צמחונות
צמחונות היא אורח חיים תזונתי המבוסס על הימנעות מאכילת בשר ולרוב גם הימנעות מאכילת דגים. טבעונים נמנעים בנוסף לכך מכל מזון מהחי, כולל גם ביצים, חלב ודבש.
היסטוריה של הצמחונות
אנשים שבחרו במודע להימנע מאכילת בשר התקיימו עוד משחר ההיסטוריה; המקרים המתועדים המוקדמים ביותר הידועים לנו של צמחונים מגיעים מהמאה השישית לפנה"ס, ביוון העתיקה ובהודו. המניע לצמחונות היה מטעמים דתיים, מתוך אמונה בגלגול נשמות, שהובילה להתחשבות בכל יצור חי.
ביוון היו אמונות אלו מקובלות בקרב הפיתגוראים והאורפאים, בהודו הן הגיעו כנראה לראשונה מתוך הבודהיזם והג'ייניזם, והתפשטו לתוך התרבות ההודית כולה, בה הצמחונות נשארה מקובלת מאוד גם כיום.
במערב ההשפעה של התפיסות הצמחוניות על התרבות נשארה מעטה, אם כי עוד בימי האימפריה הרומית היו מחברים כפלוטארכוס ואובידיוס שכתבו בגנות אכילת בשר.
עם עליית הנצרות, הצמחונות נעלמה כמעט לגמרי בתרבות המערבית, ולא ידוע כמעט כלל על צמחונים בימי הביניים. צמחונות הייתה נהוגה בקרב הקתרים שנרדפו כמינים על ידי הכנסייה.
במאה ה-19, עם עליית העניין בדאגה מוסרית לבעלי-חיים, החלה גם הצמחונות להיות יותר מקובלת שוב. המשורר פרסי ביש שלי פרסם את המנשר הראשון בהיסטוריה לעידוד תזונה צמחונית, שצורף כנספח לשירו "המלכה מב", וב-1847 קמה באנגליה האגודה הצמחונית הראשונה, ובעקבותיה, אגודות נוספות דומות קמו במדינות המערב השונות.
במקומות רבים בעולם קמו יישובים צמחונים, ביניהם גם היישוב אמירים בישראל. כיום צמחונות היא תופעה הולכת וגדלה בחברה המערבית, הן בגלל המודעות הגדלה לזכויות בעלי חיים ולסבלן, והן בגלל המודעות הגדלה גם כן לבריאות והשמנה וכן לבעיות סביבה של תעשיית החי.
טעמים לבחירה בצמחונות
הבחירה בצמחונות עשויה להיות מבוססת על טעמים שונים. כמה מהעיקריים בהם הם:
טעמי מצפון
ערך מורחב – זכויות בעלי חיים
רבים מהצמחונים בוחרים באורח חיים צמחוני מתוך תמיכה מוסרית ברעיון של חיים ללא גרימת הרג וסבל. יש המתנגדים לעצם הריגת בעלי חיים למאכל, ויש שאינם מתנגדים לעצם ההריגה של בעלי חיים, אבל מתנגדים לתנאים הקשים בהם מוחזקים בעלי חיים במשקים מתועשים, כגון כליאה בצפיפות, הפרדה מההורים בגיל צעיר, או שימוש בברירה מלאכותית להאצת קצב הגדילה, באופן הפוגע ברווחת בעלי החיים. יש הרואים הן בהריגת בעלי החיים והן ביחס הניתן להם במהלך חייהם טעמים מוסריים להימנע מצריכת בשר.
טעמי בריאות
- ערך מורחב – תזונה בריאה
סיבה נוספת למעבר לאורח חיים צמחוני הינה שיקולי בריאות, מכיוון שמזון מהצומח מכיל כמויות נמוכות יותר של שומן, ובפרט שומן רווי, ואינו מכיל כלל כולסטרול, ובשל כך מפחית את הסיכון ללקות במחלות לב, השמנת יתר ובעיות בריאותיות נוספות. כמו כן, יש הרואים שיקול בריאותי להימנעות מבשר בשל ההורמונים והאנטיביוטיקה הניתנים לבעלי החיים במהלך חייהם.
