כלכלת התמכרות

זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

כלכלת התמכרות היא תאוריה לפיה חלקים גדלים והולכים של הכלכלה המודרנית תלויים במוצרים או שירותים גורמי התמכרות וכי דבר זה הוא מאפיין מרכזי וחשוב לכלכלה כיום, אף שהוא גורם נזקים שונים לצרכנים ולחברה בכלל.

בחברה פרה-תעשייתית רוב הכלכלה עסקה בייצור מוצרי-קיום, ובמיוחד מזון. אף כי מוצרים ממכרים כמו טבק או אופיום קיימים מזה מאות או אלפי שנים, הם לא יכלו להיות חלק מרכזי בכלכלה מסיבות מעשיות. לאחר המהפכה התעשייתית חלקים גדלים והולכים של הכלכלה הוקדשו לשיפור איכות החיים והנוחות בצורות שונות כמו הספקת יותר בגדים, מגורים נאותים יותר, יותר שירותי בריאות, אפשרויות נוספות של נופש ותחבורה ועוד. ככל שהכלכלה מתקדמת והתוצר לנפש עולה, יש קושי לפתח תעשיות מסורתיות שלא מבוססות על התמכרות. כשם שיש כמות מקסימלית של מזון שניתן לספק לאדם בשנה, יש גם כמות מקסימלית של מוצרים ושירותים מועילים שניתן לספק לו. כדי להתגבר על קושי זה, יותר ויותר תעשיות וענפים מנסים להגדיל התמכרות של צרכנים תוך שהם מנצלים אמצעים שונים כמו מניפולציות כימיות, לובי פוליטי, יצירת סביבה פיזית וחברתית שבה קל להתחיל לצרוך את המוצר וקשה להימנע ממנו, פרסום מאסיבי, שיווק לילדים ולבני נוער, חסימת חלופות אחרות והכנסת היבטים של התמכרות התנהגותית למוצרים ושירותים. כאשר יש הצלחה לגרום להתמכרות של צרכנים מובטח "קהל שבוי" והגדלת המכירות.

שאלות הנוגעות לכלכלת התמכרות כוללות את השאלות הבאות - האם התמכרות היא חלק חשוב מתעשייה מסויימת? האם גופים בתעשייה זו מנסים להגדיל את ההתמכרות למוצר? מה ההשלכות של התמכרות זו (על הצרכנים, על החברה בכלל)? עד כמה מדובר באמת בהתמכרות - כלומר כמה קל לצרכנים להפסיק או להפחית את צריכת המוצר או השירות?

רקע על התמכרות בתאוריה הכלכלית

מבחינת חקר הכלכלה התמכרות מהווה בעיה או חריג לתורת הצרכן של תאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה זו מניחה כי צרכנים הם יצורים רציונליים שצורכים את כלל המוצרים ללא כפייה, ומתוך רצון להשיג עונג או רווחה. בתיאור הכלכלי השגה של עונג רגעי (עקב הרכישה או השימוש במוצר או השירות) והשגה של רווחה הם דברים זהים, והרווחה החברתית מוגדרת כסך צורות העונג של כלל הצרכנים.

לעומת זאת בהתמכרות קיים הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה-עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של אבולוציה בטעמי הצרכן - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה כלשהי מהמוצר ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית. מודל אחר של התמכרות הוא מקרים בהם הצרכן אולי רוצה לא לקנות את המוצר, אבל אין לו הרבה ברירות אחרות, בין היתר בגלל הטעמים של צרכנים אחרים או בגלל תכנון פיזי שקיים בעיר או במדינה.

