מזון אורגני
מזון אורגני (באנגלית: Organic food) הוא מזון שגדל בהתאם לתקנים של חקלאות אורגנית. התקנים משתנים בין מדינות שונות, אבל באופן כללי מדובר בנהלים ששואפים לסגור מחזורים של משאבים, לשמור על איזון במערכות אקולוגיות ולשמור על מגוון ביולוגי. ארגונים שמבצעים רגולציה על גידולים אורגניים עשויים להגביל את השימוש בחלק מחומרי הדברה והדשנים בחקלאות. באופן כללי מזון אורגני לא משתמש בדרך כלל גם בהקרנת מזון על קרינה מייננת, ממסים תעשייתיים או תוספי מזון סינתטיים.
בעקרון מזון אורגני הוא מזון הגדל ללא שימוש בכימיקלים להדברה ובדשן כימי, תרופות (למעט במצבי מחלה קשים), הורמונים והנדסה גנטית. במוצרים סופיים של מזון אורגני לא נעשה שימוש בחומרים משמרים או צבע מאכל. למעשה, לא תמיד זה המצב. הדישון האורגני מכיל בעיקר קומפוסט העשוי משאריות מזון צמחי, גזם, זבל של חיות משק (צאן ובקר), ועוד.
בשם מזון אורגני אפשר לכנות מזון אשר כל החוליות בשרשרת שהביאו להיווצרותו הן אורגניות אף הן: השקיית הגידולים החקלאיים ומי השתייה של המשק החי יעדיפו שימוש במי-תהום שנבדקו כי אינם מזוהמים בשאריות הדברה; מזון ודשנים המסופקים לאורך תקופת הגידול יישאו תו תקן אורגני (ראו סעיף פיקוח בהמשך); תוספים בזמן העיבוד יהיו אורגניים בעצמם.
בעלי החיים מהם מופקים מוצרי מזון אורגני מטופלים בשיטות בתנאי מחיה משופרים הכוללים מרחבי מחייה גדולים יותר המאפשרים תנועה ומקטינים את הצפיפות והסיכון להתפשטות מחלות, תזונה אורגנית שמתאימה לצורכיהם, שימוש באמצעים טבעיים כתרופות וחיסונים מונעים. כל אלה מאפשרים גידול בעלי חיים למאכל ללא שימוש בהורמונים ובתרופות (בעיקר אנטיביוטיקה), למעט מקרים בהם התפרצה מחלה שלא ניתן לרפא אותה אחרת.
רקע - חקלאות תעשייתית
כדי לאפשר לגדל מזון המספיק לגידול האוכלוסין המהיר וכדי להוזיל את עלויות גידול והפקת המזון (כדי להגדיל רווחיות), התפתחו במאות השנים האחרונות שיטות שונות של חקלאות תעשייתית. השינויים העיקריים שנעשו הם שימוש גובר במיכון חקלאי, שימוש מאסיבי בחומרי הדברה, מעבר לדשן כימי ופיתוח זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים בעלי פריון חקלאי גבוה יותר.
יש מספר סיבות לרצון לגדל ולצרוך מזון אורגני. אחת הסיבות הנפוצות היא הרצון של הצרכנים לאכול מזון בטוח - ללא זיהום במזון על ידי שאריות חומרי הדברה או רעלים אחרים כגון מתכות כבדות או דיאוקסינים.
היבט נוסף שמעודד תמיכה במזון אורגני הוא רצון לעודד חקלאות בת קיימא ולשמור על קרקע בריאה, ושמירה על משאבים מתכלים כדי להבטיח בטחון תזונתי גם לדורות הבאים.
גורם נוסף הגורם לתמיכה בחקלאות אורגנית של מזון מהחי הוא תמיכה בזכויות בעלי חיים או לכל הפחות רצון להקטין סבל של בעלי חיים המגודלים באכזריות בשיטות של חקלאות תעשייתית. סיבה נוספת לתמיכה במזון אורגני היא תמיכה בכלכלה דמוקרטית ו/או בכלכלה מקומית יותר ו/או במזון מקומי כדי לספק פרנסה לחקלאים מקומיים.
בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי נמצאת בתהליך ארוך טווח שמאיים על המשך קיומה. השלכות סביבתיות שונות של המזון התעשייתי יוצרות בעיות שעלולות להוביל לירידה בכמות היבולים אל מול הביקושים הגוברים, דבר שעלול להקטין את כמות המזון המיוצרת בעתיד. דוגמה אחת לכך היא חריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי שגרמו לאובדן שליש מהקרקע ב-40 השנים האחרונות. אם תהליכים אלה יימשך בקצב הזה, בעוד 80 שנה עלולים להגיע למצב בו לא תהיה קרקע פורייה כלל. במציאות אם האנושות תמשיך בדרך הזו הדבר עלול להתרחש מהר יותר, כי ככל שפחות קרקע ראויה לגידול נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון, ובו זמנית אוכלוסיית כדור הארץ גדלה. בנוסף שינויי האקלים אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים לאובדן עוד קרקע ולתהליכי מדבור. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד, נכון לשנת 2015 אנחנו קרובים לנקודת האל-חזור[1]
מצד שני האנושות מייצרת יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו- שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה, יכול בתאוריה,להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות[2] [3] ועוד חלק גדול מן המזון גורר השמנה ובעיות של תזונה לא בריאה (כמו עודף סוכר, עודף מלח) בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה במדינות העשירות ובעלות ההכנסה הבינונית. אם נחלק את המזון באופן שוויוני יותר, אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע, מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. יש מספר מומחים שטוענים כי ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם עם חקלאות אורגנית[4] בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך[5] [6]
סוגיות שונות הנוגעות למזון אורגני
שימוש בחומרי הדברה
אחד הטיעונים המרכזיים למען חקלאות אורגנית היא הפחתת שימוש בחומרי הדברה ובכך שמירה על בטחון הצרכן שצורך מזון אורגני. חשוב להבין כי גם בחקלאות אורגנית יש שימוש בחומרי הדברה. בגידול של מזון אורגני בישראל משתמשים בכ-200 תכשירי הדברה ודישון המותרים לשימוש בחקלאות האורגנית לפי החוק והתקנות. משרד החקלאות מפרסם את רשימת החומרים הללו. [1]
חומרי הדברה לא חייבים לפגוע רק בבריאות הצרכנים. חומרים אלה, (כמו גם כימיקלים מהדשנים הכימיים) חודרים למי התהום, לאגמים ולנחלים וגורמים לזיהום קרקע ולזיהום מים. חומרי הדברה גם נודדים ברוח ותורמים לתחלואה בסרטן, לפרקינסון וייתכן שגם למחלות נוספות. הפגיעה ברורה בעיקר בקרב עובדים חקלאיים, עובדים חברות הדברה. גם תושבי יישובים חקלאיים שנמצאים "במורד הרוח" או יישובים שמי התהום שלהם זוהמו בחומרי הדברה נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה במחלות אלה. עם זאת גם בחקלאות האורגנית יש שימוש בחומרי הדברה, אם כי ברוב המדינות כנראה ששימוש זה הוא נמוך יותר.
ב־2014 נעשה מטא מחקר בבריטניה שמצא שהסתברות להימצאות חומרי הדברה בגידולים רגילים גדולה פי 4 מאשר בגידולים אורגניים כמו כן נמצא כי קדמיום, שהיא מתכת כבדה רעילה, מסרטן וודאי בבני אדם חשודה כחומר טרטוגני גבוה יותר בגידולים לא-אורגניים. כמו כן המחקר מצא כי חומרי נוגדי חימצון שקשורים להפחתת סיכונים במחלות כרוניות גבוהים בעשרות אחוזים בגידולים אורגניים. [7]
עם זאת, עקב פיקוח רופף ורווחים גבוהים יותר בתחום של חקלאות אורגנית, ייתכנו מקרים שבהם יש זיהום במזון על ידי שאריות חומרי הדברה דווקא במזון אורגני. דבר זה קיים בצורה חלקית בישראל. ראו פרטים בהמשך.
יש גם פרסומים בתחום שנראים כמו דיסאינפורמציה - במחקרים כאלה המפורסמים לעיתים בעיתונות, מתפרסם מחקר הבודק בעיקר ערכים תזונתיים כמו כמות הויטמינים במזון אורגני מול מזון לא אורגני. המחקר לא מוצא הבדלים כאלה ולכן מגיע למסקנה, שעוברת הדהוד תקשורתי לפיה אין הבדל בריאותי בין מזון אורגני למזון לא אורגני - בעוד שהשאלה לגבי תכולת חומרים רעילים בתוצרת החקלאית כלל לא נבדקה במחקר.
שמירה על בריאות הקרקע והמים
שימוש בחומרי דישון והשקייה גורמים להמלחת קרקעות ולסחף קרקע. קיים ויכוח האם דשן כימי הורס את הקרקע בתחום של המלחת קרקעות.
עם זאת דשן אורגני בחקלאות אורגנית אינטנסיבית, עלול לגרור זיהום למי התהום. במקרים רבים בחקלאות אורגנית עיקר חומרי הדשן מיושמים לפני השתילה בקרקע כחומר אורגני מוצק, כדוגמת זבל בעלי חיים המיוצב כקומפוסט. בשלב זה, שורשי הצמח הצעיר אינם מפותחים דיים לקליטה של כל מנת המים וחלק ניכר מחומרי הדשן משתחררים לקרקע ומחלחלים מתחת לבית השורשים אל עומק התווך הלא רווי. בעומק זה המים והדשן אינם זמינים לצריכה על ידי הצמח. לעומת זאת, בגידול בשיטות ממשק לא-אורגניות הדשן מסופק בדרך כלל עם מי ההשקיה במינון התואם את צורכי הצמח, דבר המקטין מהותית את שטיפת החנקה לעומק התווך הלא רווי של מי התהום. מחקר במימון רשות המים משנת 2014, שפורסם גם בכתב העת Hydrology and Earth System Sciences, מצא כי תבנית ריכוזי החנקות שנמצאה מתחת לחממה הקונבנציונלית עדיפה הן מבחינה חקלאית והן מבחינה סביבתית על תבנית הריכוזים שנמצאה מתחת לחממה האורגנית. המחקר מצא כי הסיבה לכך היא העדפת הדשנים המוצקים. כאשר חולקו החממות לאלו שנסמכות על דישון מוצק (זבל) המיושם ישירות בקרקע לעומת דישון נוזלי המיושם באמצעות מערכות הטפטוף לאורך עונת הגידול נמצא כי דישון מוצק מזהם יותר. חקלאים אורגניים יכולים להקטין את בעיית הזיהום על ידי מיצוי של הדשן האורגני, ויישום תמיסת המיצוי באמצעות מערכת הטפטוף (הדשיה) כפי שמקובל בחקלאות קונבנציונלית. [8]
כילוי משאבים מתכלים
לחקלאות רגילה יש מחיר סמוי והוא הסתמכות על משאבים מתכלים כמו גז טבעי, אשלג ופוספט להפקת דשן כימי והפקת נפט לשם ייצור של חלק גדול מחומרי ההדברה. לכרייה יש מחירים סביבתיים וחברתיים ניכרים. חסרון נוסף של כרייה זו היא שהיא לא בת קיימא היות והיא מסתמכת על משאב מתכלה. בסופו של דבר החקלאות תהיה חייבת למצוא מקורות מתחדשים יותר לדשן ולחומרי הדברה או שהאנושות תקלע למשבר מזון.
שיבוש מחזור הזרחן וחשש מאנוקסיה באוקיינוסים
ערך מורחב – מחזור הזרחן
במאמר גבולות פלנטריים משנת 2009 קובעים אקולוגים כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור החנקן) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. בכלכלה בת קיימא זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן. לפי המדענים ערך הסף של כניסת זרחן לאוקיינוסים עומד על כ-11 מיליוני טונות בשנה, בעוד שבשנת כתיבת המאמר נכנסו לאוקיינוסים 8.5 עד 9.5 מיליוני טונות בשנה. לפי מאמר משנת 2003, חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (Ocean anoxic events -OAE) שיכולים להסביר הכחדות המונית שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים. (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.
מודלים מצביעים על כך שגידול ארוך טווח של 20% מעל קצב הבלייה הטבעית, יכול להוביל לאנוקסיה של האוקיינוסים בעבר. (Handoh and Lenton 2003). אם נניח כי קצב הזרימה לפני המהפכה החקלאית עמד על כ-1.1 מיליון טונות בשנה, פירוש הדבר שנדרש רק 250 אלף טונות של זרחן בשנה כדי לגרום לאנוקסיה כזו. הכלכלה האנושית כיום כורה כ-20 מיליון טונות בשנה של זרחן, ומתוך כמות זו נשטפים כ-10.5 מיליון זרחן טונות אל האוקיינוסים. הגידול בזרחן הראקטיבי שמקורו בפעילות אנושית הוערך בשנת 2000 ב-9 מיליון טונות לשנה. (Mackenzie et al. 2002) למרות גידול מהותי בזרחן שמקורו בפעילות אנושית, עד פי 8 יחסית לזרימה הטבעית, לא ברור האם ואם כן מתי עלולה להתרחש אנוקסיה מעשה ידי אדם באוקיינוסים.[2]
אנוקסיה של כלל האוקיינוס כתוצאה מזרמים של זרחן תידרש לכ-1,000 שנה עד 10,000 שנה של הזרמת זרחן בכמות גבוהה כך שגבול זה נחשב רחוק ובלתי סביר. מצד שני יש אי וודאות גבוהה במודלים של זרימת זרחן, ועלולה להתרחש אנוקסיה באיזורי מים רדודים ובמדפי יבשת, היכן שחלק גדול מהחיים הימיים נמצאים. לפיכך ממליצים המדענים על גבול הפקה של פי 10 יחסית לבלייה הטבעית. היות והיום הזרמת הפוספט עומדת על הפקה גבוהה פי 8 לבלייה הטבעית, זהו אחד הגבולות הפלנטריים שהחציה שלהם עלולה להתרחש בקרוב. [3]
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה
חשיפה מתמדת לשאריות של תרופות מהמזון, בעיקר אנטיביוטיקה, מסייעת בתהליך פיתוח עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים בכלל וחיידקים גורמי מחלות בפרט. המשמעות היא לגבי יכולת הטיפול במחלות הנגרמות על ידי חיידקים. אם החיידק עמיד לאנטיביוטיקה, הטיפול התרופתי יהיה פחות יעיל, המחלה תהיה חריפה יותר ויהיה צורך להשתמש באנטיביוטיקה חזקה יותר. בחלק מהמקרים המשמעות היא מכלה כרונית, סבל או מוות של החולה. בשנים האחרונות קיימת החרפה משמעותית בעמידות לאנטיביוטיקה ולתוצאותיה. מזון אורגני מחי אמור להיות עם פחות שימוש באנטיביוטיקה ובכך מקטין את העמידות לאנטיביוטיקה.
הפחתת זיהום סביבתי אל מערכות אקולוגיות
- ערך מורחב – הצטברות ביולוגיות
שאריות של חומרי הדברה שמזהמות את מי התהום ואת האדמות הסמוכות לשטחים החקלאיים פוגעות גם בבעלי חיים, מפרות את האיזון האקולוגי ומשבשות את מארג המזון. לדוגמה תופעה הקרויה שרשרת הרעלה מופיעה כתוצאה משימוש בחומרי הדברה. בתופעה זו גוויית בעל חיים כלשהו, כגון עכבר שאכל רעל, נאכלת על ידי טורף, כגון תנשמת או נשר. התנשמת מתה מהרעלה ואז אוכל אותה טורף אחר, כגון שועל, וגם הוא מורעל וכן הלאה. דבר זה משפיע בעיקר על טורפי על והוא גם תורם להכחדת בעלי חיים. היות ולטורפים אלה השפעה חשובה על כלל המערכת האקולוגית שנמצאת תחתם ההשפעה יכולה להיות הרסנית.
פיקוח נגד רעלים
קיים פיקוח על חלק מהמגדלים אורגניים וחלק מהחנויות המוכרות תוצרת אורגנית. הפיקוח עומד בתקן האירופאי המחמיר שאינו סובל כל נוכחות של חומר האסור לשימוש בחקלאות אורגנית (בניגוד לתקן האמריקאי המאפשר נוכחות כימיקלים במידה מוגבלת). על מזון שאינו אורגני לא קיים כל פיקוח מסודר; לצרכן אין כל דרך לדעת האם מזון שאינו אורגני, טופל בהתאם לתקנים הקיימים לגבי שימוש בכימיקלים בחקלאות.
מחיר המזון האורגני
מחיר ישיר גבוה פעמים רבות מזון אורגני דורש עבודה רבה יותר, או שטחים רחבים יותר כדי לייצר את אותה כמות של תוצרת חקלאית. כמו כן היות והצרכנים של מזון אורגני מוכנים לשלם רב יותר למוצרים אורגנים יחסית למוצרים עם ריסוס, מחיר המזון האורגני הוא בדרך כלל גבוה יותר.
מזון שאינו אורגני (ולפעמים גם מזון אורגני) יש עלויות חיצוניות כמו דלדול משאבים מתכלים, גרימת מחלות, זיהום מים, זיהום קרקע וסחף קרקע וכי עלויות אלה מוטלות על דורות העתיד ועל כלל הציבור. מיסוי פיגוביאני היה יכול להקטין את פערי המחירים בין מזון אורגני לשאינו אורגני.
דרך התמודדות אחת להוזלת המחיר היא הקטנת עלויות השיווק, על ידי חקלאות נתמכת קהילה או על ידי קואופרטיב אורגני.
היבט אחר הוא שככל שמחיר הנפט, פחם וגז טבעי יעלו עם דלדול המשאבים - לדוגמה בעקבות שיא תפוקת הנפט, יתייקרו המחירים של הדשנים הכימיים, חומרי ההדברה ושל שיטות עיבוד נפוצות בחקלאות מבוססת נפט כמו עיבוד קרקע מסיבי, ומחיר המזון הלא אורגני יתקרב למחירי המזון האורגני. אחת הסיבות לצמיחת הפרמקלצ'ר באוסטרליה לדוגמה, היה מחיר גבוה של חומרי הדברה שחקלאים לא יכלו לעמוד בו.
דרך אחרת להוזלת מזון אורגני היא צריכה של פחות מזון מהחי ועל ידי כך הוזלת המזון. גם צריכה של מזון איטי ופחות מעובד יכולה להקטין את העלויות של המזון, אם כי הדבר דורש גם השקעת זמן רב יותר בהכנת המזון.
מזון אורגני דורש יותר משאבי שטח
בדרך כלל הפריון החקלאי במונחים של כמות התוצרת החקלאית לק"מ רבוע, היא נמוכה יותר במזון אורגני. פירוש הדבר שיש צורך ביותר שטחי חקלאות כדי לגדל את אותה התוצרת. פירוש דבר זה הוא שאם אוכלוסייה גדולה יותר תעבור לצריכת מזון אורגני יהיה צורך בהרס שטחי בר גדול יותר ופגיעה בעוד מערכות אקולוגיות כדי לתמוך באותה כמות מזון. גם בהקשר זה מעבר לתזונה צמחונית יותר, שיש לה יעילות אנרגטית גבוהה יותר יכולה לספק פתרון - חלק מהתבואה כיום מגודלת לשם הספקת מזון לבהמות - לפי החוק השני של התרמודינמיקה כל מערכת שמבצעת עבודה פיזיקלית (כמו עז או פרה לדוגמה) חייבת לבזבז אנרגיה במהלך קיומה. כמו כן יש מערכות כמו יערות מאכל שבהן ניתן לשלב חקלאות אורגנית עם מערכת אקולוגית.
מחקר של החוקר השווייצרי Paul Mäder משנת 2002 השווה שיטות גידול שונות במשך 21 שנה, קבע כי בעוד ששיטות אורגניות הובילו ליבול נמוך ב-20% יחסית לשיטות לא אורגניות, הן גם צרכו פחות אנרגיה ופחות משאבים והובילו לעלייה בפריון הקרקע. כמות החנקן הזרחות, ועוד חומרי הזנה שנוספו לקרקע היו נמוכים ב-34-51 אחוזים במערכות האורגניות (שכללו גם חקלאות ביו-דינמית). האדמות האורגניות היוו מערכת אקולוגית שבה חיו יותר מינים של יצורים חיים, כמו חיידקי קרקע ששולטים במחזור חומרי ההזנה בקרקע, וכן בפטריות שורשים שמסייעות לצמחים לספוג את חומרי ההזנה.[4]
חשיפה לזיהום בירקות ופירות
- ערך מורחב – השפעות בריאותיות של חומרי הדברה
במזון אורגני בארצות הברית מותר להשתמש בפחות מ-40 חומרים סינתטיים: חומרי הדברה, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח ועוד. במוצרים לא אורגניים מותר להשתמש בלפחות 2,000, כלומר יותר מפי 50. כמו כן במזון לא אורגני, במקרים רבים, החברות המייצרות את החומרים, אחראיות על אישורו כחומר מותר לשימוש[9].
חומרי הדברה גורמים למגוון בעיות בריאותיות בבני אדם, כגון הרעלה חמורה, סרטן ופגיעה בעוברים ובמערכות עצבים, אבל עיקר ההשפעה של חומרים אלה היא על עובדי חקלאות, הדברה או ישובים בסמוך לאתרי ריסוס או מפעלים כימיים. בעקרון עלולים להיות השפעות של חומרי הדברה גם על הצרכנים, בעיקר אם יש חריגות של חקלאים מהתקנים. כמו כן יש חשש בקרב חלק מהחוקרים להשפעות הורמונליות לדוגמה ירידה באיכות הזרע. עם זאת חשוב להבין כי גם במזון אורגני עלולים להיות חומרי הדברה ואפילו לפעמים מעל התקן הרגיל של משרד החקלאות.
יש מספר פירות בעלי קליפה דקה יותר או שטח פנים גדול יותר או שנוטים לספוג יותר חומרי הדברה. אכילה של ירקות ופירות אלה גורמת לחשיפה גבוהה יותר לחומרי הדברה. תחקיר של ה-CNN משנת 2010, הצביע על 12 ירוקות ופירות בעלי רגישות גבוהה לחומרי הדברה [5]:
המזונות האלה הם בעלי רקמה דקה או שטח פנים גדול יותר ונוטים לספוג יותר חומרי הדברה.
הירקות הרגישים כוללים: סלרי, פלפל, תרד, תפוחי אדמה, חסה ועלים ירוקים. הפירות הרגישים כוללים: אפרסק, תות, תפוח, אוכמניות, נקטרינה, דובדבן, וענבים.
צריכה של ירקות ופירות אלה ממקור אורגני, או של פיקוח עליהם, משמעותית יותר יחסית לאחרים, בהקשר של הורדת חשיפה למזהמים.
חקלאות אורגנית ומזון אורגני בישראל
- ערך מורחב – חקלאות בישראל
פיקוח והקיף גידולים
בישראל מוסדרת החקלאות האורגנית על ידי "חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה 2005" שמוכר גם על ידי האיחוד האירופאי וארצות הברית. "מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת" במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אמונה על אכיפת החוק.
על מנת להבטיח לצרכן כי מזון המסומן כאורגני הינו אכן כזה, קיימות ברחבי העולם חברות פיקוח שמטביעות חותמת על מוצרי המזון עליו הן מפקחות. בישראל פועלות שלוש חברות פיקוח על חקלאות אורגנית ועל שיווק מזון אורגני: אגריאור היא הארגון הגדול ביותר והיא המוסמכת על ידי הפדרציה הבין לאומית של התנועה לחקלאות אורגנית (IFOAM), טוּב השדה IQC, וסְקאל ישראל (המשרד הישראלי של Skal International). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים. בנוסף, 450 מתוך 500 המגדלים בישראל חברים גם בארגון לחקלאות אורגנית, שסמלו הוא "טוב השדה", המוטבע כתו איכות על גבי מוצרים אורגניים, המעיד כי החקלאי מלווה בידי מדריך אורגני מוסמך לאורך כל תהליך הייצור. [10]
לפי משרד החקלאות, בשנת 2013 פעלו בישראל 335 מגדלים אורגניים, על שטח של 68 אלף דונם. רוב התוצרת האורגנית מיועדת לייצוא, והיקף הייצוא האורגני עומד על 68 אלף טון של פירות, ירקות, וגידולי שדה. כמו כן יוצאו עוד 4.5 אלף טון של תוצרים אורגניים מעובדים כגון טחינה, רכז פירות ועוד. יצוא הירקות האורגנים היווה 10% מהשווי הכספי של ייצוא הירקות של ישראל. ההיקף בטונות עמד על 64 אלף טונות וכלל בעיקר גזרים, תפוחי אדמה ופלפלים וכן מעט עגבניות ובטטות. היקף הייצוא של פירות אורגניים עומד על כ-3 אלפי טונות וכולל בעיקר אבוקדו ותמרים, וכן מעט מנגו ורימונים. [6].
בשנת 2014 לפי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר נרשמה עלייה בעוסקים בחקלאות אורגנית בישראל לעומת 2013-עלייה של 7.63%. רוב העלייה הייתה בעוסקים ביבוא תוצרת אורגנית לארץ אך היתה עלייה גם בכמות היצרנים האורגניים הישראליים - 4.4%. [11].
לעומת הערכה זו מעריך הלמ"ס את השטחים האורגניים בשנת 2013 רק ב-47 אלף דונם ומעריך את כמות הייצוא של תבואה אורגנית ב-88 אלף טונות. בשנת 2014 השטחים האורגניים היו 41 אלף דונם, שהיו כ-1.4 אחוז מכלל שטחי החקלאות, והם ייצאו 58 אלף טונות תוצרת, שהיו 6% מכלל הייצוא, כל הנתונים האלה מהווים ירידה לעומת שנת 2013. [7]
דוגמה לגידול אורגני פופולרי בישראל הוא ביו-תות. בתות שדה רגיל יש בעיה חמורה של חשיפה לחומרי הדברה בגלל רגישות הפרי מחד והמרקם הבשרני שלו מאידך שקוט את חומרי ההדברה. תות אורגני גדל לעיתים בארוגות באוויר שנשתלות בתוך קליפת אגוז קוקוס טחונה דבר שמונע חשיפה של הפרי למזיקים שקיימים בקרקע. אמצעי נוסף הוא הדברה ביולוגית שבה משתמשים בחיפושיות שאוכלות כנימות.
שאריות חומרי הדברה במזון אורגני בישראל
בבדיקת כימיקלים מעבדתית שנעשתה בתוצרים אורגניים ביוזמת עיתון "הארץ", בשנת 2007 בישראל, נמצא שב־15% (חמישה מתוך 33) מהם נמצאו שאריות חומרי הדברה, כולל חומרים שאסורים אפילו בגידולים רגילים. כל הגידולים שבהם נמצאו שאריות חומרי הדברה היו בפיקוח חברת אגריאור. השאריות נמצאו בגידולים שהגיעו מחנויות אורגניות - טבע קסטל, עדן טבע מרקט וניצת הדובדבן. שהן גם בפיקוח אגיאור, לעומת זאת גידולים אורגניים מרשתות מזון גדולות לא הכילו שאריות כאלה. מנכ"ל המועצה לצרכנות טוען כי הבעיה מתחילה במשרד החקלאות שלא מפקח בצורה מספיק טובה על התחום. [10] כמו כן לפי חגית אולנבסקי, נבדקים שאריות חומרי ההדברה של החומרים האסורים, אבל לא נבדקים שאריות של חומרי הדברה מותרים. נושא נוסף הוא מתכות כבדות. בחקלאות אורגנית מותר להשתמש במתכות כמו נחושת כחומר לטיפול במזיקים - והנחושת נקלטת הצמח, אבל בישראל לא בודקים לפני השיווק כמה נחושת יש בפירות.
בבדיקה מעבדתית ביוזמת "ידיעות אחרונות" ב־2006 נשלחו 10 כבדי עופות אורגניים של החברות "אדמה" ו"הרדוף" לבדיקה. נמצא שרמת הארסן שבהם הייתה גבוהה יותר מן הרמה המצויה בכבדי עופות שאינם אורגניים.[12] בדיקות מעבדה מטעם משרד החקלאות מצאו בתוצרת האורגנית חריגה של שאריות חומרי הדברה. החריגות היו 24% בשנת 2009, 8.6% בשנת 2010 ו- 3.6% בשנת 2011. [13] פרסום נוסף של משרד החקלאות מספר על חריגה בחומרים אסורים ב־3.8% מהמוצרים האורגנים בשנת 2013, וב־8.8% מהמוצרים האורגנים בשנת 2014.[14]
ראו גם
לקריאה נוספת
- שירי כץ ואביב לביא, המדריך הישראלי לאוכל אורגני, הוצאת כנרת, 2007.
קישורים חיצוניים
- מכון rodale למחקרים ארוכי טווח של חקלאות אורגנית
- הפדרציה הבינלאומית של תנועות לחקלאות אורגנית IFOAM - The International Federation of Organic Agriculture Movements
- טוּב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל
- עמוק במים על חשש לרעלים במי השתייה
- מחקר מאוניברסיטת וושינגטון על היתרונות של תות שדה אורגני grist.org 2.09.2010
- Marcin Barański ואחרים, Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses מטה -אנליזה מוצאת יותר אנטי-מחמצנים ופחות קדמיום ושאריות חומרי הדברה במזון אורגני, British Journal of Nutrition, 2014
- האורגני משלוחים אורגנים של תוצרת מקומית
- הירוק תוצרת אורגנית מקומית
- רויטל פדרבוש, מגזין "מנטה", הקשר בין הסרטן הנפוץ לירקות שכולנו אוכלים - שלא רוצים שתדעו, וואינט, 4.1.2019
הערות שוליים
- ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
- ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]
- ^ UN World Food Programme Hunger Statistics
- ^ Tom Bawden Organic farming can feed the world if done right, scientists claim Independent, 10.12.2014
- ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
- ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
- ^ Marcin Barański, Dominika Średnicka-Tober, Nikolaos Volakakis, Chris Seal, Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses, British Journal of Nutrition, 112, 2014-09-01, עמ' 794–811 doi: 10.1017/S0007114514001366
- ^ עפר דהן, אבשלום באב"ד, נפתלי לזרוביץ, אפי אליאני, דניאל קורצמן, על חקלאות אורגנית אינטנסיבית וזיהום מי תהום, אתר "מים והשקיה" - ארגון עובדי המים, 02 מרס 2014
- ^ Environmental Working Group Organic Foods Are the Only ‘Clean’ Packaged Option for Consumers 5 במרץ 2018, Ecowatch
- ^ 10.0 10.1 רוני לינדר גנץ, אל טבעיים, הארץ, 07.09.2007
- ^ אגרונט האם הירקות והפירות האורגניים שאתם רוכשים באמת אורגניים? 28.05.2015
- ^ ומה קורה בעופות האורגניים? שלחנו גם אותם למעבדה - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337441,00.html
- ^ משרד החקלאות מפרסם את הסקר השנתי לבדיקת "כשרות" התוצרת האורגנית בישראל - http://www.moag.gov.il/NR/exeres/2B4E6734-C7E4-4648-A973-CC5FC896288D,frameless.htm?NRMODE=Published
- ^ האם הירקות ופירות האורגניים שאתם רוכשים באמת אורגניים ? - אתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר - http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad/dovrut/publication/2015/organic_fruits_veg.htm
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.