התמכרות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התמכרות (באנגלית: Addiction) היא סוג של מצב או הפרעה למוח, שמאופיינת בעיסוק כפייתי בגירויים מתגמלים, למרות תוצאות שליליות. הסיבה היסודית לרוב סוגי ההתמכרויות היא תהליך ביולוגי המייצר תחושה של עונג כתוצאה מחשיפה חוזרת לגירוי המתגמל. סביב תהליך זה יכולים להיות מספר תהליכים פסיכולוגיים כמו הדחקה, הצדקה, פיתוח הרגלים ועוד. שתי התכונות היסודיות של כל סוגי הגירוי הממכרים הם שהם מחזקים (כלומר שהם מעלים את הסיכוי שהאדם ינסה ליצור חשיפה חוזרת אליהם) ומספקים תגמול בפני עצמם (כלומר הם נתפסים כדבר שהוא בפעמי עצמו חיובי, נחשב ומענג).

רקע

ההגדרה הבסיסית להתמכרות נוגעת להתמכרות לסמים וחומרים כימיים מסוגים שונים כמו סוגי תרופות שונים, אלכוהול, וטבק. בשנים האחרונות יש הרחבה של הגדרת ההתמכרות גם לתחומים של התמכרות התנהגותית. התמכרות מתרחשת כאשר הרגל או חומר מבצע "חטיפה" של מעגלים במוח שנוצרו כדי לתגמל בעלי חיים על התנהגות שמועילה להישרדות אבולוציונית כמו אכילה או מין. מומחים כמו הפסיכולוג Brian Knutson טוענים כי אם ניתן לבצע שיבוש כזה של מעגלי המוח באמצעות גירוי של חומר כימי, ניתן להגיע לתוצאה דומה גם עם גירוי טבעי של המוח. מה שמשנה מבחינת מומחים אלה הוא עיסוק חוזר ונשנה בהתנהגות שמביאה להרס-עצמי למרות השלכות שליליות שלה. [1] הגדרה מורחבת כזו יכולה להכיל גם סוגים אחרים של התמכרות כמו התמכרות להימורים, התמכרות למין, וחלק מסוגי האכילה הכפייתית. יש טענות גם לגבי סוגים אחרים של התנהגויות כמו התמכרות לקניות, התמכרות לריצה (או התמכרות לספורט), התמכרות לטלוויזיה, התמכרות לאינטרנט, התמכרות למשחקי מחשב, לרשתות חברתיות, לסמרטפונים, ולסוגים אחרים של התנהגות כפייתית.

מבחינה ביולוגית, התמכרות היא הפרעה במערכת התגמול של המוח, שמתרחשת על ידי מנגנון אפיגנטי חוזר, שמתרחשת במשך הזמן על ידי חשיפה לרמות גבוהות של גירוי ממכר (כמו אכילה, שימוש בקוקאין, קיום יחסי מין, הימורים או פעילות מרגשת אחרת). החומר ΔFosB שהוא גורם לשעתוק גנטי, הוא מרכיב קריטי ומרכיב נפוץ בהתפתחות של כל הצורות הידועות של התמכרות לחומרים ממכרים והתמכרות התנהגותית. שני עשורים של מחקר על התפקוד של ΔFosB בהתמכרויות, הדגימו כי התמכרות, וההתנהגות הכפייתית הקשורה אליה קשורות לביטוי יתר של ΔFosB בקולטנים עצביים מסוג D1, של עצבים מסוג Medium spiny neuron, בחלק של המוח הקרוי גרעין האקומבנס. בגלל היחס הסיבתי בין ביטוי של ΔFosB לבין התמכרות, הוא משמש כסמן ביולוגי להתמכרות. ביטוי של ΔFosB בתאי-עצב אלה מווסת באופן ישיר וחיובי הספקה של הרגשת סיפוק בעודו מחליש רגישות לסלידה.

התמכרות היא סוג של "ניצול" או "שימוש לא נכון" - פער בין התפקיד של מערכת לבין התפקוד שלה בפועל. התפקיד המקורי של המוח הוא לבצע החלטות שנועדו לשפר את השרידות ואת השגשוג של למטרות של שרידה אבולוציונית. חלק ממנגנון השרידה הזה הוא מנגנון של תגמול על פעולות "חיוביות" כמו אכילה של מזון מזין או קיום יחסי מין שמקבלות תגמול של הנאה על ידי גרעין האקומבנס. התמכרות לחומרים כימיים וכן התמכרות התנהגותית גורמת לשיבוש במנגנון זה כך שיגיב גם לגירויים אחרים שאין להם בהכרח תועלת אבולוציונית והם עלולים גם לפגוע באדם עצמו. פער כזה בין התפקיד של מערכת לבין התפקוד שלה קיים גם בתחומים אחרים כמו שחיתות או מעילה באמון (ניצול של תפקיד במוסד חברתי לשם תועלת אישית), בתאונות המתרחשות בטכנולוגיה, בווירוסים המנצלים תאים חיים, בתאים שהופכים לתא סרטני, ובתחומים נוספים.

רוב סוגי ההתמכרות גורמים לנזק למכור, לסביבתו או לחברה כולה. חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לפגיעה עצמית ולנזקים לבריאות - דוגמאות בולטות הן נזקים בריאותיים של עישון ונזקים של אלכוהול. נזקים בריאותיים יכולים להיגרם גם מסוגי סמים נוספים. הנזק יכול להתרחש עקב החומר עצמו שמכיל רעלים או גורם לבעיות למערכות שונות בגוף. סוג אחר של נזק בריאותיים הם עקב התנהגויות שהחומר גורם להם - לדוגמה נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים או בזמן שימוש בטלפון, אלימות תחת השפעת אלכוהול, נפילה תחת השפעת אלכוהול. התמכרויות שונות גורמות לבעיות חברתיות ו/או בריאותיות עקב הזנחה של היבטים אחרים בחיי האדם (כמו מחסור בשינה, חוסר רצון לעבוד, פגיעה בלימודים וכו') או בעיות שכרוכות בהשגת החומר. גם התמכרויות התנהגותיות עלולות לגרום לחלק מהשפעות אלה - לדוגמה התרוששות עקב התמכרות להימורים, פגיעה בלימודים, מחסור בשינה ואפילו מוות עקב התמכרות למשחקי מחשב, בעיות השמנה עקב התמכרות לאכילה וכו'. בחלק מההתמכרויות נגרם נזק גם לאחרים - עישון פאסיבי שגורם נזק לאנשים מסביב למעשן; מעשי אלימות במשפחה, אלימות כללית, תאונות דרכים, הזנחה ועוד פגיעות מצד אלכוהוליסטים; מעשי גניבה, שוד או רצח של מסוממים שממוקדים בהשגת כסף למנת סם נוספת; שימוש בהימורים לשם הלבנת כספים; מעשי שוד, רצח, הונאה, גניבה של מכורים להימורים; ועוד היבטים בעייתיים שנובעים מלחץ, פחד או שינוי התודעה אצל מכורים.

מדדים להתמכרות

להתמכרויות יש מספר מאפיינים כמו ‏[1]

  • תסמיני גמילה
  • הגדלת המינון (טולרנטיות) - קושי לשמור על רמת גירוי עם מינון שהיה מספיק בעבר.
  • שימוש בגורם הממכר במשך זמן רב יותר ממה שתוכנן,
  • השקעת זמן רב או כסף רב בגורם ההתמכרות
  • השתוקקות לגורם ההתמכרות (גם כאשר לא משתמשים בו) - מחשבות אליו וכו',
  • וויתור על פעילות אחרות לטובת גורם ההתמכרות,
  • משתמשים בגורם למרות בעיה נפשית או פיזית,
  • הגורם מפריע למילוי חובות אחרות כמו לימודים או עבודה.
  • משתמשים בגורם למרות שהדבר עלול להעמיד אותנו במצב מסכן חיים.
  • משתמשים בו למרות שהוא גורם או מחריף בעיה נפשית או בין-אישית.

