אנרגיה
בפיזיקה ותחומי מדע נוספים אנרגיה (באנגלית: Energy) היא כמות פיזיקלית סקלרית שהיא תכונה של אובייקטים ושל מערכות בטבע. מקור המילה הוא במילה "אנרגוס" ביוונית שפירושה "פעיל, עבודה".
יש מספר צורות של אנרגיה. כדי להסביר את כל התופעות הטבעיות הידועות לנו הוגדרו הצורות הבאות: אנרגיה קינטית (אנרגיית תנועה), אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה תרמית (הקשורה בחום), אנרגיית כבידה, אנרגיה אלסטית, אנרגיה אלקטרומגנטית, אנרגיה כימית, אנרגיה חשמלית ואנרגיית מאסה.
אנרגיה יכולה להיות מומרת מצורת אנרגיה אחת לשנייה, אבל היא לעולם אינה נהרסת. עקרון שימור האנרגיה, שמוכר גם כחוק הראשון של התרמודינמיקה, טוען שכמות החומר-אנרגיה בייקום היא קבועה. ניתן להמיר חומר לאנרגיה, ולהפך, באמצעות הנוסחה של אלברט איינשטיין, E =M*C^2 שבה E היא כמות האנרגיה C היא מהירות האור ו-M היא מאסה - כלומר ניתן להמיר כמות קטנה של חומר לכמות גבוהה מאוד של אנרגיה. המרה כזו מתרחשת בתנאים של היתוך גרעיני או ביקוע גרעיני, ולפיכך בחיי יום יום מפרידים בין חומר לבין אנרגיה. כמו כן אומרים שכמות האנרגיה במערכתתרמודינמית סגורה היא קבועה.
בשפת יום-יום מבלבלים בדרך כלל בין אקסרגיה, שהיא כמות האנרגיה הזמינה לביצוע עבודה, לבין אנרגיה. כאמור לפי החוק הראשון של התרמודינמיקה, במערכת סגורה או מבודדת כמות האנרגיה היא קבועה. עם זאת, לפי החוק השני של התרמודינמיקה במערכת תרמודינמית סגורה כמות האקסרגיה הולכת ויורדת, וכמות האנטרופיה הולכת וגדלה.
למרות שכמות האנרגיה הכללית של מערכת אינה משתנה עם הזמן, הערך שלה עשוי להיות תלוי בנקודת המבט. לדוגמה אדם שיושב ברכבת נוסעת הוא בעל אנרגיה קינטית אפס יחסית לרכבת, אבל בעל אנרגיה קינטית גדולה מאפס יחסית לכדור הארץ.
צורות של אנרגיה
אנרגיה מתקיימת במספר צורות או מופעים:
- אנרגיית חום
- אנרגיה כימית
- אנרגיה חשמלית
- אנרגיה גרעינית
- אנרגיה מגנטית
- אנרגיה אלסטית
- אנרגיית קול
- אנרגיה מכנית
- מסה - לפי תורת היחסות של אלברט איינשטיין ניתן להמיר מסה ולקבל כמות גבוהה של אנרגיה בתהליך ההמרה (או להפך - להמיר כמות גדולה של אנרגיה ולקבל מעט מסה).
לפי החוק הראשון של התרמודינמיקה, מערכת סגורה לא מאבדת אנרגיה - כלומר כמות האנרגיה הכוללת במערכת נשמרת. (וזאת בהנחה שאין המרה של מסה לאנרגיה). עם זאת לפי החוק השני של התרמודינמיקה, האקסרגיה - כמות האנרגיה המועילה שניתן לרתום לביצוע של עבודה, הולכת ודועכת בצורה ספונטנית - לדוגמה אנרגיה מכנית של גלגול כדור הופכת לאנרגיית קול ולאנרגיית חום (חיכוך) בצורה ספונטנית. כמות האנרגיה הכוללת נשמרת אבל את אנרגיית הקול ואת החיכוך מהכדור שפגע בקרקע לא ניתן לתרגם חזרה לאנרגיה שתניע את הכדור.
ניתן להמיר אנרגיה מצורה אחת של אנרגיה לצורה אחרת של אנרגיה, בדרגות שונות של יעילות. לפי החוק השני של התרמודינמיקה תמיד יעילות זו תהיה קטנה מ-1, כלומר למרות שכמות האנרגיה הכוללת תישאר באותה כמות. כמות האקסרגיה, האנרגיה שניתן לרתום אותה לצורכי עבודה (פיזיקלית), תהיה תמיד קטנה יותר וחלק מהאנרגיה יומר לאנרגיית חום שלא ניתן יהיה לרתום אותה לעבודה.
אנרגיה בכדור הארץ
ערכים מורחבים – אנרגיה מתחדשת, משק האנרגיה העולמי
מקור האנרגיה העיקרי בכדור הארץ הוא האנרגיית השמש. אנרגיית השמש מתגלגלת גם לסוגי אנרגיה נוספים כמו אנרגיית רוח ואנרגיית גלי ים שנובעים מחימום לא אחיד של פני השטח של הפלנטה. חימום האוקיינוסים גורם גם לזרמי ים, וכן לאידוי מים שחלקם יוצרים עננים כחלק ממחזור המים שבתורו תורם גם לאנרגיה הידרו-אלקטרית כאשר מי גשמים חוזרים אל הים בנהרות. מקורות אנרגיה משניים בכדור הארץ הם אנרגיה גאותרמית שנובעת מחומו הפנימי של כדור הארץ ואנרגיית כבידה שגורמת לתופעות כמו גאות ושפל.
אנרגיית השמש היא המקור העיקרי לכלל החיים הקיימים בכדור הארץ. תהליך הפוטוסינתזה בפלנקטון ובאצות בים, ובצמחים ביבשה מהווה את ייצור ראשוני שמהווה את בסיס מארג המזון שמספק אנרגיה לכל היצורים החיים בביוספרה.
האדם משתמש לא רק באנרגיית השמש (לדוגמה בחקלאות לשם גידול מזון) אלא גם באנרגיה כימית המופקת מדלק מחצבי, ובאנרגיה גרעינית מחומרים הניתנים לביקוע גרעיני. כמו כן האדם רותם צורות שונות של אנרגיה מתחדשת. נעשים ניסיונות להפיק אנרגיה גרעינית גם מהיתוך גרעיני, אך נראה שלפני 2050 הסיכוי לכך קלוש. סך האנרגיה הזו משמשת לשם הפקת חשמל למגזר הביתי והתעשייתי; תחבורה תובלה יבשתית, אווירית וימית; כריית חומרי גלם; אנרגיה לשם ייצור מוצרים והספקת שירותים שונים; וכן אנרגיה המושקעת בחקלאות - בעיקר לשם הפקת דשן כימי, תפעול מכונות חקלאיות וייצור של חומרי הדברה.
כלל האנרגיה שמשמשת את האדם היא נמוכה בהרבה מכמות האנרגיה הסולארית הנכנסת לכדור הארץ בשנה, אבל אין להסיק מכך שניתן לנצל בקלות את האנרגיה הסולארית להפקת עבודה או לרתום אותה לאנרגיה כימית המשמשת את היצורים החיים. אדרבה, רוב אנרגיית השמש הנכנסת לכדור הארץ אינה מנוצלת לשם עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא בקרב בני אדם ולא בקרב יצורים חיים אחרים, אלא נפלטת על חזרה לחלל כקרינת חום.
לאנרגיה תפקיד מפתח ביכולת לקיים מערכות מפזרות. מערכות אלה כוללות את כל היצורים החיים, מערכות אקולוגיות, דפוסי אקלים ומזג אוויר, מחזורים אקולוגיים ואת כל המוסדות החברתיים (כמו שוק חופשי, קהילה, מדינות וכו') והטכנולוגיה שבידי האדם. כל המערכות המפזרות מייצגות מערכות רחוקות משיווי משקל אנרגטי, הדורשות זרם מתמיד של אקסרגיה כדי לשמור על הסדר הפנימי שלהן.
ניתן להשתמש באנרגיה כדי לנתח נקודות דמיון בין תחומים שונים לכאורה כמו תורת המידע, טכנולוגיה, אמרגיה לניתוח מערכות אקולוגיות ואת התפקיד שממלאת אנרגיה בכלכלה.
אנרגיה בביולוגיה
- ערך מורחב – החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה
קיימות השפעות רבות של שיקולים אנרגטיים בביולוגיה - החל בתפקודים של מבנים ברמה התאית, עבור בתפקוד של רקמות ויצורים חיים וכלה בתפקוד של מערכות אקולוגיות שלמות.
בגלל החוק השני של התרמודינמיקה, ללא מקור כלשהו של אנרגיה יש נטייה ספונטנית להגיע לפתרון הומוגני. לדוגמה אם נערב שתי תמיסות הן באופו ספונטני יתערבבו ליצירת תמיסה נוספת ולא ישארו נפרדות ולא יפרדו באופן ספונטני.
כבר בשנת 1886 טען הפיזיקאי לודוויג בולצמן כי המאבק בין היצורים החיים הוא על אקסרגיה ועל הורדת אנטרופיה. בשנת 1944 כתב ארווין שרדינגר (Erwin Schrödinger) ספר בשם "מהם החיים?" (What is Life?) שבו ניסה לקשור בין תהליכים ביולוגיים לבין פיזיקה וכימיה. במבט ראשון, נראה כי היצורים החיים מפרים את החוק השני של התרמודינמיקה משום שהם מצליחים לייצר סדר ומערכות מורכבות מתוך אי הסדר. לדוגמה, הצמחים הם מבנה מסודר מאוד אשר מסונתזים מתוך מולקולות ואטומים בלתי מסודרים סביבם.
הפתרון לפרדוקס לכאורה זה הוא שהחיים נמצאים בתוך שטף של אנרגיה שמקורו בשמש. אנרגיה זו מנוצלת בצורה ישירה ( ייצור ראשוני על ידי צמחים, פלנקטון צמחי) או בצורה עקיפה - בעלי חיים שאוכלים צמחים או בעלי חיים אחרים. היצורים החיים נשארים בחיים ומשמרים מצב פנימי בעל סדר גבוה על ידי לקיחת אנרגיה חופשית (אקסרגיה) מהחוץ. לכן ניתן להסתכל על החיים (כיחידים או כקבוצה) כעל מבנה מפזר ששומר על סדר פנימי באמצעות ייצור אנטרופיה גבוהה יותר במערכת הגדולה יותר שמקיפה אותו.
תנאי הכרחי לקיומה של מערכת אקולוגית הוא זרימה של אקסרגיה שנובעת מחוץ לגבולות המערכת כדי לספק אנרגיה ליצרנים הראשוניים. ברוב המערכות האקולוגיות מקור האקסרגיה החיצוני הוא אנרגיית שמש. יש מספר קטן של מערכות אקולוגיות במעמקי הים הבנויות סביב ארובות של מים חמים המתחממים כתוצאה מאנרגיה גאותרמית. האנרגיה יוצאת מהמערכת האקולוגית בצורה של חום, בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה.
היות ורוב היצורים אינם יכולים להשתמש באור השמש, הם תלויים בייצור הראשוני שמבוצע על ידי צמחים ואצות. אלו הופכים את אנרגיית האור לאנרגיה כימית שזמינה לכל שאר היצורים החיים. מסיבה זו אור שמש הוא גורם מגביל עבור מערכות אקולוגיות, דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר במערכות ימיות שבהן יש חיים בעיקר סמוך לפני הים, המקבלים אור שמש. דוגמה קיצונית יותר היא חורף גרעיני - חסימה חלקית של אור השמש, כתוצאה מפיצוצים גרעיניים, הרי געש או פגיעת שביטים, וכתוצאה מכך קמילה של הצמחים והרס המערכת האקולוגית.
באופן דומה, כל גורם מגביל עבור ייצורי הייצור הראשוני (כמו מים עבור צמחי יבשה, או חומרי הזנה בים) מהווה מגבלה כללית עבור גודל המערכת. כמות הזאבים במערכת תלויה בכמות הצרכנים הראשונים (אוכלי עשב וצמחונים אחרים) שתלויה בכמות הצמחייה שיש. בהיבט זה, של רמות טרופיות, למערכת האקולוגית יש מבנה היררכי.
בגלל חוקי התרמודינמיקה יש איבוד של אנרגיה בכל טרנספורמציה של אנרגיה. אם נניח שצמחים, בעלי חיים צמחוניים וטורפים הם כולם בעלי משקל גוף זהה, פירוש הדבר הוא שיהיו הרבה יותר צמחים מאשר בעלי חיים צמחוניים והרבה יותר בעלי חיים צמחוניים יחסית לטורפים. האווארד ת. אודום ערך תחשיבים של זרימה תרמודינמית במערכות אקולוגיות. נחשוב על חברת שיא של יער שאינו גדל בשטחו והוא נמצא במצב יציב שבו כל הכמות הנוספת של צמחיה שגדלה נאכלת על ידי אוכלי צמחים, שבתורם נאכלים על ידי טורפים. על פי החישובים של אודום, צמחים מסוגלים לקיים 2 ק"ג למטר רבוע, בעוד טורף על, כמו נמר, מצליח לקיים 0.00002 ק"ג למטר רבוע. אם נמר שוקל 250 ק"ג נדרש שטח יער של 12.5 קמ"ר כדי להחזיק נמר אחד ולכן בשטח של 100 קילומטרים רבועים יהיו עד 8 נמרים, בעוד שלפי החישוב של אודום אם נניח שכל צמח שוקל 250 ק"ג יהיו בשטח זה 800 אלף צמחים. פירוש הדבר גם, שצמחים תופסים 98% מהביומאסה, בעלי חיים צמחונים מהווים 1.70% מהביומסה, טורפים ראשוניים מהווים 0.11% מהביומסה, וטורפי העל מהווים 0.001% מהביו-מאסה, שהם מאית הפרומיל. במילים אחרות, נדרשים 100,000 ק"ג של צמחים כדי להחזיק 1 ק"ג של טורף על. [1]
השפעות נוספות של אנרגיה על הביולוגיה נסקרות בין היתר בספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות" אחת ההשפעות היא לדוגמה כמות המזון שחיה צריכה לאכול בגודל מסויים. פילים ועכברים הם חיות בעלות דם חם. היות ורוב הזמן הסביבה קרה יותר מבעל החיים הוא מאבד כל הזמן חום אל הסביבה. כמות החום שנאבדת לסביבה תלויה בשטח הפנים אבל כמות החום שנוצרת תלויה במאסה של היצור. כאשר יצור גדול יותר המסה שלו גדלה בחזקה שלישית אבל נפח הפנים גדל בחזקה שניה. פירוש הדבר שהבידוד ביחס לסביבה הוא יעיל יותר. משום כך למרות שפיל אוכל כמות גדולה של מזון צמחי הכמות ביחס למשקל הגוף שלו היא קטנה יותר ביחס למשקל הגוף של הארנב.
אנרגיה בכלכלה ובהתפתחות התרבות האנושית
מספר הוגים ציינו את הקשר בין אנרגיה לבין מידת ההתפתחות של הכלכלה, טכנולוגיה ושל התרבות.
כחלק מגישת הנאו-אבולוציוניזם הציע האנתרופולוג לזלי וייט כאמת מידה להתפתחות החברה, מדידה של צריכת האנרגיה של החברה. הוא הבחין בחמישה שלבים של התפתחות אנושית.
- בראשון, בני אדם משתמשים באנרגיית השרירים שלהם.
- בשני, הם משתמשים באנרגיה של בעלי חיים מתורבתים.
- בשלישי, הם משתמשים באנרגיה של צמחים (כך ווייט מתייחס למהפכה החקלאית הנאוליתית).
- ברביעי, הם לומדים להשתמש באנרגיה של משאבי טבע של דלק מחצבי: פחם, נפט, גז טבעי.
- בחמישי, הם רותמים את האנרגיה הגרעינית לטובתם.
ווייט הציע נוסחה, P=E*T, כאשר E היא כמות האנרגיה הנצרכת, ו-T היא היעילות של הטכנולוגיה המשתמשת באנרגיה הזו ו-P היא דרגת ההתפתחות של התרבות במונחים של מוצרים שנוצרים. הקושי בנוסחה כזו היא היחידות שכן בעוד E הוא מונח ברור פחות ברור מה מייצגת האות P.
הסופר ריצ'ארד היינברג מקשר בין אנרגיה לבין הצלחה ביולוגית של יצורים חיים, בדגש על בעלי חיים. הוא מבחין כי כל בעלי החיים מקבלים אנרגיה דרך מזון (אור שמש מ"יד שנייה" שמתקבל מייצור ראשוני) וכל בעלי החיים פולטים אנרגיה על ידי הפעלה של שרירים (שפולטים חום) כדי להשיג מה שהם צריכים ורוצים.
השגת אנרגיה עולה בעצמה אנרגיה לדוגמה שועל שרודף אחרי ארנבת מוציא אנרגיה. לקטים שמלקטים מזון ביער צריכים למצוא עצי פרי, לטפס על העץ, לקטוף את הפירות וכו'. שגשוג בעולם הטבעי, הישרדות ורבייה, דורש השגה של עודף אנרגיה (החזר אנרגטי חיובי) ושימוש באנרגיה זו באופן יעיל ואפקטיבי. היינבגר טוען שבתקופת הציידים לקטים, ההחזר האנרגטי עמד על יחס של אחד ל-10 - כל יחידת אנרגיה שהשקענו קיבלנו 10 יחידות אנרגיה. עם הזמן למדנו לרתום לרשותנו יותר ויותר אנרגיה מתוך הסביבה שלנו. אחד הכלים המרכזיים שעזרו לנו לעשות זאת הוא השפה האנושית.
מהפכות אנרגטיות
היינברג מציין שמהלך עשרות אלפי השנים האחרונות עברנו כמה מהפכות אנרגיה, שלכל אחד מהם יש השלכות גדולות על התנהלות האנושות:
- ביות האש - לפני כ-200,000 שנה, איפשר ציד טוב יותר, הגנה מפני טורפים, בירוא יערות והרחבת בסיס המזון.
- המהפכה החקלאית - ביות של צמחים ובעלי חיים- אפשר להגדיל את בסיס המזון, או בסיס האנרגיה שמשמש את כלל המין שלנו,
- ביות של חיות גדולות - לרתום את החיות הגדולות לביצוע משימות שונות כמו רכיבה לתחבורה, חריש, סחיבת משאות. באופן דומה עבדות אפשרה לרתום את כוח השרירים של חלק מהאנשים לטובתם של מיעוט מהאנשים.
- פיתוח של כלים יותר ויותר מתוחכמים לשם רתימת אנרגיה - כמו מושכות, רסן, מגל, גלגל מים, מפרש, מהלכים, מנועים וכו'.
- המהפכה התעשייתית ששמה הנכון יותר הוא מהפכת הדלקים המחצביים -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאוד מרוכז, נוח וזול מאוד. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים.
- כלים שיש להם "חיים" משל עצמם - באמצעות האנרגיה המרוכזת מאוד שמצאנו יכולנו להמציא מכונות - סוג של כלים שיש להם "חיים" משל עצמם. המכונות הראשונות השתמשו באנרגיה של בעלי חיים, רוח ומים. המכונות החדשות יותר יכלו אפילו לשאת עימן את מקור הכוח שלהן (לדוגמה קטרים, מכוניות, גנרטורים וכו'). בני האדם הראשונים שראו מכונות שנעות בכוח עצמן הסתכלו עליהן בשילוב של פחד ותדהמה. מאז אנחנו עדיין מתייחסים אליהן כאל סוג של קסם, שמסוגל לספק מוצרים ולפתור בעיות. הדבר הזה יוצר אופטימיזם טכנולוגי וסגידה לטכנולוגיה.
- כלים עם "מחשבה" משל עצמם - כלים שיש להם רגולציה עצמית (Cybemetics), וכלים מונעים לביצוע חישובים - מחשבים. הם הופכים קטנים וזולים יותר, ומצד שני הם גם הופכים פולשניים יותר, הם עוקבים אחרינו. עם הזמן אנחנו מקדישים יותר ויותר זמן בתחזוקה ובטיפול בכלים ובמכונות.
עם הזמן ובעקבות כל מהפכה כזו כמות האנרגיה לנפש עלתה. היא גדלה מאוד בין בעקבות המהפכה החקלאית לפני אלפי שנים, אבל לאחר המהפכה התעשייתית ואחריה היא גדלה בהרבה. בדומה לגידול מעריכי.
אנרגיה כבסיס כלכלי
כדי לקבל מושג על חשיבות האנרגיה והדלק המחצבי לחברה המודרנית ניתן להשוות בין תכולת האנרגיה שיש בפעילות אנושית לבין הניצול של אנרגיה ממקורות חיצוניים. חישוב גס מראה כי 7.7 טונות של שווי ערך אנרגטי לנפט שצורך אזרח מארצות הברית בשנה, (לעומת 0.25 טונות של אזרח מסנגל) דומים לצריכת המזון השנתית של כ-400 בני אדם. דבר זה מייצג "עבדי אנרגיה" שעובדים עבור אדם מודרני בחברה מתועשת. דרך אחרת להסתכל על זה היא מזווית כלכלית. חבית אחת של נפט מייצג אנרגיה של 25 אלף שעות עבודה של אדם, כלומר כ-14 אנשים שעובדים במשך שנה בתקני עבודה רגילים. אפילו אם מחירי הנפט הם כמה מאות דולרים לחבית זה מחיר זול מאוד ביחס לעבודה אנושית. [2]
כלכלנים אקולוגיים כמו הרמן דיילי מציינים כי יש הבדל ניכר בין ערך השוק של האנרגיה (ומשאבי טבע) אחרים לבין החשיבות שלהם לקיום הכלכלה. אם מניחים כי ניתן להחליף כל סחורה בכל סחורה אחרת ניתן להמיר את כל השווי של מקורות האנרגיה הנסחרים בשוק תמורת סחורה אחרת נניח תחום התיירות. ניתן להגיע למסקנה כי אם הוצאה בתחום התיירות היא גדולה יותר, אנשים רוצים אותו יותר ולכן הוא חשוב יותר, עם זאת מדובר במסקנה מוטעה שכן ללא אנרגיה לא ניתן לקיים שום פעילות פיזיקלית, ומכאן גם לא פעילות כלכלית.
כלכלנים אקולוגיים וכלכלה ביופיזית מדגישים את החשיבות של אנרגיה לתחום הכלכלי ובכך יש להן מחלוקות שונות עם כלכלה נאו-קלאסית וזרמים נוספים בחקר הכלכלה- רוב הזרמים הללו מניחים כי יש רק שני "גורמי ייצור", הון ועבודה, ולכן אנרגיה היא עוד מוצר ככל המוצרים - ניתן לייצר אותו בכמות גדולה יותר ככל שנרצה. לעומת זאת מודל זרמים ומאגרים של כלכלה אקולוגית טוען כי ללא זרם של אנרגיה וללא זרם של חומרי גלם (שהם חומר במצב אנטרופי נתון הומוגני יחסית) לא ניתן לייצר שום מוצר לא משנה כמה מאגרים של הון ושל עובדים יש במפעל. כלכלה ביופיזית שמה דגש רב יותר על ניתוחים הקשורים לאנרגיה והקשר שלהם לכלכלה.
אנרגיה וחקלאות
אנרגיה (שכיום מתקבלת בעיקר מדלק מחצבי) היא מרכיב חשוב מאוד לשם קיומה של חקלאות תעשייתית שמספקת כיום את רוב המזון לאנושות. לפי מסמך של ארגון המזון העולמי משנת 2000, נדרשים 6,000 מגה-ג'ול של דלק מחצבי (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס בחקלאות תעשייתית. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ-4.8 ליטר של נפט). האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה לדשן סינתטי, השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי, הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה. [2]
בחוות אורז מודרנית ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות תירס מודרנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מ-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אנרגיה בוויקיפדיה האנגלית
- פורטל סולאר לאנרגיה סולארית
| אנרגיה | |
|
מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה |
 |
|
אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה | |
|
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם | |
|
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית | |
|
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות
| |