב החדש נוח יותר מהישן, חלקית על אנשים שסוטים מהנתיב הישיר שלהם כדי להנות מהנוחות הגדולה יותר של הדרך החדשה, וחלקית על ידי אנשים שמשתמשים בכבישי המעקפים היות והם נוחים יותר לקניות ולביקורים כאשר התנועה העירונית נעדרת מהם"

למינג סיפק דוגמה לביקוש מושרה, בעקבות פתיחת מעקף דוצ'סטר בדרך A1 בבריטניה, בשנת 1961.

מחקרים מראים כי גמישות הביקוש של תחבורת רכב פרטי ביחס להרחבת כבישים היא בין 0 ל-1, דבר המרמז כי בטווח הקצר עליה של 1% בהרחבת כבישים תניב עליה של פחות מ-1% בביקוש לתחבורה. עם זאת, הגמישות גבוהה מ-0% כך שהרחבת כבישים תגרום לתוספת של תנועת מכוניות שלא הייתה מתרחשת ללא הרחבת ההיצע.

עם זאת, בטווח הבינוני והארוך הוספת כבישים והרחבתם יכולה להניב גידול משמעותי יותר בכמות תנועת המכוניות שכן וגמישות גמישות ביקוש היא נגזרת שמוגדרת רק בטווח הקצר. במילים אחרות, ערך הגמישות בין 1 ל-0 מניח כי הוספת כבישים אינה משנה היבטים אחרים של המציאות (הנחת "כל הדברים האחרים ללא שינוי" בכלכלה) שאינה הנחה סבירה בטווח הארוך.

בטווח הקצר, ביקוש מוגבר לתנועת מכוניות בגלל כביש חדש או כביש מורחב, נובע מאנשים שמבצעים נסיעות שאחרת היו מוותרים עליהן (בגלל שעלות הנסיעה במונחי זמן, כסף ונוחות ירדה), או בגלל שאנשים מתזמנים מחדש את זמני הנסיעות שלהם (הם יכולים לנסוע בזמן שעת שיא התנועה ולא מוקדם יותר לדוגמה).

בטווח של מספר שנים, צעדים נוספים ומשלימים של תכנון מוטה רכב פרטי כמו בניית עוד מקומות חנייה לרכבים או הפרדת שימושים מעודדת אנשים לזנוח תחבורה כמו הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים לטובת תחבורת רכב פרטי בגלל שהרחבת הכבישים הפכה את הנסיעה והשימוש ברכב פרטי לנוחים יותר.

ביקוש מושרה כתוצאה מפרבור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פרבור
פרברי העיר בוסטון בארצות הברית. בעקבות הפקקים והזיהום תושבים עוברים לפרברים, שם הם תלויים יותר ברכב פרטי. השימוש המוגבר במכוניות גורם לעומסי תנועה ולתפקוד לקוי של העיר שבמרכז הפרבר

הסברים מודרניים יותר לתופעת ביקוש מושרה, מתמקדים בלולאות משוב של הגדלת הנוחות בשימוש ברכב פרטי, החלטות על מגורים, תעסוקה וקניות בעיר או בפרבר ושימוש מוגבר ברכב פרטי על ידי תושבי הפרברים.

בטווחי זמן של שנים, דפוסים של בינוי של מסחר ומגורים מתרחשים לצידם של כבישים עם קיבולת גדולה יותר, דבר שמגדיל את הביקוש לנסיעה בהן. ההחלטות של אנשים על מיקום העבודה והמגורים משתנה בעקבות הקיום של כבישים חדשים ורחבים יותר - כעת קל יותר לעבוד בעיר אחת ולגור בעיר אחרת, קל יותר לגור בפרברים (מקום שם מחיר הקרקע נמוך יותר) ולהגיע לעבודה בעיר או במרכז מסחרי פרברי אחר שנמצא מחוץ לעיר. יש גידול במסחר מחוץ לעיר משום שהדבר מאפשר בנייה על קרקע זולה יותר ותשלום של פחות מיסים, דבר שמאפשר יתרונות לגודל ומכירת מוצרים רבים בצורה זולה יותר. דבר זה מוכר כתופעת ה"קניונים" שהתפתחו בעיקר מחוץ לערים או במרחבים פרבריים של העיר מקום שם הקרקע זולה. יש ביקוש למגורים בצד צירי תנועה חדשים, בעיקר מחוץ לעיר כדי להנות מ"אוויר נקי", נוף פתוח, מחירי קרקע זולים ו"מרחבים". עם הזמן המסחר והמגורים נודדים החוצה מהעיר ומרכז העיר מתרוקן מהכנסות ונשאר עם אוכלוסיות עניות שלא יכולות להחזיק ברכב פרטי. תופעה זו מוכרת בשם אפקט הבייגלה.

אפקט הבייגלה והתרחבות הפרברים גורמים להגדלת רמת המינוע - כמות המכוניות הממוצעת באוכלוסייה. שכן משפחות הגרות בפרברים מחזיקות בממוצע יותר רכבים ממשפחות עירוניות. בנוסף יש תוספת נסיעות ברכב שכן דפוסי פיתוח פרבריים, כמו צפיפות בנייה נמוכה, שימוש תכוף ברחובות ללא מוצא, הפרדת שימושי קרקע מעודדים שימוש גדול יותר ברכב הפרטי והקטנת שימוש באמצעים אחרים וכן הם גורמים להתארכות משך ומרחק הנסיעה. הגידול בביקוש לשימוש במכוניות גדל. דבר זה יוצר לחץ כלכלי ופוליטי שמעודד תושבים ומקבלי החלטות לתמוך בהוספת עוד נתיבים, כבישים וחנייה לטובת רכב פרטי.

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי התנועה בארצות הברית עלו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב-100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת תובלה לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [1] מחקר נוסף מאותה שנה מצא כי הוספת כבישים ונתיבים לא קצרה את זמני הנסיעה [2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביקוש מושרה בתחבורה

הערות שוליים

  1. ^ Susan Handy Increasing Highway Capacity Unlikely to Relieve Traffic Congestion , national center for sustainable transportation, October 2015
  2. ^ Road Accidents: Prevent or Punish, J. J. Leeming, 1969,Cassell, SBN 304932132
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית -ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים