תחמוצות גופרית

תחמוצות גופרית (באנגלית: Sulfur oxide) הן תרכובות שונות של גופרית וחמצן כולל התרכובות SO, SO₂, SO₃, S₇O₂, S₆O₂, S₂O₂. אחת מסוגי התחמוצות הנפוצות והידועות ביותר היא גופרית דו-חמצנית (Sulfur dioxide), גז חסר צבע, בעל ריח חריף, בעלת סימון כימי SO₂ שהיא סוג נפוץ ומסוכן של זיהום אוויר שפוגת בבריאות וגם יוצרת גשם חומצי.

זיהום אוויר

רקע: זיהום השפעות בריאותיות של זיהום אוויר תסמונת הבניין החולה התחממות עולמית דלדול שכבת האוזון מזהמים שונים: חומר חלקיקי תחמוצות גופרית תחמוצות חנקן אוזון בגובה הקרקע תרכובות אורגניות נדיפות כספית חומרי הדברה דיאוקסין גז חממה זיהום אוויר בישראל: זיהום האוויר במפרץ חיפה זיהום האוויר בגוש דן זיהום אזבסט בנהריה רמת חובב שדה בריר חוק אוויר נקי

מקורות פליטה

מקורות אנושיים לפליטה של גופרית דו-חמצנית לאטמוספירה הם שימוש בדלק מחצבי - בעיקר פחם ונפט וכן בתהליכי התכה והפקה של מתכות ומינרלים מתוך עופרות המכילות גופרית. המקור האנושי החשוב ביותר לגופרית דו חמצנית הוא שריפת דלקים מחצביים המכילים גופרית לשם חימום ביתי, ייצור חשמל בתחנות כוח. וכלי רכב ממונעים. כיום פליטת גופרית מרכב מנועי מתקיימת בעיקר במדינות מתפתחות, ובמדינות מפותחות עיקר הפליטה של גופרית מרכב מקורה בזיקוק דלק לרכבים.

לפי רישומי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2013 סך תחנות הכוח בישראל (19 תחנות, רובן שייכות לחברת החשמל לישראל) -84 אלף טונות של תחמוצות גופרית בשנה. זהו המזהם העיקרי מתחנות אלה מלבד תחמוצות חנקן. עיקר הזיהום מייצור חשמל נבע מ-2 תחנות הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון שפלטו 99% מתחמוצות הגופרית,[1]

כמות נוספת של פליטות גופרית נפלטה על ידי מפעלי תעשייה שונים.

השפעות בריאותיות של גופרית דו חמצנית

גופרית דו חמצנית יכולה להשפיע על מערכת הנשימה ועל תפקוד הריאות, וכן לגרום לגירוי וצריבה של העיניים. דלקת בפני השטח של מערכת הנשימה גוררת שיעול, הפרשת ריר, החמרה של אסתמה וברונכיט כרונית, ומגבירה את הסיכון של בני אדם לחלות במחלות מדבקות של מערכת הנשימה כמו דלקת ריאות או שחפת. מקרים של אשפוז חולים בשל מחלות לב ותמותה בשל כך גוברת בימים שבהם יש ריכוזים גבוהים יותר של גופרית דו חמצנית.

השפעות סביבתיות של תחמוצות גופרית

כאשר גופרית דו חמצנית מתרכבת עם אדי מים או מים בעננים, היא יוצרת חומצה גופרתית, זהו המרכיב העיקרי של גשם חומצי התורם לברוא יערות וכן גורם נזקים לחקלאות ולמבנים.

השפעות כלכליות של פליטת תחמוצות גופרית

לפי לוחות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2014, פליטת כל טונה של תחמוצות גופרית שמקורה בייצור חשמל, עולה למשק 37,326 ש"ח לטונה. היות ותחנות כוח פלטו 84,145 טונות של גופרית בשנת 2013, הן גרמו השפעה חיצונית בסך 3.14 מיליארד ש"ח. מלבד פליטה של פחמן דו חמצני זהו הזיהום סביבתי שהסב את מירב הנזק הכלכלי מייצור חשמל.[2]

קישורים חיצוניים

• תחמוצות גופרית בוויקיפדיה האנגלית
• גופרית דו-חמצנית בוויקיפדיה האנגלית
• פליטת תחמוצות גופרית, קיימות 2030
• תחמוצות גופרית (מחושב כגופרית דו-חמצנית) Sulfur oxides (as SO2) המשרד להגנת הסביבה