נייר העמדה של האגודה האמריקאית לתזונה (American Dietetic Association) משנת 1980 הכיל ספקות ניכרים לגבי היתרונות של תזונה צמחוניות.[1] עם זאת, הוועדה שינתה את עמדתה לגבי המלצות תזונה צמחוניות [2]
בשנת 2009 הצהירה האגודה כי "זוהי עמדתה של האגודה האמריקאית לדיאטה שתכננה נכונה דיאטות צמחוניות, כולל תזונה טבעית כוללת או טבעונית, הן בריאותיות, נאותות מבחינה תזונתית, והן עשויות לספק יתרונות בריאותיים במניעה וטיפול במחלות מסוימות. דיאטות צמחוניות מתוכננות היטב מתאימות לאנשים בכל שלבי מחזור החיים, כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות, ולספורטאים." [3]
שינוי זה נבע בעקבות מחקרים רבים על דיאטות צמחוניות ב-30 השנים שעברו בין ניירות אלה. הגידול במספר הפרסומים על תזונה צמחונית ותרומות משמעותיות לאפידיולוגיה תזונתית, תרמו להבנה טובה יותר של הקשר בין תזונה למחלות. במיוחד, מחקרים של אדוונטיסטים (Adventists) סיפקו ראיות משכנעות כי תזונה צמחונית מאוזנת, קשורה לסיכון נמוך יותר של מחלות כרוניות. [4]
אנשי תזונה רבים צידדו באכילת בשר, בנימוקם שבשר מהווה מקור חשוב בתזונה המערבית לחלבון, למינרלים שונים, ולוויטמינים (בפרט ל-B12), והפסקה לא מבוקרת של צריכת בשר יכולה להוביל לחסרים ברכיבים תזונתיים אלו. עם זאת, ניתן לקיים תזונה צמחונית בריאה, מבלי לפתח חסרים, כל עוד מקפידים על אכילה נכונה ומאוזנת, ובעיקר מתכונים המכילים חלבונים מן הצומח כגון: מוצרי סויה, קטניות שונות בשילוב עם דגנים (עדשים עם אורז מלא) ואגוזים לסוגיהם. מומלץ לצמחונים לבצע בדיקות שגרתיות לכמות ויטמין B12 בדם. בעקבות העניין הגובר בצמחונות, כיום קיימת בקרב תזונאים יותר פתיחות לנושא, ויותר תזונאים מציעים עזרה בגיבוש תפריט צמחוני בריא.
ארגוני בריאות מרכזיים אחרים לא ממליצים על דיאטה צמחונית בצורה ישירה ומלאה, אבל ממליצים על צעדים דומים של הגדלת התזונה הצמחית על חשבון רכיבי תזונה אחרים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על חמשה צעדים מרכזיים לשם תזונה בריאה: אלו כוללים הפחתת השמנה, הפחתת צריכת האנרגיה מכלל השומנים, ולהעביר את צריכת השומנים משומנים רווים לשומן בלתי-רווי, להפחית צריכת סוכר ומלח ולהגביר את הצריכה של מזון צמחי - פירות וירקות, קטניות, גרעינים מלאים ואגוזים. [5]
האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), הכריזה כי ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי מספר כללים. אלו כוללים המנעות מהשמנה. ביצוע פעילות גופנית לפחות 30 דקות ביום, הגבלת צריכה של מזון מהיר בעיקר כאלה עשירים בשומן רווי וסוכר, ושתיית מים במקום משקאות ממותקים. בנוסף ה האגודה ממליצה על הפחתת צריכת בשר אדום (לכל היותר 500 גרם לשבוע) והימנעות מבשר מעובד, ועל דיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. [6]
מחקר משנת 2014 בדק 3 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, שנערכו בקרב עשרות אלפי אדוונטיסטים בצפון אמריקה. המחקר בדק את ההשפעה של צמחונות וטבעונות על הבריאות. המחקר מצא כי דיאטה צמחונית מעניקה הגנה מפני מחלות לב וכלי-דם, גורמי סיכון תזונתיים הקשורים ללב, סוגי סרטן מסוימים ותמותה כוללת. בהשוואה לדיאטות צמחוניות הכוללות ביצים וחלב, דיאטות טבעוניות מציעות הגנה נוספת מפני השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2 ותמותה קרדיווסקולרית (מחלות לב). גברים חווים יתרונות בריאותיים גדולים יותר מאשר נשים. המחקר ממליץ על מחקרים נוספים בתחום. [4]
מטה אנליזה משנת 2008 מצאה כי אין הבדל משמעותי בתמותה בין צמחונים לבין אנשים שאינם צמחונים אבל הם בעלי "מודעות בריאות" בסוגי סרטן כמו סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה, סרטן ריאה, סרטן הערמונית או סרטן השד וכן בשבץ. לעומת זאת במחלות לב היתה תמותה נמוכה יותר בקרב צמחונים. [1]
טעמים אקולוגיים
- ערך מורחב – השפעות סביבתיות של מזון מהחי
צריכת מזון מן החי גורמת למפגעים אקולוגיים משני סוגים[7]: זיהום הנוצר בתעשיית הבשר ותפיסת שטחי חקלאות.
זיהום
משקי החי אחראים ל-18% מהפליטות של גזי חממה, ובעיקר מתאן. משקי החי יוצרים זיהומי קרקע וזיהומי מים נרחבים שמקורם בחוות הגידול והרפתות. כמו כן נודעת להם השפעה שלילית על המגוון הביולוגי.
תפיסת שטחי חקלאות
חלק גדול מהאנרגיה הגלומה במזונם של בעלי חיים משמשת לטובת קיומם השוטף, וחלק משני לשם צבירת מסה. האנרגיה שבני האדם יכולים להפיק מתזונה בשרית הינה רק האנרגיה ששימשה את בעלי החיים לצבירת המסה שלהם. ושאר האנרגיה "מתבזבזת" בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה. כתוצאה מכך השטחים החקלאיים הדרושים להזין בעלי חיים לטובת תזונה בשרית גדול פי כמה מזה שהיה דרוש לספק את אותה התזונה ממקורות צמחיים. כבר כיום כ-60%, משטחי כדור הארץ שאינם מכוסים קרח עד, משמשים לתעשיית הבשר, בעיקר למרעה וגידול מספוא[דרוש מקור]. שטחי חקלאות אלו כוללים את השטחים שנוצרו כתוצאה מבירוא יערות. רוב אוכלוסיית כדור הארץ ניזונה מכמויות קטנות מאוד של בשר, אם בכלל. לפיכך, להזנת כל אוכלוסיית כדור הארץ בבשר ידרשו שטחי חקלאות עצומים, גם לאחר בירוא כל היערות שעוד נותרו.
תזונה מבעלי חיים אינה דורשת משאבים לחקלאות בתנאים מסויימים - במקומות צחיחים מדי לחקלאות כמו ספר מדבר, במקומות קרים כמו ליד הקטבים, וכדומה. כמו כן יש שימוש בצואת בעלי חיים לשם יצירת דשן ביולוגי, כך שיש הגיון בגידול מעט בעלי חיים שיזונו משאריות ומאיזורים שבהם קשה לקיים חקלאות כמו שוליים תלולים של שדה, שיפולי הרים וכדומה.
טעמים כלכליים
אנשים רבים, בעיקר בעולם השלישי, בוחרים בצמחונות כיוון שידם אינה משגת לקנות בשר, ומזון מהצומח הוא בדרך כלל זול יותר. גם אנשים שמסוגלים לקנות בשר עשויים לבחור בצמחונות כאמצעי לצמצום בהוצאות. צמחונות מטעמים כלכליים אינה נפוצה בחברה המערבית כיום, שכן חקלאות מתועשת הובילה לירידה במחירי הבשר בעשרות השנים האחרונות.
טעמים אסתטיים
צמחונים רבים בוחרים בצמחונות מכיוון שהם לא חשים בנוח עם הרעיון של אכילת בשרן של חיות, גם אם הם לא מוצאים בכך פגם מוסרי. בחירה זו שונה מבחירה בצמחונות מטעמי מוסר, מכיוון שהיא אינה מבוססת על עמדה עקרונית נגד פגיעה בחיות לצורכי מאכל, אלא על העדפה אישית.
טעמי דת
בדתות המזרח
צמחונות מקובלת מאוד בהינדואיזם ובבודהיזם, אם כי דתות אלו אינן אוסרות באופן מוחלט על אכילת בשר. בדתות מעטות, כגון הג'ייניזם, אכילת בשר אסורה לחלוטין, וכל בני הדת צמחונים.
ביהדות
ביהדות, על-פי רוב, צמחונות אינה נפוצה. למרות שעל פי חז"ל תזונתו של האדם הראשון נקבעה כתזונה צמחונית (בר' א כ"ט), לאחר המבול ניתן לנח ולזרעו היתר לאכול בעלי חיים כאוות נפשם, תחת הסייג היחיד של האיסור על אכילת הדם, כיוון שהנפש נמצאת בדם, ואכילת הדם, כמוה כאכילת הנפש (בר' ט ב-ד). לפי חז"ל, נאסרה על בני נח גם אכילת איבר מן החי. על פי חז"ל, בזמן שבית המקדש היה קיים השמחה העיקרית הייתה באכילת בשר (פסחים ק"ט ע"ב). בחג הפסח המצווה החשובה הייתה צלייה של גדי או שה ואכילתו (שמות י"ב ה'). כל אדם מישראל חייב לאכול את הפסח, והנמנע מכך ללא סיבה חייב כרת. מעבר לכך, כל חוקי הכשרות (בשר וחלב ושחיטה) סובבים סביב אכילת בשר.
עם זאת, קיימות ביהדות האורתודוקסית גם גישות אחרות. הרב קוק, למשל, כותב שצמחונות היא המצב האידאלי לאנושות, שאליו היא צפויה לחזור לעתיד לבוא, כאשר תתעלה למדרגה המאפשרת לה לעשות כן ("חזון הצמחונות והשלום"). הרב קוק מבאר את המצוות המגבילות אכילת בשר כמיועדות לעדן את יצר אכילת הבשר.
הרב יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים, כותב בספרו זה באופן דומה, אולם הוא מדגיש (במאמר השלישי חלק טו) שגם אם הריגת בעלי חיים ואכילתם איננה רצויה, הרי שזהו חטא לסבור שבעלי החיים ובני האדם שווים (ובכך הוא מבאר את פרשת קין והבל).
הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תלמידו של הרב קוק, אף היה צמחוני. יש הטוענים כי גם הרב קוק בעצמו נמנע מלאכול בשר במשך ימות החול.
ישנם גם יהודים הנמנעים מלאכול בשר בביתם, הם לא קונים בשר, או מבשלים בשר בביתם וכך שומרים על מטבח כשר. אנשים אלו הם צמחוניים ללא אידאולוגיה, ובכך הם דומים יותר לצמחונים מטעמי בריאות. ש"י עגנון מספר שאצלם בבית לא היה בשר, כי הם רצו לשמור על מטבח כשר, לכן הוא היה מצפה לארוחות הבשריות אצל חיים נחמן ביאליק.
בשנות השבעים החלה לפעול עמותת הצמחונים היהודים של צפון אמריקה, בראשות ד"ר ריצ'רד שווארץ, המנסה לקדם צמחונות מתוך השקפה יהודית דתית, תוך שימת הדגש על כך ששיטות הגידול הנהוגות כיום במשקים מתועשים אינן הולמות את רוח היהדות מכיוון שהן עוברות על איסור צער בעלי חיים.
אמונתם של קהילת הכושים העבריים מורה על תזונה טבעונית.
בנצרות
בזרם המרכזי של נצרות אין איסור על אכילת בשר. עם זאת יש מספר קבוצות נוצריות שמעודדת סוגים שונים של צמחונות. המורמונים מעודדים צריכה מופחתת של בשר מטעמים הומאניים. כנסיית האדוונטיסטים של היום השביעי מעודדת את מאמיניה לאמץ תזונה צמחונית מטעמים בריאותיים; ג'ון הארווי קלוג, ממציא הקורנפלקס ומייסד חברת קלוגס, היה אדוונטיסט וצמחוני עקב אמונתו ועודד אכילת קורנפלקס כתחליף לבשר בתזונה אורגנית.
ראו גם
- זכויות בעלי חיים
- טבעונות
- תזונה, תזונה בריאה
- השפעות סביבתיות של מזון מהחי
- אי שוויון פוליטי, צדק חברתי
קישורים חיצוניים
- אתר הצמחונות הישראלי, המתוחזק על ידי עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים
- צמחונות נכונה בכללית - מדריך קופת חולים הכללית לבניית תזונה צמחונית מאוזנת
- עידו אפרתי, פחות בשר, יותר פירות וירקות: המלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות, הארץ, 19.06.2017
- תזונה ללא חוסרים, 3 מאמרים מאת יריב גלבוע, על הספקת רכיבים תזונתיים מהצומח
- מכתב גלוי להורים לנוער צמחוני, מכתב שמציעה עמותת אנונימוס כעזרה לבני נוער אשר נתקלים בחוסר תמיכה מצד הוריהם לבחירתם בצמחונות
- שנת הירקות שלי, עפרה שלו, 11.3.2008, הארץ
- לא יקר להיות צמחוני, עפרה שלו, 11.3.2008, הארץ
- הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה גרדיאן, בהארץ, 17.01.2013
- האם תחליפי הבשר הצמחוניים בריאים יותר מהדבר האמיתי? גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, דה מארקר, 30.1.2013
- נטע אחיטוב, מה המחיר של מעבר לצמחונות, דה מרקר, 8.2.2014
- שחר שלוח, זווית, כשהאמריקאים לא יאכלו סטייקים העולם ירוויח, וואינט, 3.10.2016
- מאיה פלח, איך ייראה העולם ללא בשר?, זווית, 3.11.2016
- טל חייקין, ארגון התזונה הגדול בעולם: תזונה צמחית בריאה יותר מאחרת, הארץ, 22.12.2016
- צמחונות בתנועה הסופרגיסטית בבלוג, "נילס בגמלאות", 16.09.2014
הערות שוליים
- ^ Position Paper on the vegetarian approach to eating. J. Am. Diet. Assoc. 1980;77:61–69.
- ^ שינוי אחד היה בשנת 1993Havala S., Dwyer J. Position of the American Dietetic Association: Vegetarian diets. J. Am. Diet. Assoc. 1993;93:1317–1319. doi: 10.1016/0002-8223(93)91966-T.
- ^ Craig W.J., Mangels A.R. Position of the American Dietetic Association: Vegetarian diets. J. Am. Diet. Assoc. 2009;109:1266–1282. doi: 10.1016/j.jada.2009.05.027
- ^ 4.0 4.1 Lap Tai Le and Joan Sabaté, Beyond Meatless, the Health Effects of Vegan Diets: Findings from the Adventist Cohorts, Nutrients. 2014 Jun; 6(6): 2131–2147. doi: 10.3390/nu6062131
- ^ Global Strategy on Diet, Physical Activity and Health, ארגון הבריאות העולמי
- ^ CANCER PREVENTION RECOMMENDATIONS,האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, AICR
- ^ השפעות סביבתיות של מזון מן החי - דו"ח של ארגון המזון והחקלאות.
| אנרגיה | |
|
מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה |
 |
|
אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה | |
|
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם | |
|
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית | |
|
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות
| |