מפעל הפיס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מפעל הפיס הוא הגוף המרכזי העורך הגרלות בישראל. מפעל הפיס החל לפעול ב-1951 וניתן לו היתר מיוחד להציע הימורים חוקיים. הגרלות מפעל הפיס מוסדרות כיום באמצעות היתר ממשרד האוצר, הניתן מתוקף חוק העונשין וקובע תנאים ומגבלות לעריכתן. ההיתר הנוכחי (נכון ל-2016) ניתן ב-2012 ותקף עד סוף 2016.

מכונות הימורים

מפעל הפיס החל בהפעלת מכונות הימורים (מכונות מזל) בשנת 2005, לאחר קבלת אישור ממשרד האוצר ומשרד המשפטים. משטרת ישראל לא שותפה בבחינת התוכנית שהגיש מפעל הפיס ובדיקת מחלקת הטכנולוגיה במשטרה העלתה כי המכונות דומות למתקני הימורים אסורים. המשטרה אף מצאה מעורבות גורמים פליליים במקומות בהם הוצבו המכונות וכן מכונות לא חוקיות שהופעלו בסמוך. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בנושא הביע נציג המשטרה התנגדות להפעלת המכונות, אך המשטרה חזרה בה מהתנגדותה לאחר דיון עם השר לביטחון פנים.[1]

המכונות נקראו על ידי מפעל הפיס "חישגד אלקטרוני" והוצבו בנקודות מכירה ייעודיות של מפעל הפיס במתחמים הנקראים "פיס פלייס". במכונות מזל אלה מספר סוגים של משחקים, שהשחקן יכול לבחור ביניהם. עקרון ההגרלה הוא חשיפת כרטיס גירוד המוצג על מסך מגע. בשונה מכרטיס הגירוד "חישגד", אחוז ההחזר ותדירות הזכייה בהגרלה זו גבוהים יותר והפרס הראשון מוגבל ל-20,000 ש"ח. בדומה לכרטיס הגירוד "חישגד", בהגרלה זו כל הפרסים קבועים מראש והמשחק עשוי להימכר גם כאשר הפרסים שולמו כבר, כך שלא ניתן לזכות בסכומים שהיו קיימים בסל הפרסים בתחילת הפצת סדרה מסוימת של משחק כלשהו.

500 המכונות של מפעל הפיס היו ממנועי הרווח המשמעותיים ביותר של החברה, והכניסו לה יותר מחצי מיליארד ש"ח בשנה. מפעל הפיס השקיע כ־50 מיליון שקל בהקמת המכונות. בניגוד למוצרים אחרים של הפיס, כמו כרטיסי המנוי שיש ל-480 אלף אנשים, מתנגדי הפעלת המכונות מציינים כי הרווח הגדול מהמכונות הוא על גבם של מעט אנשים יחסית, ובעיקר בשכונות חלשות במיוחד.[2] בשנת 2016 הודיע שר האוצר משה כחלון על קבלת המלצה של הוועדה לייעול שוק ההימורים שלא לחדש את ההיתר של מפעל הפיס להפעיל מכונות מזל. שר האוצר קבע כי מתקנים אלו הם "מכונות משומנות שנועדו להעביר כסף משכבות חלשות אל המדינה, ואת הכסף הזה אנחנו לא רוצים".[3]

בשנת 2017 החליט משרד האוצר לבטל את השימוש במכונות ההימורים, ויפצה את 150 הזכיינים שהפעילו את המכונות ב-26 מיליון שקל ומפעל הפיס יפצה אותם ב-10 מיליון שקל נוספים בשל אי מתן הודעה מוקדמת מספקת. [1]

מספר המשתתפים

מסקר שנערך ביוזמת משרד האוצר בשנת 2016 עלה כי 28% מכלל המדגם השתתפו בהימורים של מפעל הפיס בתקופה של חמישה חודשים, וכחמישית מהם (18%, שהם 5% מכלל האוכלוסיה הבוגרת) הוגדרו "מהמרים כבדים", שמהמרים בין מספר פעמים בשבוע ועד למספר פעמים ביום. [4] היות אוכלוסיית ישראל מונה כ-3 מיליון אזרחים בגירים. [2] פירוש הדבר כי מספר האנשים המשתתפים בהימורים בישראל עומד על לפחות 840 אלף איש, ומספר המהמרים ה"כבדים" עומד על 150 אלף איש.

נכון לשנת 2011, מספר המכורים להימורים הרשומים במשרד הרווחה עומד על כ-770 איש. נתון זה מהווה עלייה של כ-16% בשנתיים, לעומת 664 מכורים בשנת 2009. עם זאת לפי הערכת אנשי מקצוע מספר המכורים האמיתי גבוה יותר. אם בישראל יש שיעור מכורים להימורים בדומה למדינות מערביות אחרות בעולם (חצי אחוז) פירוש הדבר כ-15 אלף מכורים להימורים (כ-10% מבין המהמרים ה"כבדים").

שיווק ופרסום

פרסומות של מפעל הפיס, וכן פרסומות לטוטו וללוטו נהגו לשבח את הצדדים החיוביים שנובעים מההימורים. סלוגנים בסגנון "הטוטו מקדם את הספורט בישראל" היו נפוצים.[3] היבט נוסף שהודגש בפרסומות להימורים היה תרומת מפעל הפיס לחינוך. בשנת 2016 חשף העיתונאי אור קשתי מעיתון "הארץ" כי היקף ההימורים החוקיים של מפעל הפיס כמעט והכפיל את עצמו בתוך שמונה שנים, אך במקביל האחוז מהרווח שהולך לתרומות לקהילה הלך וירד, מנגד, השכר הממוצע במפעל הפיס עלה ב-30% ב-8 שנים מ-2008 עד 2016. [4] ביקורת נוספת נשמעת על הקישור בין חינוך לבין הימורים. [5]

רגולציה

בשנים 2012-2016 הוכן דו"ח בנושא הסדרת ההימורים החוקיים בישראל על ידי וועדה בין משרדית, בראשותה של עדנה הראל ממשרד המשפטים. דו"ח זה עוסק במכלול היבטים בעלי משמעות חברתית, ערכית ובמניעת פשיעה, וממליץ על הסדרה יסודית וארוכת טווח שנועדה להבטיח איזון בין הרצון בקיום פעילות ההימורים החוקיים לבין הסכנות וההשפעות השליליות של שוק זה. [4]

הדו"ח התמקד בארבעה סיכונים מרכזיים הנובעים מפעילות ההימורים שני היבטים נגעו לחשש של מעורבות של גורמים עבריינים בתחום או הלבנת הון, ושני היבטים נוספים נגעו לחששות מפני הגברת התמכרות להימורים - סיכונים הנובעים מפעילות ההימורים ומחשיפת יתר להימורים, ובכלל זאת מניעת התמכרות להימורים ופגיעה בקטינים ואוכלוסיות חלשות אחרות; וכן סיכונים הנובעים מן החשיפה הפרסומית והשיווקית להימורים, בדגש על הגברת סיכוני התמכרות. [6]

כדי להקטין חשיפת יתר להימורים, ההתמכרות ופגיעה בקטינים, כללו המלצות הוועדה הטלת מגבלות שיש להחיל על פעילות זכיינים ותחנות המכירה, במימון קבוע ומשמעותי של תוכניות חינוכיות למניעת ההשפעות שליליות של הימורים, מימון מחקרים וכן מימון לגורמי טיפול במכורים להימורים. בעקבות השוואת המצב של ישראל ביחס למדינות אחרות, הומלץ כי יוטלו מגבלות הפרסום והשיווק של הימורים - ובהם איסור פרסום בשבח ההימורים כשלעצמם, איסור יצירת זיקה להצלחה בחיים או שינוי מעמד חברתי או כלכלי בזכות הימורים, איסור שילוב סלבריטאים או קטינים בפרסומות, ועוד. הוועדה המליצה גם לבחון בחיוב שימוש בכלי המכונה "כרטיס שחקן" שנהוג במדינות אחרות ומאפשר להגביל מהמרים כבדים או בעלי חובות, למנוע הימורים של קטינים והיבטים שליליים נוספים. רבות מהמלצות הצוות מחייבות שינויים בחקיקה. [7] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אימץ את הדו"ח, וקרא לשרת המשפטים לאמצו באופן מלא ולהוביל את ההסדרה המומלצת על פיו. [4]

בשנת 2016 אימץ שר האוצר משה כחלון את דו"ח "צוות באב"ד", שנסמך בחלקו על הדו"ח של הוועדה הבין משרדית, המליץ על הסדרת שוק ההימורים החוקיים בטווח הקצר, ועסק בהיבטים כלכליים ופיסקליים של השוק. ההמלצות כוללות הגבלת גודלו של שוק ההימורים, איסור הפעלת משחקים בעלי אופי ממכר, הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט, העלאת שיעורי המס על זכיות מהימורים והגבלות שנועדו להיאבק בהון השחור. [4] בשנת 2017 הגיעו משרד האוצר ומפעל הפיס לסיכום על המשך הפעילות של החברה, שכללה הגבלות על פרסומות, מגבלות על שיווק במוסדות חינוך, הפסקת הפעילות של מכונות המזל ועוד. [8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.