נעילה טכנולוגית

זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

מקלדת QWERTY במחשב, הגורמת להאטת מהירות הכתיבה, היא סוג של נעילה טכנולוגית. עיצוב המקלדת נועד במקור למנוע בעיות היתקעות מקשים במכונות כתיבה מכאניות

נעילה טכנולוגית (באנגלית: Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטייה להישאר בטכנולוגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינת הביצועים שלהם או מבחינות אחרות כמו העלות המוטלת על הצרכן מניעת זיהום או עלות חיצונית על כלל החברה. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בעירה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר.

לפעמים נעילה טכנולוגית היא סוג של לולאת משוב מחזקת או קו-אבולוציה שבה התחייבות לסוג כלשהו של טכנולוגיה גורמת לשינוי חברתי או מוסדי, ולהתקבעות של חקיקה, של טעמי צרכנים או של מצב פיזי בשטח. לאחר מכן יש קושי משמעותי לשוב "אחורה" ולבחור בטכנולוגיה אחרת או באוסף טכנולוגיות אחרות.

מנגנוני נעילה טכנולוגית

הספרות הכלכלית מציעה 2 מנגנונים עיקריים שיכולים להוביל לנעילה או ל"היתקעות" טכנולוגית.

פרדיגמה טכנולוגית

המנגנון הראשון הוא שקיימות פרדיגמות טכנולוגיות שמשותפות למהנדסים, ולתעשייה שכוללים אוסף משותף של כישורים, הרגלים והשקפות אודות הטבע והכיוון של שינוי טכנולוגי.

יתרון לאימוץ טכנולוגיה

מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות יריביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים יתרונות לגודל (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מהשפעה חיצונית חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה).

המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997).

מעבר לשני מנגנונים אלה קיימים מנגנונים נוספים.

מכלול טכנו-מוסדי

המנגנון של מכלול טכנו-מוסדי שבו טכנולוגיה מסויימת מצמיחה מוסדות חברתיים כמו פירמות או ארגונים ממשלתיים שנהנים מטכנולוגיה זו, ובתורם דואגים לשמר את מעמדה מפני כניסה של טכנולוגיות יריבות.

הנדסת סביבה

מנגנון רביעי דומה למנגנון של אימוץ טכנולוגיה, אלא שהוא עובד על ידי ייצור מחסור - שינוי מצבו של העולם הפיזי כך שטכנולוגיות מתחרות או נוהלי ייצור אחרים נחסמים באופן פיזי או שהם סובלים מהשפעות לוואי של הטכנולוגיה המובילה. דוגמה אחת לדבר זה היא השפעות המכוניות ופרבור על תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. בסקרי דעת קהל אנשים אומרים שהם רוצים לנסוע יותר באופניים - אלא שהם פוחדים מפני המכוניות. היבט דומה הוא המצב בו פקקים של מכוניות פרטיות גורמות לאי יעילות של התחבורה הציבורית. היבט דומה הוא פרבור שבו המכוניות מעודדות בנייה בצפיפות נמוכה, וסוג זה של בנייה הופך את השימוש בתחבורה ציבורית ובאופניים לבלתי יעילים.

אפקט גלישה

מנגנון זה קשור לאפקט גלישה (Spealover) וחוסר יכולת לשנות משתנים באופן מהיר. ובעיקר בהקשר של גידול אוכלוסין. במנגנון זה טכנולוגיה מאפשרת גידול אוכלוסין, אבל באופן בלתי מקיים או שיוצר בעיות בריאות. כשמתגלה הדבר יש בעיה לחזור לגודל המקורי של האוכלוסייה - שכן צמצום אוכלוסייה וולונטרית הוא תהליך איטי, ואילו גידול אוכלוסייה יכול להיות תהליך מהיר. דבר זה קיים לדוגמה בנושא של המהפכה הירוקה וכן בהקשר של המהפכה החקלאית הראשונה - יש קושי לחזור לטכנולוגיה הקודמת שדורשת אוכלוסייה קטנה יותר.

קו-אבולוציה

מנגנון זה מתרחש כאשר שתי טכנולוגיות או יותר מאפשרות זו את זו. כדי לעבור לטכנולוגיה אחרת, או חדשה יותר, עליה להיות מסוגלת לעבוד גם עם הטכנולוגיה התאומה שהיא מיושנת, ואולי גם עם טכנולוגיה חדשה יותר. דוגמה אחת היא קבצים ותוכנה. תוכנה חדשה לעיבוד תמלילים או לעיבוד תמונה, צריכה להיות מסוגלת להיות מסוגלת גם להתמודד עם קבצים ישנים וגם עם קבצים חדשים יותר. דוגמה אחרת היא מערכות ותחנות קרקעיות של תקשורת. לוויינים חדשים יותר צריכים להיות מסוגלים לעבוד גם אם תחנות ישנות, שבעצמן נדרשות כדי לעבוד עם לוויינים ישנים.

הגעה לפתרון תת אופטימלי

בספר השען העיוור מציג ריצ'ראד דוקינס דוגמאות לכך שאבולוציה שמתבצעת בשלבים, לא בהכרח מגיעה לפתרון אופטימלי (על בסיס רעיונות של סטיבן ג'י גולד). דוגמה לכך היא התפתחות העין ביצורים כמו יונקים וציפורים שבה תאי העין הרגישים לאור בנויים "הפוך" כך שהחלק הרגיש לאור בתאים פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי למוח נמצא בקדמת התא. תכנון כזה לא אופטימלי בגלל נקודת עיוורון בנקודה בה כל החוטים נכנסים אל המוח. לפי דוקינס ההסבר לכך היא שהעין התפתחה בשלבים, כאשר בכל שלב מקבלים את הבחירות העיצוביות של השלב הקודם ולא ניתן לשנותן. לעומת זאת בקרב דיונונים התפתחה העין בתהליך אחר והיא מעוצבת בצורה "נכונה".

הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחר יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות ביניהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).

דוגמאות לנעילה טכנולוגית

דוגמאות מהספרות כוללות דוגמאות של טכנולוגיות שעל פניהן נראו נחותות יותר אך זכו להיות הטכנולוגיה הדומיננטית כמו מקלדות QWERTY, קלטות וידאו מסוג VHS, וכורים גרעיניים המשתמשים במים קלים.

מקלדת QWERTY

בספר רובים חיידקים ופלדה מתאר ג'ארד דיימונד את תכנון מקלדת ה-QWERTY. מקלדת זו משמשת עד היום כמקלדת הנפוצה ביותר בעולם בשימוש בעולם האנגלי. מקלדות מחשב בעלות עקרון זהה קיימות עבור עברית בשפות אחרות.

המקלדת תוכננה בשנת 1873 כמבצע של "אנטי-הנדסה". באותה עת, הייתה המקלדת חלק ממכונת כתיבה מכאניות בעלות מנופים. במכונות כתיבה אלה הייתה בעיה שבה אם הקלידו מהר מידי באותיות בעלות מנופים סמוכים, היו המנופים מסתבכים זה בזה ומכונת הכתיבה הייתה נתקעת. ממציאי המקלדת רצו להאט את מהירות ההקלדה כדי למנוע תקלות אלה. ננקטו אמצעים שונים להאט את ההדפסה כמו ריכוז האותיות הנפוצות באנגלית בצד השמאלי של המקלדת (בעוד שרוב האנשים הם ימניים), ופיזור האותיות הנפוצות במקומות שונים על פני המקלדת (במקום זה ילד זה).

כאשר הומצאו מכונות כתיבה משוכללות יותר שפתרו את בעיות הנעילה של מקשים סמוכים, הראו ניסויים שנערכו בשנת 1932 כי הקלדה במקלדת שמתוכננת באופן יעיל מהירה פי 2 יחסית להקלדה במקלדת QWERTY, והיא מפחיתה את מאמץ ההדפסה ב-95%. עם השנים, פיתוחים כמו מדפסת בעלת ראש כדורי ומאוחר יותר המחשב האישי ייתרו לגמרי את הצורך במקלדת QWERTY. עם זאת, צירוף של הרגל המשתמשים ואינטרס כלכלי של יצרני מחשבים ובתי ספר להקלדה מנעו מעבר למקלדות מהירות ונוחות יותר.

באופן דומה, רוב מקלדות המחשב השטוחות עלולות לגרום לדלקת בפרק כף היד בקרב אנשים שעובדים במשך שעות ארוכות עם המחשב. מקלדות ארגונומיות הן בעלות מבנה של קימורים שמתאים למבנה היד ותוכנן להקטין בעיה זו. עם זאת, מקלדות אלה לא נכנסות לשימוש בגלל התרגלות של המשתמשים למקלדות השטוחות.

תוכנה קניינית ותוכנת קוד פתוח

דוגמאות בולטות למערכות ותוכנות קוד פתוח כוללות את מערכת ההפעלה לינוקס, דפדפן פיירפוקס, אופן אופיס וליברה אופיס (לעיבוד תמלילים), גימפ (לעריכת תמונות), שרת האינטרנט אפאצ'י-טום קאט ועוד. ברוב תחומי התוכנה כיום, יש חלופות של קוד פתוח. רוב תוכנות הקוד הפתוח הן חינמיות, וברבות מהן יש אפשרות עבור משתמשים הרוצים בכך להוסיף ולשנות את התוכנה.

קיימות תוכנות קוד פתוח שיש להם ביצועים טובים כמו או יותר מחלופות מסחריות או שיש להם יתרונות בהקשרים של אמינות או אפשרויות הרחבה.

לפירמות המוכרות תוכנה או מערכות הפעלה כמו מיקרוסופט שיש להן אינטרס למנוע כניסה של טכנולוגיות ותוכנות הכתובות בקוד פתוח. גם בצד הספקים מתכנתים שרגילים לעבוד עם הכלים המסחריים (כמו כלי דוט נט לעומת כלי JAVA או PHP) יש תמריץ להמשיך לעבוד עם תוכנות וכלים מסחריים. בצד הקונים, אחראים על קניית תוכנות ושימוש בהן כמו מתכנתים ומנהלי מחלקות, נמנעים לפעמים מלרכוש תוכנות קוד פתוח בגלל "שאין להן אבא" (העדר מחוייבות חוקית לתמיכה), בגלל הסיכון של מעבר לקוד פתוח עלול להוות במקרה שיתברר שאין תמיכה בנושא מסויים או בגלל חוסר היכרות. כמו כן חברות גדולות מפעילות לפעמים לובי פוליטי על ממשלות כדי שאלו לא ישתמשו בכלים של קוד פתוח.

המנגנון העיקרי של נעילה על קוד סגור ותוכנה קניינית קשורים הוא מנגנון של מכלול טכנו-מוסדי בשילוב עם יתרונות להפצת רשת שבה "כל הקודם זוכה".

תחבורת מכוניות ופרבור

ערך מורחב – פרבור

חלק מההשפעות המערכתיות של הפרבור: זיהום אוויר, תאונות דרכים, פקקי תנועה ועוד. וכן לולאת משוב שמגבירות את הפרבור והשימוש ברכב פרטי כמו ביקוש מושרה לכבישים.

השימוש במכוניות לשם תחבורה אל ערים ובתוכן, יחד עם פרבור או תכנון מוטה רכב פרטי הוא סוג של נעילה טכנולוגית. עם העליה בשימוש במכוניות נוצרים פקקי תנועה, תאונות דרכים וסיכון בטיחותי, זיהום אוויר ורעש ואי חום עירוני, כל אלו יוצרים עלויות חברתיות וסביבתיות עצומות, כמו כן הם יוצרים כמה תופעות שמחזקות יחדיו נעילה טכנולוגית חזקה.

תאונות דרכים, איי חום עירוניים וזיהום אוויר מרתיעים הולכי רגל ורוכבי אופניים ומעודדים עוד נסיעות במכוניות. השימוש במכוניות יוצר לחץ פוליטי להרחבת כבישים ומקומות חנייה על חשבון מדרכות או שבילי אופניים ועל חשבון נתיבי תחבורה ציבורית, דבר זה גורם לסיכון בטיחותי של הולכי הרגל, או לתנועה איטית יותר ופחות נוחה.

מנגנונים אלה הם דוגמה לחסימה פיזית של פתרונות אחרים - אוטובוסים שעומדים בפקקים שיוצרות מכוניות, או הולכי רגל ללא מדרכה או ללא מעבר (גדרות שמוקמות בין כבישים וכבישים שמסוכן לחצות אותן). זו אחת הסיבות לכך שפיתוח מוטה רכב פרטי גורם להארכת משך הנסיעה ולנסיעה בטוחה פחות ונעימה פחות עבור אמצעים אחרים בהשוואה לרכב פרטי.

נעילה טכנולוגית הזאת מתחזקת עם נעילות אחרות שהן הגדלת שטח העיר, הקטנת צפיפות המגורים בעיר בה ועידוד מגמת הפרבור. שימוש במכוניות במרכז העיר זולל שטח יקר שמוקדש לחנייה וגורם לעליית מחירי הדירות בעיר, יחסית לשטחים מחוץ לה. בנוסף, התופעות סיכון בתאונות, אובדן שטחים פתוחים, הרגשת איום על ילדים ומחסור בגינות, זיהום אוויר ורעש גורמים לנטישת תושבים, בעיקר זוגות צעירים, תושבים מבוססים, ועסקים את הערים ומעבר למגורים בפרברים. היבט זה מכונה אפקט הבייגלה.

פרבור מקטין את היעילות של תחבורה ציבורית בגלל הצורך לאסוף נוסעים משטח גדול במסלול מפותל וארוך, ובגלל מבנה הפרבר שדומה לעץ - כך שניתן להיכנס ולצאת משכונה בפרבר רק דרך כביש אחד. הפרבור מקשה מאוד על התניידות ברגל בגלל מרחקי ההליכה העצומים ובגלל חסימת מעברים להולכי רגל וצורך בביצוע מעקפים ארוכים. באופן דומה פרבר מקשה על תחבורת אופניים בגלל השילוב של מרחקים גדולים ושימוש רב במכוניות. משפחות בפרברים משתמשים ביותר רכבים פר משפחה, וכמות הנסיעה שלהן גבוהה יותר.

דבר זה גורם לנעילה טכנולוגית נוספת והיא שהפעלת תחבורה ציבורית באיזור מפורבר היא דבר לא יעיל, וקשה לעבור אליה לאחר קיום הפרברים. בנוסף קיים לחץ חברתי מצד תושבי הפרברים שלא לתת עדיפות לתחבורה הציבורית.

מנגנון נעילה מוסדי הוא שהתושבים המעוניינים בתחבורה, חברות מכוניות ודלק, ועיריות הרוצות להרוויח מחניה, מעודדים ראשי עיר לפתח עוד את התלות ברכב הפרטי בעיר.

המהפך התחבורתי והתכונני בערים כמו קוריטיבה או פורטלנד או קופנהגן הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות תכנון מוטה תחבורה ציבורית, נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות רבים, יחד עם סגירת רחובות רבים למכוניות ופיתוח מדרחובים ושבילי אופניים - והפסיקו את התכנון מוטה הרכב הפרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת עירוניות מתחדשת היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם.

מלכודת הדבש של החקלאות

ערך מורחב – המהפכה החקלאית

בספר קיצור תולדות האנושות מתייחס יובל הררי לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". המהפכה החקלאית הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל לגידול אוכלוסין ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של ציידים לקטים שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי היגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של עוני ואי שוויון בגלל מבנים חברתיים היררכיים ויותר מלחמות.

עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר הייתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5,000 שנה), קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ליכולת הנשיאה של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות ציידים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.

מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או פצצת אוכלוסין - קל להגדיל את האוכלוסייה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם לא מקיימים או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסייה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולוציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים.

המהפכה הירוקה

ערך מורחב – המהפכה הירוקה

שדה חיטה ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. שדות ענק כאלו מכונים מונוקולטורה או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן השלכות סביבתיות רבות כמו שימוש בחומרי הדברה, ובעיית תלות במשאבים מתכלים.

המהפכה הירוקה היא המעבר לחקלאות תעשייתית המבוססת על מיכון חקלאי, דשן כימי וחומרי הדברה, והיא הובילה לגידול עצום בתנובה החקלאית ואפשרה גידול עצום באוכלוסיית העולם. חקלאות זו היא חקלאות בלתי מקיימת.

חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש במשאבים מתכלים כמו נפט להכנת חומרי הדברה, וגז טבעי, פוספט ואשלג לייצור דשן כימי, כמו כן היא מלווה בבעיות סביבתיות נוספות כמו זיהום חקלאי, סחף קרקע ופגיעה במחזור החנקן ובמחזור הזרחן. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור מערכות אקולוגיות והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.

חקלאות תעשייתית הובילה למונוקולטורה - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקולטורה מהווה סיכון חוסן משמעותי לביטחון התזונתי העולמי. לפי הסרט עתיד המזון, היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות לחומרי הדברה הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית חומרי הדברה. השימוש המוגבר בדשנים כימיים, חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, לזיהום מים, ולבעיות בריאותיות.

המעבר לחקלאות מקיימת ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור קומפוסט מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך בהקטנת האוכלוסייה לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך.

דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקולטורה יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי סחף קרקע) פירושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות הטכנולוגיה המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעייתית יותר.

בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טרייה ואורגנית שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה (עמידות לאנטיביוטיקה או תרומה לזיהום מים לדוגמה).

בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. ניסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פירושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה וייצובה על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפירושה לחץ קטן יותר על מערכות אקולוגיות ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.

נשק קל

הן בארצות הברית והן במדינות נוספות כמו ברזיל יש שימוש נרחב בנשק קל, היקף פשיעה גבוה ותמיכה של תושבים בשמירה על המצב הקיים משום שהם חושבים שנשק קל כזה משפר את מצבם הביטחוני ומקל עליהם להתמודד עם הפשיעה. בשתי המדינות משתמות חברות הנשק הקל בלובי פוליטי ובפרסום כתוצאה מכסף שיש להן לשם נטיעת הרשום שנשק קל משפר את בטחון התושבים. כמות מקרי המוות והרציחות מנשק חם בארה"ב לדוגמה גבוהים במאות אחוזים לעומת מדינות עשירות מערבית אחרות, וכך גם מקרי התאבדות בנשק חם ותאונות. מחקרי מיקרו בארה"ב מראים ששימוש בנשק חם עלול להגדיל את הסיכוי להיפגע מעבריין וכן הסיכוי לתאונות בבית ולרציחות של בני משפחה.

בברזיל יש שיעור גבוה מאוד של מקרי רצח בנשק קל ושל פשיעה בכלל. משאל עם שנערך בשנת 2015 התנגד לפיקוח על הנשק ככל הנראה בגלל שהתושבים אינם בוטחים במשטרה. [1]

נעילות אחרות

סוגי "נעילות" אחרות קשורות ל"אי-הופכיות הזמן" הקשורות בעצמן לחוק השני של התרמודינמיקה. במערכת ניוטונית חסרת חיכוך ניתן לחזור לאחור, כך שאין חץ זמן ברור. במצבים של "נעילה" החלטה שמקבלים בנקודת זמן מסויימת, הם לא הופכיים. הדבר מאפיין מערכות דיאספטיות אחרות מלבד טכנולוגיה:

נעילות ביולוגיות

נעילה אבולוציונית

באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיפ מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו ריצ'ארד דוקינס וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם מצביעים על מצבים בהם האבולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה.

בספר השען העיוור דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את הפוטונים של אור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה לצד האחורי של העין, והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח, נמצא בקדמת התא, ופונים אל העין עצמה. הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיונונים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר - קולטני האור נמצאים פונים קדימה העצבים פונים לאחור.

דוקינס מסביר בספרו כיצד האבולוציה מתקדמת בצעדים קטנים, תלויי מסלול. כך שלא ניתן להגיע מכל נקודה לכל נקודה בצורה שרירותית. לדוגמה אולי ציפורים או עטלפים היו יכולים להנות מזוג נוסף של כפות ידיים קדמיות (לדוגמה לתפיסת מזון) אבל מסלול ההתפתחות שלהם כלל אבות בני 4 גפיים ולא 6, וכעת "מאוחר מדי" מכדי לשנות זאת - השינוי הגנטי במונחים של הסתברות שינוי של אלפי גנים באופן בו זמני כדי ליצור דבר זה הוא נמוך מדי (ראו החוק השני של התרמודינמיקה, עקרון אנה קרנינה).

סוג נעילה דומה בביולוגיה הוא התאמות בין מינים שונים (קו-אבולוציה) כך שהמינים מהווים מערכת אקולוגית בעלות נישות ונישות אלה מקלה עליהם להמשיך ולהתקיים ומקשה על מינים אחרים להיכנס לאותה סביבה.

נעילה נוספת בביולוגיה קשורה למין פולש שיכול להיכנס לאיזור מסויים אבל קשה להוציא אותו משם. המין הפולש יכול להיות בלתי רצוי מבחינה האדם, המינים האחרים שחיו בעבר שם, כמו כן הוא יכול לפעול בצורה הרסנית בכך שהוא הורס את המערכת האקולוגית שעליה הוא נסמך כדי להתרבות.

נעילה ביולוגית

ביצור חי, "נעילה" באה לידי ביטוי במעברי פאזה שבהם חלקים של המערכת משנים מצב באופן בלתי הפיך. לדוגמה שבר בעמוד השדרה שמוביל לנכות, או תא שהופך לטרום סרטני או סרטני, החלטה שגויה שמובילה למוות, תאונה או מחלה. להבדיל ממצבים זה, במערכת טכנולוגית ניתן כביכול החופש לבחור כל הזמן בטכנולוגיה אחרת, טובה יותר.

נעילות במוסדות חברתיים

במערכות חברתיות קיים המושג של מכלול טכנו-מוסדי. במצב זה מוסד חברתי (לדוגמה תאגיד) מקדם או מונע טכנולוגיה, ודבר זה משפר את מצבו החברתי של המוסד.

דוגמה אחרת היא נעילה חברתית. במצב זה מוסד משנה את מצבם של מוסדות אחרים או הנישה שבה מוסדות אלה פועלים, ובכך נמצא המוסד בשיווי משקל מקומי.

דוגמה אחת לנעילה חברתית מוסדית היא "חסמי כניסה" ויתרון לגודל שבהם גוף או מספר גופים שהיו בשוק מסויים, גדלו ומשתמשים בכוחם כדי לחסום מתחרים פוטנציאלים אחרים. הדבר כולל בדרך כלל שחיתות שבה גורפים רווח גדול מהציבור, משתמשים ברווחים כדי לסייע לפוליטיקאים, ומשתמשים בכוח הפוליטי כדי לחסום מתחרים ולשמור על "חוקי המשחק"לטובת השחקנים הגדולים.

דוגמה אחרת לנעילה חברתית לכך היא הכרזת מלחמה. בתחילה שתי המדינות במצב של שלום, בעקבות מידע מסויים או אינטרס מסויים מכריזה אחת מהן מלחמה. כעת שתי המדינות נמצאות במצב מלחמתי, וצריכות התערבות מבחוץ או שינוי של יחסי הכוחות כדי לחזור למצב שלום. יתכן ושני הצדדים רוצים ברגיעה, אך מתקשים להגיע לכך. הלחימה נמשכת לא רק בגלל אינטרסים משני הצדדים, אלא משום שיש ידע משותף של שני הצדדים על מצב מלחמתי ביניהם. כל צד צריך להכות את היריב לפני שזה יתקוף אותו והאפשרות לא לתקוף מסוכנת מידי.

דוגמה אחרת לכך היא הרס של הון חברתי מסוג אמון או אמינות. אמון נרכש על פני זמן רב, ועם זאת ניתן לאבד אותו במהירות. חברה שבה אין אמון בין החברים תתקשה לצאת מלולאת משוב שבה אנשים שאין להם אמון באחרים גורמים לירידה באמון הכללי.

בתורת המשחקים יש ניתוח של מספר מקרים של בחירה בפתרון תת-אופטימלי בגלל חוסר היכולת לסנכרן את פעולות שני הצדדים. דוגמה מפורסמת לכך היא "דילמת האסיר" שבה בגלל חוסר יכולת לסנכרן את הפעולות באופן אמין שני הצדדים בוחרים בפתרון בטוח יותר אבל פחות טוב לכולם.

ראו גם

• התמכרות
• שינוי טכנולוגי
• מכלול טכנו-מוסדי
• אבולוציה
• תהליך בלתי הפיך
• הפוליטיקה של הטכנולוגיה
• השבתה מתוכננת
• ריבוי שיוויי משקל בכלכלה

קישורים חיצוניים

• נעילה טכנולוגית, מאמר מאת ריצ'ארד פרקינס באנציקלופדיה של האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית, 2003
• לא מסוגלים לוותר על הפייסבוק? כנראה ש"ננעלתם טכנולוגית", מעריב, 31.1.2010
• מקלדת QWERTY בוויקיפדיה האנגלית
• יובל דרור, העולם האפל של אפּל, הארץ, 14.09.2016

הערות שוליים

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה