גרף מקל ההוקי
גרף מקל ההוקי (Hockey stick graph) מתאר את ממוצע הטמפרטורה העולמי של האטמוספירה במשך 500 עד 2000 השנים האחרונות, כפי שהוא מתואר על ידי מחקרי שחזורי אקלים כמותיים המבוססים על משתני פרוקסי (סמנים) לאקלים (כגון: טבעות עצים, אלמוגים, ליבות קרח ועוד). שחזורים אלה מראים באופן עקבי התחממות במהלך המאה ה-20 שבה נתוני מדידות טמפרטורה באמצעות מכשירים של סוף שנות ה-2000 גבוהים לעומת טמפרטורות במאות השנים הקודמות.
| התחממות עולמית |
המונח "גרף מקל ההוקי" נטבע על ידי חוקר האקלים (קלימטולוגיסט) Jerry Mahlman, כדי לתאר את הדפוס של שחזור אקלים בוצע ב-1999 על ידי Mann, Bradley & Hughes. המונח מתאר גרף שטוח יחסית עד לשנת 1900 באופן שמזכיר ידית של מחבט הוקי, שבקצהו עליה חדה של הטמפרטורות שנראות כמו הלהב של מחבט ההוקי. שחזור האקלים הופיע בדו"חות ה-IPCC כאחת הראיות התומכות בהתחממות עולמית. קבוצות לובי פוליטי במימון תעשיית הדלק המחצבי העלו טענות על אמינות שחזורי האקלים, בניסיון להטיל ספקות באמינות מדעי האקלים.
פליאוקלימטולוגיה (Paleoclimatology), המדע החוקר את האקלים ושינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ, קיים מאז המאה ה-19. הרעיון לחקור וָרווֹת (שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות של סלעי משקע) של אגמים כדי לעקוב אחר שינויים מקומיים באקלים הוצע כבר בשנת 1903. בשנות ה-1960, Hubert Lamb שחזר באמצעות מסמכים היסטוריים ונתוני טמפרטורה של מרכז אנגליה, הציע תאוריה לפיה התקיימה תקופה חמה בימי הביניים בין השנים 900 ל-1300 שבעקבותיה עידן הקרח הקטן. דבר זה היווה את הבסיס ל"דיאגרמה הסכמטית" שמופיעה בדוח הראשון של ה-IPCC של 1990, מלבד אזהרה לפי תקופת ההתחממות של ימי הביניים לא היתה בהכרח עולמית. השימוש בסמנים שונים כדי לקבל הערכות כמותיות של היסטוריית הטמפרטורות של מאות קדומות יותר פותח בהמשך, ובסוף שנות ה-1990, מספר קבוצות מתחרות של מדעני אקלים מצאו אינדיקציות לכך שההתחממות הנוכחית היא יוצאת מגדר הרגיל. Bradley & Jones 1993 הכניסו לשימוש את מתודת Composite Plus Scaling שבה השתמשו מאוחר יותר לשם שחזורים רחבי הקף של הטמפרטורה, והמחקר שלהם הופיע בדו"ח השני של ה-IPCC משנת 1995.
בשנת 1998, Michael E. Mann, Raymond S. Bradley ו-Malcolm K. Hughes פיתחו טכניקות סטטיסטיות חדשות כדי להפיק את Mann, Bradley & Hughes 1998 ,או MBH98 - שחזור אקלים השדה (climate field reconstruction -CFR) הראשון המבוסס על ווקטורים עצמיים (eigenvectors). דבר זה הראה דפוסים עולמיים של טמפרטורת פני השטח וכלל גרף של טמפרטורת ההמיספרה עד לשנת 1400 כולל הצללות המדגישות אי-וודאויות. Jones et al. 1998 השתמשו במתודת CFR באופן עצמאי, כדי לשחזר אקלים אלפי שנים אחורה, Mann, Bradley & Hughes 1999 (מכונה MBH99) השתמשו במתודה כדי לשחזר את האקלים עד לשנת 1000 לספירה.
גרסה של הגרף מתוך MBH99 הופיעה בצורה בולטת בדו"ח השלישי של IPCC בשנת 2001, המכונה TAR, שגם מתבסס על מחקרם של Jones ואחרים וכן על 3 שחזורי אקלים אחרים כדי לתמוך בטענה כי בחצי הכדור הצפוני, שנות ה-1990 היו כנראה העשור החם ביותר ושנת 1998 היתה השנה החמה ביותר מזה-1000 שנים. הגרף הפך למקור למחלוקת על ידי אלו שחלקו על קיומה של התחממות עולמית.
בשנת 2003, כאשר הלובי הפוליטי סביב פרוטוקול קיוטו התעצם, פורסם מאמר שטען כי התקופה החמה בימי הביניים היתה גבוהה יותר, אך הוא נסתר עד מהרה על ידי מדענים, במסגרת Soon and Baliunas controversy. מאוחר יותר ב-2003, פרסמו Stephen McIntyre וRoss-McKitrick את McIntyre & McKitrick 2003 שפקפק בנתונים המופיעים במאמר MBH98. בשנת 2004, פרסם Hans von Storch ביקורת על השיטות הסטטיסטיות ככאלו המפחיתות מחשיבותן של שינויים בחלקים המוקדמים של הגרף, אם כי מאמר זה היה לאחר מכן במחלוקת, והוא הסכים כי ההשפעה של דבר זה היתה קטנה מאוד.
מעל 24 שחזורי אקלים רחבי היקף, שהשתמשו בשיטות סטטיסטיות מגוונות ומגוון של נתוני פרוקסי, תמכו בקונצנזוס הרחב שמופיע בגרף מקל ההוקי המקורי משנת 1998, כאשר יש ביניהם הבדלים בשאלה כמה שטוח טווח הטמפרטורות שקיים לפני המאה ה-20. הדו"ח הרביעי של ה-IPCC משנת 2007 ציטט 14 שחזורי אקלים, שמתוכם 10 כיסו טווח שנים של 1000 שנים או יותר, כדי לתמוך במסקנה המחוזקת שלו כי סביר שהטמפרטורות בחצי כדור הארץ הצפוני במהלך המאה ה-20 היו הגבוהות ביותר במהלך לפחות 1,300 השנים האחרונות. מעל תריסר שחזורי אקלים נוספים, כולל מחקרים מ-2008 ו-2009 תמכו גם הם במסקנות כלליות אלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גרף מקל ההוקי בוויקיפדיה האנגלית
- מיתוסים מול עובדות הנוגעות למקל ההוקי בבלוג realclimate דצמבר 2004
- רוני דורי, "הבעיה של משבר האקלים היא פוליטית, לא טכנולוגית", מוסף כלכליסט, 16 בדצמבר 2021
