ערך מומלץ

זיהום אוויר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנת כוח במקסיקו סיטי מזהמת את האוויר בגופרית דו חמצנית.

זיהום אוויר (באנגלית: Air pollution) הוא השינוי של המאפיינים הטבעיים של אטמוספירת כדור הארץ באמצעות כימיקל, חלקיקים או סוכן ביולוגי. האטמוספירה היא מערכת מורכבת ודינמית של גזים שהינה חיונית לתמיכה ביצורים החיים בכדור הארץ. זיהום אוויר גורם הוא גורם סיכון בריאותי וכן גורם להפרעות סביבתיות כמו גשם חומצי, עמעום עולמי, דלדול שכבת האוזון, והתחממות עולמית אשר גורמות בתורן להפרעות בביוספרה כולל הגברת זיהום האוויר.

נכון לשנת 2012, ארגון הבריאות העולמי מעריך כי זיהום אוויר גרם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים. 4.3 מיליוני אנשים מתו כתוצאה מזיהום אוויר ביתי שנגרם בעיקר מבישול בתנורי עץ, פחם וביו-מאסה, בעיקר במדינות עניות. עוד 3.7 מיליון אנשים מתו כתוצאה מזיהום אוויר חיצוני (הנגרם מתעשייה, תחבורה ועוד) חלק מהאנשים נחשף לשני סוגי הזיהום ולכן אי אפשר לבצע חיבור פשוט בין שני הנתונים. מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, וגורמים נוספים כוללים מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), סרטן ריאות וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. [1][2] [3] בנוסף לכך זיהום אוויר גורם לנטל תחלואה במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, סרטן הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים.

בשנת 2016 העריך הבנק העולמי כי זיהום אוויר גורם נזק כלכלי אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. לפי המחקר 10% מהתוצר הלאומי הגולמי של סין ו-7.7% מהתוצר של הודו הולכים לאיבוד בגלל זיהום אוויר במדינות אלה. במדינות עשירות נפגעות גם הן אם כי ברמה נמוכה יותר - הנזק לכלכלת ארה"ב הוא 45 מיליארד דולר בשנה ובגרמניה 18 מיליארד דולר בשנה. עיקר הנזק לילדים נגרם במדינות מתפתחות - הסיכוי למוות של לילד שם מזיהום אוויר גבוה פי 60 לעומת מדינות מפותחות. עם זאת 87% מאוכלוסיית העולם חיה באזורים שבהם רמות זיהום האוויר גבוהות מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. [4]

התפלגות הסיכון מזיהום אוויר שונה בין מדינות. במדינות עניות עיקר הסיכון הוא מזיהום אוויר ביתי מתנורים. במדינות מתפתחות סיכון זה עדיין קיים ומתווסף לו זיהום אוויר חמור מתחבורה ותעשייה שמתפתחים במהירות במדינות עשירות הזיהום פחות חמור אך עדיין קיימת בעיות של זיהום תעשייתי וזיהום אוויר מתחבורה. יש להבחין בזיהום בין סוגי מזהמים שונים - יש חומרים בתעשייה שכמותם קטנה יחסית אבל הם רעילים יותר. [5] ההגדרה של מזהמי אוויר משתנה, וכיום גם פליטה מוגברת של גזי חממה כמו פחמן דו חמצני, התורמים להתחממות עולמית, נחשבת לעיתים לזיהום אוויר, למרות שרובם אינם רעילים במיוחד, וזאת עקב ההשפעות הסביבתיות שלהן.

זיהום אוויר הוא צורה אחת של זיהום סביבתי. צורות שונות של זיהומי אוויר עלולות להתגלגל לצורות אחרות של זיהום כמו זיהום מים (במקרה של חומרי הדברה או זיהום דרך המזון (במקרה של דיאוקסין). הזיהום עצמו הוא צורה אחת של השפעה סביבתית של בני האדם על הסביבה הטבעית ועל הקיימות של המין האנושי. בחקר הכלכלה נחשב אוויר ל"מוצר לא כלכלי", אבל זיהום אוויר משנה מצב זה (מוצר דחיס) - במקום שהאוויר יהיה משאב חופשי לכולם, הוא הופך להיות מוצר כלכלי שאנשים מוכנים לשלם עליו - אם במגורים רחוקים מזיהום אוויר ואם תמורת קניית מיכלי אוויר. [1]

מזהמי אוויר

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

שמש "שוקעת" בעיר הסינית שנחאי. השמש לא הגיע לקו האופק אלא לקו הערפיח.

מזהמי אוויר הם סוגי חומרים שכאשר משחררים אותם לאוויר עלולים לגרור פגיעה בבריאותם של צמחים, בעלי חיים (כולל בני האדם) וסוגי יצורים-חיים נוספים; לפגוע בשקיפות האוויר או לגרור השפעות נוספות על מערכות אקולוגיות כמו העלאת החומציות (ראו גשם חומצי או החמצת אוקיינוסים לדוגמה). מקורם של חומרים אלה הוא בתהליכים טבעיים ואנושיים. חומרים שלא נמצאים בדרך כלל באטמוספירה או שנמצאים בריכוזים גדולים יותר או במקומות שונים מאשר מקומם הרגיל מכונים "מזהמים" (Pollutants).

