שוק תחרותי
שוק תחרותי הוא סוג של שוק שבו מתקיימת שורה של תנאים שונים שנועדו להבטיח מיקסום של רווחה חברתית תוך שמירה על גמישות ותחרותיות שנוטים לייחס למוסד השוק באופן כללי.
הוגים כלכליים מזרמים שונים תומכים בשוק תחרותי, להבדיל משוק חופשי. וביניהם הרמן דיילי, דיוויד קורטן ולואיג'י זינגלס. ניסוח פורמלי של שוק תחרותי כמצב רצוי נמצא גם בכלכלה נאו-קלאסית במינוח "שוק משוכלל" או "תחרות משוכללת". המינוח הכלכלי מתייחס רק לתנאים שמתקיימים בשוק גופו (לדוגמה ריבוי של מוכרים וקונים כך שאף אחד מהם לא יכול להשפיע על המחיר) ולאו דווקא בתנאים חברתיים סביבתיים או טכנולוגיים שמאפשרים לשוק כזה להתקיים - לדוגמה האם קשרי הון-שלטון או קיום טכנולוגיה מתקדמת או אי שוויון חזק יכולים להיות חסמים לכניסה של מתחרים חדשים.
בפרק השישי של הספר כשתאגידים שולטים בעולם טוען דיוויד קורטן כי בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, התאפיינה ארצות הברית לא בשוק חופשי נטול כל רסן כפי שהוא מתואר לעיתים על ידי קפיטליסטים וליברטרים אלא בשוק עם מעורבות ממשלתית. לפי קורטן התערבות ממשלתית חיונית לשם שמירה על תנאים בהם השוק יכול לתפקד, כדי למנוע צמיחת אוליגופולים ותנאי ריכוזיות כלכלית וכדי למנוע קפיטליזם של מקורבים וכשלי שוק שגורמים לפגיעה בצרכנים, באזרחים, בעובדים ובעסקים קטנים.
קורטן מציין שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי, כפי שהם נוסחו על ידי הרמן דיילי וג'ון קוב ג'וניור בספר לטובת הכלל:
- תחרות הוגנת - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של מונופוליזציה. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל יתרונות לגודל ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש קשרי הון-שלטון ויכולת לובי פוליטי. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.
- הון מוסרי או הון חברתי - שוק ללא אמון, שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד בלתי יעיל, ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.
- מוצר ציבורי - הרבה השקעות ושירותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, שיטור ובטחון הציבור, מערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, הגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.
- עלות מלאה בתמחיר - השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר עלויות חיצוניות עוברות הפנמת עלויות.
- חלוקה הוגנת - יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטייה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאוד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.
- יציבות בת קיימא של האקולוגיה - כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך הישרדות המין האנושי. אסור שתהיה התחממות עולמית או דייג ייתר או שחיקת קרקעות. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שאיתותים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רישיונות זיהום, תלויים בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרישיונות, ותפקח על הציות להם.
פרופסור לואיג'י זינגלס משיקגו, שמגדיר את עצמו כתומך של השוק החופשי, אינו בעד הקטנה בכל מחיר של הרגולציה של המדינה על שווקים. בספרו הוא מתאר כיצד באופן היסטורי חברו תומכי שוק חופשי עם עסקים ועסקים גדולים כדי לקדם את המגזר העסקי, ורעיונות של יוזמה פרטית ושוק חופשי מול זרמים סוציאליסטים שדגלו בהלאמה, קומוניזם או מדינת רווחה רחבה. אבל לפי זינגלס, לאחר תקופה מסויימת הגיע השלב שבו התאגידים הגדולים הפכו להיות מחוברים זה עם זה ומתואמים מבחינה פוליטית והם מהווים את החסם הגדול ביותר לתחרות.