שיא תפוקת הזרחן

שיא תפוקת הזרחן (באנגלית: Peak phosphorus) היא תאוריה לפיה שבנקודת זמן מסויימת, קצב ההפקה של תרכובות זרחן שמקורם בכריית סלעי פוספט יגיע לשיא. לאחר שיא זה עלולה לרדת כמות הזרחן הזמינה לדשן כימי ולחקלאות תעשייתית. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכדור הארץ והוא אינו מתכלה, ריכוזים גבוהים של זרחן בצורת סלעים מינרלים הם משאב מתכלה. הדעות חלוקות לגבי קצב דלדול הפוספטים, וגודל המאגרים שנותרו, אבל שיא תפוקת הזרחן לא נוגע לשאלה מתי יתכלו מאגרים אלה, אלא בשאלה האם מגבלות כלכליות ואנרגטיות יגבילו את הפקת הפוספט עוד הרבה קודם לכן. בניגוד לתאוריה של שיא תפוקת הנפט, שנדונה במשך 60 שנה, תאוריית שיא תפוקת הזרחן היא חדשה בהרבה ויש בלבול רב יותר בהקשר של מושגי יסוד.

תאוריית שיא תפוקת הפוספט טוענת שקצב ההפקה של סלעי הפוספט ישתנה עם השנים בעקומה דמויית פעמון.

זרחן הוא חומר מרכזי בהפקת דשן כימי. לפיכח לדלדול מקורות הזרחן עלולה להיות השפעה חמורה על החקלאות ועל הבטחון התזונתי של בני האדם ולגרור רעב עולמי ומהומות מזון.

מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה, וכי שיא תפוקת הזרחן יתרחש כבר בשנת 2030. לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים. בתגובה אומרים החוקרים כי נתון זה אינו רלבנטי וכי יש צורך במחקר נוסף.

בנוסף לבעיות אלה של שיא תפוקה עקב מגבלות בהפקה, ייתכנו מגבלות כיור. בניגוד לחומרים אחרים כמו חנקן או פחמן, לזרחן אין מצב גזי באטמוספירה כך שמחזור הזרחן הטבעי מופר ולדבר זה עלולות להיות השלכות חמורות על הביוספרה. המאמר גבולות פלנטריים מציין את עודף הכנסת הזרחן אל המערכת האקולוגית כאחד הגבולות שעלולים לסכן את האנושות.

חשיבות הזרחן לחקלאות ולמזון

ערכים מורחבים – ביטחון תזונתי, חקלאות בת קיימא

אין מחלוקת בשאלה של חשיבות הזרחן למערכות ביולוגיות, לבריאות הגוף האנושי, לקיומה של החקלאות התעשייתית ולהספקת המזון לעולם.

דלדול עתודות סלעי הזרחן עלול להשפיע בצורה חזקה על שוק המזון העולמי, שכן זרחן הוא אחד המרכיבים המרכזיים של דשן, וכריית זרחה היא אחד ממשאבי הטבע המרכזיים לשם הפקת דשן כימי. לדוגמה לטענת מייקל פולאן, מחבר הספר דילמת השפע, ללא כמות מספקת של דשן, תגווע ברעב שני שליש מאוכלוסיית העולם שכן לא ניתן יהיה לספק מזון בכמות מספקת.

אין חלופות לזרחן היות והוא מעורב בתהליכים ביולוגים רבים בעולם החי והצומח. זרחן הוא אחד היסודות הנפוצים שהגוף צורך אותו, ומעורב לדוגמה בתהליכי ייצור אנרגיה (מולקולות ATP ו-ADP) והוא חלק ממבנה ה-DNA. בהיותו יסוד כימי אין דרך לסנתז את הזרחן בדרכים אחרות.

שיא תפוקת הפוספט

אין דלדול של הזרחן עצמו

ערך מורחב – מחזור הזרחן

הזרחן לא "נגמר". לפי חוק שימור החומר לא ניתן לייצר או להרוס אטומי זרחן (אלא על ידי היתוך גרעיני). יש כמות קבועה של אטומי זרחן בכדור הארץ. אטומי הזרחן זורמים במחזור טבעי בין הליתוספרה (אדמה) לבין ההידרוספרה (אוקיינוסים) והזרחן עובר מהאדמה, ליצורים החיים ביבשה, ובין יצורים בים לבין משקעים ימיים. זרחן הוא היסוד -11 מבחינת נפוצות שלו בקרום כדור הארץ ויש 4 כפול 10 בחזקת 15 טונות של זרחן.

