מס טובין
מס טובין (באנגלית: Tobin Tax) הוא רעיון למס בשיעור זעיר על עסקאות המרה בין מטבעות (כמו המרת שקלים לדולרים לדוגמה). ההצעה המקורית למס היתה של ג'יימס טובין (James Tobin), פרופסור לכלכלה מייל שזכה בפרס "נובל בכלכלה", אבל מאז שוכללה ההצעה על ידי מספר כלכלנים. המס אמור ליצור תמריץ נגד עסקאות ספקולטיביות של המרה סיבובית של מטבעות ( לדוגמה שקל לדולר, דולר לין ואז ין לשקל) במטרה לגרוף רווחים קצרי טווח.
רקע היסטורי
טובין הציע לראשונה את המס בשנת 1972 בהרצאה בפרינסטון, הדבר קרא זמן קצר לאחר סיומה של שיטת הסכמי ברטון וודס בהקשר של שערי מטבע בין מדינות. השיטה שהחלה ב-1944 ונסתיימה בשנת 1971 כללה את הקמת קרן המטבע הבינלאומית והשענות על הדולר האמריקאי כמקור בטוח לעתודות זהב על פי דרישה. מאפיין חשוב בשיטה היה ששערי המרות מטבע בין מדינות היו קשיחים, כך ששער ההמרה נשאר בתחום קבוע של פלוס או מינוס אחוז אחד.
בעקבות מלחמת ויאטנם, ארצות הברית הדפיסה דולרים, כך שההבטחה שלה לגבות את הדולרים בזהב, הפכה דבר פחות ופחות אמין. ב-16 באוגוסט 1971 הודיע נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, כי הדולר האמריקאי לא יגבה יותר את הזהב וכתוצאה מכך התמוטטה שיטת ברטון וודס. בהקשר זה, הציע טובין מערכת חדשה לייצוב עסקאות המטבע הבינלאומיות, ומס טובין היה אמור להיות חלק משיטה זו.
בשנת 2001, לאחר משברי המטבע במקסיקו ב-1994, ודרום מזרח אסיה ורוסיה ב-1997, סיכם טובין את הרעיון שלו:
המס על עסקאות של מטבע חוץ תוכנן כדי לשכך את תנודות שערי החליפין. הרעיון הוא פשוט מאוד: בכל פעם שמבצעים חליפין ממטבע אחד לאחר, יגבה מס קטן מהעסקה, נניח, 0.5% מהיקף העסקה. דבר זה ירתיע את הספקולנטים, שכן משקיעים רבים משקיעים את כספם במטבע חוץ על בסיס טווח זמן קצר מאוד. אם יש משיכה מהירה של הכסף הזה, מדינות צריכות להגדיל באופן דרסטי את הריבית על המטבע שלהן כדי שעדיין ישארו אטרקטיבית. אבל ריבית גבוהה היא לעתים קרובות הרת אסון עבור המשק הלאומי, כמו שהוכיחו המשברים של שנות התשעים במקסיקו, דרום מזרח אסיה ורוסיה. המס שלי יחזור חלק שולי מהתמרון לבנקים המנפיקים במדינות קטנות ויהיה אמצעי התנגדות לתכתיבי השווקים הפיננסיים.
בעוד טובין הציע מס בשיעור של חצי אחוז, כלכלנים אחרים ניסו למצוא נתון מדוייק יותר לשיעור המס, בניסיון למצוא שיעור מס אופטימלי.
השפעת מס טובין על שוק הכספים העולמי
שאלה מרכזית שקיימת לגבי המס היא האם הוא יגרום לייצוב שוק הכספים העולמי.
ספקולנטים במטבע חוץ מגלגלים בעסקאות בינלאומיות מעל 1.8 טריליון דולר ביום. השוק המטבעות הוא אדיר, ובעל תנודות חריפות. רוב הכסף הזה אינו מוקדש לשם השקעה בקניית סחורות, השקעה בפירמות או אפילו השקעה ארוכת טווח במטבע חוץ, אלא משמש לשם ביצוע עסקאות ארביטראז'.
הספקולציות על מטבעות חוץ גורמות לבעיות שונות למשקיעים ולמסחר בינלאומי, אם חברה אחת מייצרת בישראל ומייצאת לארצות הברית. ההוצאות שלה הן בשקלים היום וההכנסות שלה הן בדולרים בעוד כמה חודשים. תנודות בשערי המטבע יכולים לגרום ליצואנים וליבואנים להפסדים בגלל שערי מטבע. הפתרון המקובל לכך היום הוא ביטוח נגד עליה או ירידה בשער המטבע, אלא שביטוח כזה יוצר רווחי ארביטראז' לחברות הביטוח ומייקר את הפעילות הבינלאומית.
אם מס טובין יכנס לתוקף, כל עסקה כזו תמוסה בערך של 0.1% עד 0.5% מנפח העסקה (לדוגמה, 10 עד 50 סנט לכל מאה דולר). דבר זה יקטין את התמריץ לביצוע עסקאות מטבע קצרות טווח, שכ-90 אחוזים מהן הן ספקולטיביות, אבל מיסוי כזה לא אמור להשפיע על השקעות יצרניות ארוכות טווח.
קיים ויכוח בין כלכלנים לגבי ההשפעות של מס טובין על התנודות בשווקים שונים. מצד אחד צפויה דחיקה של משקיעים ספקולנטים החוצה, דבר שיקטין את התנודות של מטבעות. מצד שני המס עלול לגרום גם להקטנת שווקי הכספים וכתוצאה מכך דווקא להגדלת התנודתיות. כלכלנים אחרים מצביעים על כך שהמס יפגע דווקא במשקיעים בעלי ידע ולא יפגע במשקיעים ללא ידע - דבר שאמור לפגוע ביעילות השווקים. כמו כן מספר מחקרים אמפיריים מצאו כי מיסוי דומה שנערך במדינות שונות- לדוגמה מיסוי של עסקאות במניות, לא גרם לירידה בתנודתיות ולפעמים גרם לירידת נפח המסחר ולעליה בתנודתיות.
על פי תומכי המס, התכווצות נפחם של שווקי הכספים, יגדיל את האוטונומיה הכלכלית של כל מדינה. מדינות יוכלו שוב להתערב בצורה אפקטיבית כדי להגן על המטבע שלהן מפני פיחות מטבע ומפני משברי מטבע.
יש לציין כי המחקר הקיים לגבי המס נשען ברובו על מודלים תאורטיים או על ניסיונות מוגבלים בהיקפם. שאינם בהכרח דומים למציאות, כך לדוגמה בעוד שמס מקומי גורם לדחיקה החוצה של משקיעים, מס עולמי עשוי לדחוק משקיעים רק בטווח הקצר - בטווח ארוך יותר כמות ההשקעה תישאר דומה, כאשר השקעות בתחומים אחרים (נדל"ן לדוגמה) יניבו רווחים שיושקעו שוב בתחומי הנוגעים למטבעות חוץ.
כלכלנים בולטים שתמכו במס כוללים את ג'יימס טובין ולורנס סאמרס בשנות ה-2000 ו-1989 בהתאמה. בשנים האחרונות בעקבות משברי המטבע ומשברי ההשקעה של שנת 2008 התחדש הדיון במס, והכלכלנים ג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן, שלשניהם יש מוניטין בנושא של ניתוח בעיות מטבע חוץ, הביעו תמיכה ברעיון, למרות התנגדות שקיימת לו בקרב כלכלנים רבים. גם הכלכלן ג'פרי זאקס הודיע על תמיכתו במס. בקרב פקידי ממשל, קיימים פקידים המתנגדים למס ורואים בו איוולת, ויש כאלה התומכים בו.
השלכות צפויות נוספות של המס
המס צפוי להניב מיליארדי דולרים, הערכת תמלוגי המס עומדת על 100-300 מיליארד דולר בשנה. ניתן להעביר תמלוגים אלו לקרנות מתוייגות כדי לממן פרוייקטים דחופים ברמה הבינלאומית.
- פער בין מדינות עשירות לעניות - המס אמור להעביר כסף מהמדינות העשירות יותר לפרוייקטים של השקעה במדינות העניות, ובכך להקטין את אי השוויון העולמי. כמו כן, עצם המיסוי יפגע בעיקר בספקולנטים שיושבים במדינות העשירות, ושל המתפרנסים מספקולציות על כסף, ולחזק את מצבם הפיננסי של עובדים ופירמות שעוסקים בייצור מוצרים ריאליים, כמו חקלאות, תעשייה, שירותים וכו'.
- תת השקעה במוצר ציבורי - ברמה הלאומית, המס אמור ללכת גם למימון השקעות במגזר הציבורי כמו חינוך, בריאות, רגולציה על זיהום וכו'.
- מקור מימון להשקעה בכלכלה העולמית, באופן דומה למוצר ציבורי ברמה הלאומית, קיים מחסור במימון הולם עבור בעיות עולמיות כמו מחלות, עוני ורעב. שינויי האקלים העולמי, הרס יערות, הגידול באוכלוסייה ואבטלה, דלדול שדות הדיג, וזיהום מאיימים על קהילות מקומיות בכל רחבי העולם. על פי חלק מהערכות, פרוייקטים שיכולים לסייע בפתרון בעיות אלה וליצור מקומות עבודה יעלו למעלה מ-400 מיליארד דולר בשנה. תורמים פרטיים לא מתקרבים לסכומים כאלה. גישות רב צדדיות חדשות למימון פרוייקטים ציבוריים, כמו מס טובין, יכולים לספק חלק מהתשובה.
אפשר ליישם מס טובין באופן מקומי על ידי מחוקקי המדינות, אבל ידרש שיתוף פעולה רב לאומי כדי לאכוף אותו בצורה יעילה. מודעות ולחץ פוליטי לחקיקת המס הם המחסומים העיקריים שיש להתגבר עליהם, על ידי התארגנות אזרחית.
מאבקים למען מס טובין
יש קבוצות רבות התומכות ביישום המס. ממועצת הכנסיות העולמית ועד ארגון העובדים AFL-CIO, מהרשת העולמית למען יערות הגשם (Rainforest Action Network- RAN) ועד Global Exchange, מ- Eurodad ועד War on Want, ארגונים קטנים וגדולים ברחבי העולם תומכים בהצעה.
מס רובין הוד
מספר ארגונים בריטיים החלו בשנת 2001 במסגרת "המלחמה העולמית בעוני" (War on Want) ליזום קמפיין של "מס רובין הוד". באותה שנה הכריז גם המיליארדר ג'ורג' סורוס על תמיכתו במס דומה.
בשנת 2009 בעקבות משבר המשכנתאות, התחדש הקמפיין בתוספת תמיכה מצד מספר כלכלנים (ראו למעלה) וטענה כי המס היה יכול להקטין את המשבר. לפי פול קרוגמן לדוגמה, בעוד שלב המשבר נבע מהשקעות גרועות, הוא החריף מאוד בגלל נטייה המוסדות הנוכחיים לתת עדיפות גדולה להשקעה קצרת טווח על חשבון השקעות ארוכות טווח. כמו כן טענו הארגונים כי אם כספי הציבור נוצלו כדי לשקם את מערכת הבנקאות, הציבור יכול כעת לדרוש לדרוש מהבנקים ליישם מס רובין הוד שדומה מאוד למס טובין, אבל מיושם על עסקאות במסגרת הבנקים.
קישורים חיצוניים
- מס טובין בוויקיפדיה האנגלית
קמפיין מס רובין הוד
- קמפיין מס רובין הוד
- סרטון על קמפיין רובין הוד
- פרופסור ג'פרי זאקס מדבר על מס רובין הוד ביוטיוב חלק 1 חלק ב
- ערוץ מס רובין הוד יוטיוב
- 0.05% של צדק חברתי מיכל פופובסקי, כלכליסט, 27.10.2011
| כסף | |
|
רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי |
 |
|
כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין | |
|
אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי | |
|
ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית | |
