הנדסת אקלים
| התחממות עולמית |
הנדסת אקלים (באנגלית: Climate engineering; נקראת גם גאו-הנדסה, באנגלית: Geoengineering או התערבות אקלימית, באנגלית: Climate intervention) היא התערבות מכוונות ורחבת היקף באקלים של כדור הארץ במטרה להקטין בעיות של שינויי אקלים עקב התחממות עולמית. המונח מתאר שני סוגים של צעדים – הפחתת כמות של פחמן דו חמצני וגזי חממה וניהול קרינת שמש – הפחת כמות קרינת השמש שכדור הארץ סופג.
יש שטוענים כי גישה של הנדסת אקלים היא צעד משלים להקטנת שינוי אקלים יחד עם הפחתה של התחממות עולמית והתאמה להתחממות כזו. קיימת הסכמה רחבה בין מדענים כי הנדסת אקלים אינה יכולה להחליף צעדים של הפחתת התחממות עולמית כמו הורדה של פליטות גזי חממה. לכל הצעדים של התמודדות עם שינויי אקלים יש השלכות כלכליות, פוליטיות ופיזיקליות ולכן יש התומכים בשימוש בהנדסת אקלים. המחקר בדבר העלויות, היתרונות, החסרונות והסיכונים האפשריים בהנדסת אקלים נמצא בשלבים מוקדמים של מחקר.
ככל הידוע לא התקיימו פרויקטים גדולים של הנדסת אקלים עד כה. כמעט כל המחקר בנושא שינוי קרינה של השמש מבוצע בניסויי מחשב ובבדיקות מעבדה. ניסיונות לבצע ניסויים בעולם עצמו נתקלו בהתנגדות עבור סוגים רבים של טכנולוגיות שיש חשש שיגרמו נזק. מספר צעדים להפחתת פחמן דו חמצני כמו נטיעה של עצים, ביו-אנרגיה שמערבת לכידה של פחמן דו-חמצני, כמו גם הלבנה של משטחים (להגברת החזרת הקרינה) מבוצעים כבר היום אם כי יש ויכוח על מידת האפקטיביות שלהם. נעשו מספר ניסיונות בקנה-מידה קטן להוסיף דישון בברזל לים, אבל דבר זה יצר מחלוקת משמעותית.
רוב המומחים בתחום ודו"חות מרכזיים, ממליצים נגד הסתמכות על הנדסת אקלים כפתרון "פשוט" לשינויי אקלים. חלק מהסיבה היא חוסר וודאות משמעותי לגבי היעילות והשפעות הלוואי שהדבר עלול לגרום. עם זאת רוב המומחים גם טוענים כי יש להתבונן בסיכונים כאלה בהקשר של סיכונים של שינויי אקלים מסוכנים. במקרים רבים יש חששות מפני השפעות סביבתיות שונות וכן חששות מפני השפעות בריאותיות. התערבות בסדר גודל משמעותי עלולה להשפיע בעצמה על האקלים בדרכים לא צפויות וכן לגרום לשיבושים בתפקוד הביוספרה, דבר זה מייצר דילמה שכן טכנולוגיות שייתכן ויתברר כי הן יעילות בהתמודדות עם שינויי אקלים יכולות בעצמן לגרום לסיכונים משמעותי.
יש הטוענים כי המושג של הנדסת אקלים הוא סוג של סיכון מוסרי – כלומר לקיחת סיכון מוגזם מתוך ציפייה כי אם יתממש הסיכון מישהו אחר ישא בעלות שלו. התקווה להצלחת הנדסת אקלים עלולה להיות אופטימיזם טכנולוגי שיכול להקטין את הלחץ הציבורי להפחתת פליטות של גזי חממה, אבל דבר זה עלול להתברר כתקווה מוגזמת, או כנעילה טכנולוגית ולגרום להגדלת הסיכון של האקלים. כמו כן רוב הטכנולוגיות הכרוכות בפליטת גזי חממה מעורבות בהשפעות סביבתיות אחרות כמו זיהום אוויר, זיהום במתכות כבדות, החמצת אוקיינוסים ודלדול משאבים מתכלים כך שהנדסת אקלים עשויה לסייע לבעיות האקלים אבל למנוע התמודדות עם בעיות אלה. לעומת זאת יש הטוענים כי האיום של שימוש בהנדסת אקלים עשוי לעודד הורדה של פליטות גזי חממה. קבוצות כמוETC Group וכמה חוקרי אקלים (כמו Raymond Pierrehumbert) הם בעד הטלת איסור זמני על קיום של ניסויים באוויר הפתוח ועל שימוש בטכנולוגיות SRM.
הנדסת אקלים בדרך כלל מתחלקת ל-2 תחומים: קליטת פחמן דו חמצני מהאוויר ובקרת קרינת השמש.
סילוק פחמן דו חמצני מהאוויר
הרבה תקוות נתלות בשיטות שונות לסילוק הפחמן הדו חמצני מהאטמוספרה. בעוד ששיטות טבעיות כמו ייעור ושיקום הפיטוטפלנקטון לפי כל המומחים יכולות להועיל, שיטות מלאכותיות בעלות תופעות לוואי אשר יכולות לגרום נזק רב כך שרבים מביעים ספק האם הם באמת יכולות לעזור[1].
בקרת קרינת השמש
תאוריית קשר
יש מספר תאוריות קשר הנוגעות להנדסת אקלים וטוענות כי יש קשרי שתיקה בתחום. התאוריות מערבבות בין שלוש או ארבע היבטים:
- עניין של גורמים מסחריים וצבאיים בקידום הנדסת אקלים, וניסיון להשפיע על המחקר כך שיתעלם מסיכונים הכרוכים בהנדסת אקלים
- ביצוע ניסויים גלויים ונסתרים על ידי צבא ארצות הברית וגורמי בטחון אחרים, בהנדסת אקלים וכן בהנדסת מזג אוויר, כחלק מתפיסה ביטחונית ו/או ככלי נשק עתידני.
- ניסויים בקנה מידה גדול של מטוסים (במימון צבאי) המפזרים חומרים כימיים שונים ויוצרים "שובל כימי" (Chemtrail), במטרה לייצר עננים לבנים ארוכי טווח שיחזירו את קרינת השמש
- שינוי של היונוספרה על ידי קרינה במטרה לקיים בה "מראות" שיחזירו את קרינת השמש.
התאוריה של פיזור חומרים כימיים מצד מטוסים ויצירת שובלים נדחית על ידי מספר מדענים הטוענים כי מדובר בשובלים טבעיים של קרח שנשארים באטמוספירה ולא בריסוס של חומרים כימיים. [1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הנדסת אקלים בוויקיפדיה האנגלית
- צאלה קוטלר, סערה בהזמנה: כך מנסה האדם לשלוט במזג האוויר, גלובס, 25.12.2013
- איתי להט, סטופ כדור הארץ, כלכליסט, 15.8.2015
- ארתור נסלן, גרדיאן, מדענים ירססו חומרים באטמוספרה בניסוי הגדול עד כה לתיקון התחממות כדור הארץ, הארץ, 27.3.2017
- אסף בן נריה, זווית, הנדסת אקלים - פתרון או אסון?, וואינט, 25.5.2018
- לינדה שניידר, מגזין "הזמן הזה", הפתרון הכוזב למשבר האקלים, הארץ, 7.5.2019
- תאוריית קשר הנוגעת להנדסת אקלים והתייחסות אליה
- תאוריית הקשר של שובלים כימיים בוויקיפדיה האנגלית
- הנדסת אקלים – ישראל דף פייסבוק שטוען כי יש תאוריית קשר לביצוע הנדסת אקלים כבר היום
- dgilad, מתקפת שובלי הזדון – הכמטריילס, חשיבה חדה, 21.3.2013
- כרמל שור, שובלי ריסוס: תיאוריות פורחות באוויר, מכון דוידסון, 3.1.2017
הערות שוליים
- ^ Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W2MH49XXLcu Carbon capture and storage (CCS) electricity revealed to be high environmental impact] 24.לאפריל 2014, Circular Ecology