הדאגה למחסור, נוגעת לדלדול בלתי הפיך של מאגרי סלע שמכילים ריכוזים גבוהים של זרחן, וכן למחסומים כלכליים ואנרגטיים הנוגעים להפקתם.

זרחן, פוספט, מאגרים ועתודות פוספט

יש הבדל בין המונחים זרחן, פוספט, סלעי פוספט ומאגרי פוספט. אין שום תחליף ליסוד זרחן לשם הבריאות של כל היצורים החיים, כולל האדם. עם זאת, קיים תחליף מוגבל לסלעי הפוספט כמקור לדשן זרחן ושימושים אחרים. גואנו (לשלשת ציפורים) הפרשות בעלי חיים ושאריות צמחים יכולים לספק תחליף מוגבל ומתחדש לפוספט. עם זאת מאז מלחמת העולם השנייה רוב הזרחן המשמש אותנו מקורו בכרייה של סלעי פוספט.

הזרחן עצמו הוא משאב מתחדש בביוספרה בגלל מחזור הזרחן. חלק ממחזור הזרחן הוא מחזורים בני ימים עד שנים שבהם הזרחן יכול לעבור מהפרשות ומשאריות של צמחים ובעלי חיים אל הקרקע ומשם אל צמחים חיים ומשם אל בעלי חיים. מסיבה זו שאריות מזון ויבולים נחשבים מקור מתחדש לזרחן במסגרת קומפוסט.

לעומת זאת סלעי פוספט נחשבים משאב מתכלה, שכן המחזור בין הליתוספרה לבין ההידרוספרה נמשך במשך מיליוני שנה. מכאן, שהמקור המרוכז של זרחן הוא משאב מוגבל וסופי.

נדיר שזרחן מופיע בטבע כיסוד עצמו והוא בדרך כלל מופיע כתרכובת Phosphorus pentoxide) P₂O₅) שמכילה 44% זרחן. סלעי פוספט מכילים בדרך כלל ריכוזי זרחן בריכוזים של 5%-13%. סלעים אלה מעובדים בדרך כלל לסלעים שמכילים 11%-15% זרחן. יש להשוות זאת לריכוז הזרחן בקליפת כדור הארץ שבה יש 0.1% זרחן. בעוד שזרחן הוא יסוד נפוץ בכדור הארץ, רק אחוז זעיר מתוך כך - 0.007% - נמצא בצורה של מאגרי סלעי פוספט (Resources) המכילים זרחן מרוכז.

עתודות סלעי פוספט (Reserves) הם אחוז סלעי הפוספט שניתן להפיק אותם מבחינה כלכלית וטכנית. כמות זו היא דינמית ומשתנה משנה לשנה בהתאם לתגליות חדשות, טכנולוגיה ומחירים. נכון לשנת 2011 כמות זו מהווה כ-20% מכלל משאבי סלעי הפוספט.

יש לשים לב שהאיכות העתודות של סלעי הפוספט, לדוגמה אחוז הזרחן או נוכחות של "זיהומים" שונים, הולכת ויורדת עם השנים, שכן המאגרים העשירים יותר מנוצלים קודם.

ההבדל בין שיא תפוקת הפוספט לבין כילוי עתודות הפוספט

ההבדל בין שיא תפוקה לבין דלדול משאבים. גודל העתודות בכל התרשימים שווה, לכן השטחים שכלואים מתחת לעקומות זהים זה לזה. אבל העיתוי של שיא התפוקה (A) הוא הרבה לפני גמר הפקת המשאב (B, C). תרחיש B מניח שיש צריכה קבועה, בעוד תרחיש C מניח גידול קבוע בצריכה, אבל שניהם מניחים שאין מגבלות על הפקת המשאב וכי הוא מופק כמאגר הומוגני.

יש הבדל מהותי בין דלדול משאבי הפוספט לבין שיא התפוקה של הפוספט. בדרך כלל כאשר מדברים על הערכות לדלדול הפוספט מחלקים את סך כל העתודות בצריכה הממוצעת הנוכחית. חישוב מורכב מעט יותר ויותר ריאלי הוא להתחשב בגידול בצריכה על פני זמן, ודבר זה מספק את קו האופק של העתודות.

תאוריית שיא תפוקת המשאבים נסמכת על ממצאים אמפיריים (ממשאבים שונים- כגון נפט, פחם, גז) וטוענת כי התקופה הקריטית (שיא ההפקה של המשאב) תתרחש הרבה לפני שנגיע לנקודה התאורטית שבה מפיקים 100% מהמשאב. דבר זה נובע מהאופי הלא-הומוגני של העתודות, ובגלל מגבלות כלכליות ואנרגטיות על גישה למחצבים בעלי איכות נמוכה יותר ו/או שקשה יותר להגיע אליהם מבחינה פיזית.

עתודות סלעי הפוספט בעולם

הערכה מדוייקת של עיתוי שיא תפוקת הזרחן, תלויה בידיעת הכמות הכוללת של מאגרי הזרחה, איכות המאגרים וכן בביקוש העתידי לסלע הזרחה.

עתודות הזרחן מתייחסות לכמות שניתן להפיק במחירי השוק הנוכחיים. זרחן מהווה כ-0.1% מהמסה של סלע ממוצע. כך שבאופן תאורטי יש מאות מיליארדי טונות של זרחה בקרום כדור הארץ. עם זאת הפקה כזו תדרוש כמות עצומה של אנרגיה.

למרות שבוצעו הערכות רבות לגבי העיתוי של שיא תפוקת הזרחה, הקושי הקיים לגביהן הוא הידע הבלתי מדוייק של כמויות מאגרי הזרחה בעולם. דבר זה נובע בחלקו הגדול מאי אמון בדו"חות מכרות הפוספט בדבר סך העתודות שלהם. זאת משום למכרות רבים יש אינטרס להגזים בעתודות הזרחה שלהם כדי להגן על אינטרסים מסחריים שלהם. כמו כן הקושי נובע בגלל שלמרבצים שונים יש איכויות שונות. כך, עתודות הפוספט של סין נחשבות באיכות נמוכה יותר.

בשנת 2012 העריך הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, USGS, כי עתודות הזרחה העולמיות עומדות על 71 מיליארד טונות, בעוד שתפוקת הזרחה העולמית עמדה על 0.19 מיליארד טונות נכון לשנת 2011. עם זאת יש חשש כי נתונים אלה אינם מדוייקים היות והסקר הגאולוגי לא אימת אותם בכוחות עצמו. כמו כן דבר זה אינו מתחשב בגידול האוכלוסייה הגדלת כמות הקלוריות לנפש, או באיכויות שונות של המרבצים.

רשות המכרות בארצות הברית (Bureau of Mines) הציעה להגביר את אמינות התחזיות של עתודות סלעי הזרחה על ידי ביצוע הבדלה שני סוגי עתודות על פי עלות ההפקה שלהן. "עתודות כלכליות", שניתן להפיק מהן פוספט מועשר בעלות של עד ארבעים דולר לטון, ו"עתודות בסיסיות", שעלות ההפקה מתוכן היא עד מאה דולר לטון. בהתאם להבחנה זו, העתודות הכלכליות בעולם עומדות על 18 מיליארד טונות, בעוד שעתודות הבסיסיות בעולם עומדות על כמות גדולה פי 3. על פי התפוקה העולמית משנת 2007, של 145 מיליון טונות בשנה וקצב גידול של 1.5%-2% בשנה (הנובע מגידול אוכלוסיית העולם וצמיחה כלכלית, בעיקר בצריכת מזון) נובע שהעתודות הכלכליות של הפוספט עשויות להספיק ל-70 עד 100 שנים.

המחלוקת על גודל העתודות ועיתוי שיא תפוקת הפוספט

עיקר המחלוקת כאמור בעשר לעיתוי ולחומרה של שיא תפוקת הפוספט היא בין מספר חוקרים מהאקדמיה ומחוצה לה לבין מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, ו-US-GAS שטוענים כי הפוספט יספיק למאות שנים. שתי נקודות המחלוקת העיקריות בין הצדדים הן אמינות הדיווחים של חלק מהמכרות וכן מיקוד של הסוכנויות הבינלאומיות בהתכלות המשאב, לעומת החוקרים הדנים בשיא תפוקה.

בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי שיא תפוקת הנפט והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור באשלג ובפוספט ועקב סחף קרקע. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [1]

שוק סלעי הזרחה בעולם

כמות סלעי הזרחה שנכרית בכל שנה בעולם במיליוני טונות. מתוך כמות זו מופקת כיום תרכובות זרחן שונות שמכילות כ-22 מיליוני טונות של זרחן.

כמות הזרחות שנכרות מהקרקע עלתה מ- 3 מיליון טונות (נפח) בשנת 1900, לכ-10 מיליוני טונות בשנת 1945. החל משנה זו חל גידול תלול וכמעט מונוטוני בכמות הזרחות שנכרו ובשנת 2010 כרו 181 מיליוני טונות של זרחות.[2] זו כמות גדולה פי 10 יחסית לכמות הזרחן שמופק ממחזורים ביולוגים, בעיקר מגללים של בעלי חיים.

כמעט 90% מהעתודות העולמיות המוערכות נמצאות ב-5 מדינות: מרוקו, סין, דרום אפריקה, ירדן וארצות הברית. לשם השוואה, 12 המדינות החברות באופ"ק שולטות ב-75% מעתודות הנפט העולמיות. ריכוז בלתי שווה זה של עופרה יכול לעורר מתיחות בין מדינות. כך לדוגמה רוב המכרות של מרוקו נמצאים בסהרה המערבית, איזור עצמאי שנמצא במחלוקת, ויש מגבלות של האו"ם על ייצוא פוספטים וחומרי גלם אחרים משם.

המפיקות הגדולות בעולם של סלעי זרחה נכון לשנת 2011 כוללות את סין (65 מיליון טונות), ארצות הברית (26 מיליוני טונות), מרוקו (26), רוסיה (10), טוניס (7.6), ירדן(6), ברזיל (5.5), מצרים (5) וישראל (3). סוריה, אוסטרליה, דרום אפריקה ואלג'יר מפיקות כל אחת 2-3 מיליוני טונות בשנה ושאר מדינות העולם ביחד מפיקות 9 מיליוני טונות בשנה. [3]

שיא תפוקת סלעי הזרחה בארצות הברית

הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.

במהלך המאה ה-20 הפיקה ארצות הברית כמות כוללת של - 1.9 מיליארד טונות של סלעי זרחה, במשך תקופה זו היא הפיקה 30%-50% מסך סלעי הזרחה בעולם. היא יכולה להדגים כיצד נראה תהליך של שיא מקומי של הפקת זרחן. בשנת 1900 כרתה ארצות הברית 1.5 מיליוני טונות של סלעי זרחה, עד 1950 הכמות גדלה ל-10 מיליוני טונות והגיעה לשיא בשנת 1980, שנה בא נכרו 54 מיליוני טונות של סלעי זרחה. בשנת 2000 ההפקה ירדה ל-38 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 היא עמדה על 30 מיליוני טונות לשנה, כמות נמוכה מזו שנכרתה בשנת 1966. [4]

ייצוא ויבוא של סלעי זרחה מארצות הברית בטונות. שיא הייצוא התרחש בשנת 1979, עם ייצוא של 14 מיליוני טונות של סלעים. החל משנת 2004, עצרה ארצות הברית את ייצוא סלעי הזרחה באופן מוחלט, ולא חדשה את הייצוא מאז, למרות עלייה של מאות אחוזים במחירים.

הייצוא והייבוא של סלעי זרחה מארצות הברית עבדו בהתאם לשינוי בהיצע המקומי של סלעי זרחה. משנת 1950 ארצות הברית ייצאה 2 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה ומאז הלך וגבר ייצאו סלעי הפוספט בקצב מהיר, עד שנת 1979-1980 עת ארצות הברית ייצאה 14 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה. עד 1995-96 חזרו רמות הייצוא לרמות דומות של 1950. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות של סלעי זרחה, ובשנים לאחר מכן ייצא עשרות אלפי טונות בודדות. משנת 2004 ואילך עצרה ארצות הברית את כל הייצוא של סלעי זרחה מתחומה (למרות שההפקה של סלעי זרחה ממשיכה בכמות גדולה של 30 מיליוני טונות בשנה - פי 4 ויותר מההפקה של ישראל לדוגמה, שמייצאת את רוב סלעי הזרחה שלה). ארצות הברית ייבאה בעבר כמויות קטנות של סלעי זרחה (פחות ממאה אלף טונות עד 1952). הייבוא גדל בהדרגה משנת 1986 ולראשונה חצה מיליון טונות בשנת 1992. בשנת 2000 עמד הייבוא על 1.9 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 הוא כבר הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[5]

בשנת 1900 ארצות הברית הפיקה כ-50% מסך ההפקה העולמית של סלעי זרחה, מגמה זו נמשכה על 1920. בעשורים הבאים ירד חלקה של ארצות הברית ל-30% מהתפוקה העולמית. ב-1939 שוב החלק חלקה ל-50% ואף לשיא של 59% בשנת 1943, בגלל ירידה בהפקת סלעי הזרחה בעולם, עקב מלחמת העולם השנייה. משנה זו יש ירידה איטית בחלקה של ארצות הברית מההפקה העולמית, בגלל גידול בהפקה העולמית והאטה בהפקה בארצות הברית. עד 1962 הפיקה ארצות הברית מעל 40% מהתפוקה העולמית, ועד שנת 2000 ארצות הברית הפיקה 30% מסלעי הזרחה בעולם. נכון ל-2012 ארצות הברית מפיקה רק 14% מסך התפוקה העולמית ועם זאת היא המפיקה השנייה בגודלה לאחר סין.[6]

יש לציין כי עליות במחיר הזרחה (המתמרצות להגדיל את ההפקה והייצוא) וכן שכלולים טכנולוגיים (שמאפשרים לכרות ולהפיק יותר סלעים, להפיק יותר זרחה מכל טונה או למצוא מאגרים חדשים וכו'), שנחשבים כתשובות מתוך הכלכלה נאו-קלאסית לא הביאו לשינוי נראה בעין במנגנון של שיא תפוקת הזרחן בארצות הברית.

כמו כן יש לשים לב שמבחינה רשמית, לארצות הברית יש עדיין עתודות עצומות של סלעי זרחן הן כעתודות מוכחות והן כמאגרים- מעל 1.3 מיליארד טונות של עתודות שניתן להפיק ב-36 דולר לטונה, ו-4.9 טונות של עתודות שניתן להפיק ב-90 דולר לטונה. אלו העתודות בגודל שלישי או רביעי בעולם. דבר זה מדגיש את החשיבות של הבנת מנגנון הירידה בריכוז הפוספט ותשומת לב להבדל בין שיא תפוקה לכילוי המשאב. [7]

שינוי במחירי הפוספט

סין, המדינה בעלת עתודות הפוספט השניים בגודלם בעולם לאחר מרוקו, הטילה מכס בשווי 135% על משאבי זרחה כחלק ממשבר המזון העולמי ב-2008. המכס מנע כמעט לחלוטין את הייצוא במהלך המשבר. לאחר דעיכת המשבר הסירה סין את המכס. פירוש הדבר הוא כי סוג כזה מחסום לייצוא הזרחה עלול להתרחש שוב באירועים דומים בעתיד או כאשר עתודות הזרחה בעולם ידלדלו.

מחירי סלעי הפוספט לטונה נפח בדולרים בתקופה בת 20 שנה מאז 1992. ניתן לראות שינוי חד במחיר, הגעה לשיא ונפילה אך לא חזרה למחיר הקודם. מחיר הפוספט עלה פי 3.5 ויותר בתוך פחות מעשור.

עד פברואר 2007 מחיר סלעי הפוספט בעולם עמד על 35-45 דולר, ולא השתנה במשך עשרות שנים. מחירו הגיע לשיא של כל הזמנים ב-430 דולר לטונה באוגוסט 2008, ומאז מחירו ירד. המחיר לא חזר לרמת המחירים הקודמת. נכון ל-2012 המחיר נשאר סביב 185 דולר לטונה, עליה של 350% מאז 1992, ושל 386% לעומת 2002. מכאן ניתן להסיק שמחירי הפוספט עלו הן בגלל היבטים קצרי טווח כמו ספקולציות קצרות טווח על מחירי סחורות, והמכס הסיני, והן בגלל מגמות ארוכות טווח יותר כמו גידול בביקושים לדשן או התייקרות ההפקה.

לפי חוקר אחד, ללא מקורות חדשים של זרחות מינרליות איכותיות, (הדרושות לייצור דשן כימי) החקלאות התעשייתית תקלע לבעיות רציניות בתוך 50-100 שנים. עם זאת עתודות הזרחן צפויות להחזיק בין 75-200 שנה, שבהן יש צורך לחקור דרכים לשם שימור חומרי ההזנה ופיתוח חקלאות בת קיימא שבה יש מחזורי זרחן סגורים במקום תהליך לינארי של כילוי עתודות הזרחן.

הבעיה של ייצור דשן כימי מסתבכת בגלל היבטים נוספים שלו כמו עלויות הכרייה התלויות גם במחירי האנרגיה שעלולים להיות מושפעים משיא תפוקת הנפט ושיאי תפוקה של דלקים נוספים, עלויות ההפקה של אמוניה באמצעות גז טבעי עלולה לגדול בגלל שיא תפוקת הגז ובעיות חקלאיות נוספות הקשורות לחקלאות תעשייתית כמו סחף קרקע.

מגבלות נוספות על שימוש בזרחן לדישון

במאמר גבולות פלנטריים משנת 2009 קובעים אקולוגים כי מחזור הזרחן הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. לפי המאמר, בכלכלה בת קיימא אסור שזרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.

עתודות הפוספטים בישראל

לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. (אוכלוסיית ישראל מהווה כ-0.1% מאוכלוסיית העולם)

בכל שנה נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט, ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו שדה בריר ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים.

ראו גם

• מחזור הזרחן
• גבולות פלנטריים
• שיא תפוקת הנפט
• שיא תפוקת הגז
• שיא תפוקת הפחם
• דשן כימי
• ביטחון תזונתי
• חקלאות תעשייתית
• חקלאות בת קיימא
• פריון חקלאי

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה

קישורים חיצוניים

• שיא תפוקת הזרחן בוויקיפדיה האנגלית

תומכי התאוריה שיא תפוקת זרחן

• פוספט בר קיימא אתר של תומכי התאוריה של שיא תפוקת הזרחן
• שיא תפוקת הזרחן Professor Stuart White1 and Dr Dana Cordell1,2 באתר עתיד זרחן בר קיימא
• Peak Phosphorus: Clarifying the Key Issues of a Vigorous Debate about Long-Term Phosphorus Security Dana Cordell, Stuart White, Sustainability, 24 October 2011
• תחזית חדשה של שיא תפוקת הזרחן Steve Mohr, Geoffrey M. Evans, ספטמבר 2013 באתר resilience.org
• שיא תפוקת הזרחן - מדוע זה משנה JAMES ELSER, STUART WHITE,foreignpolicy אפריל 2010
• תשכחו מנפט, תדאגו בגלל זרחן C. Robert Taylor, 2010.

התנגדות לתאוריה

• שיא תפוקת הפוספט? באתר איגוד תעשיית הדשנים הבינלאומית ifa
• הפרכת 10 מיתוסים על ייצור זרחן

מידע נוסף

• סקירת מינרלים, הסקר הגאולוגי של ארצות הברית לשנת 2011 עמוד 118-19
• ייצוא ויבוא של דשן מארצות הברית משרד החקלאות האמריקאי
• איך להקטין את הצריכה של דשן זרחן דצמבר 2012.

בישראל

• סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור, דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007
• דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל משרד התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים, 2013