טכנולוגיה נאותה

שיתוף

טכנולוגיה נאותה (באנגלית: Appropriate Technology) או טכנולוגיה מתאימה, היא טכנולוגיה שמתאימה למצב הסביבתי, התרבותי והכלכלי שאליה היא מיועדת. היא בדרך כלל מתארת טכנולוגיות שמתאימות למדינות העניות יותר, ודורשת פחות משאבי טבע, מאפשרת חסכון באנרגיה, קל יותר לתחזק אותה, היא בעלת עלות כספית כוללת נמוכה יותר ויש לה פחות השפעה סביבתית בהשוואה לפתרון תעשייתי "רגיל".

תנור שמש בגאנה, אפריקה כדוגמה לטכנולוגיה נאותה. תנורים סולאריים משמשים לבישול וכן לפיסטור מים לשם מניעת מחלות המועברות במים כמו dracunculiasis. הם חוסכים אנרגיה, זיהום אוויר שנוצר עקב בישול וכן מקטינים בעיות עוני ושל בירוא יערות. היישום של תנורים אלה מתאים במיוחד במדינות בעלות כמות גבוהה של שמש כמו ישראל או מדינות אפריקה, והכנת התנור והתחזוקה שלו הם זולים. החיסרון של תנורים אלה הוא זמן הבישול הארוך בהם במיוחד בתנורים קטנים.

טכנולוגיה נאותה אינה מיועדת להגדיר טכנולוגיה מסויימת שמתאימה לכל המצבים האפשריים, אלא להגדרת עקרונות לבחירת טכנולוגיה מתאימה למצב נתון. טכנולוגיה נאותה מפותחת לעיתים קרובות כטכנולוגיית עשה זאת בעצמך ואף כטכנולוגיית חומרה פתוחה. אם כי יש כמות ניכרת של פרוייקטים של עשה זאת בעצמך שאינן יכולות להיחשב כטכנולוגיה נאותה בגלל תלות גבוהה במכונות יקרות, קוד סגור ובמשאבים מתכלים.

במדינות עניות, המונח טכנולוגיה נאותה משמש בדרך כלל כדי לתאר טכנולוגיות פשוטות (לואו-טק) שמתאימות לשימוש במדינות אלה או באיזורים כפריים יותר במדינות אלה. טכנולוגיה נאותה זו, נותנת עדיפות לפתרונות עתירי כוח-אדם על פני פתרונות עתירי הון. אם כי יש ניסיון גם להקטין את השימוש בכוח אדם כאשר אין פירוש הדבר הון גבוה או עלויות תחזוקה גבוהות. בפועל, בדרך כלל פירוש הדבר שימוש בטכנולוגיה הפשוטה ביותר האפשרית שמשיגה באופן יעיל את המטרה המיועדת במיקום מסויים, מסיבה זו טכנולוגיה נאותה אינה תמיד בת קיימא או נטולת השפעות סביבתיות.

במדינות עשירות ומתועשות יותר, המונח משמש בצורה שונה מעט, ומתייחס להנדסה ולטכנולוגיה שמתחשבת יותר בהשלכות הסביבתיות והחברתיות שלה.

Appropedia הוא אתר ויקי גדול לשיתוף של פתרונות טכנולוגיה נאותה. קח את הקיימות בידיים הוא אתר ישראלי לחתירה למטרות דומות תוך דגש על פרמקלצ'ר.

דוגמאות

בקבוקי אור

פרוייקט בקבוקי אור, שבוצע בפיליפינים, מאפשר הכנסת תאורת אור יום על ידי בקבוקי מים פשוטים בגג צריפי פח ובקתות פשוטות דומות. הצריפים הרגילים חשוכים מאוד ודורשים תאורה חשמלית, דבר שמהווה הוצאה ניכרת לתושביהם. הבקבוקים ממלואים במים עם חומר חיטוי, ומחוברים לחתיכת פח או משטח דומה. את החתיכה מתקינים על גג הבניין במקום חתיכה אחרת שנוסרה החוצה, בצורה שתמנע חדירת גשמים. השמש החזקה בפיליפינים פוגעת בראש הבקבוק, והמים בבקבוק גורמים לשבירת האור, הסעתו אל תוך המבנה ופיזורו בצורה נעימה. שיטה זו היא דוגמה לטכנולוגיה נאותה שבה משלבים חסכון במשאבים מתכלים והגנה על הסביבה עם סיוע לעניים והעצמה באמצעות טכנולוגיה זמינה ופשוטה שקל להעתיק אותה ולהשתמש לשם ייצורה בכוח עבודה מקומי ובמשאבים מקומיים.

הובלה וטיהור מים

תחרות "Innovate or Die" היא תחרות להמצאות המונעות בכוח פדאלים. דוגמה אחת היא דגם שבו משתמשים באופניים להובלת מים מהבאר במדינות עולם שלישי, יחד עם שילוב של פילטר פשוט לטיהור המים. המים עוברים פילטור תוך כדי רכיבה, ובנוסף ניתן לנייד כך כמות גדולה יחסית של מים ללא צורך בכלי רכב ממונע או בהליכות מפרכות. בנוסף להקטנת הבעיה של זיהום מים קשה בעולם השלישי, הדבר חוסך כריתה של עצים שמשמשים כדלק למדורות שנועדו לטהר את המים מגורמי מחלות, והדבר חוסך גם זמן רב וזיהום אוויר. כל חלקי המערכת פשוטים לייצור ולתחזוקה.

היעילות האנרגטית הגבוהה, מחיר הייצור הנמוך ומחיר התחזוקה הנמוך הפכו את האופניים והטכנולוגיות הקשורות בהן לבסיס טכנולוגי פופולרי להמצאות "לואו-טק" שונות שנועדו לספק פתרונות זולים סביבתיים וזמינים לאוכלוסיות בעולם השלישי, לקהילות בעלות עניין בקיימות או למעוניינים בפשטות מרצון. דוגמה אחרת היא "כביסניים" - רתימה של אופניים לתוף כביסה, כדי לבצע כביסה תוך שימוש באנרגיה מתחדשת.

שימור מזון

כד בתוך כד מאפשר שימור מזון ללא חשמל כד חרס קטן שמונח בתוך כד חרס גדול יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, ואת החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש. העיקרון לפיו עובד המתקן היא שלחות שבאה במגע עם אוויר יבש מתאדה וגורמת לצניחה של הטמפרטורה. פתרון זה פותח בידי מורה ניגרי בשם Mohammed Bah Abba ויש עדות לקיומו דבר דומה גם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה-19 פיתח מתקן עם עקרון דומה.

תנור שמש לבישול

תנור שמש הוא תנור המשתמש באור השמש לשם אפיה, בישול, ייבוש מזון ופיסטור. תנורי שמש אינם משתמשים בדלק, עלות השימוש בהם היא אפסית, וכן עלות הכנתם היא נמוכה. מסיבות אלה, ארגונים הומניטריים מקדמים את השימוש בתנורי שמש בקרב קהילות עניות ברחבי העולם, מתוך כדי להאט תהליכים של הרס יערות ומדבור הנגרמים עקב שימוש בעץ לשם בישול. תנור שמש מקובל גם כפתרון פרמקלצ'ר לצורך בישול, אפייה, וייבוש באנרגיה מתחדשת וללא זיהום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

טכנולוגיה מתאימה בוויקיפדיה האנגלית
אפרופדיה ("מתאים-פדיה" בעברית)

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה