הכחדה המונית
הכחדה המונית (באנגלית: Mass extinction) או קריסה ביוטית היא אירוע שבו נכחדים מינים רבים של יצורים חיים מכדור הארץ בתקופה קצרה. הכחדה (Extinction) היא מצב בו כל הפרטים של מין ביולוגי נהרגו. אירוע כזה מזוהה על ידי ירידה חדה במגוון ובכמות של יצורים רב-תאיים. מדענים חושבים כי מאז החלו החיים על פני כדור הארץ, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, התרחשו לפחות שש הכחדות המוניות, ולפחות בחלק מהן נעלמו רוב אוכלוסיות החי והצומח מעל פני האדמה וכן רוב אוכלוסיות בעלי החיים הימיים. הכחדות אלה נגרמו כתוצאה משינויים דרמטיים על פני כדור הארץ - שינוי מבנה האטמוספירה, שינויים אקלימיים בעקבות אירועים געשיים, התנגשות שביטים בכדור הארץ, שינוי במפלס מי הים ועוד. חלק מההכחדות נגרמו כתוצאה מאירוע דרמטי כמו התנגשות שביט, אבל יש ראיות לכך שחלק מההכחדות נגרמו עקב תהליכים ארוכי טווח ראו השערת מדיאה. במאה השנים האחרונות מתרחש אירוע ההכחדה בהולוקן שבו נכחדים מינים רבים - יונקים, זוחלים, דו-חיים, צמחים, חרקים ועוד. דבר זה מהווה לא רק פגם אסתטי או מוסרי אלא עלול לגרום לשיבושים בחקלאות ולפגיעה במין האנושי.
אירוע הכחדה היסטורי מזוהה ברשומות מאובנים. באירוע כזה קצב ההכחדה של מינים גדול בהרבה ביחס לקצב שבו נוצרים מינים חדשים. רוב היצורים החיים הקיימים בכדור הארץ ורוב הביו-מאסה היא של יצורים חד-תאיים (כמו חיידקים, וכן חלק מהאצות והפטריות), ודבר זה מקשה על זיהוי מאובנים שלהם. לכן תיעוד של הכחדות המוניות מתייחס בעיקר למינים של יצורים רב-תאיים (כמו בעלי-חיים, צמחים וחלק מהפטריות והאצות) ולא לכלל המגוון הגנטי.
קצב הרקע של הכחדות מינים (שמתרחש בקצב איטי ובמקביל ליצירת מינים חדשים), עומד על כשתיים עד חמש משפחות טוקסומניות של בעלי-חיים ימיים בכל מיליון שנה. באירועים של הכחדה המונית, קצב ההכחדה גדול בהרבה מקצב הרקע הזה. מעדיפים להשתמש במאובנים של יצורים ימיים למחקר היסטורי של מגוון המינים והכחדות שכן מאובנים של יצורים ימיים מגיעים לתקופות קדומות יותר, יש יותר מאובנים כאלה, וקל יותר להבחין בין יצורים שונים בהתבסס על צורה. מדי כמה עשרות או מאות מיליוני שנה ניתן לזהות הכחדה המונית. סביר שהיו בעבר הכחדות המוניות נוספות אבל את רובן קשה לזהות בגלל העדר מאובנים של יצורים ללא שלד קשה.
אירועי הכחדה המונית
במשך כ-2 מיליארד שנים - החל מלפני 3.5 מיליארד שנה ועד כ-700 מיליון שנה, היצורים החיים היחידים על כדור הארץ היו יצורים חד-תאיים כגון חיידקים כחוליים. לפני כ-700 עד 500 מיליון שנה החלו להתפתח יצורים רב תאיים דמוי מדוזה - אבל יצורים כאלה כמעט ולא מותירים שרידים. גם אם היו הכחדות גדולות בתקופה זו קשה למצוא להן עדויות. זו אחת הסיבות מדוע ככל שהולכים אחורה בזמן קשה יותר לחקור הכחדות המוניות.
- "אירוע החמצן הגדול" או "אסון החמצן" הוא אירוע ההכחדה הידוע הראשון שהתרחש לפני 2.4 מיליארדי שנים. בתקופה זו חיידקים כחוליים (מכונים גם אצות כחוליות), אשר מייצרים חמצן בתהליכי פוטוסינתזה, שינו את הרכב האטמוספירה והוסיפו לה כמות משמעותית של חמצן. חמצן זה הוא רעיל עבור חלק גדול מהחיידקים האל-אווירניים שחיו בעבר ורובם הגדול נכחד.
לפני כ-540 מיליון שנה, התרחשה תקופת "פיצוץ הקמבריון" שבה עלתה מאוד כמות היצורים המורכבים הרב-תאיים (ברובם חסרי-חוליות), מזהים עלייה במגוון המינים וגדלה גם כמות המאובנים עקב גידול של שריון עמיד. מאז תקופה זו קל יותר לעקוב אחר מאובנים ולזהות שינויים בכמות ובמגוון של היצורים החיים. במאמר פורץ-דרך שפורסם בשנת 1982, ג'ק ספקוסקי ודיוויד ראופ זיהו חמש הכחדות המונית שהתרחשו מאז פיצוץ הקמבריון. על הכחדות אלה קיימת הסכמה נרחבת, אם כי ייתכן והיו אירועים נוספים קטנים יותר. כמו כן ייתכן ואף סביר שהיו אירועי הכחדה קדומים יותר, אך קשה למצוא להן ראיות עקב העדר מאובנים.
- הכחדת אורדוביק-סילור (Ordovician–Silurian extinction events O-S) לפני 450-440 מיליון שנה: התרחשה במעבר מתקופת מהאורדוביק לסילור. התרחשו שני אירועי הכחדה שבניהם הפסקה של כ-4 מיליון שנה. באירועים אלה נכחדו 27% מכלל משפחות המינים, 57% מכלל סוגי המינים וכ-70% מהמינים שחיו באותה תקופה. מדובר בהכחדה של חסרי חוליות ימיים (באותה תקופה לא ידוע על יצורים חיים על היבשה)- ברכיופודים, קונודונטים וטרילוביטים. הכחדה זו התרחשה בסמוך לתחילה ולסוף של תקופות קרח וההשערה הרווחת היא כי תחילה ירידה ולאחר מכן עליה משמעותית של פני הים הביאו לשינוי בתנאי-המחייה הימיים של יצורים רבים. השערות נוספות קשורות להתפרצות קרני גאמה, לשינוי בריכוז של פחמן דו חמצני באטמוספירה עקב התפרצות געשית וכן להרעלה על ידי מתכות כבדות.
- הכחדת סוף הדבון (Late Devonian extinction) לפני 375-360 מיליון שנה: בקרבת המעבר בין הדבון לקרבון. הכחדה של 19% מהמשפחות הימיות, 50% מסוגי המינים. חושבים שאולי כ-70% מהמינים נכחדו, אם כין אין בטחון בכך. ההכחדה זו נמשכה על פני כ-20 מיליון שנה ויש ראיות למספר התפרצויות של הכחדה בתוך תקופה זו. בתקופה זו האדמה יושבה כבר על ידי צמחים וחרקים וככל הנראה אלו לא נכחדו. הסיבות להכחדה זו אינה ברורות, והתאוריות המובילות כוללות שינוי בגובה פני הים ואירועי אנוקסיה - מחסור בחמצן בחלקים נרחבים מהאוקיינוסים. השערות אחרות כוללות פגיעה של שביט או עליה במגוון המינים ואולי פלישה ודחיקה של מינים מסויימים על ידי מינים אחרים.
- הכחדת פרם-טריאס (Permian–Triassic extinction event P-Tr) לפני 251 מיליון שנה. ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר הידועה עד כה (מלבד אולי 'אסון החמצן' - מדובר בשני אירועים שקשה להשוות ביניהם). כ-53% מכלל המשפחות הימיות וכ-84% מתוך הסוגים, כ-95% מכל המינים הימיים נכחדו. כמו כן נכחדו כ-70% ממיני היבשה, לרבות צמחים, חרקים ובעלי חוליות. בגלל שאובדן החיים היה נרחב, זמן השיקום לאחר ההכחדה היה ארוך במיוחד - ייתכן שכ-10 מיליוני שנים. יש ראיות לכך שהיו עד שלוש פאזות של הכחדה בתוך תקופה זו. יש מספר הצעות לתהליכים שגרמו לכך. הפאזה הראשונה התרחשה ככל הנראה עקב שינוי סביבתי מתמשך בעוד שהפאזה האחרונה התרחשה כנראה בעקבות אסון פתאומי. מנגנונים אפשריים לאסון כזה כוללים פגיעה של מטאוריט גדול אחד או יותר, התפרצות גדולה של הרי געש, שריפה של גז או פחם באזורי מלכודות הגז בסיביר, וחיזוק של אפקט החממה עקב שחרור פתאומי של מתאן מתחתית האוקיינוס בגלל תהליכי של חיידקים שמייצרים מתאן. תהליכים ארוכי טווח שאולי תרמו להכחדה כוללים שינוי בגובה פני הים, הגדלת אנוקסיה (מחסור בחמצן בים), גידול ביובש באוויר ושינויים בזרמים באוקיינוס עקב שינוי אקלים.
- הכחדת טריאס-יורה (Triassic–Jurassic extinction event Tr-J) לפני 200 מיליון שנה: אירוע ההכחדה במעבר מהטריאס ליורה. הכחדה בים וגם ביבשה. בים נכחדה מחלקה שלמה של יצורים, Conodonts, ונכחדו כ-20% מכל משפחות בעלי החיים הימיים. ביבשה נכחדו מרבית הארכוזוארים (זוחלים שאינם דינוזאורים), מרבית התראפסידה והכחדה של מספר מיני דו-חיים גדולים. סיבות אפשרויות לכך כוללות שינוי אקלים של התקררות או התחממות עקב התפרצות געשית. אפשרות נוספת היא פגיעת מטאור –אך לא נמצא מכתש גדול דיו שמקושר להכחדה זו. ייתכנו גם תהליכים איטיים כמו שינויי אקלים, החמצת אוקיינוסים, או שינוי פתאומי בגובה פני הים אבל דברים אלה לא מסבירים טוב את הפתאומיות של האירוע.
- הכחדת קרטיקון-שילשון (Cretaceous–Paleogene extinction event K–Pg) לפני 65 מיליון שנה: במעבר מהקרטיקון לשלישון. נכחדו כ-50% המינים כולל כל הדינוזאורים. הכחדה זו משמעותית לאדם היות והיונקים הפכו לבעלי החוליות הדומיננטיים ביבשה. הכחדה זו השפיעה באופן לא אחיד על קבוצות בעלי חיים שונות - חלק נכחדו, חלק קיבלו מכה קשה וחלק הושפעו באופן קל בלבד. ההערכה המקובלת היא כי הכחדה זו נבעה מפגיעה של אסטרואיד או שביט בכדור הארץ.
- אירוע ההכחדה בהולוקן - כיום יש חשש שבני האדם גורמים לתחילתו של אירוע הכחדה המוני נוסף. חלק מהכחדה זו כבר בוצע בעשרות אלפי השנים האחרונות, עם התפשטות האדם ליבשות שונות והכחדת בעלי חיים גדולים רבים. בתקופה האחרונה יש גל נוסף וחזק יותר של הכחדת מינים, וכן הבאה לסף הכחדה של מינים רבים אחרים ופגיעה במערכות אקולוגיות נרחבות.
הכחדה מעשי ידי אדם
ערך מורחב – אירוע ההכחדה בהולוקן
"אירוע ההכחדה בהולוקן" Holocene extinction event היא הכחדה המונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית והיא הכחדה של מינים כתוצאה מפעילות אנושית. חלקה של הכחדה זו התרחש במקומות שונים בעולם עם התפשטות האדם הנבון שיצא מאפריקה ליבשות אחרות וחלקה נמשך כיום בשל שילוב של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית באופן שהורס את המערכות האקולוגיות וכן בגלל צייד ודייג לא מבוקרים. משנת 1500 לספירה ועד היום (2007), נכחדו 784 מינים, ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע.
מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע את הדו"ח השנתי שלו "רשימת המינים האדומים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי.
בספטמבר 2007 פרסם הארגון את הדו"ח העדכני ביותר. הדו"ח קובע שבמהלך השנה האחרונה נוספו עוד 200 מינים לרשימה. בשנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה.
סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים לשטחי מחיה רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, כריתת עצים וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר.
קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן אוסטרליה, ברזיל, סין ומקסיקו.
סיבות מעשה ידי אדם להכחדה
| בעיות סביבתיות | |
כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות לוואי עקיפות או ישירות של פעילות האדם. הגורמים העיקריים להכחדה הם:
- הרס בתי גידול, בין היתר בגלל שימושי קרקע כמו חקלאות, בניית כבישים, פרבור, כרייה, עיור וכו'.
- ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם,
- ציד וסחר בבעלי חיים
- חדירת מינים פולשים הדוחקים מינים מקומיים.
- זיהום
- התחממות כדור הארץ. וכן החמצת אוקיינוסים
מינים בסכנת הכחדה
נכון לשנת 2007 נמצא תת מין של הגורילה בסכנת הכחדה המוגדרת קריטית. זאת, לאחר שהתברר שחלק מאוכלוסיית הגורילות באפריקה הצטמקה ב-60% בתוך שני עשורים, עקב ציד למטרות מאכל והתפשטות נגיף האבולה.
גם מצבו של האורנג אוטנג, הורע מאוד. אחת הסיבות לכך היא ברוא יערות לטובת גידול מטעים שמהם מייצרים שמן דקלים.
אוכלוסיית הפילים הצטמקה מ-10 מיליון בתחילת המאה ה-20, למיליון ב-1979 לכ-300 אלף פילים בשנת 2007. פילים ניצודים בשל השנהב שלהם.
ההיפופוטם, הצטרף בשנת 2006 לרשימת המינים בסכנת הכחדה. ההיפופוטם בסכנת הכחדה בגלל מצב הכלכלי והפוליטי באפריקה. מחסור במזון גרם לעליית הביקוש לבשר של מין זה והעוני מביא לכך שהוא ניצוד גם בגלל השנהב הנמצא בשיניו. כך, למשל, בקונגו-זאיר הביאו מלחמות האזרחים והציד הנרחב להקטנת אוכלוסיית ההיפופוטמים ב-95%.
דוב הקוטב נכלל לראשונה ברשימה בשנת 2006 בגללה סכנה הצפויה לו מהתחממות העולמית הגורמת להפשרת קרחונים שהם בית הגידול שלו. לפי ההערכה, ב-40 השנים הקרובות צפויה אוכלוסיית דובי הקוטב לרדת בכמעט שליש.
בשנת 2007 נכחד כנראה אחד המינים הבודדים של דולפיני נהרות, הדולפין מהמין ביג'י שחי בנהר היאנג-צה בסין. הדולפין לא נראה יותר בשנה האחרונה וההנחה היא שהוא נכחד בעקבות הזיהום הרב בנהר, והיעלמות הדגים ששימשו לו מזון עקב דיג מוגבר. בשבועות האחרונים נבדקים דיווחים על דולפין שנצפה, ואולי יתברר שכמה פרטים בכל זאת שרדו.
מצבם של העופות הדורסים ממשפחת הנשרים באפריקה ואסיה הורע מאוד. ההגדרה של שמונה מינים ממשפחה זאת שונתה בספר האדום והם נכללים כעת במעמד חמור יותר של סכנת הכחדה. הסיבות להיעלמות המינים הן היעלמות מזון טבעי עקב ירידה במספרי היונקים אוכלי העשב ששימשו מזון, הרעלות והתחשמלות עקב פגיעה בקווי מתח גבוה. סיבות דומות הקטינו את אוכלוסיית הנשרים בישראל.
ברשימה האדומה יש נוכחות בולטת למינים מאזור הים התיכון, כולל מישראל. בין אלה נמצא דג לבנון הירקון, מין שקיים רק בישראל ועלול להיכחד בגלל זיהום והתייבשות נחלים.
השלכות כלכליות של הכחדת מינים
- ערך מורחב – שירותי המערכת האקולוגית
הכחדת מינים גוררת ירידה במגוון הביולוגי תורמת לערעור של מערכות אקולוגיות ולהקטנת היכולת של מערכות אלה לספק שירותים אקולוגיים חשובים לחקלאות ולכלכלה בכלל. היבטים כמו מניעת סחף קרקע, הסעת גשם, ייצוב האקלים, הספקת חומרי גלם וכו' עלולים לפגע וגורמים לנזק של מיליוני דולרים בשנה.
בנוגע לבעיות סביבה רבות, כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים באופן כללי כי כאשר בעיות הסביבה יהפכו חמורות יותר, מחיר הפגיעה בסביבה יעלה, וכתוצאה מכך יגבר הלחץ להפנים את הנושא לתוך השוק וכך יושם תג מחיר על הפגיעה, מנגנון המחירים של השוק יקטין את הפגיעה בסביבה.
אלא שהכחדת מינים היא דוגמה לכשל שוק בו מנגנון זה לא עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני היתה גידול בכמות הפרטים שניצודו.
הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת מערכות אקולוגיות, וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה, ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו-קלאסית שבה כל דבר הוא הפיך.
ראו גם
- הכחדה המונית בימינו
- הכחדת האנושות
- קריסה אקולוגית
- השערת מדיאה
- התחממות עולמית
- דייג יתר
- קיטוע שטחי מחייה
- כריתת יערות
- מגוון ביולוגי
- שירותי המערכת האקולוגית
קישורים חיצוניים
- אירוע ההכחדה בהולוקן בוויקיפדיה האנגלית
- הדולפינים בסכנה, עתיד הגורילות בערפל צפריר רינת, הארץ, 16.9.2007
- דוב קוטב - בין המצטרפים לרשימת המינים הנכחדים צפריר רינת, הארץ, 5.5.2006
- ממצאי דו"ח ציפורים בסכנת הכחדה 2008 באתר החברה להגנת הטבע
- שעור 5, נדידת האדם ליבשות אוסטרליה ואמריקה והכחדת בעלי חיים, הרצאת וידאו, יובל נח הררי, הקורס 'היסטוריה עולמית', האוניברסיטה העברית, 28.02.2011
- הערכה כלכלית של הנזק הנגרם מאובדן מינים The independent, 30 May 2008
- הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הכחדת האנושות אופיר דור, כלכליסט, 28.02.2013
- צפריר רינת, דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ, הארץ, 06.05.2019
| קיימות | |
|
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
 |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
|
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים | |