עמידות

עמידות (באנגלית: Resilience) או חוסן או גמישות מערכתית או כושר התאוששות הם מונחים באקולוגיה, במערכות מורכבות וכן בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, המתארים את מידת היכולת של מערכת לשוב לשיווי משקל "בריא" בעל תפקוד גבוה.

המונח עמידות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד. המונח מתאים במיוחד למערכת מפזרת שדרושה לה אקסרגיה כדי לשמור על סדר פנימי מסויים, ושיש בה מנגנונים של לולאות משוב מחלישות שנועדו להקטין הפרעות חיצוניות או גידול מעריכי פנימי ולהחזיר מערכות לשיווי משקל.

סוגי חוסן במערכות שונות

חוסן בריאותי

דוגמה נפוצה לנושא של חוסן היא עמידות של הגוף בפני תנאים קשים או טראומה מחסור במזון, תנאי אקלים קשים, מחלה זיהומית ניתוח או פציעה. שני בני אדם יכולים להיקלע לנסיבות שבהן אין להם מזון למשך שבוע. אחד מהם ישרוד והשני ימות. ההבדל הוא בחוסן שלהם - לאחד מהם היו לדוגמה יותר שומנים, שהם "מחסן האנרגיה לשעות חירום" של הגוף. אנשים בחברות חקלאיות חוו מדי פעם תקופות של פגיעה ביבול השנתי עקב תנאי מזג אוויר כמו בצורת או בעקבות פלישות ארבה. כדי להגן על עצמם הומצאו שיטות שונות של יצירת יתרות כמו ממגורה.

חוסן אקולוגי

באקולוגיה, מערכת שיש לה חוסן או כושר התאוששות גבוה, היא כזו היכולה להשתקם במהירות כתוצאה מהפרעה סביבתית כמו שריפה, הצפה, סופה, פיצוץ אוכלוסין של חרקים, ופעולות אנושיות כמו בירוא יערות, החדרת מינים פולשים ועוד.

הפרעה חזקה יותר או הפרעה שמתמשכת על פני זמן רב יותר יכולה לגרום למעבר סף שמעבר לו המערכת תקרוס או תעבור לשיווי משקל שונה (עם הרכב מינים שונה, לרוב בתמיכה במספר קטן יותר של בעלי חיים ופחות מגוון מינים). הפרעה מתמשכת יכולה להקטין את יכולת החוסן של המערכת. כך שבמצבה החדש הפרעה אחרת, קטנה יחסית, שבעבר המערכת הייתה מסוגלת להכיל, גורמת לקריסה מערכתית.

פעולות אנושיות שגורמות להפרעה סביבתית ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות פגיעה במגוון המינים, ניצול יתר של משאבי טבע, זיהום, שימושי קרקע לא מקיימים (כמו חקלאות כרות והבער), ושינויי אקלים מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של מערכות אקולוגיות ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.

דיון אינטרדיסציפלינרי על כושר התאוששות כולל את האינטראקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (Maximum sustainable yield) לניהול סביבתי (Environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.

חוסן ארגוני וחברתי

הכלכלן יוזף שומפטר כתב בשנות ה-30 על מחזור עסקים שהוא חלק מהתהליך שבו המערכת הקפיטליסטית מרפאת את עצמה. היזמים משקיעים בכל מיני יוזמות חדשות, חלקן נכונות וחלקן מוטעות. לפי שומפטר, המשבר בעקבות גאות הוא הדרך של המערכת הכלכלית להתמודד עם הטעויות.

כיום משתמשים במונח חוסן ארגוני בהקשר העסקי, לגבי היכולת של פירמה להתמודד עם משבר - כמו שריפת מפעל, חדירת מתחרה חזק, תביעה משפטית גדולה ועוד.

בהקשר של קיימות, קיימת מגמה הקוראת לזנוח את המטרה החברתית של הגדלת ההצמיחה הכלכלית ולעבור למטרה של הגדלת החוסן האקולוגי והחברתי של החברה כולה או של יחידה חברתית ספציפית. ראו לדוגמה את עבודותיו של קרל פולקה.

במאמר הגישה של כלכלה אקולוגית טוענים המחברים כי הניתוח של מערכות מורכבות אדפטיביות מהווה חלופה לגישה של ניתוח שולי השלטת בכלכלה הנאו-קלאסית. הניתוח השולי מתמקד באירועים בעלי השפעה רציפה וקטנה. לעומתם קיימים אירועים כמו שריפה, מלחמה, התמוטטות כלכלית ועוד שהם חזקים בעוצמתם ופתאומיים. אחת הנחות היסוד של ניתוח של מערכות מורכבות אדפטיביות, היא שיכולת התאוששות ממשברים היא דבר משמעותי.

הפרופ' לכלכלה דן אריאלי התייחס למושג חוסן כך:

	לחוסן יש הרבה רמות - גם לסמוך אחד על השני, גם לייצר חוסן תעסוקתי, חוסן כלכלי וחוסן באספקת מזון. אנחנו כמעט לא מייצרים כלום. הלכנו לכלכלת שוק חופשי, שיש לה יתרונות אבל גם חסרונות, ואחד מהם הוא שהיא לא מקנה חוסן. זה מקום מאוד בעייתי להיות בו. צריך לחשוב פחות בכיוון של יעילות כלכלית, ויותר בכיוון של יצירת חוסן.
-- ראיון בגלובס, 15 במאי 2020 [1]

מתח בין יעילות לבין עמידות

הכלכלן ברנרד לייטר הבחין כי במערכות יש טרייד אוף בין עמידות לבין יעילות. דבר זה הוא מסקנה לא רק של לייטר אלה קיימת בנושאים כמו חקר הצמח (טרייד אוף בין עמידות, צמיחה מהירה ותכונות נוספות). דוגמה כללית לכך היא מכונית מרוץ שנעה מהר מאוד אבל דורשת מסלול חלק מאוד ובטוח מאוד וכל אבן חצץ קטנה יכולה לגרום לה להתרסק. דוגמה אחרת היא יער שיש בו רק מין אחד של עצים שצומחים מהר - לדוגמה יער אורנים. היער צומח מהר אבל די בגפרור אחד כדי לשרוף את כל היער. לייטר לא הציע להחליף את העצים במין אחר של עצים, אלא לגדל במקביל לעצים האלה עוד סוגים אחרים של "עצים" - סוגים אחרים של מערכות מטבע שיהיו מטבעות משלימים - ויתנו למערכת עוד מגוון ועוד קשרים, על חשבון יעילות המערכת.

מערכות צבאיות, ומערכות לשעת חירום נדרשות לעיתים קרובות לייצר יתרות כדי להגדיל את העמידות שלהן. לדוגמה הקמת מטה פיקוד חלופי לצבא, פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים, קניית יותר ציוד ממה שנדרש, שמירה על מערך מילואים ועוד. כל הדברים האלה עומדים בניגוד ליעילות של הצבא וגורמים לו להיות בזבזני יותר. לדוגמה רוב הסיכויים שמטה הפיקוד לא יפגע ולכן מטה הפיקוד החלופי לא יהיה נחוץ כלל והכסף במערכות שיש בו ירד לטמיון. פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים דורש פיזור של יחידות ומערכות תחזוקה ודבר זה מפחית את היעילות של יתרון לגודל - לדוגמה יש צורך להחזיק מומחה לתחזוקת קשר בכל בסיס במקום מומחה אחד.

במערכות כלכליות, יעילות כלכלית גדולה מדי עלולה לגרור פגיעה בעמידות. לדוגמה מפעלים הפועלים בצורה יעילה מייצרים מכשירים בכמות נתונה, עודף מכונות ייצור או עודף עובדים הוא לכאורה בגדר בזבוז - אלה עומדים ללא דורש. מצד שני אם יש משבר שגורם לעליה בדרישה למוצר - נניח דרישה לייצר יותר מסכות בזמן מגיפה או דרישה להגדלת מספר האוניות בגלל חסימה בתעלת לה-מאנש - יש קושי להגדיל את הכמות בזמן קצר. כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים שפירמות מנסות להגיע ליעילות מקסימלית - להגיע לייצור מוצרים בדיוק לפי דרישות השוק, לכן לדוגמה הם ימנעו מהחזקת מכונות שיכולות להגדיל את כושר הייצור ויעמדו ללא מעש. הכלכלן סטיב קין טוען כי טענה זו היא נאיבית. לכאורה מפעלים מגדילים את היעילות שלהם ברגע נתון ומתעלמים מיעילות על פני מימד הזמן. במימד זה עשויים להיות שינויים בדרישות השוק. לפי קין, פירמות רבות מנסות להגדיל את חלקן בנתח השוק, ולכן מנסות למכור יותר, בין היתר כדי להנות מיתרונות לגודל - על ידי הקטנת הוצאות ייצור, הפחתת הוצאות שיווק או צבירת יותר כוח כלכלי-פוליטי. לפי קין ארגונים רבים מחזיקים עודף קטן של מכונות ופועלים כדי לאפשר להן להגדיל בצורה מהירה יחסית את יכולות הייצור שלהן בהינתן הזדמנות שונות כמו משבר בחברה יריבה או עליה בביקוש.

The Resilience Alliance

"ברית כושר התאוששות" The Resilience Alliance היא ארגון מחקרי של חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים שונים שמשתפים פעולה בחקר הדינמיקה של מערכות חברתיות-אקולוגיות. גוף הידע שפותח על ידי הארגון כולל מונחי מפתח של כושר התאוששות, כושר הסתגלות adaptability וכושר שינוי transformability מנסה לתת יסודות למדיניות של פיתוח בר קיימא. הארגון מתמקד בניתוח של מערכות מורכבות אדפטיביות.

כושר התאוששות בהתפתחות הילד

המרכז לחקר כושר התאוששות (The Resilience Research Centre (RRC)) מאגד חוקרי מתחומי מחקר שונים שבאים מתרבויות שונות. המרכז בודק כיצד ילדים נוער ומשפחות מתמודדות עם סוגים שונים של מצוקות, ומהם הגורמים החברתיים והפיזיים-אקולוגיים שסביר שיביאו לשיפור בכושר ההתאוששות.

הבדלים בין עמידות לרובסטיות

ניתן לבצע הבחנה בין עמידות - היכולת לחזור לשיווי משקל בריא לאחר התרחשות של תקלה או משבר, לבין רובסטיות - היכולת לשמור על תפקוד למרות שינויים בנסיבות. [2] [3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

קישורים שונים

התאגדות לעמידות Resilience Alliance
כושר התאוששות (אקולוגיה) בוויקיפדיה האנגלית
חוסן ארגוני בוויקיפדיה האנגלית
חוסן של מערכות מחשוב בוויקיפדיה האנגלית
חוסן, לא צמיחה Charles Marohn, newurbannetwork 21.1.2011

מדריך עמידות

מדריך לעמידות מאת כריס מרטנסון, אשר הכין גם את קורס בהתרסקות

קיימות
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים