סוגי היערות
חלוקת היערות לסוגים חשובה בין היתר כי לכל סוג יער יש בעיות אקולוגיות שונות והפתרונות גם שונים. יש בעייתיות מסוימת בלחלק את היערות לפי סוג עצים: עצי מחט או עצי עלים. כך את היערות עם אקלים קר הידועים גם כיערת הצפון נוהגים לכנות : "יערות עצי המחט" כי עצי המחט מהווים רוב ביערות האלה ואת היערות שנמצאים דרומית להם היערות הממוזגים, "יערות נשירים" כי שם יש יותר עלים והם נושרים בשלכת. אבל, ביערות הצפון יש גם הרבה עצים עם עלים כמו לדוגמה עץ שדר או בשמו האחר הלבנה[1]. בגלל האקלים הקר העלים שלהם באמת נושרים בסתיו. יותר מכך באזורים הקרים ביותר של חצי הכדור הצפוני בסחא הידועה גם כיאקוטיה גדלים עצי מחט שהמחטים שלהם נושרים[2]. היערות באזור מוסקבה אזור עם אקלים קר הוא אזור עם רוב של עצים עם עלים. מצד שני בגלל שביערות חמים יותר אין חורף קר, יש שם באמת יותר עצים עם עלים, אבל רובם אינם משילים אותם כלומר העלים לא נושרים. כך לדוגמה המצב בישראל. ייתכן שזו היתה אחת הסיבות שהפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בדוח האחרון אפילו הוציא את היערות הסובטרופיים לקטגוריה נפרדת ולא חישב אותם כחלק מהיערות הממוזגים. אבל אפילו אם לא להחשיב את היערות הסובטרופיים ביערות בהם אין תקופה קרה ממושכת העלים לא נושרים. דבר נוסף שגורם לבלבול, הוא שעקב ההתחממות העולמית גבולות היערות זזים לכיוון הקטבים. דבר זה מורגש במיוחד באירופה אולי כי יש השפעה חזקה של אי החום העירוני כבר מאות שנים. לפי הנתונים האחרונים פליטת חום ישירה ושינוי שימושי קרקע יכול לשנות את הטמפרטורה יותר ממה שחשבו קודם. לפני המהפכה התעשייתית אפילו היערות בצרפת צפונית להרי האלפים התאימו יותר להגדרה של יערות הצפון. עכשיו התקופה הקרה הממושכת נעלמה משם וגם מהולנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק (שם בזמנו נכתבה "מלכת השלג") ואפילו מדרום שוודיה.
חלק מנסים לחלק את היערות לפי כמויות המשקעים: הם מפרידים את היערות בהם יש הרבה גשם לקטגוריה נפרדת - יערות הגשם ובקטגוריה הזאת מכלילים גם יערות טרופיים וגם יערות באקלים קר יותר[3] כל זה יוצר סיבוך מסוים.
כאשר מחלקים את היערות לסוגים עדיף לעשות זאת לפי סך המאפיינים. ניתן להבחין ב-3 קטגוריות עיקריות. לכל אחת מהן יש מאפיינים שונים אוכלוסיית בעלי חיים וצמחים שונה ובעיות שונות במקצת. גם הפתרונות צריכים להיות שונים:
יערות הצפון: היערות עם תקופה קרה ממושכת במשך השנה. ביערות האלה בחודשי החורף הטמפרטורה הממוצעת משמעותית מתחת ל-0. בחודשים האלה הקרקע מכוסה בשלג והמים בקרח. חלק ניכר מבעלי החיים נכנסים לתרדמה בחורף וחלק אחר נודדים למדינות אחרות. אידוי נמוך וחלק מהקרקע מכוסה בקיפאון עד מה שגורם לכך שבאקלים נורמלי אין מחסור במים. יש הגיון בלכנותם יערות הצפון כי בחצי הכדור הדרומי בקווי הרוחב שלהם יש מעט מאוד יבשה ולכן הרוב המוחץ נמצא בחצי הכדור הצפוני. הבעיה מספר 1 שלהם היא השרפות עקב העלייה בעומס החום והיובש הנגרמים עקב שינויי אקלים. עם ליצור יערות מהסוג הזה באזורים חמים כמו ישראל גם השרפות יתגברו. יש בעיה גם בגלל כריתה לתעשיית הרהיטים והבנייה הרבה פעמים לייצוא כי האוכלוסייה באזורים האלה דלילה יחסית. כריתת יערות למען חקלאות מהווה בעיה קטנה ליערות האלה כי יש מעט חקלאות, אבל, נוצרת בעיה כאשר חקלאים מנסים להצית עשבים יבשים באביב כדי לפנות מקום לגידולים החדשים וזה מגביר את השרפות. כריתה למען הסקה מהווים גם בעיה יחסית קטנה יותר כי יש מעט אוכלוסייה. הפתרון העיקרי הוא עצירת שינויי האקלים, ייצור רהיטים רק מעץ מת מסיבות טבעיות. יש צורך גם בהסברה למניעת שרפות.
יערות ממוזגים: היערות שנמצאים בין רצועת הערבות והמדבריות ליערות הצפון. אין בהם תקופה ממושכת בה הטמפרטורה יורדת מתחת ל-0. יש הגיון בלכנותם יערות ממוזגים כי האקלים בהם ממוזג, כלומר, נוח לאדם. הבעיות הם כריתה למען חקלאות, בנייה(פחות למען תעשיית הבניה ויותר כדי לפנות שטח מיערות הצפון), שרפות.
היערות הטרופיים: היערות שנמצאים משני צידי קו המשווה עד רצועת המדבריות והערבות. מתאפיינים בריבוי גשמים, הרבה מאוד ביומסה ומגוון מינים. הטמפרטורה 20-30 מעלות צלזיוס כל השנה. הבעיה העיקרית שלהם היא כריתת היערות בשביל החקלאות התעשייתית ויש גם בעיית של כריתה למען הסקה, בצורות ושרפות.