אבטלה

אבטלה (באנגלית: Unemployment) היא מצב בו אדם פנוי לבצע עבודה בשכר ורוצה לעבוד, אבל הוא מחוסר עבודה. השכיחות של אבטלה באוכלוסייה נמדדת בדרך כלל באמצעות שיעור האבטלה, שמוגדר כאחוז האנשים בכוח העבודה שאין להם עבודה. באופן מסורתי עליה באבטלה מקושרת למיתון או להאטה בצמיחה הכלכלית במסגרת מחזור עסקים.

מדידת שיעור האבטלה

יש דרכים שונות למדידת שיעור האבטלה. ויש הבדל בין מי שאינם מובטלים לבין שיעור ההשתתפות בשוק העבודה.

• הנתון הצר ביותר והמקובל ביותר הוא אנשים בגיל העבודה (מעל גיל 16 או 18 - תלוי במחקר) שמחפשים עבודה אבל לא מוצאים.
• ציבור אחר הוא אנשים בגיל העבודה שכבר התייאשו מלחפש עבודה. דוגמה נפוצה לאנשים אלה הם אנשים משכילים שלא מוצאים עבודה בתחום השכלתם - דבר זה נפוץ יותר בקרב מהגרים. אנשים מבוגרים, מהגרים, ערבים, נשים, חרדיות ועוד אוכלוסיות הסובלים מאפליה בשוק העבודה ומתקשים יותר למצוא פרנסה.
• ציבור נוסף הסובל מאבטלה הוא אנשים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו רוצים לעבוד במשרה גדולה יותר מבחינת שעות. דוגמה לכך הן נשים חרדיות שעובדות בהוראה במשרה חלקית, למרות שהיו רוצות לעבוד באחוז משרה גבוה יותר. דוגמה אחרת היא נשים ערביות שעובדות במקומות מרוחקים מביתן ונאלצות לקצר את זמן העבודה בגלל זמני נסיעה ארוכים לעבודה.

יש אנשים נוספים שאינם נחשבים מובטלים, אבל אינם משתתפים בשוק העבודה בכמות השעות או הימים שבה היו בוחרים בגלל אילוצים שונים:

• חיילים בשירות חובה ואנשים במילואים.
• נשים יולדות בחופשת לידה.
• הורים המטפלים בילד חולה, אנשים המטפלים בקרוב משפחה חולה או נכה.
• נכים, מוגבלים וחולים במחלה כרונית, עובדים שנפצעו בתאונות או מפסידים עבודה בגלל מחלה.
• נערים שרוצים לעבוד אבל מוגבלים בשל חוקי העסקת ילדים.

השפעות על האבטלה

• האטה בצמיחה הכלכלית גורמת לעליה באבטלה לפחות בטווח הקצר שכן יש פחות ביקוש לעובדים.
• מדיניות לשימור הסביבה נחשבת לרוב כדבר שמאט את הצמיחה הכלכלית ובעקבות כך לדבר שעלול לגרום לעליה באבטלה.
• גידול מהיר של האוכלוסייה אל מקום מסויים יכולים להוביל לאבטלה מורחבת. הדבר תלוי ביחס בין מהירות גידול האוכלוסייה לבין משתנים רבים אחרים, שקובעים את המהירות שבה ניתן להוסיף משרות חדשות. כמו המהירות שבה ניתן לייצר השקעות הון ולהגדיל את יכולת הייצור, השאלה בכמה גדלה הביקוש למוצרים וכו'.
• הגירה - בדומה לגידול אוכלוסין, מהגרים מגדילים את הביקוש לעבודה במהירות, אך בדרך כלל אין גידול דומה בביקוש למוצרים ושירותים משום שבדרך כלל מהגרים הם עניים יותר ביחס למדינת ההגירה. המצב הזה קשה יותר ביחס להגירה של פליטים מסוגים שונים שמוכנים לעבוד בכל עבודה משום שאין להם כסף והם בדרך כלל גם לא נהנים מזכויות סוציאליות שונות שמגינות על התושבים המקומיים. מהגרים כאלה גורמים בדרך כלל לאבטלה בקרב עובדי צווארון כחול ודבר זה יכול להוביל למרמור חברתי, שנאת זרים, גזענות ועוד.
• ירידה של גודל האוכלוסייה, לדוגמה עקב מלחמה או מגיפה עשויה להוריד את האבטלה, ואף להכניס לשוק העבודה אוכלוסיות שלא השתתפו בו קודם. לדוגמה מלחמת העולם הראשונה והשנייה יצרו "מחסור בידיים עובדות" והובילה לכניסת נשים לשוק העבודה. עם זאת בסופה של מלחמה בדרך כלל נוצרת אבטלה בקרב גברים שחזרו מהמלחמה וגילו שהמשרות שלהם תפוסות בידי נשים וגברים שלא לחמו.
• קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר הון חברתי ו/או הון טבעי.
• אינפלציה - כאשר כמות הכסף גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים ביניהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקיינסיאני נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת.
• אבטלה טכנולוגית - נוצרת כאשר בפלח תעשייתי מסויים עובדים רבים הופכים להיות מיותרים עקב שינוי טכנולוגי של תיעוש שמייצר אוטומטציה של תחום שבעבר דרש הון אנושי - דוגמאות כוללות דחיקתם של האורגים על ידי מכונות אריגה במאה ה-18, החלפת איכרים ופועלים חקלאיים על ידי מיכון חקלאי, החלפת מרכזיות טלפוניה במרכזיות אוטומטיות, החלפת עובדים בפסי ייצור במכונות וברובוטים, החלפת כורים במכונות כרייה, החלפת עובדי מטבח ומלצריות בעובדים לא מיומנים ובמכונות במסעדות מזון מהיר, סגירת חנויות קמעוניות לטובת קניות באינטרנט, כיום מדובר על אפשרות של גל נוסף של אבטלה טכנולוגית כאשר רובוטים משוכללים יותר וזולים יותר וכן ומחשבים לומדים יחליפו אנשים במקצועות רבים שקיימים כיום לדוגמה החלפת נהגים מקצועיים של מוניות ואוטובוסים על ידי מכונית ללא נהג, החלפת טייסים ברובוטים. כלכלנים חלוקים בדעתם ביחס לאבטלה טכנולוגית, יש הטוענים כי אין בעיה אמיתית שכן כל מקצוע שנעלם עקב תיעוש מוזיל את המוצרים והשירותים דבר שמעודד עוד קניות בענפים אחרים ופיתוח של משרות חדשות בענפים אלה או בענפים אחרים. אחרים מצביעים על כך שיכולים לעבור לפעמים מספר עשורים בין העלמות משרות להופעתן, שהמשרות החדשות פתוחות בעיקר כלפי הצעירים וכן שככל שיש יותר תיעוש כך חשוב יותר חלקו של ההון בייצור ולכן סביר שהוא יקח נתח גדול יותר מההכנסות - כך שלא בטוח שתמיד הביקושים למשרות יגדלו בקצב מספק.
• אבטלת משאבים - כלכלה המבוססת בעיקר על כריית משאבים מתכלים כמו נפט כרוכה לעיתים קרובות בקללת המשאבים ו/או המחלה ההולנדית אשר יכולים להקשות על פיתוח ענפים אחרים במשק, עקב שילוב של שחיתות, ייסוף המטבע המקומי, ממשל לא יעיל ששומר על כוחו תודות ל"כסף קל" וחוסר עניין של השלטון והאליטות בפיתוח הון אנושי עקב הסתמכות על כריית המשאבים. תכופות במדינות אלה יש מנגנון ממשלתי מנופח המייצר משרות מלאכותיות או סבסוד של האוכלוסייה בצורות שונות על ידי השלטון (לדוגמה סבסוד הדלק והמזון) כאשר יש ירידה במחיר המשאב בעולם או עקב דלדול המשאב המקומי, היכולת של השלטון להמשיך את הסבסוד ולקלוט עוד עובדים יורדת ונוצרת בעיית אבטלה ומרמור חברתי. תהליכים כאלה התרחשו לדוגמה בסוריה ערב מלחמת האזרחים בסוריה ובמצרים. ראו פרטים נוספים גם בהשפעות כלכליות וחברתיות של נפט.
• כלכלנים אקולוגיים חוששים כי תהליכים ארוכי טווח כמו דילדול משאבים מתכלים ובמיוחד שיא תפוקת הנפט ושיאי אנרגיה נוספים (שיא תפוקת הפחם) או לחלופין הרס של שירותי המערכת האקולוגית יגרמו לייקור סחורות ושירותים שונים דבר שיפגע בצמיחה הכלכלית ויגרום למיתון ובעקבותיו אבטלה. הכלכלן הרמן דיילי מציין בספר לטובת הכלל כי למרות המאבקים ביניהם, הן לעובדים והן לתעשיינים יש אינטרס משותף במזון זול, באנרגיה זולה ובמשאבים טבע אחרים זולים שמאפשרים תשומות זולות לתעשיינים מחד ומורידים את יוקר המחייה לעובדים מאידך. עם זאת שפע של מזון זול ושל משאבים אחרים תלוי בתהליכים טבעיים ולא רק בכמות הון תעשייתי או טכנולוגיה - דבר זה הוביל לפיתוח של מושג כמו הון טבעי - כלכלנים אקולוגיים וכלכלנים ביופיזיים חלוקים עם רוב הכלכלנים האחרים לגבי החשיבות של משאבי טבע ושל שירותי המערכת האקולוגית למערכת הכלכלית ובאשר ליכולת של המערכת הזאת להחליף את המשאבים והשירותים והמחיר שדבר זה יגבה ממנה. בין היתר כלכלנים אקולוגיים טוענים כי משבר משאבים או משבר אקולוגי ידרוש זמן כדי להתמודד איתו וכן מצביעים על כך שמשברים בעבר לא תמיד מוליכים למציאת פתרונות אלא עלולים להוביל למשבר חברתי וכלכלי הולך ומעמיק שבו יש קשיים לא רק בגלל מחסור במשאבי טבע אלא גם בגלל פגיעה בהון אנושי ובהון חברתי (ראו לדוגמה התמוטטות).

יש תנאים חברתיים שונים היכולים להשפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אם כי דבר זה לא חייב לבוא לידי ביטוי בשיעור האבטלה, לדוגמה רפואה מונעת (לדוגמה הקטנת תאונות הדרכים) יכולה להקטין את שיעור הנכות ואת שיעור התחלואה במחלות כרוניות ובאובדן ימי עבודה עקב מחלות לא-כרוניות. דבר זה לא ישפיע על שיעור האבטלה אבל כן ישפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. תחבורה ציבורית יכולה לשפר את ניידות העובדים ובכך להגדיל את היכולת שלהם להגיע למקומות עבודה מתאימים וכן למוסדות הכשרה שונים. הסרת פערים בחינוך, בתחבורה, או בבבריאות וכן הסרת פערים בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה (עקב הפליה) יכולה לשפר את המריטוקרטיה - תגמול בשוק העבודה לכשרון - ובכך לשפר את ההיעילות הכלכלית ואף אולי לשפר את שיעור התעסוקה (שכן פריון עבודה גבוה יותר יכול לשפר את רווחיות הפירמות ולעודד שכירת עובדים נוספים). כלכלנים מתייחסים להיבט של ניידות חברתית כמדד למריטוקרטיה - כאשר הניידות החברתית נמוכה ילדים ממשפחות עשירות זוכים ליתרון בקבלה לעבודה, בקידום ובשכר ויש תחלופה נמוכה בין עשירונים שונים - הדבר מצביע על קושי של אנשים מוכשרים אך עניים להתקדם מבחינה כלכלית ולכן מצביע על מריטוקרטיה נמוכה יותר.

השפעות של אבטלה

• מבחינה נפשית וגופנית אבטלה כרונית עלולה לגרום למתח, לדכאון, לתדמית עצמית נמוכה, לפגיעה במערכת החיסונית ולגרור תחלואה ותמותה מוגברת.
• אבטלה עלולה להגביר מצב של מיתון כלכלי - שכן הפיטורים של אנשים גורמים לירידה בנכונות שלהם לקנות וכתוצאה מכך נפגעים היקפי הקניות והרווחים של פירמות נוספות. דבר זה הוא דוגמה ללולאות משוב מחזקת. ראו הרחבה במחזור עסקים.
• אבטלה גורמת לכך שעובדים שעדיין עובדים מוותרים על תנאים, מורידים את דרישות השכר שלהם ומוכנים להשקיע מאמץ רב יותר בעבודה. כתוצאה מכך הרווחיות של עסק מסויים יכולה לעלות, ובאופן כללי עסקים יכולים להנות משפע של עובדים במחיר מוזל. דבר זה עשוי להיות מנוע של צמיחה כלכלית ולכן לתפקד כלולאת משוב מחלישה.
• אבטלה מגבירה את המוטיבציה לעבודה וכן לרכישת השכלה או כישורים שיש להם דרישה בשוק העבודה, ולכן היא יכולה להגביר ביקוש והשקעה בהון אנושי.
• אבטלה גבוהה ומתמשכת יכולה לגרום למרמור חזק וחוסר אמון של התושבים כלפי השיטה הכלכלית הקיימת או כלפי השלטון הקיים באותה תקופה. הדבר יכול לגרור הקמה של ארגוני עובדים חזקים שידרשו סיוע מהממשלה, החלפת שלטון בבחירות דמוקרטיות או הפגנות מהומות והפיכה. במדינות רבות יש לשלטון ולאליטות אינטרס לקיים אחוזי אבטלה לא גבוהים מידי כדי לשמור על יציבות שלטונית. יש טענות כי בחלק מהמדינות שבהן התקיים "האביב הערבי" הרקע למהומות היה עליית האבטלה במדינות אלה.
• אבטלה גבוהה, במיוחד כזו שבה מעורבים מהגרים ופליטים מעוררת תכופות עליה של פוליטיקאים ומפלגות שמסיתים נגד המהגרים, קוראים לגרש אותם, להפלות אותם בקבלה לעבודה ולפעמים אף מקדמים אידאולוגיה גזענית או פאשיסטית. דוגמאות לכך כוללות את עליית מוסוליני באיטליה הפשיסטית, עליית היטלר בגרמניה, התחזקות הימין הקיצוני באירופה בימינו, ועלייתו של המועמד הרפובליקאי דונלאד טראמפ בארצות הברית. תכופות דבר זה מייצר מתח בין ימין כלכלי לשמאל כלכלי הומניסטי, וכן בתוך הימין הכלכלי בין ליברלים וליברטרים וקפיטליסטים הדוגלים בהגירה חופשית (לפחות בתאוריה) לבין מפלגות שמרניות שתומכות בהגנה על בסיס לאום ו/או גזע על העובדים. לעיתים חוקי עבודה שמפלים לרעה מהגרי עבודה עלולים להשיג תוצאה הפוכה שכן המהגרים הופכים נואשים יותר ומוכנים לעבוד בכל עבודה, בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר שמגדיל את הביקוש שלהם בקרב מעסיקים.

אבטלה עלולה לגרור הגדלה של עישון טבק. מחקר של האיחוד האירופי על מספר מדינות שם בשנת 1990 מצא כי בחלק מהמדינות שכיחות העישון בקרב גברים מובטלים גבוהה פי 2 ויותר לעומת גברים שמועסקים בעבודות מקצועיות (באוסטריה, צרפת, פינלנד, ושוודיה) בעוד במספר מדינות העישון היקף היה גבוה יותר אבל לא בהפרש גבוה כל כך (בלגיה, איסלנד). דבר זה נכון גם לגבי נשים שם אבטלה העלתה את אחוזי העישון פי 1.5 עד פי 2. עישון גורם נזקים בריאותיים מהותיים - בין היתר הוא גורם למוות מוקדם של אחד מתוך חמישה ישראלים. ומסיבה זו (כמו גם מסיבות אחרות) אבטלה נחשבת אחד הגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות ואשר מעודדים אי שוויון בריאותי.

לקריאה נוספת

• Judith M. McNeilla, Jeremy B. Williamsb, The employment effects of sustainable development policies, כלכלה אקולוגית (כתב עת) 64-1, 2007, 216 – 223

ראו גם

• אבטלה טכנולוגית
• עוני
• אי שוויון
• גלובליזציה
• התמוטטות
• עובדים זרים בישראל
• מחזור עסקים

קישורים חיצוניים

• אבטלה בוויקיפדיה האנגלית
• אבטלה וזכויות מובטלים באתר כל זכות
• נורית אגמי, האם שיעור האבטלה בישראל הוא של 5% או 30%? מהו שיעור האבטלה האמיתי בישראל?
• שיעור האבטלה האמיתי של ישראל מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 10.09.2012