התמוטטות (ספר)

כריכת הספר התמוטטות בגרסה העברית.

התמוטטות (באנגלית: Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון משנת 2005 מאת הביולוג ג'ארד דיימונד שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים חברה בת קיימא ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות. זהו אחד מהספרים הבולטים בתחומים היסטוריה הסביבתית ובהתפתחות תהליכים ארוכי טווח בחברות של בני אדם.

דיימונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: פגיעה בסביבה שגורמת למשבר סביבתי וקיומי, שינויי אקלים, יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות קשרי מסחר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים, כמו שחיתות שמונעים זיהוי של הבעיות והתמודדות עימן.

הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מטר" בשנת 2008, בתרגומו של עמנואל לוטם. בשנת 2010 הנשיונל גאוגרפיק הוציאו סדרת וידאו, Collapse, המבוססת על הספר.

מבנה הספר "התמוטטות"

החלק הראשון של הספר מתאר את הבעיות הסביבתיות והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שבארצות הברית בימינו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, שינויי אקלים, מחסור במים, איום של הצפות מסכרים, זיהום של תעשיית המכרות, וחקלאות שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של איי הפסחא, ושל ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד, של האנסאזי, קריסת תרבות המאיה ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא במשך אלפי שנים: החברות בניו גיני, האי הזעיר טיקופיה ויפן מהתקופה הקיסרית ועד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכללו ניהול חקלאות בת קיימא לצד ייצוב אוכלוסייה.

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעת תהליכים סביבתיים וכן תהליכים תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן בפיצוץ אוכלוסין שהביא לאסון מלתוסיאני ותרם לרצח העם ברואנדה ב-1994; כמו כן הוא דן בהרפובליקה הדומיניקנית שחולקת אי אחד עם האיטי ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות לנטיעת יערות ושימורם; החלק דן בבעיותיה הסביבתיות והחברתיות של סין המודרנית, והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של אוסטרליה.

חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן. החלק בוחן גם את השפעתם של תאגידים רב לאומיים וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות וכיצד היבטים אלה יכולים להשתנות (מבחינת סוג הבעיות ופתרונן החברתי) בין תעשיות שונות כמו תאגידי נפט מול תאגידי כריית מתכות. החלק הזה של הספר דן בגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות קיימות.

קריסת חברות עבר

בחלק השני של הספר, דן דיימונד בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסייה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת. התמוטטות כזו פירושה בחלק מהמקרים הרס מוחלט של הציביליזציה והכחדה מלאה, ובמקרים אחרים, ירידה דרסטית של האוכלוסייה וירידה בכושר הנשיאה של הסביבה הטבעית - הפחתה בכמות האנשים שיכולים לחיות באותו אזור.

גורמים לקריסה

דיימונד מזהה 5 גורמים עיקריים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות חברות ותרבויות.

פגיעה בסביבה שגורמת למשבר סביבתי וקיומי.
שינויי אקלים.
יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
נתק או הפסקה במסחר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים
תגובה לתהליכים בעייתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחא לדוגמה כוללות 2 תחומים (משבר סביבתי עקב בירוא יערות ותגובה חברתית בעייתית) והבעיות של איי פיטקרן נבעו בעיקר עקב הפסקת מסחר ובמקצת גם בגלל פגיעה בסביבה. מכלל החברות בספר התמוטטות ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.

לטענת דיימונד, הנורווגים בגרינלנד גרמו בטעות לסחף קרקע ולבירוא יערות דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר ברזל. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום כלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורווגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורווגים. המסחר עם נורווגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני ניבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר למוצר מתחרה של שנהב, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.

חברות עבר שהתמוטטו

פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם בסממן הדתי והתרבותי המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ולבירוא יערות קיצוני.

הציביליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:

איי הפסחא - ציביליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג בירוא יערות ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסייה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסייה הצטמצמה מאוד לכדי כ-10% מהאוכלוסייה המקורית. המפגש הראשון עם ספינות מערביות התרחש לאחר שהחברה באיי הפסחא הייתה בשלב התמוטטות מתקדם, וביקורים נוספים של מערביים תעדו התדרדרות נוספת. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות ולקחו חלק מהתושבים לעבדים. בסופו של דבר, מאוכלוסייה בת כ-30,000 איש שרדו 111 אנשים - פחות מ-1% מהתושבים המקוריים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפסחא, חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטות העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.
איי פיטקרן בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסייה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים, שהאחד איכלס כ-100 אנשים והשני איכלס כמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו עקב נזק סביבתי איטי והכחדת מיני בעלי חיים, ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה. דבר זה הוביל להכחדה מוחלטת ו/או נטישה של האיים מבני אדם. המסחר עם איי מונגרנווה התרחשה על רקע התמוטטות חברתית של האי שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב בירוא יערות ומלחמות, ותושביו התדרדרו לקניבליות קיצונית. הדוגמה של איי פיטקרן ממחישה שגם מקומות קטנים ללא חברות ענק או ממשלות מורכבות עלולים להתדרדר. הדבר גם ממחיש פגיעות של איים קטנים שתלויים ביחסי מסחר עם אזורים גדולים יותר.
בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן אמון בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה הייתה התמוטטות נוספת עקב רעב ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה לתגובת יתר המסתיימת בקריסה.
בני המאיה מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באזור גשום, מבנה הקרקע של אזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם גידול אוכלוסין. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם שינויי אקלים, כריתת יערות וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות בממלכות שונות של המאיה גדלו, אבל עשו זאת תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא והן נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.

שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.

התיישבות הנורדים בגרינלנד - התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. רעיית ייתר וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו לבירוא יערות. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא למצוקת מזון גדלה והולכת, כמו גם להקטנת כמות הברזל והעץ שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטיים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם נורווגיה. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ טכנולוגיות שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה הייתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, הייתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסייה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.

חברות היסטוריות בנות קיימא

לא כל חברות העבר התמוטטו. דיימונד מביא שלוש חברות היסטוריות שהצליחו להתמודד עם אתגרי קיימות:

ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.
האי הקטנטן טיקופיה השוכן באוקיינוס השקט.
ניהול היערות בתקופת אדו ביפן.

פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה בדמוקרטיה ישירה ובחתירה לקונצנזוס, בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. ניהול מלמטה למעלה היה בטיקופיה ובגינאה החדשה.

דוגמה הפוכה, של ניהול סביבתי דיקטטורי, היא יפן הקיסרית שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה. לפי דיימונד, השוגונים ביפן היו כל כך בטוחים בהמשך שליטת השושלת שלהם, שהם התייחסו אל משאבי הטבע כעל רכוש פרטי שלהם שדורש טיפוח כדי שיוכלו להוריש אותו (להבדיל ממוצר ציבורי). עקב בירוא יערות מסיבי חל מחסור בעץ שהחל לאיים גם על החקלאות. בתגובה פיתחו השליטים מומחים לשימור יערות וביצעו סקר מדוקדק של מצבם. בנוסף החלו מכסות דרקוניות על כמות העץ שבה מותר להשתמש לשימושים שונים (כגון בנייה) והוטל פיקוח הדוק על המסחר בעץ. עם הזמן החל שיקום איטי של היערות.

התמוטטות של חברות היסטוריות אחרות

קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי. חברות אלה לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:

דעיכת האימפריה השומרית בגלל המלחת קרקע איטית עקב משטר השקייה לא מתאים.
מוהנג'ו דארו ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.
האימפריה הח'מרית (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אויבי הממלכה.
אימפריות ב"אזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "רובים חיידקים ופלדה")
ממלכות בצפון אפריקה, בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של מדבור ושינויי אקלים.

בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפריה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטיים גם לחברה המודרנית.

חברות מודרניות במשבר סביבתי

החלק השלישי של הספר מתמקד בחברות מודרנית:

רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל התפוצצות אוכלוסין ואסון מלתוסיאני. דיימונד מביא לדוגמה מחוז שבו היו רציחות של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים, על רקע מתחים חברתיים, אי שוויון כלכלי ומצוקת רעב ועוני.
הכישלון של האיטי לעומת ההצלחה היחסית של הרפובליקה הדומיניקנית אשר חולקות את האי היספניולה. דיימונד מתאר כיצד שליטי ותושבי הרפובליקה הדומיניקנית השכילו לשמור על היערות בחצי האי שלהם וכיצד הדבר משפיע על חברתם. חלק ממבקריו של דיימונד טוענים שהוא לוקה בדטרמיניזם סביבתי. על פי הדטרמיניזם הסביבתי, כל ההיסטוריה של חברה מסויימת נקבעת אך ורק על ידי תנאי הסביבה שבה החברה חיה. דיימונד אינו טוען דבר כזה, וטוען שגם לתרבות, ממשל ומוסדות חברתיים אחרים יש תפקיד חשוב. בשני החצאים של האי היספניולה יש את אותם התנאים הסביבתיים, אבל בגלל שוני בצפיפות אוכלוסין ובמדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים, הצד של הרפובליקה הדומיניקנית מיוער והצד של האיטי לא.
הבעיות המצפות למדינה המתפתחת סין. דיימונד דן בין היתר בסחף קרקע בסין.
הבעיות המצפות למדינה המודרנית אוסטרליה. הדבר נובע מהאקלים ההפכפך והיבש שיש באוסטרליה, שמקשה על קיום של חקלאות במדינה, בעיות של מינים פולשים, מחסור במים ועוד.

לקחים לעתיד

החלק הרביעי של הספר מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון עסקים וגלובליזציה, ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.

דיימונד טוען כי תאגידים לשאיבת נפט סבלו מביקורת ציבורית נרחבת בעבר, בגלל הזיהום שהם גרמו לו ובגלל הרס של יערות ואזורים טבעיים שבהם הם פעלו. לטענתו, בגלל שלתאגידים בתחום תעשייתי זה יש שולי רווח גבוהים, הם יכלו להרשות לעצמם לפעול בצורה שמצמצמת את הנזק הסביבתי. לשם דוגמה דיימונד מציין פעילות שאיבת נפט בתוך יער טרופי שבה מביאים למינימום את הפגיעה ביער על ידי נהלי חברה מחמירים.

לעומת תאגידי הנפט, דיימונד מביא תאגידי כרייה של מתכות ומינרלים אחרים. חברות אלה יוצרות לעיתים קרובות זיהום קרקע וזיהום מים קשים. לדוגמה תעשיית כריית הזהב שמשתמשת בציאניד לשם הפקת הזהב מעופרות מתכת. לטענת דיימונד, שולי הרווח בתעשיית הכרייה זו נמוכים בהרבה. לכן חברות כרייה אשר ניצבות בפני דרישה להפסקת הזיהום שהן יוצרות נמצאות בבעיה קשה יותר יחסית לחברות הנפט. במקרים רבים, זול בהרבה לפשוט רגל במקום להכניס נהלים חדשים לטיפול בזיהום. כמו כן במקרים רבים הזיהום שנוצר במכרה מסויים הוא תוצאה של זיהום של חברות כרייה קודמות שפשטו את הרגל בעבר (היות ובענף זה פשיטות רגל מתרחשות לעיתים קרובות). לטענת דיימונד הדרך למנוע זיהום בתעשיות אלה נמצאות בעיקר בקרב חברות שקונות את המתכת, לדוגמה חברות לייצור תכשיטים, שיש להן שולי רווח גבוהים יותר, וקשר ישיר יותר אל הצרכן. על חברות אלה יש להפעיל לחץ צרכני או פוליטי כדי שבתורן יפעלו להעדפת מפעלי כרייה נקיים יותר.

השפעות סביבתיות

ערך מורחב – השפעות סביבתיות

בפרק האחרון בספר, מונה דיימונד 12 קטגוריות של בעיות סביבתיות שניצבות בפני חברות מודרניות.

ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של משאבי טבע:

1. הרס בתי גידול: - בירוא יערות, הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.
2. כילוי מקורות מזון מהבר: - דייג יתר כלומר דייג במידה שעולה על יכולת ההתחדשות הטבעית של המערכת האקולוגית וצייד יתר. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.
3. אובדן הרבגוניות הגנטית: הכחדה המונית של אלפי מיני בעלי חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאזורים מצומצמים.
4. שחיקת קרקע: הרס הקרקע בגלל סיבות כמו סחף קרקע, המלחת קרקע, אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, זיהום קרקעות וחומציות יתר או חסר של האדמה.

שלוש הקבוצות הבאות של בעיות סביבה הן "תקרות" של אנרגיה, מים מתוקים ושל ניצול הפוטוסינתזה. לא מדובר בתקרה נוקשה כמו "תקרת זכוכית" אלא בתקרה שיותר דומה לתקרת אוהל - ניתן לדחוף אותה לכיוון מסויים, אבל הדבר דורש יותר ויותר משאבים, והעלויות בשאר ההיבטים הולכות וגדלות.

5. תקרת משאבי אנרגיה: דלק מחצבי מהווה את רוב הבסיס למשק האנרגיה העולמי בעיקר של העולם המתועש. שיא תפוקת הנפט ושיא תפוקת הגז יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ומזהמת יותר. שיא תפוקת הפחם יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.
6. תקרת משאבי מים נקיים: משבר המים העולמי עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי התפלה אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.
7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: פוטוסינתזה מפיקה את סך הייצור הראשוני בכדור הארץ. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.

שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:

8. פליטת כימיקלים רעילים: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו סרטן ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות PCB, מתכות כבדות כמו כספית, משבשים אנדוקריניים ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו PCB מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל כספית וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.
9. מינים פולשים: הגורמים לנזקים בחקלאות, להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.
10. פליטת גזים לאטמוספירה: גזים הגורמים לדלדול שכבת האוזון, וגזי חממה הגורמים להתחממות עולמית וכתוצאה מכך לשינוי אקלים מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה I=PAT)

11. גידול אוכלוסין: אוכלוסיית העולם גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש מעבר דמוגרפי והקטנת הפריון, לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסייה.
12. טביעת רגל אקולוגית לנפש: גודל האוכלוסייה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ההצמיחה הכלכלית המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

דיימונד מציין כי יש בעיה לזהות מי מהבעיות היא החשובה והדחופה ביותר, וכן כי יש השפעות גומלין חזקות בין הבעיות. האתגר הוא שיש לטפל בכל הבעיות האלה ביחד, היות וכל אחת מהן לבדה, עלולה לגרור תוצאות חמורות מאוד.

קריסה עקב גידול מעריכי

ערך מורחב – גידול מעריכי

דיימונד מדגים כי בכל המקרים חברות משגשגות ומוצלחות קרסו עקב ניצול יתר של משאבי הטבע שלהם ועקב התפוצצות אוכלוסין. הגורם היחיד אשר איננו מתייחס להתפוצצות אוכלוסין היא ההשפעה המזיקה במקרה הפצת אורגניזם אשר מוגדר כמין פולש על ידי האדם באזור שבו לא התקיים קודם בצורה טבעית בכוונה או בשוגג. הספר מראה כי הסכנות האורבות לקיום החברה המודרנית דומות במהותן לסכנות שגרמו לקריסת חברות בעבר.

דיימונד מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. זהו מנגנון שמתאים למונח תגובת יתר בספר גבולות לצמיחה. ההסבר של דיימונד הוא בגידול מעריכי של האוכלוסייה ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט))

גורמים המונעים טיפול בבעיה

דיימונד שואל מה הם הגורמים שמונעים מחברות לזהות ולטפל בקריסה - לפעמים חברות לא מצליחות

לזהות את סימני הקריסה.
במקרה וזיהו את סימני הקריסה להחליט על טיפול בקריסה זו.
במקרה והחליטו לטפל לא תמיד מצליחים לבצע את הטיפול בהצלחה.

הוא נותן 2 גורמים שתורמים לכשל זיהוי וטיפול בקריסה.

הסיבה הראשונה היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. במיוחד דבר זה בעייתי אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה. דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי רעיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסייה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה. הוא מזכיר פרשיות כמו אנרון שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

הגורם השני שדיימונד מציין הוא שקשה לחברה לקבל החלטות "טובות" כאשר אלה מתנגשות עם ערכים מסורתיים קיימים שהם מועילים בנסיבות רבות אבל הם מזיקים בנסיבות אחרות. לדוגמה הנורדים בגרינלנד החזיקו מעמד במשך 450 שנה בזכות דבוקתם החברתית החזקה, ודבקות דתית חזקה. אבל שני גורמים אלה הקשו עליהם להסתגל למציאות המשתנה וללמוד מהאינואטים.

מה עושים

דיימונד טוען כי יש לפחות 12 "פצצות זמן" בעלות אורך פתיל של לא יותר מ-50 שנה שכל אחת מהן יכולה לחסל את התרבות כפי שאנו מכירים אותה היום - בעיית שינויי האקלים, משבר המים העולמי, בעיית האדמה, מינים פולשים, משבר הרעלים, פיצוץ אוכלוסין וכו'.

הוא טוען שהדבר החשוב הוא לא לנסות להתמקד רק בבעיה אחת, כי אם נטפל רק ב-11 בעיות, הבעיה ה-12 עלולה להוות בעיה רצינית.

לטענתו המשברים האלה יפתרו ב-1 משתי דרכים - או שנתמודד איתם וננסה לפתור אותם בדרכי נועם, או שהם "יפתרו את עצמם" על ידי מלחמה, רעב, מגיפות וכו'.

דיימונד מציין שיש הרבה דברים שאנו כחברה לא מבינים אותם מספיק טוב ולכן יש צורך להבין אותם, אבל יש גם הרבה דברים אחרים שאנו מבינים בהם את הבעיות ואת הפתרונות אבל איננו עושים הרבה בנושא.

דיון כלכלי

לספר של דיימונד ייתכנו מספר השפעות על הבנת הכלכלה בכלל, ועל כלכלה סביבתית וכלכלה אקולוגית בפרט.

דיימונד מדגים מספר מקרים שבהם חברות התמוטטו ובכך מדגים הרחבה של הרעיון של תומס מלתוס. חברות לא בהכרח רק משגשגות עם הזמן, האוכלוסייה שלהן עלולה לגדול יותר מידי, באופן שהיא מכלה משאבים שונים, מתכלים או מתחדשים. הדבר פוגע בחוסן האקולוגי והכלכלי של אותה חברה וכאשר היא ניצבת בפני משבר כלשהו של בצורת, שינוי אקלים, בעיות סחר או מלחמה, היא עוברת למצב של התרחקות משיווי משקל יציב לכיוון של חוסר יציבות גדל והולך (לולאת משוב מחזקת שגורמת לחוסר תפקוד גדל והולך עד להרס מוחלט של החברה, דרדור לעוני קיצוני, מלחמת אזרחים או הכחדה מוחלטת של חברי אותה קבוצה. הדבר לא חייב להתרחש רק בגלל מחסור במזון ורעב אלא גם עקב הרעה בתנאים אחרים של החיים כמו מתחים חברתיים הולכים וגדלים וקושי לשתף פעולה או הרס של מבנים פוליטיים באותה חברה המקשה על שיתוף פעולה ויוצר נזק כלכלי וחברתי נוסף.

אחת הנחות היסוד הסמויות של הכלכלה היא שהחיים של כלל מקבלי ההחלטות בכלכלה לא תלויים בהחלטות של צרכנים, עובדים, פירמות וכו' - לאחר מחזור מסחר כולם חיים. אבל הכנסת הסביבה לנושא ותלות של האדם בסביבה שלו כדי לקבל מזון וצרכים חיוניים אחרים, פרושה שהחלטות כלכליות עלולות לגרום לנזק סביבתי שיתרגם בחזרה לנזק אנושי וכלכלי עצום, כפי שדיימונד מראה. הדבר ממחיש מדוע כלכלה אקולוגית היא מסגרת חשיבה מתאימה יותר מאשר כלכלה סביבתית - בני האדם צריכים לשמור על תנאים מתאימים שונים כדי שהם וילדיהם יוכלו להמשיך לחיות (קיימות - להבדיל מראיה של כלכלה סביבתית שטוענת שכמות הזיהום והנזק הרצויה תקבע על ידי העדפות של צרכנים בשוק.

המקרה של הרס איים זעירים כמו פיטקרן ואנדרסן מדגים כי נזק סביבתי אינו בהכרח רק תוצאה של השפעה חיצונית אלא גם עקב מידע לא מלא שיש לנו על העולם, על הקושי שלנו להבין תהליך ארוך טווח ותהליך בלתי הפיך וכן אולי בעיות של היוון - חברי האיים היו משק כמעט אותרקי אחד - יחידה כלכלית אחת שלא יכלה לבצע השפעות חיצוניות על צרכנים או אנשים אחרים. ההכחדה של החברה שלהם נבעה קודם כול מהקושי לתכנן קדימה לנוכח הקושי להבין את ההשלכות של מעשינו וכן לפעמים מצבים של נעילה אבולוציונית - משלב מסויים כל האופציות שיש הן גרועות וצריך להחליט איזה מהן לוקחים.

ראו גם

היסטוריה סביבתית: היסטוריה ירוקה של העולם (ספר), קיצור תולדות האנושות, רובים חיידקים ופלדה
עולם מלא, צלחות ריקות (ספר) מאת לסטר בראון אודות משבר המזון העולמי
אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט) - על צמיחה מעריכית והקושי להתמודד איתה
גבולות לצמיחה (ספר) - סימולציה של בעיות עקב תהליכים ארוכי טווח
עקרונות להתמודדות עם שינוי הסדר העולמי ספרו של ריי דאליו על עליה וירידה של אימפריות עקב תהליכים חברתיים
הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים - ניגודים בין אינטרסים של טווח קצר וארוך
עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים - ניגודים בין אינטרסים קצרי טווח של האליטה לבין טובת החברה
השואה והלב - בעיות התנגשות בין ערכים והקושי הנפשי להתמודד עם משברים חברתיים.
הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר) - מדוע קשה לנהל מוצר ציבורי לטובת כלל הציבור.
השערת מדיאה - האם תהליכים ארוכי טווח גורמים להכחדות המוניות והאם לחיים יש נטייה ליציבות או לקריסה.
פתולוגיה כלכלית
תהליך ארוך טווח, תהליך חברתי

קישורים חיצוניים

התמוטטות בוויקיפדיה האנגלית
איי הפסחא סוף הדרך, פרק שני של הספר אודות איי הפסחא, באתר סנונית
התמוטטות הספר באתר אמזון
על הספר באתר הארץ
הרצאה של ג'ארד דיאמונד על קריסה באתר TED עם תרגום לעברית.
הסביבה תהרוג אותנו: לפרופסור ג'ארד דיימונד אין בשורות טובות נורית קנטי, מעריב, 21.7.2008
המתכון לציביליזציה מאושרת אוהד קרני, בבלוג "ירוק ונוצץ", 04.05.2012
צפריר רינת, דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ, הארץ, 06.05.2019

קיימות
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה

אוכלוסין
מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב
סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'
גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה