קוקה-קולה
קוקה-קולה (באנגלית: Coca-Cola) הוא תאגיד רב לאומי אשר עיקר פעילותו הוא ייצור ושיווק משקאות ממותקים ומוגזים.
מוצרי החברה מכילים חומרים כמו סוכר, צבעי מאכל וקפאין, הנחשבים בלתי בריאים כאשר הם נצרכים בכמויות גדולות. שורה של מחקרים קושרת בין שתייה תכופה של קולה ומשקאות מוזגים ותוססים דומים לבין בעיות בריאות שונות. סוכר עלולה לעודד השמנה, סוכרת ועששת. קפאין עלול לגרום לתרום לבעיות תזונה ולבעיות הקשורות במחזור השינה. מלבד זה יש מחקרים הקושרים בין שתיית משקאות ממותקים לסוכרת, מחלות לב, דלקת פרקים, הזדקנות מואצת של תאים ודלדול העצם. קוקה-קולה ישראל היא אחת מחברות המזון הגדולות במשק, וחברת פירמידה שהיא גם הבעלים של זכיינית ערוץ 2 קשת וקשורה דרך הבעלים שלה מוזי ורטהיים גם לחברות נוספות כמו חברות פיננסיות ולבנק מזרחי-טפחות.
השפעות בריאותיות של משקאות קלים
לפי אתר בית הספר לבריאות של אוניברסיטת הרווארד, משקאות ממותקים (כמו קולה, פנטה וכו') מגבירים את הסיכון לסוכרת מסוג 2, מחלות לב, ולמחלות כרוניות אחרות. [1]
סוכרת
מטה-מחקר משנת 2010 מצא שאנשים שצורכים משקאות ממותקים באופן קבוע- 1 עד 2 פחיות שתייה ביום או יותר - הם בעלי סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ב-26% יחסית לאנשים שצורכים משקאות כאלה לעיתים נדירות. במחקרים שבדקו את הקשר לתסמונת מטבולית נמצאה עליה של 20% בקרב אלו ששתו משקאות מתוקים בקביעות.[1]
מחקר נוסף שפורסם בשנת 2013, מצא מתאם הסתברותי בין משקאות מוגזים ממותקים כמו קולה, לבין גידול של 20% בסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2, אם כי מתאם כזה לא נמצא לגבי משקאות דיאטטיים או משקאות המכילים פרי. [2]
התקפי לב
מחקר שעקב אחר 40,000 גברים במשך שני עשורים מצא כי אלו ששתו פחית שתייה ביום, הגדילו את הסיכון להתקף לב ולמוות מהתקף לב בהשוואה לגברים שצרכו משקאות ממותקים לעיתים רחוקות. [2] מחקר דומה בנשים מצא מתאם דומה בין צריכת משקאות ממותקים לבין מחלת לב. [3]
דלקת פרקים כרונית
שיגדון (Gout) או צינית, היא דלקת מפרקים כרונית הנובעת משיבוש מטבולי בגוף המתבטא בעלייה ברמת חומצת השתן בדם, מצב הקרוי "היפר-אוּריצֶמִיַה" (Hyperuricemia). הנזק לחולה נגרם כאשר לאורך שנים מצטברת חומצה זו במפרקים שם נוצרת דלקת המפרקים או בכליות, שם היא יוצרת אבנים.
מחקר בן 22 שנה על 80,000 נשים מצא כי אלו שצרכו פחית ביום של משקה ממותק היו בעלות סיכוי מוגבר לדלקת פרקים כרונית בשיעור של 75% לעומת נשים שצרכו משקאות אלה באופן נדיר. [4] חוקרים מצאו תוצאות דומות להעלאת הסיכון גם ביחס לגברים. [5]
השמנה
ד"ר פרנק הו (Frank Hu) פרופסור לתזונה ואפידמיולוגיה מאוניברסיטת הרווארד טען כי יש מספיק ראיות מדעיות לכך שהפחתת משקאות ממותקים תוריד השכיחות של השמנת יתר ושל מחלות הקשורות להשמנה זו.[6]
דלדול עצם
כמו מוצרי קולה אחרים, קוקה-קולה מכילה חומצה זרחתית. מחקר אחד הראה שהדבר מאיץ את הידלדלות העצם, דבר שתורם למחלות כמו אוסטאופורוזיס. .ASBMR (2003). "Cola Soft Drinks May Contribute to Lower Bone Mineral Density in Women". Retrieved May 16, 2006.
הזדקנות תאים
במחקר שפורסם ב-American Journal of Public Health בשנת 2014, שנערך על כ-5,000 נסיינים בריאים בגיל 20-65, נמצא כי ה-DNA של אנשים ששתו 350 מ"ל משקאות ממותקים ותוססים כל יום, הזדקן ב-4.6 שנים בממוצע, זאת עקב התקצרות הטלומרים בתא.[3] הטלומרים מתקצרים בכל פעם שהתא מתחלק כך שהם מהווים מעין שעון ביולוגי לתא. אחוז גבוה יותר של תאים בעלי טלומרים קצרים קשור להזדקנות לא רק של התאים אלא גם למנגנוני הזדקנות של הגוף כולו. [4]
האשמות נגד החברה
- נושאים סביבתיים
- אחת מיצרניות הפלסטיק הגדולות בעולם והוכרזה בשנת 2020 כמזהמת הפלסטיק הגדולה ביותר בעולם זו השנה השלישית ברציפות, וספגה האשמות על "אפס התקדמות" בצמצום פסולת הפלסטיק שלה. [5] [6]
- פגיעה בסביבה בהודו. בחודש יולי 2006 דווח על שביתת רעב ליד מפעל של החברה במהדיגאנג' שבמדינת אוטאר פרדש בהודו, שהסתיימה רק לאחר שהמחוז התחייב לחקור האשמות בגין זיהום ודלדול מקורות המים.
- דלדול מקורות המים באל סלוואדור.
- זכויות עובדים ושחיתות
- ניצול עובדים בקולומביה.
- פגיעה באיגודי עובדים בפקיסטן, גואטמלה וניקרגואה.
- בטורקיה הוגשה נגד החברה תביעה בשנת 2005 בטענה כי התעלמה מאיומים והכאה של פעילי איגוד מקצועי במפעליה.
- בקיץ 2006 ניצבה קוקה-קולה מול תביעה שונה בטבעה שהגיש שותף עסקי מאוזבקיסטן, שהאשים אותה בקיום עסקים מפוקפקים עם הממשל האוטוריטרי המקומי.
קוקה-קולה הכחישה את כל ההאשמות נגדה.
השפעת החברה על מחקרים מדעיים ועמותות נגד השמנה
ערך מורחב – הטיית מחקרים על ידי חברות
בשנים האחרונות התקיים ויכוח בשאלה מה תורם יותר להשמנה - מחסור בפעילות גופנית או צריכה עודפת של סוכר או של מזונות עתירי שומן ועתירי קלוריות.
מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת קוקה-קולה העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארצות הברית, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של סוכר למחלות כמו סוכרת מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על פעילות גופנית מספקת ואיזון קלורי.[7]
בתחילת אוגוסט 2015 פרסם הניו יורק טיימס כי קוקה-קולה השקיעה כספים רבין בארגונים חדשים. בתגובה לבקשות שבוצעו על פי חוקי חופש מידע (Open-records laws) גילו שתי אוניברסיטאות שמעסיקות בכירים בארגון שנקרא "Global Energy Balance Network" כי קוקה-קולה שילמה בשנת 2014 1.5 מיליון דולר כדי להקים את הארגון. מאז שנת 2008 החברה תרמה כ-4 מיליון דולר בתרומות לפרוייקטים שונים של שניים מהמייסדים של הארגון Dr. Blair פרופסור מאוניברסיטת דרום קרולינה, שהמחקרים שלו במהלך 25 השנים האחרונות היו הבסיס להנחיות הפדרליות לפעילות גופנית, ו-Gregory A. Hand - הדקאן של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת וירג'יניה. [7]
ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה-קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזיאנה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. [8]
באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה-קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. [9]
בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה-קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה-קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה-קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. [10]
לובי פוליטי על ידי החברה
לובי פוליטי בארצות הברית
נתונים פתוחים שקיימים בארצות הברית מראים כי במשך השנים הוציאה חברת קוקה-קולה סכום של בערך מיליון דולר בשנה על לובי פוליטי. בשנת 2009 כאשר החל גל של ביקורת בנושא השפעות בריאותיות של סוכר ומשקאות ממותקים - בתקופה זו החלו להופיע מחקרים על הקשר בין סוכרת לצריכת סוכר; ד״ר רוברט לוסטיג נשא הרצה מפורסמת נגד סוכר; מישל אובמה, רעיית נשיא ארה״ב עמדה להכריז על תכנית למלחמה בהשמנת-יתר. באותה תקופה היקף הלובי הפוליטי של קוקה-קולה עלה בצורה ניכרת לסכום שיא של 9.4 מיליון דולר בשנה אחת. בשנים שלאחר מכן הסכום ירד לכ-5 מיליון דולר ואז חזרו לעלות לסכומים של כ-9 מיליון דולר בשנים 2014-15. [11]
לובי פוליטי בישראל
קוקה-קולה היא יצרנית המשקאות הגדולה בישראל. מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא, ירון ברדוגו, טען בשנת 2016 כי חברות ייצור המשקאות הגדולות הפעילו לובי פוליטי כך שחוק הפיקדון לא יחול על מכלי משקה גדולים אלא רק על הקטנים. ברדוגו הוסיף כי לנוכח הצלחת החוק נעשו ניסיונות רבים לתקן את החוק כך שיחול גם על מיכלי משקה גדולים יותר אבל לחץ של החברות מנע דבר כזה. [12]
דניאל מורגנשטרן, פעיל סביבתי ומומחה בתחום המיחזור, טוען גם הוא כי חברות המשקאות מנעו הרחבה שלו: "מעת שנחקק חוק הפיקדון, עשו מתנגדיו כל אשר לאל ידם כדי לחבל בחוק, להרחיקו מנגישות לציבור הצרכנים הרחב ובעיקר למנוע את החלתו על המכלים המשפחתיים שמהווים עד היום יותר מ-90% מתוצריה של החברה המרכזית למשקאות". [12]
חברות המשקאות חוששות מירידה במכירות עקב הפקדון. הן מפעילות לחצים על הממשלה ובעיקר על המשרד להגנת הסביבה. ביוני 2016 הודיעה המשרד להגנת הסביבה כי הוא חושב להעביר את בקבוקי המשקה המשפחתיים מחוק הפיקדון לחוק האריזות, שבמסגרתו לא משולמים דמי פיקדון כלל. חוק האריזות נחשב פחות אפקטיבי מחוק הפקדון. [12]
קוקה-קולה ישראל
קוקה-קולה ישראל או בשמה הרשמי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, היא יצרנית ומשווקת וכן הזכיינית הבלעדית בישראל של חברת קוקה-קולה החברה הוקמה בשנת 1968 והיא מעסיקה בה ובחברות הבת שלה כ-4,700 עובדים המפעל הראשי של החברה ומשרדיה שוכנים בבני ברק. החברה היא בבעלות מוזי ורטהיים שבבעלותו גם 20% מבנק מזרחי-טפחות.
קוקה-קולה ישראל היא אחת מ-5 החברות הגדולות בשוק המזון בישראל : בנוסף לייצור ושיווק של משקאות קלים החברה היא הבעלים של טרה אשר מחזיקה בכ-12% משוק מוצרי החלב בישראל, והיא הזכיינית של בירות שונות כגון טובורג וקרלסברג, וכן של חברת המים המינרלים נביעות. היא גם הבעלים של מבשלות בירה ישראל בע"מ, הידועה גם כמב"י או קרלסברג ישראל שמייצרת את FUZE tea ומיצי פירות סחוטים. ב-1996 נכנסה מב"י לשותפות עם חברת גת גבעת חיים, יצרנית מותג פריגת, וב-2003 שולבו שתי החברות. בנוסף, מב"י היא היבואנית של מותגי הבירה הוגרדן, לף, וסטלה ארטואה של חברת InBev הבלגית, מותג הבירה האירי גינס (כולל מותג-הבת קילקני), והמותג הגרמני וייהנשטפאן.
לחברה אחזקות בחברות תקשורת - זכיינית ערוץ 2, קשת.
ראו גם
- מזון מהיר ותעשייתי
- משקאות ממותקים
- השפעות בריאותיות של סוכר
- סוכרת
- השמנת יתר
- שוק המזון העולמי
- כלכלת השמנה
- חוק הפיקדון
קישורים חיצוניים
- תאגיד קוקה-קולה בוויקיפדיה האנגלית
- ביקורת על תאגיד קוקה-קולה בוויקיפדיה האנגלית
- כבר לא טעם החיים // האם אפשר להציל את קוקה קולה?, ניו יורק טיימס, בדה מרקר, 19.3.2014
- מניגריה עד הודו, קוקה קולה הופכת למטרה דייוויד תיאטר, The Guardian, הארץ, 21.8.2006
- האושר מתחיל בתוכי: ביקור טראומתי ב"מוזיאון קוקה קולה", נטע אלכסדנר, בלוג "התפוח המכני", הארץ, 4.4.2016
- פעילות קוקה-קולה בישראל
- יורם גביזון, עדי דברת-מזריץ, המספרים נחשפים: כמה מרוויחה קוקה קולה על כל בקבוק שאתם קונים, דה מרקר, 27.2.2014
- אורה קורן, עדי דברת-מזריץ, בדרך לקנס חסר תקדים על קוקה קולה ישראל: "איומים, הסכמים אסורים ודחיקת מתחרים", דה מרקר, 22.3.2017
- עמרי מילמן, קרב המיליונים של קוקה-קולה, כלכליסט, 18.10.2017
- תומר גנון, איומים, מעקבים, עונשים ותמריצים: שיטת קוקה-קולה נחשפת, כלכליסט, 19.10.2017
- תומר גנון, מקצה שיפורים: הקנס על קוקה-קולה יקטן ל-51 מיליון שקל, כלכליסט, 16.4.2019
- אורה קורן, "ניצלה לרעה את מעמדה": הקנס על קוקה קולה הופחת ל-39 מיליון שקל, דה מרקר, 24.12.2019
- ניסיונות קוקה-קולה להשפיע על מודעות הציבור ביחס לתזונה
- המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה שירות כלכליסט, 26.11.2015
- בעקבות הסערה: תפורק העמותה למאבק בהשמנה שמומנה על ידי קוקה קולה שירות כלכליסט, 2.12.2015
- גיא רולניק, האיש שהפסיק לפחד מקוקה קולה ומקדונלד'ס, באתר TheMarker, 5 במאי 2016
הערות שוליים
- ^ Malik VS, Popkin BM, Bray GA, Despres JP, Willett WC, Hu FB. Sugar-sweetened beverages and risk of metabolic syndrome and type 2 diabetes: a meta-analysis. Diabetes Care. 2010;33:2477-83.
- ^ de Koning L, Malik VS, Kellogg MD, Rimm EB, Willett WC, Hu FB. Sweetened beverage consumption, incident coronary heart disease, and biomarkers of risk in men. Circulation. 2012;125:1735-41, S1
- ^ de Koning L, Malik VS, Kellogg MD, Rimm EB, Willett WC, Hu FB. Sweetened beverage consumption, incident coronary heart disease, and biomarkers of risk in men. Circulation. 2012;125:1735-41, S1
- ^ Malik VS, Popkin BM, Bray GA, Despres JP, Willett WC, Hu FB. Sugar-sweetened beverages and risk of metabolic syndrome and type 2 diabetes: a meta-analysis. Diabetes Care. 2010;33:2477-83.
- ^ Malik VS, Popkin BM, Bray GA, Despres JP, Willett WC, Hu FB. Sugar-sweetened beverages and risk of metabolic syndrome and type 2 diabetes: a meta-analysis. Diabetes Care. 2010;33:2477-83.
- ^ Hu FB. Resolved: there is sufficient scientific evidence that decreasing sugar-sweetened beverage consumption will reduce the prevalence of obesity and obesity-related diseases. Obes Rev. 2013;14:606-19.
- ^ Anahad O’Connor Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets , well blog, The New York Times, 9 באוגוסט 2015
- ^ Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs, The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015
- ^ Victoria Ward, Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat', telegraph ,09 Oct 2015
- ^ שירות כלכליסט, המדענית הראשית של קוקה-קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה, כלכליסט, 26.11.2015
- ^ שאול אמסטרדמסקי, יומן סוכר - פרק 5: האם אפשר להגיע ל-0% סוכר מוסף?, כלכליסט, 2016
- ^ 12.0 12.1 12.2 נורית קדוש, קוקה-קולה לחצה והממשלה נכנעה: לא יוטל פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, כלכליסט, 21.06.2016