התמכרות למשככי כאבים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התמכרות למשככי כאבים היא התמכרות לאופיואידים - סוג מסויים של חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם ודבר זה תורם באופן מהותי למוות של אנשים צעירים בארצות הברית ולירידה בתוחלת החיים שם. בשנים האחרונות מתבררים גם מימדי ההונאה וההסתרה וקשרי הון-שלטון והון-אקדמיה שהיו מעורבים בשיווק התרופות בשיטות המזכירות את הכחשת נזקי העישון ושיטות נוספות של חברות הטבק - הטיית מחקרים על ידי חברות, הקמת ארגוני קש שהם כביכול למען החולים אבל הם במימון החברות ומקדמות את האג'נדה שלהן, שימוש בתועמלנים רפואיים כדי להשפיע על רופאים, פרסום מטעה לציבור ועוד. בעיה דומה אם כי בהיקף נמוך הרבה יותר קיימת גם בישראל. חברה מרכזית הקשורה לפרשה היא חברת פורדו פארמה בבעלות משפחת סאקלר - משפחה יהודית עשירה מארצות הברית שתורמת באופן נרחב למוסדות בריאות ברחבי העולם -כולל לאוניברסיטת תל אביב לדוגמה (בניין הרפואה על שם בני המשפחה).

מוות כתוצאה מצריכת האופיואידים

בשנת 2017 מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים הגיע ל-42,249 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מכלי נשק ומתאונות דרכים יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",[1] ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.[2] [3]

בישראל לעומת זאת יש פיקוח משמעותי על אופיואידים - לדוגמה אסור לפרסם תרופות כאלה לציבור. בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. [4]

חברות מעורבת

חברת פורדו פארמה (באנגלית: Purdue Pharma LP, בעברית גם: פרדיו, פורדיו,פרדו) היא חברת תרופות פרטית אמריקאית, בבעלותם העיקרית של שותפי וצאצאי מורטימר וריימונד סאקלר, משפחה יהודית מארצות הברית. בשנת 2007 היא שילמה את אחד הקנסות הגדולים לחברת תרופות אי פעם, בשל הטעיה לגבי המוצר שלה, תרופת "אוקסיקונטין", (משכך כאבים אוקסיקודון), ושלושה ממנהליה הורשעו בפלילים. אף על פי שהחברה העבירה את המיקוד שלה לפורמולציות "המרתיעות-משימוש-לא-ראוי", ממשיכה פורדו לשווק ולמכור אופיואידים, ולהיות מעורבת בתביעות סביב מגפת האופיואידים. החברה מייצרת משככי כאב כגון הידרומורפון, אוקסיקודון, פנטניל, קודאין והידרוקודון. היא ידועה בייצור של תרופות כגון MS-Contin, Oxycontin, ו-Ryzolt. ב-1972 פותחה "Contin" (מערכת לשחרור סמים מבוקרת). בשנת 1984 החל שיווק פורמוליציית השיחרור המורחבת של מורפיום MS-Contin. ב-1996 החל שיווק אוקסיקודון בשיחרור מושהה, אוקסיקונטין.[5]

המחלוקת סביב החברה צמחה כתוצאה מהתרופות שייצרה והדרך בה נוצר פוטנציאל גבוה לשימוש לא ראוי על ידי אנשים עם עבר של התמכרות. התרופות הנפוצות ביותר המשמשות את החברה הן MS Contin ואוקסיקונטין. בשתיהן ניתן להשתמש באופן לא ראוי על ידי ריסוק, לעיסה, הסנפה, או הזרקת המוצר המומס. זהו סיכון משמעותי עבור המשתמש, העלול ליטול מנת יתר ולמות. טקטיקות שמכורים משתמשים בהן כדי להשיג את הסם כוללות "שוק רופאים", כלומר, ביקור רופאים שונים כדי לקבל מרשמים נוספים וסירוב לעבור מעקב ובדיקות מתאימות. יחד עם הפוטנציאל הגבוה לשימוש לא ראוי על ידי מכורים, קיים גם סיכון להתרגלות (וירידה בהשפעה) ולתלות פיזית של חולים הנוטלים את התרופות הללו. עם זאת, משככי כאבים חזקים מקובלים כחיוניים לחולים הסובלים מכאב חריף חמור ולחולים עם כאב הקשור בסרטן מתקדם.[6]

אוקסיקונטין, המשווק מ-1995, היווה פריצת דרך של פורדו פארמה בתחום הטיפול בכאב כרוני. על פי אסטרטגיה שיווקית שארתור סאקלר היה חלוץ שלה לפני עשרות שנים, החברה לחצה בתקיפות על הרופאים לרשום את התרופה, חיזרה אחריהם בטיולים חינם לסמינרים-לניהול-כאב ושילמה על מפגשי הסברה. מכירות התרופה זינקו.[7] למרות שלא הייתה עדות מדעית לכך, התרופה שווקה כ"איזון-כאב חלק ומתמשך כל היום וכל הלילה", כאשר נלקחה מדי 12 שעות, וכבעלת פוטנציאל שימוש-לרעה נמוך יותר מאשר אוקסיקודון בשחרור מיידי בגלל תכונות השחרור שלה.[8] בשנים הראשונות הללו, פורדו פארמה הייתה מודעת לשימוש-לרעה באוקסיונטין, כולל "דיווחים על כך שהכדורים רוסקו ונשאפו, נגנבו מבתי מרקחת, וכי חלק מהרופאים הואשמו במכירת מרשמים". לפי ניו יורק טיימס, עלה מדו"ח סודי של משרד המשפטים שנחשף במאי 2018. למעלה ממאה תזכירים פנימיים בין השנים 1997 ו-1999 כללו את המילים "המחיר ברחוב", "לרסק" או "לשאוף".[9]

בתחילת שנת 2000 התפרסמו דיווחים נרחבים על שימוש לרעה באוקסיקונטין. בעקבות זאת נערכה בחסות חברת Purdue Pharma LP תוכנית מחקר למעקב יזום אחר שימוש לרעה, הנקראת 'מעקב שימוש לרעה, הסחה והתמכרות' (RADARS). המחקר מצא כי בין התרופות המשמשות-לרעה, אוקסיקונטין ו-Hydrocodone הן תרופות הכאב הנפוצות ביותר.[10] ב-2012 פרסם "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" מחקר שמצא כי "76% מאלה המבקשים עזרה עקב התמכרות להרואין החלו את ההתמכרות בתרופות, בעיקר אוקסיקונטין"[11] ושורטט קו ישיר בין שיווק אוקסיקונטין על ידי פורדו לבין מגפת ההרואין בארצות הברית.

מדינת מסצ'וסטס הגישה תביעה נגד פורדו פארמה בטענה שהחברה ומנהליה הסתירו מידע והוליכו שולל את המטופלים תוך שימוש בתרופות ממכרות. על פי הצהרת התביעה במשפט, "במעשיהם הפסולים, משפחת סאקלר פגעה במשפחות במסצ'וסטס בכל דרך אפשרית, והסטיגמה שהם השתמשו בה ככלי ניגוח רק הפכה את המשבר לגרוע יותר". בתביעה צוין כי מאז 2007 מכרה פורדו פארמה יותר מ-70 מיליון מנות של אופיאטיים תמורת 500 מיליון דולר במסצ'וסטס לבדה.[1]

מסמכים שנחשפו בתביעה שהגישה מדינת מסצ'וסטס נגד פורדו פארמה בינואר 2019 מראים כי החברה ידע על התמכרות והחליטה על טקטיקה של "האשמת הקורבן". בשנת 2001, חמש שנים לאחר השקת התרופה, החלו להיחשף עדויות של מטופלים בתרופה והתברר כי היא ממכרת בהרבה משדווח. החליט ד"ר ריצ'רד סאקלר, מבעלי השליטה בחברה ואחיינו של ד"ר ארתור סאקלר, לקדם קמפיין שיטיל את האחריות למשתמשים עצמם. באימייל ששלח לבכירי החברה בפברואר 2001, הרבה לפני התפשטות מגפת ההתמכרות לתרופה, כתב סאקלר: "אנחנו חייבים להכות במכורים בכל דרך אפשרית. הם הבעיה ואותם צריך להאשים. הם פושעים חסרי עכבות".[2]

ב-2003, מינהל אכיפת הסמים מצא כי "שיטות אגרסיביות" של פורדו "החריפו מאוד את ההתמכרות הנרחבת לאוקסיקונטין".[12]

תחקיר לוס אנג'לס טיימס שנערך בשנת 2011 דיווח כי אצל אנשים רבים נטילת אוקסיקונטין פעם ב-12 שעות איננה מאזנת כאב ומביאה לתסמיני גמילה הכוללים השתוקקות עזה לתרופה. העיתונאים הציעו כי בעיה זו נותנת "תובנה חדשה מדוע כל כך הרבה אנשים הפכו מכורים". באמצעות מסמכים של פורדו ורשומות אחרות, הם טוענים כי חברת פורדו הייתה מודעת לבעיה זו עוד לפני שהתרופה נכנסה לשוק, אך "שימרה בקנאות את טענתה על 12 שעות של הקלה, בין היתר כדי להגן על הכנסותיה [עקב] הדומיננטיות בשוק של אוקסיקונטין ומחירו הגבוה - עד מאות דולרים לבקבוק - אשר נשענו על עניין ה-12-שעות".[13]

אוקסיקונטין הפכה לתרופה שוברת קופות. על פי מאמר שפורסם ב-New Yorker ב-2017, פורדו פארמה היא "בבעלות אחת המשפחות העשירות ביותר באמריקה, עם שווי נקי של שלושה עשר מיליארד דולר".[14]

בשנת 2018, רשמה פורדו פארמה פטנט על צורה חדשה של בופרנורפין, אשר שולטת בהשתוקקות ומשמשת לטיפול בהתמכרות לאופיואידים כגון אוקסיקונטין.[15]

מדינת אוקלהומה תובעת במשפט המתנהל שם (2019[16]), את החברות פורדו, טבע וג'ונסון את ג'ונסון בטענה שמדיניות השיווק שלהן הגזימה בתיאור התועלת הקלינית של משככי הכאבים, והמעיטה בתיאור תופעות הלוואי של השימוש בהן ובעיקר ההתמכרות להם. פרדו למשל קידמה את מכירות משכך הכאבים הנרקוטי Oxycontin, באמצעות תיאור סיפורו של סופר בן 54 שסובל מדלקת פרקים ניוונית שחזר לעבודה באמצעות השימוש באוקסיקונטין. החומר השיווקי של פרדו טען ששיעור המתמכרים לתרופה הוא פחות מ-1%.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שחר סמוחה, ‏משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2018
  2. ^ רוני לינדר-גנץ, מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל, באתר TheMarker‏, 4 בינואר 2018
  3. ^ אורי פסובסקי, כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים, בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017
  4. ^ Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014, European Addiction Research, 2017, doi 10.1159/000485033
  5. ^ Purdue Pharma L.P.
  6. ^
    ארגון הבריאות העולמי. הקלה על הכאב והטיפול הפליאטיבי. ז'נבה: WHO 1990
  7. ^ - Raymond Sackler, Psychopharmacology Pioneer and Philanthropist, Dies at 97
  8. ^ DOCUMENTARY "CHASING HEROIN" INVESTIGATES THE OPIOID EPIDEMIC
  9. ^ Barry Meier, Origins of an Epidemic: Purdue Pharma Knew Its Opioids Were Widely Abused, 29 May 2018, access-date 30 May 2018
  10. ^ , [ Trends in abuse of Oxycontin and other opioid analgesics in the United States: 2002-2004], J Pain, 2005 vol:6, issue:10 p:662–72, pmid: 16202959, doi:10.1016/j.jpain.2005.05.004
  11. ^ OxyContin, Heroin, and the Sackler-Sinaloa Connection
  12. ^
  13. ^ want a description of hell?' OxyContin's 12-hour problem This is an in-depth series.
  14. ^ Patrick Radden Keefe, The Family That Built an Empire of Pain: The Sackler dynasty's ruthless marketing of painkillers has generated billions of dollars—and millions of addicts, The New Yorker October 2017, access-date October 26, 2017 Indepth-analysis
  15. ^ Irina Ivanova, OxyContin maker gets patent for drug to treat opioid addiction, CBS News 7 September 2018, access-date 9 September 2018
  16. ^ יורם גביזון, מכה לטבע: המשפט באוקלהומה נגד יצרניות משככי הכאבים מתקדם, דה מרקר, ‏09/03/2019
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=התמכרות_למשככי_כאבים&oldid=127083"