יער

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יער הוא מערכת אקולוגית הכוללת כמות גבוהה של עצים בצפיפות גדולה. יש יערות מסוגים שונים כמו יערות מחטניים, יערות גשם ועוד. יער היא אחת המערכות האקולוגית החשובה ביותר לאדם וכן לכלל הביוספרה. כוללת בדרך כלל עצים, שיחים, עשב, פטריות, בעלי חיים, נהרות אגמים שהיער נחוץ לקיומם ועוד. יערות נותנים מספר שרותים חיוניים ביותר לאדם כמו ייצור חמצן, הטמנת פחמן דו חמצני ועוד. היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. ב-2015 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפסו שטח של כ-40 מיליון קילומטרים רבועים שהם כ-36% מכלל שטח היבשה‏[1]. היערות על כדור הארץ הולכים ומצטמצמים בגלל כריתה, שרפות שחלקן מגיעות בגלל שינויי אקלים ועוד, מה שמביא להשלכות קשות לבני האדם ולשאר היצורים על כדור ארץ. לכן מדינות ארגונים ואנשים רבים מנסים לעצור את התהליך, לשמור ולשקם את היערות.

יער באזור ריין - וסטפאליה הצפונית

תוכן

סוגי יערות עיקריים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - סוגי היערות

היערות מתחלקים ל-3 סוגים עיקריים:‏[2].

  • יערות הצפון הנקראים גם יערות מחטניים או יערות אורן (Boreal Forests) אשר גדלים באקלים קר, לדוגמה ברוסיה, צפון אירופה, קנדה וארצות הברית.
  • יערות נשירים הנקראים גם "יערות ממוזגים" אשר גדלים באזורים חמים יותר (Temperate Forests) לדוגמה בדרום אירופה, ישראל.
  • יערות טרופיים הנקראים גם יערות הגשם, אשר גדלים באקלים טרופי(Tropical Forests)

סוגי יער הנפוצים כיום והם בעיקרם מלאכותיים הם יערות מדבריים, כגון מדבריות האורן שנוצרו בישראל ואמנם יש להם יתרונות אך הם גם גורמים בעיות שונות מהיותם לא אקולוגיים בכללותם.

מאפיינים עיקריים ומבנה

היער מכיל סוגים רבים של צמחים, בעלי חיים ופטריות בגלל שהוא משלב בתוכו בעלי חיים יבשתיים ואת אלה שחיים במים (מתוקים) את אלה שחיים על הקרקע, על העצים, בתוך השיחים ומתחת לקרקע כאשר כל אלה קשורים ביניהם באין ספור קשרי גומלין.

  • הקומה העליונה -קומת צמרות העצים, בה חיים לרוב חרקים, ציפורים ויונקים קטנים או בינוניים כמו עטלפים, קופים או סנאים. יונקים גדולים בדרך כלל לא מגיעים לקומה הזאת כי הענפים בקומה הזאת דקים יחסית ולא מחזיקים אותם.
  • הקומה השנייה היא הקומה המכילה את החלק התחתון של העצים ואת השיחים. מאוכלסת בציפורים,חרקים, יונקים-לפעמים גם גדולים כמו חתול בר או יגואר. הם מבלים שם חלק מהזמן כדי לערוב לטרף העובר מתחת.
  • הקומה השלישית היא קומת הקרקע המוכרת ביותר לבני האדם. מאוכלסת ביצורים מכמעט כל ממלכות החי והצומח: עצים, שיחים עשבוניים, פטריות, חרקים, יונקים, זוחלים, דו חיים, וחיידקים שונים.
  • הקומה הרביעית היא הקומה התת קרקעית ובה חיים חרקים רבים, חיידקים וחד תאיים, אך גם יונקים גדולים. יש כאלה שמבלים שם את רוב חייהם כמו חפרפרת או גירית מצוייה ויש כאלה אשר בונים בה מגורים זמניים כמו שועל או זאב.
יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר

בכל יער ניתן להבחין בלפחות 4 קומות עיקריות כאשר לכל אחת יש את המאפיינים ואת האוכלוסייה שלה. כל קומה מתחלקת לעוד קומות ואזורים.

ביער יש את האזור המימי-אגמים, נהרות הקיימים בתוך היער ובזכותו. באזור הזה חיים דגים, דו חיים וזוחלים והרבה ציפורים הניזונים מהיצורים האלה. יש יצורים אשר הסתגלו כל כך לחיים באזור הזה שכבר לא מסוגלים לחיות באזור מימי לא מיוער כמו בונים.‏[3][4]

היער כאמור הוא יותר מסתם אוסף של צמחים ובעלי חיים - הוא מערכת אקולוגית מורכבת המתחזקת את עצמה. יש מושג הנקרא סוקצסיה. ככה קוראים לתהליך כאשר על שטח בו קודם לא היו צמחים קודם מופיעים קודם צמחים פשוטים כמו עשבים, אלה מכינים את התנאים לצמחים גדולים יותר כמו שיחים ולהופעת בעלי חיים אשר בתורם נותנים את התנאים להופעת בעלי החיים וצמחים יותר מורכבים וכך הלאה. השלב הסופי של הסוקצסיה נקרא "קלימקס". יער בדרך כלל מוגדר כמצב של קלימקס.

דוגמה אחת לתכונה זו של היער: בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים שהעצים באמת מתקשרים זה עם זה. לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי הפטריות. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה אמור לשנות את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר".‏[5][6][7]

השרותים שמספקים היערות לאדם

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - חשיבות היערות, שירותי המערכת האקולוגית

קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ליער בנחיצות להמשך חיי האנושות על כדור הארץ. השרותים העיקריים שיערות מספקים לבני אדם הם:

יצירת חמצן

היערות מייצרים כשליש מהחמצן שאנו נושמים.

שמירה על מגוון המינים

כמעט חצי מכל המינים של יצורים רב-תאיים על כדור הארץ (כולל יבשתיים וימיים) חיים ביערות.

בית לכמות אדירה של צמחים ובעלי חיים

  • 75% מכלל הייצור הראשוני של אנרגיה שנוצרת על ידי כמו צמחים ואצות בעולם נמצאים ביערות.[8] מהאנרגיה הזאת ניזונים מאוחר יותר גם בעלי החיים והאדם. שם גם נמצאים 80% מכלל מסת הצומח בכדור הארץ‏[9].
יערות הצפון בשוודיה

שמירה על פוריות הקרקע

הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני סחף קרקע, סופות חול, שיטפונות, והגנה מפני המלחת קרקעות.

על פי הביולוג ג'ארד דיימונד(ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של פריון האדמה. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

שמירה על האקלים

לפי הנתונים של מספר ארגוני סביבה, כ-30% מהפתרון לבעיית שינויי האקלים עד שנת 2030 תמונה בשמירה ושיקום יערות, ניהול נכון של הקרקע ומשק המזון. לטענתם אלמנט מפתח בשמירה על היערות הוא שמירה על זכויות הילידים, על האדמה שלהם כי הם יודעים היטב לשמור על היערות‏[10].

קליטת פחמן דו חמצני ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים

אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא הכבול. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאחסנות 30% מכלל הפחמן שמאוחסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאחסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה‏[11].

הבאת גשם

הצמחים ביערות פולטים לחות מהעלים אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם - עץ בוגר יכול לפלוט מעל 1,000 ליטר של מים ביום!‏[12]. בנוסף הם פולטים לאוויר חומרים כימיים ויצורים מיקרוסקופיים אשר עוזרים ללחות הזו להפוך לענני גשם‏[13]. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת‏[14][15]. נכון ל-2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזנוס מיוצר על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ-25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היערות האלה, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ומדבור בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.‏[16]

היערות מספקים בצורה הזו גשם לא רק לעצמם אלה גם לסביבתם הקרובה והרחוקה. לדוגמה בגלל האפקט הזה יערות האמזונס חיוניים לאספקת מים לברזיל‏[17].

שימור מים

היערות משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ומונעים היווצרות טמפרטורה גבוהה מידי בעוד שיטות(ראה בהמשך הסעיף, נקודה 3)ובכך גורמים למים להתאדות פחות. בנוסף, בגלל זה ובגלל עוד תכונות של היער יש בהם שכבה עבה של קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים. זאת ועוד, היערות עוזרים ליצור ענני גשם בצורה המתוארת בנקודה 1 בסעיף זה וכאשר יש עננים, חלק מקרינת השמש נחסמת ואז יש פחות אידוי. כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים.

לפי החוקרים מקמפוס "אוקאנאגאן" מהאוניברסיטה "בריטיש קולומביה" בקנדה, שינויים בצמחייה יכולים לשנות את כמות המים באזור בעד 31%, כאשר ב-51% מהמקרים שנבחנו שינויים בצמחייה ושינויי האקלים משפיעים אחד על השני ויכולים לגרום במקרים מסוימים לבצורות ובאחרים להצפות‏[18].

מיתון טמפרטורות קיצוניות ברמה המקומית

היערות ידועים בתפקידם במיתון הטמפרטורות‏[19]. כך לדוגמה יערות הגשם הטרופיים כמו יערות האמזונס נמצאים קרוב יותר לקו המשווה מאשר המדבריות כמו לדוגמה מדבר סהרה. למרות זאת במדבר סהרה הטמפרטורות בקיץ במהלך היום משמעותית גבוהות יותר מאשר ביערות הגשם והטמפרטורות בלילות במיוחד בחורף משמעותית יותר נמוכות. הטמפרטורה במדבר סהרה ביום, בחודש החם, היא יותר מ-40 מעלות, ולעתים מגיעה ל-45 מעלות. זה בצל, ובשמש כמובן יותר ובמדבר אין איפה להתחבא מהשמש. הטמפרטורה בלילה נמוכה יותר ב-13-20 מעלות מהטמפרטורה ביום. בחורף, בלילות הטמפרטורה לעתים יורדת מתחת ל-0. טמפרטורת הקרקע במדבר סהרה, בשמש, לפעמים מגיעה ל-80 מעלות צלזיוס‏[20][21]. לעומת זאת ביערות הטרופיים(הנקראים גם ג'ונגל) הטמפרטורה יציבה מאוד ונוחה לאדם: 20-30 מעלות צלזיוס‏[22].

היערות מונעים היווצרות חום קיצוני מכמה סיבות:

יער בצרפת
- הצללה: הצמחים סופגים את אור השמש והופכים חלק גדול מהאנרגיה שבו באמצעות הפוטוסינתזה לחמצן ומזון. אם אין צל האנרגיה באור השמש נהפכת ברובה לחום.
- בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו). 
- הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזה עירונית (Urban Breeze Cycle) כי חקרו אותו בעיקר בעיר אבל הוא קיים גם ביערות רחוק מהיישובים. היערות לא צומחים באופן אחיד: במקום אחד יש מסה של עצים ובשני קרחת יער, כלומר מקום בו צומחים עשבים בעיקר. המקום הזה יתחמם יותר מהראשון כי יש בו פחות צל. כאשר בין 2 אזורים שנמצאים ליד יש הבדל בטמפרטורות, נוצר הבדל בלחץ האטמוספרי מה שיוצר רוח. האפקט הזה חזק יותר בערים בגלל שהאוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר‏[23]. 
היערות מונעים היווצרות קור קיצוני מכמה סיבות:
- הצמחים ובעלי החיים הנמצאים בתוך היערות כמו כל היצורים החיים פולטים חום.
- חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת, הפרשות, וגופות של בעלי חיים וצמחים. 
- העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה. 

- העצים יוצרים מחסום בפני רוח חזקה מידי ובכך גם מונעים בריחת חום.

יש לפחות 2 מאפיינים של יער העוזרים למתן גם גלי קור וגם גלי חום:

- ביער יש הרבה מאוד צמחים ובעלי חיים כלומר הרבה מאוד חומרים אורגניים ויש בו הרבה מים. החומרים האלה הם בעלי קיבול חום גבוהה ביחס לחול והסלעים במדבר, כלומר קשה יותר לחמם ולקרר אותם.
- היערות עוזרים ליצור עננים בשיטה המתוארת בנקודה 1. העננים חוסמים חלק מקרינת השמש ובכך עוזרים למנוע התחממות יתר אבל מצד שני הם עוזרים למנוע בריחת חום מהקרקע החוצה ובכך עוזרים למנוע התקררות יתר.

לאפקטים האלה יש משמעות גדולה מאוד היום בערים - זו אחת הסיבות למה זקוקים לטבע עירוני. בגלל אי החום העירוני לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות, העומס התרמי בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו 24.1 מעלות לתנאי צל מלאים(צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר-ב 63%.‏[24]. טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.‏[25] כריתת יערות באזורים חמים, גורמת לעלייה בטמפרטורת האזור‏[26]. לעומת זאת באזורים קרים בחורף היערות יוצרים אפקט חימום. הצמחים ובעלי החיים הנמצאים בתוך היערות כמו כל היצורים החיים פולטים חום. חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת, הפרשות, וגופות של בעלי חיים וצמחים. העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה. בנוסף העצים יוצרים מחסום בפני הרוח ובכך גם מונעים בריחת חום.

יש לציין שהצללה באמצעות עצים היא לא כמו הצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את ההשלכות של שינויי האקלים ואי החום העירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, אותו הדבר לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של שינויי האקלים ואי החום העירוני(קרינה היא אחד המרכיבים העיקריים של מדד העומס התרמי בעיר). נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה כל שהיא, כי באטמוספרה מלבד גזי החממה הקולטים את קרינת החום הקרינה האינפרא אדומה יש עוד את הגזים הקולטים את הקרינה הניראת(בגלל זה הטמפרטורה על כדור הארץ לא מגיעה ל-120 מעלות ביום).

לעומת זאת העץ לא משקף את קרינת השמש חזרה ולא הופך חלק גדול ממנה לחום - הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל החיים על כדור הארץ. נוסף על כך כאשר הלחות מעלים והגבעולים מתאדה בהשפעת קרינת השמש זה יוצר אפקט מקרר לסביבה, ויוצר ענני גשם.

עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.

הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.

אפקטים נוספים התורמים לשיפור האקלים

היערות מונעים שיטפונות, כי המים מהגשם נספגים קרקע פורייה אשר קיימת רק עם יש בה צמחייה. כמו כן הצמחים משמשים כסוג של חומה אשר בולמת את זרם המים ומפחיתה את עוצמתו. הם מגנים מפני סופות חזקות כמו הוריקנים כי הצמחים משמשים כחומה הבולמת את זרם האוויר. אפילו להוריקן שמסוגל להרוס בית מבטון קשה להרוס יער. היערות מגנים מפני סופות אבק כי העלים סופגים את החלקיקי האבק. הם גם מונעים את היווצרותן, כי סופות אבק נוצרות כאשר ההקרקע מתייבשת ונהפכת לחול בהעדר צמחייה.

שיפור בריאות האדם

כאשר אדם נמצא בקרבת עצים, גם הבריאות הפיזית וגם הבריאות המנטלית משתפרת. רחצת יער משפרת את מערכת החיסון כהגנה נגד התפתחות תאי סרטן ומחלות מדבקות, מורידה את הסיכון למחלות לב, מורידה את הסיכון לסוכרת ולהשמנה, משפרת את השינה ועוזרת להרגשה נמרצת, משפרת את מצב הרוח, מורידה סיכוי לדלקת, משפרת את בריאות העור, ומאפשרת לשרירים כואבים להחלים.‏[27] לכן היערות משמשים גם כמקום לבילוי ופנאי וגם כשיטת הבראה טבעית. השיטה של לשהות זמן מסוים בתוך יער פשוט כדי להרגיש טוב יותר נקראת אמבטיית יער. לא צריכים לרוץ בשביל זה מספיק פשוט לעשות פיקניק.‏[28].

קליטת פחמן דו חמצני ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים

אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא הכבול. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאחסנות 30% מכלל הפחמן שמאוחסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאחסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה‏[29].

אספקת פרנסה

פרנסתם של כ-6 0 מיליון איש תלויה ביערות באופן מלא ו של 1.5 מיליארד חלקית.‏[30]

הכרות ראשונית עם היער ותושביו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - היער ותושביו

חשוב להכיר את היער ותושביו לא רק כדי לשמור על היער אלה גם כי היער הוא מערכת אקולוגית המכילה בתוכה את כל הגורמים שישנם במערכות אחרות חוץ מאלה שישנם במים מלוחים. אפשר לומר שהוא סוג של מערכת אקולוגית יבשתית לדוגמא-אלה שמשתדלים לפתח חקלאות בת קיימא, טבע עירוני, משתדלים שהגידולים יהיו דומים ככל הניתן למערכת כזאת. לכן חשוב להבין איך היא עובדת.

הדרך הכי קלה לקליטה להציג מידע על היער ותושביו הוא לסקור לפי קומות. כל אחד שהולך בתוך היער הולך בקומת הקרקע. אם הוא מטפס לגובה של 2-5 מטרים הוא מגיע לקומת השיחים והחלק התחתון של העצים. אם הוא מטפס לגובה של יותר מ-5 מטר הוא מגיע לקומה העליונה. ומספיק לחפור 2-3 סנטימטר כדי להגיע לקומה התת קרקעית. כל קומה היא עולם שלם ובכל אחת יש כל כך הרבה תופעות ותושבים מעניינים, ומפתיעים שעד עכשיו המדע עוד לא יודע את הכל!

שיט ביער טרופי באמזונס

הקומה העליונה-קומת צמרות העצים (בערך 116-10 מטר מעל פני הקרקע)

הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל-115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ-30 קומות!‏[31] בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינתזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינתזה‏[32]. רוב הפוטוסינתזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש.

כך שאם לדבר על התושבים בקומה הזאת צריך להתחיל בעצים. בקומה הזו נמצא רוב הגוף של העץ הבוגר ולקומה הזו מגיע הכי הרבה אור שמש. עוצמת קרינת השמש בקומה הזו היא כה גבוהה לפחות ביערות הדרומיים, שהיא הייתה משמידה עשבים, שיחים או עצים צעירים, אם הם היו נחשפים אליה. בדיוק מהסיבה הזו הם נשארים למטה והעצים הבוגרים מגנים עליהם מפני קרינת יתר. לעצים הבוגרים קרינת השמש החזקה מועילה. הענפים והגזע מכוסים בקליפה קשה המונעת חדירת קרני שמש פנימה מה שמונע התייבשות והתחממות יתר בתוך גוף העץ. העלים והמחטים חשופים לאור השמש החזק אבל העץ הבוגר בנוי כך שזה לא מחמם ומייבש אותו יותר מידי. בעלים ובמחטים האלה מתבצע רוב תהליך הפוטוסינתזה. מלבד התהליך הזה, קרינת השמש באמת מאדה חלק מהלחות שבעלים-לא יותר מידי, כך שזה לא מזיק לעץ, אבל חלק מסוים. הלחות הזו עולה לאוויר ושם נהפכת לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע ודרכה לצמחים. כאשר הגשם יורד טמפרטורת העננים עולה נוצר איזור לחץ אטמוספרי נמוך וזה מביא עוד ענני גשם מהאוקיינוסים‏[33][34]. נוסף על כך כאשר המים מתאדים המשטח ממנו הם מתאדים, מתקרר (כמו עור של בן אדם כאשר הוא יוצא מהים). כך היערות מביאים קרירות וגשמים לעצמם ולסביבה. על העצים מטפסים צמחים מטפסים שונים אשר נכרכים מסביב לעץ כדי להגיע לאותה כמות אור השמש, לה הם זקוקים. הצמחים השונים נותנים בית, מספקים מזון ומים לשאר דיירי הקומה.

אחר כך יש להזכיר את החרקים. יש המון חרקים שחיים בקומה הזאת עם כי אולי פחות מבקומת הקרקע. חרקים רבים חיים בתוך העץ וניזונים ממנו-לא מהעלים, הפרות והמחטים אלה מהעץ עצמו. יש צרעות אשר בונות קנים על העץ ומטילות בתוכם את הביצים שלהם. הם מביאות לתוכם זחלים שהם משתקים ברעל שלהם וסותמות את הקן. אחר כך מהביצה יוצא זחל אשר ניזון מהזחלים זמן מסוים ואחר כך הופך לגולם ואז לצרעה היוצאת החוצה מהקן. יש כמובן גם כמות גדולה של חרקים אשר ניזונים מהעלים, המחטים והפרות של העץ ופה צריך קודם כל להזכיר את הזחלים שאחר כך נהפכים לפרפרים. יש הרבה חרקים שאוכלים את החרקים האלה ויש כאלה שמשתמשים בגוף שלהם כדי לגדל את הילדים שלהם: הם מחדירים את הביצים שלהם לתוך גוף החרק(כמו הזחל) וכאשר הצאצא שלהם בוקע מהביצה הוא אוכל את גוף הזחל עד שנהפך לבוגר. חרקים רבים משתמשים במים שנאגרים בתוך עלים גדולים בתור בית גידול.

