מזון מעובד

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מזון תעשייתי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מזון מעובד הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד- מזון תעשייתי - שמוכן במפעלים, קייטרינג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. [1]. במהלך העשורים האחרונים יש עליה משמעותית בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות שעות עבודה ארוכות יותר של הורים, נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, שיווק ובדגש על שיווק מזון לילדים והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו מלח או סוכר וכן משפרי צבע טעם וריח.[1]

צריכה של מזונות אולטרה-מעובדים, גורמת גם להפחתת הצריכה של מזונות טריים יותר, שני הדברים יחד גוררים נזק בריאותי ומחקרים מראים קשר בין צריכת מזון מעובד לתחלואה מוגברת, השמנה, סרטן, הזדקנות מואצת וסיכונים בריאותיים נוספים.[1]

סיווג של מזון מעובד לפי רמת העיבוד

במהלך המאה ה-20, רוב המחקרים על תזונה ובריאות וכן המלצות של גופי בריאות הציבור וכן סימון המזון על אריזות, התייחסו להיבטים כמו סוג המזון - לדוגמה סוכר, מלח, ירקות וכו'. בשנת 2010 חוקרים מאוניברסיטת סאו-פאולו, בראשות פרופ' קרלוס מונטריו, הציעו את שיטת NOVA לסיווג מזון.[2] [3] שיטה זו מסווגת מזונות לפי הטבע, ההיקף והמטרות של עיבוד תעשייתי. "נובה" מבחינה בין ארבע קבוצות מזונות. [4]

  1. מזון לא מעובד או כזה שעבר עיבוד מינימלי - לדוגמה חיתוך או הקפאה. - כולל ירקות, פירות, שורשים, פטריות, זרעים, עלים, בשר ודגים. חלק ממזון זה דורש עיבוד כלשהו כמו קציר חיטה, ניקוי וחיתוך ירקות וכו'. מזונות שעברו עיבוד מינימלי (Minimally processed foods) כוללים תהליכים תעשייתיים שמיועדים להאריך את חיי המדף של המוצר או לשפר את האכילות או יכולת העיכול של המזון, בלי לשנות את רכיבים מהותיים בו. תהליכים אלה כוללים קירור, הקפאה, ייבוש, מעיכה, טחינה, פסטור, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. [4]
  2. מוצרי יסוד או חומרי גלם במטבח. כוללים מזונות שמופקים או מטוהרים מרכיבי קבוצה אחת בתהליכים מיוחדים הכוללים מעיכה, טחינה, כרסום וזיקוק. הללו כוללים שמנים צמחיים, שומן מהחי (כמו חמאה), סוכר, מלח, סירופים, דבש, עמילן, ותבלינים.
  3. מזון מעובד או מזונות מורכבים - מזונות שנוצרים משילוב של שניים או יותר מקבוצות 1,2 ועל ידי תהליכי עיבוד נוספים כמו אפיה, בישול, עישון, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. חלק מהמזונות בקטגוריה זו הם וריאציות על מזונות מקבוצה 1 - כמו גבינה, בשר משומר, ירקות בקופסת שימורים וכו', ואחרים הם סוגי מזונות חדשים לגמרי כמו לחם. חלק מהמזונות המעובדים האלה יכולים להיות לא בריאים כתלות בכמות השומן, הסוכר והמלח שנוספו להם.[4] כן בהקשר של סוגי שומנים (כמו שומן טראנס) וכמות כוללת של צריכת מזון זה.
  4. מזון אולטרה-מעובד - קבוצה זו מאופיינת בתוספות של חומרים תעשייתיים שלא נפוצים במטבח הביתי. בדרך כלל מדובר במזון שנמכר כ"מוכן לאכילה" היות וכל תהליכי העיבוד כבר בוצעו במפעל. קבוצה זה מכילה הן מזונות עם עיבוד תעשייתי מועט יחסית לדוגמה יוגורט בתוספת פרי, והן מזונות שעיקר הרכיבים בהם הם תרכובות מעובדות יותר. לא כל המזונות בקבוצה זו הם בהכרח מזיקים לבריאות, אבל לעיתים קרובות מזונות אלה מכילים וכמות גדולה של סוכר, מלח ושומן. שילובים אלה עלולים לגרום הן לבעיות בריאות והן לאפקטים דומים להתמכרות או לפחות פיתוח סבילות ושינוי הרגלי אכילה. דוגמה לכך היא עליית הסבילות למלח ותחושה כי מזון הוא לא מלוח מספיק. נזקים נוספים נגרמים בגלל שמוצרים אלה עניים ברכיבים תזונתיים בריאים כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים או חלבונים. דבר זה גורם לאינדקס גליקמי נמוך וגורר אכילת-יתר והשמנה. כמו כן לעיתים קרובות מזון אולטרה מעובד מכיל תוספים כמו חומרי שימור או משפרי טעם וריח שחלקם בעלי השפעה מפוקפקת - הם עלולים לגרור השפעות כמו אלרגיות ונזקים נוספים וכן עלולים להשפיע על המוח ולהשפיע על תחושת השובע הטבעית שלנו, על חוש הטעם והריח שלנו ועל הרגלי הצריכה שלנו.[3][1] כמו כן הרצון של יצרנים להאריך חיי מדף או להוזיל את עלות המזון עלולות לגרור הכנסת חומרים לא בריאים כמו שומן טרנס, או חומרים זולים, גם אם אלו עלולים לפגוע בבריאות כמו הוספת סוכר.

ניתן לסווג את תהליכי העיבוד ל-3 שלבים - השלב הראשוני כמו קציר חיטה או חיתוך וניקוי חסה. השלב השני הוא עיבוד שניוני כמו אפיה. השלב השלישי גורר הוספה של רכיבים והופך את המזון לאולטרה מעובד - הוספת חומרי שימור, משפרי טעם צבע וריח, הוספה של שומן, מלח וסוכר ותהליכים תעשייתיים נוספים.[3]

תוספי מזון

תוסף מזון הוא חומר שנוסף לאוכל כשיש לו מטרה טכנולוגית או עסקית כלשהי - לא מדובר במזון שניתן לאכול אותו לבדו או כרכיב מזון. יש לעיתים קרובות בלבול בין תוסף מזון לבין תוסף תזונה כמו תבלין או ויטמין או צמח שאושרו לצריכה כמזון.[3] תוסף מזון נועד כדי לסייע במכירת המזון אם על ידי שיפור הרצון לאכול אותו, או על ידי שמירה על המזון לאורך זמן ארוך יותר וכך הוזלה במזון עצמו. בלשון מקצועית נאמר שלתוסף יש "מטרה טכנולוגית".

בעקבות פרשת הג'ונגל (ספר) של אפטון סינקלר, שבה נחשפו מחדלים של תעשיית הבשר המשומר בארה"ב, ועקב התחזקות התנועה הפרוגרסיבית בארצות הברית נכנסה בתחילת המאה ה-20 רגולציה שחייבה יצרני מזון לסמן רכיבים של מזון בקופסאות. עם זאת תקינה זו לא כללה תוספי מזון. בשנת 2001 הוגדרו בישראל כללים ורגולציה לשימוש בתוספי מזון הדבר כולל את סוגי החומרים המותרים בשימוש, רגולציה על סימון שלהם וכמות מותרת במזון. הרגולציה על סימון מזון תוספי מזון תעשייתיים מבוססת על התקינה האירופאית ולכן הרכיבים מסומנים על ידי האות E עם תוספת מספר לידם.[3] תוספי המזון מכילים קבוצות חומרים שונים - ממתיקים, מייצבים, מתחלבים, צבעי מאכל ועוד. יש חומרים טבעיים ויש חומרים שמיוצרים במעבדה. הסימון של תוספי המזון הוא בסדר יורד - הנפוצים ביותר מופיעים ראשונים והפחות נפוצים אחרונים.

חלק מתוספי המזון, כמו חומרי שימור הם בעלי טעם לא נעים. כדי להסוות את הטעם הזה יצרנים מוסיפים סוכר.[5]

לפעמים יצרנים מבלבלים את הצרכנים על ידי סימונים גדולים ומודגשים שמציגים את המזון כמזון בריא לדוגמה "מזון אורגני" או "עשוי מרכיבים טבעיים". [5]

צריכת מזון מעובד

עם השנים יש עליה מתמדת בצריכה של מזון מעובד. הדבר גורר במקביל גם ירידה במזון הפחות מעובד -כמו ירידה בצריכה של פירות וירקות.

דוגמה אחת להגברת הצריכה של מזון מעובד היא קניית יותר מזון מהיר לסוגיו מרשתות של "מזון מהיר" כמו פיצה, המבורגר, נקניקיות, וכן עליה בצריכת מוצרי בצק ושל "ארוחות מוכנות" מסוגים שונים.

לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים בארצות הברית בשיעור של 19%. האמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.[6] לפי ארגון ה-OECD נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו סין או בנגלדש צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30–40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות [7]

לפי מחקר משרד הבריאות משנת 2016, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11–15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של בני נוער בגיל דומה במדינות מערביות הוא 26%. [8]

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן [9] שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה ממותק לפחות פעם ביום. 3 המדינות לפני ישראל בפער לא משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או נורווגיה שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. [8] במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות פעילות גופנית וצופים יותר בטלוויזיה לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.[8] לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%)[8]

לפי מאמר של יועץ התנהגות צרכנים שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב פרסום, חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. [10]

השפעות בריאותיות של מזון מעובד

בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות בסרטן לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, השמנה ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של תחלואה כרונית.[1] מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות, שיבוש פעילות המערכת המטבולית, ופגיעה בבריאות הנפש.[5] גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. [1]

מחקרים מסורתיים של תזונה נטו להתמקד ברכיב מזון אחד כמו סוכר, מלח וכו'. עם זאת אנשים לא צורכים מזון בצורה כזו אלא אוכלים ארוחות שלמות כאשר רכיבים שונים באותה ארוחה משפיעים על הגוף בצורה הוליסטית - מרכיב A יכול לגורם לגוף לעבד את רכיב B בצורה שונה לעומת צריכת רכיב B לבדו. לפי פרופ' קרלוס מונטריו, תוספי המזון ועיבוד המזון אושרו על בסיס בחינה של כל אחד מהם בנפרד, אבל ההשפעה הבריאותית של מזון אולטרה-מעובד היא בכך שמזונות שונים נצרכים ביחד ומשפיעים על הגוף כמכלול שלם. דוגמה לכך ניתן למצוא במחקרים על התפתחות עצמות של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן וחוקרות נוספות - ההשפעה של מזונות כמו צי'פס קולה והמבורגר על העצמות הייתה קיימת כאשר מזונות אלה נצרכו בנפרד, אבל הנזק המשמעותי ביותר הופיע כאשר המזונות האלה נאכלו במשותף[11]

לפי פרופ' קרלוס מונטריו, מזון מעובד ברמה 3, כמו לחם או שמן עשוי אפילו להיות בריא בגלל שמדובר בגיוון המזון ואין שינוי משמעותי שלו. לעומת זאת מזון אולטרה-מעובד לדעתו הוא מזון מזיק, והוא אינו מאמין שיש מזון אולטרה-מעובד בריא. המזון האולטרה-מעובד פורק למרכיבים יסודיים, ואז הכינו ממנו תרכובות חדשות, שהשפעתן לא ידועה. במיוחד השפעתן המשותפת עם מזונות אחרים לא ידועה. לפי פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן הנזק ממזון אולטרה מעובד נובע הן ממה שיש במזון וכן ממה שאין בו. מצד אחד הוא עשיר בסוכר, שומן מלח ושלל תרכובות חדשות, ומצד שני הוא עני בחומרים מזינים כמו ויטמינים, סיבים ומינרלים. [11]

השפעות על המוח

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על השפעות של מזון, בדגש על מזון מעובד, על המוח, על התנהגות ושינויים גופניים שגורמים לשינוי בתגובת המוח למזון או באופן כללי יותר - לדוגמה השפעות על תוקפנות או על דיכאון. הפסיכולוגית דנה סמול מפרסמת מחקרים בתחום זה. סמול טוענת כי סוגי מזונות מעובדים עלולים לגרור בלבול במוח, כאשר הוא מקבל מסרים סותרים ממערכת העיכול ו/או ממערכות הטעם והריח והדבר יוצר התנהגות א-נורמלית. לדוגמא מחקרים של סמול מצביעים על נזקים למערכת העיכול עקב צריכה של משקה עם ממתיק מלאכותי (כמו דיאט קולה) יחד עם אכילת פחמימות. לדבריה הגוף יודע להתמודד עם משקה עם ממתיק מלאכותי שבו הגוף מבין שאין לו סוכר שהוא צריך לפרק, וכן הגוף יודע כאשר הוא מעכל פחמימות עליו לפרק סוכר, אבל כאשר שני הדברים מתרחשים ביחד הדבר גורם לשידור סיגנלים שונים ושיבוש מערכת התגמול במוח. המלצה שלה לדוגמה היא להפריד בין צריכת משקאות עם ממתיק מלאכותי לבין צריכת פחמימות. [5]

ניסוי נוסף של סמול בדק את תגובת המערכת המטבולית למשקאות עם ממתיק מלאכותי ותכולת אנרגיה שונה. לפי הניסוי כאשר יש פער גדול מידי בין תחושת המתיקות לבין רמת האנרגיה במשקה, המערכת המטבולית לא מצליחה להתמודד עם המזון והדבר גורר עודף שומן ומחלות. [5]

מחקרים של סויאנג פארק ובהמשך גם של דנה סמול מצאו קשר בין ארוחת הבוקר לבין התנהגות תוקפנית של ילדים במהלך היום. לפי הטענה ילדים שאכלו מזון עתיר חלבון שמתעכל לאט היו פחות תוקפניים, לעומת ילדים שצרכו דגני בוקר מעובדים שלעיתים קרובות הם עתירים בפחמימות ושומן. מחקר של חוקרים מהרווארד משנת 2015 השווה בין הרגלי אכילה מסורתיים כמו מטבח יפני או מטבח המזרח התיכון לבין תזונה מערבית שנוטה יותר למזון מעובד. המחקר מצא כי תפריט מערבי מקושר לסיכון מוגבר לדיכאון בשיעור של 30%. חוקרים צרפתים עקבו אחר 27 אלף איש במשך חמש שנים ולפי המחקר שלהם תוספת של 10% בצריכה יומית של מזון -אולטרה מעובד קשורה לסיכון סטטיסטי של 20% ללקות בדיכאון.[5]

בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא ממכר. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיעה על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי גמילה מניקוטין.[5]

השפעות על עצמות ועל התפתחות

מחקר של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן ועמיתותיה, בחן מה ההשפעה של צריכת צ'יפס, קולה והמבורגר שניתנו לחולדות, על גדילה ועל התפתחות העצמות. הבחירה הייתה במזון פופולרי בקרב ילדים, שהוא לכאורה מזין שכן יש בו חלבונים, שומנים ופחמימות והוא אינו בגדר חטיף. החולדות שאכלו מזון מעובד היו בעלות עיכוב בגדילה והעצמות שלהן לא התארכו. צפיפות העצם שלהן הייתה גרועה והיו בה מאפיינים של עצם זקנה כמו עצמות עם חורים, עצמות שבירות ודקות יותר. במבחן מאמץ היה פער של 50% בביצועים לעומת עצם רגילה. לוחיות הגדילה בעצמות, שהוא החלק הסחוסי בעצם שתורם לגדילה שלה בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות, היו בעלי ממצאים פתולוגיים. במקום היה פלאק נרחב (הצטברות לא תקינה של תאים ורקמה). התאים במקום לא עברו התמיינות נורמלית, ואיבדו את היכולת לצמוח לגדול לפי ציר האורך של העצם. החוקרות ביצעו מחקרים נוספים שאימתו את הניסוי הבסיסי. בין היתר הן סיפקו תזונה מגוונת יותר, כך שהחולדות קיבלו מזון אולטרה-מעובד במינון של 70% (מימון דומה לזה של צריכת ילד אמריקאי ממוצע) שבה הופיעו אותם הנזקים אך בצורה מופחתת. מחקר נוסף ניסה לבודד את החלקים - לספק רק קולה, רק צ'יפס או רק המבורגר, או רק לספק מזון עתיר שומנים או עתיר סוכרים. במחקרים אלה נמצא כי יש נזק לעצמות אבל הוא פחות דרמטי לעומת צריכת המוצרים המעובדים השונים ביחד. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן השילוב בין המרכיבים השונים גורר נזק מוגבר.[11]

חשש להטיית מחקרים

קיים חשש כי חברות מזון גדולות מקשות על פרסום מחקרים מדעיים הנוגעים למזון מעובד. ד"ר רוברט לוסטיג מאוניברסיטת קליפורניה עוסק בתחום של פוליטיקה של המזון הוא טוען כי כתבי עת מדעיים שעוסקים בתזונה, תלויים בכסף שמגיע מפרסומות ומודעות של חברות מזון. פרופ' מונסונגו-אורנן ניסו לפרסם את המחקר שלהן על הקשר בין צריכת מזון מעובד לבין התפתחות עצמות במספר כתבי עת. למרות שמונסונגו-אורנן מפרסמת מאמרים מזה -30 שנה ומכירה את הנושא, היא הופתעה מכך שהמאמר נדחה כבר בשלבים מוקדמים שלו. היא החלה לחשוש כי פוליטיקה של המזון גורמת לחסימת המאמר ופנתה לד"ר לוסטיג, שחשש גם כי המאמר נחסם בשל מסקנותיו. התעשייה כבר מתמודדת עם האשמות בתחום סוכרת והשמנה והאשמה חדשה לפיה המזון עלול להרוס לילדים את העצמות וכי מדובר בנזק בלתי הפיך, עלולה להיות חמורה לתעשיית המזון. לוסטיגנ יעץ לחוקרות לפרסם את המאמר "מתחת לרדאר" עם פחות סימני קריאה ובצורה שתפחית את החשיבות האפשרית שלו. המאמר התקבל לבסוף לירחון Bone reaserch מבית Nature בסוף שנת 2020, לאותו מו"ל שדחה את המאמר הקודם. [11]

הצעות לרגולציה

חוקרים בתחום בריאות המזון חושבים כי יש צורך להגביל ולפקח על תעשיית המזון המעובד .ההצעות כוללות מיסוי כבד על מזון אולטרה-מעובד (מס פיגו) , כדי לבצע הפנמה של עלויות חיצוניות ולממן חלק מהטיפול בנזקים בריאותיים שנגרמים וכן הגבלות על פרסומות ועל שיווק של מזונות מעובדים, במיוחד על שיווק שמוכוון לילדים. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן קיים מחקר לפיו על כל דולר שמושקע במניעה בתחום של בעיה מטבולית (הקשורה בתזונה) החברה חוסכת 14 דולק עקב טיפולים עתידיים[11]

ראו גם

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 מזון מעובד, משרד הבריאות
  2. ^ Monteiro CA, Cannon G, Moubarac JC, Levy RB, Louzada MLC, Jaime PC. The UN Decade of Nutrition, the NOVA food classification and the trouble with ultra-processing. Public Health Nutr. 2018 Jan;21(1):5-17. doi: 10.1017/S1368980017000234. Epub 2017 Mar 21. PMID: 28322183.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 מזון מעובד ועולם תוספי המזון - המדריך המלא, מור בן אדור, 2020
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Classification of food products according to NOVA,
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 צח יוקד, אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח, מוסף הארץ, 25.03.21
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יפה שיר-רז, נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר, באתר ynet, 30 במרץ 2012
  7. ^ Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל, משרד הבריאות, 19 במאי 2016
  9. ^ Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University
  10. ^ שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות, חזי גור מזרחי, 04.01.2017
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 נועה לימונה, "יש לכן פצצה ביד": הכירו את האוכל שמפורר לילדינו את העצמות, מוסף הארץ, 03.06.21