דגנים

דגנים (באנגלית: Cereal) הם קבוצה של צמחי-עשב ממשפחת Poaceae הידוע גם כ-Gramineae הגדלים במסגרת החקלאות לשם תכולת המזון הגבוהה האצורה בזרעיהם. באופן עולמי, הדגנים מספקים אנרגיית מזון לבני אדם יותר מכל סוג גידול אחר. שלושת הדגנים העיקריים הם אורז, חיטה ותירס המשמשים לשם הזנת אנשים וכן להזנת בעלי חיים כמו תרנגולות ופרות. דגנים אחרים כוללים שעורה (Barley), דוחן (Sorghum), דורה (Millet), שיבולת שועל (Oats), שיפון (Rye), כוסמת (Buckwheat), פוניו (Fonio) וקינואה.

בצורתם המקורית, כדגנים מלאים, הדגנים יכולים להיות מקור עשיר לוויטמינים, מינרלים, שומנים, שמנים וחלבון, עם זאת לאחר העיבוד שלהם והסרת הקליפה וחלקים נוספים, הזרע הנותר מכיל בעיקר פחמימות וחסר בשאר מרכיבי המזון. במשך חלק גדול מההיסטוריה לאחר המהפכה החקלאית דגנים היו עיקר המזון ברוב חלקי העולם לרוב האוכלוסייה. בכמה מדינות עניות כיום גרעיני אורז, חיטה, תירס או דוחן מהווים את רוב המזון היומי. המונח האנגלי Cereal נגזר מאלת החקלאות והקציר הרומית Ceres.

שלושת הגדולים

שלוש הדגנים העיקריים הם תירס, אורז וחיטה. נכון לשנת 2012 מגדלים ברחבי העולם כ-600-800 מיליוני טונות (נפח) של גידולים אלה ויחד הם מספקים 2.2 מיליארד טונות של דגנים, הרבה לפני כל שאר הגידולים.[1] [2] (במקום ה-4 נמצאת השעורה עם 125 מיליוני טונות לשנה, ובמקום ה-5 הדוחן עם 56 מיליוני טונות).

בשנת 2003, תירס, אורז וחיטה היוו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות. (מקורות אחרים כוללים דגים, עשב למאכל בהמות, פירות וגרעינים אחרים כמו קטניות). בעוד התנובה של דגנים אחרים כמו דוחן או שיבולת שועל ירדה בצורה דרסטית מאז שנות ה-60, התנובה של 3 הגידולים הגדולים צמחה באופן דרסטית. סך תנובת הדגנים הגיעה בשנת 1960 ל-0.8 מיליארד טונות, התנובה הכפילה עצמה ל-1.6 מיליארדי טונות כעבור 25 שנה בשנת 1985. עד 2011 הדגנים הגיעו ל-2.3 מיליארד טונות כלומר גידול של פי 3 בתוך 50 שנה. [3]

היחס בין כמות הדגנים לבין כמות האנשים עלה משנת 1961 ל-1971 מ-260 ליטר לאדם ל-310 ליטר לאדם ונשאר ברמה דומה עד היום למרות גידול באוכלוסיית העולם. בשנת 2011 יחס זה עמד על 338 ליטר לאדם. למרות זאת הדבר לא תמיד סייע להקטנת הרעב העולמי שכן המזון בעולם אינו מתחלק באופן שווה ובחלק מהמדינות העניות שורר רעב ועוני. מצד שני אנשים רבים במדינות העשירות אוכלים מזון עשיר מדי, בעיקר בסוכרים ושומנים שמקורם בעיקר מדגנים ומזון מהחי, וכתוצאה מכך מפתחים מחלות תזונה אחרות כמו השמנת יתר, מחלות לב, סוכרת ואף סרטן.

עיקר השינוי היה עקב שיפור בפריון החקלאי של גידולים אלה ולא מהגדלת שטחי החקלאות. שיפורים בפריון נבעו קודם כל מהתפשטות המהפכה הירוקה אל מדינות העולם העניות ושכלולים בחקלאות תעשייתית במדינות העשירות יותר. יחד עם זאת הגידול בפריון גרר הגדלת הסתמכות של האנושות על גידולים אלה, וכולל בעיות אקולוגיות רבות כולל סחף קרקע, בעיות מים, השפעה על מחזור החנקן ומחזור הזרחן, תלות של החקלאות במשאבים מתכלים כמו אשלג, פוספט, גז טבעי (להפקת אמוניה), ונפט (לחומרי הדברה וציוד חקלאי), זיהום עקב חומרי הדברה וחקלאות כרות והבער.

כדי לספק קלוריות לאדם אחד במשך שנה, יש צורך בכ-330 ליטרים של חיטה, אורז או תירס, ולכן כמות של 2.2 מיליארד טונות של דגנים יכולה לספק קלוריות לכ-6.6 מיליארד בני אדם (גם ללא סיוע מגידולים אחרים). קצת פחות מאוכלוסיית העולם בשנת 2012.

האורז גדל במדינות טרופיות ונדרש לכמות גדולה של מים, החיטה גדלה באזורים ממוזגים וקרירים יותר ודורשת כמות נמוכה יותר של מים. התירס יכול לגדול באזורים צחיחים יותר. באזורים שבהם לא ניתן לגדל תירס אפשר לגדל דוחן.

גידול וצריכת דגנים בישראל

דגנים ובעיקר חיטה ואורז מהווים את הגורם התזונתי החשוב ביותר בישראל מבחינת ערך קלורי. נכון לשנת 2012, דגנים סיפקו באופן ישיר 30% מהערך הקלורי של תושבי ישראל.

בשנת 2012 ישראל ייצרה 253 אלף טונות דגנים בשנה, אבל ייצאה את רוב הכמות - 191 אלף טונות בשנה. במקביל ישראל ייבאה 1.829 טונות דגנים. כך שסה"כ בעלי החיים והאנשים החיים בישראל דרשו 1.889 טונות דגנים בשנה. מתוך כמות זו, 968 אלף טונות (51%), משמשים לשם האכלת בעלי חיים שונים או מתבזבזים לפני המכירה - כך שכמות הדגנים נטו שנצרכה באופן ישיר על ידי בני האדם עמדה על 920 אלף טונות. נכון לשנת 2012 הייצור המקומי בישראל, בהנחה שלא משנים ייעודי שטחים חקלאיים או תשומות אחרות, מאפשר לייצר 13% מסך הצריכה הכוללת של דגנים (של בני אדם וחיות משק כאחד, לפני פחת), או 28% מסך צריכת הדגנים הישירה (בהנחה שאין בזבוז כלל וללא העברות דגנים לבעלי חיים). כל הנתונים האלה מבוססים על חקלאות תעשייתית המשתמשת בתשומות שונות כגון דשן כימי, נפט לטרקטורים ולהשקייה, התפלת מים ועוד - לא על חקלאות בת קיימא.

ראו גם

• חיטה
• תירס
• אורז
• דגנים מלאים
• ביטחון תזונתי
• שוק המזון העולמי

קישורים חיצוניים

• דגנים בוויקיפדיה האנגלית
• faostat אתר הסטטיסטיקה והנתונים של ארגון המזון העולמי. כולל מידע על כמות היבולים, פריון חקלאי ביחס לשטח, כמות שטחי הגידול והמחיר לחקלאים.
• מפות של ארגון המזון העולמי מציגות מידע על פריון חקלאי ביחס לשטח, כמות הגידולים והשטח החקלאי
• נתונים על פריון דגנים ברחבי העולם הבנק העולמי
• אחוז האוכלוסייה שעוסקת בחקלאות במדינות שונות בעולם
• לא על החיטה לבדה אורי מאיר צ'יזיק, נובמבר 2009

הערות שוליים

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה