חמש דרכים לרווחה
חמש דרכים לרווחה היא חוברת אודות דרכים לשיפור איכות החיים, שמתאימות לכל גיל ולכל מעמד כלכלי, בהתבסס על פסיכולוגיה חיובית. שיצאה לאור מטעם ארגון הקרן לכלכלה חדשה (NEF) בבריטניה.
רקע
דין וחשבון שהוגש לפרויקט פורסייט (Foresight Project) לשם תקשור הבסיס העובדתי לשיפור רווחת האנשים.
נכתב על ידי: Jody Aked, Nic Marks, Corrina Cordon, Sam Thompson, המרכז לרווחה, הקרן לכלכלה חדשה NEF - (the new economics foundation)
- המסמך המקורי - Five Ways to Wellbeing
- תקציר לדו"ח פורסייט על הון נפשי ורווחה, משרד המדע הבריטי
חמש דרכים לרווחה
סקירה של העובדות העדכניות ביותר, מעלה כי בנייה ושילוב של חמש הפעילויות הבאות אל תוך חיי היום-יום שלנו חשובה לרווחה:
- התחברו...
עם האנשים סביבכם. עם משפחה, חברים, עמיתים ושכנים. בבית, בעבודה, בבית הספר או בקהילה המקומית שלך. חשבו עליהם כעל אבני היסוד של החיים שלכם והשקיעו זמן כדי לפתח אותם. בנייה של קשרים אלה תתמוך בכם ותעשיר אתכם בכל יום.
- היו פעילים...
צאו להליכה או לריצה. צאו החוצה. רכבו באופניים. שחקו משחק. עסקו בגננות. ריקדו. פעילות גופנית גורמת לכם להרגיש טוב. והכי חשוב, גלו את סוג הפעילות הגופנית שמהנה אתכם מבחינה פיסית, ושמתאימה לרמת הניידות שלכם ולכושר הגופני שלכם.
- שימו לב...
גלו סקרנות. התבוננו בדברים היפים. שימו לב לחריג. הבחינו בשינוי העונות. התענגו מרגעי הקסם, בין אם אתם הולכים לעבודה, אוכלים צהריים או משוחחים עם חברים. גלו מודעות לעולם סביבכם ולרגשות שלכם. הרהור וחשיבה על החוויות שחוויתם יעזרו לכם לגלות הערכה כלפי מה שחשוב עבורכם.
- המשיכו ללמוד...
נסו משהו חדש. גלו מחדש תחום עניין ישן. הירשמו לקורס ההוא. קחו אחריות על תחום שונה בעבודה. קנו אופניים. למדו לנגן על כלי נגינה או לבשל אוכל שחביב עליכם. הציבו אתגר שתיהנו להתקדם אליו ולהשיגו. לימוד של דברים חדשים יהפוך אתכם לבטוחים יותר בעצמכם בנוסף על היותו דבר שכיף לעשותו.
- העניקו...
עשו משהו נחמד למען חבר, או למען אדם זר. הודו למישהו. חייכו. נדבו את הזמן הפנוי שלכם. הצטרפו לקבוצה קהילתית. הביטו החוצה, כמו גם פנימה. לראות את עצמכם, ואת העושר שלכם, כמקושרים לקהילה רחבה יותר יכול להיות דבר מתגמל מאוד ומאפשר יצירת קשרים עם האנשים שמסביבך.
מבוא
תכנית פורסייט - The Foresight programme "תוכנית פורסייט" של הממשלה הבריטית, לצד תוכנית Horizon Scanning Centre משתמשת בראיות ממגוון רחב של תחומי מחקר, כדי לנתח ולפתח אפשרויות מדיניות כדי להתמודד עם בעיות מפתח שצפויות להשפיע על החברה בבריטניה במשך 10–20 השנים הבאות.
"פרויקט ההון-הנפשי והרווחה" (Mental Capital and Wellbeing Project) משנת 2008, נוצר במטרה לנתח את הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על ההון הנפשי ועל הרווחה, ולפתח חזון ארוך-טווח למקסום ההון הנפשי והרווחה בבריטניה, לטובת החברה והפרט. המשימה
מתוך הראיות שנאספו מתוך תחומי האתגר שזוהו עד כה (למידה במהלך החיים, בריאות הנפש, רווחה בעבודה, קשיי למידה והון נפשי במהלך החיים) הוטל על המרכז לרווחה בקרן לכלכלה חדשה (NEF), לפתח אוסף של פעילויות מבוססות-ראיות, כדי לשפר את הרווחה האישית. הקרן לכלכלה חדשה הוא צוות עצמאי לחשיבה ועשייה שמספק השראה ומדגים שיפורים ברווחה החברתית. מטרתו של המרכז לרווחה היא לקדם את המושג של רווחה (well-being) כמטרה לגיטימית ומועילה של מדיניות, ולספק לאנשים את התובנות והכלים להגדיר מחדש עושר במונחים של רווחה.
השלב הראשוני של הפרויקט התמקד בפיתוח של רשימה ארוכה של פעולות לשיפור הרווחה תוך התבססות על הראיות בדו"חות של "אתגרי פורסייט" ( Foresight Challenge Reports) וכן מהספרות הגדלה והולכת בתחום הפסיכולוגיה החיובית. האתגר היה לצמצם רשימה ארוכה זו לרשימת קצרה שתשקף ממצאי מפתח במחקר. השלב השני של הפרויקט עסק בהעברת מסרים ברורים וקליטים לגבי הפעולות. ראו פירוט של המתודולוגיה בנספח 1.
רווחה מושג הרווחה (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומערבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם. התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.1
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי במיקוד בתחום הפסיכולוגיה ממחלות לרווחה. התפתחותה של הפסיכולוגיה החיובית והמדע של הרווחה הביאו איתם עניין רב יותר בקביעת הסיבות היסודיות של תפקוד תקין ושל הרגשה טובה. כפי שסיכם את הנושא הדו"ח של פרופסור ג'נקינס: "אנחנו עדיין לא יודעים איך מתייחסות זו לזו הבריאות הנפשית החיובית והשלילית. יש מספר ראיות כי שני המימדים עשויים להיות בלתי תלויים זה בזה, במקום להיות שני קצוות מנוגדים של מימד אחד." 2 הסקירה המדעית של פרופסור הופרט חוקרת את היחסים האלה בפירוט רב יותר, ומסכמת כי "בעוד כמה גורמים משפיעים גם על רווחה נפשית וגם על מועקה נפשית, ישנם גורמים אחרים המשפיעים רק על הרווחה הנפשית.3
המחקר הראשון בבריטניה שנועד למדוד את הרווחה, מעריך כי רק 14 אחוזים מהאוכלוסייה הם בעלי רמה גבוהה של רווחה, המכונה "פורחת" (flourishing). עוד 14 אחוזים הם בעלי רווחה נמוכה מאוד, דבר שאינו כולל פרטים שאובחנו כבעלי הפרעה נפשית.4 קיים מגוון שלם של גורמים הקובעים את רמת הרווחה האישית, אבל הראיות מצביעות על כך כי הדברים שאנו עושים והדרך שבה אנו חושבים, יכולים להיות בעלי ההשפעה הגדולה ביותר.5
מבוא למהדורה העברית
העיתונות והממשלה מתייחסות ב-60 השנים האחרונות ל"צמיחה כלכלית" – הגידול בתוצר המקומי הגולמי - כאל המדד, בה' הידיעה לבדיקת הרווחה החברתית. הדבר נעוץ ביסודות התאוריה הנאו-קלאסית, שטוענת שרווחת הפרט מסתכמת בצריכת מוצרים, ובכמות הזמן פנוי שלו. מדידת הרווחה של החברה כולה, נבנית על ידי סכימה של כלל ההוצאות שהפרטים מוציאים על מוצרים (תוך כדי זניחת המדידה של זמן פנוי).
החשיבה על "גבולות לצמיחה" החל משנות ה-60, יצאה כנגד הרעיון שניתן ורצוי להגדיל עוד ועוד את הצמיחה החומרית, משום שהדבר גורם לכילוי חומרי הגלם המתחדשים והמתכלים, לפגיעה הולכת וגדלה במערכות הסביבתיות, ויכולה אף לגרום ולהיגרם מתופעות חברתיות שליליות כמו פשיעה, השמנת יתר, בעיות נפשיות, תאונות דרכים, סכסוכים במשפחה ועוד. הוגים שונים בספרות הכלכלית והחברתית ביקרו את הרעיונות של האדם הכלכלי שמגיע למקסימום רווחה בצורה רציונלית ואנוכית על ידי קניית עוד ועוד מוצרים בשוק, ותוך התעלמות מתחומי חיים אחרים כמו הקשרים עם המשפחה והחברים, תחושת הביטחון ברחוב ובבית, הניכור החברתי ועוד. תחומים המשפיעים על הרווחה מחד, ומושפעים מהכלכלה מאידך. תורת המערכות המורכבות הציגה רעיונות חדשים כמו הגחה ובכך ערערה את האמונה לפיה המערכת היא סך חלקיה, או החברה היא סך היחידים שבה. ליחסים בין הפרטים יש חשיבות מעבר לחשיבות של מצבו כל אחד מהפרטים, ולכן אי אפשר להסיק ממודל מיקרו על מצב החברה.
חלק ממטרותיה של הכלכלה האקולוגית, הוא חיפוש דרכים לשיפור רווחת האדם בתוך חברה המתנהלת בצורה מקיימת או ששואפת להגיע להתנהלות כזו. אנו שמים לב איפה להתקדמות בתחומים של כלכלה התנהגותית, ופסיכולוגיה חיובית. התקדמות זו יכולה לסייע לחשיבה אודות כלכלה בת קיימא בשני מישורים:
המישור המיידי המתבטא בתוספת לשורה של מדדים המהווים השלמות או חלופות לתמ"ג ככלי מדידה לרווחה חברתית. (כלים כמו מדד הפלנטה המאושרת, אינדקס הרווחה של האו"ם, מד קידמה אמין וכו'). בצד היותם כלים שמודדים את הרווחה בצורה שונה, הם גם מסייעים ליצור חזון של קידמה חברתית אחרת.
המישור הרחב יותר הוא הצטרפות למחקרים, עבודות ותחומי מחקר שבונים את הגשרים בין עולם של "מדעי הטבע" לבין מדעי החברה. מדעי החברה שהתבססו עד כה בעיקר על הנחות פילוסופיות שצמחו במערב אירופה במאה ה-18 וה-19, צריכות לעבור לבסיס מוצק ואמפירי יותר שקשור לראיות ממדעי הטבע (נזכיר לדוגמה את הספר רובים, חיידקים ופלדה ואת החזון של מחברו, ג'ארד דיימונד ל"מחקר היסטורי אנושי מדעי" שמעוגן יותר לראיות ולרעיונות מתחומי מדע כמו גאוגרפיה ואקולוגיה). בשמחה רבה, שמענו על הניסיון של הממשלה הבריטית לזהות גורמים שיכולים לשפר את רווחת האוכלוסייה, ואנו גאים לתרגם ולחשוף בפני הקורא העברי את הדו"ח הבא, הנוגע לפעולות ברות יישום המאפשרות לפרטים בחברה לשפר את רווחתם המיידית.
אנו מקווים שמסמך זה יועיל לקוראים בו, כמו גם יתרום לשינוי השיח החברתי על רווחה, כלכלה חברה וסביבה. דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא, נובמבר 2010.
תהליך הבחירה
מתוך בסיס גדול של ראיות, וכן מכמות גדולה של חומר, עלו כמה שיקולי-מפתח שהנחו את תהליך הבחירה של אוסף הפעולות לשיפור הרווחה האישית. הנקודות הבאות משקפות הן את הקריטריונים המפורטים בתקציר הפרויקט והן את הממצאים מתחומי קידום בריאות הנפש והרווחה, בדבר הצלחתן של גישות מבוססות התערבות להביא לשינוי התנהגותי.
- התבססות על ראיות
כמפורט בתקציר הפרויקט, המטרה היתה ליצור אוסף פעולות שמתבססות על ראיות. יצוין, עם זאת, כי יש מעט ראיות אפידמיולוגיות שבוחנות אמצעים וגורמים של רווחה. יתר על כן, בספרות קיימת שכיחות גדולה יותר של מחקרי-חתך, אשר לא בוחנים את הרווחה בקרב אותם פרטים למשך תקופה ארוכה.6 לפיכך, ברוב המקרים קשה לקבוע סיבתיות בביטחון. עם זאת, מחקרים עדכניים יותר החלו לבחון את היעילות של התערבויות ספציפיות בקידום של רווחה, ואלו מספקים תובנות בקשר לגורמים שבהם צריכה להתרכז גישה ממוקדת.
ראוי גם לציין כי יש מעט מאוד ספרות, אם בכלל, על עוצמות הגורמים המשפיעים. דבר זה אומת בראיונות עם מנהיגי תוכנית האתגרים.7 לכן, קשה לפרט ולהשוות את ההשפעה של פעולות שונות על קידום הרווחה. בשלב זה, קיימת הסכמה כללית כי חשוב לשמור על גישה הוליסטית לשיפור רווחת האדם.
- משיכה אוניברסלית
כפי שצויין בהצעת הפרוייקט, המטרה היתה לייסד אוסף כללי של פעולות שפונות לקהל רחב. לדוגמה, היה חשוב לנו להשיג ראיות על ההשפעה של פעולות לשיפור הרווחה האישית עבור אנשים בגילאים שונים.
- התמקדות בפרט
תקציר הפרוייקט נועד כדי לתכנן אוסף של פעולות המשפרות את רווחת הפרט ברמה האישית. אי לכך, פעולות שממוקדת בכיוון החברתי או ברמה הממשלתית אינן ניתנות ליישום על ידי פרטים בחייהם שלהם.
- הצורך במגוון
ראיות מתחום הפסיכולוגיה החיובית מצביעות על כך כי כל אוסף של פעולות בנות קיימא יצטרכו להתגבר על הנטייה ל"הסתגלות הדונית" (Hedonic adaptation). בהתחשב בכך שחזרה על פעולות יכולה להקטין את העוצמה שלהן, נטען כי אסטרטגיות צריכות להיות מגוונות כדי שהן ישארו "טריות".8 בדרך זו, הגישה אליהן היא לא מתוך תחושה של חובה.
חשוב, לכן, כי נושאי הפעולות יהיו נבדלים בבירור. באופן זה, אנשים יכולים לנסות גישות שונות לקידום הרווחה שלהם ללא תחושה כי המאמצים שלהם קופאים על השמרים. זאת ועוד, גישות שונות יתאימו לאנשים שונים. כשקהל היעד הוא אוכלוסיית בריטניה, מגוון היא גישה אחת כדי לתפוס את תשומת הלב של אוכלוסיות שונות וכדי לרתק אנשים רבים ככל האפשר.
הבסיס העובדתי
מבסיס רחב של ראיות, עולה רשימה ארוכה של פעולות (ראו נספח 2). רשימה זו צומצמה לאוסף של חמישה מסרים מרכזיים על בסיס הראיות סביב יחסים חברתיים, פעילות גופנית, מודעות, למידה והענקה.
כדי לתקשר ביעילות את הגורמים משפיעים העיקריים על רווחה, אורגנו המסרים לתוך חמש פעולות מפתח, שכל אחת מהן מספקת דוגמאות של התנהגות ספציפיות יותר שמשפרות את הרווחה.
רשימה קצרה של פעולות
התחברו...
התחברו עם האנשים סביבכם. עם משפחה, חברים, עמיתים ושכנים. בבית, בעבודה, בבית הספר או בקהילה המקומית שלך. חשבו על אלה כעל אבני היסוד של החיים שלכם ולהשקיע זמן כדי לפתח אותם. בנייה של קשרים אלה תתמוך בכם ותעשיר אתכם בכל יום.
ראיות מדו"ח האתגרים של פורסייט
הראיות שעולות מדו"ח האתגרים של פורסייט מצביעות כי יחסים חברתיים הם קריטיים לקידום רווחה וכי הם מתנהגים כחוצץ או בולם זעזועים כנגד מחלה נפשית. נראה כי זה המקרה עבור אנשים מכל הגילאים.
הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16–64 בבריטניה מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.[1] זאת ועוד, רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.[2][3] חשוב לציין, כי ממצאים אלה משתקפים בתוצאות סקרים, שמראים כי אנשים רוצים לבלות יותר זמן עם אנשים שחשובים להם.
מנתונים מסקר ההתנהגות הבריטי (British Attitude Survey) משנת 2005 עולה כי מאז שנת 1989 חלה עליה מתמשכת בקרב גברים ונשים כאחד המעדיפים להשקיע יותר זמן עם המשפחה ועם חברים ופחות זמן בעבודה. [4] [5] ממצאים דומים מסקר קרן העבודה (Work Foundation Survey) מצביעים כי השקעת זמן לפעילות פנאי, זמן עם בן הזוג, עם הילדים, חברים ומשפחה, הן הסיבות הנפוצות שעליהן מצהירים מועסקים כסיבה לרצון לעבוד פחות. [5][6]
ראיות אחרות
הראיות שצוטטו בדו"ח "אתגרים" של פורסייט התמקדו בעיקר בחשיבות של רשתות חברתיות כאמצעי הגנה וריכוך נגד מחלה נפשית. מחקרים גילו גם כי אנשים שמחים הם בעלי קשרים חברתיים חזקים יותר יחסית לאנשים פחות מאושרים. 16 בעוד שקשה לקבוע את הסיבתיות של השפעה זו (ייתכן שאנשים מאושרים נוטים ליצור יותר קשרים), מחקרים מהתחום של הון חברתי מציעים כי רשתות חברתיות מקדמות תחושה של שייכות ורווחה.17 מחקר עכשווי שהשתמש בנתונים מסקר הפנל החברתי-כלכלי הגרמני הראה כי מטרות חיים שמקושרות למחוייבות למשפחה, חברים ולמעורבות פוליטית וחברתית מקדמות את הסיפוק מהחיים. 18 בניגוד לכך, מטרות חיים המקושרות להצלחה בקריירה ועם רווחים חומריים היו הרסניות עבור סיפוק בחיים.19 לאור הממצאים האלה, ניתן למתן את ההשפעה על ידי קשרים חברתיים חזקים בקבוצה הראשונה.
הרציונל להכללה
היות והראיות מצביעות כי תחושת של קרבה אל, והערכה על ידי, אנשים אחרים היא צורך אנושי בסיסי ודבר שתורם לתפקוד תקין בעולם, הרעיון כי להתחבר לאנשים אחרים נראה כמפתח לכל אוסף של פעולות. נראה סביר כי ההרכב של הרשתות החברתיות הוא ככל הנראה שונה מאוד בין פרטים שונים ובקרב אותם אנשים לאורך תקופה ארוכה.
אדם יכולה להיות ברשת חברתית רחבה, להתרועע עם הרבה מאוד אנשים, אבל היחסים שלהם יכולים להיות לא קרובים או אולי חסרי עומק. באותה מידה, לאדם יכולים להיות קשרים חברתיים חזקים אבל עם קשרים מועטים מחוץ לרשת הליבה שלו. קשרים חברתיים חזקים מספקים תמיכה, מעודדים והם בעלי משמעות. יחסים רחבים יותר, שהם מלאכותיים יותר הם חשובים לתחושת החיבור, הכרות ותחושת ערך עצמי שמקושרת למיקום של הפרט בתוך הקהילה. המסר המרכזי שיש להעביר הוא כי הקדשת זמן ומרחב הן לחיזוק והן להרחבה של רשתות חברתית חשובה לרווחה.
פעלו...
צאו להליכה או לריצה. צאו החוצה. רכבו באופניים. שחקו משחק. עסקו בגננות. רקדו. פעילות גופנית גורמת לכם להרגיש טוב. והכי חשוב, גלו את סוג הפעילות גופנית שמהנה אתכם מבחינה פיסית, ושמתאימה לרמת הניידות שלכם ולכושר הגופני שלכם.
ראיות מדו"ח האתגרים של פורסייט
פעילות גופנית סדירה קשורה לתחושה גדולה יותר של רווחה ולשיעור נמוך יותר של דיכאון וחרדה בכל גיל.20 עם זאת, לא ברור האם לפעילות גופנית סדירה יש השפעה ישירה על תחושת רווחה או האם רווחה היא דבר שמעודד פעילות גופנית קבועה.
יחד עם זאת, במקרה של ילדים לפחות, הועלתה טענה כי "פעולה היא מרכזית להכרה"21 מחקרים ארוכי טווח מספקים כמה ראיות שמצביעות על כך שפעילות גופנית מגינה כנגד ירידה קוגניטיבית בשלבים מאוחרים יותר בחיים וכנגד תחילת תסמיני דיכאון וחרדה.22 בכמה מקרים, מחקרי התערבות הראו כי פעילות גופנית יכולה להיות יעילה כאמצעי טיפול, למרות שהדו"ח מסכים כי עד כה בוצע מחקר מועט כדי לבחון את השאלה כיצד להשיג שינויים בני קיימא באורח החיים, במיוחד בכל הנוגע לשמירה על פעילות גופנית.23
מחקרים מצביעים על כך כי פעילות גופנית לא צריכה להיות נמרצת במיוחד, לפחות בתפקידה כהגנה על ה[[הון נפשי|הון הנפשי]. עם זאת, לא ידוע מספיק מהם נתוני הפעילות הגופנית משפרים את ההון הנפשי בצורה טובה - איזה סוג פעילות (אירובי או אנאירובי), מה התדירות, עוצמה או משך הפעילות.24 החוקרים מתחילים לבחון את השפעת הגורמים המתווכים בהשפעות הפעילות הגופנית על הרווחה. כמה מחקרים התמקדו בתגובות ביו-פיזיות לפעילות גופנית, בעוד שאחרים התמקדו במנגנונים פסיכולוגיים. לדוגמה, עיסוק בפעילות גופנית נחשב כדבר מועיל לרווחה על ידי כך שהוא משפר את הדימוי העצמי של הפרט לגבי היכולת שלו לשנות, תחושה של שליטה וכן התחושה של יכולת התמודדות. הדבר גם מסיח את הדעת ממחשבות שליליות.25
ראיות אחרות
כמה ראיות מצביעות על כך כי כדי להקטין במידה ניכרת סימני דיכאון, יש צורך לקיים את הנחיות לבריאות-הציבור הקוראות לפעילות גופנית מתונה 3–5 פעמים בשבוע.26,27 עם זאת, יש ראיות לכך כי ניתן לשפר את ההרגשה ומצב הרוח בפרצים יחידים של פעילות בת פחות מ-10 דקות.28,29 משמעות ממצאים אלה היא כי שינויים קטנים ברמות הפעילות של אנשים שמבלים את כל היום בישיבה, או של קשישים תחזק את רווחתם.
הרציונל להכללה
בעוד שבסיס הראיות עדיין מתפתח, נראה כי התפתח קונצנזוס כללי בדבר חשיבות הפעילות גופנית לרווחה. נראה כי הדבר חיוני עבור אנשים בכל הגילאים, הן כמנגנון להאטת הירידה בכושר התפיסה (קוגניציה) עם הגיל, והן כדי לקדם את הרווחה. פעילות גופנית לא בהכרח צריכה להיות חזקה במיוחד כדי לשפר את ההרגשה. לדוגמה, פעילות בקצב איטי יותר, כמו הליכה, יכולות גם להנות מהיתרונות של עידוד אינטראקציות חברתיות בזמן הפעילות הגופנית. המסרים יעודדו אנשים לשקול את רמות הפעילות הגופנית ואת רמות הניידות כשהם מגיבים לעצה.
שימו לב...
גלו סקרנות. התבוננו בדברים היפים. שימו לב לחריג. הבחינו בשינוי העונות. התענגו מרגעי הקסם, בין אם אתם הולכים לעבודה, אוכלים צהריים או משוחחים עם חברים. גלו מודעות לעולם סביבכם ולרגשות שלכם. הרהור וחשיבה על החוויות שחוויתם יעזרו לכם לגלות הערכה כלפי מה שחשוב עבורכם.
ראיות מדו"ח האתגרים של פורסייט
המחקר של מקרי התערבות התמקד בזיהוי שינויים בהתנהגות, שעשויים לפעול כמנגנונים אפשריים לקידום רווחה אישית.30 מחקרים הראו כי הכשרה בת 8 עד 12 שבועות בנושא מודעות לתחושות, למחשבות ולהרגשות שיפרה את הרווחה למשך מספר שנים.31 תוכנית "יכולת התאוששות מהירה" בפנסילבניה (The Pennsylvania Resiliency Programme) מבוססת על טכניקות טיפול התנהגות קוגניטיבית ופותחה עבור ילדי בית הספר היסודי.32 היא יושמה בבתי ספר בשלושה מחוזות בבריטניה כחלק מפרוייקט רווחה מקומית של קרן יאנג (Young Foundation’s Local Wellbeing)33
ראיות אחרות
מחקרים הראו כי גם המצאות במצב שקרוי שימת-לב ( 'המצב בו נמצאים קשובים ומודעים למה שמתרחש בהווה') מנבא מצבים נפשיים חיוביים, התנהגות של משמעת עצמית והגדלת ההכרות עם העצמי.34 התאוריה של נחישות-עצמית (Self-determination) טוענת כי מודעות פתוחה היא בעלת ערך חשוב במיוחד בבחירה של התנהגויות שעולות בקנה אחד עם הצרכים, הערכים ותחומי העניין של פרט מסויים.35 התנהגות של משמעות-עצמית זו נחשבת כחשובה לרווחה.36
הרציונל להכללה
להזכיר לעצמך "לשים לב", הוא צעד לכיוון הנכון לעבר חיזוק והרחבת המודעות במרחב הפנימי. מחקרים הראו כי להיות מודע למה שמתרחש בהווה משפר את הרווחה בצורה ישירה. מעניין לציין כי התענגות מחוויה יכולה לסייע להחזיר אל כנם את הקדימויות שבחרנו לחיים.37
זאת ועוד, מודעות מועצמת מגבירה את ההבנה העצמית של הפרט ומאפשרת לו לקבל החלטות שמתאימות לערכים ולמניעים הפנימיים שלו\שלה. אולי, שלא במפתיע, מחקר על הפעולות שמכוונות לחזק את הרווחה מצא גם כי יעדים לשינוי התנהגותי צריכים להיות מיושרים עם הערכים האישיים כדי שימולאו בהצלחה.38 ההשלכות של הראיות היא כי ניתן להשיג שינוי התנהגותי מתמשך רק עם ההתערבויות המוצעות מופנמות ומקבלות תחושת שייכות בידי הפרט. הגברת המודעות העצמית על ידי תשומת לב יכולה להנות מהיתרון הנוסף של הגברת תהליך זה.
המשיכו ללמוד...
נסו משהו חדש. גלו מחדש תחום עניין ישן. הירשמו לקורס ההוא. קחו אחריות על תחום שונה בעבודה. קנו אופניים. למדו לנגן על כלי נגינה או לבשל אוכל שחביב עליכם. הציבו אתגר שתיהנו להתקדם אליו ולהשיגו. לימוד של דברים חדשים יהפוך אתכם לבטוחים יותר בעצמכם בנוסף על היותו דבר שכיף לעשותו
ראיות מדו"ח האתגרים של פורסייט
ללימוד יש תפקיד חשוב בהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של ילדים.39 ההמשך, של לימודים באמצעות החיים, מספק יתרונות בדמות שיפור בהערכה העצמית של הפרט, עידוד אינטראקציה חברתית וכן חיים פעילים יותר.40 עדויות אנקדוטליות רומזות כי ההזדמנות למעורבות בעבודה או בפעילות חינוכית עוזרת להוציא אנשים מבוגרים ממצבי דיכאון.41
נמצאה התאמה בין לימודים בקרב מבוגרים לבין השפעות חיוביות על הרווחה, דיווחים על שביעות רצון מהחיים, אופטימיות ויעילות.42,43 אין זה סביר כי קשר זה מתקיים רק בכיוון אחד, אך מחקרים מצביעים על כך כי השתתפות בלמידה לאורך החיים משפיעה באופן חיובי על הרווחה והחוסן של פרטים. השפעות אלה מתווכות על ידי הערכה עצמית, היכולת לגרום לשינוי בעצמך, תחושה של מטרה ותקווה, כשירות, ויצירת קשרים חברתיים.44
הנוהג של הצבת יעדים, שקשור במיוחד ללימוד של מבוגרים, קושר בצורה חזקה עם רמות גבוהות יותר של רווחה. מחקרים תצפיות וניסויים כאחד מצביעים על כך כי הקידום של הרווחה קשור להתנהגות מכוונת מטרות כאשר המטרות נוצרו בצורה עצמית, הן מטרות שניתן להתקרב אליהן בצורה הדרגתית, והן חופפות לערכים האישיים של הפרט.45
ראיות אחרות
נטען כי תחושות הסיפוק שמקושרת הן להתקדמות והן להשגת יעדים, מתווכת את ההשפעה של הצבת יעדים על רווחה. מחקר שנעשה לאחרונה, הראה כי לימוד הצבת מטרות אישיות ויכולות תכנון משפר את הרווחה.46 משתתפים קיבלו 3 מפגשים בני שעה או שהם גמרו את התוכנית בזמנם הפנוי. השתתפות בהתערבות, בין אם בקבוצות או כיחידים, שיפרה את הרווחה ביחס לקבוצת ביקורת שלא קיבלה התערבות. המשמעות היא כי ניתן ללמוד כישורים של קביעת יעדים ותכנון.
הרציונל להכללה
לא ניתן להגיד כי כל סביבות הלימוד מתורגמות לחוויות ולתוצאות חיוביות עבור הרווחה.47 עם זאת, פעילות הלמידה בפני עצמה חשובה מאוד לרווחה. הוכח כי גם להתנהגות מוכוונת-מטרות יש השפעה חיוביות על רווחת הפרט, במיוחד כאשר ההחלטה לעסוק בלימוד תואמת מניעים וערכים פנימיים.
העניקו...
עשו משהו נחמד למען חבר, או למען אדם זר. הודו למישהו. חייכו. נדבו את הזמן הפנוי שלכם. הצטרפו לקבוצה קהילתית. הביטו החוצה, כמו גם פנימה. לראות את עצמכם, ואת העושר שלכם, כמקושרים לקהילה רחבה יותר יכול להיות דבר מתגמל מאוד ומאפשר יצירת קשרים עם האנשים שמסביבך.
בהתחשב בכך שתמריצים ולחצים חיצוניים יכולים להקטין את המוטיבציה לבצע פעולות, אפילו אם הן מעניינות מבחינה פנימית, 48 חשוב כי המסרים סביב פעולה זו יופנו לכיוון לימוד פורמלי ובלתי פורמלי כאחד, ושאין ללימוד בהכרח מטרות שימושיות (כמו קידום בעבודה, השגת תעודה, וכו').
ראיות מדו"ח האתגרים של פורסייט
מחקרים מתחום מדעי המוח הראו כי שיתוף פעולה הדדי קשור בתגובה נוירולוגית משופרת באזורי הגמול של המוח, דבר המצביע על כך כי שיתוף פעולה חברתי הוא דבר מתגמל מבחינה פנימית.49 כפי שמעיר פרופסור קירקווד (Kirkwood ), "הרוב המכריע של ההתנהגות שלנו מונע על ידי השגת תגמולים או הימנעות מעונשים אשר משנה התנהגות על ידי חיזוק".50
גירוי הולם של מערכת הגמול הזאת, במיוחד בשלב מוקדם בחיים, תורמת לרווחים בתפקוד הקוגניטיבי והחברתי שהם קריטיים להתפתחות של הון נפשי ושל רווח. ואכן, ההגדרה של רווחה נפשית בדו"ח פורסייט אומרת כי היא משתפרת כאשר הפרטים יכול להשיג תחושת מטרה בחברה, וכך לתרום לקהילה שלהם. ולכן, עזרה, שיתוף, והענקה והתנהגויות המכוונות לעבודה בצוותים יהיו ככל הנראה מקושרים עם עליה בתחושה של ערך עצמי ועם רגשות חיוביים.
השתתפות בחיי חברה וקהילה משכה הרבה תשומת לב בשדה המחקר של הרווחה. תחושות אושר וסיפוק בחיים קושרו בצורה חזקה עם השתתפות פעילה בחיי הקהילה.51 עבור אנשים מבוגרים יותר, פעולות התנדבות קשורות להשפעה חיובית חזקה יותר ולעוד לימודים בחיים.52 בעוד שהצעת תמיכה לאחרים קושרה לתמותה מופחתת.53
ראיות אחרות
אנשים המדווחים על עניין רב יותר בסיוע לאחרים, נוטים יותר לדרג את עצמם כמאושרים. מחקר על פעולות לקידום אושר הראה כי ביצוע מעשי חסד פעם בשבוע במשך תקופה של שישה שבועות מקושר לגידול ברווחה, בהשוואה לקבוצת ביקורת.54 במחקר קודם, גילו הארלו וקאנטור (Harlow and Cantor) כי השתתפות במשימות משותפות כמו שירות לקהילה וחיים חברתיים היא מנבא חשוב לסיפוק בחיים גם לאחר ניפוי השפעות כמו שיפור הבריאות, דיווח עצמי על הרגשת חיוניות, תמיכה חברתית ותקופות קודמות של שביעות רצון מהחיים.55 מעורבות בחיים החברתיים היתה חשובה במיוחד לשביעות הרצון של אנשים בגמלאות. למרות שיש לציין כי נכון לעכשיו, אין הרבה עקביות בספרות בנוגע לשאלה מהם ההיבטים הספציפיים של רווחה שמתחזקים בעקבות פעולות התנדבות ומעורבות או מה הן הפעולות המסויימות שגורמות להשפעות החיוביות המשמעותיות ביותר.56
הרציונל להכללה
הראיות מצביעות על כך כי תפיסות הדדיות ושל 'להחזיר' לאחרים מקדמות את הרווחה של אנשים בכל הגילים. התנהגות מסוג זה יכולה להיות בעלת חשיבות מיוחדת לפיתוח של הכרה חברתית בקרב ילדים ואנשים צעירים. עבור מבוגרים, בעיקר גמלאים, נתינה ושיתוף הם בעלי חשיבות להגדרת תחושה של מטרה בקהילה ותחושה של ערך עצמי.
אי לכך, בהכנת אוסף פעולות, ונראה חשוב להדגיש את הקשר בין רווחת הפרט ובין רווחת הקהילה. לעומת זאת, אוסף פעולות שמתמקדות רק בפעילויות צרות יותר שמכוונות פנימה, לא סביר שיהיה יעיל לקידום הרווחה. יתר על כן, נתינה ושיתוף הם בעלי קשר ארוך טווח ועקיף יותר עם הרווחה בכך שסוגים כאלה של התנהגות הם בעלי פוטנציאל להוביל ליחסים חדשים וחזקים יותר בעתיד.
רשימה ארוכה של פעולות
האוסף של חמש הפעולות בהן דנו למעלה גובש מתוך רשימה ארוכה יותר של רעיונות (ראו טבלה 1 בנספח 2 לפרטים נוספים). ככלל, מהרשימה הקצרה הוצאו נושאים שונים משלוש סיבות עיקריות:
- הפעולות הציעו שינוי ברמה הארגונית / חברתית.
- הראיות לא היו משכנעות דיין.
- הנושא לא נדון במפורש בדו"ח האתגרים של פורסייט.
רווחה בעבודה
קיימות ראיות טובות מ-"דו"ח רווחה בעבודה" שמצביעות על הצורך בכמה פעולות שממוקדות באופן ספציפי בחיי העבודה.57 אכן, ההשפעות של אבטלה על רווחה תועדו בצורה נרחבת.58,59 עבודה עשויה להיות טובה עבורנו בגלל שהיא מחזקת קשרים חברתיים והיא יכולה לספק זירה לעיסוק משמעותי במשימות, ממנו אנו שואבים תחושות של ערך עצמי וסיפוק. עם זאת, קיים מגוון רחב של גורמים שנחוצים כדי לשפר את התועלות מעבודה, כולל שעות עבודה סבירות ועומס עבודה סביר, ניהול תומך, אוטונומיה, ביטחון תעסוקתי וערכים שתואמים להשקפת העולם של הפרט.
כשמתבוננים בדרכים האפשריות לשיפור הרווחה בעבודה, נראה כי רוב הפעולות המעשיות נועדו ליישום ברמת הארגון או הממשלה. חשבנו על כמה דברים שהאדם הבודד יכול לעשות; לדוגמה לדון בתנאי העבודה שחשובים להם עם המנהל שלהם. עם זאת, נראה כי האפקטיביות של כל הפעולות מסוג זה, יהיו תלויות בעיקר בשאלה כיצד שינויי התנהגות אלה יתקבלו על ידי ההנהלה. לכן, קווי ההנחיה ישפיעו על הרווחה בהצלחה רק כאשר יש טיפוח של תרבות שיתוף פעולה בין המעביד והעובד . עם זאת, כמה מהפעולות הגנריות ברשימה הקצרה כמו "להתחבר" ו"להמשיך ללמוד" הן רלוונטיות גם לסביבת העבודה, וכדי להדגיש נקודה זו, הכללנו מילים שמתאימים ספציפית לעבודה כמו "עמיתים".
תזונה
היתה הסכמה רחבה בקרב מנהיגי תוכנית "האתגר" כי תזונה מאוזנת חשובה לרווחה. גם המכון הלאומי לבריאות הנפש באנגליה מציין "אכילה נאותה" במסגרת שלו לשיפור הבריאות הנפשית והרווחה באנגליה.60. עם זאת, בחרנו לא לכלול פעולה בתחום התזונה משלוש סיבות.
ראשית, העדויות על התפקיד של גורמים תזונתיים שונים היא מורכבת כל כך עד כי הקשר הישיר בין אכילה נאותה לבין הרגשה טובה נותר מעורפל, על עוד לא נערכו מחקרים נוספים.61 שנית מטרתנו היתה לבחור את ההתערבויות הנגישות ביותר, ולכן הבחירות שלנו היו במידה מסויימת מוכתבות על ידי הפעולות שלא נשענו על משאבים חיצוניים (כמו כסף, גישה לאזורי מסחר ועוד) כדי שיהיו קוסמים יותר לשימוש. שלישית, אוכלוסיית בריטניה קיבלה מסרים על אכילת מזון בריא לשם קידום הבריאות הגופנית, כך שהרגשנו כי הדחיפות להעלות את המודעות בנושא זה היא קטנה יותר.
טבע
דו"ח הבריאות הנפשית מדגיש את התנאים הגאוגרפיים (עירוניים או כפריים) כגורמים שמשפעים על שינויים בהתנהגות הנפשית.62 עיור מוגבר מצוין כאחד מגורמי הסיכון עבור מגמות עתידיות בהפרעות נפשיות. ראיות הולכות ומצטברות מצביעות על כך שקשר עם העולם הטבעי הוא גם דבר שתורם לבריאות הנפשית.63 מחקרים על מקומות המגורים בארצות הברית הראו כי הקצאה רנדומלית של בניינים מעודדת רווחה במשתתפים שמקבלים בתים קרובים לטבע. דבר זה תומך בתאוריה לפיה מרחבים ירוקים מקטינים את העייפות הנפשית, דבר שמאפשר לנו יכולת טובה יותר להתמודד עם נושאים בחיים.64 בעוד שנושא זה לא נחקר ישירות בדו"ח אתגרי פורסייט, על החוזק של המחקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית, יש כמה התייחסויות עקיפות לטבע בפעולות של "היה פעיל" ו"שים לב".
פעולות לשינוי
איור 1: מודל המתאר כיצד עובדות אוסף הפעולות כדי לשפר את הרווחה.
כפי שרומזות הראיות, ידוע כי כל תחום פעילות (להתחבר, להיות פעיל, לשים לב, להמשיך ללמוד ולהעניק) משפרת את הרווחה האישית. המודל מציע כי אימוץ העצות האלה משפרת את הרווחה האישית על ידי שהיא משפרת את ההרגשה של אדם וכן על ידי שיפור ההון הנפשי שלה. הפעולות משפיעות בעיקר על הרווחה ועל ההון הנפשי על ידי התערבות ברמה של "תפקוד" הן עשויות להיות דבר בלתי מספק כדי לספק "תפקוד טוב" בשלמותו, אבל לפי הראיות עד כה, הן משחקות תפקיד חיוני בהספקת צרכים ליחסים חיוביים, אוטונומיה, מיומנות ובטחון.
נושאי הפעולה נועדו לקדם לולאות משוב חיוביות משלהן, כך שהן יעודדו פעולות דומות ותכופות יותר שמביאות לשיפור הרווחה. לדוגמה "להעניק" על ידי עשיה של משהו נחמד למישהו אחר, יגרום בדרך כלל לתגובה של "תודה", דבר שמעצים את תחושת הסיפוק ואת ההסתברות לעשות מעשה נחמד נוסף. לחלופין, לימוד של מיומנות חדשה (איך לבשל את המזון החביב עליך) עשוי להוביל לתחושה של הישג וכתוצאה מכך תחושה חזקה יותר של יכולת ועצמאות, דבר שבתורו מוביל לתחושה של סיפוק והערכה עצמית. דבר זה בא לידי ביטוי במחקרים שמוצאים כי פשוט על ידי זה שיש להם תחושות חיוביות משנה את הדרך שבה אנשים חושבים ומתנהגים ומחזק משאבים פסיכולוגיים כמו אופטימיזם ועמידות esilience) ). 65
לולאת משוב בין הרווחה וההון נפשי פועלת בשני הכיוונים, והיא מייצגת מספר רב של קשרים אפשריים בין שני הדברים. לדוגמה, הגיוני כי תחושת שמחה יכולה להוביל לחוסן גבוה יותר או כי הערכה עצמית גבוהה יותר יכולה להוביל לתחושת סיפוק גדולה יותר.66 כפי שמסכם זאת Huppert "רגשות חיוביים יכולים להוביל לתפיסה חיובית יותר שבתורה יכולה לתרום לעוד רגשות חיוביים".67
מטרת אוסף הפעולות הזה הוא לתת מסר לשינוי התנהגותי ברמת הפרט הן נוסחו כך שיהיו נגישות ככל האפשר לכל האנשים באוכלוסיית בריטניה, בניסיון להתגבר הן על משאבים מוגבלים והן על תנאים חיצוניים (כמו עבודה, חיי המשפה והבריאות הגופנית) מודל זה אינו מסביר את תפקידם של גורמים מאפשרים (תשתיות ותמריצים) ברמה החברתית, שיכולים לעודד או להרתיע שינויי התנהגות של הפרט.
חשוב לציין כי לא כדי לקיים כל פעולה בצורה מקבילה. לדוגמה, אדם יכול "להיות פעיל" על ידי הליכה לעבודה ולבצע "התחברות" על ידי הליכה עם חבר. אלו הן פעולות גנריות שפונות באופן מכוון למספר גדול ככל האפשר של אנשים. עם זאת, ניתן להתאים אותם לתחומים שונים בחיים. לדוגמה, אין פעולה שמיועדת באופן ספציפי לרווחה בעבודה, אבל אדם יכול לשלב את העצה לתוך חיי העבודה שלו על ידי רכיבה באופניים לעבוד, על ידי לקיחת אחריות חדשה או כדי להשקיע קצת זמן ביצירת קשרים בתוך העבודה.
תקשור המסרים
שיווק חברתי היא גישה שונה לקידום בריאות הציבור בבריטניה. ונעשה בו שימוש כדי להתמודד עם בעיות התנהגותיות כגון אכילה בריאה, צריכת אלכוהול וסמים, עישון וחוסר פעילות גופנית..68 על ידי השאלה של טכניקות מהסקטור העסקי, מושם דגש על הכרעות עם הקהל שלך ועם התחרות שלך כדי לספק גישה ממוקדת לקוח שתפורה לפי מידותיו. Friedli מציין כמה מרכיבים עיקריים בשיווק חברתי שבהם הוא משתמש כמדריך. 69 • התחל במקום בו נמצאים האנשים • התמקד בבניית קשרים רגשיים עם קהל המטרה • היה חיובי, אופטימי ונותן השראה- מכירה של חיים בריאים ובעלי סיפוק במקום הודעות של "על תעשו". • החלפה - חייב להיות יתרון ברור כלשהו עבור ה"לקוח" אם רוצים שיתרחש שינוי.
בשלבים הראשונים של הפרויקט הזה, יצרנו רשימה ארוכה של פעולות בחשיבה סביב הבסיס העובדתי שסיפק רעיונות לגבי מה אנשים יכולים לעשות כדי לשפר את הרווחה שלהם. עם דיוק כזה הגישה לא הייתה גמישה מספיק כדי להיות מושכת להרבה אוכלוסיות. כמו כן הדבר לא לקח בחשבון שכל אזרח מתייחס להודעות הללו מנקודת מבט ייחודית. כך שההחלטה לקבץ כמה פעולות לתוך נושאים שמכוונים להיות פחות תיאוריים ויותר מושכים לקהלים רבים. כמה מהרעיונות הספציפיים יותר שהיוו את הרשימה הארוכה. הוספו לרשימת ההסברים מתחת לכל מסר מרכזי. לגישה זו יש יתרון של פנייה למספר גדול של אנשים תוך הצעות לכמה רעיונות מוחשיים כדי להניע אנשים ולספק להם השראה.
פעולות נוסחו כמטרות שניתן להתקרב אליהן במקום כמטרות שצריך להתרחק מהן. דבר זה מציב תמונה חיובית יותר, במיוחד כאשר מתקשרים בדרך שמקשרת בצורה ברורה בין הפעולה המוצעת לבין הסיכוי לחיות בצורה מאושרת ומלאה יותר. פסקת הדבר שמלווה כל מסר מרכזי אמורה לספק תפקיד מקשר זה.
נושאי הפעולה אמורים למשוך אנשים בכל שלבי החיים שלהם (נוער עד גיל זקנה). לכן, יש מאמץ מיוחד בניסוח מתאים. לדוגמה הראיות מראות שאנשים לא מזהים מונחים כמו "בריאות נפשית", 70 כדי לבנות קשר עם קהל רחב כזה, המסרים צריכים להיות קלים להבנה, ועם זאת שלא יהיו בעלי מסר צר מידי. לכן, המסרים מציעים מגוון של דוגמאות, המשתרעות מהקלה לקשה, באשר לדרכים בהן אנשים יכולים לשפר את רווחתם. ככלות הכל, אם המרחק בין המקום בו אדם נמצא לבין המקום שעליו ממליץ קמפיין לשיפור הבריאות, נתפס כגדול מידי, קיים סיכון שהמסר יתקל בסירוב.
מסקנות
על סמך הראיות שיש לנו כיום, דו"ח זה מזהה חמש פעולות מפתח סביב הנושאים של התנהגות חברתית, פעילות פיזית, מודעות, לימוד והענקה. באופן כללי, גדל בסיס הראיות סביב הגורמים המשפיעים על הרווחה. קיום של יחסים חברתיים חזקים, קיום של פעילות פיזית, ולימוד הם כולם גורמים משפיעים הן על הרווחה והן על הרגשה גרועה. לעומת זאת, יש ראיות לכך שתהליכים של הענקה ולהיות בעל מודעות גבוהה יותר, משפיעים בצורה ספציפית על הרווחה באופן חיובי. שילוב של כל ההתנהגויות האלה יסייע להגדיל את רווחת הפרט ויכול להיות בעל פוטנציאל להקטין את מספר האנשים שמפתחים הפרעות נפשיות. עם זאת, יש הסכמה בדו"ח של אתגרי פורסייט כי יש צורך בעוד עבודה על אסטרטגיות התערבות כדי להבין טוב יותר את הנושאים של סיבתיות, גודל האפקט והתנאים שמקלים על שינוי התנהגותי שיכול להישמר למשך זמן רב.
המסרים שמזוהים בדו"ח זה מיעודים להיות בעלי משיכה גנרית בעודם מציעים רעיונות לפעילות מממשיות לשיפור הרווחה האישית. המטרה שלהן היא לעודד אנשים לחשיבה על הדברים שחשובים לרווחה בחיים ואולי לתת להם עדיפות ברוטינה היומיומית. כמעט וודאי שאנשים יהיו, במידה כלשהי, מעורבים כבר בפעילות ספציפיות תחת המושגים של חיבור, להיות פעיל, לימוד וכו'. מסיבה זו, במקום לעודד אוסף חדש לגמרי של פעולות, התוצאות של קמפיין מסוג זה ממוקדות יותר בהגדלת כמות הזמן שבו אנשים משקיעים בפעילויות שידוע שהן משפרות את הרווחה.
נספח 1
מתודולוגיה Foresight contracted nef to build on the findings of the summary reviews of the Mental Capacity and Well-being Project to develop an evidence-based well-being equivalent of the health promotion dictum ‘five fruit and vegetables a day’.
The project was undertaken between April 2008 and May 2008 and comprised two stages:
1. Review of literature and initial draft list of evidence-based intervention a. A desk-based review of the key challenge area reports: Learning through life Mental health Well-being and work Learning difficulties Mental capital through life b. A review of emerging literature from positive psychology and public-facing reports from third sector organisations on interventions that enhance well-being. c. Interviews with the Challenge Leaders in person or by telephone to discuss the evidence base and viable individual-level interventions that will enhance well-being and appeal to a wide audience base. d. Interview with Sonja Lyubomirsky, a professor of psychology at the University of California, Riverside. She is an associate editor of the Journal of Positive Psychology and researches interventions for improving well-being. She has worked on translating the evidence base into ideas and activities that people can try to improve their well-being in her book, The How of Happiness.71 e. Identification of a long list of evidence-based interventions.
2. Messaging and communication a. Consultation with nef’s communications experts to re-draft the list into a communicable set of messages. b. Consultation with practitioners in the field of mental health promotion. c. Feedback from Foresight and the Challenge Leaders.
נספח 2
טבלה 1: רשימה ארוכה של פעולות מראה כמה נושאים כבר שודרו ואיך הם משפיעים הן על בריאות נפש במקרה של מחלה, והן על הרווחה.
נושא התערבות קבוצת מטרה רמה חייץ בפני בריאות לקויה הגברת רווחה מסר ישיר מסר עקיף מעורבות חברתית אוניברסלית הפרט ● ● התחבר פעילות פיזית אוניברסלית הפרט ● ● היה פעיל מודעות אוניברסלית הפרט ● ● שים לב למידה אוניברסלית הפרט ● ● המשך ללמוד נתינה אוניברסלית הפרט ● תן עבודה אוכלוסייה עובדת ארגוני\חברתי ● ● התחבר המשך ללמוד טבע אוניברסלית הפרט ● ● היה פעיל שים לב תזונה אוניברסלית הפרט ●
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חמש דרכים לרווחה תרגום לעברית באופן מעוצב (מסמך גוגל דוקס)
- אתר פורסייט
- חמש דרכים לרווחה המלצות לפעילות ברמה האישית.
- תקציר לדו"ח פורסייט על הון נפשי ורווחה, משרד המדע הבריטי
הערות שוליים
- ^ Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p91.
- ^ Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.
- ^ Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p19.
- ^ Crompton R, Lyonette C (2007) Are we all working too hard? Women, men and changing attitudes to employment. In Park A, Curtice J, Thomson K, Phillips M, Johnson, M (eds) British social attitudes: perspectives on a changing society (London: Sage Publications).
- ^ 5.0 5.1 Dewe P (2008) Well-being and work challenge report (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008) p12.
- ^ Isles N (2005) The joy of work? (London: The Work Foundation).
1 Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008). 2 Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008) p8. 3 Huppert (2008) op. cit. 4 Ibid. 5 Ibid. 6 Lyubomirsky S, Sheldon KM, Schkade D (2005) ‘Pursuing happiness: The architecture of sustainable change’ Review of General Psychology 9: 111–131. 7 The Challenge Leaders authored the Foresight Challenge Reports on the five identified challenge areas: Learning through Life, Dr Leon Feinstein, Institute of Education; Mental Health, Professor Rachel Jenkins, Institute of Psychiatry; Well-being and work, Professor Philip Dewe, Birkbeck College and Professor Michiel Kompier, Radboud University; Learning Difficulties, Professor Usha Goswami, University of Cambridge; Mental Capital through Life, Professor Tom Kirkwood, Newcastle University 8 Lyubomirsky et al. (2005) op. cit. 9 Jenkins et al. (2008) op. cit. p91. 10 Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714. 11 Jenkins et al. (2008) op. cit. p19. 12 Crompton R, Lyonette C (2007) Are we all working too hard? Women, men and changing attitudes to employment. In Park A, Curtice J, Thomson K, Phillips M, Johnson, M (eds) British social attitudes: perspectives on a changing society (London: Sage Publications). 13 Dewe P (2008) Well-being and work challenge report (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008) p12. 14 Ibid. 15 Isles N (2005) The joy of work? (London: The Work Foundation). 16 Diener E, Seligman MEP (2002) ‘Very happy people’ Psychological Science 13: 81–84. 17 Morrow V (2001) Networks and neighbourhoods: children’s and young people’s perspectives (London: Health Development Agency). 18 The German Socio-Economic Panel Study (SOEP) offers micro data for research in the social and economic sciences. The multidiciplinary SOEP is located at the DIW Berlin (German Institute for Economic Research), one of the leading research institutes in Germany. http://www.diw.de/english/soep_overview/33899.html [9 June 2008]. 19 Headey B (2008) ‘Life goals matter to happiness: a revision of set-point theory’ Social Indices Research 86: 213–231. 20 Biddle JH, Ekkekakis P (2005) ‘Physically active lifestyles and wellbeing’. In Huppert F, Baylis N, Keveme B (eds) The science of well-being (Oxford: Oxford University Press). Cited in SR-E24, which is referenced in Kirkwood T, Bond J, May C, McKeith I and Teh, M (2008) Mental capital through life Challenge Report, (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008) p20. 21 Goswami U (2008) Learning difficulties challenge report (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008) p19. 22 Kirkwood T, Bond J, May C, McKeith I, Teh M (2008) Mental capital through life Challenge Report (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008) pp20–21. 23 Ibid. p35. 24 Ibid. p21. 25 SR-E24 cited in Kirkwood (2008) op. cit. 26 Dunn AL, Trivedi MH, Kampert JB, Clark CG, Chambliss HO (2002) ‘The DOSE study: a clinical trial to examine efficacy and dose response of exercise as treatment for depression’ Control Clinical Trials 23: 584–603. 27 Dunn AL, Trivedi MH, Kampert JB, Clark CG, Chambliss HO (2005) ‘Exercise treatment for depression: efficacy and dose response’ American Journal of Preventive Medicine 28: 1–8. 28 Acevedo EO, Ekkekakis P (2006) Psycho-biology of physical activity (Champaign, Il: Human Kinetics). 29 Abdallah S, Steuer N, Marks N and Page N (2008) Well-being evaluation tools: a research and development project for the Big Lottery Fund [in press] (London: nef). 30 Lyubomirsky et al. (2005) op. cit. 31 Huppert (2008) op. cit. p13. 32 http://www.ppc.sas.upenn.edu/prpsum.htm [9 June 2008]. 33 http://www.youngfoundation.org.uk/work/local_innovation/consortiums/the_local_wellbeing_project [9 June 2008]. 34 Brown KW, Ryan RM (2003) ‘The benefits of being present: mindfulness and its role in psychological well-being’ Journal of Personality and Social Psychology 84: 822–848. 35 Ryan RM, Deci EL (2000) ‘Self-determination theory and facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being’ American Psychologist 55: 68–78. 36 See Goswami (2008) op. cit. p8, for a related discussion on the psycho-social impacts of an impaired ability to selfregulate mental states and change behaviour in response to social environmental cues. 37 Fredrickson BL (2003) ‘The value of positive emotions: The emerging science of positive psychology is coming to understand why it’s good to feel good’ American Scientist 91: 330–335. 38 Lyubomirsky et al. (2005) op. cit. 39 Goswami (2008) op. cit. p39. 40 Kirkwood et al. (2008) op. cit. p29. 41 Ibid. p36. 42 Feinstein L, Vorhaus J, Sabates R (2008) Learning through life challenge report (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008) p20. 43 Feinstein L and Hammond C (2004) ‘The contribution of adult learning to health and social capital’ Oxford Review of Education 30: 199–221. 44 Hammond C (2004) ‘Impacts of lifelong learning upon emotional resilience, psychological and mental health: fieldwork evidence’ Oxford Review of Education 30: 551–568. 45 Huppert (2008) op. cit. 46 MacLeod AK, Coates E, Hetherton J (2008) ‘Increasing well-being through teaching goal-setting and planning skills: results of a brief intervention’ Journal of Happiness Studies 9: 185–196. 47 Hammond (2004) op. cit. 48 Feinstein et al. (2008) op. cit. p9. 49 Rilling J, Glenn A, Jairam M, Pagnoni G, Goldsmith D, Elfenbein H, Lilienfeld S (2007) ‘Neural correlates of social cooperation and non-cooperation as a function of psychopathy’ Biological Psychiatry 61: 1260–1271. Cited in Kirwood et al. (2008) op. cit. p12. 50 Kirkwood et al. (2008) op. cit. p11. 51 Huppert (2008) op. cit. 52 Greenfield EA, Marks NF (2004) ‘Formal volunteering as a protective factor for older adult’s psychological well-being’ Journals of Gerontology, Series B: Psychological Sciences and Social Sciences 59B: 258–264. Cited in Huppert (2008) op. cit. p16. 53 Huppert (2008) op. cit. p15. 54 Lyubomirsky et al. (2005) op. cit. 55 Harlow RE, Cantor N (1996) ‘Still participating after all these years: a study of life task participation in later life’ Journal of Personality and Social Psychology 71: 1235–1249. 23 56 Dolan P, Peasgood T, White M (2006) Review of research on the influences on personal well-being and application to policy making (London: Defra). 57 Dewe (2008) op. cit. 58 Huppert (2008) op. cit. p12. 59 Clark AE, Oswald AJ (1994) ‘Unhappiness and unemployment’ The Economic Journal 104: 648–659. 60 National Institute for Mental Health in England (2005) Making it possible: Improving mental health and well-being in England. http://www.csip.org.uk/silo/files/making-it-possible-full-version.pdf 61 Kirkwood et al. (2008) op. cit. p19. 62 Jenkins et al. (2008) op. cit. p71. 63 Chu A, Thorne A, Guite H (2004) ‘The impact on mental well-being of the urban and physical environment: an assessment of the evidence’ Journal of Mental Health Promotion 3: 17–32. 64 Kuo F (2001) ‘Coping with poverty: impacts of environment and attention in the inner city’ Environment and Behaviour 33: 5–34. 65 Huppert (2008) op. cit. p3. 66 Fredrickson BL and Joiner T (2002) ’Positive emotions trigger upward spirals toward emotional well-being’ Psychological Science 13; 172–175. 67 Huppert (2008) op. cit. p3. 68 Stead M, McDermott L, Angus K, Hastings G (2006) ‘Marketing review: final report prepared for the National Institute for Health and Clinical Excellence (NICE)’ (Stirling: Institute for Social Marketing). 69 Friedli L (2007) ‘Social marketing and mental health debriefing’ Care Services Improvement Partnership (CSIP). P 2 70 Ibid. p6. 71 Lyubomirsky S (2007) The how of happiness: a scientific approach to getting the life you want (London: Penguin).
| תרבות הצריכה | |
|
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
 |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
|
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית | |
