תשומת לב
תְּשׂוּמַת לֵב או קשב (באנגלית: Attention) הוא היכולת להתמקד באופן מתמשך בגירוי מסוים או בפעילות מסוימת. זהו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. הקשב חיוני לתפקודן של היכולות הקוגניטיביות הגבוהות. מספר מחקרים מצאו קשר בין היכולת לשים לב לפעילות ולחוויות שלנו ברגע זה לבין אושר. כמו כן חוקרים טוענים כי הפרעות לתשומת הלב או לקשב שלנו - כמו מסכים, רשתות חברתיות, אפליקציות וכו' וכן בעיות כלכליות כמו עוני עלולים לגרום לתעוקה ולבעיות נפשיות שונות.
תשומת לב ואושר
דניאל גילברט הוא מנהל של מעבדה לחקר אושר בהרווארד. אחד המחקרים שלו הוא על הקשר בין תשומת לב לבין אושר. אפליקציה שפותחה וחולקה לכמה אלפי מתנדבים שאלה אותם, כמה פעמים ביום, מה הפעולה שהם מבצעים כרגע (לדוגמה - שטיפת כלים), איפה המחשבות שלהם נמצאות (לדוגמה - מתכנן חופשה באירופה) ומה מידת האושר שלהם מאחת עד עשר. המחקר לא מצא קשר בין סוג הפעולה שמבצעים כרגע לבין מידת האושר. המחקר מצא קשר בין המחשבות לבין האושר - נמצא מתאם חיובי בין תשומת לב שניתנה לפעולה שמבצעים כרגע, לבין מידת האושר. ככל שהמחשבות של האדם היו ממוקדות יותר בפעולה שהוא ביצע כרגע ולא בדברים אחרים -כן מידת האושר שלו הייתה גדולה יותר. [1]
מחקר זה מדגיש את החשיבות של תשומת לב לאיכות החיים ולרווחה שלנו. המחקר מאשש טענה וותיקה של בודהיזם הנוגעת לכך שחשוב שנשים לב מה קורה בהווה ונוכל להתמקד בו.
בניגוד לכך בקפיטליזם אין תשומת לב לנושא של תשומת לב. בניתוח של כלכלה נאו-קלאסית אין התמקדות בשאלה לגבי "איפה המחשבות שלנו" אלא בשאלות כמו מה אנחנו צורכים, או לכל היותר מה אנחנו עושים. אם יש התייחסות לנושא של המחשבות, בקפיטליזם הנטייה היא להמליץ על תכנון לעתיד - עליך לחשוב איך להגדיל את ההון או את ההכנסות שלך בעתיד. [2] התרבות המערבית ובמיוחד הקפיטליזם מתייחס לתשומת הלב כדבר לא חשוב שאין טעם להתעכב עליו. חוקר בשם טים רו (?) טוען כי זה פרדוקס. מצד אחד אין התייחסות לתומת הלב שלנו, ומצד שני חברות כמו פייסבוק, גוגל, ויישומים כמו משחקי מחשב ורשתות חברתיות מנסים לתפוש את תשומת הלב שלנו ולגרום לנו להישאר ברשתות חברתיות או ביישומים אחרים. תאגידים אלה מציעים לנו שירותים חינמיים וזוכים בתשומת הלב שלנו. החינם יוצר מצב שבעצם ה"מוצר" הוא האנשים - תשומת הלב שלהם נמכרת למפרסמים ולגורמים אחרים.
תוכנית פורסייט היא יחידה בתוך משרד המדע של הממשלה הבריטית שמספקת ייעוץ לממשלה הבריטית ולציבור כיצד להשתמש בטכנולוגיה ובמדע כדי לשפר את איכות החיים ואת הרווחה החברתית. אחד התוצרים של תוכנית זו היה המחקר שלהם על הון נפשי ורווחה חברתית. המכון ריכז המלצות על ידי סקירה מקיפה של ספרות בנושא של פסיכולוגיה חיובית - כיצד אפשר לשפר את איכות החיים הנפשית של אנשים בריאים בנפשם. המלצות דוח פורסייט לציבור כוללות דוח משנה בשם "חמש דרכים לרווחה" - חמש המלצות מרכזיות לפעילות שרוב האנשים יכולים לבצע בעצמם, ללא תלות בפעילות הממשלה או ברקע הכלכלי שלהם מסמך שהוכן יחד עם הקרן לכלכלה חדשה מסכם המלצות אלה שרצוי לבצע באופן יומיומי. אחת הפעולות האלה היא תשומת לב.
יש הטוענים, לדוגמה מיכאל גודמן, כי פיזור תשומת הלב התמידית, במיוחד בגלל רשתות חברתיות ויישומים כמו פייסבוק, וואטספ, טוויטר ועוד גורמים לפיזור מתמיד של תשומת הלב, וכי דבר זה יכול להסביר עליה בנתוני דיכאון ובעיות נפשיות שונות בקרב בני נוער בארצות הברית, החל משנת 2011. עליה זו יוחסה בתחילה למשבר הסאב פריים של 2008, אבל בהמשך היא נשארה במקומה ולא ירדה עם השיפור במצב הכלכלה. כמו כן נתונים דומים התקיימו בצרפת ובאנגליה. גורמן מצטט חוקרת שמתארת קשר בין שהייה רבה ברשתות חברתיות לבין ירידה במדדים של הון נפשי. [3]
עוני ותשומת לב
הפסיכולוג אלדר שפיר ערך מחקרי עומק בקרב אנשים עניים במקומות שונים בעולם. הוא מצא כי מוכרות פרחים עניות בהודו שקיבלו הלוואות כדי לצאת מעוני, חזרו לעיתים קרובות לאותה נקודת התחלה. בניסויים שערך שפיר הוא מצא כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד והריכוז שלהם. כך עובדת ענייה שנמצאת בעבודה, עלולה להיות טרודה בגלל הדאגות שלה לשלם את שכר הדירה או חובות לבנק. שפיר מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה מתמטית כשלהי, וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות. ההבדל בביצועים עקב דבר זה דומה להבדל של 13 נקודות איי. קיו, זהו הבדל משמעותי שכן הבדל בין ציון 100 לבין 113 באיי קיו הוא ההבדל בין אדם רגיל לגאון או בין אדם עם אינטליגנציה גבולית לבין אדם רגיל. [4]
דבר זה יכול להיות הסבר לקשר בין עוני לבין איכות חיים ורווחה. למרות שלעניים כיום יש באופן כללי הרבה יותר מוצרים מאשר בעבר, הם עדיין טרודים יותר בגלל חובות דאגות פרנסה וכו'. דבר זה עלול לגרור קשיים בתשומת הלב ולהנות מחוויות שיש בהווה. לדוגמה הורים שמבלים עם הילדים שלהם דואגים לגבי העבודה, תשלומי משכנתא, חשבונות שיש לשלם וכו' ודבר זה מפריע ליכולת הריכוז שלהם ולכן להנאה. כמו כן הדבר יכול להסבר היבטים שונים בכלכלת התמכרות כאשר אנשים מנסים להימלט מלזכור את מצבם על ידי אלכוהול, סמים או דברים אחרים שלוכדים את תשומת הלב כמו משחקי מחשב או רשתות חברתיות וכו'.
פעילות גופנית ותשומת לב
בפרק השני של הספר לחשוב מהר, לחשוב לאט מתאר הפסיכולוג דניאל כהנמן את הקשר בין רמת הפעילות הגופנית לבין יכולת ריכוז מודעת (מערכת "2" שהיא המערכת לחישוב בעיות באופן מודע). כהנמן מעיר כי יש קצב הליכה נוח שבו קל לחשוב ולדבר. אם רוצים לחשוב על בעיה קצת יותר מסובכת כמו כמה זה 13 * 43 כדאי לעמוד. ואם רוצים לחשוב על בעיה מסובכת יותר אנשים מעדיפים לשבת. אם הולכים ממש מהר זה מקשה על ריכוז כלשהו מלבד ההליכה עצמה. קיימת מגבלת משאבים – שליטה עצמית וחשיבה מכוונת משתמש במשאבים משותפים ומוגבלים. עבור רוב האנשים גם שמירה על קו מחשבה עקבי לאורך זמן הוא דבר שדורש משמעת עצמית. לכן אנשים שנדרשים ללמוד למבחן או לכתוב עבודה בורחים ממטלה זו מידי פעם על ידי גיחות למקרר או כתיבת אימיילים.
לא תמיד פעולה קוגניטיבית מאומצת דורשת מאמץ. החוקר מיהאי ציקסנטמיהאי הציע לכך מונח בשם "זרימה" Flow - ריכוז נטול מאמץ, עד כדי כך שלפעמים מאבדים את תחושת הזמן ואת תחושת ה"אני" – תחושת הנאה זו חזקה כל כך עד שהיה מכונה "חוויה אופטימלית". אנשים יכולים לחוות אותה עקב נגינה, ציור, נסיעה אתגרית באופנוע או כתיבת ספר. דבר זה יוצר הבחנה בין שני סוגי מאמץ מוחי – הן במצב של זרימה והן בביצוע מטלה צריך להפעיל בצורה חזקה את מערכת שתיים של המוח – אבל במצב של זרימה – כמו משחק שחמט – לא צריך להפעיל שליטה עצמית.
היבטים אלה יכולים לקשר בין פעילות גופנית לבין תשומת לב ורווחה. בזמן הליכה מהירה, ריצה או רכיבה מהירה באופניים, קשה להתמקד בדברים שהם לא הפעילות עצמה. רוכבי אופניים רבים לדוגמה מדברים על "חוויה מדיטטיבית" בגלל הרכיבה, בתנאי שהדופק עולה לקצב מספיק גבוה. תשומת הלב חייבת להיות בדברים שמתרחשים בהווה ולא בתכנון לעתיד או זכרון של דברים מהעבר. דבר זה, יחד עם היבטים אחרים כמו שיפור כושר גופני או שחרור של אנדורפינים בזמן פעילות גופנית יכולים להסביר מדוע פעילות גופנית היא דבר שמשפר באופן כללי את ההרגשה הנפשית ונחשב בדרך כלל כאמצעי מגן נגד בעיות כמו דיכאון או מתח נפשי עודף.
פעילות אחרת שקשורה לנושא זה היא אמבט יער - הליכה נינוחה בתוך יער או שטח טבעי, תוך תשומת לב לצמחים, לבעלי חיים ולמתרחש מסביב, תוך יצירת התרגעות. פעולה זו משפרת הן את המצב הנפשי והן מצב בריאותי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תשומת לב בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ האם הרשתות החברתיות גורמות לדיכאון?, הרצאה של ד"ר מיכה גודמן, 2020
- ^ גודמן
- ^ גודמן
- ^ העוני מוריד בדיוק 13 נקודות איי.קיו - שיחה עם החוקר אלדר שפיר איילת שני, הארץ, 22.01.2014