נפט

אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.

נפט (באנגלית: Petroleum) או נפט גולמי הוא נוזל סמיך בצבע שחור, חום-כהה או ירוק-כהה ובעל ריח אופייני, אשר קיים בנקודות מסוימות ברובד העליון של קליפת כדור הארץ. הוא מורכב מתערובת מסובכת של פחמימנים שונים, בעיקר ממשפחת המתאן, אך יכול להשתנות במראה שלו, בהרכבו ובתכונותיו. הנפט הגולמי הוא תערובת המכילה חומרי דלק שונים ולכן הוא גם דליק. שריפת נפט ומרכיביו משחררת אנרגיית חום. את הנפט מזקקים במתקן הקרוי בית זיקוק על מנת להפריד אותו למרכביו השונים, המשמשים למטרות שונות להספקת אנרגיה בתחבורה בתעשייה ובחשמל ולהפקת חומרי גלם רבים.

הנפט, יחד עם פחם וגז טבעי, הוא אחד מ-3 ממקורות האנרגיה הראשיים עבור הכלכלה העולמית כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האיחסון וההובלה שלו.

רוב הנפט מופק על ידי שאיבת נפט. דבר זה מבוצע לאחר סקרים ומחקרים של מבנה גאולוגי (ברמת מאגרי הנפט), אנליזה של אגן המשקעים, מאפייני מאגר הנפט. הנפט הגולמי מועבר לבתי זיקוק שם הוא עובר מופרד לחומרי דלק וגלם שונים בעיקר על ידי הבדלים בנקודות רתיחה. כך מופקים בנזין, דיזל, קרוסין, אספלט ומגיבים כימיים שמשתמשים בהם כדי לייצר סוגי פלסטיק שונים (אתילן ודרכו פוליאתילן, גומי סינתטי, ניילון, פוליסטירן, PVC ועוד), תרופות ועוד. הנפט משמש לכן חומר גלם למאות ואלפי מוצרים אחרים. על פי הערכות כלכלת העולם צורך כ-88 מיליון חביות נפט ביום.

השימוש בדלק מחצבי כמו נפט הוא בעל השפעות סביבתיות ניכרות שפוגעות בסביבה הטבעית ובני אדם. היבט אחד הוא תרומה לזיהום קרקע וכריתת יערות וכן תרומה לזיהום ימי בעקבות דליפות נפט. שריפת הנפט, בדומה לשריפת פחם, גוררת זיהום אוויר ופליטת גזי חממה שעלולים לגרום להתחממות עולמית. הנפט, כמו דלקים מחצביים אחרים הוא משאב מתכלה, ולכן קיימת דאגה הנוגעת לירידה בעתודות שלו ביחס לגידול בצריכה שלו, ולהשפעות הכלכליות והחברתיות של דבר זה, דאגה זו מכונה שיא תפוקת הנפט.

עתודות הנפט

מאגרים קונבנציונליים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו חולות זפת, פצלי שמן, גז מנוזל, או פחם מנוזל.

עתודות נפט (רזרבות) מסווגות לרוב ל-3 קטגוריות: עתודות מוכחות הן בעלות סיכוי של 90%-95% להכיל את הכמות המדוברת. עתודות סבירות (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ועתודות אפשריות הן בעלות סיכוי של 5%-10%.

רוב הנתונים הזמינים במרחב הציבורי אודות עתודות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב לא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני, ומכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים בשנות ה-80 מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל העתודות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. כך לדוגמה עתודות הנפט של איראן שהיו בגודל 59 מיליארד חביות לאורך שנות ה-80, קפצו בשנת 1986 ל-92.9 מיליארד חביות ונשארו ברמה זו עד לשנת 2002 ואז הן קפצו שוב לרמה של 130 מיליארד חביות. עתודות הנפט של סעודיה שנעו סביב 170 מיליארד חביות קפצו ל-255 מיליארד חביות בשנת 1988. ישנו ספק באמיתות הדיווחים האלה שלא ניתנים עם שום צורה של דרך לאמת אותם. [1] עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו סוכנות האנרגיה הבינלאומית, משרד האנרגיה של ארצות הברית או סקר האנרגיה של חברת BP, לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. קיים גם מידע על שדות מסויימים שנאסף על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.

הערכות קיימות לגבי גודל עתודות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1,342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1,184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1,241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1,258 סקר האנרגיה של חברת BP משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מראה על נתון נמוך יותר של 903.

המחיר ההיסטורי של חבית נפט מסוג ברנט, במונחים ריאליים ונומינליים.

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבנציונלי כמו חולות זפת או פצלי גז כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.

על פי סקר האנרגיה של חברת BP, נכון לשנת 2011, 54% מעתודות הנפט המוכחות נמצאות במזרח התיכון, 17% בדרום אמריקה, 10% באירו-אסיה (ברית המועצות לשעבר) ובאירופה, 10% באפריקה, 5% באמריקה הצפונית ו-3% במזרח הרחוק.

יחס בין עתודות לכמות מופקת

יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות. הדבר נובע מכך שבמקביל לגילוי של שדות נפט חדשים, עלתה גם צריכת הנפט בעולם. אם עתודות הנפט וקצב הצריכה שלו לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\הפקה נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם.

בשנת 2005 גדלו מאוד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פירוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוכחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא, הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.

שיא תפוקת הנפט

ערך מורחב – שיא תפוקת הנפט

תפוקת הנפט העולמית בשנים 1980-2013 לפי סוכנות האנרגיה האמריקאית (ביחידות של מאות אלפי חביות ביום). הנתונים כוללים את סך הנפט גולמי וכן נוזלים מעובים (Lease Condensate) מתעשיית הגז הטבעי ומקורות אחרים כגון פצלי גז. בשנים 1986-2005 הגידול השנתי הממוצע בתפוקת הנפט עמד על 1.59% לשנה (או גידול שנתי ממוצע של כ-1,047 אלף חביות ביום), ובשנים 2005-2013 נתון זה ירד ל-0.3% (גידול שנתי ממוצע של 272 אלף חביות ביום).

על פי תאוריית שיא תפוקת הנפט, למרות שיש עוד כמות משמעותית של נפט במאגרים מוכחים, ולמרות שבכל שנה מתגלים מאגרי נפט חדשים, צפוי להתרחש שיא תפוקה של נפט בין השנים 2000 ל-2020. מעבר לשיא תפוקת הנפט כמות הנפט שניתן להפיק בכל שנה תלך ותפחת.

הדבר נובע משילוב של מספר גורמים - הגורם הראשון הוא שאי אפשר להפיק נפט שלא גילו אותו קודם, ולכן תפוקת הנפט מוגבלת על ידי גודל המאגרים שנתגלו עד כה. שיא הגילוי של מאגרי נפט קונבנציונליים התרחש בשנות ה-60. סיבה נוספת לקשיי הפקה קשורה למנגנון הכלכלי של תפוקה שולית פוחתת בהקשר של משאבי טבע. מסיבות כלכליות, קודם מפתחים את השדות הקלים יותר להפקה ונשאב מהם הנפט האיכותי יותר. עם השנים הולך ויורד ההחזר האנרגטי להשקעה - כמה אנרגיה שמקבלים בעקבות השקעה של חבית נפט אחת בחיפושים ובזיקוק. אם בעבר נתון זה עמד אל כ-100 חביות, כיום הוא עומד על כ-10 חביות או פחות מכך. (מושג מקביל לכך הוא "שימוש עצמי בתעשייה") הסיבה לכך היא שהנפט שעוד לא הופק נמצא במקומות נידחים יותר או קשים יותר להפקה (כמו קרקעית האוקיינוס, הקטבים), או שהוא עמוק יותר או באיכות נמוכה יותר (מכיל יותר גופרית וזיהומי נפט אחרים ויש צורך להשקיע יותר אנרגיה בשאיבה ובזיקוק שלו יחסית לנפט "מתוק").

לפי התאוריה עלול להיווצר פער גדל בין כמות הנפט שניתן להפיק לבין הביקוש לנפט שימשיך לגדול עקב שילוב של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית שמובילה לגידול בצריכת הנפט והאנרגיה לנפש. פער כזה לא יכול להתקיים ולכן צפוי מחסור בנפט שיוביל למשבר כלכלי. משבר כזה יוביל לירידה בביקוש לנפט, ולכן לירידת מחירי הנפט. לאחר מכן יהיה שוב תהליך איטי יותר של צמיחה כלכלית ועלייה של מחיר הנפט עד למשבר הבא. לכן לפי התאוריה צפוי לא רק גידול במחיר הנפט לאורך זמן, אך גם שורה של עלויות וירידות במחיר. גידול זה של תנודתיות במחיר הנפט, מוביל בעצמו להגדלת אי-הוודאות בשווקי הנפט ובשווקים נוספים.

בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על פצלי נפט ופצלי גז, היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שההפקה מבארות זולות הולכת ומסתיימת, וההפקה הולכת ומסתמכת יותר ויותר על הפקה ממקורות יקרים יותר. [2]

שימושים שונים של נפט

בית זיקוק לנפט בכוויית.

הנפט משמש כספק חשוב של דלק, בעיקר לתחבורה, כחומר גלם למאות חומרי גלם אחרים.

התוצרים העיקריים של בתי זיקוק הם דלקים שונים: דיזל (למשאיות, לתעשייה ולהפקת חשמל), מזוט (להפקת חשמל או בתעשייה), בנזין (גזולין) (למכוניות), דלק-סילוני וקרוסין (דלק למטוסים), Liquefied petroleum gas (LPG). חבית נפט טיפוסית בארצות הברית הופכת בתהליך זיקוק ל: בנזין בשיעור של 46%, דיזל ודלקים אחרים 26%, דלק סילוני 9%, מזוט 4%, אספלט 3%, לובריקטים 1% ומוצרים שונים אחרים 11%.

תוצרים ראשוניים שאינם דלקים של זיקוק הנפט, הם: אספלט, פטרו-כימיקלים, שעווה, זפת, לובריקטים (שמני מכונות, שמן מנוע, וגריז), וגופרית. פטרו-כימיקלים הם חומרים גלם ראשוניים עבור יותר מ-6,000 חומרים אחרים בתעשיות הפלסטיק, תעשיית התרופות, בדים, סבונים, צבעים, חומרי קוסמטיקה ועוד.

נפט הוא חומר גלם חשוב עבור חקלאות תעשייתית והוא כיום אחת התשומות החשובות לגידול רוב המזון הנדרש לאנושות כיום: והוא מאפשר את תפעול רוב המכונות החקלאיות, הפקת רוב חומרי ההדברה וחלק מהדשנים הכימיים. לפיכך ייקור של נפט גורר ייקור מסויים גם של המזון. החשש של גורמי קיימות שונים כי שיא תפוקת נפט יגרור לא רק משבר כלכלי ותחבורתי אלא גם איום על הביטחון התזונתי.

תעשיית הנפט

ערך מורחב – תעשיית הנפט

סטנדרט אויל

ערך מורחב – הברונים השודדים

איור המציג את רוקפלר, בעל השליטה בחברת "סטנדרט אויל", כמלך אבסולוטי.

בשנת 1854 נקדחה באר הנפט הראשונה בארצות הברית. הנפט שימש ליצור קרוסין לשם מאור, והיה כרוך בתחילה בבזבוז משמעותי. באותה תקופה עוד לא היו מכוניות או מטוסים (שהן צרכניות הנפט המרכזיות כיום). בתחילה היתה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים - הרבה קודחים, הרבה מזקקי נפט והרבה מוכרים קמעונאים - אם מוכר כלשהו ניסה להעלות את המחיר הלקוחות יכלו לעבור למתחרים וכך המחיר נשמר במחיר תחרותי.

ג'ון ד. רוקפלר התמקד בתחום זיקוק הנפט. הוא הנהיג חידושים רבים בתחום הזיקוק, תוך הגדלה של אחוז הקרוסין מכל חבית נפט גולמי, וניצול של חומרים 'מיותרים' לצרכים אחרים: בנזין שימש כדלק, חלק מהזפת לציפוי ובידוד, נפטא הועבר למפעלים מופעלים בגז, שמן סיכוך, וזלין ופרפין לנרות, וכן הלאה. פיתוחי אלה הקנו לו כסף רב ויתרון משמעותי על פני בתי זיקוק אחרים. הוא הרחיב את החברה וקנה בתי זיקוק נוספים. בשנת 1870 הוא הקים יחד עם שותפים את "סטנדרד אויל" והפך לנשיאה. עד שנת 1880, רוקפלר קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפכה החברה למונופול בתחום הנפט, ששלט על 90% מהנפט בארה"ב וכן לחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם. המונופול איפשר לסטנדרד אויל להנות ממחיר מונופוליסטי, לקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף, "סטנדרד אויל" הפכה גם למונופסון - קונה יחיד - ולכן יכלה לשלם לחברות ששאבו נפט פחות כסף וליהנות מרווח משמעותי עוד יותר. היו לתאגיד כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל, רוקפלר ירסק אותן.

למרות שהתאגיד לא היה מונופול מוחלט הוא הכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, ונותני שירותים, כולל לחברות הרכבות שהיו "הדור הראשון" של הברונים השודדים. החברה החלה להתפשט גם לשאר העולם, תוך תחרות עזה עם רוסיה, שבה התגלו בבאקו בשנת 1885 מרבצי נפט עשירים ואיכותיים. נוסף לאחזקות שלו בתחום הנפט, רוקפלר השיג שליטה גם בחברות רכבות וישב בדירקטוריונים של חברות רבות נוספות. הוא צבר עושר עצום ונחשב לאדם העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית על פי תחשיב של פורבס, הונו היה 318.3 מיליארד דולר במחירי היום. יחד עם הבנקאי ג'י פי מורגן רוקפלר נחשב לאחד האנשים שהשפיעו בצורה משמעותית על כלכלת ארצות הברית לקראת סיום תקופת הברונים השודדים משום שהוא חלש אל אימפריה של עסקים חשובים.

עם הזמן חל זעם בציבור בארצות הברית נגד הברונים השודדים וכוחם הגדול בכלכלה ובפוליטיקה. כתגובה קמה התנועה הפרוגרסיבית שקראה להתערבות הממשלה כדי לשבור את כוחם של מונופולים ו"טראסטים", ונחקקו חוקי הגבלים עסקיים נגדם. בשנת 1911, הורה בית המשפט לפרק את החברה. [3] אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה: מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של רוקפלר).

שבע האחיות - התפתחות חברות הנפט המערביות הגדולות

עם התפתחות הפקת הנפט וחשיבותו לכלכלה, גדלו גם חברות הנפט. בתחום תעשיית הנפט יש מספר יתרונות לגודל - יידע יחודי על גילוי והפקת נפט, הקמת מתקני הפקה גדולים, יכולת לגייס הון משמעותי. כמו כן יש חשיבות של קשרי הון-שלטון כדי לקבל זיכיונות לחיפוש, כמו גם היתרים אחרים הנדרשים לתשתיות נפט כמו צינורות נפט, מתקני זיקוק ונמלי נפט. דברים אלה דרשו שטחים, יצרו זיהום וסכסוכים עם תושבי מקומיים, כך שקשר לשלטון מקומי שיסדיר סכסוכים אלה יצר כוח משמעותי. משום כך צמחו עם השנים מספר תאגידים רב לאומיים שחלשו על התחום.

בשנות ה-40 עד שנות ה -70 של המאה ה-20 היו 7 תאגידי ענק שחלשו על הפקת הנפט בארצות הברית ובמדינות ערב, והשפיעו במידה רבה על שוק הנפט העולמי אלו נקראו "שבע האחיות". הן כללו את BP (אנגליה), של (הולנד) ועוד 5 חברות מארצות הברית - מתוכן 3 חברות שיצאו מסטדנרט אויל - (מוביל, אקסון, שברון) גאלף אויל" - (לימים נרכשה על ידי שברון); ו"טקסקו" (לימים התמזגה עם שברון);

התחזקות כוחן של חברות הנפט הלאומיות

עתודות הנפט והגז בעולם לפי שייכות לחברות המפיקות. רוב העתודות נמצאות בשליטת חברות ממשלתיות ולא בידי תאגידים פרטיים (מערביים). מעל חצי מהעתודות נמצאות בידי ארבע מדינות ערב - סעודיה, איראן, קטאר ועיראק.

התאגידים המערביים הגדולים, שהן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, איבדו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הרבה מכוחם. הם הוחלפו על ידי חברות נפט לאומיות במדינות המפיקות. שוויון של החברות בבורסה, נובע בעיקר מגודל המאגרים המוכחים שלגביהן יש לה זיכיון או בעלות וכן ממחיר הנפט. אם בשנות ה-50 "7 האחיות" שלטו יחד על כ-85% מהמאגרים העולמיים, נכון ל-2013 מעל 90% מהעתודות נמצאות בשליטה מלאה או חלקית של חברות הנפט הלאומיות (national oil companies) עם בעבר היו למייג'ור גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.[4] תאגיד הנפט הציבורי האמריקאי הגדול בעולם הוא אקסון-מוביל, מבחינת גודל המאגרים זו החברה ה-14 בעולם. עם בעבר היו למייג'ור גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.

בשנות ה-90 היה משבר בענף בגלל ירידת מחירים וחברות רבות עברו מיזוגים ורכישות. כיום במקום "שבע האחיות" יש קבוצה של 5 או 6 חברות הקרויות “Supermajors" או פשוט מייג'ורס. קבוצה זו כוללת את אקסון מוביל (ארצות הברית), רוייאל-דאטש-של (הולנד), שברון (ארצות הברית), תאגיד BP (בריטניה), טוטל (צרפת), ולפעמים כוללים בה גם את ConocoPhillips (ארצות הברית). להלן רשימת תאגידי נפט גדולים הנסחרים בבורסות. כוחן הפוליטי והכלכלי של חברות אלה עדיין משמעותי - אקסון-מוביל היא החברה השנייה בגודלה בארצות הברית (לאחר וול-מארט) מבחינת הכנסות שנתיות, אבל הוא נמוך בהרבה יחסית לכוחן בעבר.

מבחינת גודל כמויות ההפקה, 10 חברות הנפט הגדולות בעולם הן ארמקו (ערב הסעודית), גז-פרום (רוסיה), חברת הנפט של איראן, אקסון מוביל, פטרו-צ'ינה (סין), BP (בריטניה), רויאל דאטש-של (הולנד), Pemex (מקסיקו), שברון (ארצות הברית), תאגיד הנפט של כוויות. [5] לעומת זאת החברות בעלות העתודות הגדולות בעולם הן ארמקו (ערב הסעודית), החברה הלאומית לנפט של איראן, החברה הלאומית לנפט של עיראק, Pemex (החברה הלאומית העולמית של מקסיקו), PDVSA (החברה הלאומית של ונצואלה), חברת הנפט הלאומית של אבו-דאבי, חברת הנפט הלאומית של לוב, חברת הנפט הלאומית של ניגריה, חברת הנפט הלאומית של קטאר, וחברת הנפט הלאומית של אלג'יר. מתוך רשימה זו, החברות המערביות, גז-פרום, ופטרו-צ'יינה כלל לא נמצאות בקרב 10 החברות בעלות העתודות הגדולות בעולם, פירוש הדבר שהן מפיקות חלק גדול יותר מחלקן היחסי בעתודות הנפט. [6]

חברות הנפט הלאומיות הגדולות בעולם

להלן רשימת 10 החברות הלאומיות הגדולות בעולם מבחינת עתודות הנפט המוכחות שלהן. הנתונים על עתודות הנפט מובאות במיליארדי חביות. עתודות הגז הן בטריליון רגל מעוקב, ועתודות הנפט והגז ביחד הן ביחידות של מיליארד שווה ערך חבית נפט. [7]

שם באנגלית	שם בעברית	מדינה	עתודות נפט	עתודות גז	עתודות נפט וגז כוללות
Saudi Aramco	סעודי ארמקו	סעודיה	260	254	303
NIOC	חברת הנפט הלאומית של איראן	איראן	138	948	300
INOC	חברת הנפט הלאומית של עיראק	עיראק	116	120	134
Pemex	פאמקס	מקסיקו	102	56	111
PDVSA	PDVSA	ונצואלה	99	171	129
ADNOC	חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי	אבו דאבי	92	199	126
NOC	חברת הנפט הלאומית	לוב	41	50	50
NNPC	חברת הנפט הלאומית של ניגריה	ניגריה	36	184	68
Qatar Petroleum	קטאר פטרוליום	קטאר	15	905	170
Sonatrach	Sonatrach	אלג'יר	12	159	39

חברות נפט לאומיות חשובות נוספות כוללות גם את גזפרום - חברת הגז והנפט הרוסית שהיא מפיקה הגז הגדולה בעולם ואחת החברות המפיקה כמות גדולה של נפט. וכן את פטרו-צ'ינה, PetroChina חברת הנפט הלאומית של סין, המפיקה הרביעית בגודלה בעולם.

חברות ציבוריות בתחום הנפט

להלן רשימה של חברות ציבוריות שונות בתחום הפקת הנפט והאנרגיה. הנכסים וההון העצמי הם במיליארדי דולרים נכון ל-2013.

שם	סימון בורסה	הון עצמי	נכסים	מדינה	גודל
ROYAL DUTCH SHELL	RDSA	180	357	הולנד	מייג'ור
ExxonMobil	XOM	174	346	ארצות הברית	מייג'ור
Chevron Corp	CVX	149	253	ארצות הברית	מייג'ור
BP PLC		130	305	בריטניה	מייג'ור
TOTAL S.A.	TOT	100	218	צרפת	מייג'ור
ConocoPhillips	COP	48	117	ארצות הברית	מייג'ור
Schlumberger Ltd	SLB	34	61	ארצות הברית
Phillips 66	PSX	20	48	ארצות הברית
Anadarko Petroleum Corp	APC	18	51	ארצות הברית
The Williams Companies Inc		8	26	ארצות הברית
Halliburton Co	HAL	7	29	ארצות הברית
Occidental Petroleum	OXY			ארצות הברית
EOG Resources	EOG			ארצות הברית
BG GROUP PLC				בריטניה
Canadian Natural Resources Limited				קנדה
TransCanada Corporation				קנדה

כאמור עתודות הנפט של החברות הציבוריות נמוך משמעותית מעתודות הנפט של החברות הלאומיות. ExxonMobil לדוגמה הייתה בעלת עתודות נפט וגז טבעי מוכחות בסך 25.2 מיליארד חביות נפט בשנת 2013. [8]

השפעות סביבתיות של נפט

ערכים מורחבים – בירוא יערות, זיהום מים, זיהום אוויר, התחממות עולמית

לנפט השפעות סביבתיות רבות בכל מהלך מחזור החיים שלו.

חיפוש הנפט כרוך בעצמו בפיצוצים וקידוחים, אולם ההשפעה העיקרית של שלב הפקת הנפט היא בזמן הקידוח וההפקה עצמה, בדומה לפעילויות אחרות של כרייה. כאשר נפט מופק באיזורי יבשה יש צורך לפעמים לפנות חלקות יער לשם מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, ומתקנים שונים. כמו כן יש להקים תשתית צינורות וכבישים לשם הולכת הנפט למיכליות או לבית זיקוק מקומי. דבר זה עלול לתרום ליצירת קיטוע שטחי מחיה שתורמת להכחדת בעלי חיים. דליפות נפט באיזורי יער ובאיזורים יבשתיים אחרים עלולים לגרור זיהום מים, זיהום קרקע והרס בתי גידול בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. מקרה כזה התרחש בניגריה והוביל למאבק סביבתי ולתליית פעילים סביבתיים על ידי השלטונות ולמחאה עולמית, מקרה נוסף של זיהום ים יבשתי התרחש בערבה. על פי הביולוג ג'ארד דיימונד היבט זה השתפר בשנים האחרונות בעקבות ביקורת שהוטחה בחברות הנפט על ידי ארגוני סביבה שונים. עם זאת עדיין מתרחשים מקרים בהם יש התנגשות בין חברות נפט לשבטים ילידים על שטחי יער.

השפעה דומה של זיהום מים וזיהום ים היא תופעה מוכרת בהרבה דליפת נפט שמתרחשת בים הפתוח. המקרים המפורסמים ביותר הם דליפת המיכלית אקסון ואלדז ליד אלסקה, והאסון הימי במפרץ מקסיקו בעקבות תקלה באסדת קידוח של BP. שני המקרים הובילו לכתמי נפט ענקיים באוקיינוס ולנזק אקולוגי נרחב למערכת הימית. נזק דומה נגרם גם במלחמת המפרץ בעקבות שפיכת נפט מכוונת לים. למעשה קיימים מקרים רבים של דליפות נפט בים, בהיקפים גדולים. משנת 1970 היו 19 דליפות שבכל אחת מהן דלפה כמות נפט בנפח מעל 100 אלף טונות - כלומר דליפה גדולה מאוד כל שנתיים וחצי. כמות דליפות הנפט בנפח של עשרות אלפי טונות גדולה פי ארבע לפחות.

בתי זיקוק גורמים נזק סביבתי נוסף בדמות זיהום אוויר, זיהום קרקע וזיהום מים. דוגמה לדבר זה הם בתי הזיקוק בחיפה שתורמים לזיהום האוויר במפרץ חיפה. תוצאות זיקוק הנפט כוללות חומרים כמו בנזן - זהו חומר מסרטן שעלול לפגוע בעובדים של תעשיות הנפט ותדלוק הרכב. נפט מהווה חומר גלם למאות מוצרים אחרים, חלקם רעילים לעובדים ולצרכנים שנחשפים אליהם. נפט, כמו דלקים מחצביים אחרים, מכיל תמיד שאריות של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וקדמיום ובמהלך הזיקוק או השריפה שלו מתכות אלה משתחררות לסביבה ומשם הן עלולות ליצור זיהום מים או לעבור הצטברות ביולוגית ולגרום זיהום במזון.

אחת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות המרכזיות של נפט נובעת משימוש בו לצרכי תחבורה. הנפט הוא חומר גלם עיקרי לבנזין שנשרף במנועי בעירה פנימית של מכוניות, אוטובוסים, משאיות, רכבות, סירות, אוניות, ומטוסים. דבר זה יוצר זיהום אוויר מתחבורה וכן גורם לשחרור כמות גבוהה של פחמן דו חמצני שהוא גז חממה חשוב הגורר התחממות עולמית.

השפעות חברתיות וכלכליות של הנפט

ערך מורחב – השפעות חברתיות וכלכליות של נפט

המחלה ההולנדית

אחת ההשפעות המרכזיות של הנפט (כמו גם משאבי אנרגיה אחרים כמו גז טבעי) הוא השפעה על אופי המשטר והמדיניות הכלכלית של מדינות שמייצאות נפט. השפעה אחת היא התפתחות המחלה ההולנדית - תת-השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע (כגון הי-טק) - כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. לזה מתווספת פגיעה בתעשיות ייצוא אחרות בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים.

הדוגמה המקובלת ביותר להתפתחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני בשנות ה-70. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי תומס פרידמן מדבר על היבט זה בספר חם שטוח וצפוף. לטענתו בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות.

סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי

ערך מורחב – השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי

השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי לשחיתות, סיאוב שלטוני והתפתחות משטר דיקטטורי.

פרידמן בספר חם שטוח וצפוף מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק למיסים מהציבור. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.

מנגנון נוסף נוגע לחשיבות של שמירה על זכויות הפרט, זכויות קניין וחופש הדיבור לשם צמיחה כלכלית. מדינות רגילות שרוצות לייצא מוצרים או שירותים למדינות אחרות, צריכות לשמור איתן על יחסים דיפלומטיים טובים. בנוסף, כדי להיות מסוגלות להתחרות במתחרים מהעולם, על המדינות לשמור על יתרון טכנולוגי שדורש מחקר ופיתוח. הללו דורשים מחקר אקדמי, שבתורו דורש פתיחות מחשבתית וחופש דעה. (ראו המהפכה המדעית לפירוט). הכלכלן המוסדי דרון אסימוגלו כתב לדוגמה על חשיבותם של מוסדות לשמירה על זכויות הקניין ולצמיחה.

מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של זכויות אדם. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.

פוליטיקה בינלאומית של מדינות שמייבאות נפט

כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, תאגידים רב לאומיים, משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש במנגנון השוק ומדיניות החוץ כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. קשה יותר לבצע לחץ כזה מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאוד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להסתדר ללא השקעות זרות.

העיתונאי תומס פרידמן מדבר על היבטים אלה בספרו חם שטוח וצפוף: "אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קעידה, את חמאס, את חיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי".

פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם.

פרידמן טוען שקיים גם איום עתידית כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים.

מלבד פרידמן מודאגות ממצב זה גם קבוצות אחרות. דוגמה אחת היא "הניצים הירוקים" - קבוצה של גנרלים ואנשי מודיעין מארצות הברית שמודאגים מהתלות של ארצות הברית בייבוא נפט.

לובי פוליטי של חברות נפט

פרידמן מתאר בספרו באופן נרחב את הלובי שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום חסכון אנרגיה וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש בתחבורה ציבורית.

נפט בישראל

ערכים מורחבים – משק האנרגיה בישראל, תחבורה בישראל, זיהום מים בישראל, זיהום אוויר בישראל

נכון לשנת 2019, אין נפט בישראל בכמויות גדולות אלא בסדרי גודל קטנים מאוד. בשדה הגז לוויתן שבים מול ישראל, יש סיכוי של כ-20% לגילוי כמות משמעותית של נפט.

את כל הנפט הדרוש לישראל מייבאים לישראל באוניות. הנפט מאוחסן בחוות מיכלים במפרץ חיפה שנמצאת בבעלות חברה ממשלתית, "תשתיות נפט ואנרגיה", תש"ן". ומשם הוא מועבר לבתי הזיקוק לנפט שבחיפה. הנפט מזוקק בבתי הזיקוק לבנזין שמועבר מבתי הזיקוק לתחנות דלק ברחבי הארץ לשם תדלוק מכוניות, אוטובוסים ומשאיות וכן כמזוט וסולר לתעשייה וחומרי גלם נוספים.

פעילות בתי הזיקוק תורמת תרומה משמעותית ולזיהום אוויר בחיפה שנפלט מבתי הזיקוק. בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים.

ידוע על מספר מקרים בהם בנזין בתחנות דלק במיכלים ברחבי הארץ דלף לקרקע ויצר זיהום מים מקומי. ראו זיהום מים בישראל. בנוסף בנזין שנשרף במנועי בעירה פנימיים במכוניות הוא אחד הגורמים המרכזיים לזיהום אוויר בישראל.

חלופות לנפט

החלופות המרכזיות להפקת אנרגיה במקום שימוש בנפט וגז טבעי היא אנרגיה גרעינית, אנרגיה מתחדשת (כולל אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח) ואתנול. לרוב חלופות אלה הן בהיקף נמוך בהרבה לעומת הפקת אנרגיה מנפט וגז טבעי, אבל קיימת מגמה עולמית של הגברת שימוש בחלופות אלה, וכן במחקרים ויוזמות להגברת היעילות והשימושיות שלהן. [9]

ראו גם

• שיא תפוקת הנפט
• תעשיית הנפט
• דלק מחצבי
• גז טבעי
• אנרגיה מתחדשת
• כימיה ירוקה

קישורים חיצוניים

• נפט בוויקיפדיה העברית
• תוצרי נפט בוויקיפדיה האנגלית
• מחירי נפט נומינליים וריאליים משנת 1946
• הקשר בין מחירי נפט ואינפלציה
• שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם מאבק נגד חברת נפט באקוודור, ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013
• הישראלי שליוה את מאבקו של שבט ההוארני באקוודור נגד חברות הנפט וחזר עם סרט יריב פלג, 24.04.2014, הארץ
• שומרי גן העדן -הרצאתו של יורם פורת
• הסרט PUMP אודות תעשיית הנפט בארצות הברית
• "חופש דלק" ליצירת תחרות על אמצעי התדלוק למכוניות מלבד נפט
• ניו-יורק טיימס, שדה נפט מפלצתי אחד בטקסס הפך את ארה"ב לאימפריית נפט, דה מרקר, 4.2.2019
• ישראל פישר, הזהב השחור מאבד משמעות. היכונו לעידן הפוסט-נפט, דה מרקר, 14 בפברואר 2021