יוניליוור
יוניליוור (באנגלית: Unilever) הוא תאגיד רב לאומי בריטי-הולנדי שעוסק במכירת מזון ומוצרים נוספים המשווקים לצרכנים. זהו אחד מתאגידי המזון הגדולים בעולם ומשווק מזון, משקאות, חומרי ניקוי ומוצרי היגיינה. בשנת 2011 החברה יוניליוור חברת המוצרים הכלליים השלישית בגודלה בעולם מבחינת הכנסות (לאחר פרוקטר אנד גמבל ונסטלה), השנייה בגודלה בתחום המזון, והיצרנית הגדולה בעולם של גלידה. יוניליוור הוא אחד מהתאגידים הרב-לאומיים הוותיקים בעולם, והיא פועלת במעל 100 מדינות.
יוניליוור מחזיקה במעל ל-400 מותגים, אם כי 25 המותגים הגדולים שלה אחראים למעל 70% מסך המכירות הכולל. המותגים הגדולים ביותר שלה כוללים את Aviance, Axe/Lynx, Ben & Jerry's, Dove, Flora/Becel, Heartbrand, Hellmann's, Knorr, Lipton, Lux/Radox, Omo/Surf, Rexona/Sure, Sunsilk, Toni & Guy, TRESemmé, VO5, Wall's ו-PG Tips. החברה מורכבת מ-2 חברות בת - Unilever N.V שבסיסה נמצא ברוטרדם, הולנד ו- Unilever PLC בלונדון. שתי החברות הן בעלות אותם דירקטורים והן פועלות כעסק אחד. יוניליוור מאורגנת ב-3 חטיבות עולמיות עיקריות - מזון, מוצרים לבית ומוצרי טיפוח. יש לה מרכזי מחקר ופיתוח בבריטניה, הולנד, סין, הודו וארצות הברית.
בין מותגיה של יוניליוור בישראל נמנים: תלמה, בדין, בייגל בייגל, קליק, תה ליפטון, מזולה, מרקי קנור, אקס (AXE), דאב (DOVE) ועוד. החברה השלימה את רכישת חברת גלידות שטראוס בשנת 2001 (אשר איננה חלק מקבוצת שטראוס שנשארה בשליטת משפחת שטראוס).
יעדים להפחתת השפעה על הסביבה
נכון ל-2019, יוניליוור הכריזה כי היא מחוייבת עד 2025 שכל האריזות פלסטיק של התאגיד יהיו ניתנות למחזור, שימוש חוזר או קומפוסט ולפחות 25% מהפלסטיק בשימוש יהיה פלסטיק ממוחזר (PCR). בנוסף הכריזה על 2 מחויבויות משמעותיות בתחום הפלסטיק:
- לחתוך בחצי את השימוש בפלסטיק בתולי (כ-350 טון בשנה) - כשליש מזה על ידי הפחתה אבסולוטית של שימוש בפלסטיק והשאר באמצעות שימוש בפלסטיק ממוחזר
- השקעה ותמיכה אקטיבית במנגנוני איסוף, מחזור ועיבוד לייצור מחדש של כמות אריזות פלסטיק שעולה על הכמות המיוצרת.[1]
פרשת הסלמונלה בישראל
בקיץ 2016 התברר כי חלק מדגני הבוקר של יוניליוור הכילו חיידקי סלמונלה. בהמשך התברר כי החברה הטעתה את הציבור במספר סוגיות בנושא.
ביולי 2016, חשף TheMarker שתאגיד יוניליוור עצר בפתאומיות אספקה של מאות טונות דגני בוקר מסוג קורנפלקס ודליפקאן לחנויות. העיתון טען שהסיבה לכך היא בעיה בבדיקה שנערכה על ידה. בחברה הוחלט לשלוח את המוצרים לבדיקות נוספות, שאחריהן יוחלט אם להשמיד את המוצרים או להמשיך בשיווקם. החברה עצמה לא פרסמה את עצירת המשלוחים וגם לא חברות השיווק. בחברה סירבו למסור את הסיבה לעצירת המשלוחים, ופרסמו כי "חברתנו מעולם לא מתפשרת על איכות ותקינות ומוצריה. כמובן שכל מוצרי החברה, לרבות דגני הבוקר של תלמה, תקינים ובטוחים לשימוש". [1]
הודעת החברה יצאה למרות שחברה ידעו כבר חודש שמדובר בזיהום מסוג סלמונלה. במקום זה העבירו את המסר שבסך הכל הם עצרו מוצרים לבדיקה, סביר להניח בגלל בעיה בערכים תזונתיים ולא יותר מכך, ועל כן הדבר אינו ראוי לפרסום. רק בלילה אחרי שדה מרקר פרסם את הידיעה הראשונית על עצירת האספקה לאל ציון הסיבה, הוציאה החברה הודעה שבה הודתה כי נמצא זיהום באחד מקווי הייצור שלה. גם לאחר פרסום קיום הזיהום בסלמונה, החברה בחרה להסתיר כי המוצרים המזוהמים היו בכלל מסוג קורנפלקס וקוקומן ולא המוצרים מסוג קורנפלקס ודליפקאן. זאת למרות פרסומים בתקשורת לאורך משבר הזיהום - החברה לא טרחה לתקן את הרושם המוטעה בנושא. בעקבות לחץ של התקשורת הורה משרד הבריאות לתאגיד לדווח על סוגי המותגים הבעייתיים. רק בעקבות הוראה זו נודע הסוג הנכון של המוצרים שיש חשד לגביהם. [2]
בעקבות הפרסומים בתקשורת התברר כי בחברת יוניליוור קיבלו בדיקות שהראו כי קיים זיהום במוצרים אלו. החברה החליטה בכל זאת להפיץ את המוצרים לרשתות השיווק. בעקבות ידיעות על חששות לזיהום במוצרי החברה, יזמה החברה פרסום מטעה בתקשורת, דרך נציגי שירות לקוחות, ובשלטים ברשתות השיווק שכלל מודעות לפיהן כל דגני הבוקר שהגיעו לידי הצרכנים בטוחים למאכל, וכי דגני בוקר שכן זוהמו לא הגיעו לידי צרכנים. [3]
בנוסף להסתרת המידע מהציבור, יש חשד גם לרשלנות בשמירה על מוצרים מזוהמים בסלמונלה. יוניליוור לא השמידה את המוצרים הנגועים בסלמונלה במשך חודש, ושמרו אותם במחסן חיצוני מבלי להפרידם הפרדה פיזית ראוייה ממוצרים המשווקים לחנויות ומבלי להודיע למנהלי המחסן כי מדובר במוצרים מזוהמים בסלמונלה. [4] בחודש אוגוסט נחשף כי למרות טענות יוניליוור שכל המוצרים הנגועים נמצאים בהסגר, אחד המשטחים זלג לחנויות והגיע לצרכנים.[5] המשטח הכיל 240 אריזות, החברה טוענת כי בזמן הפרסומים שלה היא לא ידעה שהמשטח יצא לחנויות. [6] בספטמבר 2016 התרחש אירוע נוסף של זיהום בסלמונלה, בקו ייצור של יותר מ-52 אלף אריזות "כריות נוגט" במפעל בערד. החברה ידעה על זה ביום ג' ה-20.9.2016, דה-מרקר פרסם את הנושא ביום חמישי ולמחרת הודתה החברה בקיום הזיהום. [6]
הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן קבעה שיוניליוור הפרה את חוק הגנת הצרכן עקב הפרסום המטעה וקנסה את החברה בפברואר 2017 בסכום של כ-600 אלף ש"ח. [3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יוניליוור בוויקיפדיה האנגלית
- סוכנויות הידיעות, למה קונצרן ענק של 136 מיליארד דולר קונה את כל החברות הירוקות והמגניבות?, דה מרקר, 22.9.2016
- ערן הילדסהיים, משרד החינוך במסר לתלמידים: “אוכל מעובד חשוב לבריאות”, בבלוג הכלכלה האמיתית, 21.5.2017
הערות שוליים
- ^ עדי דברת-מזריץ, מה גרם ליוניליוור לעצור את שיווקן של אלפי אריזות דגני בוקר?, דה-מרקר, 27.07.2016
- ^ עדי דברת-מזריץ, יצאה בזול: העונש של יוניליוור על הטעיית הציבור בפרשת הסלמונלה בקורנפלקס, דה-מרקר, 28.02.2017
- ^ 3.0 3.1 אסנת ניר, פרשת הסלמונלה: יוניליוור תיקנס ב־600 אלף שקל על פרסום מוטעה, כלכליסט, 28.02.2017
- ^ עדי דברת-מזריץ, יצאה בזול: העונש של יוניליוור על הטעיית הציבור בפרשת הסלמונלה בקורנפלקס, דה-מרקר, 28.02.2017
- ^ פרשת הסלמונלה: יוניליוור תיקנס "בשל הפרסומים המטעים", גלובס, 01.03.2017
- ^ 6.0 6.1 עדי דברת-מזריץ, תוצאות הבדיקה הסופיות: סלמונלה בדגני בוקר יוניליוור, דה-מרקר, 22.09.2016