ברנארד לייטר
ברנארד לייטר (באנגלית: Bernard A. Lietaer; נולד ב-7 בפברואר 1942, נפטר ב-4 בפברואר 2019) היה כלכלן בלגי, כתב ועסק בנושא כסף מערכות פיננסיות, מטבעות משלימים ומטבעו קהילתיים והקשר בין נושאים אלה לבין נושאים כמו אי שוויון כלכלי, קיימות, אבטלה ועוד.
לייטר עסק בתחום של מערכות כספיות מאז שנותה-70 במגוון רחב של תפקידים. בזמן כהונתו בבנק המרכזי של בלגיה (הבנק הלאומי של בלגיה) הוא יישם את מנגנון ההמרה (ECU) למערכת מטבע אירופאית אחת - האירו. בתקופה זו הוא גם שימש כנשיא מערכת התשלום האלקטרוני של בלגיה. הוא גם ייעץ לתאגידים ולמדינות עניות. ליטר היה המייסד השותף של פירמה גדולה לניהול מטבעות: GaiaCorp והוא גם ניהל בהצלחה קרן גידור למטבעות בשנים 1987-1991. עם השנים ליטר היגע למסקנה כי מערכת המטבע הנוכחית - זו של כסף FIAT מבוסס חוב - היא בלתי יציבה וגורמת לבעיות רבות כמו אי יציבות, עוני ועוד.
בשנת 2001 הוציא לייטר לאור את הספר The Future of Money "עתיד הכסף: מעבר לתאוות בצע ולמחסור". בשנת 2011 הוא הוציא לאור ספר חדש בשם "Of Human Wealth". הוא החל לדבר על היתרונות של מטבע קהילתי ועל התכונות השונות של מערכות מטבע שונות. הוא שם דגש על היתרונות של מטבעות משלמים למערכת המטבע הקיימת, על ידי הספקת מגוון וקישוריות רבה יותר, שאמורים לספק יותר עמידות למערכות הפיננסיות. לייטר לא טוען שצריך להחליף את המערכת הפיננסית למטבע אחר כלשהו, אלא לבנות מערכת פיננסית עם מספר סוגי מטבעות שהתפקודים שלהם משלימים זה את זה.
| מערכות מטבע שונות מייצרות סוגים שונים של יחסים | ||
| -- ראיון עם ליטר ביוטיוב, ספטמבר 2007 | ||
לייטר היה היוזם של מערכת מטבעות משלימה בשם Terra שאמורה להיות מטבע עולמי עמיד לאינפלציה, על ידי הצמדת המטבע לסל סחורות. בשנת 2012, התארח לייטר בישראל בכנסים על קיימות וכלכלה בת קיימא שאורגנו על ידי מרכז השל וגופים נוספים.
בשנת 2008 הוא עבר בבולדר, קולורדו, ולימד ב-Marpa Center לעסקים ולכלכלה באוניברסיטת נארופה Naropa ולימד הנדסה באוניברסיטת הקתולית של Leuven בבלגיה, והוא פרופסור מסייע במחלקה למימון בינלאומי באוניברסיטה זו. כיום (2012) הוא עמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, במרכז למשאבים מקיימים (Center for Sustainable Resources) [1]
ביוגרפיה
לייטר החל את דרכו כמהנדס אזרחי.
תזה על שער חליפין נייד
בשנת 1970 כתב לייטר תזה ב-MIT שעסקה בין היתר ב"שער חליפין צף". באותה תקופה רוב הכסף בעולם היה צמוד לדולר, ואילו הדולר עצמו היה בעקרון כסף מגובה סחורות - הדולר היה צמוד כביכול לערך הזהב, כל זאת בעקבות הסכמי ברטון וודס. שערי החליפין בין מטבעות היו דבר קבוע שמשתנה לעיתים רחוקות. בעקבות הדפסת הכסף של ארצות הברית למימון מלחמת ויאטנם, רצו הצרפתים לממש את ההבטחה להמיר דולרים לזהב. נשיא ארה"ב באותה תקופה, ריצ'רד ניקסון רצה למנוע את הוצאת הזהב ולכן ב–1971 החליט ניקסון באופן חד־צדדי לנתק את הקשר בין ערך הדולר למלאי הזהב של ארה"ב. האירוע הזה, שזכה לכינוי The Nixon Shock, שינה את המערכת המוניטרית העולמית, והפך את המטבעות לצפים. המחקר התאורטי היחיד בנושא היה של לייטר, שהתחיל לעבוד ביישום התיאוריה שלו באחד הבנקים הגדולים. [2]
באמצע שנות ה–70 כתב לייטר ספר על אמריקה הלטינית, שחזה את משבר החובות שאכן פרץ כמה שנים לאחר מכן. בשנת 1977 הוא העביר קורס באוניברסיטה על מערכות פיננסיות.
הבנק המרכזי של בלגיה וסיוע בעיצוב האירו
ב–1978 הצטרף לייטר לבנק המרכזי של בלגיה. לטענתו "כבלגי, הבנק המרכזי היחיד שאני יכול לעבוד בו הוא הבלגי", "הבנקים המרכזיים קתוליים יותר מהאפיפיור: הם שוכרים רק אנשים מהלאום המקומי."
שבועיים לאחר שהחל לייטר את עבודתו בבנק, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, שהיה נשיא צרפת, והלמוט שמידט, קנצלר גרמניה דאז, הכריזו שאירופה צריכה 'אזור של יציבות מוניטרית'. בעקבות הפגישה שלהם הוחלט שהבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements), שהוא ארגון בינלאומי של בנקים מרכזיים, יקים ועדה — ועדת האקו. בגלל שבלגיה היא מדינה קטנה שאין לה השפעה פוליטית גבוהה סמכו עליה שתוכל לרכז את הנושא. כך בלגיה מצאה עצמה עומדת בראש ועדת האקו בבאזל. (האקו יהפוך ברבות הימים למטבע היורו).
יו"ר הוועדה היה קולגה של לייטר בבנק, ממחלקת החוץ. לטענת לייטר הוא החל להתייעץ איתו בעקבות הידע שלו על מערכות פיננסיות. לייטר היה האיש הטכני של הוועדה הוא הציע כמה הצעות לשם מערכת פיננסית יציבה. הוא הציעה שבמקום מטבע אחיד לאירופה יהיה לה מטבע חליפי - כך שבכל מדינה יהיה נהוג גם המטבע הלאומי וגם המטבע המשותף ודבר זה ימנע בעיות של הבדלים בתרבויות. הצעתו לא התקבלה. [3]
התפטרות מהבנק הלאומי של בלגיה
באחד הביקורים של לייטר בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בבאזל הגיע נשיא הבנק והציג את עצמו. הוא אמר שקרא את הספר של לייטר על אמריקה הלטינית, ושאל מה הוא עושה בבנק המרכזי. לייטר השיב שהוא מאמין שיש כשל מערכתי, ושאנחנו הולכים לסבול מכמה וכמה משברים. באותה תקופה, המשבר הראשון שחזה לייטר באמריקה הלטינית כבר קרה. הוא טען כיה הוא בבנק המרכזי כדי לפתור את הבעיה. לטענת לייטר תשובת מנהל הבנק היתה: 'ברנרד, אתה לא מבין. כל הבנקים המרכזיים בעולם, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, קיימים רק למטרה אחת: להמשיך להניע את המערכת בדיוק כמו שהיא — לא כדי לשפר אותה. אז אתה מבזבז את זמנך. ואתה צודק, המערכת אכן לא יציבה באופן שיטתי, אבל הפתרונות יגיעו מהמגזר הפרטי'. כתוצאה מהשיחה טען לייטר שהוא חזר לבלגיה והגיש את התפטרותו מהבנק. [4]
עבודתו
ביקורת על מערכת הכסף הקיימת
לייטר טען שמערכת המטבע הקיימת פגומה. מערכת זו של כסף פיאט שהוא גם כסף מבוסס חוב שמונפק בעיקר על ידי הבנקים, בעל מבנה מונופוליסטי של הנפקה והוא בעל ריבית חיובית, היא המערכת שקיימת כיום בכל מדינות העולם, אבל זה לא היה המצב בכל ההיסטוריה.
מערכת זו לפי ליטר סובלת מפגמים מבניים, וכי לא ניתן לפתור פגמים אלה על ידי תיקונים שונים המתייחסים רק לתסמינים של המערכת. לדוגמה הוא מתייחס למס טובין וטוען שלמרות שהוא בעד הרעיון, מס טובין לא יפתור את הבעיות המבניות הקיימות בשוק הכספים העולמי, היות והוא לא מטפל בבעיה מבנית אלא מספק פתרון לתסמין. לייטר טוען כי דמוקרטיה פוליטית ללא דמוקרטיה פיננסית היא דבר לקוי. כמו כן הוא טוען שניתן לפתור את הבעיות המבניות הקיימות במערכת הכסף שיש היום.
פגמים של מערכת הכספים הקיימת לפי לייטר כוללים:
- המערכת הכספית אינה יציבה - כל הזמן יש בה משברים כמו המשבר של שנת 1929 או המשבר של 2008, ומשברים רבים קטנים יותר בכל שנה. עיקר הסיבה למשברים היא המערכת הכספית. לטענתו "כולם סימפטומים של אותה מחלה — המערכת המוניטרית. זה כמו לחטוף שפעת ולהחליט שחום, כאבי פרקים ונזלת הם שלוש מחלות שונות". [5]
- המערכת המוניטרית מגדילה את העוצמה של מחזורים כלכליים- "יש גאות ושפל במחזור הכלכלי, אבל הכסף שמיוצר על ידי הבנקים מגדיל מאוד את התנודתיות של המחזור הזה. בתקופת שגשוג, הבנקים זורקים כסף על כל דבר שזז וזה מגביר את האינפלציה; אם יש מיתון, כפי שהיה מאז המשבר האחרון ב–2008, הם לא רוצים להפסיד כסף, והמשבר מעמיק". [6]
- המערכת המוניטרית מעודדת חשיבה לטווח קצר - מנכ"לים של חברות חייבים לחשוב לתקופה של רבעון אחד או שניים קדימה ולא להסתכל קדימה ל-2–3 דורות. הסיבה העיקרית לכך היא המערכת המוניטרית והייצור של כסף על ידי מנגנון של הלוואות עם ריבית. משום כך חברות מבצעות תזרים מזומנים מהוון (Discounted Cash Flow). שמעודד אותם לחשוב לטווח קצר. [7]
- המערכת המוניטרית גורמת לריכוז העושר בידי מעטים. שיעורי הריבית שלייטר מדבר עליהם הם שיעורי ריבית של עשרות אחוזים שמגולמים בתוך המערכת העסקית, בצורה של שרשור ריביות. לייטר מסתמך בין היתר על הספר The Money Syndrome של החוקר הגרמני הלמוט קרויץ שמראה כיצד הריבית הגבוהה מעבירה את הכסף בצורה מערכתית מהעניים לעשירים. [8]
ביקורת מרכזית של לייטר על מערכת הכסף הקיימת היא שמדובר ב"מונוקלצ'ר" - מערכת מסוג אחד שקיימת בכל המדינות בצורה אחת ויש לה אותם מאפיינים. מערכת זו שמה דגש רב על יעילות אבל בכך היא סובלת מיכולת עמידות נמוכה - יכולת נמוכה להתמודד עם משברים. למעשה ליטר ואחרים מראים כיצד המערכת הכספית מעצימה היבטים של מחזור עסקים - גורמת למיתון עמוק יותר במצב של שפל ולהאצת הכלכלה במצב של צמיחה, ולכן זו מערכת שמספקת משוב מחזק שמערערת את יציבות הכלכלה.
בנוסף ביקר ליטר את המערכת הקיימת בכך שהיא גורם להפחתת חשיבות העתיד (על ידי מנגנון ההיוון שמוטבע במערכת על ידי ריבית חיובית על כסף), ובכך שהיא בנויה כדי להעביר את הכוח הכלכלי מידי הציבור לידי קבוצה מצומצמת של אנשים. ליטר טוען שזה דבר שמאפיין חברות עם מבנה פטריאכלי שבהן דמות "הקדוש" הוא אדם עם זקן וללא בת זוג ליידו, לעומת זאת לטענתו בחברות אחרות כמו שומר העתיקה, מצרים והחברה בימי הביניים, שבהם דמות הקדוש הייתה אישה או בני איש ואישה (האלה השומרית, איזיס והבתולה מריה בהתאמה) היו לצד המערכת הכספית הזו מערכות מטבע אחרות שהיו בעלות היבטים אחרים - כמו היוון שלילי (במערכת המטבע של המצרים ובימי הביניים).
מערכות זורמות מורכבות
לייטר פיתח יחד עם אחרים הקבלה בין מערכות זורמות מורכבות שקיימות בטבע לבין מערכת הכספים. בשני המקרים מדובר במערכת מורכבת שבה יש זרימה של נוזלים. במערכת אקולוגית כמו ביצה, שלולית או יער מדובר בזרימה של חומר ואנרגיה, ובמערכת הכספים מדובר בזרימה של כסף דרך המערכת. היתרון של מערכות אקולוגיות הוא שהן בנות קיימא באופן מובנה וכן יש להם מנגנוני משוב לייצוב - זאת בניגוד למערכת הכספים שסובלת מאי-יציבות כרוני. לטענת ליטר, על פי מחקר של קרן המטבע יש כ-10 משברי מטבע לאומיים, ריצות על הבנק ומשברי מטבע דומים בכל שנה. כאמור לטענת ליטר וכלכלנים אחרים מערכת הכסף מחריפה את הבעיות שלנו בגלל הנטייה שלה להעלים ערך במצבי מיתון, וליצור ערך במצבי האצה כלכלית.
לטענת לייטר, כאשר בחנו את המערכות האקולוגיות הם מצאו כי יש טווח פרמטרים שבה המערכת מתפקדת טוב (נישה). הקבוצה התמקדה בשני פרמטרים של המערכת - מגוון מינים ומספר הקשרים במערכת. כאשר מגוון המינים במערכת היה גבוה מידי היא הגיע לסטגנציה - לא היו בה שינויים. כאשר מגוון המינים היה נמוך מידי המערכת הגיע לקריסה. באופן דומה מספר קשרים נמוך מידי בתוך המערכת גורם לה לקרוס.
לטענת לייטר המערכת הכספית עובדת לפי אותם חוקים בסיסיים של מערכות זורמות. המערכת הכספית הנוכחית שמה דגש רב מידי על יעילות - כך שיש זרימה מהירה מידי של כסף. כך שמתוך סך זרימת הכסף היומית, רק 2% מייצגים זרימה של כסף המשולם עבור מוצרים ושירותים וכל שאר הכסף הוא עסקאות ספקולנטיות של מניות, ספקולציה על שערי מטבע וכו'. לייטר לא טוען שיש להחליף מערכת זו לגמרי במערכת אחרת.
לפי לייטר במערכות יש טרייד אוף בין יעילות לבין עמידות. דבר זה הוא מסקנה לא רק של לייטר אלה קיימת בנושאים כמו חקר הצמח (טרייד אוף בין עמידות, צמיחה מהירה ותכונות נוספות). דוגמה כללית לכך היא מכונית מרוץ שנעה מהר מאוד אבל דורשת מסלול חלק מאוד ובטוח מאוד וכל אבן חצץ קטנה יכולה לגרום לה להתרסק. דוגמה אחרת היא יער שיש בו רק מין אחד של עצים שצומחים מהר - לדוגמה יער אורנים. היער צומח מהר אבל די בגפרור אחד כדי לשרוף את כל היער. לייטר לא הציע להחליף את העצים במין אחר של עצים, אלא לגדל במקביל לעצים האלה עוד סוגים אחרים של "עצים" - סוגים אחרים של מערכות מטבע שיהיו מטבעות משלימים - ויתנו למערכת עוד מגוון ועוד קשרים, על חשבון יעילות המערכת.
מערכות מטבע משלימות
לייטר סיפק מספר דוגמאות למערכות מטבע משלימות למערכת המטבע הקיימת, המערכות שונות ביניהן בהיקף תפוקת המטבע, בגורם המנפיק, בשאלה של הספקת ריבית שלילית או אפסית ועוד. מערכות לדוגמה
- מערכת הוויר - מערכת אשראי פנים עסקי שמאפשרת אשראי ללא ריבית שמלווים עסקים זה לזה ושקיימת מאז שנות ה-30 בשווייץ. זו מערכת לאומית שמוגבלת לסוג הלקוחות שלה.
- מערכת לאומית לעידוד לימוד - "דורה" - מערכת שאפשר לקבל אותה אם מספקים שירות של לימוד. מערכת שהממשלה מנפיקה בלטביה לעידוד פעילות לימוד.
- מערכת שכונתית לעידוד פעילות בשכונה.
- מערכת טרה עולמית.
ספרים
- The Future of Money 2001
- 2011 , Creating Wealth: Growing Local Economies with Local Currencies
מאמרים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של לייטר
- ברנדר לייטר בוויקיפדיה האנגלית
- ראיון וידאו עם לייטר על מטבע מקומי יוטיוב
- מה הבעיה עם מערכת הכסף הנוכחית שלנו? מאמר קצר מאת לייטר
- מעבר לחמדנות ולמחסור ראיון עם ברנרד לייטר, מתוך מגזין Yes! מס. 2 אביב 1997, תרגם, ישי אברמס
- "משמרים את המונופול הבנקאי - במקום לדאוג לעתיד האנושות" ראיון עם לייטר לרגל ביקורו בישראל, אשר שכטר, דה מארקר, 26.3.2012
- קורין דגני, "יש מעבר שיטתי של כסף מהאנשים שאין להם מספיק לאלו שיש להם יותר מדי", 07.07.2017 דה מארקר
הערות שוליים
| כסף | |
|
רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי |
 |
|
כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין | |
|
אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי | |
|
ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית | |