מתאן
מתאן מתאן (שם מדעי: Methane מכונה גם גז הביצות) הוא תרכובת אורגנית המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח. מתאן הוא האלקאן הפשוט ביותר, וכן התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר; נוסחתו CH4.
המתאן הוא גז חממה התורם כ-14%-18% אחוזים לתוספת של התחממות העולמית. רוב המתאן נפלט מנפיחות של בקר וצאן, וכן מהתפרקות אנאירובית (ללא נוכחות חמצן) של חומר אורגני במזבלות, ביוב ועוד. עוד מקורות כוללים זיקוק של נפט וגז טבעי, כריית פחם, פעילות חקלאיות אחרות, ובעירה לא שלמה במנועי בעירה פנימית שקיימים במכוניות לדוגמה. המתאן הוא גז חממה חזק יותר מהפחמן הדו חמצני, אבל הכמות בה הוא נפלט קטנה יותר.
בשנת 2010 מדידות של מתאן באטמוספרה באזור הקוטב הצפוני היו 1850 nmol/mol רמה זו גבוה יותר מפי שתיים לעומת כל תקופה קודמת ב-400 אלף השנים האחרונות. רמות המתאן באטמוספרה נעו בין ערכים בין 300 ל-400 nmol/mol בתקופת קרח, ובין 600 ל-700 nmol/mol בזמן התקופות החמות בין תקופות קרח. האוקיינוסים הם מקור חשוב לאגירה של מתאן אקרטי. [1]
מאז 1750 ריכוז המתאן באטמוספרה עלה ב-150% והוא אחראי כיום לכ-20% מהסך הכוח הריאקטיבי של כל גזי החממה ארוכי הטווח (לא כולל אדי מים). בין 2015 ל-2017 הייתה עלה חדה בריכוז המתאן באטמוספרה. בשנת 2006 נמדדה רמה של 1,775 ppb בשנת והיא הגיעה לרמה של 1,850 בשנת 2017. הסיבות החשודות לעליה באחוז המתאן בשנים האחרונות קשורות גם לעליה בפליטות ביולוגיות, פליטות תרמיות וכן תרומה של צמחיה לפליטות במיוחד בסביבה טרופית, סיבה אפשרית נוספת היא ירידה בקליטה של מתאן מהאטמוספרה מצד "כיורים" של גז זה. [1]
שינויי אקלים עלולים להעלות את אחוז המתאן באטמוספרה בעקבות עלייה בייצור המתאן במערכות אקולוגיות, דבר שיצור לולאת משוב מחזקת בתהליך של התחממות עולמית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מתאן, ויקיפדיה האנגלית
- מתאן באתר המשרד להגנת הסביבה
- ד"ר דניאל מדר, צפון אמריקה נגד מתאן, זווית, 22.5.2016
- מאיה פלח, זווית, מעגל המתאן הזדוני, ynet, 3.2.2017
- הירוקו טבוצ'י, ניו יורק טיימס, האו"ם: חיוני לבלום את הפליטה הנרחבת של מתאן כדי לבלום את משבר האקלים, הארץ, 27 באפריל 2021
הערות שוליים
- ^ Nisbet, E.G. (February 5, 2019). "Very Strong Atmospheric Methane Growth in the 4 Years 2014–2017: Implications for the Paris Agreement". Global Biogeochemical Cycles. 33 (3): 318–342. Bibcode:2019GBioC..33..318N. doi:10.1029/2018GB006009.