מזהמים יכולים להיות ראשוניים או שניוניים. מזהמים ראשוניים הם חומרים שנפלטים באופן ישיר מתהליך תעשייתי חקלאי או טבעי, כמו אפר הנפלט מהתפרצות הר-געש או גז פחמן חד-חמצני שנפלט ממנוע של מכונית. מזהמים שניוניים לא נפלטים ישירות, אלא נוצרים באוויר כתוצאה מתגובה כימית בין מזהמים ראשוניים לבין מזהמים אחרים או עם גזים טבעיים של האטמוספירה. דוגמה חשובה למזהם שניוני הוא אוזון בגובה הקרקע - אחד המזהמים השניוניים הרבים שמרכיבים את העשרפל (Smog) הפוטו-כימי. חלק מהמזהמים הם גם ראשוניים וגם שניוניים - הם נוצרים באופן ישיר אבל הם גם נוצרים כתוצאה מזיהום ראשוני אחר.

מזהמים ראשוניים

מזהמים ראשוניים עיקריים שמוצאם בפעילות אנושית, כוללים:

  • חומר חלקיקי - (Particulate matter - PM) הוא מדד עבור עשן ואבק. PM10 הם החלקיקים הגסים שהם חלקיקים מרחפים שקוטרם קטן מ-10 מיקרומטר ושיכולים להיכנס לחלל מאחורי האף, PM2.5 הם חלקיקים עדינים, חלקיקים קטנים מ-2.5 מיקרומטר שנכנסים לברונכיט ולריאות. חלקיקים נפלטים כתוצאה ממקורות טבעיים ואנושיים. המקורות האנושיים כוללים תהליכי בעירה תעשייתיים, הבערת עץ, הבערת דלקים במנועים ובתחנות כוח, וכן עקב אבק הנגרם מחישוף קרקע וממדבור. מקורות טבעיים כוללים אבק טבעי מהמדבר והרי געש. בשנים האחרונות מתברר כי החשיפה העיקרית והמזיקה ביותר של הציבור היא לחלקיקים עדינים שמקורם בתחבורה.
  • תחמוצות גופרית - SOx) Sulfur oxides) בעיקר גופרית דו-חמצנית, שנפלטות משריפה של פחם ושל דלק.
  • תחמוצות חנקן - NOx) Nitrogen oxide)- בעיקר חנקן דו-חמצני, נפלטות בעיקר מבעירה בטמפרטורות גבוהות. ניתן להבחין בהן כעננה חומה שמרחפת מעל ערים או עם כיוון הרוח מהן.
  • פחמן חד-חמצני - CO) Carbon monoxide) - גז חסר ריח, חסר צבע, שאינו גורם לגירוי אבל רעיל מאוד. זהו תוצר של בעירה לא שלמה של דלקים כמו גז טבעי, דלק, פחם, או עץ. גזי פליטה של מכוניות הם מקור עיקרי לפחמן חד חמצני.
  • פחמן דו חמצני - (CO2) גז חממה הנפלט מתהליכי בעירה כמו גם ממנוע בעירה פנימית, בתחנות כוח ובכלי רכב.
  • מתאן - גז חממה - נפלט על ידי נפיחות של בעלי חיים בטבע ובחקלאות, וכן על ידי פסולת אורגנית שנרקבת במזבלות בתהליך אנאורגני.
  • תרכובות אורגניות נדיפות - (VOC) כמו אדי-דלק, הידרו-קרבון, וממיסים אורגניים.
  • מתכות רעילות כמו עופרת, קדמיום וכספית.
  • כלורופלורוקרבונטים - CFC שמזיקים לשכבת האוזון. נפלטו משורת מוצרים כמו תרסיסים או מקררים שכעת אסורים בשימוש, כמו גם מחומר החיטוי מתיל ברומיד.
  • אמוניה (NH3) הנפלטת מתהליכים חקלאיים ומספר תהליכי תעשייה כמו זיקוק דלק.
  • ריחות רעים הנגרמים על ידי גזים (בעיקר גופרית) מפחים, מערכות ביוב ותהליכים תעשייתיים.
  • מזהמים רדיואקטיביים - נגרמים כתוצאה מפיצוצים גרעיניים, חומרים רדיואקטיביים הקושרים בלוחמת טילים או חומרי נפץ וכן מתהליכים טבעיים המשחררים גז ראדון.

מזהמים שניוניים

מזהמים שניוניים כוללים:

  • חלקיקים שנוצרים מתגובות בין מזהמים ראשוניים לבין תרכובות הנמצאות בערפיח פוטו-כימי, כגון חנקן דו-חמצני.
  • אוזון בגובה הקרקע, שנוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות.
  • פרוקסיאקטיל ניטראט (Peroxyacetyl nitrate- PAN) נוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות.
  • הידרוקרבונים הנספחים לחומר חלקיקי מרחף. הידרוקרבונים נוטים להיספח במעין גרעיני התעבות סביב חומר מרחף דוגמת PM10. ההשפעה הטוקסית המשולבת של המרכיבים גבוה יותר מאשר של כל חומר בנפרד. הנושא נחקר בשנת 1999 באטמוספירה של העיר סאו פאולו שבברזיל ונמצאו כמה עשרות מרכיבים הידרוקרבונים ממקור תעשייתי או תחבורתי. [6]

מזהמי אוויר נוספים

מזהמי אוויר מינוריים כוללים:

מקורות זיהום אוויר

ניתן לסווג את המקורות לזיהום אוויר לגורמים טבעיים ולגורמים מעשי ידי אדם.