רעיון ההתמכרות הוא רעיון חתרני בתאוריה הכלכלית שכן תאוריה זו מדגישה את החשיבות של שוק חופשי לשם השגת רווחה, ומתכתבת עם תאוריות פוליטיות של ליברליזם וליברטריזם לפיהן חופש פעולה של הצרכן פירושו מימוש משמעותי של חופש הפרט. אם השלטון מכתיב לדוגמה לצרכנים איזה מזון עליהם לצרוך, ברור שיש כאן פגיעה חמורה בחופש הפרט שלהם. אבל התמכרות מצביעה על מנגנון נוסף של פגיעה בחופש, שלא חייב להתקיים דרך מוסד המדינה. צריכת מוצר או שירות ממכר, לפחות לאחר שההתמכרות כבר התרחשה, אינה הגדלה של החופש אלה הפחתה של החופש. הצרכן יכול להתחרט על שהחל את מסע ההתמכרות, אבל זה כבר מאוחר מידי - מנגנון ההתמכרות מאלץ אותו לשלם מחיר יקר מידי על הפסקת ההתמכרות והמשך הצריכה כבר לא נעשה בגלל רצון חופשי של הפרט אלא בגלל "חטיפה" של מנגנונים במוח או בגלל מנגנוני אילוץ אחרים כמו נעילה טכנולוגית.

בזמנים בהם נכתבה רוב ההגות על כלכלה, רוב צורות ההתמכרות המוכרות היו לסמים קשים, וסמים אלה, הגורמים להזיות ו/או לאובדן הכרה או תפקוד, מקשים על תפקוד בעבודה ובחיי היום-יום באופן כזה שהם גם יצרו הרתעה משימוש נרחב מידי בהם, וכן הוצאו לעיתים קרובות מהחוק.

בספר תורת ההונאה כותבים הכלכלנים ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר, על סוגי התמכרות שונים כמו אלכוהול, עישון טבק והתמכרות להימורים ומציינים כי אלו הם מקרים שבהם צריכה מוגברת של מוצרים לא מביאה להגדלת הרווחה וכי דבר זה מתנגש עם הלימוד הבסיסי של לימודי הכלכלה.

היסטוריה של כלכלת התמכרות

כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להתקיים בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות בחברה פרה-תעשייתית היו לחומרים ממכרים כמו אלכוהול, טבק או אופיום. הייצור שלהם היה על חשבון גידול מזון, ובכלכלה דלה במשאבים פירוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה (בגלל היותם מוצרי מותרות נדירים), צריכה מבוקרת על ידי טקסים או על ידי צריכה חברתית משותפת, או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים (היה קיים רק ביבשת אמריקה), אלכוהול נצרך לרוב בריכוזים נמוכים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוצינציות (גורמי הזיות) והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים, ולכן נוצרו מגבלות נגד דבר זה - לדוגמה טאבו נגד שתייה עודפת של אלכוהול ונגד שתייה לבד.

צריכה של אלכוהול הייתה קיימת מזה אלפי שנים - ייתכן שמהמאה ה-11 לפני הספירה. אבל רוב הצריכה של אלכוהול הייתה שונה מזו הנהוגה כיום. רוב האלכוהול היה מצוי בחומרים שעברו תסיסה, וכן דרך בירה או יין וכך שיעורי האלכוהול היו סביב 5%-10%. כמו כן צריכת רוב האלכוהול הייתה במסגרת ארוחות משפחתיות או ארוחות עם חברים. שתייה לבד הייתה דבר חריג ופחות מקובל. מחקרים חדשים חושבים שצריכה של אלכוהול בכמות קטנה ובחברת אנשים אחרים גוררת פתיחות גדולה יותר, חוויה טובה ונכונות לפתיחות ושיתופי פעולה. לעומת זאת מאז המהפכה התעשייתית יש שינוים רבים בצריכת האלכוהול - מכירה של יותר אלכוהול בריכוז גבוה כמו וודקה, ויסקי ועוד וכן נטיה הולכת וגוברת לשתות לבד - חלק מזה שתיה בבארים, ללא קשר עם אנשים אחרים וחלק מזה שתיה לבד בבית. דבר זה הגביר בעיות רבות הקשורות בצריכה עודפת של אלכוהול כמו נטיה לדיכאון, התמכרות לאלכוהול (אלכוהוליזם), אלימות ועוד.

עם התפתחות המהפכה התעשייתית החלו שינויים שונים בדפוסי החיים. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש, כמו כן בקרב אנשים רבים גם תנאי המחיה והחיים במשפחה היו קשים - עקב צירוף של רעש, אלימות, זיהום, התעללות נפשית, קור, תאונות, תזונה גרועה, רעב, מחלות ובעיות נוספות. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה עובדים נטו לצרוך אלכוהול או חומרים אחרים. דוגמה לכך היא תנאי העבודה של מלחים באוניות מפרש שלוו בתזונה גרועה, סכנת מוות תמידית, צפיפות, אלימות ומשמעת נוקשה תרמה לכך חלק גדול מהמלחים היו שותים כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן, רק כדי להיות מסוגלים לתפקד. השתייה המרובה הייתה נפוצה גם בקרב גברים אחרים, במיוחד במעמד חברתי נמוך. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה.

דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים סחר חופשי במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי.

עד כמה נפוצה ההתמכרות בכלכלה המודרנית

ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה:

• תעשיית הטבק שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[1] תעשיה זו תלויה בהתמכרות לניקוטין. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה מניפולציה בניקוטין. בנוסף החברות עסקו ועוסקות בשיווק טבק לבני נוער במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל השפעות בריאותיות של עישון שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות לסיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה.
• עסקי הסמים - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם למימון טרור משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו עוני, מצוקה נפשית, ניסיון להפיג מתח נפשי עודף, דיכאון, חרדה, בדידות ועוד. הרעיון של מלחמה בסמים בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כישלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות תעשיית הנשק ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום גישת צמצום הנזקים בסמים שנוקטת גישה מערכתית, הוליסטית והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים.
• התמכרות למשככי כאבים - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי חברות תרופות בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של דה-רגולציה במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי.
• מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים.

• תעשיית ההימורים - תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו מפעל הפיס. התמכרות להימורים, ובמיוחד למכונות משחק, החלה כבר בסוף המאה ה-19. אנשים רבים בילו חלק ניכר מזמנם בלחיצה על הכפתורים. בעקבות זה שמדובר בנזק ברור וקל לזיהוי, הועברה רגולציה ברוב המדינות נגד הפצה נרחבת של מכונות אלה. השוואה של מדינת נבאדה שבה אין כמעט רגולציה כזו מראה כי במדינה יש מכונות משחק כמעט בכל מקום, כמות הכסף שאנשים מוציאים על הימורים היא 4% מהשכר הממוצע, או פי 9 לעומת אמריקאי ממוצע. בשנים האחרונות נכתבו ספרים ומחקרים רבים על דרכים שבהן עובדת התמכרות להימורים. התמכרות זו עובדת על ידי גירוי פיזי חוזר של המוח דבר שבסופו של דבר יוצר התמכרות דומה לסמי פנאי ממכרים. מחקרים גם מצאו כי התעשייה מוצאת דרכים להגדיל את ההתמכרות בצורה מכוונת - לדוגמה על ידי יצור מצבים של "כמעט זכייה" שמעודדים את השחקן לחשוב שהוא היה קרוב לניצחון ולכן הוא יכול להמשיך להמר. ההגדרה מהו הימור כפייתי או מהמר מכור תלויה בצרכי ההגדרה. רוב המהמרים הם לא מהמרים כפייתיים לפי הגדרות פסיכיאטריות, אבל חלק ניכר מהכנסות בהימורים נובע ממהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. לדוגמה כ-70% מההכנסות של בתי קזינו מגיעות ממכונות משחק.

• משחקי מחשב - היבטים רבים בחלק מהמשחקים לפחות דומים להתמכרות שקיימת בתעשיית ההימורים דוגמאות לכך הם מתן פרסים לא-וודאיים על משימות קטנות (בדומה להימור של מכונות משחק), וכן מצבים של "כמעט ניצחונות" ותמריצים מובנים במשחק להיכנס אליו מדי יום ולאחר מכן לבלות בו עוד זמן. חוקרים בתחום טוענים כי עיצוב חלק מהמשחקים נועד כדי ליצור התמכרות. הנתונים מראים עליה משמעותית בצריכת משחקי מחשב. למשחקים ממכרים יש יתרון משמעותי על פני משחקים לא ממכרים שכן הם זוכים בקהל גדול ונאמן ובהכנסות משמעותיות מהמשחק עצמו או ממכירות נלוות. חלק משחקני המחשב הם מכורים למשחקי מחשב - לא ידוע כמה מתוך רווחי התעשייה נובע מהתמכרות.

• התמכרות למזון מעובד ומזון מהיר - במיוחד מוצרים עתירי סוכר ו/או מלח. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "התמכרות לסוכר" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת מזון מעובד ומזון מהיר בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר.

• תעשיית המכוניות - ההתמכרות במקרה זה היא לא בהכרח של האדם הבודד עצמו אלא של המדינה כולה או של ערים שמספקת תכנון מוטה רכב פרטי ומקשה על שימוש בחלופות יצירת תלות במכוניות - לדוגמה תחבורה ציבורית שתקועה בפקקי תנועה שנוצרים על ידי המכוניות, מחסור בשבילי אופניים בגלל הקצאת השטח העירוני לחניה ולכבישים, הרשאה למכוניות לחנות על מדרכות (בחוק או בהעלמת עין) ותכנון של פרברים שבהם קשה להגיע ליעדים ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית ויש צורך לקנות עוד מכוניות ולבצע עוד נסיעות. מנגנון אחר של התמכרות במכוניות קשור לאורח חיים יושבני שמקשה על שימוש בחלופות אחרות עקב בעיות השמנה ותחלואה הקשורות בשימוש במכוניות. כמו כן קיים מנגנון של הרגלי שימוש במכוניות - אנשים מוכנים לשלם מחיר גבוה - מבחינה כלכלית, חוסר נוחות או פגיעה בבריאות בלי שהם תמיד מודעים למחיר זה. לעיתים קיים אפקט של הרגשת שחרור עקב הפסקת שימוש במכונית.

• תעשיית נשק חם כמו אקדחים, רובים ותתי מקלע - גם במקרה זה ההתמכרות היא לא בהכרח של אדם בודד, אלא תופעה חברתית רחבה יותר - עודף צריכה ושימוש בנשק מתוך פחד, שנובע מצריכה של אנשים נוספים שיש להם נשק. ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי ירי, זעם ופחד, ודבר זה מגדיל את המכירות של נשק. דוגמה מרכזית לדבר זה היא נשק בארצות הברית ודוגמאות נוספות קיימות בברזיל ובמדינות נוספות במרכז ובדרום אמריקה.

בתעשיות נוספות התמכרות אינה בהכרח חלק מהותי לענף, או שחלק גדול מהצרכנים יכולים להפחית מינון בצורה קלה. עם זאת בתעשיות אלה יש היבטים של התמכרות משמעותית של לפחות חלק מהצרכנים, והתמכרות כזו מסייעת להן, והיא אולי חלק חשוב בהכנסות שלהן. חלק מהעסקים בתעשיות אלה - במיוחד הימורים ומשחקי מחשב, נוקטים צעדים מכוונים כדי להגדיל את ההתמכרות בקרב הצרכנים.

• תעשיית האלכוהול - כולל יצרני אלכוהול, פאבים והכנסות לסופרמרקטים, מסעדות ועוד. חלק גדול מצרכני האלכוהול אינם מכורים לאלכוהול וצורכים אותו במתינות. חלקם צורכים ממנו כמות מוגזמת ונפגעים ממנו.
• תעשיית הטלוויזיה - יש שטוענים כי צפייה בטלוויזיה ממכרת.
• עסקי פורנו - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה.
• התמכרות לסמארטפונים - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים.
• התמכרות לרשתות חברתיות לא ברור כמה התופעה נפוצה, לחברות יש אינטרס לכך שצרכנים "יבלו" ברשת החברתית כמה שיותר זמן.
• התמכרות לאופנה - קניה מוגזמת של עוד ועוד בגדים ונעליים אצל חלק קטן מתוך הצרכנים. מנגנון ההתמכרות אם בכלל קיים הוא פסיכולוגי בעיקרו ובו הזהות מתווכת דרך הבגדים. כמו כן הבגדים משמשים כסמל סטטוס חברתי. חלק מהנזקים של עודף בגדים קשור להוצאות כספיות גדולות, לקיחת מקום רב בבית והוצאות דיור גבוהות יותר וכן לבעיות של עומס חפצים.

תאוריית צרכים אנושיים בסיסיים של הכלכלן מנפרד מקס-ניף טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. לפי מקס-ניף יש מספר מוגבל של צרכים אנושיים יסודיים, המשותפים לכל בני האדם. בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. אוסף של אמצעי סיפוק שונים מהווה ומגדיר תרבויות אנושיות שונות. לפי מקס-ניף אמצעי הסיפוק יכולים להיות סינרגטיים או פוגעניים. אמצעי סיפוק סינרגטי הוא מזון מזין שגם משפר את הבריאות שלנו, ולעומת זאת מזון מזיק נותן תחושה רגעית של שובע אבל מייצר גם נזקים בתחומים אחרים - כמו פגיעה בבריאות או התמכרות. החיזוק של כלכלת התמכרות בעשורים האחרונים מצביע על כך שבחברת שוק ובמיוחד נוכח פגיעה במוצרים ציבוריים מגנים, יש יתרון למכירת מוצרים ממכרים - שהם בעצם סוג של אמצעי סיפוק פוגעניים - שממלאים צורך אחד אבל תוך כדי יצירת פגיעה בהיבטים אחרים.

קשרים בין ענפי התמכרות שונים

תעשיות התמכרות שונות יכולות להזין זו את זו. להלן מספר דוגמאות לכך:

• תעשיית ההימורים וצריכת אלכוהול, טבק וסמים. המהמרים נתונים ללחצים כבדים הן בזמן ההימור והן בתקופות בין ההימורים, בגלל לחצים פיננסים, חובות וכו'. חלק ניכר מבין המהמרים מנסים לשבור את מתח נפשי, חרדה או דיכאון באמצעות שימוש בסמי פנאי שונים כמו אלכוהול, סיגריות וסמים שונים. היות וגם חומרים אלה גורמים להתמכרות יש מעגל של התדרדרות נוספת.
• הימורים זנות וסמים - דרך נוספת של פריקת מתחים הקשורים בהימורים היא צריכת מין אצל זונות ופורנו. הזנות היא מקור נוסף לצרכניות של אלכוהול, סמים וטבק בניסיון של נשים שעוסקות בתחום לפרוק מתח ולשכוח את הקשיים שהן חוות.
• תעשיית ההימורים ותעשיית הסמים - תעשיית ההימורים לא רק מספקת לסמים לקוחות, היא מסייעת לתעשיות הסמים באופנים נוספים - היא כלי חשוב לשם הלבנת כספים של סמים. בנוסף תעשיית הסמים צריכה לעיתים קרובות בלדרי סמים, אנשים שמצויים בחובות בגלל סמים או הימורים הם בלדרים מזדמנים נפוצים.
• אלכוהול וטבק -צריכת אלכוהול (למעט יין וליקרים) מגבירה צריכה של סיגריות וסיגריות מגבירות צריכה של אלכוהול. צריכת אלכוהול מגדילה את העישון יותר מאשר ההפך, עם זאת מעשנים צורכים אלכוהול בסיכוי גבוה ב-32% לעומת לא מעשנים. עישון טבק מגביר את ההשפעות הסובייקטיביות של אלכוהול, כלומר גורם לכך שאלכוהול גורם ל"היי" גבוה יותר.
• פשיעה על רקע התמכרות וצריכת נשק. התמכרויות שונות עלולות לרושש אנשים - במיוחד התמכרות לסמים, אלכוהול והימורים. הסיבה לכך היא צריכה גבוהה של כסף לשם מימון ההתמכרות (בסמים ובהימורים) ו/או דרדור המצב הנפשי והגופני (בעיקר בסמים ובאלכוהול) שמקשים על שמירה על מקום עבודה מסודר. דבר זה עלול לעודד חלק מהאנשים לעסוק בפשיעה - כייסות, גניבה, מעשי שוד, רצח -שוד או בלדרות סמים כדי להשיג את הכסף הדרוש. דבר זה גורר אווירה של אלימות ופחד מאלימות זו. דבר זה יכול להיתרם על ידי חלק מהסמים כמו אלכוהול שמעודדים התנהגות אלימה ואלימות במשפחה. היבטים אלה מגבירים תרבות של פחד שמעודדת רכישה של נשק קל.
• מתח נפשי והתמכרות לתרופות - התמכרויות רבות עלולות לגרום לדרדור המצב הנפשי והגופני - לדוגמה התמכרות לאלכוהול או להימורים שיוצרות בעיות פיננסיות ודימוי עצמי נמוך. המתח הנפשי עלול להתדרדר לבעיות נפשיות גדולות יותר כמו חרדה, דיכאון ועוד - ואלה מעודדים רכישת תרופות שונות. חלק מהתרופות עלולות ליצור מצב של תלות או התמכרות משל עצמן.

התמכרות ופוליטיקה

התמכרות נוגעת לצריכת מוצרים בשוק ונוגעת בעיקר לבריאות הציבור, לחופש הפרט וכן להשלכות הכלכליות של דבר זה - בין היתר לכוח הכלכלי והפוליטי שיש לחברות שמקדמות מוצרים או שירותים ממכרים, או ההשפעות ל ההתמכרות על המכורים, על המשפחה שלהם ועל החברה שבה הם חיים (לדוגמה השפעות חברתיות של צריכת אלכוהול או השפעות של התמכרות להימורים על תעשיית ההימורים.

להתמכרות יש גם השלכות על הפוליטיקה. אזרחים שמכורים לחומרים ממכרים פחות מעורבים במרחב הציבורי ובנושאים פוליטיים - הן בגלל מיקוד השאיפה שלהם בהשגת מושא ההתמכרות שלהם, הן בגלל השלכות של ההתמכרות על חייהם ועל בריאותם הפיזית או הנפשית. בספר עולם חדש מופלא מציג אלדוס האקסלי חברה דיקטטורית דיס-אוטופית שנשלטת על ידי אליטה. בניגוד לרומנים כמו 1984 השליטה בציבור לא מושגת על ידי שילוב של פחד, תעמולה, שקרים ועינויים אלה בעיקר על ידי תעמולה, התמכרות לסמים והתמכרות להימורים ובכך שרוב הציבור ממוקד בדברים כמו הגרלות וסמים חדשים ואין לו פנאי וקשב לשים לב לסוגיות פוליטיות.

בשנים האחרונות יש מחקרים על הקשרים בין שימוש נרחב בסמים בגרמניה הנאצית. הספר "אקסטזה טוטאלית" טוען כי רבים בקרב החברה הנאצית - כולל היטלר, בכירים נאצים ורבים מהחיילים הנאצים השתמשו בסמים כמו קריסטל מת' וכי הדבר השפיע בצורה ניכרת על החלטות שהם לקחו ועל התפקוד היומיומי שלהם. [2]

פעילי סביבתנות וקיימות מצביעים על התפקיד של תרבות הצריכה והיבטים של הסחות דעת רבות בתקשורת הממוסדת ובהיבטים של הצפת מידע כדי להסתיר את ההרס הסביבתי, ולהציג אותו כדבר יפה ונחשק. כלכלת התמכרות - לדוגמה בהקשרים של צריכת מזון מהחי, צריכת מזון מעובד וכן תכנון מוטה מכוניות גורמים מצד אחד ללגיטימציה של הרס סביבתי ולהתעלמות מהשלכותיו -היבטים של הכחשת אקלים או הכחשת זיהום - שכן אם אנחנו נהנים מתעשייה כלשהי או תלויים בתוצרים שלה - אז עולה הסיכוי שנצדיק את המשך קיומה ולא ננסה לתמוך בצעדים לשינוי שלה.

ראו גם

• התמכרות
• מלכודת עוני
• תרבות הצריכה
• נעילה טכנולוגית
• תהליך בלתי הפיך
• תורת ההונאה
• כלכלת זהויות

קישורים חיצוניים

• Economics of Addiction מאמר של ארגון לטיפול בהתמכרות לסמים, Greenhouse, טוען שהתמכרות לסמים חדרה לכל רבדי החברה בארה"ב.
• Choice, Behavioural Economics and Addiction עריכה מאת Rudy E. Vuchinich and Nick Heather