ריבית
ריבית (באנגלית: Interest) הוא תשלום כסף בתמורה לקבלת הלוואה על ממון (נכס או כסף). הנכסים אותם לווים בריבית יכולים להיות כסף, מניות, מוצרים להשכרה או להשאלה, נכסים גדולים כמו מטוסים, ואפילו מפעלים שלמים שהוחכרו. הריבית מחושבת כאחוז מתוך הסכום או הערכת השווי הכספי של הנכס שניתן. ניתן לחשוב על ריבית כעל "רנטה על כסף" (רנטה - שכר דירה).
עבור המלווה של הכסף, הכסף שניתן כהלוואה יכול היה לשמש לשם מימון הלוואות או השקעות אחרות. "עלות חלופית" זו גורמת לרצון לקבל החזר על ההלוואה. הלווה נהנה מהיכולת להשתמש בכספים לפני שהוא השיג דרך שוק הסחורות או העבודה את הסכום הדרוש לו. הסכום שנלקח כהלוואה נקרא קרן. שיעור הריבית שמשולם על פני זמן נקרא "שיעור הריבית".
במאה ה-20 קיים שער ריבית מרכזי, זהו שער הריבית של מטבעות לאומיים שנקבע על ידי הבנק המרכזי (בנק ישראל), תוך שיקולים לגבי ההשלכות הצפויות של שינוי כזה - תחרות עם שערי ריבית של מדינות אחרות, שיקולי אינפלציה, ייצוא וכו'. שינויי שער הריבית משנים פרמטרים כלכליים רבים, ונחשבים כמדיניות מוניטרית מרכזית. שער הריבית הזה מגדיר ריבית עבור הבנקים המסחריים שבתורם קובעים שערי ריבית (עם שולי רווח) עבור הלוואות שהם מעניקים.
השימוש העיקרי בריבית הוא להגדלת חוב (בניסיון לחייב אדם ביותר ממה שהוא באמת חייב); דוגמה עיקרית לכך היא במקרי חוב של הלוואה בריבית ← הסכום המקורי המוכפל בשיעור ריבית במסגרת הלוואה כזו נקרא "קרן הלוואה" (Loan Fund).
השפעות הריבית
גובה שער הריבית בכל מדינה מושפע מהמדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי (בישראל, בנק ישראל, בארצות הברית - הפדרל ריזרב). הבנק המרכזי קובע את שער הרבית בו הוא מלווה כסף לבנקים או לווה מהם (הריבית המוניטרית), וכך משפיע על היצע הכסף במשק.
ריבית מוניטרית גבוהה פירושה "מחיר כסף גבוה" ולכן הבנקים יקחו פחות הלוואות מהבנק המרכזי, בתורם הם ידרשו ריבית גבוהה יותר על הלוואות מלקוחות כמו עסקים, לווי משכנתא ולווים פרטיים, וכן גדל התמריץ של חוסכים פרטיים להחזיק את הכסף שלהם בבנק ולא באפיקים אחרים (כמו קניית דירות, מניות, אג"ח, מטבעות חוץ וכו').
במשק בעל מטבע שנסחר בעולם, עליה בריבית (השקלית) פירושה גם שמשתלם יותר להחזיק את המטבע המקומי, לעומת מטבעות אחרים בעלי ריבית נמוכה יותר, היות ומי שקונה שקלים תמורת דולרים לדוגמה, מקבל אז ריבית גבוהה יותר על הכסף שלו. לכן עליה בריבית מזרימה מטבע זר (דולרים) למשק. פירוש הדבר הוא חיזוקו של השקל מול הדולר - ודבר זה מקשה על הייצוא ומקל על הייבוא. שכן יצואנים משלמים שכר בשקלים, אבל מקבלים תמורה במטבע זר.
מסיבות אלה, קביעת ריבית ברמה גבוהה מדי מקטינה את הפעילות הכלכלית במשק, ועלולה להוביל בנסיבות מסוימות להאטה או אף למיתון. קביעת ריבית ברמה נמוכה מעודדת את הפעילות הכלכלית במשק, אך עלולה להוביל ללחצים אינפלציוניים ולעליית מחירים. הסיבה היא שהיות וריבית היא "מחיר הכסף" הורדתה פירושה הוזלת הכסף - אם כמות המוצרים (בטווח הקצר) לא עולה בהתאם, הדבר עלול לגרום לכך שהכסף עבר פיחות.
השפעה על אי שוויון
ככל שהריבית גבוהה יותר כך היא גורמת להזרמה של כסף מהעניים אל העשירים. הסיבה היא שעניים נמצאים לעיתים קרובות בצד שצריך לקחת הלוואות, בתנאים לא נוחים. לעומת זאת בצד שמעניק הלוואות העשירים נמצאים בדרך כלל. מסיבה זו המעמדות העליונים מקבלים בכל שנה כסף משאר החברה על הענקת ריבית.
מנגנון נוסף הוא הבנקים המסחריים הפועלים לשם רווח. הבנקים הם לכאורה רק מתווך בין לווים לבין מלווים. היות והם שולטים בכמויות גדולות של כסף, והיות ורוב הכסף נוצר על ידי בנקאות ברזרבה חלקית הבנקים מייצרים מרווח על הריבית, ומרווחים מהגדלת כמות ההלוואות. גם מנגנון זה מעביר כסף מכלל החברה, בכללה עניים הלוקחים משכנתא, ועסקים קטנים הזקוקים לאשראי אל הבנקים ובעלי הון הקשורים עליהם.
השפעה על הסביבה ועל קיימות
כאשר הריבית גבוה, הדבר גורם להיוון חזק יותר של העתיד. כלומר לכך שהעתיד חשוב פחות ביחס להווה. הדבר גורם לכך שקל יותר לקבל מימון לפרוייקטים הרסניים שיגרמו לנזק סביבתי עתידי.
לשם דוגמה נניח שנזק סביבתי שנעשה היום (לדוגמה זיהום מים יגרום לנזק סביבתי שיגרום בין היתר לנזק כלכלי בעוד 10 שנים. ככל ששער הריבית גבוה יותר, כך משתלם יותר לייצר את הזיהום, שכן כסף בהווה הוא בעל משקל גבוה יותר יחסית לכסף בעתיד.
דבר זה בא לידי ביטוי בחישובים של נזק כלכלי הצפוי מהתחממות עולמית גם אם נניח ששינוי אקלים יגרמו לנזק כלכלי גבוה, דחייה של הנזק למספיק שנים קדימה, ושער ריבית גבוה יגרמו לכך שהתחשיב הכלכלי יראה כאילו הזיהום שגורם להתחממות הוא משלם כלכלית.
ביקורת על שימוש בריבית
לאורך ההיסטוריה התקיימו וגם כיום מתקיימים זרמים פילוסופיים המתנגדים לשימוש בריבית באופן גורף (מידע נוסף בערך אנטי ריבית).
בהרצאה זו סוקר הפעיל החברתי האמריקני לואיס פרחאן (Louis Farrakhan) איך בעקבות כיול ריבית על ידי בעלי ההון בארצות הברית (מהם לוותה ממשלת ארצות הברית כסף), תפח החוב של ארצות הברית פי 800 ללמעלה מ-800 מיליארד דולר, רק בשל לוויית כספים למלחמות מיותרות במהותן שלדעתו של פרחאן מי שהתסיסו את תחילתן היו בעלי ההון בעצמם ← רק בכדי שילוו מהם עוד כסף בריבית ותוך טובות הנאה גלויות או סמויות לאנשי ביטחון שדחפו להתחיל אותן; כל זאת כאשר בעלי ההון מימנו בדרך כלל את שני הצדדים במלחמה במישרין או בעקיפין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גד ליאור, כשמאה שקל עלו 871 והעקיצה של שר האוצר: סיפורי הריבית ההיסטוריים, וואינט, 11 בדצמבר 2020