בתי זיקוק לנפט
חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ (לעיתים נקראת בז"ן או בזן) היא מונופול בתחום זיקוק נפט גולמי ובייצור מוצרי דלק בישראל. לבז"ן מספר חברות בת: "כרמל אולפינים", "גדיב", "תעשיות פטרוכימיות" "שמנים בסיסיים חיפה" ובנוסף הפירמה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית, חומרים ארומטיים, שמנים בסיסיים ושעווה.
מפעלי בתי הזיקוק, וכן כמה המפעלים בבעלות החברות הבנות נחשבים לגורמים העיקריים לממזהמי האוויר העיקריים במפרץ חיפה, וייתכן שהם גם הגורמים העיקריים לשורה של בעיות בריאותיות חריגות האופייניות לאזור זה.
היסטוריה
בתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1938, כחלק מהיערכותם לקראת מלחמה עתידית. הם מוקמו בחיפה, מקום המוצא של קו צינור הנפט עירק-חיפה, וסמוך לנמל חיפה. בתי הזיקוק מוקמו על גדות נחל קישון כדי לשאוב ממנו מים לקירור.
לשם הקמת בתי הזיקוק הוקמה חברת Consolidated Refineries Limited–CRL (מפעלי זיקוק מאוחדים). בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-אמריקאית וחברת הנפט האנגלו-סקסונית.
עבודת הקמת בתי הזיקוק בוצעה על ידי חברת "קלוג" האמריקאית, שהסתייעה בחברת "סולל בונה", עבודות שלב ההקמה הושלמו בשנת 1944, אולם כבר ב-1939 החלו בתי הזיקוק לספק מזוט לאניות שעגנו בנמל חיפה. במהלך מלחמת העולם השנייה סיפקו בתי הזיקוק תזקיקי נפט ושמנים לצבא ולצי הבריטיים וכן לצבא האמריקאי שפעל בצפון אפריקה.
מעט לפני הקמת המדינה, נערך במפעלים בחיפה "טבח בתי הזיקוק" בו נרצחו פועלים ערבים ולאחר מכן פועלים יהודים בפעולות טרור. במקביל ליציאת הבריטים מהארץ הם הורו לחברת האנרגיה של (Shell) להפסיק הזרמת נפט גולמי בצינור הנפט מעיראק. ממשלת ישראל, שהייתה זקוקה לנפט, בייחוד כדלק למכוניות, החליטה להפעיל את בתי הזיקוק מבלי לקבל את אישורה המפורש של ההנהלה הבריטית. במהלך שנת 1949 חזרו המנהלים הבריטיים, אולם בתי הזיקוק היו מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור, רק בסוף אותה שנה החלו להגיע מכליות נפט גולמי לנמל חיפה.
ב-1958 כתוצאה מחשש מהחרם הערבי, קיבלה ממשלת בריטניה החלטה למכור את כל עסקיה בארץ, כולל עסקי הנפט. בין העסקאות שבוצעו הייתה מכירת בתי הזיקוק לממשלה אשר הקימה באוגוסט 1959 את החברה "בתי זקוק חיפה בע"מ" והכניסה לתוכה פעילות זו.
בשנת 1969 קיבלה הממשלה החלטה להקים בית זיקוק נוסף באשדוד, וזאת הן לשם פיזור הסיכונים, ובעיקר בגלל הקרבה לחוות המיכלים של קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א). ב-1973 הופעלו המתקנים בבתי הזיקוק באשדוד, והגדילו את יכולת הזיקוק של בתי הזיקוק.
ב-1969, עם הקמת בתי הזיקוק באשדוד, קיבלה הממשלה החלטה לגייס חלק מההשקעה ממשקיעים זרים, בעיקר מיהודים עשירים מחו"ל. לצורך כך, המדינה הקצתה 26% ממניות בתי-הזיקוק ל"חברה לישראל" – חברה שהוקמה ב-1968 לצורך יצירת שותפות בין המדינה לבעלי הון זרים. אחד המשקיעים שנענו להצעת השותפות היה איש העסקים שאול אייזנברג.
מפעלים
עד שנת 2006 החזיקה החברה את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. בשנת 2006 פוצלה האחזקה בבתי הזיקוק וחברת פז רכשה את בתי הזיקוק באשדוד בסכום של 3.25 מיליאירד שקל, המפעל הפך לחברה בשם "פז בתי זיקוק אשדוד בע"מ".
בתי הזיקוק בחיפה
בית הזיקוק בחיפה יכול לזקק 9 מיליון טונות של נפט גולמי בשנה, והם משתרעים על פני שטח של 1,700 דונם. המפעלים מבצעים את כל שלב הזיקוק - זיקוק, פיצוח קטליטי, אשפרה, והדחת גופרית ומזמים שונים אחרים. המפעלים מחוברים ביניהם באמצעות רשת של צינורות תת קרקעיים להולכת נפט ומוצרי נפט. בית הזיקוק לנפט בחיפה משתרע על שטח של 1,700 דונם.
בתי הזיקוק באשדוד
שטחם הכולל של בתי הזיקוק באשדוד כ-1,000 דונם והם בעלי כושר הזיקוק של כ-4 מיליון טון נפט גולמי בשנה.
מוצרים
לפי טענת המפעלים הם מסוגלים לספק את כל תצרוכת הנפט במדינת ישראל, כולל דלק למכוניות ולתעשייה. בנוסף מוצרי החברה מהווים את חומרי הגלם לתעשיות הדלק, הפלסטיקה, הגז, האספלט לסלילת כבישים ועוד.
בעלות ורווחים
פיצול והפרטה
על פיצול בין שני בתי הזיקוק והפרטתם הוחלט במספר החלטות ממשלה: החלטה 126 מיום 22.8.1999, החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מס.מח2/ מיום 20.10.1999, החלטת ממשלה 2796 מיום 25.11.2002 והחלטה 787 מיום 15.9.2003.
על סמך החלטות אלו נחתם ב-2.12.2002 הסכם בין המדינה לבין החברה לישראל בע"מ ובתי זיקוק לנפט בע"מ על פיו הפיצול וההפרטה של בתי הזיקוק יבוצעו במהלך השנים 2004-2005.
על פי הסכם זה, יוקמו שתי חברות נפרדות לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. בית הזיקוק באשדוד יימכר כעסק פעיל. ולאחר מכן יונפק בית הזיקוק בחיפה לציבור במלואו בבורסה בתל אביב. בתחילת 2006 מכרה "החברה לישראל" למדינה את חלקה בבז"ן - 26% - אותם חכרה לפני כמה עשורים. תמורת החזרת חלקה, החברה לישראל קיבלה 677.5 מיליון שקל, לאחר מאבק משפטי וציבורי שהגיע עד בג"ץ.
ב-1 באוגוסט 2006 רכשה חברת פז את בתי הזיקוק באשדוד תמורת סכום של 3.5 מיליארד שקל.
בפברואר 2007 הופרטו בתי הזיקוק בחיפה בשני שלבים, בשלב הראשון נמכרו 44% מהמניות למשקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות הון סיכון וקרנות פנסיה) ו-46% נמכרו לחברה לישראל שבשליטת האחים עופר שחברה לדיוויד פדרמן תמורת כ-702 מיליון דולר, ובשלב השני נמכרו שאר המניות במסגרת הנפקה בבורסה של תל אביב.
רווחים
בשנת 2005 רשם המפעל בחיפה רווח שיא בסך 1,451 מיליוני ש"ח. [1]
שלטון מקומי
בתי הזיקוק גובלים בשטח השיפוט המינצפולי של חיפה, קריית אתא, נשר וזבולון. רשויות אלו זכאיות לארנונה שנתית של כ-78 מיליון שקלים שנועדה לטיפול במפגעים שנגרמו על ידי בתי הזיקוק. החל משנת 2010 ישנה "וועדה מקומית משותפתפת למתחם בז"ן", המשמשת גם כמועצה מקומית לתכנון. נציג משרד הפנים הוא יו"ר הוועדה, מלבד נציגי ארבעת רשויות אלו יושבים בוועדה נציגי המשרד להגנת הסביבה, הביטחון, הבריאות והתשתיות הלאומי
דמוגרפיה
מסביבה למתחם בתי הזיקוק ישנם שטחים חקלאיים, למעט אזור התעשייה הנמצא מצפון-מזרח למתחם. השטחים החקלאיים גובלים בישובים: נשר, חיפה והקריות, חלוקה הקיימת עוד מלפני קום המדינה. בתי הזיקוק הוקמו באמצע השטח החקלאי שסביבו השטח העירוני הבנוי. למעשה המרחק בין בתי הזיקוק לישובים כמעט שלא השתנה לאורך השנים, כנראה עקב העדר זכויות הבנייה בשטח החקלאי.
זיהום אוויר
ערך מורחב – זיהום האוויר במפרץ חיפה
בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. לפי דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה, פלטו בתי הזיקוק במהלך 2012 לאוויר: 1,432 טונות של תחמוצות חנקן, 2,209 טונות של תחמוצות גופרית, 257 טונות של פחמן חד חמצני, 257 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 115 טונות חומר חלקיקי עדין מרחף, 69 טונות של חומר חלקיקי מרחף בגודל 10 מיקרון, 91 טונות מתאן, 12 טון אמוניה, 5 טונות של פחמנים הדרוכלורופלואורים, 2.9 טונות ניקל, 1 טונה של ואנאדיום, 940 ק"ג טולואן, 951 ק"ג קסילן, 296 ק"ג של בנזן, וכן ק"ג בודדים של מתכות כולל מתכות כבדות מסוג כספית ועופרת. [1]
בתי הזיקוק גם פלטו לאוויר 1.7 מיליוני טונות של פחמן דו חמצני. [2]
על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים, המפעלים פלטו כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה, נכון לשנת 2006. אנשי הקואליציה למען בריאות הציבור טוענים כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. [1]
רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק משתמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.[1]
תביעה משפטית (2004-2007)
בנובמבר 2004 הוגש נגד בתי הזיקוק לנפט ונגד כרמל אולפינים כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור, בבית המשפט השלום בחיפה, לשופט דניאל פיש. [2].
ב-2007 בתי הזיקוק לנפט הודו באשמה ושילמו קנס של כ-4 מיליון ש"ח, הגבוה ביותר עד אז לחברה בגין עבירה על תקנות איכות סביבה. כמו כן הוסקו מסקנות אישיות כלפי מנכ"ל החברה, ובמסגרת עסקת הטיעון הוטל עליו לרצות מספר שעות לטובת תועלת הציבור. כרמל אולפינים זוכו מכל אשמה. [3]
השופט דניאל פיש מתח ביקורת על המשרד להגנת הסביבה ועל האופן בו הוא מפקח על אירועי זיהום אוויר. כמו כן, פסק הדין פורט את מהות האחריות לעבירות של חברות ומנהלים בתחום איכות הסביבה וזיהום האוויר. לפסיקתו של השופט דניאל פיש יש חשיבות, שכן הוא ידוע כמומחה בדיני איכות סביבה ואף חיבר ספר בנושא "דיני איכות הסביבה".
סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית
בשנת 2006 הזמין איגוד ערים אזור חיפה סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית על המצב בבתי הזיקוק בחיפה מחברה בלגית [3].
הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6,881 טונות בשנה (נכון ל-2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי (עמ' 40). 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3,541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7,500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).
צווים אישיים והבטחות לעתיד
ב-25.05.2006 חתם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על צו אישי המחיל על בית הזיקוק בחיפה תקנות, שהמרד להגנת הסביבה טוען כי הן מחמירות ביותר על בסיס תקני ה-T.A.Luft הגרמני משנת 2002 (העדכני ביותר). עוד נטען כי תקן זה נבנה ונכתב, בהתייעצות מלאה עם איגוד ערים חיפה, בהתבסס על הוראות הדירקטיבה האירופית EC/96/61 המגדירה את הטכניקות הטובות ביותר (BAT) עבור מגזרי התעשייה השונים, ומכיל בתוכו את הטכנולוגיות המותאמות לבתי זיקוק. עוד טענו במשרד כי הצו האישי מחייב את בית הזיקוק לעמוד בתקנים תוך פרק זמן של 30 חודשים מיום פרסום הצו, קרי עד סוף 2008. לפי בז"ן הדבר יגרור השקעה של כחצי מיליארד שקלים שחלק נכבד ממנה הולך לטיפול בפליטות מוקדיות מארובות החברה.
עיקר השינויים בצו החדש שנחתם הם:
- החמרת התקנים לפליטת תחמוצות גופרית וחומר חלקיקי;
- הוספת תקנים לתחמוצות חנקן, דיאוקסינים, פורנים ומתכות;
- הפחתת הפליטות הלא מוקדיות של חומרים אורגנים נדיפים;
- הסדרת הפליטות מהלפידים;
- הרחבת הדרישות לניטור רציף, דיגום, ניהול רישומים ומסירת דיווחים באופן שיהפוך את מכלול הנתונים הקשורים לפליטות לאוויר מבית הזיקוק לנגישים למשרד להגנת הסביבה, לרשות המפקחת ולציבור.
כבר בתחילת שנת 2009, טענו במשרד להגנת הסביבה, תורגש הפחתה של למעלה מ-60% בפליטות של תחמוצות גופרית ולמעלה מ-50% תחמוצות חנקן מבתי הזיקוק לעומת המצב בשנת 2007. הפחתה משמעותית צפויה גם בפליטות החומרים האורגנים הנדיפים. בנוסף צפויה חשיפה ציבורית רבה יותר של נתוני הפליטות לאוויר מבית הזיקוק.[4]
צעדים להקטנת הזיהום ב-2008
בנובמבר 2007 הכריזה הפירמה על השקעה של כרבע מיליארד ש"ח בתשתיות להקטנת הזיהום. הערכה היא כי הצעדים הם על רקע הלחץ הציבורי והאיום בצווים אישים וקנסות כבדים כנגד החברה. כמו כן חלק מהצעדים הם התכוננות להסתמכות על גז טבעי, בין היתר מתוך ניסיון להוריד עלויות עבור החברה (בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם). הצעדים כוללים את ההשקעות הבאות:
- 110 מיליון דולר בהקמת תחנת כוח שפועלת על גז טבעי ואמורה לספק את האנרגיה הדרושה לבתי הזיקוק.
- 30 מיליון דולר בהערכות לקליטת הגז הטבעי (החל מ-2009).
- 21 מיליון דולר בפילטרים להקטנת פליטת חומרים מזהמים.
- 7.5 מליון דולר בהקמת גגות כפולים במיכלים לחומרים נדיפים למניעת פליטות מבוזרות.
- 2 מיליון דולר בפרויקטים להפחתת ריחות רעים.
- בחברה הצהירו על מעבר לדלקים נקיים יותר, אם כי לא ברור מה הם אותם דלקים, ומהי העלות השנתית הנדרשת למעבר. [4]
צו אישי ב-2009
בספטמבר 2009, הודיע השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור לצינור הגז שמועד החיבור אליו התעכב והיה בלתי ידוע. [5]
נתוני תחלואה באזור והקשר לפעילות בתי הזיקוק
- ערך מורחב – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר
בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [5] באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.[6] בספטמבר 2014 הכריזו משרד הבריאות בישראל והאגודה למלחמה בסרטן כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [6]
לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי מספר בעיות בריאות מסוכנות: שבץ מוחי, מחלת לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), סרטן ריאות ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). ברחבי העולם, זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) גורם למוות בטרם-עת 3.7 מיליון בני אדם בשנה.[7]
רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות עורך סקרי תחלואת סרטן בצורה ממוקדת החל משנת 1984. סקרים גאוגרפיים לשנים 1984-1999 ולשנים 1999-2010 מראים שבחיפה אירועי הסרטן גבוהים בכ-20% משאר הארץ.[8][9] הבדיקה נעשית על פי מקום המגורים והיא מתוקננת כמקובל במחקרים אלו כדי להוציא מהבדיקה השפעה של משתנים כמו גיל מתקדם בו הסיכוי לסרטן עולה. במהלך השנים הללו משרד הבריאות לא פרסם הסבר מהי הסיבה לעלייה בתחלואת הסרטן וציין שיש צורך לבדוק גורם זה. חשוב להדגיש שישנו ידע מחקרי רב ומקיף שמקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן, לב ריאה ואסטמה.