מכיוון שחלק מהחרקים ניזונים מהעץ נהגו להתייחס אליהם כאל "מזיקים". אולם בטבע הכל חיוני וללא החרקים האלה לא היו בעולם פרפרים וגם הרבה ציפורים כי אלה ניזונות מהחרקים האלה.

אם לדבר על חרקים מועילים לאדם קודם כל יש להזכיר את הדבורים. בטבע הן לעתים קרובות חיות בתוך גזעי עצים. הדבורים לא רק נותנות דבש הם גם מעבירות אבקה מפרח לפרח ובכך עוזרות לצמחים להתרבות. בלי הדבורים היינו מפסידים קרוב לשליש מהמזון שלנו.

אחר כך יש לעבור לציפורים. יש להניח שמכל סוגי בעלי החיים דווקא הן הכי אוהבות את הקומה הזאת. בגלל שהן יכולות לעוף הן יכולות בחופשיות לעלות למעלה אבל חלק גדול מהטורפים שלהם-לא יכול. יונקים גדולים כמו דובים וחתלי בר לא יכולים להגיע לקומה הזו כי הם כבדים מידי והענפים ישברו מתחת למשקל שלהם. וחלקם כמו הזאב, השועל, גם לא יודע לטפס. לכן חלק גדול מאוד מהציפורים מעדיפות את הקומה הזאת. חלק אחר מהציפורים מעדיף לחיות בקומה זו כי שם נמצא המזון שלהם: פירות, צוף פרחים(אל תשכחו, גם לעצים יש פרחים ולפעמים גם יפים מאוד-כמו לשקדיה), חרקים או ציפורים אחרות.

ציפורים רבות החיות בקומה הזו ניזונות ממזון צמחי. יש לציין שכאשר הם אוכלות פירות, אגוזים או צוף פרחים הם עוזרים לצמח להתרבות. כי כאשר הם שותים צוף הם מעבירים אבקנים מפרח אחד לאחר וכאשר הם אוכלים אגוזים, פירות או זרעים מהאצטרובלים, חלק מהזרעים מתוך האגוז הפרי או האצטרובל נופל לקרקע, עוד חלק נופל לקרקע בתוך ההפרשות של הציפור לאחר העיכול, עוד חלק מהזרעים נצמד לגוף של הציפור באמצעות קוצים או קרום דביק וזרעים רבים מאוד נאגרים על ידי הציפורים באדמה. חלק מהם אחר כך נובט והופך לעץ חדש. לפעמים זה מאפשר לעצים להגדיל את אזור התפוצה שלהם כי הציפורים לא תמיד אוכלות את הפרי בדיוק במקום בו הן קוטפות אותו.

כאמור בטבע אין בעלי החיים מיותרים, אבל כמות גדולה מידי של חרקים אוכלי עצים עלולה להרוס את היער. תפקיד גדול במניעת התסריט הזה יש לציפורים אשר אוכלות את החרקים האלה. כאשר מספר החרקים גדל, גדל גם מספר הציפורים כי יש להן יותר מזון. אז מספר החרקים קטן כי הציפורים אוכלות אותן ואז גם מספר הציפורים חוזר לממוצע. תהליך כזה קורה גם במערכות אקולוגיות אחרות. בקומה הזו הציפורים חשובות במיוחד לוויסות כמות החרקים כי חלק מטורפי החרקים לא כל כך אוהבים אותה: לדוגמה העכבישים כי בקומה הזו יש רוח חזקה והיא עלולה לקרוע את הרשתות שלהם, השפיריות כי הן מעדיפות את האזור המימי, גמל שלומו כי הם לא עפים טוב כל כך.

אחת הציפורים החשובות ביותר לתהליך זה וגם המפורסמות ביותר היא הנקר. בישראל הנקר נפוץ מאוד. בשונה מהרבה ציפורים אחרות הנקר אוכל לא רק את החרקים שזוחלים על העץ אלה גם את אלה שבתוכו. הוא מזהה בעין את החור שמהווה את הכניסה למחילה של החרק, הופך אותה לרחבה יותר בעזרת המקור ואז שולף את החרק מהמחילה בעזרת הלשון הארוכה והדביקה שלו.

לנקר יש עוד תכונה חשובה: הוא אוכל לא רק חרקים אלה גם אגוזים וזרעים מתוך האצטרובלים וכאשר הוא רואה אגוז או אצטרובל טוב הוא מחפש סדק בעץ או בכלל מקום בו אפשר להציב את האגוז או האצטרובל כך שלא יזוז ואז לפצח אותו עם המקור. מכיוון שהמקום הזה יכול להיות די רחוק מהמקום בו נקטף האגוז או האצטרובל ובמהלך הפיצוח חלק מהזרעים נופלים לקרקע ונובטים העצים יכולים בדרך זו להגדיל את שטח התפוצה שלהם‏[35][36].

מלבד הציפורים הצמחוניות והציפורים אוכלי החרקים יש בקומה הזו לא מעט ציפורים טורפות גדולות שאוכלות ציפורים או יונקים. יש לציין, שהציפורים הטורפות הגדולות ביותר כמו נשרים גדולים, לא אוהבות כל כך יער צפוף, כי בגלל המידות הגדולות שלהן קשה להם לצלול על טרף ולתפוס אותו בסבך הצמחייה. הם מעדיפות שטחים פתוחים יותר, בלי סבך צמחייה צפוף מידי, ובדרך כלל בהרים. ביער צפוף נפוצים ציפורים טורפות קצת יותר קטנות כמו הבז, ומהטורפים הליליים - התנשמת, הינשוף.

עכשיו, אפשר לעבור ליונקים. אנשים רבים יהיו מופתעים אם לומר להם שגם בחלק העליון של העצים יש לא מעט יונקים. אבל זה כך והם ממלאים תפקיד חשוב. בקומה זו אין יונקים גדולים כי הענפים דקים מידי ולא מחזיקים אותם, אבל יש לא מעט יונקים קטנים ובינוניים. ביערות הצפון אולי היונק המפורסם ביותר הוא הסנאי.

הסנאי הזהוב הוא סוג של סנאי שהיה נפוץ קודם בישראל במיוחד ביערות הגליל אבל עכשיו כמעט נכחד. בגן החיות בקרית מוצקין מנסים לשקם את הסוג הזה, כדי שאפשר יהיה להחזירו לטבע.

קודם הוא היה נפוץ בישראל בגליל אבל עכשיו נכחד כמעט לגמרי ויש רק קצת בחרמון וביער אודם בצפון הגולן. גם לו יש תפקיד גדול בהפצת זרעים. הסנאים מסוגלים להתקדם במהירות גדולה בדילוג בין הענפים בקומה הזאת ויש גם כאלה מסוגלים לעבור עשרות מטרים באוויר באמצעות דאייה: יש להם "כנפיים" מעור בין הרגליים הקדמיות והאחוריות גם בצד שמאל וגם בצד ימין. הטורף העיקרי שלו הוא הדלק שגם הוא יונק שחי על העצים אבל גדול יותר. החברה להגנת הטבע אומרת שאחד הצעדים לשיקום הסנאי הזהב בארץ היא להגביל את אוכלוסיית הדלקים לדוגמה באי-פיזור פסולת.

ביערות הממוזגים אשר היערות בישראל מהווים חלק מהם, אולי היונק המפורסם והחשוב ביותר הוא העטלף. העטלפים חיים לרוב במערות, אבל גם על עצים. העטלפים הם חיות חשובות ומועילות מאוד: הם עוזרים בהפצת הצמחים כאשר הם מעבירים אבקה וזרעים, מדשנים את הקרקע בהפרשות שלהם, אוכלים יתושים וסוגי עש המזיקים לחקלאות. מכיוון שבלילה כמעט אין טורפים אחרים ליתושים אם העטלפים לא היו אוכלים את היתושים, היתושים היו "אוכלים" אותנו, את בני האדם. למרות שתרומתם לחקלאות גדולה בהרבה מהנזק הם נחשבו זמן רב כמזיקים כי עטלפי הפירות אכלו את הפירות שנטעו החקלאים. אפשר היה להגן על העצים לדוגמה ברשתות אבל העדיפו כרגיל להשמיד. בעקבות כך הושמדו עטלפים רבים מאוד וכיום המעטים שנשארו בסכנת הכחדה, מה שגרם לנזק גדול מאוד למערכת האקולוגית וגם לחקלאות בארץ. חוץ מההרעלה המכוונת תרמו לכך גם תפיסת בתי גידול זיהום אור וריסוס מטעים בקוטלי חרקים אשר הזיקו גם למי שאוכל אותם-העטלפים.

בתחילת שנות ה-90 הפסיקו להשמיד עטלפים וכיום מנסים לשקם את האוכלוסייה שלהם‏[37]. למרות זאת, עד עכשיו האנשים מנסים להרחיק עטלפים מהבית למרות שכאמור המצאות עטלפים ליד הבית היא יתרון בריאותי-יש הרבה פחות יתושים וג'וקים ללא הרעל ובזבוז החשמל מהטבליות נגד יתושים.

העטלפים הם מדבירים ביולוגיים אפקטיביים ביותר: עטלף אחד מסוגל לטרוף 600 חרקים בשעה. מנסים לקדם פרויקטים של הצבת תיבות לעטלפים בשדות כדי להשתמש בהם כמדבירים ביולוגיים במקום ריסוס בחומרי הדברה. פרויקט שכבר נחל הצלחה הוא שיקום אוכלוסיית העטלפים בבסיסים נטושים של צה"ל. אז אם אתם רואים עטלפים על העצים שליד ביתכם-שמרו עליהם.

חשוב!!! העטלפים בישראל לא מסוכנים לבני אדם ולא תוקפים אותם! עטלפים מסוג ערפד אשר ניזונים מדם לא חיים בישראל-רק במרכז ודרום אמריקה![38]. ביערות הטרופיים היונקים המפורסמים ביותר מאלה החיים בקומה העליונה הם הקופים. יש לציין שהקופים הגדולים ביותר הנחשבים כקרובים ביותר לאדם כמו הגורילה לא כל כך אוהבים את הקומה הזאת-הם כבדים והענפים יכולים להישבר מתחתיהם. אבל הקופים הבינוניים והקטנים מחבבים אותה מאוד ומסוגלים לנועה במהירויות גדולות בדילוג בין הענפים.

דיירים די מפתיעים של הקומה הזו הם בני האדם. במהלך ההיסטוריה עמים רבים שחיו ביערות העדיפו להתגורר על העצים לא רק כי זה מעניין אלה גם כדי להימלט מטורפים והצפות וכן להציל מהם את המזון. עד עכשיו כך חיים אנשים רבים מעמים שונים מדרום אמריקה אסיה, אפריקה ואוקאנייה. במדינות המערב בבתים על עץ מבלים לרוב ילדים, אבל לפעמים הם משמשים גם למגורים. יש חברות שמתמחות בניית בתים על עצים ויש אנשים שמשלמים הרבה מאוד כסף כדי לגור לפחות זמן מה בבית כזה‏[39][40][41].

קומת השיחים (בערך 10-3 מטר מעל פני הקרקע)

בקומה הזו מלבד העצים יש גם את השיחים ובני השיחים. למרות שלכאורה זה לא כל כך שונה מהקומה העליונה ההבדל הוא גדול. יש הבדל בין הצמחים וגם בין בעלי החיים המאכלסים אותה. אחד ההבדלים הוא שלקומה הזו מגיע פחות אור שמש. 

בגלל הצל הפרחים על העצים בקומה הזו גדולים יותר מאשר בקומה העליונה כדי שהציפורים והחרקים יוכלו למצוא אותם ביתר קלות. הזוחלים והיונקים הנמצאים בקומה הזו לעיתים קרובות מפוספסים או עם כתמים על העור(כמו היגואר) כדי שלא יראו אותם כי הצל מהעלים למעלה יוצר נוף של כתמי אור וכתמי חושך‏[42][43][44].

זאבים הם מהתושבים הנפוצים ביותר ביערות, במיוחד ביערות הצפון, אך הם ישנם גם ביערות בישראל.

בקומה הזו אפשר למצוא גם יונקים גדולים כי הענפים שם עבים יותר. חלק גדול מהטורפים מבלים שם הרבה זמן כי הם אורבים לטרף שעובר למטה. כך צדים לדוגמה הפנתר, חתול הבר, היגואר. השונר אוהב להתחבא על ענפים וגם הדובים אוהבים לטפס לשם כדי לאכול פירות במיוחד כאשר הם צעירים ויחסית קלים. בסך הכל ניתן לומר שהקומה הזו מיושבת יותר מהקומה העליונה. היא יותר צפופה גם מבחינת הצמחים וגם מבחינת בעלי החיים.

בקומה זאת העצים בדרך כלל רחבים יותר ויחד עם השיחים הם לעתים קרובות יוצרים סבך צמחייה. לכאורה זהו גורם מקשה על תנועה ומקל על התפשטות השרפות. אבל ציפורים רבות דווקא אוהבות את זה ועושות את הקנים שלהם בתוך הסבך כדי שהטורפים לא יגעו אליהם. הוא גם מקל על תנועת בעלי חיים שמטפסים על העצים ומגן על השכבות מתחת מפני חום יתר קור יתר, רוח חזקה וגשם חזקים מידי. פעמים רבות כאשר בחוץ משתוללת סופה בתוך יער עבות היא כמעט לא מורגשת ולרבות בגלל הסבך הזה. בקשר לשרפות מתברר שדווקא סילוק הסבך גורם ליותר רוח המקלה על התפשטות השרפות‏[45].

חלק מהקומה הזאת הם עצים צעירים, כלומר עצים שעוד לא הגיעו לגובה מספיק כדי לעבור לקומה העליונה. לא מזמן הסתבר שהעצים הבוגרים עוזרים לצאצאים שלהם כאשר הם גדלים בקרבתם-הם מעבירים להם חומרי מזון דרך השורשים‏[46].

קומת הקרקע (בערך 0-3 מטר מעל פני הקרקע)

בקומה הזו יש הכי הרבה תושבים מכל ממלכות החי והצומח וזה כולל את בני האדם. בקומה הזו נמצאים העצים והשיחים אבל חוץ מהם יש עוד את העשבוניים וגם הרבה פטריות. הפטריות קודם נחשבו לצמחים אבל עכשיו המדענים מגדירים אותם כממלכה מיוחדת כי הם לא מבצעים פוטוסינתזה כמו צמחים. הם מוציאים חומרי תזונה מוכנים מהסביבה. יש המון בעלי חיים: חרקים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. יש אוכלי צמחים ויש טורפים-בכל הגדלים.

אחד היתרונות העיקריים של היער הוא רגולציה נכונה של קרינת השמש. מצד אחד כל הצמחים צריכים אור שמש כדי לגדול ולכן פעמים רבות צמחים אשר חסרה להם שמש מתחרים ביניהם על מקום חשוף לקרני השמש ודוחקים זה את זה. מצד שני קרינת יתר עלולה להזיק ואף להרוג צמח, לייבש את הקרקע ולהפוך אותה ללא פורייה. ביער הצמחים בקומת צמרות העצים מקבלים הכי הרבה שמש, קומת השיחים פחות, קומת הקרקע פחות מקומת השיחים, הקומה התת קרקעית כמעט לא מקבלת אותה, אבל גם היא מקבלת את החום מקרינת השמש וזה נחוץ לקיומה. לכן, בקומה העליונה נמצאים הצמחים ובעלי החיים שזקוקים ליותר אור שמש ופחות לחות-עצים בוגרים, בקומה השנייה אלה שזקוקים לפחות אור ויותר לחות בהשוואה לאלה שבקומה העליונה-שיחים ועצים צעירים בקומת הקרקע הצמחים שזקוקים להכי פחות קרינה-עשבים שיחים צעירים ועצים צעירים מאוד. לצמחים האלה אין קליפה קשה ולכן הם רגישים להתייבשות.

ככל שהצמח גדול יותר הוא זקוק ליותר קרינת שמש כדי להפעיל את הגוף שלו ובגלל זה, אותם חלקים שלא מבצעים פוטוסינתזה ונשימה בגוף שלו מכוסים בקליפה קשה יותר כדי להגן עלו מהתחממות יתר. דבר זה נכון גם לגבי סוגים שונים של צמחים-סוג של צמח גדול יותר כמו עץ צריך יותר קרינה מאשר עשב, וזה נכון גם לאותו צמח בשלבים שונים של החיים שלו-עץ כאשר הוא קטן זקוק להכי פחות קרינה והכי פחות מוגן מקרינת יתר כאשר הוא "מתבגר" הוא צריך רמת קרינה בינונית ואז הוא גם מוגן יותר מהתחממות וכאשר הוא בוגר הוא זקוק להכי הרבה קרינה ואז כבר כל החלקים בגוף שלו חוץ מהעלים, המחטים והפרחים כבר מכוסים בקליפה קשה המגנה עליו מפני התחממות והתייבשות.

בהתאם לצרכים האלה של הצמחים מתקיימת תנועת הצמחים ביער: העשבוניים שבמשך כל חייהם זקוקים לכמות קטנה של קרינת שמש, נמצאים כל החיים בקומת הקרקע. השיחים זקוקים לכמות קרינה קטנה כאשר הם צעירים ואז הם נמצאים בקומת הקרקע. הם זקוקים לכמות בינונית כאשר הם גדולים ואז הם עולים לקומת השיחים. העצים זקוקים לכמות קרינה קטנה כאשר הם קטנים מאוד ואז הם נמצאים בקומת הקרקע, הם זקוקים לכמות בינונית כאשר הם צעירים ואז הם עולים לקומת השיחים והם זקוקים לכמות גדולה כאשר הם בוגרים ואז הם מגיעים לקומת צמרות העצים. אלה שנמצאים בקומות העליונות יותר יוצרים את ההצללה לאלה שנמצאים בקומות הנמוכות יותר וכך זה עובד. יש לציין שעוצמת הקרינה שונה בין יער ליער - ביער טרופי חזקה, ביער ממוזג בינונית, וביער צפוני חלשה יחסית.

כמות האור המגיעה לקומת הקרקע, משמעותית קטנה יותר מהכמות המגיעה לקומות העליונות יותר. ביער טרופי כמות האור המגיעה לקרקע קטנה פי 100 מכמות האור המגיעה לצמרות העצים!‏[47] בדיוק האפקט הזה מאפשר קיום של אדמה לחה ויחסית קרירה המשמשת מצע גידול מושלם ליער. זה מה שמאפשר את קיום העשבוניים, השיחים והעצים הצעירים. אם כל הקרינה שמגיעה לצמרות העצים הייתה מגיעה לקרקע היא הייתה שורפת את העשבוניים, השיחים והעצים הצעירים והופכת את הקרקע ללא פורייה וזה מה שקורה כאשר כורתים יער וגם כאשר מכסחים עשב וכורתים עצים ושיחים בחצר. ובאמת, טמפרטורת הקרקע כאשר הצמחייה מגנה עליה היא 36 מעלות. כאשר הצמחייה לא מגנה עליה - 70 מעלות[48]. זו אחת הסיבות למה לא צומחים עצים, שיחים או עשבים במדבר.

יש לציין שהצל שנותנים העצים השיחים והעשבים הוא שונה לחלוטין מצל שנותן גג מברזל או מבטון ואת זה רואים הכי טוב בקומת הקרקע. גג מבטון ובמיוחד גג של מכונית העשוי מחומרים מוליכי חום כמו ברזל לדוגמה, אומנם נותן צל למה שנמצא מתחתיו אבל מתחמם בעצמו אם הוא בצבע קהה ולא משקף אור ומקרין את האור בחזרה אם הוא בצבע בהיר ומשקף אור(כמו מראה). אם הוא מתחמם הוא מחמם את הסביבה מה שתורם לדוגמה לאי החום העירוני ואם הוא משקף את האור הוא מסנוור וגם מחמם את הסביבה. העצים לעומת זאת לא מתחממים ולא מסנוורים-הם משתמשים בקרינה הזו ליצירת חמצן ומזון בשביל כולם-גם בשביל בני האדם.

עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.

הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.

הקומה הזו מרווחת יותר מהאחרות בין השאר כי בה עוברים כל הזמן כמות גדולה של בעלי חיים ובני אדם.

בקומה הזו מבלים את רוב זמנם בעלי החיים המוכרים ביותר לבני האדם כמו הצבי, הזאב, השועל, הארנב, השפן, הנמר, הדוב.

בני האדם נוהגים להיות לרוב בקומה הזו של היער למטרות בילוי, מנוחה, אך גם כדי להשיג מזון בציד לקט ואספת עצים להסקה או לרהיטים. למרות שהנזק שגורם האדם ליער הוא גדול מאוד יש פעילות אנושית אשר מועילה ליער. כך לדוגמה אם משתמשים בעץ שכבר מת מסיבות טבעיות זה מפחית את הסיכוי לשרפה כי עץ כזה נדלק בקלות. בדיוק מהסיבה הזו הוא מתאים להסקה יותר מעץ חי. בארצות הצפון בזמן האחרון נכנס לאופנה לעשות בתים מעצים כאלה. אבל, יש לציין, שצריך לחפש זמן מסוים כדי למצוא עץ כזה. בנוסף, אם מחפשים את העץ עם משאית והעץ המת נמצא בתוך חורשה של עצים חיים, צריך להרוס חלק מהחורשה כדי להגיע עם המשאית אל העץ. לכן יש כאלה שמפעילים מסוק בשביל להוציא את העץ‏[49][50].

פחות או יותר כולם יודעים שבעלי חיים זקוקים ליער כדי לשרוד. אבל יחסית מעטים יודעים שגם היער כדי לשרוד צריך את בעלי החיים והוא צריך שיהיו גם בעלי חיים גדולים, לכן כאשר בני האדם מעלימים את בעלי החיים הגדולים הם בעצם משמידים את היער. בעלי החיים, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם, מונעים מהיער להפוך לסבך אחד גדול בזה שהם עוברים בתוכו, ועוד, אבל התועלת שמשכה את רוב תשומת לב החוקרים היא העזרה ברביית הצמחים: בעלי החיים אוכלים את הפירות ביער יחד עם הזרעים. אחר כך הזרעים יוצאים בהפרשות וחלק מהם נובטים כאשר זה יכול להיות במרחק רב מהמקום בו בעל החיים אכל את הפרי. כך בעליי החיים עוזרים לצמחים להתרבות, להרחיב את אזורי המחיה שלהם ובכך בין השאר שומרים על מגוון המינים[51].

האיזור המימי

רוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי נמצאים באזורים מיוערים. לא במקרה, כמובן, אלה כי היערות משמרים מים-באמצעות נתינת צל המונעת אידוי, באמצעות מתן אפשרות לקיומה של הקרקע אשר משמרת מים, במתן אפשרות קיום לאורגניזמים כמו צמחים ובעלי חיים אשר משמרים מים בתוכם וגורמים ללחות באוויר באמצעות אידוי מים דרך הנשימה. ביערות יש הרבה נחלים, נהרות, אגמים וביצות. אולי סוג היערות עם הכי הרבה מקורות מים הוא יערות הצפון למרות שכמות המשקעים שם היא לא הגבוהה ביותר. זאת בגלל אידוי נמוך מאוד, פיזור משקעים יחסית זהה בין עונות השנה ושטחים גדולים המכוסים בקרקעות קפואות עד שמפשירים חלקית באביב. כתוצאה מכך יש שם הרבה נהרות ואגמים, אבל גם הרבה מאוד ביצות - בחלק הצפוני של רוסיה האירופאית ובחלק הצפוני של סיביר המערבית, יערות עם ביצות משתרעים על אלפי קילומטרים. ביערות קנדה נמצא השטח הגדול ביותר של קרקעות לחות - מכיל יותר אגמים ונהרות מכל שטח אחר באותו גודל בעולם.

האגמים והנהרות משמשים כמקור מים לצמחים בעלי חיים ולאדם. בנוסף הם משמים גם כמקום מגורים להרבה בעלי חיים וצמחים. יש בעלי חיים שמסוגלים לחיות רק באגמים או נהרות עם יער ליד. דוגמה אחת היא בונים - הם משתמשים ביער כמקור לעץ לבניית סכרים. הבונים הם בעלי חיים יבשתיים במובן שהם נושמים אוויר ולא מוציאים את החמצן מהמים, אבל הם גם יודעים לשחות ולצלול לא רע. הם חיים בבתים עשויים מעץ שבתוכם יש אוויר אבל כדי להיכנס לתוכם, צריך לצלול מתחת למים. לכן לבתים האלה לא יכולים להיכנס לא טורפים יבשתיים לחלוטין כי קשה להם לצלול ולשחות ולא טורפים מימיים לחלוטין כמו דגים גדולים כי הם לא יכולים לצאת מהמים. כדי שהכניסה תישאר מתחת לפני המים, הם בונים סכרים. הסכרים האלה גורמים להיווצרות אגמים אשר משמשים כמקור מים ובית להרבה מינים של בעלי חיים וצמחים, ומשמשים כמקור מים ובילוי גם לבני האדם. דוגמה אחרת היא הלוטרה אשר חיה במים אבל אוכלת הרבה בעלי חיים שנמצאים ביערות ליד המים.

בונה מהסוג הנפוץ באירופה ואסיה. צילם: Per Harald Olsen

ביצות הם שטח של קרקע עם הרבה מאוד מים בתוכה, משהו "באמצע" בין יבשה למים. ביערות בדרך כל יש הרבה ביצות בגלל שהיערות משמרים היטב מים. רוב הביצות נמצאות ביערות הצפון והיערות הטרופיים כי בהם יש יותר מים מביערות הממוזגים. ביערות הטרופיים הסיבה היא כמות משקעים גדולה מאוד וביערות הצפון הסיבה היא אידוי נמוך וקרקעות קפואות עד. זו אחת הסיבות שהיערות האלה קשים יותר למעבר ומסוכנים יותר לאדם מהיערות הממוזגים. (היערות הממוזגים נקראים כך בדיוק בגלל שהם נמצאים באקלים "ממוזג", כלומר נוח לאדם ואחת ההשלכות היא פחות ביצות).

ריבוי הביצות ביערות הצפון וביערות הטרופיים הוא כה גדול, שהוא אפילו השפיע על ההיסטוריה של העמים החיים ביערות האלה. כך לדוגמה ב-1238 כאשר הטטארים פלשו לרוסיה הם לא הצליחו לכבוש את החלק הצפון מערבי שלה, כאשר אחת הגרסאות היא שהם לא הצליחו לפלס דרכם בביצות. באותו האופן כאשר הצבא הנאצי פלש לרוסיה ב-1941 היערות עם הביצות עזרו מאוד לצבא האדום לעצור אותם, כי דיוויזיות הטנקים של הנאצים נאלצו לנוע במספר קטן של צירים ולא יכלו לזוז ימינה או שמאלה מחשש לטבוע בביצות. את הצירים האלה אפשר היה לחסום גם עם כמות קטנה יחסית של אנשים ואמצעים נגד טנקים. הביצות ביערות הטרופיים הגנו על האינדיאנים מפני פלישות האירופאים במשך מאות שנים. בחלק האירופאי של רוסיה ובחלק המערבי של סיביר, למשך מיליוני קילומטרים רבועים משתרע יער עם ביצות ובחודשי הסתיו והאביב כאשר היער מתמלא מים(בסתיו בגלל הגשמים ובאביב בגלל הפשרת הקרח והשלג), התנועה שם קשה מאוד ולעתם במקום מכוניות צריך להשתמש בסירות. הדבר מגיע לכך שביערות הצפון בדרך כלל קל יותר לנוע בחורף מאשר בסתיו ובאביב ואחת ההשלכות של שינויי האקלים היא שבמשך השנה יש פחות זמן בו אפשר להשתמש בדרכי החורף בגלל ההתחממות וזה מקשה על התנועה. בגלל התכונות האלה של הביצות, הרבה זמן היה נהוג לחשוב שהביצות הם מטרד וצריך לסלק אותם. אבל עכשיו כאשר באמת סלקו חלק גדול מהביצות התברר שהם חיוניות: להלן חלק מהתפקידים שלהן:

1. מהוות בית להמון צמחים ובעלי חיים. 40% מכל המינים בעולם ו-12% מכל מיני בעלי החיים נמצאים באזורים עם ביצות‏[52].

2. תורמות הרבה לקליטת הפחמן הדו חמצני העודף באטמוספרה: ובאמת חלק גדול מהפחמן הדו חמצני אשר נאגר ביערות הצפון נאגר בשטחי כבול, אשר הרבה פעמים נמצא בביצות. הכבול הידוע גם כ Peat או Turf באנגלית או Торф ברוסית, הוא חומר אורגני שפורק חלקית ונמצא במקומות לחים כמו ביצות. המערכות האקולוגיות הכוללות הרבה כבול נחשבות לאפקטיביות ביותר בעולם לקיבוע פחמן ליחידת שטח‏[53][54][55].

3. עוזרות במניעת שטפונות.

4. מנקות את המים.

5. מהוות מצע גידול לאורז, סאגו.

6. מהוות תחנות ביניים במסלול נדידה של ציפורים‏[56].

ערכם הכלכלי של השירותים שמספקים הביצות מגיע למיליארדי דולרים כל שנה, רק ממניעת שיטפונות וטיהור המים‏[57].

החל מ-1997 החלו לציין את יום הביצות הבין לאומי, כדי לשמור עליהם‏[58][59].

הקומה התת-קרקעית(בערך 0 עד 10 מטר מתחת לפני הקרקע)

לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת ונשמרת קרקע פורייה. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה.

חלק מהחומרים מספקים למיקרואורגניזמים הצמחים דרך השורשים. הם קולטים פחמן דו חמצני מהאדמה הופכים אותו לחומרים אחרים מעבירים אותו לאדמה דרך השורשים והחיידקים והפטריות משתמשים בו כדי ליצור קרקע פורייה.

יש יצורים העוזרים לחיידקים ולפטריות להפוך את הקרקע לפורייה-תולעי גשם וטחביות. בלעדיהם התהליך לא היה מצליח.

תולעת הגשם-אחד מבעלי החיים הנחוצים ביותר. בלעדיו לא הייתה לנו קרקע פורייה, בלי קרקע פורייה לא היה לנו מה לאכול והיינו גוועים ברעב. מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94#/media/File:Regenwurm1.jpg

המחזור הזה קיים ביער, אבל בשדות חקלאיים המנוהלים על פי שיטת החקלאות תעשייתית הוא נהרס בין השאר בגלל חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם שינויי אקלים וכריתת יערות. ואז זה מביא לאובדן קרקע פורייה. אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו תולעי גשם(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה‏[60].

נכון לתחילת המאה ה-21 אובדן הקרקע הפורייה מתקדם בקצב כזה שעד 2075 לא תהיה קרקע פורייה יותר‏[61].

על פי הביולוג ג'ארד דיימונד(ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של פריון האדמה. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

שכבת הקרקע הפורייה היא רק בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. אבל החיים בקומה הזו נמצאים גם מתחת כי בעלי חיים שונים חופרים מחילות בעומק של עד כמה מטרים מתחת לפני הקרקע.

מלבד היצורים האלה יש עוד יצורים קטנים הנחוצים לנו החיים באדמה. פה צריך קודם כל להזכיר את הנמלים המווסתים את התרבות החרקים אשר ללא הנמלים היו אוכלים את היער.

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את החפרפרת והגירית. אם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ביערות הצפון כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו. בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים שהעצים באמת מתקשרים זה עם זה. לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי הפטריות. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה אמור לשנות את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה שכאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע.‏[62][63][64]

יערות וחקלאות

מבחינת שימושי קרקע יש תחרות בין יערות לבין חקלאות המשמשת לצורכי האדם. מאז המהפכה החקלאית, יערות רבים נכרתו כדי לפנות מקום לשטחי חקלאות ומרעה. דבר זה התרחש בעבר באירופה וממשיך כיום באסיה, אפריקה ודרום אמריקה. מבחינה אנרגטית ניתן להסתתכל על כמות הייצור הראשוני שיש בשטח מסויים ולשאול איזה אחוז ממה מגיע בסופו של דבר אל האדם. בשטח חקלאי שטח גדול יותר מהצומח מגיע בסופו של דבר אל האדם, וביער, רוב המסה הצמחית היא תאית שהאדם לא מסוגל לעכל. מסיבה זו בני אדם כורתים יערות בניסיון להגדיל את מלאי המזון, תהליך שנדחף גם על ידי גידול אוכלוסין.

מצד שני החקלאות ללא יערות עלולה לסבול מקשיים שונים כמו סחף קרקע. כיום ידוע לנו על תרבויות שונות, כמו אי הפסחא שסבלו מכשל חקלאי והתמוטטות עקב כריתת עצים ויערות שהובילה לסחף קרקע שפגע בפריון החקלאי דבר שהוביל להתמוטטות.

יער מאכל הוא יער המשמש לחקלאות בת קיימא ואשר שואף את השראתו מיערות הגשם, חורש טבעי, ויערות ירוקי עד. שיטת חקלאות זו קיימת מזה מאות שנים באי טיקופיה וכיום היא חלק מתפיסת הפרמקלצ'ר.

סכנות ליערות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ברוא יערות

הסכנות ליערות היום נובעות בעיקר מפעילות אנושית. היחס שמקבלים היערות שונה מאוד ממדינה למדינה. כך לדוגמה בברזיל בשנה אחת נכרתו 500 מיליון עצים‏[65]. לעומת זאת באתיופיה נשתלו 2.6 מיליארד עצים תוך מספר חודשים והם מתכוונים להגיע ל 4 מיליארד בשנה‏[66].

קצב ברוא היערות והסיבות שגורמות לו

היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. בשנת 1990 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפשו כ-41.28 מיליון קילומטרים רבועים. בשנת 2015, היערות תפסו שטח של כ-39.99 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר שטחם הצטמצם בכ-3.25 אחוז. לפי הארגון יש מגמה חיובית של האטה בקצב העלמות היערות בערך ב-50% ב-25 השנים האלה, כתוצאה ממאמצים גדולים למנוע כריתת יערות מצד אחד ונטיעת יערות מצד שני.‏[67].

יש מספר גורמים שבגללם היערות מצטמצמים. לפי נתוני גרינפיס הסיבות העיקריות לאובדן היערות הן:

  • כריתה כדי לייצר מוצרים מעץ
  • חקלאות- כריתה למען שדות מרעה כדי לגדל בקר, כדי לגדל מזון לבקר כמו סויה, כדי לגדל שמן דקלים. שטחים נרחבים נכרתים כדי לייצר משחת שיניים ושוקולד.
  • כריית מחצבים כמו נפט, פחם, גז, נחושת, ברזל ועוד.
  • שינויי אקלים אשר מביאים שרפות ומחלות עצים שונות. התגברות השרפות ובאופן כללי פגיעת שינויי האקלים ביערות מהוות חלק מההשפעות החמורות יותר של שינויי האקלים.‏[68].

לכאורה צמצום של היערות ב-3% אחוז תוך 25 שנה מצביע על כך שהיערות יצליחו להישאר עוד הרבה זמן. אבל כאן יש מספר בעיות. שינויי האקלים יכולים לגרום לעלייה בשרפות ותמותת עצים מבצורת במהירות גדולה כך שאם הטמפרטורה תעלה היערות יכולים להתחיל להצטמצם בקצב מהיר הרבה יותר. לפי המדענים בארה"ב, בגלל עלייה של מעלה 1 בטמפרטורה העולמית, תכיפות השרפות שם גדלה פי 4, השטח הנשרף גדל פי 6, ואורך השרפות פי 5, כאשר שינוי האקלים הוא אחת הסיבות לשינוי זה ‏[69]. ברוסיה בלבד בשנת 2012 שהייתה קשה במיוחד מבחינת השרפות נשרפו כ-1 70,000 קילומטרים רבועים של יער - בין חצי לשליש אחוז מכל היערות בעולם. המצב ברוסיה מוחמר בגלל שהשלטונות המקומיים מנסים להסתיר את השרפות. זאת כי השלטון המרכזי שם נוטה להכחשה בנושא אקלים ולכן השלטון המקומי מפחד שאם ידווח על המציאות המראה באופן ברור התגברות שרפות יער בגלל שינויי אקלים יאשימו אותו בשיתוף פעולה עם גרינפיס וכך הלאה. כתוצאה מכך בשרפות רבות לא מתפלים והם מכלות שטחים גדולים מאוד.‏[70].

למעשה יש מדענים האומרים שזה יכול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות‏[71]. יש הערכות שעלייה ב-2 מעלות תשמיד 40% - 20 מיערות האמזונס‏[72]. בדוח החמישי שלהפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בעמוד 70 מוזכרים עם כי באופן מעורפל מאוד נקודות המפנה ביחס ליערות הצפון והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות‏[73]. מכאן אפשר להסיק שכנראה ששינויי האקלים מהווים כעת את הסיכון הגדול ביותר ליערות יותר מכריתה מכוונת על ידי בני האדם.

בנוסף אפילו קיטוע או כריתה חלקית של יער פוגעת באיכותו. לפי מחקר שערכו חוקרים מכמה אוניברסיטאות שטח היערות שנותרו במצבם המקורי כלומר לא נהרסו או שונו על ידי האדם בסך הכל בשנים 2000-2013 קטן ב-7.2%. צריך לשים לב ל-2 דברים במחקר הזה: 1. מדברים שם רק על הפחתת השטח של היערות הבלתי מופרים ולשיטת המחקר עם היער הזה מקוטע על ידי כבישים הוא כבר לא יער כזה. לכן רק כ-1 4% מהשטח שיצא מההגדרה של יער בלתי מופר באמת נשרף או נכרת במלואו והשאר כבר לא יכול להיחשב ליער טבעי לגמרי בגלל קיטוע . מהבחינה הזאת המציאות טובה יותר ממה שנראה מתוצאות המחקר. 2. בגלל שמדברים שם רק על ההפחתה בשטח של היערות הטבעיים, הבלתי מופרים המחקר מתעלם מהכריתות, השרפות ושאר המפגעים בשאר היערות-היערות שבגלל קיטוע או דברים אחרים לא נחשבים טבעיים לחלוטין אבל עדיין מהווים ערך יקר מאוד. לפי החוקרים סך הכל איזור היערות משתרע על כ-5 8 מליון קילומטר מרובע. מהם רק 12.8 מיליון קילומטר מרובע נחשבים ליערות בלתי מופרים. מהבחינה הזאת המציאות חמורה יותר ממה שנראה מתוצאות המחקר.

לפי המחקר הסיבות העיקריות להעלמות היערות האלה הן:
  • כריתת עצים למטרות בניית בתים, רהיטים, בכלל מוצרים מעץ - 37% מסך ההפחתה בשטח היערות הבלתי מופרים בשנים 2000-2013.
  • כריתת יערות למטרות חקלאות, בין השאר חקלאות כרות והבער - 27% מסך ההפחתה בשטח היערות הבלתי מופרים בשנים 2000-2013.
  • כריית מחצבים כמו נפט, פחם, גז, צינורות נפט וגז, קווי חשמל - 12.1% מסך ההפחתה בשטח היערות הבלתי מופרים בשנים 2000-2013.
  • סלילת כבישים - 2% מסך ההפחתה בשטח היערות בשנים 2000-2013.‏[74].

יש הטוענים כי אחת הסכנות ליערות היא "דילול יערות". מציגים אותו כפתרון למספר בעיות בעוד שבעצם הוא מחמיר אותם והטיעונים לדילול בעצם באים מחברות המרוויחות ממנו ‏[75]

ההשלכות של ברוא היערות

לפי הנתונים משנת 2017 בירוא היערות באזורים הטרופיים גרם לכך שכעת אזורים האלה פולטים יותר פחמן ממה שהם קולטים(זה אמור להיות הפוך)‏[76]. עלות הנזקים מכריתת יערות הגשם מגיע ל-5,000,000,000,000 דולר בשנה. החישוב בוצע על ידי בנקאי שהפך לכלכלן סביבה פאוואן סוכדיו(Pavan Sukhdev) אשר ייסד את הפרויקט "הכלכלות של המערכות האקולוגיות ומגוון המינים", באנגלית: The Economics of Ecosystems and Biodiversity-TEEB.‏[77]. יחד עם עוד מדענים החברים בפרויקט הם הוציאו מספר דוחות המחשבים כיצד בדיוק נגרם הנזק, דוחות עולמיים, ודוחות המחשבים את הנזק למדינות ספציפיות‏[78].

פגיעה ביערות עלולה ליצור בעיות שונות. היערות מספקים שרותים שונים וכאשר הם נעלמים הם לא מספקים אותם עוד. לכן, כדי להבין איך נגרמות הבעיות המפורטות למטה, הסתכלו בפסקה "השרותים שמספקים היערות" בדף זה. הבעיות עיקריות הן:

- פגיעה באספקת החמצן

- הפחתה בקליטת הפחמן הדו חמצני מהאוויר מה שמגביר את שינויי האקלים.

- עלייה בטמפרטורות באזורים חמים‏[79] וירידה בטמפרטורות באזורים קרים, כלומר הפיכת האקלים המקומי לקיצוני יותר.

- פחות גשמים, התייבשות בצורת ומדבור וכתוצאה מכך צמצום האפשרות לגדל מזון.

- יותר שיטפונות, מפולות בוץ, אירועי מזג אוויר קיצוני באופן כללי.

- הכחדה המונית ובמיוחד אירוע ההכחדה בהולוקן שמרחש כיום ומוביל לאובדן של מינים רבים של צמחים בעלי חיים ויצורים נוספים. הדבר פוגע במגוון המינים ועלול ליצור השפעות לא צפויות.

מקרה טיפוסי של מדיניות פגיעה שיטתית ביערות וההשלכות שלה היא ברזיל, בה יש את בצורת קשה ואת רוב מקרי הזיקה. מגפת הזיקה לא סתם נטפלה דווקא לברזיל. ברזיל היא המדינה בעלת המדיניות הכי פוגעת בסביבה מכל מדינות אמריקה לטינית-היא פוגעת ביערות ובמי שמנסה להגן עליהם. כריתת יערות מובילה לבצורת גם בגלל תרומה להתחממות העולמית-ברמה הזו תרומת כריתת היערות בברזיל היא משמעותית אבל זו לא הסיבה היחידה כי היערות נכרתים לא רק בברזיל ורוב פליטות גזי החממה באות משרפת דלקים. אבל נוסף על כך היערות מביאים גשם למקום בו הם נמצאים‏[80][81] ופה כריתת היערות כנראה תרמה הרבה לכך שהבצורת קרתה דווקא באזור זה. כתוצאה מ-2 ההשפעות האלה פקדה את ברזיל הבצורת הכי קשה במאה האחרונה, שיכולה להפוך את כל צפון מזרח ברזיל למדבר‏[82][83]. הבצורת גרמה להשלכות שונות כולל לחימה בין קבוצות אוכלוסייה ואם כריתת היערות תמשך היא עלולה להחמיר‏[84].

כאשר התחילה בצורת האנשים החלו לאגור מים. כריתת יערות מביאה להתחממות גם בגלל שזה תורם להתחממות העולמית וגם בגלל שהיערות מווסתים את האקלים המקומי. ובאמת טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.‏[85] ההתחממות ואגירת המים במכלים הביאו להגדלה בכמות היתושים נושאי הנגיף ולהתפתחות מהירה יותר של הנגיף עצמו. כתוצאה מכך, בשנים 2015-2017 עד שהמגפה החלה להיעלם בגלל הסתגלות המערכת החיסונית לנגיף‏[86], בברזיל אובחנו כ-1 09,000 מקרים ויש חשד לעוד 200,000, משמעותית יותר מבכל מדינה אחרת‏[87]

יש לציין שהווירוס הזה כמו וירוסים אחרים יכול עוד לחזור עם יעבור מוטציה מסוימת, למרות שזה לא חייב לקראת‏[88].

שמירה על היערות ושיקום יערות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שמירה על היערות ושיקום יערות

ממשלות וארגונים רבים עוסקים בשמירה על היערות הקיימים ובייעור כלומר שתילה של יערות. המנגנון העיקרי המיועד לשרת את תהליך הייעור ניקרא The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות‏[89] והוא חלק מהסכם פריז למאבק בשינויי האקלים כי היערות סופגים את הפחמן הדו חמצני מהאטמוספרה. הפסקת כריתת היערות וייעור מחדש יכולים לפתור 30% מבעית שינויי האקלים‏[90].

ילדה משבט האשנינקה בברזיל. השארת היער כרכוש של קהילות ילידים היא השיטה הזולה והאפקטיבית ביותר לשימור יערות

ב 2016 ממשלת נורווגיה הודיעה כי היא לא תיקנה יותר מוצרים מהחברות שפוגעות ביערות ללא צורך. היא תקנה רק אלה שעושות את כל מה שאפשר כדי לצמצם את הפגיעה. רכישת מוצרים מ-11 חברות הופסקה. בנוסף היא תומכת בפרויקטים לשיקום יערות. בכך היא נהפכה לממשלה הראשונה המחויבת ל "אפס ברוא יערות". היא מנסה לשכנע גם את גרמניה ואנגליה להצטרף‏[91][92].

פאקיסטן נטעה כמיליארד עצים בשנים 2016-2017. היא נטעה כ-3 ,500 קילומטר רבוע של יער. זו היא חלק מיוזמת בון שמטרתה היא לטעת 1.5 מיליון קילומטר רבוע של יער עד 2020‏[93].

שנת 2017 הייתה השנה הראשונה בה לא הייתה הסתרה משמעותית בממדי השרפות ברוסיה, מה שנותן תקווה שב 2018 השרפות יפחתו‏[94].

בפברואר 2018 ברוסיה לראשונה התקבל חוק לפיו פקידים שיסתירו נתונים על שרפות יקבלו קנס‏[95]

בתחילת שנת 2018 סין החליטה להגדיל את שטח היערות בתוכה מ-21.7% משטחה ל-26% משטחה עד 2035. התוספת נראית קטנה, אבל בהתחשב בכך שלסין יש שטח גדול, היא לא קטנה בכלל: זו תוספת של יותר מ-410,000 קילומטר רבוע. רק בשנת 2018 סין מתכוונת לשתול כ-6 7,000 אלף קילומטר רבוע, שטח בגודל של אירלנד, יותר מפי 3 מהשטח של ישראל‏[96].

בתחילת 2018 ארגוני סביבה החלו בקמפיין לשימור יערות קונגו. רק אדמות הכבול ביערות קונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן כזו שאם יהרסו תיפלט לאוויר כמות פחמן דו חמצני השווה לפליטות של ארה"ב במשך 20 שנה‏[97].

שיקום יערות מעניין נעשה בפארק ילואוסטון שבארצות הברית אם כי האנשים לא ממש התכוונו לשקם אותם כאשר ביצעו את הפעולה. הם החזירו לשם 5 זאבים. ב-1926 האנשים הכחידו את הזאבים מהאזור וב 1992, אחרי 86 שנה, החליטו להחזיר אותם. התוצאות היו הרבה יותר מרשימות ממה שציפו. הזאבים גרמו לכך שאדרי האיילים והשוורים החלו להישמר ממקומות מסוימים, בהם הזאבים יכלו לתפוש אותם. כתוצאה מכך הם הפסיקו לאכול את העצים הצעירים שצמחו מידי פעם במקומות האלה, ותוך זמן קצר יחסית המקומות האלה כוסו ביערות בשעה שקודם היה שם בעיקר עשב. מה שגרם לעלייה חדה במספר בעלי החיים שגרו שם ואפילו שינה את הנהרות ליפים ויציבים יותר כי העצים הפסיקו את שחיקת הקרקעות. נוסף על כך היו להחזרת הזאבים השלכות נוספות כך שכל מאפיינים הביולוגיים של האזור השתנו ואפילו חלק מהמאפיינים הגאוגרפיים. המקרה הזה תואר בסרטון שזכה ל כמעט 38,000,000 צפיות ואתם יכולים לראות אותו כאן[98].

במקום זה, במורדות המזרחיים של הרי נצרת, ממערב מצפון ומדרום לקיבוץ בית קשת, מנסים להקים שמורת טבע של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם, כדי להגן על הטבע בכלל, ועל היערות בפרט.

מחקר שנעשה בשנת 2016 מראה, שהדרך האפקטיבית והזולה ביותר לשמור על יערות הגשם, היא להשאיר אותם בשליטת העמים הילידים כמו האינדיאנים‏[99].

בישראל, במאות ה-20-21 נשתלו הרבה יערות על ידי הקרן הקיימת לישראל. ישראל היא בין המדינות הבודדות בה כמות העצים גדלה וזה בהחלט יתרון. אחת הבעיות היא שהיום לעתים קרובות מאפשרים לכרות חלקה של יער קיים כדי לבנות שכונה ובמקום זה מנסים לשתול יער במקום אחר הרבה פעמים במקום בו לא אמורים להיות יערות.

כאשר מבצעים ייעור חשוב להימנע מכמה טעויות. 4 טעויות נפוצות ביעור בכלל ובישראל בפרט:[100][101].

  • צריך בהחלט לנטוע יערות במקומות שבהן היה יער, ונעלם אחר כך בגלל פעילות אנושית. אבל שתילת יערות במקומות בהן לא היה יער קודם מסיבות טבעיות, עלולה להזיק.
  • כאשר משקמים יער שנהרס חשוב לנטוע את סוגי העצים שהיו קודם. אם עושים אחרת זה עלול לגרום לבעיות. לדוגמה שתילת אורנים הרגילים לאקלים קר ולח בישראל תרמה להגברת שרפות היער בישראל.
  • כאשר משתנים התנאים האקלימיים, לדוגמה בגלל פליטת גזי חממה, מינים חדשים מופיעים באזורים בהם לא היו קודם (מין פולש. המינים האלה מסתגלים הכי טוב לתנאים החדשים. אם לכנותם "מינים פולשים" לכרות אותם ולנסות בכוח להחזיר את המינים שהיו קודם, זה עלול להביא לכך שלא יהיה יער כי כדי שהמינים שהיו קודם יחזרו לשגשג צריך להחזיר את התנאים הישנים.
  • כדאי לנטוע יערות במקומות בהם הם היו קודם ונהרסו אבל לנסות לנהל אותם לאחר מכן כמו חווה או שדה באמצעים כמו דילול, עלול לגרום לבעיות‏[102].

יערות בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - יערות בישראל

בישראל היערות תופסים חלק גדול משטחי הטבע במדינה. הקרן הקיימת לישראל נטעה המון יערות מאז תחילת המאה ה-20. היערות בישראל הם מסוג היערות הממוזגים. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא בגדול כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.

יערות בתרבות

קשרי הגומלין בתוך יערות טרופיים וחשיבותן של היערות מוסברים יפה מאוד בפרק ,מסע ליער הגשם" בסדרה "אוטובוס הקסמים".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ K. MacDicken, Ö. Jonsson, L. Piña, L. Marklund, S. Maulo, V. Contessa, Y. Adikari, M. Garzuglia, E. Lindquist, G. Reams and R. D’Annunzio. [http://www.fao.org/3/a-i4793e.pdf GLOBAL FOREST RESOURCES ASSESSMENT 2015] 2016, The Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO)
  2. ^ ויינט יער ואינט, אנציקלופדיה, בוטניקה
  3. ^ ויקיפדיה Лес
  4. ^ ויקיפדיה Forest#Ecology
  5. ^ Derek Markham Trees talk to each other and recognize their offspring 29.06.2016, Treehugger
  6. ^ DIANE TOOMEY How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.
  7. ^ Tim Lusher The man who ​thinks trees talk to each other 12.09.2016 The Guardian
  8. ^ Yude Pan,1 Richard A. Birdsey,1 Oliver L. Phillips,2 and Robert B. Jackson3 [https://www.nrs.fs.fed.us/pubs/jrnl/2013/nrs_2013_pan_001.pdf The Structure, Distribution, and Biomass of the World’s Forests] 9.10.2013, Annual Reviews
  9. ^ ויקיפדיה Forests
  10. ^ World Wildlife Fund Better Use of Forests, Food and Land Can Deliver 30 Percent of Climate Solutions by 2030 11.06.2018
  11. ^ Daisy Dunne Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland 26.01.2018, Ecowatch
  12. ^ Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility The importance of the forest]
  13. ^ David Ellison, Cindy E.Morris, Bruno Locatelli, Douglas Sheil Jane Cohenh Daniel Murdiyarsoi Victoria Gutierrez Meine van Noordwi, Irena F.Creed Jan Pokorny David Gaveau Dominick V.Spracklenp Aida Bargués Tobellaa Ulrik Ilstedta Adriaan J.Teulingq Solomon Gebreyohannis Gebrehiwotrs David C.Sandsd Bart Muyst Bruno Verbistt Elaine Springgayu Yulia Sugandiv Caroline A.Sullivanw Trees, forests and water: Cool insights for a hot world מרץ 2017, Global Environmental Change
  14. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  15. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
  16. ^ Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre Amazon Tipping Point 21.02.2018, Science Advances
  17. ^ Jonathan Watts The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water 28 לנובמבר 2017
  18. ^ University of British Columbia Forests are the key to fresh water 07.12.2017, Phys.org
  19. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  20. ^ ויקיפדיה סהרה-אקלים
  21. ^ ויקיפדיה Sahara Temperature
  22. ^ ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99#%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D יער גשם טרופי: האקלים]
  23. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  24. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  25. ^ Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility The importance of the forest]
  26. ^ Associated Press War-torn South Sudan at Grave Risk on Climate Change 18.07.2017, VOA
  27. ^ 9 Benefits of Forest Bathing & Why You Need to Try It, mamanatural.com
  28. ^ Ephrat Livini The Japanese practice of 'forest bathing' is scientifically proven to be good for you 23.03.2017, World Economic Forum
  29. ^ Daisy Dunne Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland 26.01.2018, Ecowatch
  30. ^ Lisa Hayden Top Ten Reasons Why Forests Matter 4.12.2010 The Nature Conservancy
  31. ^ ויקיפדיה סקווים
  32. ^ המרכז לטכנולוגיה חינוכית מנין לצמחים חומרים לגידולם
  33. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  34. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
  35. ^ ויקיפדיה נקר סורי
  36. ^ האקדמיה לחקלאות על שם טימירזב, מוסקבה [אלכסנדר אלכסנדרוביץ' אינוזמצב, "הציפורים והיער" תפקיד הציפורים בהפצת הצמחים ביער האקדמיה לחקלאות על שם טימירזב, מוסקבה
  37. ^ צפריר רינת עטלף הפירות נכנס לרשימת המינים המוגנים, והמערכת האקולוגית תרוויח מזה 17.10.2018, הארץ
  38. ^ ויקיפדיה עטלפים
  39. ^ ויקיפדיה בית על עץ
  40. ^ ארנון בן דרור אנשי היערות: קומפלקס מגורים על צמרות העצים 29.05.2013, מאקו
  41. ^ שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3568137,00.html קשורים לשורשים: בתים מיוחדים שבנויים על עצים] 20.04.2012, כלכליסט
  42. ^ גלים יער עם ארבע קומות
  43. ^ Virtual Learning Environment Homepage The Understory Layer
  44. ^ Smithsonian Tropical Research Institute Understory
  45. ^ Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html Stop Thinning Forests]
  46. ^ Derek Markham Trees talk to each other and recognize their offspring 29.06.2016, Treehugger
  47. ^ גלים יער עם ארבע קומות
  48. ^ Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility The importance of the forest]
  49. ^ בית רוסי עתיק Дом из сухостоя-лесная дача
  50. ^ DESIGN HOMES Дома из сухостойной сосны
  51. ^ John C. Cannon Why losing big animals causes big problems in tropical forests 14.06.2017, Mongabay
  52. ^ World Wildlife Fund The value of wetlands
  53. ^ Jaymi Heimbuch 30 fascinating facts about the boreal forest 16.08.2011 TreeHugger
  54. ^ ויקיפדיה כבול
  55. ^ ויקיפדיה Peat
  56. ^ World Wildlife Fund The value of wetlands
  57. ^ World Wildlife Fund The value of wetlands
  58. ^ ויקיפדיה יום הביצות הבינלאומי
  59. ^ ויקיפדיה World Wetlands Day
  60. ^ ויקיפדיה Earthworm
  61. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  62. ^ Derek Markham Trees talk to each other and recognize their offspring 29.06.2016, Treehugger
  63. ^ DIANE TOOMEY How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.
  64. ^ Tim Lusher The man who ​thinks trees talk to each other 12.09.2016 The Guardian
  65. ^ אוואז Brazil: End the Amazon apocalypse!
  66. ^ ויינט, AP שיא עולם: המדינה ששתלה 350 מיליון עצים ביום 27 ליולי 2019
  67. ^ K. MacDicken, Ö. Jonsson, L. Piña, L. Marklund, S. Maulo, V. Contessa, Y. Adikari, M. Garzuglia, E. Lindquist, G. Reams and R. D’Annunzio. [http://www.fao.org/3/a-i4793e.pdf GLOBAL FOREST RESOURCES ASSESSMENT 2015] 2016, The Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO)
  68. ^ גרינפיס Forests - threats
  69. ^ "ברית המדענים המודאגים" Is Global Warming Fueling Increased Wildfire Risks?
  70. ^ אלכסנדר מברומטיס השלטונות הסתירו את מימדי השרפות בדרום סיביר 05.07.2017, רוסיה הפתוחה
  71. ^ Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber elements in the Earth's climate system 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America
  72. ^ David Adam Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say 11.03.2009, The Guardian
  73. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015
  74. ^ Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013 American Association for the Advancement of Science 13.01.2017
  75. ^ Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html Stop Thinning Forests]
  76. ^ Ben Kentish Tropical forests are now emitting more carbon than oxygen, alarming new study finds 30.09.2017, The Independent
  77. ^ Matt Chorley $5,000,000,000,000: The cost each year of vanishing rainforest 02.10.2010, The Independent
  78. ^ The Economics of Ecosystems and Biodiversity [http://www.teebweb.org/ The Economics of Ecosystems and Biodiversity
  79. ^ Associated Press War-torn South Sudan at Grave Risk on Climate Change 18.07.2017, VOA
  80. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  81. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
  82. ^ Jan Rocha Climate change worsens NE Brazil’s drought 2.10.2016, Climate News Network
  83. ^ LOUIS VERCHOTThe science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought 29.01.2015, FORESTS NEWS
  84. ^ Jonathan Watts The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water 28 לנובמבר 2017
  85. ^ Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility The importance of the forest]
  86. ^ Jon Cohen Zika has all but disappeared in the Americas. Why? 16.08.2017, Science
  87. ^ ויקיפדיה 2015–16 Zika virus epidemic
  88. ^ SHERRY SIMKOVIC Scientists worry Zika virus will return soon 16.11.2017, The Johns Hopkins News-Letter
  89. ^ John Vidal We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years גארדיאן, 23.01.2017
  90. ^ José Graziano da Silva Achim Steiner Erik Solheim Forests: A natural solution to climate change, crucial for a sustainable future השלישי לאוקטובר 2018, United Nations Development Programme
  91. ^ Climate Action, World Economic forum, Climate Reality Project Norway’s government will no longer buy products that contribute to deforestation. Cutting down fewer trees could make a huge difference in the fight to stop climate change.
  92. ^ טרבור נייס מחבקים עצים: נורווגיה היא המדינה הראשונה לאסור על בירוא יערות 19.07.2016, פורבס
  93. ^ Greenpeace International, World Economic Forum פאקיסטן נטעה מיליארד עצים בשנתיים 2017
  94. ^ אירינה קוזלובסקיח Лесные пожары перестали скрывать из отчётов 04.12.2017, גרינפיס רוסיה
  95. ^ אירינה קוזלובסקיך Чиновникам придётся платить за ложь о лесных пожарах 28.02.2018, גרינפיס רוסיה
  96. ^ Lorraine Chow China to Plant New Forests the Size of Ireland This Year12.01.2018, Ecowatch
  97. ^ Daisy Dunne Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland 26.01.2018, Ecowatch
  98. ^ Roger Abrantes How Wolves Change Rivers 13.01.17 Ethology Institute Cambridge
  99. ^ David Leestma Indigenous Communities Gain Environmental Victory at COP23 16.11.2017, Ecowatch
  100. ^ הלית ינאי-לויזון בלי פיקוח: יערות קק"ל הרסו סביבות שלמות בשטח ישראל 28.10.2014, גלובס
  101. ^ משה גלעד כך טועים הנוטעים: האם הגיע הזמן להפסיק לייער את ישראל? 08.10.2017, הארץ
  102. ^ Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html Stop Thinning Forests]