שוק המזון העולמי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזון מעובד ארוז בסופרמרקט בארצות הברית.

שוק המזון העולמי הוא אחד השווקים החשובים בעולם מבחינת קיימות המין האנושי, היות והוא מספק את רוב המזון למין האנושי ולחיות המשק שלו כיום. תעשיית המזון מורכבת ממגוון פירמות, ותאגידים, שמספקים את רוב המזון לאוכלוסיית העולם. רק חלק זעיר מהמזון העולמי, המגודל בחקלאות קיום אוטרקית וכן מזון של ציידים לקטים בפינות נידחות בעולם, נמצא כיום מחוץ לשוק המזון.

תעשיית המזון כוללת את:

  • ייצור מזון - חקלאים המגדלים צמחים ומזון מהחי, חוואים ובוקרים, דייגים וחקלאות ימית.
  • עיבוד מזון - הכנת מזון מתוך חומרי גלם אל השוק כמו: מאפיות, מפעלי מזון, משחטות. אחוז גדל והולך מתוך הציבור צורך כיום מזון מעובד, ולדבר זה השלכות כלכליות ובריאותיות רבות. חברות מזון גדולות ממוקדות בעיבוד הפצה ושיווק של מזון מעובד. לפי הערכות כ-75% מההוצאות של משפחה מערבית על מזון הולכת על מזון מעובד והיתר הולך על קניית גרעינים או על ירקות ופירות טריים.
  • שירותים לחקלאות - חברות זרעים, הפקת דשן כימי, וקומפוסט, חומרי הדברה חברות ציוד חקלאי, ייעוץ לחקלאים, פיתוח זנים חדשים (כולל הנדסה גנטית), בנייה חקלאית ואחסון מזון (ממגורות).
  • שיווק קמעונאי וסיטונאי של המזון - הובלה שלו בעולם בעיקר באוניות וגן במטוסים, והפצתו את הצרכנים בשווקים, מכולות, סופרים וכו'.
  • הכנת מזון לחיות - בעיקר מזון להאבסת תרנגולות, פרות, חזירים וכבשים.
  • שיווק מזון - קידום של מוצרים גנריים (כמו מוצרי חלב) הפקת מוצרים חדשים, פרסום, אריזה.
  • רגולציה על מזון - רגולציה רגולציה עולמית, מדינתית ומקומית, המוטלת על גידול מזון, עיבוד מזוון, שיווק המכירה שלו. תחום המזון היה כמעט ללא רגולציה במהלך המאה ה-19. מגוון בעיות בחקלאות ובתחום הבריאות והסביבה, כמו גם חדירה של טכנולוגיות נוספות לתחום גרמו להגברת הרגולציה בתחום. דוגמה לכך היא שורה של הרעלות מזון. דוגמה אחרת היא שימוש בחומרי הדברה שפגעו לפעמים בפועלים חקלאיים. דוגמה נוספת היא צעדים של התנועה הפרוגרסיבית להגברת השקיפות והפיקוח בתחום המזון בעקבות הספר הג'ונגל (ספר) על תעשיית הבשר בארצות הברית. לדוגמה חובה של היצרנים לציין מה המרכיבים שנכנסים למזון שלהם.
  • השכלה הנוגעת למזון - השכלה אקדמית, ידע בתעשייה, בישול ביתי, וידע לגבי תזונה של הצרכנים.
  • מחקר ופיתוח - טכנולוגיית מזון. כולל ברירת זנים, הכלאות, שימור זרעי מורשת, הנדסה גנטית ועוד. חלק מהמחקר נעשה בידי תאגידי זרעים והדברה כמו מונסנטו במטרה להגביר את מכירת המוצרים שלהם ואת נתח השוק - לדוגמה ייצור זרעים שעמידים לקרקע עם חומרי הדברה רבים.
  • שירותים פיננסים לחקלאים - כולל ביטוח חקלאי ואשראי לחקלאים מצד בנקים ומצד קואופרטיבים.
  • חברות וסוכנויות ממשלתיות לקידום חקלאות בת קיימא ושירותים כמו מלחמה במזיקים חקלאיים או בתופעות של נזק למוצרים ציבוריים הנוגעים לחקלאות כמו סחף קרקע או שינוי אקלים,


בעוד ששוק המזון העולמי הוא קטן יחסית בהיקפו הפיננסי לשווקים אחרים, הצרכנים שלו הם כמעט 7 מיליארד בני אדם. כמו כן הוא מאכיל מיליארדי עופות ומאות מיליוני פרות, חזירים, כבשים ועוד. זהו השוק בעל מספר הצרכנים הגדול ביותר והוא בעל גמישות הביקוש הקשיחה ביותר מכל השווקים - עליה במחירי המזון לא מובילה לירידה גדולה בביקוש למזון אלא לירידה בביקושים למוצרים אחרים.

בדומה לשווקים אחרים, רוב הרווחים בענף מתקבלים אצל מי שקרובים ללקוחות הקצה ופחות ופחות כסף משולם ככל שמתקדמים אל החקלאים שמגדלים את המזון. מספר חברות ענק כמו נסטלה, יוניליוור וקוקה קולה חולשות על השוק ומכתיבות חלק נכבד מההתנהלות שלו. לצידן פועלות חברות מזון מהיר כמו מקדונלד'ס או פיצה האט שתורמות להקניית הרגלי אכילה של הצרכנים, כחלק מתרבות הצריכה. בחלק אחר של שוק המזון, חברות ענק כמו מונסנטו מכתיבות היבטים רבים הנוגעים לחקלאות.

למרות תהליך איטי של עיור ותיעוש, ולמרות שבמערב רוב האוכלוסייה אינו עוסק בחקלאות, עדיין חלק עצום מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות העניות, עוסק בגידול מזון לקיום עצמי ולשם מכירה לשוק המזון המקומי ולשם גידול ייצוא. קיים תהליך חברתי שנמשך כבר מעל 200 שנה שבו יש יתרון לגודל בתחום החקלאי, כך שחוות חקלאיות קטנית יותר ננטשות או מתמזגות לחוות גדולות יותר וכן יש תהליך של תיעוש החקלאות - שימוש רב יותר במשך הזמן בדשנים כימיים, מכונות חקלאיות, חומרי הדברה ועוד.

גודל כלכלי

בשנת 2012 הוציאו הצרכנים בארצות הברית כ-1.8 טריליון דולר בשנה על מזון. [1] שהם כ-10% מסך התוצר המקומי הגולמי של המדינה. מעל 16.5 מיליון אנשים מועסקים בתעשיית המזון.

נכון לשנת 2016, התוצר החקלאי העולמי מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך התוצרים הלאומים הגולמיים) היות וסכום זה עומד על 75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. [2] רוב התוצרת החקלאית מיועדת למזון (עבור בני אדם או עבור בעלי חיים בשירות המזון מהחי). כך שזה קרוב טוב לגודל התוצר של מזון לא מעובד. במדינות מתועשות עיקר ההוצאה על מזון היא לא על מזון כזה אלא על מזון מעובד לסוגיו - מוצרי חלב, מאפים, בשר מעובד, סלטים מוכנים, משקאות ממותקים, מרקים, מזון מהיר ועוד. לפי לסטר בראון, 85% מתוך ההוצאה של אדם מערבי על מזון יוצא על עיבוד המזון בצורות שונות ולא על גידול המזון. [3]

נכון לשנת 2016, קניית המזון בישראל,מהווה כ-16% מסך ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל. סכום זה מתחלק לכ- 3% שיוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך ההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).[4] שילוב של פשטות מרצון ומעבר למזון איטי ומזון נא יחד עם צמחונות או טבעונות יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.

בבריטניה תעשיית המזון מעסיקה מעל 500 אלף בני אדם. זהו המגזר היצרני הגדול ביותר בבריטניה ומהווה כ-15% מהמגזר היצרני של בריטניה, כ-13% מהעובדים שעובדים בייצור עובדים בתעשיות של מזון ומשקאות. [5]

באופן כללי ככל שמדינה עניה יותר כך אחוז גבוה יותר מסך ההוצאות של תושביה מוקדש לקניית מזון, ואחוז גבוה יותר מהם עוסקים בחקלאות ובעיבוד מזון. לעומת זאת יש גם מדינות עשירות כמו הולנד שעוסקות במסחר במזון ובניהול עסקי המזון העולמיים.

מזון שמבוזבז ונזרק

בספר קפיטליזם טבעי טוען פול הוקן ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [1] ראו גם [2]

לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארדי טונות של מזון בשנה. פירוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים, כולל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת גזי חממה, זיהום וכילוי משאבים מתכלים.[6]

בזבוז ואובדן מזון מתרחש לכל אורך שרשרת ההספקה של המזון, החל מהייצור החקלאי ועד לצריכה במשק הבית. במדינות בעלות הכנסות בינונית וגבוהות, רוב המזון מתבזבז בשלב הצריכה שלו, כלומר הוא נזרק למרות שהוא עדיין מתאים לצריכה עבור בני אדם. אובדן מזון ניכר מתרחש גם בשלבים המוקדמים של שרשרת הספקת המזון באיזורים המתועשים. במדינות עניות יש אובדן מזון בעיקר בשלבים המוקדמים ובשלבי הביניים שלו, והרבה פחות מכך מבוזבז בשלב הצריכה. סה"כ הרבה יותר מזון מבוזבז במדינות המתועשות מאשר במדינות המתפתחות. לפי הערכת ארגון המזון העולמי תושב ממוצע של ארצות הברית או אירופה מבזבז 95-115 ק"ג מזון בשנה, בעוד שתושב ממוצע באפריקה מדרום לסהרה, או באסיה מבזבז 6-11 ק"ג בשנה.[6]

הסיבות לאובדן מזון במדינות עניות קשורות בעיקר למגבלות פיננסיות, ניהוליות וטכנולוגיות בטכניקות קציר, במתקני אחסון וקירור בתנאי אקלים קשים, בתשתיות, ובמערכות אריזה ושיווק. בהינתן שהרבה משקים קטנים במדינות המתפתחות חיים על סף אי בטחון תזונתי, הורדה של אובדן המזון יכולה להיות בעלת השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם.[6]

הסיבות למזון שנזרק ומתבזבז במדינות העשירות והבינונית קשורות בעיקר להתנהגות הצרכנים וגם למחסור בתאום בין שחקנים שונים לאורך שרשרת אספקת המזון. הסכמי קניה בין חקלאים לספקי מזון עלולים לתרום לזריקה של כמויות של תוצרת חקלאית. מזון להיזרק בגלל תקני איכות, אשר דוחים פריטי מזון שאינם מושלמים בצורה ובמראה. ברמת הצרכנים תכנון לא מספיק ותאריכי תפוגה ו"הכי טוב לצרוך לפני" גורמים לכמות גדולה של פסולת מזון, יחד עם יחס אדיש מצד צרכנים שיכולים להרשות לעצמם לבזבז מזון. ניתן להקטין את זריקת המזון במדינות המתועשות על ידי העלאת המודעות בקרב תעשיות המזון, משווקי מזון וצרכנים. יש צורך לזהות שימושים מועילים למזון בטוח שכיום נזרק. דו"ח ארגון המזון טוען כי יש צורך במחקר נוסף בנושא היות ויש מחסור בנתונים.[6]

דו"ח ארגון המזון העולמי מתייחס רק למזון שמיועד לבני אדם ונזרק, הוא אינו מתייחס למקורות אחרים של אי יעילות תזונתית- כלומר גידולים חקלאיים של מזון שאינם מביאים לתזונה זולה וקלה של בני אדם. בעיקר גידולי חקלאות להפקת דלק על חשבון מזון וגידול דגנים לשם האבסת בעלי חיים. יש טענה לדוגמה כי רק 1% מהתירס המגודל בארצות הברית משמש ישירות להאכלת בני אדם וכל היתר מיועד לבעלי חיים ולדלק. ברחבי העולם, שליש מכל הדגנים המגודלים מיועדים לשם האבסת בעלי חיים המשמשים להספקת מזון מהחי. [3]

דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2013 בודק את ההשלכות הסביבתיות של מזון שנזרק [4]

השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון

לשוק המזון יש השלכות סביבתיות וחברתיות רבות. ההשפעות החברתיות קשורות להשפעות על העובדים בתעשיות המזון, על צרכני המזון (כולל השפעות תרבותיות ובריאותיות), ועל השפעות על בעלי חיים מבוייתים.

ההשפעות הסביבתיות של שוק המזון כוללות תרומה להתחממות עולמית ושינוי אקלים, השפעות של דיג (כולל דייג יתר), ציד, בירוא יערות לצורכי חקלאות, הרס בתי מחייה והכחדת מינים בשל שילוב של ציד, דיג והשתלטות על שטחים לשם גידולי חקלאות. השפעות סביבתיות רבות נגרמות הן עקב גידולי חקלאות בשיטות של חקלאות תעשייתית והן בשל גידול בעלי חיים ראו השפעות סביבתיות של מזון מהחי.

לפי דו"ח שינוי אקלים ויבשה שפרסם ה-IPCC בשנת 2019, חקלאות, יערנות ושימושי קרקע אחרים תורמים לכ-23% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה, אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון, הפליטות מסקטור המזון אחראיות ל-21%-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.

מקורו של רוב המזון העולמי הוא בחקלאות תעשייתית ומסיבה זו הוא אינו בר קיימא. החקלאות התעשייתית תלויה בזרם מתמיד של משאבים מתכלים כמו כרייה של פוספט, אשלג וגז טבעי לשם ייצור דשן כימי ונפט לשם ייצור של חומרי הדברה. חלק קטן מתוך המזון העולמי גדל בשיטות של חקלאות בת קיימא. הפקת אמוניה (בעיקר לשם הפקת דשן כימי) וקיבוע חנקן אטמוספרי על ידי קטניות גורמים ליצירת צורות ריאקטיביות של חנקן מה שעלול להזיק למערכות אקולוגיות ימיות ונחשב כגבול אפשרי לאנושות במסגרת המחקר גבולות פלנטריים.

חלקה העני של אוכלוסיית העולם סובלת מרעב. במאות השנים האחרונות יש ירידה באחוזי הרעבים בעיקר בחברות המערביות ומגמה זו מחלחלת גם אל המדינות העניות. עם זאת בשנים האחרונות יש מגמות של התייקרות של המזון ויש חשש מגידול חוזר ברעב. משבר מים עולמי ושינויי אקלים מהווים גם הם איום על היכולת לגדל עוד מזון ועל הביטחון התזונתי.

בעוד שכשביעית מסך האנושות סובלת מתת תזונה ומסכנה של רעב המוני, סובלת אוכלוסייה העולם המערבי מבעיות הקשורות במזון מעובד, מזון המכיל עודפי סוכר שומן ועוד ופחות מידי ירקות ומזון טרי. בהתאם לכך בעיות של השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב ומספר סוגי סרטן נובעות מתזונה זו.

השפעות בריאותיות של תעשיית המזון, הטיה מחקרית

ב-2013 פרסמו מספר חוקרים במגזין 'לנסט' (The Lancet) מחקר על רגולציה עצמית של חברות מזון מעובד, חברות משקאות וחברות טבק. המחקר טען כי ״למרות ההסתמכות הנפוצה על רגולציה עצמית של התעשייה ועל שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אין עדויות לכך שגישה זו אפקטיבית. רגולציה והתערבות בשוק הן הדרכים היחידות שיש עדויות לכך שהן מונעות בצורה אפקטיבית את הנזק שגורמת תעשיית המוצרים המזיקים״.[7][5]

החוקרים בדקו מאגרי מידע שמקיפים 80 מדינות שונות בין השנים 1997 עד 2010. הנתונים הראו שהחברות שמכרו מזון מעובד, משקאות קלים וטבק צמחו בשנים האלה הרבה יותר במדינות מתפתחות לעומת מפותחות. בצד הביקוש הדבר התרחש בגלל שתושבי המדינות המתפתחות הרוויחו יותר ויכלו לצרוך מוצרי מזון מעובד, ובמקביל יש להם פחות זמן ולכן הביקוש למזון מעובד גדל. בצד ההיצע החוקרים טוענים כי מדינות מתפתחות חמתו על הסכמי סחר בין לאומיים (כחלק מארגון הסחר העולמי או אמנות אחרות). חברות מזון ענקיות נכנסו למדינות והחלו למכור שם. צעדי מיסוי או הגבלות אחרות מנוגדים להסכמי הסחר וכן מדינות חוששות לבצע רגולציה כדי לא להרתיע חברות אלה.

הודות לחשיפת מסמכים של החברות הגדולות בשנים האחרונות (כחלק מתביעות שהוגשו נגד חברות הטבק בארה״ב), החוקרים גילו קווי דימיון בין המאבקים שניהלו בעבר חברות הטבק, לבין המאבקים שמנהלות חברות המזון הגדולות ברחבי העולם.[7] החברות נקטו ב-3 אסטרטגיות דומות לחברות הטבק - הטיית מחקרים מדעיים והטיית הדיווח על מחקרים אלה בתקשורת המסחרית, לובי פוליטי אגרסיבי וטענה כי אסור לממשל להתערב בנושא בגלל שמודבר בחופש הפרט של הצרכן.

לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, היא ליצור הטיה מדעית, להטיל ספק וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת מזון מעובד ומוצרים עתירי הסוכר לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. [7]

שיווק ופרסום סמוי

אסטרטגיה נוספת של חברות מזון היא שיווק ופרסום סמוי - החברות בסיוע גופי תקשורת מציפות את הקורא במידע שאינו שקרי באופן מובהק אלא הוא עוסק בנושאים רבים אחרים - כמו מוזיקה, ספורט, ריקודים וכו'. דבר זה יוצר חמישה היבטים חשובים עבור החברות:

  • חשיפה של המוצר או החברה באור חיובי ובאופן בלתי מודע - לדוגמה פרסום של פסטיבל מוזיקה מטעם חברת משקאות מוגזים. הנושא הוא לכאורה פסטיבל המוזיקה, אבל יש גם איזכור של המוצר או החברה.
  • ניצול האירוע לשם קידום מכירות ופרסום של המוצר או החברה - אנשים שמגיעים לאירוע עצמו חשופים לשיטות שיווק ומכירה שונות של חברת המזון - פרסומות ושלטים באירוע, דוכני מכירות, חלוקת דוגמיות חינם, ועוד. גם קידום המכירות של האירוע הוא בעצם פרסום גם עבור המוצר עצמו.
  • מחוייבות של גוף התקשורת לחברת המזון - אם גוף תקשורתי מקבל כסף בתמורה לפרסום או פרסום סמוי מטעם חברת מזון הוא יהיה בעל נכונות נמוכה יותר לפרסם ידיעות שליליות על החברה ויהיה בלתי הגיוני עבורו ליזום תחקירים מביכים עליה.
  • הצפת מידע - עבור הציבור הרחב יש כמות מוגבלת של ידיעות שניתן לקלוט בזמן נתון ויש כמות מוגבלת של מרחב (מרחב אמיתי ובאינטרנט) שניתן להקצות. אם תשומת הלב מוצפת על ידי פרסומות, ידיעות צהובות, פרסום סמוי ותוכן שיווקי הסיכוי שאדם יחשף למידע מביך על חברות המזון הוא קטן יותר. לדוגמה פרסום ופרסום סמוי בעיתון מסויים עוזר לעיתון זה למכור בכמות גדולה יותר והוא זוכה לתפוצה גדולה יותר. דבר זה מקשה על עיתון מתחרה לחשוף מידע מביך שהוא חשף על החברה.
  • תרבות הצריכה - עם הזמן משתנות הנורמות והערכים החברתיים של החברה. לדוגמה בעבר אנשים מתקשים לקשר בין ריקודים או מוזיקה לבין משקה קל או חטיף. אם רצית לרקוד היית יכול ללכת לאירוע במימון עירוני, קהילתי או לשלם למועדון ריקודים. קיום של אירוע ריקודים בחסות חברת מזון משנה את הציפיות שלנו כחברה ומרגיל אותו שדבר זה הוא הדבר הנורמלי. עם הזמן קשה יותר ויותר להכין אירוע מוזיקה או ריקודים ללא חסות של גוף מסחרי שכן אנשים רגילים לסבסוד משמעותי באירוע או לכניסה "חינם". גם נורמות לגבי הרגלי אכילה והיבטים אחרים משתנות - לדוגמה נורמות לגבי אכילה מול הטלוויזיה, הרגלים של אכילת מזון מהיר, אכילה בהיסח הדעת ועוד.

משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון

בתחילת המאה ה-21 כל מערכת המזון התעשייתי נקלעה למשבר. לפי דנקאן קמרון, פרופסור לביולוגיה של הקרקע והצומח, מאוניברסיטת שפילד השלכות סביבתיות שונות של המזון התעשייתי מאיימות על המשך גידול המזון. מחקר שסיכם מחקרים אחרים שבוצע על ידי קמרון, מצא שחריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי גרמו לאובדן שליש מהקרקע ב-40 השנים האחרונות. אם זה יימשך בקצב הזה בעוד 80 שנה לא תהיה קרקע פורייה כלל. אלא שדבר זה הוא רק מגבלה אחת והמשך מגמת "עסקים כרגיל" מאיים כי משבר חקלאי יתרחש הרבה יותר מהר. כי ככל שפחות קרקע נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון ובו זמנית אוכלוסיית כדור הארץ גדלה וצורכת מזון רב יותר (תזונה גדולה יותר מהחי). בנוסף שינויי האקלים, אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים למדבור - אובדן שטחי קרקע לטובת מדבריות. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים לנקודת האל חזור[8]

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו. שליש מהמזון נזרק או מתקלקל, כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות[9] [10] ועוד חלק גדול מביא להשמנה ולמחלות תזונה שונות (סוכרת, מחלות לב) בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם נוכל לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חוקרים רבים טוענים כי ניתן להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית[11] בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך[12] [13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Food Industry Overview, Plunkett Research. Retrieved 17 February 2006.
  2. ^ ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם
  3. ^ לסטר בראון, עולם מלא, צלחות ריקות
  4. ^ הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות, למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26
  5. ^ Food Manufacturing, Focusgraduates.co.uk ,2012-08-04
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 FAO,Global Food Losses and Food Waste, 2011,
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Rob Moodie et al, Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries, על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013
  8. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  9. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]
  10. ^ UN World Food Programme Hunger Statistics
  11. ^ Tom Bawden Organic farming can feed the world if done right, scientists claim Independent, 10.12.2014
  12. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  13. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=שוק_המזון_העולמי&oldid=126034"