לפי ד"ר שאולי לב־רן, ראש המרכז הישראלי להתמכרויות וסגן מנהל המרכז הרפואי לב השרון, התמכרויות התנהגותיות כמו התמכרות להימורים או התמכרות למשחקי מחשב, באה לידי ביטוי בשלוש קבוצות של תסמינים, שמשותפת לכל סוגי ההתמכרות: ‏[2]

  • תסמיני גמילה והסתגלות - ככל שעובר הזמן יש צורך בכמות גדולה יותר. תסמיני גמילה הם שכאשר אין אפשרות לשחק סובל מתסמיני גמילה, חלקם נפשיים וחלקם פיזיולוגיים. במקרה של התמכרות למשחקים זה יכול להגיע להפרעות שינה ולאי־שקט משמעותי. תסמינים פסיכולוגיים יכולים להיות דיכאון, מתח ועצבנות רבה
  • עיסוק כפייתי - לדוגמה מי שסובל מהתמכרות למשחק, חושב עליו כל הזמן ומעדיף אותו על פני פעילויות אחרות. ולפעמים גם דיבור עליו עם חברים ו/או בני משפחה גם כאשר לא נמצאים ליד המחשב.
  • קושי להפסיק למרות נזקים נלווים - קושי להפחית מינונים למרות נזקים בריאותיים, הערות מצד חברים או משפחה, תחושה עצמית שמשהו לא בסדר וכו'.


התמכרות לטכנולוגיה ולמוסדות חברתיים

מומחים לטכנולוגיה עוסקים בתחום נוסף של "התמכרות" והיא "נעילה טכנולוגית" - שימוש אישי או כלל חברתי בטכנולוגיה, ואף הגברה של השימוש בה למרות השלכות שליליות שלה, או למרות קיום של טכנולוגיה טובה יותר או פחות מזיקה. סוג כזה של התמכרות שונה מסוגי התמכרות אחרים בכך שהוא אינו בהכרח משנה את מבנה התגמול במוח של אדם בודד, אלא את מבנה התגמולים שמתרחש במציאות אצל אנשים רבים - כך שהתנהגות פתולוגית (כלפי האדם עצמו או כלפי אחרים) מקבלת תגמול והתנהגות הגיונית יותר או פחות אלימה עלולה לסבול מאיום או הפרעה. דוגמה לכך הוא שימוש במכוניות בעיר שמעודד פרבור ותכנון מוטה מכוניות שמונעים פיתוח של תשתיות אופניים או פיתוח של פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - וכך למרות בעיות כמו פקקי תנועה, זיהום אוויר מתחבורה, תאונות דרכים ועוד השפעות בריאותיות של מכוניות, קשה לעבור לחלופה אחרת.

תחום אחר של "התמכרות" היא נעילה טכנו-מוסדית - הקושי לעבור ממוסד פוגעני או לא רצוי למוסד מוצלח יותר - לדוגמה התפוררות ברית המועצות או הפלה של דיקטטור בלתי מוצלח -אף כי אנשים רבים רוצים בשינוי יש בעיות של תאום ציפיות או כוחות שעלולים לחשוש מהשינוי ובכך חוסמים אותו.

התמכרות בכלכלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - כלכלת התמכרות

מבחינת חקר הכלכלה התמכרות מהווה בעיה או חריג לתאוריה הנאו-קלאסית שמניחה כי צרכנים הם יצורים רציונלי שצורכים את כלל המוצרים ללא כפייה ומתוך רצון להשיג עונג או רווחה. בתיאור הכלכלי השגה של עונג רגעי (עקב הרכישה או השימוש במוצר או השירות) והשגה של רווחה הם דברים זהים, והרווחה החברתית מוגדרת כסך צורות העונג של כלל הצרכנים. לעומת זאת התמכרות מעלה את הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של אבולוציה בטעמי הצרכן - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה נמוכה ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית.

בספר תורת ההונאה כותבים הכלכלנים ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר, על סוגי התמכרות שונים כמו אלכוהול, עישון טבק והתמכרות להימורים ומציינים כי אלו הם מקרים שבהם צריכה מוגברת של מוצרים לא מביאה להגדלת הרווחה וכי דבר זה מתנגש עם הלימוד הבסיסי של לימודי הכלכלה.

ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה:

  • תעשיית הטבק שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה.
  • תעשיית האלכוהול - כולל יצרני אלכוהול, פאבים והכנסות לסופרמרקטים, מסעדות ועוד. חלק גדול מצרכני האלכוהול אינם מכורים לאלכוהול וצורכים אותו במתינות. חלקם צורכים ממנו כמות מוגזמת ונפגעים ממנו.
  • עסקי הסמים - ברובם בלתי חוקיים - מוכרים לצרכנים מכורים סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות, אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים.
  • התמכרות למשככי כאבים - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי חברות תרופות בארצות הברית.
  • תעשיית ההימורים - תיירי הימורים הם בדרך כלל לא מהמרים כפייתיים, עם זאת חלק ניכר מהכנסות תעשיית ההימורים תלוי במהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו מפעל הפיס.
  • עסקי פורנו - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה.
  • משחקי מחשב - חלק משחקני המחשב הם מכורים למשחקי מחשב - לא ידוע כמה מתוך רווחי התעשייה נובע מהתמכרות.
  • התמכרות לסמרטפונים - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים.
  • תעשיית המכוניות - ההתמכרות במקרה זה היא לא בהכרח של האדם הבודד עצמו אלא של המדינה כולה או של ערים שמספקת תכנון מוטה רכב פרטי ומקשה על שימוש בחלופות - לדוגמה תחבורה ציבורית שתקועה בפקקי תנועה שנוצרים על ידי המכוניות, מחסור בשבילי אופניים בגלל הקצאת השטח העירוני לחניה ולכבישים, הרשאה למכוניות לחנות על מדרכות (בחוק או בהעלמת עין) ותכנון של פרברים שבהם קשה להגיע ליעדים ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית ויש צורך לקנות עוד מכוניות ולבצע עוד נסיעות. מנגנון אחר של התמכרות במכוניות קשור לאורח חיים יושבני שמקשה על שימוש בחלופות אחרות עקב בעיות השמנה ותחלואה הקשורות בשימוש במכוניות.
  • תעשיית נשק קל חם כמו אקדחים, רובים ותתי מקלה - גם במקרה זה ההתמכרות היא לא בהכרח של אדם בודד, אלא תופעה חברתית רחבה יותר - עודף צריכה ושימוש בנשק מתוך פחד, שנובע מצריכה של אנשים נוספים שיש להם נשק. ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי ירי, זעם ופחד, ודבר זה מגדיל את המכירות של נשק. דוגמה מרכזית לדבר זה היא נשק בארצות הברית.
  • התמכרות למזון מעובד ומזון מהיר - במיוחד מוצרים עתירי סוכר ו/או מלח. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "התמכרות לסוכר" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת מזון מעובד ומזון מהיר בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים.

תאוריית צרכים אנושיים בסיסיים של הכלכלן, מנפרד מקס-ניף טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. לפי מקס-ניף יש מספר מוגבל של צרכים אנושיים יסודיים, המשותפים לכל בני האדם. בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. אוסף של אמצעי סיפוק שונים מהווה ומגדיר תרבויות אנושיות שונות. לפי מקס-ניף אמצעי הסיפוק יכולים להיות סינרגטיים או פוגעניים. אמצעי סיפוק סינרגטי הוא מזון מזין שגם משפר את הבריאות שלנו, ולעומת זאת מזון מזיק נותן תחושה רגעית של שובע אבל מייצר גם נזקים בתחומים אחרים - כמו פגיעה בבריאות או התמכרות. החיזוק של כלכלת התמכרות בעשורים האחרונים מצביע על כך שבחברת שוק ובמיוחד נוכח פגיעה במוצרים ציבוריים מגנים, יש יתרון למכירת מוצרים ממכרים - שהם בעצם סוג של אמצעי סיפוק פוגעניים - שממלאים צורך אחד אבל תוך כדי יצירת פגיעה בהיבטים אחרים.

שינוי המערכת החברתית להפחתת התמכרויות

אחת הגישות שמתפתחת בשנים האחרונות היא שמניעת התמכרות ו/או טיפול בה לא עוברת רק דרך התמודדות של האדם המכור עצמו, אלא על ידי שינויים חברתיים, קהילתיים, משפחתיים ו/או עיצוביים (לדוגמה תכנון עירוני) של הסביבה בה הוא גדל או חי. הקטנת "מערכות אקולוגיות" שמעודדות התנהגויות של התמכרות ופיתוח סביבה שבה קל לבחור בחלופות בריאות יותר. - לדוגמה מניעת עישון טבק והפחתת צריכת אלכוהול והדגשה של אורח חיים בריא ואווירה תומכת בקרב הנוער והמשפחה.

דוגמה חשובה לדבר זה היא תכנית באיסלנד להפחתת צריכת סיגריות אלכוהול וסמים והגברת פעילות עם ההורים, ספורט, אומנות, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. ‏[3]

יש חוקרים שטוענים כי התמכרות אינה "מצב של המוח" כמו שילוב של מצב זה יחד עם המצב החברתי או הסביבה של המכור. דוגמה לדבר זה היא אחוזי הגמילה הגבוהים בקרב חיילים שהתמכרו להרואין במלחמת ויאטנם. בשנת 1971 התברר לרשויות כי 20% מהלוחמים האמריקאים בויאטנם התמכרו להרואין. עם זאת לאחר שחזרו הביתה וזכו לטיפולי גמילה, רק 10% חזרו לסם לאחר 3 שנים, לעומת כ-90% חזרה לסם בקרב מכורים רגילים. ההסבר לכך לפי המטפלים הוא ששינוי רדיקלי בסביבת החיים יכול להוביל לשבירת ההתמכרות - בויטאנם המכורים היו מוקפים בסביבה של חיילים צרכני סמים והיו רחוקים מהבית, כאשר השתנו הנסיבות, הם הפסיקו את הצריכה. דבר זה עומד בניגוד למכורים אחרים שהולכים למכוני גמילה ולאחר מכן חוזרים לאותה סביבה שבה צרכו את הסם ויש להם גירוי לחזור אליו. לפי החוקרים יש דעה קדומה לפיה גמילה מסמים קשורה ביכולת הפגנה של שליטה עצמית. אבל תכונה זו, בעוד שהיא חשובה לגמילה, מוערכת יותר מידי. אנשים שבאמת מצליחים לגרום לשלוט על עצמם מצליחים בכך בעיקר על ידי הרחקה של גירויים מעצמם, ולא על ידי "אדישות" לגירויים אלה. ‏[4]

ג'ון הנרי מרצה ב-TED וטוען כי התמכרות היא תוצאה של מחסור באהבה ובקשרים חברתיים. הוא מזכיר את הניסוי הקרוי Rat Park של פרופסור Bruce K. Alexander שבו הודגם שעכברושים עם חיים חברתיים פוריים לא נגעו במים עם קוקאין לעומת עכברושים שהיו בכלוב מבודד שכן העדיפו את הסמים. [2] עם זאת תוצאות אלה שנויות במחלוקת. הטענה של הנרי היא שצריך לתת לאנשים מכורים יותר אהבה וקשרים חברתיים תומכים כדי למנוע התמכרות או לצאת מהתמכרות. עוד טענה שלו היא שהתמכרות אינה בעיה של אדם בודד אלא תוצר של הדרך שבה החברה בנויה - בצורה שמעודדת בדידות וקשרים חברתיים לא עמוקים. ולכן הפתרון שלה הוא גם חברתי [3]

לעומת שהניסוי עם עכברושים Rat Park בעייתי, היבטים אלה דבר זה מקובל גם על חוקרים אחרים בנושא - לדוגמה מאמצים של מניעת עישון וגמילה מעישון לאו דווקא מרוכזים בגמילה של אדם אחד אחרי השני אלא גם בזיהוי וניטרול של סיכונים חברתיים להתחלת עישון, הגבלת פעילות של חברות הטבק וזיהוי תוכניות פעולה חברתיות לסיוע לאוכלוסיות בסיכון (לדוגמה נערים שגדלים בשכונות עניות). דוגמה אחרת היא גישת צמצום הנזקים בסמים שמקובלת בשווייץ, בפורטוגל ובמדינות נוספות, שבה מנסים לתת למכורים לסמים קשים טיפול תומך פסיכולוגי וחברתי במקום הגישה, שמקובלת עדיין בארצות הברית, של התייחסות למכורים לסם דרך מערכת הענישה הפלילית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו טבלה 2, ב-Lisa J. Merlo et al, Measuring Problematic Mobile Phone Use: Development and Preliminary Psychometric Properties of the PUMP Scale , Journal of Addiction, Volume 2013 (2013), Article ID 912807
  2. ^ סיון קלינגבייל, רפאלה גויכמן, "פורטנייט זה כמו הירואין. ברגע שנלכדת, קשה להשתחרר": המניפולציות מאחורי ההתמכרות למשחק המלחמה, דה מרקר, 4.1.2019
  3. ^ ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער, אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017
  4. ^ James Clear,How Vietnam War Veterans Broke Their Heroin Addictions excerpt from Atomic Habits book
תעשיות פוגעניות
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות - תעשיית ההימורים

רקע ושיטות פעולה: התמכרות - הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה