זנות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצייר הצרפתי אנרי דה טולוז-לוטרק נהג לבקר בבתי זונות ולצייר את הנשים ולקוחותיהן. ("Reine de Joie" משנת 1892.

זנות (באנגלית: Prostitution) היא קיום מגע מיני או פעילות מינית תמורת תשלום (בין אם כספי או בקבלת טובות הנאה).[1] הזנות היא פעילות לא חוקית בחלק מהמדינות בעולם, ובמרבית המקרים היא מתבטאת בניצול נשים ולעיתים גם גברים. בעבר הזנות הייתה פעילות נורמטיבית, ולעיתים אף נטען (שלא בצדק) למקצוע העתיק בעולם וכיום (2017) גוברים הקולות להוצאתה של הזנות מחוץ לחוק ולהפללת לקוחותיה. היחס לזנות הוא זירת מחלוקת בדת, בחוק ובחברה. לזנות נלוות לעתים קרובות תופעות חברתיות אחרות הנתפסות כשליליות כשלעצמן, כגון אלימות מינית, התמכרות לסמים, סרסור וסחר בבני אדם.

השלכות בריאותיות של זנות

תחלואה והפצת של מחלות מין ועור

במקומות רבים, זנות מעודדת הפצה של מחלות המועברות במגע מיני (Sexually transmitted diseases - STDs) לרבות איידס, עגבת, סיפליס ומחלות נוספות.

זנות בפני עצמה היא גורם להפצת מחלות המועברות בנוזלי זרע, דם, נוזלי סיכה, רוק, או שמועברות על ידי מגע. בניגוד לנשים אחרות, רוב הזונות מקיימות יחסי מין עם עשרות גברים מדי יום. אם אחד הגברים הוא נשא של מחלת מין או עור הוא עלול להדביק את הזונה שעלולה להדביק גברים אחרים. גברים חולים שהולכים לכמה זונות יכולים להדביק כך מספר רב של זונות שידביקו מספר גדול עוד יותר של גברים. ההפצה של מחלות על ידי זנות עודד יחס שלילי לזונות כאל "דבר מלוכלך". כמו כן המחלות מסכנות לא רק את לקוחות הזונות אלא גם את הזונות עצמן. יש מחקרים המציינים כי זונות במדינות מתפתחות משמשות כ"מאגר" קבוע של מארחים לסוגי מחלות מין שונות. [1]

בעיה זו של הדבקה במחלות מין הייתה סיכון נפוץ במיוחד באיזורי קרבות וליד צבאות. מחד המלחמות עודדו זנות בגלל שבזמן שגברים היו בצבא הם לא יכלו לפרנס את משפחתם והמלחמה עצמה גרמה גם לנזקים כלכליים ולאלמנות, נשים נשואות או יתומות שנאלצו לעבוד בזנות בגלל קשיים כלכליים חמורים. מאידך המלחמות הרחיקו גברים מביתם ומחברת נשים בכלל, מצב שמעודד פניה לזנות. העליה בזנות בקרבת מחנות צבא גרמה לעיתים קרובות עליה בתפוצה של מחלות מין כמו הרפס בקרב חיילים במידה שהפריע לצבאות ועודדה תפוצה של הנחיות היגיינה כמו שימוש בקונדום.

זנות ללא שימוש בקונדומים היא גורם מרכזי להפצה של נגיף ה-HIV ואיידס. אחת הסיבות המרכזיות להפצה של איידס באסיה היא זנות ללא קונדומים. [2] הרשויות מנסות להתמודד עם הנושא על ידי עידוד מודעות לחשיבות השימוש בקונדום. גם באפריקה, הזנות ללא שימוש בקונדומים היא דבר נפוץ והיא גורם חשוב בהפצת איידס. מחקר אחד בגאנה מצא כי 84 אחוז מהמקרים החדשים של הדבקות בנגיף ה-HIV מקורם בגברים שהלכו לזונות. [3] ההפצה של איידס מאיזורים עירוניים לאיזורים כפריים באפריקה מיוחסת לאיכרים שעברו לעבוד בערים ומבקרים אצל זונות. [4]

קיימים סוגי מדיניות שונים כדי להקטין את התחלואה במחלות מין בקרב צרכני מין וזונות. הדבר כולל - איסור כולל על זנות; הכנסה של מערכת רישום לזונות וחיוב הזונות בבדיקות תקופתיות כמו גם עוד צעדים של בריאות הציבור ורפואה מונעת; חינוך של הזונות והלקוחות של הזונות להשתמש באמצעי הגנה שונים. יש ויכוחים הנוגעים לצעדים אלה. איסור כולל על זנות עלול לגרום להפוך את הזנות לתופעה סמויה יותר דבר שמקשה על קידום רפואה מונעת. לעומת זאת רישום הזונות ורגולציה עלולה לערב את המדינה בזנות ולהזניח את הטיפול בזונות לא ממוסדות.

במדינות ואיזורים שבהן אין אמצעי הגנה הזנות היא גורם הפצה חשוב של כל מחלות המין. לעומת זאת במקומות שבהם הצליחו לקדם מודעות למין בטוח, בשילוב על בדיקות תקופתיות היו מוצלחות מאוד במניעת הפצת מחלות, בתנאי שהן יושמו באופן עקבי. לדוגמה תכנית קידום הקונדומים בתאילנד היא גורם חשוב במאבק בהדבקה במגפת ה-HIV במדינה. בשנת 2009 המזכיר הכללי של האו"ם, באקי קיי-מון קרא למדינות להסיר חוקים נגד זנות ונגד סקס הומוסקסואלים, בטענה שחוקים אלה מהווים מחסומים להגעה לאוכלוסיות כדי להגן עליהן מפני HIV. בשנת 2012 הוועדה העולמית על חוק ו-HIV מטעם UNDP (המחלקה לפיתוח של האו"ם) הגיעה למסקנה דומה. וכן המליצה על דה-קרימינליזציה של בתי-בושת. עם זאת הדבר לא מייצג בהכרח את עמדה של UNEP.

קונדומים אמורים להגן על הזונות ממחלות המין. אבל קונדומים יכולים להיקרע (בסיכוי של אחת לכמה מאות חדירות) או שנוזל עובר לאישה למרות הקונדום על ידי מגע ידיים וכו'. היות ונשים שעוסקות בשירותי מין מקבלות מאות עד אלפי לקוחות בחודש הסיכוי להידבק במחלת מין אינו נמוך. [5] במקרים רבים גברים דורשים מגע מיני ללא קונדום ולא תמיד הזונה נמצאת במצב בו היא יכולה לסרב. דבר זה חריף במיוחד כאשר יש איומי אלימות נגד הזונה או כאשר היא תחת השפעת סמים או אלכוהול.

עידית הראל שמש, דוברת מכון "תודעה" טוענת כי הצגת הבדיקות התקופתיות לאיתור מחלות מין אצל עובדות בתעשיית המין מקוממת משום שהיא מגינה כבכיול על ה"לקוח" המקבל שירות, בלי לספק הגנה לנשים. המחלות מועברות על ידי הלקוחות ואלו אינם מחוייבים להיבדק. גם אם הזונה נבדקת היום, היא מקיימת מגע מיני עם עשרות לקוחות ביום כך שעוד שבוע היא יכולה להידבק. בנוסף לקוחות של זונות מעדיפים לקיים מין ללא קונדום. הפסיכולוגית הקלינית מליסה פרלי טוענת במחקריה כי בסופו של דבר בדיקות כאלו אינן יכולות לעזור לא לנשים ולא ללקוחות. [5]

ישנן מחלות המועברות במגע של עור בעור, והקונדום אינו מגן מפניהן. בין אלו ניתן למנות מחלות קשות כמו הרפס גניטלי, סיפיליס ופפילומה, אשר יכולה להוביל לסרטן צוואר הרחם. כמו-כן, מין אוראלי מבוצע בדרך-כלל ללא קונדום ומחלות רבות מועברות גם כך. זונות מעידות על כך שכמעט בלתי אפשרי לעסוק בזנות ללא ביצוע של מין אוראלי.[5]

אלימות נגד זונות

מחקר שנערך במיניאפוליס, ארה"ב, ראיין 68 זונות נשים. במשך שישה החודשים שקדמו למחקר, כמחצית מהנשים הותקפו פיזית על-ידי "לקוח". שליש מהנשים סבלו מהתקפה פיזית כמה פעמים במשך התקופה. אצל 23% מהנשים התקיפה הייתה כה חזקה, עד שנשברו עצמות. שתיים מתוך 68 מרואיינות, איבדו את ההכרה בגלל תקיפה אלימה. [5]

מחקר שנערך באורגון, ארה"ב, מצא כי 78% מהזונות נאנסו על-ידי לקוח. כלומר, בוצע בהן מעשה מיני ללא הסכמתן. מספר מקרי האונס הממוצע היה כ-49 בשנה. 27% עברו התקפה שלאחריה נותר בהן נזק גופני בלתי-הפיך.[5] היבט זה של מין ללא הסכמה מצטרף לתופעה אחרת של כפייה על ידי סרסורים או סרסורות על ידי איומים, מניפולציות שונים. ולבעיה נרחבת וקשה של סחר בנשים נערות וילדות, וסימום וכליאה של נשים בכוח למטרות זנות.

מחקר משנת 2004 בדק את הכמות וסוגי האלימות שהופעלו נגד זונות שפעלו ברחוב או במרחבים סגורים, על ידי לקוחות, סרסורים ועוד בעיר שיקאגו בארה"ב. בראיונות של 222 נשים זונות נמצא כי אלימות הופעלה מול כל הזונות, אך בדרגות שונות של חומרה ותדירות. נשים שעבדו ברחוב ציינו בדרך כלל רמות גבוהות יותר של אלימות פיזית, אבל נשים שפעלו במקומות סגורים כמו דירות או בתי זונות סבלו לעיתים קרובות מאלימות מינית ומאיומים בנשק. לדעת החוקרים דבר זה מראה כי הדעה לפיה זנות מחוץ לרחוב היא בטוחה מאלימות אינה נכונה. [6]

קבוצת חוקרים בדקה מה הייתה ההשפעה של דה-קרימינליזציה על זנות במבנים סגורים ברוד-איילנד בארצות הברית משנת 2003. החוקרים מצאו כי מניעת הפללה הגדילה את שוק הזנות במבנים סגורים אבל היא גם הקטינה את מקרי האונס המדווחים (ב-33%) ופחות מקרים של זיבה (ירידה של 39%) ב-5 השנים לאחר השינוי. [7]

התמכרות לחומרים ממכרים ואובדנות

כמעט כל הזונות במחקר במיניאפוליס סבלו מהתמכרות, בדרך-כלל לקוקאין או אלכוהול. 46% מהן ניסו פעם להתאבד.[5] הקשר בין זנות לבין התמכרויות לסמים קיים במספר מישורים - מכורות ומכורים לסמים עלולים להידחף לעיסוק בזנות בניסיון לממן את קניית הסמים. הסמים משמשים כניסיון להתמודד עם מצוקות נפשיות חברתיות וכלכליות ואותן צרות דוחפות גם לזנות וכן עיסוק בזנות עלול לגרום בעיות גופניות ונפשיות שונות והסמים משמשים לשם אילחוש כאבים, אמצעי המרצה ועוד. [8]

מחקר משנת 2010 בדק את הקשרים בין אלימות ברחוב, התמכרות לחומרים ממכרים, זנות ואיידס בקרב 35 נשים עניות שגרות בעיר הפנימית של הארטפורד, קונטיקט בארצות הברית. לפי החוקרים קיימת חשיפה משמעותית לאלימות מתמשכת של נשים שגרות ברחוב או נמצאות בו בצורה ממושכת. חשיפה זו, הן כקורבנות והן כעדות, גוררת לעיתים קרובות טראומה נפשית. ללא שירותי תמיכה מספקים, נשים פונות לסמים כדי לנסות להתמודד עם הבעיות הנפשיות. התמכרות לסמים יחד עם מחסור בהזדמנויות תעסוקה עקב מחסור בחינוך יכולים לעודד נשים עניות לעסוק בזנות. החיים ברחוב מגבירים את הסיכון לניצול פיזי, נפשי ומיני ומגבירים את הסיכון להידבק באיידס. החשיפה לעוד אירועים אלימים מגבירה את התלות בסמים ומעמיקה את המחזור האכזרי של אלימות סמים וזנות. [9]

פגיעות בנרתיק ובדרכי השתן

זונות סבולות גם מפגיעות בריאותיות שונות, כמו דלקות בדרכי השתן ודרכי המין.[5]

"תסמונת האגן הדואב" הוא כינוי או "שם נקי" לכאבים בנרתיק הנובעים מהפגיעה המכנית של חדירות מרובות ומהירות, כולל חדירות המבוצעות כשאישה אינה במצב פיזי או נפשי מתאים. לטענת הפעילה החברתית, לאה גרינפטר גולד, שיזמה את "מכון תודעה לחקר תופעות הזנות והסחר נשים": " הנשים משתמשות לשם כך בנוזלי סיכה שונים, שחלקם לא בריאים בשימוש לאורך זמן, ויש פגיעה רצינית בריריות הנרתיק, כמו גם בריריות הפה".[5]

הריונות לא רצויים והפלות

מהנשים שרואיינו במחקר שנערך במיניאפוליס, כשני-שלישים דיווחו על מעל שני הריונות לא מתוכננים. [5] רוב הנשים הזונות מפילות את הילדים ולעיתים קרובות הדבר מסכן את בריאותן.

השלכות בריאותיות נוספות

לזנות עלולות להיות השלכות בריאותיות וחברתיות נוספות בעיקר על נשים שעוסקות בזנות ולפעמים על נשים בכלל:

  • יחס מקל לאלימות מינית נגד נשים, יחס מקל לאלימות נגד זונות.
  • פגיעה נפשית בזונות עקב עיסוקן, עקב סטיגמה חברתית עליהן ועקב חשיפה לאנשים ונשים אלימים, מסוממים וכו'.

הנושאים האלה נתונים בוויכוח לגבי מידת הקיום שלהם בחברות שונות. ללא תמיכה חברתית וצעדים כמו לגליזציה וקבלה חברתית של זנות, כאשר היא תופעה לא חוקית ובזויה יש קשר חזק בין זנות לבין תופעות אלה. יש מחקרים הטוענים כי לגליזציה של זנות מקטינה בעיות אלה. חוקרים אחרים חולקים על כך. הפגיעות האלה הן חזקות יותר מול זונות עניות וזונות רחוב.

זנות בישראל

בשנת 2016 פירסמו משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים סקר שהעריך את מספר המועסקות בזנות בישראל ב–12 אלף בני אדם, רובן המוחלט נשים. [2] עוד עולה כי מספר הלקוחות הממוצע לזונה עומד על 5.5 ביום. 76% מהנשים שעסקו בזנות אמרו כי הן מעוניינות לצאת מהזנות. [3]

היקף הכסף המשולם עבור זנות בישראל מוערך ב–1.3 מיליארד שקל. ב-2017 פורסם אומדן של הנזק הכלכלי כתוצאה מזנות. האומדן נערך בבית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף פירמת Social Finance Israel (לשם הנפקת אג"ח חברתיות שיממנו מסלול שיקום לנשים בזנות). לפי האומדן הנשים במעגל הזנות בישראל סופגות נזק כלכלי שנתי של כ-370 מיליון ש"ח (כ-30 אלף ש"ח בשנה לאשה). בנוסף לכך הממשלה סופגת עלויות כתוצאה מהזנות והשלכותיה של כ-320 מיליון ש"ח בשנה. [4]

זנות הקטינים בישראל היא תופעה שקשה למפות ולהעריך את היקפה המדויק. סקר הלאומי משנת 2014 על בסיס הנתונים שיש בידי משרד הרווחה מציין כמעט 1,000 מקרים. בעמותת עלם ידוע על כ-620 מקרים ב-40 ישובים שבהם היא פועלת. כל הגורמים המעורבים סבורים כי המספרים המדוברים מהווים רק קצה הקרחון של תופעה רחבה הסובלת מתת דיווח ותת איתור. ענבל פרן פרח היא אחות בית ספר בעלת מומחיות בחינוך למיניות בריאה של בני נוער המטפלת בנערים ונערות העוסקים בזנות. לדבריה: "הקטינים שמגיע לסיטואציה הזאת הם אלו שבדרך כלל אין להם אף אחד שהם יכולים לדבר איתו. אין עורף משפחתי, אין מישהו שיגיד לו 'אתה חשוב לי', או 'אני אוהב אותך' בלי לקחת משהו שגוזל חלק מהנפש שלהם. כשנערה צעירה או נער מנודים מהמשפחה והופכים לאות קלון, הדרך לרחוב היא מאוד קצרה. ההיגיון שמנחה את הקטינים הוא האשמה עצמית. 'אם אני חוטא ומהווה אות קלון אז לפחות ארוויח מזה כסף', או 'אם אני כהומוסקסואל מואשם ביתר מיניות אז לפחות שיצא לי מזה משהו'." פרן פרח מעידה כי הזונה הקטינה הקטנה ביותר שפגשה הייתה בת 14, וכי חלק מהעוסקים בזנות סובלים ממחלות שונות הקשורות במין אינטנסיבי כמו זיבה, דלקות ועוד. לרוב יש מבוגר שפועל כסרסור מול הקטין או הקטינה שפועלים בזנות. פרן פרח טוענת שעד שלא יקום מערך שיקום מסודר, נערות ונערים לא יצליחו לצאת מהזנות, שכן כדי להגיע לטיפול שיקומי מי שבמעגל הזנות צריך להגיע למעצר רציני סמים קשים או לספוג אלימות קשה - כלומר למצב קשה מאוד לפני שהוא מקבל מענה. במצב כזה גם סיכויי הצלחת השיקום הם זעירים. [5]

ב-31.12.2018, ערב פיזור הכנסת, נאסרה בחוק צריכת הזנות בישראל.[6]

לקריאה נוספת

  • אריאלה דאור, "שקרים, זונות, פמיניזם - על תופעת הזנות לאורך ההיסטוריה", נגה: כתב עת פמיניסטי, גיליון 19, אביב 1990.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ D'Costa LJ, Plummer FA, Bowmer I, et al. (1985). "Prostitutes are a major reservoir of sexually transmitted diseases in Nairobi, Kenya". Sex Transm Dis. 12 (2): 64–7.
  2. ^ Rojanapithayakorn W (November 2006). "The 100% condom use programme in Asia". Reprod Health Matters
  3. ^ Côté AM, Sobela F, Dzokoto A, et al. (April 2004). "Transactional sex is the driving force in the dynamics of HIV in Accra, Ghana".
  4. ^ Shabbir I, Larson CP (October 1995). "Urban to rural routes of HIV infection spread in Ethiopia". J Trop Med Hyg. 98 (5): 338–42. PMID 7563263
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 5.8 גלי וינרב, ‏אין זונות מאושרות. והן ימותו צעירות. אכפת לכם?, באתר גלובס, 22 באפריל 2012
  6. ^ Jody Raphael, Deborah L. Shapiro , Violence in Indoor and Outdoor Prostitution Venues, Violence Against Women] , Vol 10, Issue 2, pp. 126 - 139 , February 1, 2004
  7. ^ Scott Cunningham, Manisha Shah, Decriminalizing Indoor Prostitution: Implications for Sexual Violence and Public Health, NBER Working Paper No. 20281; Issued in July 2014
  8. ^ זנות וסמים בוויקיפדיה האנגלית
  9. ^ Nancy Romero-Daza, Margaret Weeks & Merrill Singer, "Nobody gives a damn if I live or die": Violence, drugs, and street-level prostitution in inner-city Hartford, Connecticut, Medical Anthropology Vol. 22 , Iss. 3,2003
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=זנות&oldid=122047"