המהפכה התעשייתית
המהפכה התעשייתית (באנגלית: The Industrial Revolution) היא המעבר לתהליכי ייצור חדשים שהתרחש בעיקר בין השנים 1760 ועד 1840 באנגליה, ומשם התפשט לאירופה המערבית ולארצות הברית. המהפכה התפשטה מאוחר יותר לשאר חלקי העולם והמשיכה להתפתח במהלך המאה ה-20. שינויים אלה כללו מעבר מייצור ידני לייצור עם מכונות, התפתחות ההתמחות בייצור, תהליכי הפקה של חומרים כימיים חדשים ותהליכי עיבוד מתכת (בעיקר ברזל ופלדה) חדשים, שיפור היעילות של אנרגיית מים, שימוש מוגבר במנוע קיטור והפיתוח של כלים ומכונות. השינוי כלל גם מעבר מדלק צמחי מפחם עצים לכרייה של פחם ודלקים מחצביים נוספים. משום כך מכנים אותה הוגים כמו ריצ'ארד היינברג בשם "מהפכת הדלק המחצבי".[1]
המהפכה התעשייתית מסמנת נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית; כמעט כל היבט באורחות החיים של בני האדם שונו בצורה כזו או אחרת. ההשפעות הבולטות ביותר של המהפכה כללו צמיחה כלכלית, גידול אוכלוסין והאצה בשינויים טכנולוגיים וגידול הידע המדעי באופן חסר תקדים. היא נחשבת אחד השינויים הגדולים שעברו על האנושות יחד עם המהפכה הלשונית והמהפכה החקלאית.
המהפכה התעשייתית התרחשה במקביל לתהליכים אחרים: המהפכה המדעית, התחזקות הקפיטליזם, המעבר לחקלאות תעשייתית, התבססות גדלה והולכת על דלק מחצבי, עיור מסיבי ושינוי המקצוע של רוב האוכלוסייה מאיכרים לפועלים שעסקו ראשית בתעשייה ולאחר מכן בהספקת כלכלת שירותים. תהליכים אלה השפיעו בצורה ניכרת על המהפכה התעשייתית והושפעו ממנה.
המהפכה התעשייתית הובילה לשינויים חברתיים רבים: עיור, עליית מעמד האישה, סוציאליזם וסוציאל-דמוקרטיה, זיהום, מזון תעשייתי, הפצת קרוא וכתוב, ירידה ולאחר מכן עליה בתוחלת החיים, חלוקת היום לזמנים, התפוררות של קהילות, תרבות הצריכה והופעת מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיים רבים. בד בבד התפתחו גם השפעות סביבתיות כמו זיהום.
התקופה שבה התרחשה המהפכה התעשייתית משתנה בהתאם להתייחסות של היסטוריונים שונים. Eric Hobsbawm טוען שהיא "התפרצה" בבריטניה ב-1780 ולא הורגשה במלואה עד 1830-1840 בעוד ש-T. S. Ashton טוען שהיא התרחשה בתקופה שבין 1760 עד 1830. כמה היסטוריונים של המאה ה-20 כמו John Clapham וNicholas Crafts טעונים שתהליכים השינוי הכלכליים והחברתיים התרחשו בהדרגה וכי המונח "מהפכה" מוטעה ומטעה. דבר זה נמצא בוויכוח בקרב היסטוריונים. המהפכה התעשייתית החלה בחברות קפיטליסטיות שהייתה בהן צמיחה כלכלית לנפש.
המהפכה התעשייתית הראשונה התפתחה לכדי המהפכה התעשייתית השנייה, שהתרחשה בין 1840 ל-1870, כאשר טכנולוגיות ותהליכים כלכליים צברו מומנטום עם אימוץ גדל והולך של אוניות מונעות בקיטור, ורכבות קיטור. מהפכה זו, הקרויה גם המהפכה הטכנולוגית, נחשבת לפעמים כשלב נוסף במסגרת המהפכה התעשייתית, ויש שמתארכים אותה מאמצע המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה ב-1914. האירוע שמסמל את תחילתה הוא "מהפך בסמר" שאיפשר לייצר "פלדת בסמר" ב-1860 והיא כללה מאוחר יותר תהליכים של ייצור המוני וקו ייצור. שלב זה במהפכה התעשייתית הסתמך יותר על מדע כדי לפתח טכנולוגיות חדשות שכללו בין היתר את האופניים, המנוע החשמלי, הנורה החשמלית, הטלגרף, הטלפון, מנוע הבעירה הפנימי, מכונית ומטוס, פיתוח חומרים חשובים בכימיה והתפתחות בחקר המחלות עקב התפתחות המיקרוביולוגיה שהובילו לשיפור ההיגיינה ולהורדת התמותה עקב כך, וכן יצירת היסודות לשינויים חברתיים וטכנולוגיים נוספים כגון המהפכה הירוקה של המאה ה-20.
השפעות של המהפכה התעשייתית
עיור
אחת ההשלכות הבולטות ביותר של המהפכה התעשייתית היא עיור. לפי John Burnett בשנת 1801 רק חמישית מאוכלוסיית אנגליה חיה בערים, עד 1851 האוכלוסייה שגרה בערים הייתה שווה לזו שבכפרים, ועד 1911 היחסים התהפכו - רק חמישית מתושבי אנגליה חיו בכפר. [1] עד היום אחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד בגלל מיכון החקלאות ויתרונות לגודל של חוות גדולות יותר, והחקלאים שלא מצליחים לשמור על פרנסתם ועובדי חקלאות לשעבר עוברים לעיר בניסיון למצוא בה פרנסה בתחומים של תעשייה ושירותים.
צמיחה כלכלית
מיכון החקלאות הוביל להוזלת המזון בצד גידול אוכלוסין ולזרם של מבקשי עבודה שבאו לעיר. במקביל החל תהליך של מיכון התעשייה, ולאחר מכן גם התובלה, וביקוש לכריית פחם ולעובדים בתעשיות המתכת. המיכון הגובר של התעשיות פירושו היה גם הוזלת עלויות המיכון עצמו כך שיותר מפעלים יכלו להחליף עבודה ידנית בעבודה ממוכנת, להגדיל את התפוקות וגם להוזיל את עלויות הייצור ליחידה, על ידי חסכון בכוח אדם לכל יחידת תוצר, התמחות וחלוקת עבודה, וכן יתרונות לגודל. הוזלת עלויות הייצור של מוצרי צריכה רבים, כמו גם של מזון, הגבירה עוד את הביקושים למוצרים אלה. כך החל תהליך אוטו-קטליטי של צמיחה כלכלית שבו יש הגברת ההיצע של הייצור מחד, והגדלת הביקוש לייצור מאידך.
במיוחד ניתן לראות התגברות של תהליך זה על ידי בחינת קשרי הגומלין בין 3 תעשיות שונות - כריית הפחם (שנדרש לשם הזנת מנועי קיטור וכבשנים בכמויות הולכות וגדלות), הפקת מתכות, בעיקר ברזל ופלדה (לייצור קטרים ומנועים, אוניות, מסילות ברזל, גשרים ובניינים) ותעשיית מנועי הקיטור (ששימשו להובלת התוצרת החקלאית, הפחם, תפעול מכונות שונות כמו מכונות אריגה, ומכונות לשאיבת מים שאפשרו לכרות פחם בעומקים גדולים יותר).
גידול אוכלוסין
לפי Robert Hughes בספר The Fatal Shore אוכלוסיית אנגליה ו-ווילס שנשארה בגודל יציב של כ-6 מיליון איש בשנים 1700-1740, וגדלה בצורה משמעותית לאחר מכן. ב-1801 אוכלוסיית אנגליה מנתה כבר 8.3 מיליוני אנשים ועד 1850 היא גדלה פי 2 ל-16.8 מיליוני בני אדם. עד 1901 האוכלוסייה כמעט הכפילה את עצמה שוב ומנתה 30.5 מיליונים. כאשר תנאי החיים ואיכות שירותי הבריאות השתפרה, במהלך המאה ה-19 הדבר העלה גם את תוחלת החיים. אוכלוסיית אירופה כולה, גדלה מכ-100 מיליון בני אדם ב-1700 לכ-400 מיליון בני אדם ב-1900. בנתון זה ניתן לראות הן את זה שהמהפכה החקלאית והתעשייתית התפשטו גם למדינות נוספות, מעבר לאנגליה, ויצרו בהן אפקט דומה, והן את זה שאוכלוסיית אנגליה גדלה בקצב מהיר יותר יחסית למדינות אחרות.
זיהום והשפעות סביבתיות
כרייה של פחם, שריפה של פחם, כרייה זיקוק התכה של מתכות ועוד פעילות תעשייתית החלה עידן של הגברה מסיבית של השפעות של האדם על הסביבה - ההשפעות היו על כלל הביוספרה, על הסביבה העירונית ועל בריאות האדם. ההשפעה הסביבתית הבולטת ביותר היתה זיהום - בעיקר זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע. היבטים אלה של זיהום הגיעו לעיתים למזון כזיהום במזון וגרמו להרעלות ומחלות שונות - בעיקר עקב חשיפה למתכות כבדות. מקור נוסף לתחלואה ותמותה משמעותית היה חשיפה לחומרים מסוכנים במכרות, מפעלי מתכת ומפעלים אחרים שעבדו עם חומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת - אם כתוצאה מחוסר הבנה וידע ואם עקב רצון לחסוך בעלויות.
חלק מהזיהום שנפלט במהלך המהפכה התעשייתית עדיין קיים כיום כזיהום רקע, הדבר נכון במיוחד למתכות כבדות ורעילות כמו עופרת שאינן מתפרקות בסביבה וכן לחומרים אחרים לדוגמה מזהמים אורגניים עמידים. עופרת הייתה נדירה מאוד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה בביוספרה רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת לבנזין של מכוניות, בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני העידן התעשייתי. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.[2]
ראו גם
- ציר זמן של המהפכה התעשייתית
- לודיטים
- קפיטליזם
- המהפכה המדעית
- ציר זמן של המהפכה המדעית
- חקלאות תעשייתית
- קיצור תולדות האנושות
- צמיחה כלכלית
- המהפכה התעשייתית הבאה
- משאבים מתכלים
- זיהום
- גידול אוכלוסין
קישורים חיצוניים
- המהפכה התעשייתית בוויקיפדיה האנגלית
- המהפכה התעשייתית השנייה בוויקיפדיה האנגלית
- 300 שנים של דלקים מחצביים ב-300 שניות סרטון ביוטיוב
הערות שוליים
- ^ John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day , 1989
- ^ הרעלות עופרת בילדים, ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3