[7]. בשנת 2010 התפרסם מחקר של שבעה חוקרים ישראלים מהטכניון, משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם, בית הספר לרפואה בחיפה ודוקטור מיכה ברחנא מהרשם הלאומי לסרטן במשרד הבריאות. כותבי המחקר הכירו בכך שזיהום אוויר של חלקיקים במפרץ חיפה הוא הגורם לאחוז החורג של סרטן ריאה בגברים באזור. החוקרים הכירו בעובדה שישנו קשר אפשרי בין התעשייה הכבדה במפרץ חיפה לזיהום האוויר ולתחלואה שנגרמת בעקבותיו.[10] ביוני 2015 הוציאה לשכת המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה דו"ח המסביר שגורמי הזיהום האוויר העיקריים במפרץ חיפה הינם סקטור תעשיית האנרגיה והתחבורה. זיהום זה לפי המסמך עלול להשפיע "תחת תנאים מסוימים" על בריאות הציבור.[11]
בשנת 2014 טענו נציגי מפלגת הירוקים בחיפה כי למרות המאמצים של הנהלת המפעל, עדיין יש זיהום חמור ותחלואה עודפת במחלות הקשורות לזיהום באזורים הקרובים לבז"ן. המפלגה טוענת שהיא מסתמכת על נתונים רשמיים של משרד הבריאות. לפי דוח של משרד הבריאות בשנים 2000-2011 הסתמנה אפילו מגמת עלייה בתחלואה מסוג זה.[8][9]
הערכת נחיצות ואלטרנטיבה
קבוצת בז"ן, הממוקמת במפרץ חיפה, הינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות באזור. היא מייצרת מיגון של מוצרים לתעשייה, לתחבורה, לצריכה פרטית לחקלאות ולתשתיות. היא מייצרת מוצרי נפט, פולימרים, מוצרים ארומטיים, שמנים, ושעוות[10]. למידע נוסף ראו פיסקה "מוצרים" בערך זה. למרות זאת ישנם כאלה המעזים לשאול האם באמת צריך היום את קבוצת המפעלים הזאת והאם אפשר להסתדר בלעדיה. הטיעונים בעד ונגד מובאים בצורה יפה ומסודרת בכתבהמי צריך בית זיקוק בישראל?. הטענה היא שבעיקרון ישראל מסוגלת להסתדר בלי בתי הזיקוק. אבל יש לזכור: בתי הזיקוק הוקמו כאן כי הבריטים העדיפו לזהם בישראל, במקום בסקוטלנד. אם יסגרו בתי הזיקוק כאן פירוש הדבר הוא שהזיהום יעבור למקום אחר. אומנם אפשר לומר שאם לשים את בתי הזיקוק במקום מרוחק יותר מריכוז אוכלוסייה, הנזק יהיה פחות חמור. אכן יש טענות שהמפעלים מסיבות שלהם רוצים לעבור היום למקום אחר- ראו תגובת שמואל גלבהרט בכתבה על הכנס נגד הזיהום במפרץ חיפהערי המפרץ בתכנון לשנה החדשה: שיתוף פעולה להפחתת סיכונים.
אולם הדבר לא יפתור את הבעיה כי הזיהום נישא רחוק מאוד ובאמצעות מחזור המים ותהליכים ביולוגיים אחרים, מתפשט על פני האדמה. וזה בטוח לא יוכל לפתור את בעיית פליטת גזי החממה ההורסים את האקלים. לכן רבים חושבים שהתשובה היא צמצום שימוש בנפט בכלל. הצמצום יכול להתבצע ב-2 אופנים: מעבר לאנרגיות ירוקות יותר- ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, מים, שמש, אנרגיה גאותרמית, ביודיזל, אנרגיית גלים. האופן השני הוא שינוי באורח החיים: צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים, מעבר לתחבורה ציבורית, עידוד תחבורת אופניים ואורח חיים פעיל. לדוגמה אם אדם ילך כל יום את כמות הקילומטרים המומלצת על ידי משרד הבריאות ניתן יהיה לצמצם את צריכת הנפט ב-30%-40%. ואם לבלות מול המסך את כמות השעות המומלצת על ידי משרד הבריאות עוד יותר (ראו אורח חיים יושבני נפט). חלק גדול מהנפט הולך לחומרי הדברה לדשן כימיים, ולכן, דרך נוספת היא להפסיק להשתמש בדשן כימי ולעבור לדשן אורגני (ראו דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני) ולעבור לשימוש במדבירים טבעיים במקום בחומרי הדברה כימיים[11][12].
אבל, אם השאלה על נחיצותם של בתי הזיקוק עצמם, נידונה מעט מאוד, הרי הרבה יותר מחלוקות, ויכוחים וזעם, עוררה החלטת בתי הזיקוק להתרחב פי 3.3 ותוכניות שונות להרחבת התעשייה הפטרוכימית הקשורות להחלטה זו. ההחלטה אמורה להגביר את הזיהום במפרץ, אבל רבים סבורים שאיננה נחוצה לחלוטין. לא לכלכלה הישראלית- כי התקבלה בעיקר לצורכי ייצוא[13] ולא לכלכלה העולמית- כי לפי דעתם של רבים, היא לא צריכה להסתמך על דלקים מזהמים כמו נפט [14] [15].
תכנית להרחבת בתי הזיקוק
בשנת 2004 הגישו בתי הזיקוק בקשה להרחיב את נפח הזיקוק במפעלים. התכנית עברה מספר רב של גלגולים ולבסוף נדונה בוועדת הערער של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ועדת הערר קבעה פה אחד שניתן להרחיב את בתי הזיקוק ב-20%. [16] החלטה זו הייתה הותנתה בכך שנפח הזיהום לא יגדל למרות הגידול ביצור ומתוך הנחה שסוגיות שונות בהליך התכנוני בוצעו בצורה נאותה. לאחר ההחלטה פנו מספר עמותת העוסקת בהגנת הסביבה (אומ"ץ, מגמה ירוקה ואזרחים למען הסביבה) ליועץ המשפטי לממשלה שיאשר בחינה מחודשת של התכנית. במכתב פורטו תקלות קשות שנפלו בהליך התכנוני ולא הובאו לידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.[17]. בעקבות פניה זו החליט היועץ המשפטי לממשלה לאשר את פתיחת הדיון מחדש ואף הוסיף מידע על 45 אירועים חמורים של זיהום אוויר שהתרחשו במהלך ההליך התכנוני ולא הובאו לידיעת חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
ב- 17.1.2017 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על כך שיש להקפיא בשלב זה את האישור להרחבת בתי הזיקוק. ההחלטה התבססה בחלקה על מכתב שנשלח מטעם עמותת מגמה ירוקה המפרט שורה ארוכה של קשיים שנפלו בהליך התכנוני ובעיקר ביקורת קשה על המסמכים התכנונים שהכינו בתי הזיקוק למשרד להגנת הסביבה במסגרת ההליך התכנוני [18]. במסגרת ההליך התכנוני נדרשו בתי הזיקוק להכין תסקיר השפעה על הסביבה המציין מהי ההשפעה על הסביבה ובריאות האדם שתיגרם לאחר הרחבת בתי הזיקוק. בין הדוגמאות הבולטות לקשיים בתסקיר שצוינו על ידי המשרד להגנת הסביבה ניתן לציין את הטענה שגדר הרשת המקיפה את בתי הזיקוק מונעת מעבר של גז דליק וכבד מחוץ לשטח המפעל ומורידה את הסיכון לפיצוץ מחוץ לשטח המפעל. טענה בעייתית נוספת היא שאין קשר ידוע בספרות המדעית בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן והסיבה לתחלואה עודפת בנפת חיפה היא הדמוגרפיה הייחודית הכוללת אחוז גבוה של קשישים, עולי ברית המועצות לשעבר וערבים [19].
ההחלטה של המועצה הארצית לדון מחדש בתכניות היא תקדימית מכיוון שאף חבר וועדה לא ערער על ההחלטה לאישור תכניות ההרחבה או ביקש דיון חדש בנושא. מכיוון שאין תקדים לדיון חדש בתכניות שאושרו ללא התנגדות ישנו חוסר בהירות מסוים לגבי המשך ההליך. בשלב זה (ינואר 2017) ישנם "דיונים" בין חברי המועצה הארצית לעיריית חיפה ולבתי הזיקוק ובמידה שלא יתקבלו הבנות התכניות צפויות להיפתח מחדש לדיון בחודש מרץ 2017. [20] בשלב זה ההחלטה היא להקפיא את הרחבת בתי הזיקוק באופן מוחלט ולאפשר רק הקמת מתקנים הקשורים להגנת הסביבה.
קשרי הון-שלטון
קבוצת האחים עופר, חברת הפירמידה ששולטת בחברת בתי הזיקוק, נחשבת לבעלת קשרים ענפים בממשלה ובצמתים נוספים בקרב מקבלי החלטות בישראל. מספר פקידים בכירים, שרים וחברי כנסת לשעבר עובדים בחברה. הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, וח"כ מטעם מפלגת העבודה לשעבר; רענן כהן מי שהיה ח"כ ושר העבודה והרווחה ומזכ"ל מפלגת העבודה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את ניר גלעד, מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"עסקת השקשוקה" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. נחמה רונן - מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאואר סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, וח"כ מטעם מפלגת העבודה.
בשנת 2015 פורסם כי במשטרה בודקים חשד לניגוד עניינים באיגוד ערים סביבה חיפה הנוגע לבתי הזיקוק. החשד נוגע לסגנית מנכ"ל האיגוד, שמפקחת על בתי הזיקוק ומייצגת את האיגוד בוועדה הנוגעת בעתיד בז״ן בחיפה. באופן חשוד בזמן כהונתה זכה בעלה של סגנית המנכ"ל במכרזים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בבז״ן. [21]
ראו גם
- קטגוריה:כתבות הפרטת בתי הזיקוק
- זיהום האוויר במפרץ חיפה
- הפרטה בישראל
- משפחת עופר
- דיוויד פדרמן
- משק האנרגיה בישראל
קישורים חיצוניים
- בתי הזיקוק לנפט באתר מפל"ס של המשרד להגנת הסביבה
- איתמר ב"ז, "זה הון-שלטון, מותק", העין השביעית, 16.8.2016
- יובל בגנו, יונתן הללי, עוד תקלה בבתי הזיקוק בחיפה: "איבדנו אמון במשרד להגנת הסביבה", מעריב, 10.10.2016
- נעה שפיגל, עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעל כרמל אולפינים של בז"ן, הארץ, 26.10.2016
- אילנה קוריאל, בעקבות הלפיד הבוער: דו"ח התקלות והאירועים במתחם בז"ן חיפה, ynet, 1.4.2017
- ליאור גוטמן, המשרד להגנת הסביבה ממליץ להעמיד לדין את בכירי בז"ן בגין אירוע שריפת המכל בחודש דצמבר, כלכליסט, 6.4.2017
- יורם גביזון, בזן תתרחב ב–43 דונם - ותקים בחיפה מתקנים ב-500 מיליון דולר, דה מרקר, 12.6.2017
- שירי ספקטור-בן ארי, נתונים בדבר חריגות מתקני פליטה של מזהמים לאוויר במפעלי קבוצת בז"ן- מפרץ חיפה, מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, 15.5.2018
- יובל אזולאי, עלייה של 18% בפליטת חומרים מסרטנים ממפעיל בזן ב-2017, גלובס, 2.10.2018
- חיים ריבלין, בתי הזיקוק המזהמים בחיפה ייסגרו?, חדשות 2, מאקו, 2.10.2018
- יובל בגנו, הפחתת הפליטות: המשרד להגנת הסביבה העניק דחייה למפעלי בז"ן, מעריב, 19.11.2018
- חן ביאר, המשטרה פשטה על משרדי בזן במפרץ חיפה, כאן, 19.5.2019
- שני אשכנזי, בבזן מסתכלים למשבר האקלים בעיניים ומבינים: השלכותיו האפשריות מסכנות את קופת החברה, גלובס, 21 במרץ 2021
- אילנה קוריאל, בלי לו"ז ובלי תקציב: הממשלה אישרה את התוכנית לסגירת בזן, וואינט, 6 במרץ 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 העיר באפור כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי בערוץ 2, 7.7.2006
- ^ מרוויחות ומזהמות, תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007
- ^ W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006
- ^ בתי הזיקוק: אנו רוצים להוביל בנושא הסביבתי תני גולדשטיין, ynet, 7.11.2007
- ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
- ^ IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
- ^ 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
- ^ ד"ר מיכה ברחנא מיפוי גאוגרפי של סרטן השד בישראל 1984-1999, משרד הבריאות, רישום הסרטן הלאומי, פרסום 5/01 אוקטובר 2001
- ^ היארעות ותמותה מסרטן בישראל, 1990-2010 הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 30.1.2013
- ^ Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel.” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39
- ^ ד"ר ארנה מצנר וד"ר סיניה נתניהו, היבטי בריאות וסביבה במפרץ חיפה לשכת המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה, 1 ביוני 2015
| אנרגיה | |
|
מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה |
 |
|
אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה | |
|
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם | |
|
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית | |
|
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות
| |