מקורות טבעיים של זיהום אוויר

  • אבק ממקורות טבעיים, בדרך כלל אזורים גדולים של אדמה חשופה שבה יש צמחיה מועטה או אין צמחיה כלל, כמו מדבריות. (אם כי דבר זה יכול לנבוע גם מפעילות אנושית כמו תרומה למדבור.
  • גז מתאן שנפלט בנפיחות של בעלי חיים, לדוגמה בקר וצאן.
  • גז ראדון שנפלט עקב דעיכה רדיואקטיבית בתוך קרום כדור הארץ.
  • עשן ופחמן חד חמצני עקב שריפות טבעיות.
  • פעילות געשית שפולטת גופרית, כלור וחלקיקי אפר.

מקורות אנושיים של זיהום אוויר

מקורות אנושיים לזיהום אוויר נגרמים בדרך כלל מפעילות הקשורה לשריפה של דלקים, לשימושי קרקע בחקלאות תעשייתית או לגידול בעלי חיים.

השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר
משאף אסתמה. אסתמה נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, אוזון בגובה נמוך, תחמוצות גופרית, וחלקיקי פיח הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי למספר מצבים רפואיים כולל שבץ מוחי, מחלת לב כלילית, מחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת), מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), וסרטן ריאות.[1] ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי זיהום אוויר עלולים לכלול קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול, אסתמה, ברונכיט והחמרה של מצב מערכת הנשימה ומערכת הלב. השפעות אלה יכולות להוביל לשימוש מוגבר בתרופות, ביקורים רבים יותר של רופאים ושל חדרי מיון, עליה באשפוזים, וקיצור תוחלת החיים. ההשפעות של זיהום אוויר הן מרחיקות לכת אבל הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם (cardiovascular system). התגובה האישית למזהמי אוויר תלויה בסוג המזהם שאליו חשוף האדם, רמת החשיפה, סטטוס הבריאות של האדם והגנטיקה שלו.[7] מזהמי האוויר הנפוצים ביותר כוללים חומר חלקיקי, אוזון, חנקן דו-חמצני וגופרית דו-חמצנית. ילדים מתחת לגיל חמש שגרים במדינות מתפתחות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר במונחים של סך מקרי מוות המיוחסים לזיהום בתוך ומחוץ לבית. [8]

לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2012, זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים[1]. הארגון העריך כי בקרב אנשים מתחת לגיל 60 זיהום האוויר היה אחראי ל-3.7 מיליון מקרי מוות בשנת 2012. בארגון מדגישים עוד כי שילוב של זיהום אוויר סביבתי ופנימי הם בין גורמי התמותה המסוכנים בעולם. רמות זיהום האוויר וסוגיו שונות במידה ניכרת בין מדינות מפותחות ומתפתחות.[2] כ-3.7 מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לזיהום מחוץ לבית, כ-4.3 מיליון מקרי מוות מיוחסים לזיהום אוויר ביתי, בעיקר עקב בישול בתנורי עץ, פחם וביו מאסה בתוך הבית. יש אנשים שנחשפים לשני סוגי הזיהום ולכן אי אפשר לחבר את שני המספרים.[1] כ-3 מיליארד תושבים של מדינות עניות סובלים מסיכון משמעותי של זיהום אוויר בתוך הבית עקב בישול וחימום בשריפה בתנורי עץ. כמו כן יש חשיפה חמורה לזיהום מחוץ לבית בגלל זיהום תעשייתי וזיהום מתחבורה. [8]

להלן התפלגות סיבות המוות מזיהום אוויר בכל העולם, בסוגי זיהומים שונים לפי ארגון הבריאות העולמי[1]:

סיבת המוות התפלגות מקרי המוות בזיהום חוץ ביתי התפלגות מקרי המוות בזיהום ביתי
שבץ מוחי 40% 34%
מחלת לב כלילית 40% 26%
מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) 11% 22%
סרטן ריאות 6% 6%
זיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים 3% 12%

יש לשים לב כי סוגי זיהום שונים יכולים להוות דרגות סיכון שונות במדינות שונות זו מזו. מדינות עניות סובלות בעיקר מזיהום אוויר פנים ביתי, במדינות מתפתחות זיהום זה יורד (אם כי יכול עדיין להתקיים) וסוגי זיהום מתעשייה ותחבורה עולים בצורה ניכרת ומסוכנת, במדינות מפותחות הסיכון של זיהום אוויר ביתי נמוכה בהרבה (יש היבטים אחרים של זיהום - תסמונת הבניין החולה) ושילוב של רגולציה וטכנולוגיה טובה יותר כמו גם נדידת מפעלים מזהמים למדינות מתפתחות מביאות לכך שבמדינות אלה הסיכון של זיהום אוויר נמוך לעומת מדינות עניות ומתפתחות. [1]

משרד הגנת הסביבה בארצות הברית העריך כי השינוי המוצע בטכנולוגיית מנוע הדיזל (טייר 2) יכול להוביל בארצות הברית להפחתה שנתית של 12,000 מקרי מוות בטרם עת, 15,000 התקפי לב, 6,000 ביקורים של ילדים עם התקפי אסתמה בחדרי מיון, ו-8,900 אשפוזים הקשורים במחלקות נשימה.

אסון זיהום האוויר הנקודתי הגדול ביותר הוא אסון בופאל שהתרחש בהודו בשנת 1984. חומרי הדברה רעילים ממפעל בבעלות תאגיד יוניון קרבייד האמריקאי גרמו למותם של 2,000 אנשים במקום, וגרם לפציעתם של עוד כ-150,000-600,000 אנשים נוספים, מתוכם מתו כ-6,000 אנשים נוספים. אסון זיהום האוויר החמור ביותר בבריטניה התרחש בשנת 1952 כאשר נוצר ענן כבד של ערפיח מעל לונדון, בתוך שישה ימים מתו 4,000 איש, ועוד 8,000 איש מתו בחודשים הבאים. בשנת 1979 התרחשה דליפה של אנתרקס ממעבדת נשק בברית המועצות ליד דברדלובסק ומאמינים כי היא גרמה למותם של מאות אנשים. אירוע הפליטה הבודד החמורה ביותר בארצות הברית התרחש בדונורה, פנסילבניה, בשנת 1948 ובו מתו 20 איש ונפצעו מעל 7,000 איש. [9]

השפעות בריאותיות לפי סוג המזהמים

יש רשימה ארוכה חומרים מזהמים. הרשימה שלהלן היא של מזהמים נפוצים, ושל ההשפעות הבריאותיות שלהן:

  • תחמוצות חנקן- ובעיקר חנקן דו-חמצני NO2-, גורמות למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים. יכול להחליש את מערכת החיסון ולהגדיל את רגישות הגוף למחלות כמו דלקת ריאות. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לתחמוצות חנקן לבין סרטן ריאות. בנוסף קושרו תחמוצות חנקן לסיבוכים בהריון כמו סוכרת הריונית ורעלת הריון.
  • תחמוצות גופרית - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.
  • חלקיקי פיח- או (חומר חלקיקי) - גורמים לבעיות נשימה, אסתמה ובהמשך גם מחלות לב, מחלות ריאה וסרטן ריאות. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת.
  • עופרת, המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאוד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה-IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד.
  • פחמן חד חמצני - CO - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.
  • פחמימנים - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו בנזן ומזהמים רעילים נוספים.
  • אוזון בגובה הקרקע - O3 - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות תחמוצות חנקן וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי-נשימה, בחילות והקאות. אוזון נחשב לגורם משמעותי למחלות לב ריאה (בעיקר אסתמה, שבץ מוחי ויתר לחץ דם). לעיתים תכופות האוזון והחלקיקים הנשימים והנשימים- עדינים פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות גידולים סרטניים שונים.
  • דיאוקסין - מעודד את התחלואה בכל סוגי הסרטן. כמו כן מעודד בצורה מובהקת את סרטן הכבד, סרטן מסוג לימפומה נון-הודג'קין, סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות, וסרטן השד.

שבץ, מחלות לב וכלי דם

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בנטל התחלואה ובכמות מקרי המוות המיוחסות לזיהום אוויר. הדבר נובע הן מהבנה טובה יותר של מנגנוני השפעה של זיהום אוויר וכן ממדידה טובה יותר של חשיפה לזיהום אוויר. הסיבות העיקריות למוות מזיהום אוויר הם שבץ מוח ומחלת לב כלילית - אלו מהוות 80% ממקרי המוות מזיהום אוויר חוץ ביתי (בכל רחבי העולם) ו-60% ממקרי המוות בזיהום אוויר ביתי. [1]

פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.[10]

בשנת 2004 חוקרים בראשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם. [10]

אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.[10]

על פי מחקרים שביצעה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב, שפורסמו בשנת 2010, אפילו חשיפה של מספר שעות לזיהום אוויר מסוג חלקיקים יכולה לגרום למוות של חולי לב או להחמרה במצבם ומסוכנת במיוחד עבור חולים כרוניים. [3]

מחלת ריאות חסימתית כרונית

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) גורמת ל-11% ממקרי המוות עקב חשיפה לזיהום אוויר חוץ ביתי, ול-22% ממקרי המוות של חשיפה לזיהום אוויר ביתי. [1]

מחלות סרטן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סרטן
מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


סרטן ריאות

ארגון הבריאות העולמי העריך בשנת 2014 כי 6% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר בעולם, זיהום אויר ביתי וזיהום אוויר חיצוני, נגרמו עקב סרטן ריאות. [1]

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [11] באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. וודאות הקשר בין שני הדברים נוגעת לסרטן ריאות. בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין סרטן שלפוחית השתן[12] גם זיהום אוויר ביתי (עקב שריפת דלקים ועצים בבית) נחשב מסרטן וודאי בקרב בני אדם.

בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. [13]

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח לחלקיקי PM2.5 הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או אזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 מוות שלא מתאונה, מוות מסרטן ריאות ומוות ממחלות לב. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי גופרית דו חמצנית קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.[14]

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[15]

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [4]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים[16]

חשד לסוגי סרטן נוספים

מחקר מדנמרק משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם בפליטות מתחבורה לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר רחם וסרטן המוח. [17]

בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד. [18] ממצאים דומים נמצאו במחקר מבאפלו משנת 2011[5]

דו"ח של משרד הבריאות שהתפרסם באוקטובר 2007 גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת במחלות סרטן יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה; באזור תל אביב וגוש דן קיימת עלייה מתמדת בשיעורי הסרטן (כ-20% תחלואה מעל הצפוי לפי גודל האוכלוסייה); ובאזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל. הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזוהמות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). [19]

כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". [19]

בשנת 2008 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן לימפומה מסוג נון הודג'קינס. [20]

זיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים

חשיפה לזיהום אוויר עלולה לגרום לגירוי של המערכת החיסונית ולסיכוי מוגבר בהדבקות ממחלות זיהומיות כגון שפעת, דלת ריאות, שחפת ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי, מתוך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום אוויר ביתי נגרמו 12% מזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים ומתוך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום אוויר חיצוני נגרמו 3% עקב זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות. [1]

נזקים לעוברים

מספר חומרים הנפלטים כזיהום אוויר נחשבים לטרטוגנים כלומר חומרים שחשיפה של נשים אליהם במהלך ההיריון עלולה לגרור נזק לעובר. עוצמת הנזק תלויה בסוג החומר, ריכוזו משך החשיפה ובשלב ההיריון. חומרים אלה כוללים פחמן חד חמצני, עופרת וחומרים נוספים.

מחקר אחד מצא כי חשיפה מוגברת של עוברים לחלקיקים בששת השבועות הראשונים ובששת השבועות האחרונים להריון קשורה סטטיסטית לעלייה של עד 30% בסיכון ללידת ילוד במשקל נמוך. מחקר אחר בדק את הקשר בין חשיפה עוברית לזיהום אוויר ובין התפתחות של מחלות נשימה בשנים הראשונות בקרב קבוצה של 2,199 תינוקות, המחקר תומך בכך שחשיפת עוברים ותינוקות לזיהום אוויר עלולה להעלות את הסיכון להתפתחות דלקות במערכת הנשימה. [6]

קשר אפשרי לאוטיזם וסכיזופרניה

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מJAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [7]

השפעות בריאותיות נוספות

מחקר בריטי סטטיסטי גילה כי גם חשיפה לרמות נמוכות של זיהום אוויר - בעיקר חלקיקים וגופרית דו חמצנית מקושר עם אחוזים גבוהים יותר של תמותה [8]

מחקר קנדי ראשוני גילה כי זיהום אוויר עלול לגרום לנזק תורשתי.[9]

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת Northwestern בשיקגו קשר בין זיהום אוויר של חלקיקים לבין הופעה של קרישי-דם שעלולים להוביל להתקפי לב ולשבץ. זיהום של חומר חלקיקי גורם לדלקת בריאות, וכתוצאה מכך להפרשה של מרכיב במערכת החיסונית המוכר בתור interleukin-6, שבתורו מעודד הופעת קרישי-דם. המחקר הוא תוצאה של מחקר סטטיסטי שמצא כי חשיפה לאדי דיזל שיבשה את היכולת של אנשים שעברו התקף לב לפרק קרישי-דם. [10]

בשנים האחרונות נחקר הקשר בין חשיפה למזהמים אורגניים יציבים כמו דיאוקסין, שנפלט בין היתר מאתרי שריפת פסולת וממפעלי תעשיה, לבין תחלואה בסוכרת מסוג 2 [11], קשר בין זיהום לסוכרת נתגלה גם על ידי מחקרים שפרסמה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב [12]

בשנת 2011 פרסם הוול סטריט ג'ורנל מאמר המסקר מספר מחקרים המצביעים על השפעות מזיקות של זיהום אוויר מכלי רכב ליכולת המנטלית, לאינטליגנציה וליציבות הרגשית בכל שלבי החיים. [13]

בשנים האחרונות התברר כי חומרי הדברה שונים גורמים לפרקינסון. חשיפה לחומרי הדברה יכולה להיות על ידי נדידת חומרי הדברה ברוח לעבר ישובים חקלאיים וכן עקב חדירת חומרי הדברה למקורות מים.

גורמים המשפיעים על חוזק ההשפעה הבריאותית

השפעתו הבריאותית של זיהום האוויר תלויה בסוג המזהם, בריכוז שלו ובכמות החשיפה אליו. אם זמני הנסיעה ברכב פרטי של אנשים רבים ברכב מרוכזים בזמן מסויים אזי הזיהום גדול יותר. מסיבה זו, פריסה של זמני נסיעה במכונית היא אחת השיטות שבעזרתה מנסים משרדי ממשלה להקטין את השפעות הזיהום. זיהום אוויר בקרבת מקומות מגורים - זיהום עירוני - יכול להשפיע יותר מזיהום מרוחק.

עונות השנה ואקלים. - בחורף השפעות הזיהום קשות יותר בגלל אפקטים מיקרו אקלימיים שגורמים לזיהום האוויר להישאר קרוב לקרקע. התחממות עולמית עשויה להחריף את השפעותיו של זיהום האוויר על ידי הגדלת השכבתיות של האוויר. [14]

השפעת זיהום האוויר תלויה גם בצפיפות האוכלוסייה במקום המזוהם. כ-190 מדינות שהאו"ם סקר בשנת 2002 ישראל מדורגת במקום ה-100 בערך מבחינת זיהום האוויר החיצוני שלה, אבל היא ממוקמת במקום 50 בערך מבחינת קטלניות הזיהום בגלל גודלה הרב של האוכלוסייה וצפיפותה יחסית למדינות אחרות.[3]

השפעות חברתיות, כלכליות וסביבתיות

זיהום אוויר ושינוי אקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התחממות עולמית
טמפרטורה ממוצעת גלובלית (בפני השטח) מ-1880 עד 2011, יחסית לממוצע הטמפרטורות בשנים 1951-1980. יש הסכמה רחבה בין מדעני האקלים כי קיימת התחממות עולמית וכי דבר זה קשור לפעילות אנושית הנגרמת עקב זיהום אוויר.

שינויי אקלים וזיהום אוויר הם 2 מושגים הקשורים זה בזה: חלק גדול משינויי אקלים נגרם מזיהום האוויר בכימיקלים כמו פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצות חנקן וגזים פלואורינטיים וכן בחומר חלקיקי. מצד שני שינויי האקלים גורמים להגברת זיהום האוויר.

פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצות חנקן וגזי חממה נוספים הם מזהמי אוויר הגורמים למחלות שונות עם כי לא מהמזהמים החשובים ביותר, אבל הם נחשבים כיום לגורם המרכזי בהגברת אפקט החממה, דבר המוביל להתחממות עולמית ובעקבות כך לשינויי אקלים.

התחממות עולמית נחשבת כיום לאחד איומי המרכזיים על יכולת הקיום של המין האנושי. היא מובילה לבצורות, סופות, גלי חום, שינוי משטר משקעים, עליית מפלס פני הים ועוד, הפוגעות בצורה חמורה בחקלאות ובבטחון תזונתי, ביערות, במקורות המים, יציפו חלקים נרחבים מהיבשה ועוד. קיים קונצנזוס מדעי שתהליך זה החל כבר (ראו לדוגמה דוחות הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, עולם מלא, צלחות ריקות).

עמעום עולמי הוא תופעה הנגרמת בגלל זיהום אוויר חלקיקי אשר יכול לגרום לשינוי משטר הגשמים באזורים מסויימים. לזיהום כזה בשנות ה-80 של שנות ה-20 שנע מאירופה לאפריקה מיוחסת השפעה על הבצורת במדינות צפון אפריקה, ותרם לרעב עולמי ולהשפעה על התזונה של מיליוני בני אדם.

אחת ההשפעות של שינויי אקלים היא הגברת זיהום האוויר. זאת מהסיבות הבאות:

1. התחממות עולמית גורמת למדבור, מה שגורם לזיהום אוויר בחומר חלקיקי - חול ואבק.

2. כאשר הטמפרטורה עולה, יש יותר אוזון בגובה הקרקע.

3. עלית הטמפרטורה יחד עם הבצורת גורמת ליותר שרפות מה שגורם ליותר חומר חלקיקי באוויר.

4. שינויי הזרמים האטמוספריים עקב שינויי האקלים מגבירים את זיהום האוויר.

למידע על התחממות עולמית באופן כללי ראו -

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התחממות עולמית

למידע על הקשר בין זיהום האוויר לשינויי אקלים ראו -

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של שינויי אקלים

נזקים לחקלאות

זיהום אוויר גורם גם נזק לצמחים, כולל גידולי חקלאות. אוזון בגובה הקרקע הוא המזהם העיקרי בתחום זה. מחקרים משנות ה-90 העריכו כי הצטברות של אוזון בגובה הקרקע פוגעת בפוריות של מגוון גדול של יבולים חקלאיים באירופה[21] ובארצות הברית. [15]. מחקר נוסף שבוצע באזור הים התיכון בשנת 2001 מצא כי ייתכנו מקרים של נזק משמעותי ליבולים כמו חיטה, תירס וגפנים.[22]

מזהמים נוספים בעלי השפעה על החקלאות כוללים גופרית דו חמצנית, ותחמוצות חנקן אלו יכולים בנוסף לזיהום האוויר, גם להצטבר בקרקע ולגרום לזיהום קרקע שיש לו השפעה מתמשכת. מזהמים נוספים כוללים חומר חלקיקי, ואמוניה. [16]

בספר גבולות לצמיחה מובא חשש כי הקשר בין זיהום (לא רק זיהום אוויר (כולל זיהום מים וזיהום קרקע) להקטנת הפריון החקלאי עלול להוות איום קיומי. התסריט הסטנדרטי בספר עוסק באפשרות של עצירת הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסין בגלל מגבלה של משאבים מתכלים כמו נפט או פחם. אבל במידה וימצאו מאגרים גדולים של משאבים, טוענים הכותבים, וביניהם דונאלה מדווז, כי יכנס מחסום נוסף לצמיחה. החשש הוא כי פליטות גבוהות של זיהום בתעשייה ובתחבורה (עקב גילוי המשאבים המתכלים) יובילו להורדת הפריון החקלאי בצורה משמעותית וכתוצאה מכך לרעב המוני. הטענה היא כי כיום אחוזי הזיהום נמוכים יחסית וכי לכן השפעתם על הפריון החקלאי כמעט בלתי מורגשת. אם יגבר הזיהום, הוא עלול לעבור ערך סף שבעקבותיו גידול קל בזיהום יגרום לירידה חדה בפריון החקלאי.

זיהום אוויר מגופרית יכול לגרום לתופעה של גשם חומצי שבה גשם במורד הרוח מכיל גופרית אשר מסבה נזק ליערות, לצמחי חקלאות ולצמחי בר, למערכות אקולוגיות ולמבנים.

נזקים למערכות האקולוגיות

עצים שמתו כתוצאה מגשם חומצי בהר איזרה שבצ'כיה. לרוב חושבים על נזקי זיהום האוויר במונחים של השפעה על הבריאות, אך יש לו גם השפעות גם על מערכות אקולוגיות, בעלי חיים וצמחים בטבע וכן על החקלאות.

זיהום אוויר משפיע על בריאותן ותפקודן של המערכות האקולוגיות. מערכות אקולוגיות רבות, כמו יערות גשם, אוקיינוסים וימים או מאגרי מים, מושפעות לרעה מזיהום אוויר. גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן לדוגמה גורמות להגדלת החומציות במערכות אלה לדוגמה להחמצת אוקיינוסים.

מקרה מפורסם שהדגים את השפעת זיהום האוויר על מערכות אקולוגיות וצמחיה בכלל הוא מקרה של זיהום אוויר ממוקד של פליטות גופרית ומתכות ב-Sudbury, קנדה בשנות 1900. מערכות יער שלמות נפגעו עד למרחק של 15 קילומטרים במורד הרוח, והשפעות הזיהום ניכרות עד היום, גם לאחר הכנסת תקנות נגד זיהום בשנות ה-80 של המאה ה-20. [17]

נזקים למבנים

זיהום אוויר גורם גם לפגיעה במבנים, בציוד ובחפצי אומנות אנושיים. זיהום אוויר הנגרם עקב גשם חומצי ועקב חומרים חומציים אחרים, גורמים לקורוזיה החומצית של אבנים, מתכות, וצבעים.[18] דוגמה אחרת היא השפעתו של גז האוזון בגובה הקרקע על חומרים פולימרים ובמיוחד על גומי טבעי.

נזקים אחרים הם נזקים הנגרמים לשימושי קרקע סמוכים למקורות זיהום - לדוגמה פארק או אתר תיירות הממוקם ליד מקור זיהום אוויר. פיח (חומר חלקיקי) הגורם להשחרת מבנים וחלונות גורם נזקים כספיים נוספים (כסף המוצא על ניקוי המבנים, ונזקים בריאותיים וזיהום מים עקב שימוש מוגבר בחומרי ניקוי).

הגדלת הפרבור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרבור

זיהום אוויר מתחבורה ומתעשייה מעודד יציאת תושבים מהערים במטרה להימלט מהזיהום. יציאה זו של תושבים העובדים בעיר בתעשייה ובשירותים, אך גרים בבתים צמודי קרקע ובפרברים אחרים מכונה פרבור. הפרבור בעצמו גורם לנזקים כלכליים חברתיים וסביבתיים נוספים, כמו הגדלת כמות הנסיעות (ולכן דלדול מאגרי הדלק והגדלת כמות תאונות הדרכים). הפרבור גורם גם לזיהום אוויר נוסף הנגרם עקב שימוש מוגבר בכלי רכב. זו דוגמה ללולאת משוב מחזקת או לנעילה טכנולוגית שבה מעורבים זיהום האוויר ופרבור.

הערכות ההשפעות בכלים כלכליים

סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935. קערת האבק הייתה דוגמה קיצונית לנזקי מדבור וזיהום אוויר שגרמו למאות אלפי בני אדם להפוך לפליטים.

השפעה כלכלית אחת של זיהום אוויר היא על ידי העלות הכספית הנגרמת עקב הנזקים הבריאותיים שלו. נזקים אלה כוללים אובדן ימי עבודה (עקב תחלואה עצמית ותחלואת קרובי משפחה כמו ילדים או קשישים), עלויות של אשפוזים, תרופות, הטיפולים הרפואיים, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים ועוד.

בישראל העלות הכספית למשק על הוצאות הטיפול בתחלואה כתוצאה מזיהום אויר, מוערכת ב-4.3 מיליארד ש"ח בשנה, על פי מחקרה של הכלכלנית נגה לבציון-נדן משנת 2006[19].

ניתן לבצע הערכה של הנזקים הכלכליים למבנים ולציוד המבוססת על ידי מדידת עלות התיקון או ההחלפה של החומרים שניזוקו עקב הזיהום (אם כי הערכה זו אינה לוקחת בחשבון עלויות סביבתיות שנגרמות עקב החלפה זו). בנוסף, נגרמת השפעה חיצונית שלילית עקב זיהום אוויר לבעלי דירות הסמוכות לכבישים מזהמים או למקורות אחרים של זיהום אוויר.

למרות שיש ספרות ענפה על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות אקולוגיות, יש קושי לבצע הערכה כלכלית או להעריך מה מידת הפגיעה החברתית של הנזק שזיהום כזה מייצר. דבר זה דורש ידע על נזקים ספציפיים כמו ירידה בפוריות המערכת, הכחדת מינים, פגיעה בהחדרת מי תהום, ייצוב קרקעות וכו', בנוסף הדבר דורש הערכה של השירותים הניתנים על ידי המערכות הטבעיות לאדם. כיום מקובל כי ערכם של שירותי הטבע לרווחה האנושית ולעצם הקיום הוא גבוה מאוד, אבל יש קושי לכמת את הנזקים במקום ובזמן מסויימים בגלל האופי המערכתי של המערכת האקולוגית ובגלל חוסרים במידע.

זיהום אוויר בישראל

זיהום אוויר בצפון תל אביב, בוקר, נובמבר 2008.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום אוויר בישראל

זיהום האוויר בישראל גורם לאלפי מקרי מוות בטרם-עת בישראל בכל שנה, ולהחמרת התחלואה במחלות הקשורות למערכות הלב, כלי-הדם, והנשימה. מקורות הזיהום הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), תחבורה, תחנות כוח, מפעלים ומחצבות. זיהום אוויר חמור קיים באזור מפרץ חיפה, תל אביב וגוש דן, באזור אשדוד, מודיעין, ובאזור רמת חובב ובאר שבע. לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה שיעורי זיהום אוויר של חלקיקי PM10, ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [20].

תקן היעד השנתי (השווה לתקן האמריקאי) לחלקיקים עדינים עומד על 15 מק"ג/מ"ק והתקן המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מק"ג/מ"ק. לעומת זאת ריכוז החלקיקים החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק. על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2008, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, לעיתים ברמות של עד 193% מתקן היעד. [21]. בכל תחנות הניטור של זיהום אוויר מתחבורה נרשמו רמות של 25-29 מק"ג/ מ"ק, כאשר תחנות רבות לא היו תקינות. [22] הסיכון העיקרי מזיהום חלקיקי עדין הוא ממקורות זיהום קרובים, בעיקר זיהום אוויר מתחבורה.

בתל אביב וגוש דן יש זיהום אוויר בעיקר מרכבים פרטיים ואוטובוסים הנובע מהרכב ומבנה התחבורה בגוש דן. בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר ממפעלים ומתחבורה. בבאר שבע נגרם זיהום בגלל המפעלים ברמת חובב. בירושלים יש זיהום אוויר בעיקר מתחבורה בהקשר של אוזון בגובה הקרקע, אך הוא נמוך יותר.

זיהום האסבסט בנהריה גורם לתחלואה גבוהה פי 10 בסרטן הריאה ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של דיאוקסין מצד מפעל חוד מתכות. תושבי ערד עלולים להיחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של רותם אמפרט להקים ליד העיר מכרה פוספטים פתוח בשדה בריר. מבחינת פרשיות זיהום אוויר שנגעו לעובדים, הזיהום בתעשיות אלקטרוכימיות בעכו היה אחד הדוגמאות להשפעות הקשות שזיהום אוויר יכול לגרום. מקרים דומים היו חשיפת עובדים לזיהום אסבסט.

עד היום קיימים קשיי אכיפה מול מפעלים מזהמים, מצב שמשתנה לאיטו בעקבות חוק אוויר נקי. עם השנים יש ירידה ברוב סוגי המזהמים מתעשייה ועליה בזיהום האוויר שמקורו בתחבורה. כדי להוריד את הזיהום בערים יש להקטין את הגודש התחבורתי בהן, ולייעל את מערכות התחבורה הציבורית, כמו גם אמצעים אחרים להקטנת נסועה ברכב פרטי, כמו הקטנת פרבור, עירוב שימושי קרקע, תחבורת אופניים ועוד- ראו עירוניות מתחדשת להרחבה.

מאבק בזיהום האוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תעשייה בת קיימא, תחבורה בת קיימא, אקולוגיה עירונית

ישנן דרכים רבות להיאבק בזיהום האוויר: לדוגמה למנוע הרחבת מפעלים מזהמים ולקדם תעשייה בת קיימא שמייצרת פחות זיהום ופחות מוצרים מתכלים, להחליף את הפקת האנרגיה מפחם, נפט וגז טבעי להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, לקדם יעילות אנרגטית שמפחיתה את צריכת האנרגיה, להחליף מכוניות באופניים ותחבורה ציבורית או למנוע את הצורך בנסיעות על ידי עירוניות מתחדשת, עירוב שימושי קרקע ותכנון מוטה תחבורה ציבורית, ולשמור על טבע עירוני שיכול לקלוט חלק מהזיהום ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
  2. ^ Air Pollution, Heart Disease and Stroke from the website of the American Heart Organization January 5, 2008
  3. ^ 3.0 3.1 Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002
  4. ^ הבנק העולמי: נזקי זיהום אוויר לכלכלה הגלובלית - חמישה טריליון דולר בשנה דה מארקר, 08.09.2016
  5. ^ Air Quality Management in the United States, National Academies Press,2004, ISBN 0-309-08932-8
  6. ^ Bruno Spinosa De Martinis et al, Genotoxicity of fractionated organic material in airborne particles from São Paulo, Brazil, Mutation Research/Genetic Toxicology and Environmental Mutagenesis, Volume 446, Issue 1, 29 October 1999, Pages 83–94
  7. ^ Daniel A. Vallero, Fundamentals of Air Pollution, 4th Edition, Elsevier Academic Press, 2007
  8. ^ 8.0 8.1 Ambient (outdoor) air quality and health ארגון הבריאות העולמי, מרץ 2014
  9. ^ Davis, Devra "When Smoke Ran Like Water: Tales of Environmental Deception and the Battle Against Pollution" Basic Books,2002, ISBN 0-465-01521-2
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב יפעת גדות , nfc.co.il, 08.11.2004
  11. ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
  12. ^ IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
  13. ^ ירון קלנר, עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן, ynet, 28.09.2014
  14. ^ Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364.
  15. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed
  16. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al. Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284
  17. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study. Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed
  18. ^ נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר
  19. ^ 19.0 19.1 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק, דה מארקר, 08.10.2007
  20. ^ מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן
  21. ^ Fuhrer J., Skärby L. and Ashmore M.R. (1997) Critical levels for ozone effects on vegetation in Europe. Env. Pollut. 97, 91–106.
  22. ^ Ivano Fumagalli et al Evidence of ozone-induced adverse effects on crops in the Mediterranean region Atmospheric Environment, Volume 35, Issue 14, May 2001, Pages 2583–2587
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


אנרגיה

מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=זיהום_אוויר&oldid=124447"