ערך מומלץ

התחממות עולמית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השתנות הטמפרטורה העולמית בשנים 1880-2017, במעלות צלזיוס, יחסית לתקופת הבסיס 1951-1980 - הטמפרטורה בתקופת הבסיס מוצגת כ-0. הקו השחור הוא הממוצע השנתי, והקו האדום הוא ממוצע של 5 שנים.
ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת בשנים 1940-1980 לשנים 1995-2004.

התחממות עולמית (באנגלית: Global warming) או התחממות גלובלית הוא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה מאז 1830 ובמיוחד בעשורים האחרונים בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה ושל האוקיינוסים של כדור הארץ. השפעות ההתחממות העולמית הן רחבות ומסועפות ולא בהכרח גורמות לחימום של כל מקום בכדור הארץ - כדי לציין מורכבות זו משתמשים במונח של שינוי אקלים (באנגלית Climate Change). בעבר היו מספר שינוי אקלים טבעיים. התחממות שינוי אקלים משפיעים על אזורים שונים לדוגמה שינוי אקלים במזרח התיכון ושינויי אקלים בישראל. מקור המידע המלא ביותר על הנושא בעשורים האחרונים הם הדוחות של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים שמסכמים אלפי דו"חות מדעיים של חוקרי אקלים ומדענים נוספים. בספטמבר 2019 - הודיע ארגון המטאורולוגיה העולמי כי התחממות עולמית האיצה בחמש השנים האחרונות ועומדת על 1.1 מעלות מעל רמת הטמפרטורות לפני העידן התעשייתי, וכי גלי חום מהווים גורם קטלני. [1]

הגורמים להתחממות העולמית, לפי דעתה של רוב הקהילה המדעית הם פעילויות אנושיות, בעיקר פליטה של גזי חממה, אשר גורמת להתחזקות אפקט החממה[1][2]. אין גוף מדעי בעל עמדה לאומית או בין לאומית החולק על דעה זו[3][4] [5]. מחלוקות בנוגע לעובדות המרכזיות של התחממות עולמית קיימות בעיקר בתקשורת ומעט מאוד בין המדענים. מכאן ששינויי האקלים קשורים לכל הבעיות הסביבתיות המשמעותיות, כי הן, כולן, מגבירים את פליטות גזי החממה: זיהום אוויר, כריתת יערות, פלסטיק חד פעמי, תלות ברכב הפרטי וכדומה. בשנים האחרונות נחשפו מספר אפיקים של הכחשת אקלים - מאמץ מכוון של חברות גדולות כמו חברות נפט לבלבל את הציבור או להסתיר ממנו עובדות חשובות. אם קראת, ראית או שמעת טענות של מכחישי אקלים וברצונך להבין את העמדה המדעית - ראו דף תשובות לטענות של "מכחישי אקלים".

השפעות ההתחממות העולמית הם רבות וחלקן הרסנית. הם כוללות המסת קרחונים ושלגים, פגיעה בחקלאות, יותר אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים, גלי חום, עליית מפלס פני הים, התגברות הבצורות ומדבור, פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד[6]. לדוגמה, בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום ודבר זה השפיע ככל הנראה על משק המים ועל העוצמה של שריפות יער. לפי הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בין השנים 1990 ו-2100 הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [2]. התחממות זו צפויה להגביר משמעותית את ההשפעות של שינויי אקלים, כך שזה יכול להגיע ל הכחדה המונית. רבים חושבים שזו הבעיה מספר 1 של האנושות כעת[7].

הפתרונות למשבר האקלים מתמקדים בעיקר ב-3 דרכי פעולה: שינויים טכנולוגיים, ייצוב אוכלוסין והפחתת צריכה. הקושי להתמודד עם התחממות עולמית נחשב לבעיה של מוצר ציבורי וכן למקרה מייצג של בעיה נבזית. הפעילויות כוללות מעבר לאנרגיות מתחדשות, הגנה על יערות וייעור, התייעלות אנרגטית ועוד. הגוף הבין לאומי המרכזי העוסק בנושא הוא United Nations Framework Convention on Climate Change, חלק מארגון האומות המאוחדות. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים. קיים הסכם בין לאומי למאבק בשינויי האקלים - הסכם פריז. מטרתו היא להגביל את ההתחממות למשמעותית פחות מ-2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית, ורצוי גם לפחות מ-1.5 מעלות. לפי דעתם של מדעני האקלים, זה יספיק כדי למנוע אסון. כדי שהמטרות יושגו, פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ולהמשיך לרדת קבוע[8].

בעקבות פעילויות שונות לעצירת שינויי האקלים, האנושות הצליחה לגרום לכך שבמשך 3 השנים 2014,-2016, פליטות הפחמן-דו-חמצני לא עלו ולא ירדו, כלומר נשארו בערך באותה הרמה[9]. נעשים מאמצים גדולים לגרום לכך שהפליטות יתחילו לרדת על ידי ארגונים וממשלות שונות.

התחממות כדור הארץ

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מידת התחממות כדור הארץ
התחממות עולמית
"גרף מקל ההוקי" - נתונים היסטוריים של טמפרטורות לאורך 2000 השנים האחרונות על פי שחזורים שונים, מוחלקים, על פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.

במשך כ-10,000 שנה, מסוף תקופת הקרח האחרונה ועד למאה ה-19 נהנתה האנושות מטמפרטורות קבועות יחסית. החל מ-1830 בערך נצפתה עליה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים[10][11]. עליה זו מתאימה לתאוריה בתחום חקר האקלים האומרת שישנה התחממות בגלל התחזקות אפקט החממה עקב פליטת גזי חממה על ידי האנושות. התאוריה נוסחה בשנות ה-70 וצברה יותר ויותר אישושים בתצפיות וניסויים וקיבלה תמיכה גדולה והולכת בתחום חקר האקלים.

הדעה המדעית על שינויי אקלים, כפי שבאה לידי ביטוי על ידי "הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים" של האו"ם (IPCC), היא שהטמפרטורה העולמית עלתה במעלה 1 מאז תחילת המהפכה התעשייתית ועד 2018 וממשיכה לעלות בקצב של כ-0.2 מעלה בעשור[12]

ב-2014 הפנל ציין שבשנים 1880-2012 הטמפרטורה העולמית עלתה ב-0.85 מעלות צלזיוס, ושיש "סבירות גבוהה ביותר שרוב ההתחממות שנצפתה ב-50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות". דעתו שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות הג'י 8, היא [13]

הטמפרטורה בחלק התחתון של הטרופוספירה עלתה ב-0.12-0.22 מעלות צלזיוס בעשור מאז 1979. רוב החוקרים מאמינים כי הטמפרטורה העולמית הייתה יציבה למדי במשך 10,000 השנים לפני 1850, עם תנודות שונות, שייתכן והן מקומיות, כמו התקופה החמה בימי הביניים באירופה, או עידן הקרח הקטן.

כתלות במסגרת הזמן הנדונה, קיימים בנמצא רישומי טמפרטורה שונים. אלו מבוססים על סדרות נתונים שונות, בעלות דרגות שונות של דיוק ואמינות. רישומי טמפרטורה באמצעות מכשירים, בפריסה עולמית בקרוב, התחילו סביב שנת 1860; נוטים להאמין כי טעויות מדידה עקב אפקט אי חום עירוני הן קטנות. ניתן לקבל נקודת מבט ארוכת טווח יותר מעדויות שונות לגבי 1,000 השנים האחרונות; לדיון על עדויות אלו ועל ההבדלים ביניהן, ראו רישומי טמפרטורה ב-1,000 השנים האחרונות. הסימנים המעידים על שינויי אקלים בעת האחרונה הינם ברורים יותר במשך 50 השנים האחרונות, שבהן קיימים הנתונים המפורטים ביותר. מדידות טמפרטורה לוויינית של הטרופוספירה החלה בשנת 1979. בנוסף יש כיום גם אינדיקטורים ביולוגיים להתחממות, כמו שינויים בתפוצה של מינים.

רוב החום שהאטמוספירה אוגרת מועבר בסופו של דבר אל האוקיינוסים. שכבת האוקינוס העליונה, עד לעומק של 700 מטרים מתחת לפני הים התחממה בין 1969 ל-2008 ב-0.167 מעלות צלזיוס.[14] [15] התחממות האוקיינוסים וזרימת החום בינם לבין האטמוספירה הם בין הגורמים לכך שיש מחזורי אקלים שגורמים לכך שהתחממות העולמית של האטמוספירה אינה תופעה מונוטונית - שמתגברת משנה לשנה באופן עקבי אלא מתנהגת כך על פני ממוצע של מספר שנים. כאשר כמות גדולה של חום זורמת לתוך האוקיינוס ייתכנו מספר שנים מעט יותר קרות, וזרימה הפוכה , של חום מהאוקיינוס לאטמוספירה, מקצינה עוד יותר מגמה ארוכת-טווח של התחממות. דבר זה משמש לעיתים מכחישי אקלים כדי לטעון כי "המגמה התהפכה" ואין התחממות כלל - על יד התבוננות במספר קטן של שנים במהלך מחזור של התקררות.

באוגוסט 2017 הוציאו מדעני האקלים בארצות הברית דוח לפיו השנים 2014, 2015, 2016 היו החמות ביותר שתועדו וב-16 מתוך 17 השנים בין 2000 ל-2017 נרשמו שיאי חום. על-פי הדוח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986 2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960.[16]

בהתבסס על מדע בסיסי, מחקרי רגישות תצפיתיים ומודלים אקלימיים שה-IPCC מפנה אליהם, בין השנים 1990 ו-2100 הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [3].

הגורמים להתחממות העולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הגורמים להתחממות העולמית, חקר האקלים, גזי חממה

הסיבה המרכזית לשינויי האקלים המודרניים היא התחזקות אפקט החממה עקב פליטות מוגברות של גזי חממה בגלל פעילויות שונות של בני האדם. הסיבות המשניות קשורות לפליטת חום ישירה ממנועים, תחנות כוח, מכשירי חשמל ועוד, כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט, העדר צל עקב כריתת יערות. שינויי האקלים קשורים לכל הבעיות הסביבתיות המשמעותיות, כי הן, כולן, קשורים לגורמים האלה: זיהום אוויר, כריתת יערות, פלסטיק חד פעמי, תלות ברכב הפרטי וכדומה.

התאוריה בה תומכים רוב המדענים

הריכוז של פחמן דו חמצני במשך 400,000 השנים האחרונות והעלייה המהירה שלו מאז המהפכה התעשייתית; השינויים לפני כן הם כנראה בגלל שינויים במסלול של כדור הארץ סביב השמש הידועים בשם מחזורי מילאנקוביץ', שגורמים למחזורים של עידני קרח ולאחר מכן התחממות כל 100,000 שנה. כאשר יש התחממות נפלט יותר פחמן דו חמצני אשר בתורו גורם לעוד התחממות. כאשר יש התקררות התהליך הפוך.

היום קיים קונצנזוס מדעי נרחב של כ-97%-98% מהמומחים באשר לסיבות לשינויי אקלים אנטרופוגניים[17] [18][19].

הסיבה העיקרית לשינויי האקלים:

לפי דעת רוב מדעני העולם הסיבה העיקרית לשינויי אקלים, היא התגברות אפקט החממה בכדור הארץ. האפקט הזה נוצר על ידי גזים שונים באטמוספרת כדור הארץ אשר נותנים לקרני השמש לעבור פנימה אבל לא נותנים לחום לצאת החוצה (כמו זכוכית החלונות במכונית כאשר השמש מחממת חזק והחלונות סגורים) וכתוצאה מכך כדור הארץ מתחמם. גזים אלה נקראים גזי חממה.

גזים כאלה היו קיימים באטמוספרה גם לפני התקופה התעשייתית, באופן טבעי, ואם הם לא היו קיימים ולא היו יוצרים אפקט חממה בכלל, הטמפרטורה הממוצעת על כדור הארץ הייתה 18- מעלות, ואז כל כדור הארץ היה נראה כמו אנטארקטיקה. גם לפני המהפכה התעשייתית ריכוז גזי החממה באטמוספירה השתנה בגלל סיבות טבעיות וזה גרם לכדור הארץ להתחמם או להתקרר. כאשר השינוי היה מהיר מידי זה גרם לאירועי הכחדה המונית. מאז המהפכה התעשייתית החלו בני האדם לשחרר כמויות גדולות מאוד של גזי חממה, יותר משהטבע יכול לספוג. כתוצאה מכך ריכוז גזי החממה עלה במהירות, אפקט החממה התגבר, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ החלה לעלות והאקלים החל להשתנות במהירות יותר גבוהה ממה שהיה אי פעם בהיסטוריה של כדור הארץ.

בשנת 2019 פרסם אגף האקלים בארגון האומות המאוחדות דוח לגבי פעילות אקלימית ובו בין היתר את התפלגות פליטות גזי החממה לפי מגזרים בכלכלה, בשנת 2016[20]. אלה הנתונים שלו:

ענף המשק התרומה שלו לפליטות גזי החממה בעולם באחוזים
אספקת אנרגיה 34%
כריתת יערות ושינוי שימושי קרקע 4%
תעשייה 22%
תחבורה בתוך מדינות 14%
תחבורה בין לאומית 2%
בניינים 8%
חקלאות 13%
פסולת 3%
מקורות הפליטה של גזי החממה בעולם לפי סקטורים נכון לשנת 2010. מקור:הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, הגוף המדעי של אגף האקלים בארגון האומות המאוחדות

גזי החממה העיקריים הם אלה:

  • פחמן דו חמצני (CO2). אחראי על כ-72%-77% מההתחממות העולמית. נפלט בעיקר משרפת פחם, נפט, וגז ומפגיעה בצמחייה שבדרך כלל קולטת אותו מהאטמוספרה. שרפת הפחם, הגז והנפט מתבצעת קודם כל בתחנות כוח כדי להפיק חשמל ומעט פחות בתעשייה(כמו בתעשיית הפלסטיק) ובתחבורה(הדלקים השונים אשר נשרפים במנועי המכוניות, המטוסים, האוניות וכך הלאה). הפגיעה בצמחייה מתבטאת קודם כל בברוא יערות ופגיעה בפיטופלנקטון(אצות קטנות החיות בים וקולטות כחצי מהפחמן הדו חמצני).
  • מתאן (CH4). אחראי על 14%-18% מההתחממות העולמית. הגז הזה נפלט בעיקר מתעשיית הגז, מחקלאות תעשייתית ומהתפרקות של פסולת אורגנית בתנאים ללא חמצן. ידוע גם כ"גז הביצות" כי לפני המהפכה התעשייתית, באופן טבעי הוא היה נפלט מביצות. הוא גז חממה חזק יותר פי 86-105 יותר מפחמן דו חמצני, אבל נפלט בכמויות הרבה יותר קטנות ומתפרק באטמוספרה הרבה יותר מהר.
  • חמצן דו חנקני (N2O). אחראי על 9%-11% מההתחממות העולמית. הגז הזה הוא גז חממה חזק פי 300 בערך מהפחמן הדו חמצני אבל נפלט בכמויות הרבה הרבה יותר קטנות. נפלט בעיקר בגלל חקלאות תעשייתית ופרוק פסולת אורגנית בתנאים ללא חמצן. הגז הזה היה ידוע קודם כ-"גז צחוק" כי משתמשים בו ברפואה כחומר הרדמה ליצירת תחושת איפוריה.
  • גזים פלואורינטיים (Fluorinated Gases) יש הערכות שונות לגבי כמה הם תורמים להתחממות. על פי נתוני גרינפיס הם תורמו כ-17% ב-2005[21](אם זה נכון אז הגזים האחרים תורמים פחות). לפי הדוח האחרון של הפאנל הממשלתי לשינוי אקלים מ-2014 הם תורמים כ-2%. לפי הנתונים שמביא כתב העת הישראלי "אקולוגיה וסביבה" רק קבוצה אחת מהגזים האלה ה-HFCs, היו אחראיים על 6% מההתחממות נכון ל-2015[22].
המגמות העיקריות בריכוז של 3 גזי חממה באטמוספרה בשנים 1750-2014 לפי הדוח של הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים מ-2014. הקו הירוק מייצג את הפחמן הדו חמצני, הקו הכתום את המתאן, והקו האדום את החמצן הדו חנקני. בתמונה מוצגים כמעט כל גזי החממה העיקריים חסרים הגזים הפלואורינטיים.

בשונה מהגזים האחרים הגזים האלה הופיעו באטמוספירה רק לאחר המהפכה התעשייתית. הם גזי חממה חזקים פי אלפים מהפחמן הדו חמצני אבל נפלטים בכמויות מזעריות יחסית לגז זה. יחסית קשה להיפטר מהגזים האלה כי הם משמשים בהרבה מאוד תהליכים תעשייתיים בחברה המודרנית, אבל הכמות העיקרית נפלטת בעיקר בגלל השימוש בתרסיסים שונים כמו דאודורנטים ומטהרי אוויר, ממתקני קירור כמו מקררים ומזגנים ומתעשיית האלקטרוניקה[23].

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים הסיבות העיקריות לגידול בכמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה הם ההגידול באוכלוסייה והגידול בצריכה. אולם לפי הדוח הגידול באוכלוסייה נותר קבוע ב-40 השנים האחרונות לעומת זאת קצב הגידול בצריכה רשם עלייה חדה בשנים 2000-2010. ראו עמוד 46-47 בדוח (עמוד 63-64 לפי העמודים באתר האינטרנט)[24]

הסיבות המשניות לשינויי האקלים:

  • חלק מסוים משינויי האקלים נגרם מהחום הנפלט ממכונות שבנה האדם בשביל לצרוך אנרגיה: תחנות כוח, מכשירים חשמליים, מכוניות, מכונות בתוך המפעלים. נכון לעכשיו החום הזה אחראי על חלק קטן מאוד מההתחממות אבל כמות החום הנפלטת עולה כל הזמן. ב-2008 2 חוקרים בעזרת 2 אוניברסיטאות מניוקסל שבאנגליה הוציאו מחקר האומר שאם צריכת האנרגיה תגדל ב-1% בשנה (זה איטי יותר מהקצב ב-2008) עד 2100 זה יספיק כדי לבטל את האפקט מהפחתת גזי חממה. הם מציעים דרכים שונות כדי להתגבר על האפקט: ממליצים להשתמש קודם כל באנרגיית רוח, גלים ושמש ופחות באנרגיה משרפת גז פחם ונפט, גרעינית וגאותרמית[25][26].
  • חלק מסוים של שינויי האקלים יכול להיגרם בגלל ברוא יערות ובכלל השמדת צמחייה על ידי האדם גם מעבר לפליטת גזי החממה הנובע מתהליך זה. הצמחייה נותנת צל, כלומר מגנה מפני קרינת השמש, אבל לא מתחממת הרבה בעצמה, כי את האנרגיה הנמצאת בקרני השמש היא מנצלת לתהליך הפוטוסינתזה. בנוסף, היא מקררת את הסביבה בגלל אידוי מים במהלך תהליך הנשימה בצמחים. כאשר הצמחייה נעלמת, הטמפרטורה עולה(ראו מידע נוסף בפסקה "השירותים שנותנים היערות לאדם" בדף יער). באופן דומה פועל גם כיסוי שטחים נרחבים בחומרים כמו בטון ואספלט על ידי האדם במאות השנים האחרונות: החומרים האלה מתחממים עוד יותר מהקרקע.

שני האפקטים האלו מורגשים יותר בתוך הערים. הם גורמים לתופעת אי החום העירוני.

  • היערות גורמים להורדת גשם. נכון ל-2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזונס מיוצר על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ-25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היער, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ומדבור בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.[27]. ראו מידע נוסף בדף יער.
  • יש השפעה מסוימת לאיירוסולים: חלקיקים קטנים המשתחררים לאוויר מארובות המפעלים או משרפת עצים. החלקיקים האלה מקררים במידה מסוימת את האקלים, אם כי ההתקררות הזו הרבה יותר קטנה מההתחממות שגורם האדם (ראו עמעום עולמי). החלקיקים יכולים להשפיע גם על היווצרות עננים. לפי הדוח של 300 מדעני האקלים בארצות הברית, ההשפעה של החלקיקים איננה יציבה ולדוגמה עם ענן זיהום מקרר מים באוקיינוס ואחר כך נוסע למקום אחר והמים מתחממים שוב במהירות זה יכול להשפיע על היווצרות הוריקנים[28].

תאוריות חלופיות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הכחשת אקלים, תשובות לטענות של "מכחישי אקלים", הגורמים להתחממות העולמית

בנוסף לתאוריה המקובלת ישנן מספר תאוריות אחרות. עם זאת מספר המדענים התומך בהן הוא קטן מאוד ויש חשד שהן נפוצות בגלל הכחשת אקלים - ניסיון של חברות נפט פחם גז לבלבל את הציבור כדי למנוע הפחתת פליטות. אלה כמה מהן:

  • תאוריית השונות הסולארית
20 שנה של קרינה מהשמש

הרמה של ההבנה מדעית של שינויים בקרינה ישירה מהמשמש היא נמוכה [4]. למרות שרוב המדענים חושבים כי השינויים בקרינה הישירה של השמש הינם קטנים מכדי שתהיה להם השפעה משמעותית על האקלים, מדענים אחדים (לדוגמה [5]) הציעו כי המשוב החוזר מהעננים או של מנגנונים אחרים העצימו את ההשפעה. הרמה של הפעילות הסולארית במשך 70 שנה עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה גבוהה במיוחד, הגבוהה מתוך 8,000 השנים האחרונות. אבל, נכון לאפריל 2017 הנתונים מראים שבעשרות השנים האחרונות השמש הייתה פחות פעילה כלומר עוצמת הקרינה ירדה. לעומת זאת הטמפרטורה עלתה בקביעות. מכאן שהשמש אינה יכולה לגרום להתחממות ולשינויי האקלים הנגרמים ממנה. נוסף על כך, עם השמש הייתה הגורם המרכזי השכבות העליונות של האטמוספרה היו מתחממים גם. אבל זה לא קורה. מה שמתחמם זה החלק התחתון של האטמוספרה והקרקע. לפי הנתונים השמש הוסיפה 0.1-0.01 מעלת צלזיוס להתחממות, הרי הגעש קיררו את כדור הארץ ב-0.1-0.2 מעלה, מחזור האל ניניו-לה ניניה(שגם הוא מתחזק בגלל שינויי אקלים) מקרר ומחמם את כדור הארץ כל כמה שנים ב-0.1-0.2 מעלה, גזי החממה חיממו את כדור הארץ ב-יותר מ-0.8 מעלת צלזיוס[30]

בדיווח השלישי של ה-IPCC ,(TAR), דווח כי פעילותם של הרי געש ושינויים סולאריים עשויים לתרום עד למחצית מהשינוי בטמפרטורה לפני 1950, אבל ההשפעה הנקייה של כוחות טבעיים אלו הייתה ניטרלית למדי מאז [6]. מדענים מעריכים כי השינוי באקלים עקב גזי חממה מאז 1750 גדול פי שמונה ביחס לשינוי באקלים עקב פעילות סולארית מוגברת לאורך אותה תקופה [7].

מאז הפרסום של TAR, מחקרים שונים (Lean et al., 2002, Wang et al., 2005), הציעו כי שינויים בקרינה מאז התקופה הפרה-תעשייתית הינם נמוכים בפקטור של 3-4 מאשר החישובים שנערכו ב-TAR (לדוגמה Hoyt and Schatten, 1993, Lean, 2000.). סוט ואחרים [8] מעריכים כי התרומה של הפעילות המוגברת של השמש להתחממות העולמית הינה 16% - 36% ביחס לתרומה של גזי החממה.

בעשרות השנים האחרונות העוצמה של קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ פוחתת, לעומת זאת הטמפרטורה בכדור הארץ עולה אפילו יותר מהר מקודם. לכן השמש איננה יכולה להיות הגורם העיקרי להתחממות העולמית.
  • ההתחממות הינה בתוך התחום של השונות הטבעית. רוב המדענים חושבים שההתחממויות וההתקררויות הקודמות על כדור הארץ גם נגרמו בחלקם בגלל עלייה או ירידה בריכוז גזי החממה באטמוספירה וכאשר השינוי היה מהיר זה גרם להכחדה המונית כאשר ההתחממות הנוכחית נגרמת על ידי האדם. אתם יכולים לקרוא על זה כאן ו-כאן
  • ההתחממות הינה תוצאה של יציאה מתקופה קרה – תקופת הקרח הקטנה. רוב המדענים חושבים שתקופת הקרח הקטנה נגרמה מירידה בפעילות השמש ועלייה בפעילות הרי הגעש. אבל מ-1950 עד היום פעילות השמש נותרת קבועה או יורדת והפעילות הגעשית מקררת את כדור הארץ ולמרות זאת הטמפרטורה עולה. לכן זו לא יכולה להיות הסיבה. אתם יכולים לקרוא על זה כאן.
  • הנטייה להתחממות עצמה לא הוכחה באופן ברור. רוב המדענים חושבים שהדבר הוכח מספיק ברור. אתם יכולים לקרוא על זה כאן.

השפעות של התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות ההתחממות העולמית

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי הסביבה הטבעית והן לגבי אורח החיים האנושי. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן שינויי אקלים - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - לדוגמה קירור של אזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל הפשרת קרחונים, עליית פני הים, אירועי בצורת, השלכות על חקלאות, הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), שריפות יער, מינים פולשים, הגדלת התפוצה של מחלות, פליטים סביבתיים, מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית להתחממות העולמית ארוכת הטווח. התחממות עולמית נחשבת כיום כגורם סיכון לאסון עולמי[31].

בעיות סביבתיות

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [9]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמה כבר בשנת 2006 למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי שטפונות, הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ופליטים סביבתיים(רויטרס, 9 בפברואר 2006) [10] . לפי דוח של הארגון ההומניטארי "דארא" אשר נבדק על ידי 20 ממשלות שינויי האקלים אחראים למותם של כ-400,000 בני אדם כל שנה נכון ל-2012. לטענתם המספר עלול לגדול ל-600,000 עד 2030 עם השינויים ימשיכו להתגבר[32].

השפעה על קרחונים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה
מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. הקו היורד מייצג את ירידת כמות הקרחונים בהרים. הקו שנאר באותו גובה - ההשתנות הטבעית (כלומר מה היה ללא שינויי אקלים)

את הנושא הזה כדאי לחלק ל-3 תתי נושאים:

הפשרת קרח בארקטיקה. מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב, עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח.

בנוסף, ההפשרה עצמה גם פוגעת באקלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. כאשר הקרח מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.

בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד'. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשטפון.[33][34][35][36].

כאשר הקרח בארקטיקה נמס זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם דרומית יותר נחלש. אז אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם צפונה. בנוסף בגלל שהזרם נע ממערב למזרח תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה מימין אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומשמאל אחרי המסת הקרח והשלג.

המסת הקרחונים באנטארקטיקה וגרינלנד אם שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר הרי שגרינלנד ואנטארקטיקה כמעט כל השטח מכובה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד קבוע שלג וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא כה גדולה שהים אליו מגיעים המים עולה. המסת הקרח באזורים האלה היא אחד מ-2 הגורמים העיקריים לעליית מפלס פני הים. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).

המסת הקרחונים בהרים. רוב הקרחונים בהרים נמסים בגלל שינויי האקלים. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר[37] [38]

השפעות על אוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים

לשינויי אקלים יש השפעות רבות והרסניות על האוקיינוסים. השפעה אחת מוכרת היטב, היא עליית פני הים אשר פוגעת בבני האדם באופן ישיר. השפעות אחרות פוגעות ביצורים השונים החיים בים. שינויי האקלים היא אחת מהסיבות העיקריות שעלולות לגרום להכחדה מאסיבית באוקיינוסים עד 2048, אם ימשיכו המגמות הנוכחיות. הסיבות האחרות הן בעיקר זיהום מים ודיג יתר[39][40].

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם החמצת אוקיינוסים, זיהום מפלסטיק, זיהום מים, עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.[41][42].

עליית פני הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית מפלס פני הים
עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). מאז החלו המדידות, עלה מפלס מי הים בכ-20 סנטימטרים. מקור: United States Environmental Protection Agency

אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים היא עליית פני הים. סיבה אחת לכך היא הפשרת הקרחונים, בעיקר בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. סיבה נוספת המובילה לכך היא ההתחממות המים באוקיינוסים שגורמת להגדלת הנפח שלהן. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר אם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, פליטים סביבתיים, המלחת בארות שתייה.

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר[43]. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה[44] מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.[45][46][47]

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים. חלקם במדינות העניות וחלקם במדינות עשירות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר כוללות את סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה תאילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה [48]. אחד האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015[49]. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה מ-4-5 בשנה ל-30-40 בשנה, מה ששיבש את חייהם של התושבים בחוף זה.[50][51]. העלות הכספית של ההשפעות ושל נסיונות התמודדת איתם היא מיליארדי דולרים[52]

המדינה שנפגעת עד היום בצורה הכי קשה היא בנגלדש. עליית פני הים הופכת 200,000 איש לחסרי בית כל שנה.[53][54]

בתמונה רואים את עליית מספר השיטפונות בערים ליד חופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה-מספר ימים עם שיטפון בשנה, בשנות ה-50. העמודה הסגולה-מספר ימים עם שיטפון בשנה, בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית

יש תחזיות שונות להיקף עליית מפלס הים בעתיד, רובן נוגעות לתהליכים עד שנת 2100. הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. דבר זה עלול להשפיע על שטחים נרחבים במיוחד במקומות שטוחים יחסית כמו מקומות ליד חופי ים או נהרות. לפי מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית אלה נתונים שמרניים והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. קיימות תחזיות פסימיות יותר [55]. התחממות קטנה יותר צפוה להניב עליית מפלס נמוכה יותר. [56][57]. בשנים האחרונות פותחו מספר מפות אינטראקטיביות להמחשה אילו שטחים נמצאים בסכנת הצפה. [58]

אם תעלה הטמפרטורה ב-4 מעלות, שטחי קרקע המשמשים בית ל-470-760 מיליון איש עלולים להיות מוצפים ואלו יהפכו לפליטים. [59]

החמצת האוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החמצת אוקיינוסים

פליטות פחמן דו חמצני גורמות לעלייה בחומציות האוקיינוסים דבר המסכן את רוב היצורים החיים בהם. [60].

הפחתת קליטת החמצן באוקיינוסים

כאשר עולה טמפרטורת המים פחות חמצן נקלט בתוך המים. התופעה מסכנת את כל היצורים בים הנושמים חמצן מהמים ואת כל הקשורים אליהם[61].

אם יעלה הים ב-6 מטרים בדרום מזרח ארצות הברית השטחים הצבועים באדום יהיו מתחת למים. מקור:https://www.cresis.ku.edu/data/sea-level-rise-maps

לפי מחקר שפורסם בינואר 2018, בגלל שינויי אקלים כבר קיימת הפחתה משמעותית בריכוז החמצן באוקיינוסים וזיהום בחומרי תזונה מהקרקע, המסכנים את היצורים החיים באוקיינוסים. לטענת החוקרים, צריך לעצור את שינויי האקלים להפסיק זיהום בחומרי תזונה, להגן על האזורים שכבר נפגעו, ולהמשיך לחקור את הנושא.[62][63].

פגיעה באלמוגים

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים[64]. נכון ל-2017 מדענים חושבים שאיבדנו כחצי מאלמוגים ב-30 השנים האחרונות ונאבד 90% מהנותרים בגלל שינויי האקלים בקרוב[65].

אירועי הלבנת אלמוגים קרו פעם ב-25-30 שנה בשנות ה-80 של המאה ה-20. נכון ל-2016 זה קורה כל 6 שנים, מה שלא נותן לאלמוגים מספיק זמן כדי להשתקם מהאירועים האלה. כדי שיוכלו להשתקם הטמפרטורה העולמית חייבת לרדת[66][67].

האלמוגים אינם רק משהו יפה וצבעוני. הם מהווים בית לרבע מהמינים החיים באוקיינוסים, חיוניים לייצור תרופות, בולמים גלים גדולים במהלך סערות ומספקים פרנסה(מזון או כסף) לחצי מיליארד בני אדם[68][69].

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017[70]. בנובמבר 2017 החלו החוקרים לנסות להצמיח אלמוגים חדשים במקום והחוקרים מקווים שזה יעזור לשקם את השונית[71],אבל כדי שהאלמוגים יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה בשבילם.

פגיעה בפיטופלנקטון

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. הפיטופלנקטון לא רק מהווה בסיס לכל המערכות האקולוגיות באוקיינוס, אלה גם מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט על ידי קולטים טבעיים. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיקלים ופלסטיק[72][73][74]..

ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו סקנדינביה ובריטניה, שמחוממים היום על ידי זרם הגולף. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[11][12][13] [75] מה שקורה הוא ש-90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה [14] [15] [16]

השפעה על סופות (הוריקנים, טייפונים וכדומה)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על סופות

שינויי האקלים מגבירים את העוצמה של סופות כגון הוריקנים. הם עושים זאת בעיקר בדרכים הבאות:

  • החום העודף שמצטבר באטמוספרה ובאוקיינוסים גורם לסופות להיות חזקות יותר.
  • העלייה בטמפרטורה גורמת לכך שיותר מים מתאדים מהאוקיינוסים ובו זמנית לכך שהאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות, כי אוויר חם הוא דליל יותר ואז יש בו יותר מקום לאדי מים. יחד זה מגביר את עוצמת המשקעים.
  • העלייה במפלס הים גורמת לשיטפונות להיות חזקים יותר.
  • שינויי האקלים גורמים לשינויים בזרמי האוויר באטמוספרה מה שגורם לכך שסופה יכולה להישאר יותר זמן באותו מקום[76].

לפי נתוני המדענים, בין השאר לפי הדוח המסכם לשינויי אקלים של ארצות הברית, ישנה עלייה משמעותית בתכיפות, באורך ובעוצמת ההוריקנים בצפון אמריקה ב-30-40 השנים האחרונות. מגמה דומה קיימת גם באזורים אחרים של העולם בהם יש סופות חזקות, כמו באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט, אם כי בצורה פחות ברורה. יש לציין שגם עליית טמפרטורת המים הייתה מהירה יותר ליד חופי צפון אמריקה בעשורים האחרונים.[77] [78].

בגלל שינויי האקלים מפלס הים עולה והים בולע עוד ועוד חלקים של בנגלדש Photo credit: Richard P J Lambert via Flickr https://creativecommons.org/licenses/by-nc/2.0/

נכון ל-2016 המדענים לא בטוחים שיש יותר סופות. אבל הם בטוחים שהם נהפכות לחזקות יותר[79]

השפעה על עומס החום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על עומס החום

שינויי האקלים גורמים לכך שיש יותר גלי חום והם חזקים יותר. הסיבה העיקריות היא ההתחממות הכללית של כדור הארץ, אך יש סיבות נוספות: פגיעה בצמחים בגלל השרפות והבצורות עקב שינוי משטר משקעים גורמת לפחות צל ושינוי מיקרו אקלים. בנוסף כאשר האוויר מתחמם הוא מסוגל להכיל יותר לחות וגלי חום עם לחות גבוהה מסוכנים יותר. סך התמותה בעולם מגלי חום עולה על התמותה מהוריקנים, רעידות אדמה, הצפות, ברקים וטורנדו גם יחד[80].

בהודו גלי החום התגברו ביותר מפי 2 בתקופה בין 1960 עד 2009[81]. יש מיתוס לפיו גלי החום משפיעים בעיקר על תושבי מדינות עניות ללא מזגן, אך בקיץ 2003 גל חום כבד גרם לכ-70,000 הרוגים באירופה[82].

השפעת גלי החום מוחמרת על ידי תופעת אי החום העירוני ופגיעה בטבע עירוני בערים הגדולות. בגלל העדר צל, משטחים פולטי חום כמו בטון ואספלט ועוד. בתל אביב לדוגמה, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע בפועל הוא 45.8 מעלות בתנאי שמש מלאים [83].

השתנות הטמפרטורות, מפלס פני הים, כמות הקרח בארקטיקה ובאנטרקטיקה וכמות המשקעים בעקבות שינויי האקלים, במאות ה-19-21, לפי דוח הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים מ-2014.

אם שינויי האקלים ימשכו, עד שנת 2080 כחצי מהאנושות עלולה לחיות באזורים עם עומס חום מסוכן לבריאות, ויהיו אזורים עם עומסי חום שאינם מאפשר מחיית אדם[84].

גלי קור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על גלי קור

שינויי האקלים יכולים לגרום גם לגלי קור. ההקשר פה הוא מעט יותר מסובך. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הזרמה מוגברת של מים מתוקים מהקרחונים הנמסים. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים מהאזורים הטרופיים קודם לחוף המזרחי של ארצות הברית ואז לאירופה ולכן הטמפרטורה באזורים אלה יכולה לרדת, במיוחד בחורף. לפי הנתונים מ-2015 זרם הגולף כבר נחלש ב-15%-20% במהלך המאה ה-20[85][86]

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי[87]. כנראה שזו אחת הסיבות למספר חורפים קרים במיוחד באירופה וצפון אמריקה בתחילת המאה ה-21, כולל גל הקור בארצות הברית הצפון מזרחית בסוף 2017-תחילת 2018[88].

השפעות על המערכת האקולוגית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אירוע ההכחדה בהולוקן, השפעת שינויי האקלים על המערכות האקולוגיות

התחממות עולמית נחשבת כיום כאחד הגורמים החשובים לאירוע ההכחדה בהולוקן - הכחדה המונית של חלק ניכר מהמינים בכדור הארץ שמתרחשת כיום. 47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה[89]:

סוג היצורים החלק מהמינים שיאבדו יותר מחצי מאזור המחייה שלהם בעלייה של 1.5 מעלה החלק מהמינים שיאבדו יותר מחצי מאזור המחייה שלהם בעלייה של 2 מעלות
חרקים 6% 18%
צמחים 8% 16%
בעלי חוליות 4% 8%

קיימות ראיות שניוניות של ההתחממות העולמית – ירידה בגודלן של פסגות מושלגות, עליה במפלס מי הים, שינויים במזג האוויר . אלו מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית אלא גם על מערכות אקולוגיות. עליה עולמית בטמפרטורות פירושה שמערכות אקולוגיות עלולות להשתנות; מינים אחדים עשויים להידחק החוצה ממרחב המחייה שלהם (אולי אף עד הכחדה), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. רוב המערכות האקולוגיות באזורים היבשתיים על כדור הארץ עלולות להשתנות.

נכון לשנת 2016 כ-82% מהתהליכים החיוניים ביותר במערכות האקולוגיות כבר הושפעו משינויי אקלים[90].

התגברות השרפות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התחממות עולמית ושריפות יער
חלק מהשרפה הגדולה שהיתה בפורט מק מוררי בקנדה ב-2016. יש ראיות לכך שעוצמת השריפה היתה גדולה יותר בשל שינויי אקלים. בעשורים האחרונים השרפות בקנדה התגברו פי שתיים

נכון לשנת 2016 יש ראיות חזקות לכך ששריפות יער התגברו משמעותית ברחבי העולם בעקבות שינויי אקלים [91]

על פי ההפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, שרפות יער צפויות להתגבר ככל ששינויי האקלים האנטרופוגניים יתחזקו ויש סיכוי רב שזה כבר קורה.[92] שינויי האקלים גורמים להגברת השרפות דרך מספר אפיקים כמו עלייה בטמפרטורות, התגברות היובש בגלל פחות גשם ויותר חום, יותר סופות ברקים ויותר רוחות חזקות.

לפי המדענים בארה"ב, תכיפות השרפות שם גדלה פי 4, השטח הנשרף גדל פי 6, ואורך השרפות פי 5, כאשר שינוי האקלים הוא אחת הסיבות לשינוי זה [93]

עיקר הנזק מהשרפות הוא ביערות הצפון - יערות מחטניים בצפון כדור הארץ - כי אלה רגילים לאקלים קר ולח, וקשה להם הלתמודד עם ההתחממות וההתייבשות. בשנים 2000-2013 השרפות גרמו ל-91% מברוא היערות המחטניים בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ואסיה. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. [94].

התגברות השרפות ובאופן כללי פגיעת שינויי האקלים ביערות מהוות חלק מההשפעות החמורות יותר של שינויי האקלים. יש מדענים האומרים שהדבר עלול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות[95]. יש הערכות שעלייה ב-2 מעלות תשמיד 20%-40% מיערות האמזונס[96]. בדוח החמישי שלהפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים נרמז כי נקודות המפנה ביחס ליערות הצפון והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות[97]. מכאן אפשר להסיק ששינויי האקלים מהווים אולי סיכון מרכזי ליערות - לא פחות מכריתה מכוונת על ידי בני האדם.

שיטפונות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על שיטפונות

שינויי אקלים אנטרופוגניים גורמים להתגברות השיטפונות. הם עושים זאת בעיקר בדרכים הבאות:

1. עליית פני הים גורמת ליותר שיטפונות ליד החופים.

2. העלייה בטמפרטורות גורמת ליותר לחות באוויר מה שמביא ליותר משקעים.

3. עלייה בעוצמת הבצורות גורמת לכך שהקרקע קולטת פחות מים והם זורמים על הקרקע במקום לחלחל.

4. המסת הקרח הארקטי גורמת להחלשות זרם האוויר שנע מסביב לארקטיקה מה שמביא לכך שמערכות מזג האוויר נשארות באותו מקום יותר זמן כלומר מורידות יותר גשם שלג ברד על אותו מקום.

5.הרוחות במהלך סערות נעשות לחזקות יותר מה שיכול להקל על המים בים, נהר, אגם להציף את החוף.

דוגמה לשיטפון כזה היא השיטפון ומפולת הבוץ בקולומביה בתחילת אפריל 2017, שגרמו למאות הרוגים, הרס בתים, עקירת עצים וסחפית מכוניות ומשאיות בזרם, לאחר שבלילה אחד ירדה מחצית מכמות הגשמים שיורדת בחודש. נשיא קולומביה, סאנטוס, טען כי שינויי האקלים אחראים למפולת[98].

תופעה מעניינת עליה פחות חשבו עד היום היא שבגלל גשמים חזקים בקליפורניה נוצר סיכון לקריסת הסכר הגדול בארה"ב מה שהביא לפינוי של כ-200,000 איש. ובאמת העונה הגשומה בקליפורניה ב-2017 היא הגשומה ביותר מאז תחילת המדידות מה שאולי קשור לשינויי אקלים[99] [100] פירוש הדבר ששינויי אקלים יכולים להשפיע גם על מדינות עשירות.

ההשתנות הצפויה בטמפרטורות, במשקעים ובמפלס פני הים באזורים השונים על כדור הארץ בשנים 2081-2100 ביחס לשנים 1986-2005 אם יופחתו פליטות גזי החממה ואם לא יופחתו לפי הדוח של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים. העמודה השמאלית מציגה את המצב עם יופחתו פליטות גזי החממה והימנית אם לא יופחתו.

בצורות ומדבור

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור, פליטים סביבתיים, אובדן קרקע, שינוי אקלים וחקלאות
הסיכונים השונים שמייצרים שינויי האקלים והאפשרויות להפחתת הסיכונים האלה. מקור: הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים

שינויי האקלים גורמים בעשרות השנים האחרונות לבצורות קשות והגברת המדבור ברחבי העולם[101]. הדרכים העיקריות בהן הוא עושה את זה הן אלה:

  • יותר אידוי בגלל טמפרטורה גבוהה יותר.
  • שינוי משטר משקעים
  • העלמות צמחייה בגלל שרפות, חום, יובש-הצמחייה מביאה איתה מים.
  • כאשר הקרקע יבשה וללא צמחייה היא פחות סופגת מים והם פשוט נשטפים לאוקיינוסים בלי לחלחל.
  • המסת הקרחונים בהרים מפחיתה את כמות המים המגיעה לנהרות, המשקים את האדמה.

נכון ל-2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר[102]. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית תהפוך למדבר עוד 20-30%, כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב-20%-30% האלה חיים נכון ל-2018 כחמישית מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ כלומר כ-1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה-20%-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא נמצאים במדבר פתאום ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו לפליטים[103][104].

כנראה שאם המגמה הנוכחית תימשך עד 2025 שליש מהאוכלוסייה תסבול ממחסור במים, כאשר שינויי אקלים הם אחת הסיבות העיקריות. הסיבות הנוספות הן, בזבזנות מים, כריתת יערות, זיהום מים[105] ועוד.

הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים מדד את השפעת שינויי האקלים על 4 סוגי צמחים החיוניים למערכת המזון של האנושות: חיטה, אורז, סויה, תירס, בשנים 1960-2013. התוצאה היא שיבול החיטה ירד ב-10%, יבול הסויה נשאר כמו שהוא, יבול האורז נשאר כמו שהוא, ויבול התירס ירד בכ-5%. ירידה משמעותית ביבול מורגשת באזורים הממוזגים, היבול באזורים הטרופיים נשאר יחסית קבוע[106].

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: שחיקת קרקע. בלי קרקע פוריה אין מזון. שינויי אקלים, היא אחת מ-3 הסיבות העיקריות לכך, כאשר 2 האחרות הן ברוא יערות וחקלאות תעשייתית.

3 הגורמים האלה קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

על פי ארגון האומות המאוחדות, שטח חקלאי בגודל מדינת אוקראינה(כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל[107]) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל הסיבות האלה[108], ולפי הערכות המדענים בקצב הנוכחי 3 הגורמים האלה, יעלימו את הקרקע הפורייה לחלוטין עד 2074[109][110].

באפריקה, אסיה, מרכז אמריקה פגיעה בפוריות הקרקע גורמת לרעב המוני שהורג מיליונים, ומביא למלחמות.

בעשרות השנים האחרונות הפכו המדבור, הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור-הוא רק נהפך לבולט ביותר ב-40 השנים האחרונות[111]. אחת השיטות בהן שינוי האקלים גורם לבצורות היא הפיכת אירועי האל ניניו להרסניים[112](ראו מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים")

תופעה זו גם גורמת למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך לפליטים סביבתיים. לפי דו"ח של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדוח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד לשחיקת קרקעות אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה-70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).[113] [114]לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ-120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים[115].

התמונה התחתונה מימין מראה ב-4 העמודות הצהובות, את השפעת שינויי האקלים על יבול החיטה, הסויה, האורז והתירס. היא מראה עלייה או ירידה ביבול, באחוזים לעשור, בשנים 1960-2013. זה לא אומר שהיבול עולה או יורד אלה מראה את ההשפעה, כלומר, אם ההשפעה על החיטה היא 10%- ב-40 שנה, זה אומר שללא שינויי האקלים בשנה ה-40, היבול היה ב-10% גבוה יותר. 2 העמודות הכחולות מראות את ההשפעות הכוללות על האזורים הטרופיים והממוזגים.

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון[116] [117].

פליטים סביבתיים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פליטים סביבתיים
התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.

כמות הפליטים שנוצרו עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאוד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות העוני ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת תת תזונה ורעב עולמי.

לפי הנתונים של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות המגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנים 2015-2017. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון[118] [119]

לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים[120]

כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.

דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא מלחמת האזרחים בסוריה שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאזורים החקלאיים לערים בשנים 2007-2010. בשנת 2011 דבר זה גרם למהומות שהתדרדרו ללחמת אזרחים (שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה[121]). בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.

גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות בצמיחה הכלכלית[122].

לטענת חוקר מפורסם בנושא, מיירס, עד 2050 בעולם יהיו בעולם 250 מיליון פליטים סביבתיים. לפעמים קשה לחשב כמות פליטי אקלים כי חלק מאלה שבורחים חוזרים אחר כך כשהתנאים משתפרים. לדוגמה באסיה בלבד בשנים 2010-2011 היו כ-42 מיליון איש נאלצו לברוח בגלל מפגעים סביבתיים כמו סופות, הצפות, עליית פני הים. הרוב חזרו אחר כך אבל חלק הפכו לפליטי אקלים[123].

כבר עכשיו חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הם פליטי אקלים [124] [125]

אפילו העליה הקטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיית פליטים משמעותית. כך לדוגמה עליית פני הים בבנגלדש משאירה 200,000 איש חסרי בית בשנה. [126].[127]. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה[128]. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות[129] אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר בויאטנם, בנגלדש, סין, הודו, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה ומצרים.

דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של טובאלו, שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם ניו זילנד להרשות פינוי מחדש בשלבים. [17] [18] [19] [20]

השפעות בריאותיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של שינויי אקלים

שינויי אקלים אנטרופוגניים כגון התחממות עולמית וכל הנובע ממנה משפיעים לרעה על בריאות בני האדם. ארגון הבריאות העולמי הכריז על שינויי אקלים כאיום הבריאותי מספר 1 של המאה ה-21 [130]. השפעה זו כבר ניכרת במדינות עשירות ועניות.

לפי נתוני אוניברסיטת הרווארד, גם אם לא לוקחים בחשבון תמותה ישירה מגלי חום, גידול בשונות של הטמפרטורה בקיץ במעלה אחת בארצות הברית (כלומר כאשר הרווח בין הטמפרטורה המינימלית למקסימלית גדול יותר, כאשר הטמפרטורה משתנה באופן יותר קיצוני), מקצרת את תוחלת החיים לאנשים רגישים למחלות שונות מעבר לגיל 65 ב-2.8%-4.0%. המחלות הם בעיקר סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאה. מה שאומר 10,000 מקרי מוות יותר בשנה בארה"ב בלבד. ההשפעות היו חזקות יותר בקרב אפרו אמריקאים ועניים [131].

לפי המשרד להגנת הסביבה בארצות הברית ההשפעות הבריאותיות של שינויי אקלים על אוכלוסיית ארה"ב נובעות מהגורמים הבאים:[132]

1. חום יתר. בעיקר התייבשות, מחלות לב-ראה, בעיות נשימה, מכות חום. הרגישים יותר הם, עניים, זקנים, ילדים, נשים הרות, חולים, ילידים, מהגרים וחסרי בית. בנוסף גלי החום מלווים בדרך כלל בימים של אוויר עומד מה שמגביר את השפעת זיהום האוויר. ההשפעה תהיה פחות חמורה באזורים כפריים בגלל ששם מרגישים פחות את אי החום העירוני.

2. הגברת זיהום אוויר. בעיקר בגלל שבתנאי חום ואוויר עומד נוצר יותר אוזון בגובה הקרקע, החום מגביר היווצרות ערפיח בערים[133], הגברת השרפות, הגברת נוכחות אלרגנים באוויר והגברת הזיהום בחלקיקים בימים של אוויר עומד. זה יכול להחמיר את המצב עם כל המחלות הקשורות לזיהום אוויר.

3. מפגעים בריאותיים שונים עקב אירועי מזג אוויר קיצוני כמו, שיטפונות, סופות, בצורות. שורה ארוכה של מחלות.

4. התפשטות מחלות עקב השתנות התפוצה של יתושים, טפילים. קודם כל מדובר במחלת הלימה וקדחת הנילוס המערבי. 3 מיליון חלו במחלה זו בארה"ב בעשורים האחרונים.

5. התגברות החשיפה לחיידקים מזיקים במי השתייה. גם בגלל שהמים נהיים מזוהמים יותר אחרי סערה או שיטפון וגם בגלל שחיידקים שונים משגשגים יותר במים חמים.

6. פגיעה באיכות המזון. בגלל שבאקלים חם חיידקים כמו הסלמונלה מרגישים טוב יותר, כמות החומרים כמו פרוטאין באוכל יורדת כאשר יש יותר פחמן דו חמצני באוויר ברחבי העולם(מדובר במוצרי יסוד כמו קמח, אורז, תפוחי אדמה), יש יותר סיכוי להרעלת מזון בחומרים כימיים שונים בזמן שיטפונות, כמות הכספית במזון מהים עולה כאשר הטמפרטורה עולה ובנוסף יש עלייה בשימוש בקוטלי חרקים בטמפרטורה גבוהה יותר.

7. השפעה על הבריאות הנפשית. עצם ההבנה מה זה שינוי אקלים יכולה להחמיר את הבריאות המנטלית. ובוודאי החשיפה להשלכותיו הישירות.

8. השפעות אחרות יכולות להיות קשורות לרעב ישיר ופגיעה באיכות המזון בגלל ירידה ביבול אם כי השפעות אלה צפויות להיות חמורות יותר במדינות אחרות.

לפי המשרד, כל אמריקאי מושפע ויושפע מההשלכות האלה. למרות שהעניים, המהגרים ושאר אוכלוסיות חלשות נחשבות לרגישות יותר, כולם יושפעו. בנוסף רמת הרגישות נקבעת לא רק לפי מדדים כלכליים אלה גם לפי גיל, מין, מצב בריאותי.

יש לציין שבשנת 2015, שהייתה השנה החמה ביותר שנמדדה עד ששנת 2016 שברה את השיא, לראשונה מאז 1993 תוחלת החיים הכללית בארצות הברית ירדה. בידיעות על הירידה הזו לא הוזכר שינוי האקלים. אבל עם רואים את הסיבות לירידה ניתן לשער שהוא יכול להיות אחד מהגורמים העיקריים[134].

באירופה כבר יש ראיות לגבי קשר בין שינויי אקלים לירידה ב"תוחלת השנים הבריאות" ב-7 ממדינות אירופה החל מ-2003[135]

התחממות עולמית עלולה להרחיב את התחום של נשאים ביולוגיים שיעבירו מחלות מדבקות כמו מלריה. מחלת הלשון הכחולה בקרב מעלי גרה מבוייתים המשוייכת עם נשיכות של קרדית התפשטה באחרונה בצפון אזור הים התיכון. מחלת וירוס ההנטה, קדחת קרים-קונגו, קדחת הארנבים, וכלבת התרבו באחרונה באזורים נרחבים של רוסיה במהלך 2004-2005. דבר זה שוייך לפיצוץ אוכלוסין של מכרסמים ושל טורפיהם אבל ייתכן וסיבה חלקית לכך היא התפרקות של תוכניות בקרת מכרסמים וחיסונים ממשלתיות.[21] באופן דומה, למרות היעלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, היתוש היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, למרות שטמפרטורה הינה חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים. [22]

התפרצות מגפת האבולה והזיקה, שתי מגפות שגרמו לארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום עולמי, קשורות לשינויי אקלים אנטרופוגניים. ההתחממות העולמית סייעה להתפרצות מגפת האבולה בכך ששינתה את אזור התפוצה של עטלפים המעבירים את הנגיף. בנוסף, ההתחממות העולמית תרמה לבצורת, שבתורה גרמה לרעב שגרם לאנשים לצוד קופים אשר מהווים נשא נוסף של האבולה.[23] ההתחממות העולמית מסייעת להפצת נגיף הזיקה על ידי גרימת יובש וחום קיצוני שתורמים לתפוצת יתושים המעבירים את הנגיף. יתושים המפיצים את הווירוס מתרבים יותר כאשר יש חום וכן עקב התרבות מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו על ידי תושבים אשר נאלצו לאגור מים בעקבות הבצורת.[24]

השפעות כספיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות כלכליות של התחממות עולמית

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם מוניך רה וסויוס רה, הזהירו במחקר משנת 2002 (תקציר UNEP) כי "התדירות הגוברת של אירועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.

על פי התאחדות הביטוח הבריטית [25], הגבלת פליטות הפחמן יכולה לחסוך 80% מהעלויות הנוספות הצפויות עקב סופות ציקלון טרופיות עד 2080. על פי צ'י ופישר (2003) כל עליה של 1% במשקעים השנתיים יכולה להגדיל את ההפסד מאסון בכ-2.8%.

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה באחרונה כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [26], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [27]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

יש לציין שנכון לשנת 2017 שינויי אקלים אנטרופוגניים מסוגלים אפילו לעצור את הצמיחה הכלכלית לכמה חודשים. כך, לדוגמה, ב-2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 הכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ-2 ההוריקנים יסתכם ב-290 מיליארד דולר(1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. בספטמבר 2017 בפעם הראשונה ב-6 שנים נרשמה ירידה בתעסוקה בארצות הברית כלומר לחודש אחד הכלכלה הצטמקה[136]. אפשר להסתכל על התופעה הזו במידה מסוימת כגבול לצמיחה-ככל שהכלכלה תצמח עם היא תישאר תלויה בדלקים פוסיליים, יהיו יותר פליטות ואז יותר הוריקנים שיעצרו את צמיחתה ואפילו יצמצמו את הכלכלה. כמובן שבינתיים ההשפעה הייתה קטנה יחסית, רק לכמה חודשים. אבל בהמשך, עם התמונה לא תשתנה, שינויי האקלים יתגברו וכך גם ההשפעות. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך בהכחשת אקלים, אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה[137].

שינויי אקלים ומלחמות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינויי אקלים ושיתוף פעולה בין לאומי

ישנם 3 היבטים הקושרים בין שינויי אקלים ומלחמות:

1. כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה-50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה-50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה-21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. כך לדוגמה הסכם פריז עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.

2.שינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של ארגון האומות המאוחדות הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של האגם צ'אד שכמעט נעלם בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות[138]. דוגמה אחרת היא הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה.

3. התעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה[139][140]. בנוסף כדי לקנות ולייצר נשק המדינות צריכות כל הזמן לצבור כסף(ולשם כך לייצר כמה שיותר) וטכנולוגיה כדי לגבור על היריב. עם המאבק בהתחממות העולמית תחייב הגעה לכלכלת מצב יציב, לצריכה לפי הצורך בלי עודף, זה עלול ליצור בעיה. עד אשר לא יושמד כלי הנשק הקרבי האחרון בעולם ולא יושג שלום זה ימשיך ליצור בעיות. אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. בתנ"ך מוזכר שבאחרית הימים יהפכו את החרבות לאתים ואת החניטות למזמרות, לא ילחמו אחד בשני ולא ילמדו עוד מלחמה. אפשר לפרש את זה בצורות שונות אבל כנראה שבמציאות כדי להגיע לחזון הזה האנשים יצטרכו קודם לבצע את הפעולות האלה.

תגובות להתחממות העולמית

שיט ביער טרופי באמזונס. שיקום ושמירה על היערות הם אחד האמצעים העיקריים לשיקום האקלים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פתרונות למשבר האקלים

האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים את כל הפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות או את ההסתברות להתחממות עולמית. ארגוני סביבה ומומחים שונים מעריכים ששני הנקודות העיקריות בתחום הזה הם:

1. כלכלה בת-קיימא, כלומר כלכלה המיועדת לייצור לפי הצרכים האמתיים של האנושות בדרך הכי פחות פוגענית. יש הטוענים שכלכלה כזאת צריכה להיות כלכלה מארגנת.

2. שיתוף פעולה בין-לאומי. הוא חיוני גם כי כאשר יש מלחמה קשה לפתור בעיות הנובעות משינויי אקלים, אבל עוד יותר כי במצב של יחסים עוינים קשה להגביל צריכה: כולם שואפים לייצר כמה שיותר כדי שיוכלו לתחזק יותר צבא ותעשייה צבאית.

לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעייה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.
-- הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17

יש לציין שקשה לדבר במקרה זה על ניגוד אינטרסים-לדוגמה מול חברות הנפט, כי שינויי האקלים מסכנים את כולם ולכולם יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. לכן סביר להניח שאם יש אנשים שמפריעים לנקיטת אמצעים נגד ההרס הזה מדובר כנראה בטיפשות או חוסר מידע.

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה פרוטוקול קיוטו. הפרוטוקול הוא תיקון לאמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים (UNFCCC). מדינות אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של פחמן דו חמצני ושל חמישה גזי חממה אחרים, או לעסוק במסחר פליטות אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם הסכם פריז הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ותוך שאיפה ל-1.5 מעלות. נכון ל-30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם[141][142].

נכון למרץ 2018, 20,000 מדענים חתמו על מכתב אזהרה לאנושות בו הם מזהירים מאסון פלנטרי בגלל הרס הטבע בידי האדם וקודם כל בגלל שינויי האקלים[143].

דיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת I=PAT. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד בהגבלת מספר האוכלוסייה, חלק אומרים שיש להתמקד בצמצום צריכה וחלק אומרים שיש להתמקד בפתרונות טכנולוגיים.

בתמונה רואים איך יצטרכו להשתנות הפליטות כדי להשיג את יעדי פריז. לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה עם הסבר.

אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי החממה(מיטיגציה)

כוללות תוכניות של פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות כגון: אנרגיה מתחדשת, אנרגיה גרעינית, ביו דיזל, מכוניות חשמליות, מכוניות היברידיות, טכנולוגיית תאי דלק, ועוד. היבטים אחרים כוללים שימור אנרגיה, מיסי פחמן, וכן שיקוע פחמן. חלק מהקבוצות הסביבתיות מעודדות פעילות אישית נגד ההתחממות העולמית, שמכוונת בדרך כלל אל הצרכן. כמו כן מתקיימות פעולות של עסקים בנושא שינויי האקלים.

אנרגיות מתחדשות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנרגיות מתחדשות

המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא השיטה הנפוצה והמפורסמת ביותר להיאבק בשינויי האקלים. זו השיטה לה נותנים את רוב תשומת הלב בהסכם פריז. כך לדוגמה נכון ל-2016 אחרי מאמצים רבים והשקעת סכומים גדולים מאוד של כסף האנרגיות המתחדשות ספקו 23.7% מהחשמל בעולם[144].

אחד ההישגים החשובים הוא הירידה במחיר האנרגיות המתחדשות. ובאמת תעשיית הפחם נסגרת בארצות הברית למרות תמיכת טראמפ בגלל המחיר הנמוך יותר של גז ואנרגיות מתחדשות. הסיבה למחיר הנמוך היא עבודת מדענים על הורדתו עקב הבנתם שחשוב לעבור לאנרגיה נקייה. נכון ל-2016 רוב המדענים חושבים שהאנרגיות המתחדשות סביבתיות הרבה יותר מנפט פחם וגז ולכן בשנה הזו הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות הפכה לזולה ביותר[145]. ב-2017 המגמה המשיכה ובקיץ 2017 הסוכנות הפיננסית מורגן סטנלי הוציאה תחזית לפיה חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה הזול ביותר בכל רחבי העולם עד 2020[146]. עד 2020-2025 המכוניות החשמליות שאותם אפשר להטעין גם מחשמל מאנרגיות מתחדשות יהיו זולים יותר ממכוניות על גז[147].

נכון ל-2017 רוב המדענים סבורים שהאנרגיות המתחדשות הרבה יותר טובות מהדלקים הפוסיליים ולכן מחשיבים אותם כאחד הפתרונות העיקריים למשבר האקלים. לפי נתוני הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בדוח שלו מ-2014:

השיטה להפקת האנרגיה כמה גזי החממה שנפלטים מהפקת קילוואט-שעה אחד באמצעות שיטה זו, באקוויוולנט של פחמן דו חמצני
פחם 820 גרם
גז 490 גרם
שמש 41-48 גרם
מים 24 גרם
אנרגיה גרעינית 12 גרם
רוח 11-12 גרם

פרט לנתונים האלה יש הרבה מחקרים אחרים שהכותבים שלהם רוצים להוכיח שאנרגיית מים או אנרגיה גרעינית יותר טובה מהמתחדשות, אבל, המחקרים האלא הרבה פחות פופולריים בקהילה המדעית[148]. נושא ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של האנרגיות המתחדשות הוא נושא שמסביבו מתנהל ויכוח חזק מאוד ברחבי העולם. לדוגמה בישראל יש התנגדות מצד החברה להגנת הטבע להצבת טורבינות רוח בגולן כי זה עלול לפגוע בציפורים ותחנות כוח סולאריות בשטחים פתוחים בטענה שהם תופסות יותר מידי שטח. החברה להגנת הטבע טוענת שיש להתמקד בפאנלים על הגגות אם כי לטענתה זה יכול לספק רק 30% מהחשמל בישראל.

מצד אחד, אלה הטוענים שהאנרגיות המתחדשות גם פוגעות בסביבה, הרבה פעמים קשורים לתעשיות הדלקים הפוסיליים (לדוגמה דונלד טראמפ). מצד שני, אם לקבל כהנחה שגם לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי ובריאותי גבוה, המסקנה היא שכדי שהאנושות תשרוד צריך לא רק לעבור לאנרגיות מתחדשות, אלא גם להפסיק את ייצור היתר ולהגיע לכלכלת מצב יציב. אחד הצעדים המבוצעים בכיוון זה היא ההתייעלות האנרגטית.

חשוב לא להתייחס לאנרגיות המתחדשות כפתרון מוחלט של בעיית משבר האקלים, כמו שלפעמים מציגים את זה. מהפסקה הקודמת אפשר לראות שכאשר מייצרים חשמל מפנלים סולריים נפלטים פי 11 פחות גזי חממה ביחס לייצור חשמל מגז ופי 18 פחות בהשוואה לייצור מפחם. לפי נתוני הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים(עמוד 24 בדוח הסינטזיס שלו מ-2014) עד 2100 צפויה הצריכה לעלות פי 7 עם אפשרות של עלייה גבוהה יותר[149], מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא בהרבה. צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז. לפחות שליש מגזי החממה נפלטים בגלל חקלאות תעשייתית וברוא יערות, יש בעיה של פליטת חום ישירה ממכונות שונות ובגלל כיסוי שטחים באספלט ובטון, ואפילו לאנרגיה המתחדשת יש השפעות שליליות על הסביבה באיזו שהיא מידה. יש על הנושא הזה הרבה מאמרים של מדענים עם הרבה דעות[150][151][152][153] [154] [155] [156].[157].

טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני הוא אחד האמצעים להסתגלות לשינויי אקלים

התייעלות אנרגטית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסכון אנרגטי

חסכון אנרגטי הנקרא גם התייעלות אנרגטית הוא עוד ענף חשוב של הפחתת פליטות של גזי חממה-מדובר בצמצום צריכת החשמל בשיטות שונות. הדבר כולל ייעול של חימום וקירור בבתים, שימוש במכשירים חכמים יותר שצורכים פחות חשמל, ועוד. אחד מהנושאים הקשורים לכך הוא בתאורת יתר מלאכותית-זיהום אור. בניית בתים בהם יצטרכו להשתמש בפחות חשמל לקירור וחימום, כי יש בידוד טוב יותר לימים קרים ואפשרות לאוורור בימים חמים, תאורה כי יש יותר אפשרויות לתאורה טבעית, וכך הלאה היא חלק מעקרונות הבניה הירוקה

צמצום פליטות מתחבורה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פתרונות למשבר האקלים, תחבורה בת קיימא

למרות שגם את הנושא הזה אפשר להכליל בהתייעלות אנרגטית, בדרך כלל מתייחסים אליו כנושא נפרד. לפי הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים תחבורה אחראית על 14% מפליטות גזי החממה. יש הבדל בין ההשפעות אל האקלים של כלי תחבורה שונים. נוסף על הפליטות הישירות יש עוד את הפליטות במהלך הייצור, ההגעה אל הלקוח, ההגעה מהלקוח למזבלה, לאתר הגריסה והמחזור, הפליטות מתהליך ההתפרקות הגריסה והמחזור, השפעות עקיפות כמו הפחתת קליטת פחמן דו חמצני בגלל כריתת צמחייה לחניות וכבישים, ההשפעות מפליטת חום ישירה מהמנועים ומכיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט.

אם לדרג את כלי התחבורה הנפוצים מהיותר אקולוגי ועד לפחות אקולוגי, זה יראה כך: הליכה, רכיבה על אופניים, רכבת , אוטובוס, מונית, מכונית, אוניה, מטוס. תחבורה שמיטיבה עם האקלים נקראת תחבורה בת קיימא. מעבר לתחבורה כזאת יכול להעשות בסלילת נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, קרוב מקומות עבודה, לימודים, בילוי, למקומות המגורים ועוד.

הגנה ושיקום קולטי ואוגרי פחמן טבעיים-צמחים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – בירוא יערות, יער

הצמחים בכדור הארץ קולטים פחמן דו חמצני בתהליך הפוטוסינתזה ובכך מסייעים בעצירת שינויי האקלים. אותו התהליך מייצר את החמצן שאנו נושמים ואת המזון שאנו אוכלים. ביבשה אלה עצים, עשב ושיחים ובאוקיינוסים הפיטופלנקטון.

יערות מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים פחמן דו חמצני, מייצרים חמצן, שומרים על קרקע פורייה ומספקים שירותים אקולוגיים נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם בברוא יערות. עצירת כריתת היערות וייעור יכולים לספק כ-30% מפתרון בעיית משבר האקלים[158].

לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה של הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה ללא הנדסת אקלים יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050[159].

מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב-24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק בצמיחה כלכלית לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות בהסכם פריז לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries [160].

האמצעים העיקריים הדרושים כדי לעצור את כריתת היערות ולהתחיל להגדיל את שטחם הם מעבר לחקלאות בת קיימא, הגבלת צריכת מוצרים מעץ, ייצוב אוכלוסין, שינוי באופן התכנון והבנייה, עצירת שינויי האקלים שמובילים לשרפות ולפלישת מזיקים, שיתוף פעולה בין לאומי, עצירת קידוחי הנפט והגז וכריית הפחם ושאר פעילויות שמובילים לזיהום היערות.

חקלאות

החקלאות התעשייתית אחראית על כשליש מפליטות גזי החממה. לדוגמה, רוב יערות הגשם נכרתים בשביל גידול סויה ואורז להאבסת הבקר ומטעי דקלים לשמן דקלים ויש השפעות נוספות. החלופה שמציעים ארגוני הסביבה היא חקלאות בת קיימא. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם כדי לקדם חקלאות כזו, בין השאר כדי לפתור את משבר האקלים, הוא פרויקט חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture. מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)[161] [162] [163]

דוגמה לתכנית שאפתנית לפתרון הבעיה הוצגה בשנת 2017 על ידי ארגון גרינפיס בגרמניה. התכנית מדברת על מעבר למערכת מזון אקולוגית בגרמניה עד 2050. התכנית כוללת 4 היבטים: מעבר לחקלאות עם פחות קוטלי עשבים וחרקים, מעבר לחקלאות מקומית, צמצום בזבוז מזון ב-50% והפחתת צריכת בשר ב-50%. תכנית זו מהווה שינוי גישה מסוים. במקום הגישה הקפיטליסטית של סחר בין לאומי-ייצור עצמי. פחות מזון יבוזבז-פחות מזון ייוצר. ובנוסף צמצום ביצור הבשר ורכיבים שונים של חקלאות תעשייתית, מה ששונה מהגישות הקפיטליסטיות והמרקסיסטיות של "כמה שיותר מוצרים לנפש". בגלל שגרמניה היא אחת מהכלכלות הגדולות בעולם, ומזון מהווה חלק נכבד מהתל"ג השינוי יהיה משמעותי אם התכנית תתקבל[164].

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים בחומרי הדברה במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע שחיקת קרקעות מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים[165]

תלית כביסה בישראל ב-1957. ייבוש כביסה באמצעות תליה על חבלי כביסה במקום ייבוש במייבש כביסה, מפחיתה את פליטות גזי החממה

צמצום שימוש בגזים פלואורינטיים

בכנס לפיתוח בר קיימא בריו דה ג'נירו הכריזו המדינות על רצון להוציא כלל מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים (Hydrofluorocarbons). ארצות הברית ומיקרונזיה החליטו להוציא מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים עד 2030. האיחוד האירופי הציב לעצמו מטרה של הפחתת פליטות הגזים הפלואורינטיים ב-72%-73% עד 2030 וב-70%-78% עד 2050[166]. בישראל פרסם המשרד להגנת הסביבה מספר עלוני מידע לגבי צמצום השימוש בגזים אלה. ראו מספר קבצים בתחתית הדף התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה.

אסטרטגיות התאמה לשינויי האקלים (אדאפטציה)

ההנחה הרווחת כיום (2018) היא כי בכל מקרה לפחות חלק מההיבטים של התחממות עולמית קיימים ומשפיעים כבר כיום, וכי יש להתמודד איתם במקביל להקטנת הסיכון להתחממות נוספות. צעדים אלה מתרכזים בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של בטחון מזון.

אספקת מזון ומים למדינות נפגעות

אחת מהשיטות להסתגלות לשינויי אקלים. ישנם ארגונים שונים העוסקים בנושא זה. ישראל, לדוגמה, מייצאת טכנולוגיות שונות לשימור מים למדינות נפגעות: השקייה בטפטפות, מחזור שפכים, חממות, טיהור מים ביולוגי, מניעת דליפות צנרת. שיטה יותר שנויה במחלוקת היא ההתפלה[167].

קליטת פליטי אקלים

מבחינה טכנית אפשר לפתור את בעיית פליטי האקלים, אבל לשם כך צריך את המרכיבים הבאים:

  • הפחתת פליטות
  • חלוקת משאבים צודקת בין המדינות העניות לעשירות(קודם כל מזון ומים)
  • חלוקת משאבים צודקת בתוך המדינות העניות(בדרך כלל במדינות האלה יש חלק קטן לו יש עודף גדול ורוב החי בעוני.
  • שיקום אותם מערכות אשר שירתו את האנשים קודם לכן, כמו קרקע פורייה, נהרות, יערות.
  • הפסקת סכסוכים ומלחמות.
  • עזרה לאלה שכבר נעקרו.

אפילו עם מרכיב אחד יחסר כנראה שהבעיה לא תוכל להיפתר.

רוכבי אופניים בקופנהגן עוצרים ברמזור אופניים. אופניים מהווים את אחת השיטות להפחתת פליטות גזי החממה מתחבורה.

ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את הבעיות שגרמו לזרם הפליטים: שינויי אקלים, מדבור מלחמות. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת עזרה לפליטים ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות[168] [169]

הגישה השנייה מתמקדת בגירוש, הסטה, וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של דונלד טראמפ. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.

התוצאה עלולה להיות לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות וגלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה זו עלולה ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע בכלכלה העולמית ובביטחון מחוץ לאותו אזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי(בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה ארצות הברית וקנדה) וימשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו השפעות שינויי האקלים מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.

הלחץ הכבד על המדינות האלה ימנע מהם את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, ברוא יערות, בצורת. התוצאה תהיה פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים ואחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחאות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה[170].

הגנה מפני עליית פני הים

בהתחלה ניסו להקים חומות כדי לעצור את עליית פני הים. הסתבר שהחומות יכולות לגרום להריסת החוף ושהים יכול לחפור מתחת לחומות. לכן היום מנסים לעשות את זה בדרכים טבעיות יותר כמו שתילת מנגרובים[171]

עזרה כספית

העזרה הכספית למדינות הנפגעות משינויי אקלים, לפי התכניות של ארגון האומות המאוחדות אמורות להיות מועברות קודם כל דרך קרן האקלים הירוק, קרן שנועדה במיוחד למטרות אלה. עד עכשיו הקרן כבר ארגנה לא מעט פרויקטים שונים. המטרה היא שהקרן תוכל לספק למטרות אלה 100 מיליארד דולר כל שנה החל מ-2020. נכון לעכשיו 43 מדינות התחייבו להעביר לקופה שלה 10.3 מיליארד דולר[172][173].

חקלאות

ישנן דרכים רבות בהן החקלאות יכולה להסתגל לשינויי האקלים. בין הנפוצות ביותר גידול זנים פחות רגישים לבצורת לגלי חום וקור, השקייה בדרכים חסכוניות יותר. אחת הדרכים היא לעצור את המדבור הקשור לשחיקת קרקעות. אחת השיטות שיכולות לעזור בכך היא להשאיר את עשב הבר במטעים במקום להשמיד אותו. השיטה הזו הופכת ליותר ויותר מקובלת בישראל. מעניין שזה נותן למטע מראה כה יפה, שזוגות מצטלמים במטעים כאלה לתמונת חתונה[174].

שמירה על טבע עירוני והרחבתו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טבע עירוני

חלק מתכניות ההסתגלות לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר[175].

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מוחמרת על ידי אי החום העירוני. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל-45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר- ב-63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל[176].

הסכם פריז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכם פריז
זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

הסכם פריז הוא הסכם כלל עולמי למאבק בהרס האקלים אשר נחתם בדצמבר 2015. מטרת ההסכם היא להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-2 מעלות מעבר לרמה הקדם-תעשייתית ורצוי ל-1.5 מעלות. הפחתת הפליטות אמורה להתבצע באמצעות התחייבויות להפחתת פליטות של המדינות החתומות עליו. ההתחייבויות עליהן חתמו המדינות עד יוני 2016 מספיקות רק כדי להגביל את ההתחממות ל-2.6-3.1 מעלות[177] ולכן יש בהסכם מנגנון לפיו כל 5 שנים ההסכם צריך לעבור בדיקה מחדש וההתחייבויות צריכות להפוך לגבוהות יותר[178].

נכון לנובמבר 2018, 197 מדינות חתמו על ההסכם ו-183 מדינות האחראיות על כמעט 89% מפליטות גזי החממה בעולם, אשררו אותו (כלומר הפכו אותו לחוק במדינה שלהם)[179][180].

יש לציין שכבר עכשיו יש מדינות שהעלו את היעדים שלהן מעבר למה שהבטיחו בהסכם פריז, כמו הודו[181] ושוודיה[182]

ניתן לומר שההסכם מהווה סוג של מעבר לכלכלה מאורגנת, לפחות באיזו שהיא מידה, כי מכתיב באיזה אופן יש לייצר את המוצרים ובמידה מסוימת גם כמה (כי מתעסק גם בהתייעלות אנרגטית, חקלאות וכדומה). בנוסף ההסכם דורש שיתוף פעולה בין-לאומי כלל-עולמי. עד כדי כך שמדינות רבות הכניסו לתוך ההתחייבויות שלהן להפחתת פליטות התחייבות ליעד גבוה הרבה יותר אם יתקיימו תנאים שונים הקשורים לכלכלה מאורגנת ושיתוף פעולה בין-לאומי. לדוגמה מקסיקו הבטיחה להעלות את היעד שלה מ-25% ל-40% הפחתה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל אם "יקבע מחיר קבוע לפחמן ברמה הבין לאומית, יקבע גבול לשימוש בפחמן, יהיה שיתוף פעולה ברמה הטכנולוגית, גישה למשאבים פיננסיים והעברת טכנולוגיות בעלות נמוכה הכל במימד התואם את בעיית שינוי האקלים העולמי"[183]

אחת הדרכים העיקריות בה אמור להתבצע שיתוף הפעולה הבין לאומי בהסכם פריז היא קרן האקלים הירוק - קופה בין לאומית אליה צריכים להעביר כספים המדינות שהתחייבו לכך וממנה צריכים לממן את הפחתת הפליטות וההסתגלות לשינויי אקלים [184].

השפעת ההתחממות העולמית על ישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינויי אקלים בישראל

שינויי האקלים האנטרופוגניים כבר החלו להשפיע על ישראל. יש סבירות גבוהה שהעלייה בתכיפות ובעוצמת אירועי האובך הכבדים בשנים האחרונות קשורה לכך.[185]. אירועים כגון אלה עלולים להביא לזיהום אוויר ברמה הגבוהה פי 20 מביום רגיל[186]. כמו כן, גשמים שיורדים בעוצמה גדולה יותר מביאים לסחף קרקעות ופוגעים בחקלאות[187]. התחממות המים גורמת לפגיעה חמורה במערכת האקולוגית של הים התיכון[188]. בסביבות שנת 2100, אם שינויי האקלים לא יעצרו, עלול המזרח התיכון כולו להפוך לאזור שכמעט אינו מאפשר מחיית אדם[189].

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה • מחזור הפחמן • שיווי משקל • שוק האנרגיה העולמי • דלק מחצבי • תהליך ארוך טווח • תהליך בלתי הפיך • התחממות עולמית • שינויי אקלים • אפקט החממה • גזי חממה • גרף מקל ההוקי • החמצת אוקיינוסים • עמעום עולמי • מודל אקלימי • הפתעה אקלימית • התקררות עולמית • טביעת רגל פחמנית • פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים • עליית מפלס פני הים • השפעה על סופות • השפעה על בצורות ומידבור • השפעות כלכליות של התחממות עולמית • שינויי אקלים וחקלאות • פליטים סביבתיים • ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד • השערת מדיאה • השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון • רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה • שינויי אקלים בישראל • הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקלים • המחלוקת על התחממות עולמית • הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים • פרוטוקול קיוטו • דו"ח שטרן • ועידת האקלים בפריז • אמת מטרידה (סרט) • ‏מצעד האקלים • הכחשת שינויי האקלים • התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) • התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת • חסכון אנרגטי • התייעלות אנרגטית • תחבורה בת קיימא • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • השפעות סביבתיות של מזון מהחי • שימושי קרקע • חקלאות בת קיימא • צמיחה כלכלית • I=PAT • פשטות מרצון • גידול אוכלוסין • כלכלה בת קיימא • זה משנה הכל

קישורים חיצוניים

אתרים ובלוגים בעברית

מאמרים בעברית

  • ד"ר דניאל מדר, אני עם ה-97% על הקונצנזוס המדעי בנושא שינויי אקלים, בסוכנות הידיעות זווית
  • המדע המוצק של שינויי האקלים קולינס, קולמן, הייווד, מנינג ומוט, סיינטיפק אמריקן, ינואר 2008 מאמר מקיף בנושא
  • ועכשיו לתחזית פרופ' קולין פרייס, ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, מומחה למדעי האטמוספירה והאקלים, פורסם במקור במגזים אודיסאה
  • התחזית בידיים שלנו - ההתחממות הגלובלית בישראל. האפשרויות ההשפעות וקווים למדיניות, אדם טבע ודין, יולי 2007

אנגלית

כלי חישוב והמחשה

רשימות קישורים

הערות שוליים

  1. ^ Sceptical Science The 97% consensus on global warming 08.05.2016
  2. ^ KAREN GRAHAM Evidence for man-made global warming hits 'gold standard'Read more: http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095#ixzz5hUGOPgDq 26 בפברואר 2019 digital journal
  3. ^ NASA [ https://climate.nasa.gov/scientific-consensus/ Scientific consensus: Earth's climate is warming] 12.09.2018
  4. ^ לשכת מושל קליפורניה לתכנון ומחקר List of Worldwide Scientific Organizations2011
  5. ^ Oreskes, Naomi (2004). "Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.
  6. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.). IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]
  7. ^ Campaign against Climate Change An Introduction to the Climate Threat
  8. ^ Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf Three years to safeguard our climate 28.06.2017, Nature
  9. ^ Fiona Harvey World has three years left to stop dangerous climate change, warn experts 28.06.2017, גארדיאן
  10. ^ Nerilie J. Abram, Helen V. McGregor, Jessica E. Tierney, Michael N. Evans, Nicholas P. McKay, Darrell S. Kaufman & the PAGES 2k Consortium onset of industrial-era warming across the oceans and continents 24 באוגוסט 2016, Nature
  11. ^ GRAHAM LLOYD Environment Editor Global warming may have begun in 1830, NASA scientists say 25.08.2016, The Australian
  12. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C an IPCC special report on the impacts of global warming of 1.5 °C above pre-industrial levels and related global greenhouse gas emission pathways, in the context of strengthening the global response to the threat of climate change, sustainable development, and efforts to eradicate poverty] 6 באוקטובר 2018
  13. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015
  14. ^ ראיות להתחממות עולמית, NASA
  15. ^ Levitus, et al, "Global ocean heat content 1955–2008 in light of recently revealed instrumentation problems," GEOPHYSICAL RESEARCH LETTERS. vol 36, L07608 (2009).
  16. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  17. ^ Sceptical Science The 97% consensus on global warming 08.05.2016
  18. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  19. ^ ויקיפדיה Scientific opinion on climate_change
  20. ^ United Nation Climate Change [https://unfccc.int/sites/default/files/resource/Climate_Action_Support_Trends_2019.pdf Climate action and support trends] שנת 2019
  21. ^ גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/Global/international/planet-2/report/2009/5/HFCs-Fgases.pdf HFCs and other F-gases: The Worst Greenhouse Gases You’ve Never Heard Of]
  22. ^ מיכאל גרבר, המנהל בפועל של מזכירות האמנה הבין-לאומית להגנה על שכבת האוזון, לשעבראליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית אפריל 2016, אקולוגיה וסביבה
  23. ^ ויקיפדיה Fluorinated gases
  24. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf Climate Change 2014 Synthesis Report] 2014
  25. ^ Mark Buchanan Heat we emit could warm the Earth 26.11.2008, New Scientist
  26. ^ Nick E.B. Cowern and Chihak Ahn [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/0811/0811.0476.pdf Thermal emissions and climate change: Cooler options for future energy technology] School of Electrical, Electronic and Computer Engineering, Newcastle University, Newcastle upon Tyne, NE1 7RU, UK Institute for Research on Environment and Sustainability, Newcastle University, Newcastle upon Tyne, NE1 7RU, UK
  27. ^ Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre Amazon Tipping Point 21.02.2018, Science Advances
  28. ^ 300 מדענים בארצות הברית[http://nca2014.globalchange.gov/highlights/report-findings/extreme-weather National Climate Assessment Home HIGHLIGHTS Extreme Weather] 2014 National Climate Assessment. U.S. Global Change Research Program
  29. ^ ויקיפדיה Attribution of recent climate change
  30. ^ Larry M, Sarah Sun & climate: moving in opposite directions 02.04.2017 Skeptical Science
  31. ^ Science and Security Board Bulletin of the Atomic Scientists [https://thebulletin.org/doomsday-clock/current-time/ A new abnormal: It is still 2 minutes to midnight 2019 Doomsday Clock Statement] 24 בינואר 2019
  32. ^ REBECCA LEBER Obama Is Right: Climate Change Kills More People Than Terrorism 11.02.2015 New Republic
  33. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  34. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  35. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  36. ^ ערוץ מזג האוויר Weather2day שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר 26.09.2015
  37. ^ The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) 2012
  38. ^ National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012
  39. ^ Boris Worm1,* , Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6, Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10, Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services 03.11.2006 Science Magazine
  40. ^ Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/ Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN
  41. ^ Global oceanic environmental survey We have 10 years to save the seas 25 בדצמבר 2018
  42. ^ PAULA MURRAY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible' 23.לדצמבר 2018, The Independent
  43. ^ Rebecca Lindsey Climate Change: Global Sea Level 1 באוגוסט 2018, climate.gov
  44. ^ Robert Scribbler Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010
  45. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  46. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  47. ^ Robert Scribbler Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010
  48. ^ Environmental Technology Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels? 20.08.2015
  49. ^ EPA Change Indicators: Sea Level EPA אוגוסט 2016
  50. ^ EPAChange Indicators: Coastal Flooding EPA
  51. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  52. ^ JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast, Caused by Global Warming, Has Already Begun] ניו יורק טיימס, 3.9.2016
  53. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  54. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  55. ^ ג'יימס האנסן (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים ובמציאות זה 5 מטר - ראו Sea Level Rise בוויקיפדיה
  56. ^ Klaus Bittermann, Stefan Rahmstorf, Robert E Kopp, and Andrew C Kemp Global mean sea-level rise in a world agreed upon in Paris 13.12.2017, IOP Scuence
  57. ^ UNFCCC Paris 1.5C Goal Crucial to Protecting Communities from Rising Seas 09.01.2018
  58. ^ דוגמה למפת הצפה כאן
  59. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  60. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Jennifer Bennett (NOAA)Ocean Acidification Ocean Portal
  61. ^ Natalya GalloOcean Deoxygenation Ocean Scientists for Informed Policy
  62. ^ Denise Breitburg1,*, Lisa A. Levin2, Andreas Oschlies3, Marilaure Grégoire4, Francisco P. Chavez5, Daniel J. Conley6, Véronique Garçon7, Denis Gilbert8, Dimitri Gutiérrez9,10, Kirsten Isensee11, Gil S. Jacinto12, Karin E. Limburg13, Ivonne Montes14, S. W. A. Naqvi15,†, Grant C. Pitcher16,17, Nancy N. Rabalais18, Michael R. Roman19, Kenneth A. Rose19, Brad A. Seibel20, Maciej Telszewski21, Moriaki Yasuhara22, Jing Zhang23 Declining oxygen in the global ocean and coastal waters 05.01.2018, Science
  63. ^ UNFCCC Disappearing Oxygen in the Ocean Threatens Marine Life 09.01.2018
  64. ^ Teach Ocean ScienceHow does climate change affect coral reefs? Teach Ocean Science
  65. ^ Justin Worland Why It's So Hard to Save Coral Reefs 15.03.2017 Time
  66. ^ Terry P. Hughes1,*, Kristen D. Anderson1, Sean R. Connolly1,2, Scott F. Heron3,4, James T. Kerry1, Janice M. Lough1,5, Andrew H. Baird1, Julia K. Baum6, Michael L. Berumen7, Tom C. Bridge1,8, Danielle C. Claar6, C. Mark Eakin3, James P. Gilmour9, Nicholas A. J. Graham1,10, Hugo Harrison1, Jean-Paul A. Hobbs11, Andrew S. Hoey1, Mia Hoogenboom1,2, Ryan J. Lowe12, Malcolm T. McCulloch12, John M. Pandolfi13, Morgan Pratchett1, Verena Schoepf12, Gergely Torda1,5, Shaun K. Wilson14 Spatial and temporal patterns of mass bleaching of corals in the Anthropocene 05.01.2018, Science
  67. ^ Doyle Rice Coral reefs under siege: Frequency of bleaching has increased almost fivefold since the '80s 04.01.2018, USA TUDAY
  68. ^ ויקיפדיה Coral reef ויקיפדיה
  69. ^ National Oceanic and Atmospheric Administration Importance of Coral Reefs National Oceanic and Atmospheric Administration
  70. ^ Michael Slezak More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months 03.11.2017
  71. ^ Laura Polson Scientists grow baby coral on Barrier Reef 26.11.2017, The Sydney Morning Herald
  72. ^ Global oceanic environmental survey We have 10 years to save the seas 25 בדצמבר 2018
  73. ^ PAULA MURRAY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible' 23.לדצמבר 2018, The Independent
  74. ^ NASA WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH NASA
  75. ^ Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change] Science 09 Dec 2016
  76. ^ Michael E Mann It's a fact: climate change made Hurricane Harvey more deadly 28.08.2017, גארדיאן
  77. ^ 300 מדענים בארצות הברית [ http://nca2014.globalchange.gov/ National Climate Assessment Home National Climate Assessment] 2014 GlobalChange.gov
  78. ^ Union of Concerned Scientists Hurricanes and Climate Change Union of Concerned Scientists,01.09.2016
  79. ^ John Cook What is the link between hurricanes and global warming? Sceptical Science
  80. ^ 2017, Climate Communication Heat Waves: The Details
  81. ^ Michael Reilly Climate Change Has Made Heat Waves Much More Deadly, Mainly for the Poor 12.06.2017, MIT Technology Review
  82. ^ Physicians for Social Responsibility Climate Change is a Threat to Health: Heat-Related Illnesses
  83. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  84. ^ Ethan D Coffel1,3,5, Radley M Horton2,3 and Alex de Sherbinin4 Temperature and humidity based projections of a rapid rise in global heat stress exposure during the 21st century 22.12.2017, IOP Science
  85. ^ RICHARD GRAY Gulf Stream slowdown is faster than ever: Fresh water from melting ice sheets may make European winters colder, warns study 24.03.2015, MailOnline
  86. ^ Stefan Rahmstorf1*, Jason E. Box2, Georg Feulner1, Michael E. Mann3,4, Alexander Robinson1,5,6,Scott Rutherford7and Erik J. Schaffernicht1 Exceptional twentieth-century slowdown inAtlantic Ocean over turning circulation 23.03.2015 Nature Climate Change
  87. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'19.12.2016 הגארדיאן
  88. ^ HENRY FOUNTAIN Why So Cold? Climate Change May Be Part of the Answer 03.01.2018, New York Times
  89. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems 2 ביוני 2018
  90. ^ Brett R. Scheffers1,*, Luc De Meester2, Tom C. L. Bridge3,4, Ary A. Hoffmann5, John M. Pandolfi6, Richard T. Corlett7, Stuart H. M. Butchart8,9, Paul Pearce-Kelly10, Kit M. Kovacs11, David Dudgeon12, Michela Pacifici13, Carlo Rondinini13, Wendy B. Foden14, Tara G. Martin15, Camilo Mora16, David Bickford17,†, James E. M. Watson18,19 The broad footprint of climate change from genes to biomes to people Science ,11.11.2016
  91. ^ Anne-Sophie Brändlin How climate change is increasing forest fires around the world Deutsche Welle, 11.08.2016
  92. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים Working Group II: Impacts, Adaptation and Vulnerability הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים
  93. ^ "ברית המדענים המודאגים" Is Global Warming Fueling Increased Wildfire Risks?
  94. ^ Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013 American Association for the Advancement of Science 13.01.2017
  95. ^ Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber elements in the Earth's climate system 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America
  96. ^ David Adam Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say 11.03.2009, The Guardian
  97. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, בעמוד 70, [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015
  98. ^ AP האסון בקולומביה: העיר נקברה בבוץ, מאות נהרגו, מאות נעדרים 03.04.2017 ויינט
  99. ^ Cathleen Kelly Businesses Are Managing Their Climate Change Risks—the Federal Government Should Too Center for American Progress,16.02.2017
  100. ^ Dana Nuccitelli Expect to see more emergencies like Oroville Dam in a hotter world גארדיאן, 20.02.2017
  101. ^ THE CLIMATE REALITY PROJECT THE FACTS ABOUT CLIMATE CHANGE AND DROUGHT THE CLIMATE REALITY PROJECT, 15.6.2016
  102. ^ Fraser Cain WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT? 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news
  103. ^ Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification 01.01.2018, Nature Climate Change
  104. ^ Hannah Devlin Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid' 02.01.2018, The Guardian
  105. ^ הקרן העולמית לשימור חיות הבר OVERVIEW
  106. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.). IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]
  107. ^ ויקיפדיה אוקראינה, גאוגרפיה
  108. ^ Sunday Herald 2008: The year of global food crisis 08.03.2008
  109. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  110. ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
  111. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  112. ^ Nicholas Kristof As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It The New York Times, 6.01.2017
  113. ^ FRANK BIERMANNFrank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.15.09.2015
  114. ^ AVANEESH PANDEYLand Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade15.09.2015 International Buissnes Times
  115. ^ The Economics of Land degradation The Value of Landספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.
  116. ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
  117. ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
  118. ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
  119. ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
  120. ^ UNHCR Frequently asked questions on climate change and disaster displacement 6 November 2016
  121. ^ ויקיפדיה Refugees of the Syrian Civil War
  122. ^ ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/ The Political Era of Climate Refugees] Counterpunch, 28.10.2016
  123. ^ ויקיפדיה Environmental migrant Enumeration
  124. ^ Joshua Keating Global (Warming) Instability 09.09.2015 slate
  125. ^ MARTIN HODSON Climate change in Europe10.02.2017 evangelicalfocus
  126. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  127. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  128. ^ Karen McVeigh Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise גארדיאן, 20.01.2017
  129. ^ Star Online 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM 15.01.2017
  130. ^ ארגון הבריאות העולמי WHO calls for urgent action to protect health from climate change – Sign the call ארגון הבריאות העולמי
  131. ^ Harvard School of Public Health First study to examine long-term effects of climate change on life expectancy News Medical - Medical & Life Sciences 10.04.2012
  132. ^ United States Environmental Protection Agency Climate Impacts on Human Health United States Environmental Protection Agency
  133. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  134. ^ Ben Tinker US life expectancy drops for first time in 22 years CNN 08.12.2016
  135. ^ Ugo Bardi* and Virginia Perini [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/1311/1311.3799.pdf Declining trends of healthy life years expectancy (HLYE) in Europe. ] Dipartimento di Scienze della Terra – Università di Firenze c/o Dipartimento di Chimica - Polo scientifico di Sesto Fiorentino.
  136. ^ Reuters Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring 06.10.2017, New York Post
  137. ^ AccuWeather AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion 11.09.2017
  138. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  139. ^ Arthur Neslen Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal 14.12.2015
  140. ^ BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the Carbon Footprint of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH
  141. ^ ויקיפדיה List of parties to the Paris Agreement
  142. ^ United Nations Framework Convention on Climate Change Paris Agreement - Status of Ratification 2018
  143. ^ Lorraine Chow 20,000 Scientists Have Now Signed 'Warning to Humanity' 9 במרץ 2018, Ecowatch
  144. ^ Ren21[http://www.ren21.net/wp-content/uploads/2016/06/GSR_2016_Full_Report.pdf RENEWABLES 2016 GLOBAL STATUS REPORT]
  145. ^ Zachary Shahan Renewables Now Cheapest, But How To Enable Faster Renewable Energy Growth?22.01.2017
  146. ^ Graham Rapier 'INFLECTION POINT': Renewables will be the 'cheapest form of new power generation' by 2020 08.07.2017
  147. ^ Lorraine Chow Electric Vehicles Will Soon Be Cheaper Than Gas Guzzlers 27.09.2017 Ecowatch
  148. ^ ויקיפדיה Life-cycle greenhouse-gas emissions of energy sources
  149. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp. עמוד 24] 2015
  150. ^ Carolyn Williams Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds 03.11.2015 The weather channel
  151. ^ ויקיפדיה Nitrogen trifluoride
  152. ^ Charles Q. Choi Solar Power's Greenhouse Emissions Measured 26.02.2008, Live Science
  153. ^ GREG WALTERS A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise 27.02.2017 Seeker
  154. ^ CHRISTOPHER BOYD LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE 04.02.2015 Industry News
  155. ^ M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING: POTENTIAL EMISSIONS AND ABATEMENT STRATEGIES ] 22nd European Photovoltaic Solar Energy Conference, Milano, Italy, 3-7 September 2007
  156. ^ SHAUNA THEEL Myths And Facts About Solar Energy 24.01.2013
  157. ^ Mark Buchanan Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance30.03.2011
  158. ^ José Graziano da Silva Achim Steiner Erik Solheim Forests: A natural solution to climate change, crucial for a sustainable future השלישי לאוקטובר 2018, United Nations Development Programme
  159. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers 6 באוקטובר, 2018
  160. ^ John Vidal We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years גארדיאן, 23.01.2017
  161. ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
  162. ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
  163. ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter
  164. ^ Dirk Zimmermann Agricultural revolution in Germany: we want it and we can do it Greenpeace Internationa 25.01.2017
  165. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  166. ^ ויקיפדיה Fluorinated gases
  167. ^ אלעד פרנקל כך הפכה ישראל למעצמת מים 8 בספטמבר 2018
  168. ^ דליה קאלינין ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית פורבס, 10.1.2017
  169. ^ Catherine Cheney German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works. devex, 02/02/2017
  170. ^ Carbon Brief Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland 26.01.2018, Ecowatch
  171. ^ אוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה Mangroves help protect against sea level rise 23.07.2015
  172. ^ ויקיפדיה Green Climate Fund
  173. ^ קרן האקלים הירוק GREEN CLIMATE FUND
  174. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  175. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  176. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  177. ^ Joeri Rogelj, Michel den Elzen, Niklas Höhne, Taryn Fransen, Hanna Fekete, Harald Winkler, Roberto Schaeffer, Fu Sha, Keywan Riahi & Malte Meinshausen Paris Agreement climate proposals need a boost to keep warming well below 2 °C 05.07.2016 Nature
  178. ^ אגף האקלים של האו"ם ADOPTION OF THE PARIS AGREEMENT 12.12.2015
  179. ^ United Nations Framework Convention on Climate Change Paris Agreement - Status of Ratification 2018
  180. ^ ויקיפדיה List of parties to the Paris Agreement
  181. ^ Michael Safi India plans nearly 60% of electricity capacity from non-fossil fuels by 2027 גארדיאן, 22.12.2016
  182. ^ Chloe Farand Sweden pledges to cut all greenhouse gas emissions by 2045 פברואר 2017 The independent
  183. ^ ממשלת מקסיקו INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION
  184. ^ קרן האקלים הירוקה עמוד הבית של האתר של קרן האקלים הירוקה
  185. ^ http://www.hayadan.org.il/dust-storms-will-be-least-rare-1009154
  186. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4720743,00.html
  187. ^ http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2924567
  188. ^ http://www.hayadan.org.il/hot-sea-0904168
  189. ^ http://mic.com/articles/127458/scientists-say-climate-change-could-render-the-middle-east-almost-uninhabitable-by-2100#.aGGfM6vhm
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים


אנרגיה

מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=התחממות_עולמית&oldid=124527"