פיתוח בר קיימא
פיתוח בר קיימא או פיתוח מקיים (באנגלית: Sustainable Development) הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של הסביבה הטבעית באופן מתמשך.
היסטוריה של המושג
הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע (International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להיכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של וועדת ברונדטלנד בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.
בפסגת כדור הארץ בריו 1992, שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם אג'נדה 21 (סדר יום למאה ה-21). בשנת 2000 אומצה תוכנית עולמית נוספת לפיתוח בר קיימא בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".
המחלוקת על ההגדרה
לפי ההגדרה של ועדת ברונדטלנד פיתוח בר קיימא הוא פיתוח ש:
| עונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים, לענות על צורכיהם שלהם. | ||
הגדרה זו זכתה לשימוש רב, אבל היא אינה אופרטיבית ועוררה התנגדות רבה וסתירות תפיסתיות. מסיבה זו הוצעה הגדרה אחרת:
| השדה של פיתוח בר קיימא יכול להתחלק לשלושה מרכיבים: קיימות סביבתית, קיימות כלכלית, וקיימות חברתית-פוליטית. | ||
| -- מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה | ||
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לבני האדם ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.
המונח כלכלה בת קיימא משמש כלכלנים אקולוגיים ואחרים שמעוניינים לדבר על כלכלה בהקשר של אקולוגיה וקיימות אך אינם מעוניינים להתחייב דווקא לפתרון של פיתוח בר קיימא. כמו כן מושג זה מתייחס להיבטים אחרים בכלכלה שאינם בהכרח קשורים לצמיחה כלכלית בצורה ישירה - לדוגמה הקשר בין אי שוויון כלכלי לבין בעיות קיימות.
התייחסות שונות למושג
ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא".
- דחייה של רעיון הקיימות, ואימוץ של צמיחה כלכלית כמילה נרדפת לפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג פיתוח בר קיימא. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי - שמרנים וקפיטליסטים.
- אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח ואימוץ רעיון הקיימות. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".
- ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, "צמיחה ירוקה" או צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה למדי.
- ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים ותמיכה בכלכלת מצב יציב.
3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית וכן מספר ממשלות מערביות. בניסיון להשתחרר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים סביבתניים רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להשתמש במונח קיימות.
סביבתנים רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח וצמיחה כלכלית הבאים על חשבון דלדול משאבים טבעיים אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר במשאבים בלתי מתחדשים כגון נפט שכמותם סופית, ובין אם מדובר במשאבים מתחדשים כמו עץ, הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם ובין אם מדובר על הבריאות של מערכות אקולוגיות. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או תאגידים כדי להראות שגם הקפיטליזם יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.
הקיימות כהנצחת העוני בחברות העניות
קיימת ביקורת על המושג פיתוח בר קיימא ועל היישום שלו לפיה הדבר גורם להנצחת הפערים בין עשירים לעניים. לפי ביקורת זו הקריאה לפיתוח בר קיימא מנציח את האימפריאליזם או היהירות המערבית כלפי המדינות העניות היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.
על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור. לדוגמה לפי הסרט התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית, קידום של אנרגיה סולארית ופתרונות אחרים של אנרגיה מתחדשת, הינם יקרים יותר מאשר דלקים מחצביים, מונעים מארצות אפריקה מלהתקדם ולהפוך למתועשות.
ביקורת אחרת על המונח, בעיקר מצד קפיטליסטים, מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".
אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות
ערך מורחב – דה קפלינג
גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "צמיחה כלכלית". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא דה-קפלינג (De-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה. בספרו שגשוג ללא צמיחה, מבקר הכלכלן האקולוגי טים ג'קסון, את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאוד סביר שהיא תעבוד בעתיד.
יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי עקומת קוזנץ הסביבתית. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו התמוטטות) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של השפעה סביבתית ובתחומים אחרים כמו טביעת רגל אקולוגית, טביעת רגל מימית, טביעת רגל אנרגטית ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ תאר אלא עליה של הצריכה לנפש ואיתה עליה בהשפעה על הסביבה. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות (יצוא זיהום) על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקוזנץ מדד של זיהום מקומי).
דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח
גישה זו באה לשנות את ההגדרה של צמיחה כלכלית ולפתח מדדים חלופיים לתמ"ג, כך שהמדד המרכזי לבריאות כלכלית וחברתית ישקף טוב יותר את הרווחה האנושית, וימנע מהצגת פעילות הרסנית לסביבה או לדורות הבאים בתור פיתוח או צמיחה. כלומר, יש עדיין רצון לקיים חברה שתצמח ותתפתח אבל ב"סוג אחר של צמיחה", כזה שיעמוד בתנאים של קיימות. המובילים בתחום זה הם הקשורים לכלכלה סביבתית, זרם הכלכלה אקולוגית, ובשנים האחרונות גם ה-OECD.
ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל, ושל פיתוח בר קיימא בפרט. הכלכלן הרמן דיילי כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר".
לפי דיילי המונח של קיימות פירושו: "פיתוח (או התפתחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [1]
גם בקרב גישה זו יש הדוגלים בדה קפלינג, בעיקר בקרב קובעי מדיניות ובכלכלה סביבתית שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת הרווחה החברתית וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון הסביבה הטבעית או על חשבון דלדול משאבים.
דחייה של מושג הצמיחה
- ערך מורחב – כלכלת מצב יציב
גישת כלכלת מצב יציב שפותחה על ידי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. המגבלות של צמיחה חומרית הוצגה באופן הבהיר ביותר בספר גבולות לצמיחה, ויש גבול כמה אפשר להגיע בצמיחה שאינה חומרית בלי להשפיע על הצמיחה החומרית. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, וניסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. או בפטיש הצמיחה.
הספרים התמוטטות וכן רובים חיידקים ופלדה מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורח חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של גידול האוכלוסייה והן בהיבטים של צריכת משאבים והשפעה סביבתית לנפש.
מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של ציידים לקטים כך שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודרניות. מצד אחד לא היו להן הטכנולוגיה והמדע והן לא יכלו לרתום אנרגיות מתחדשות או דלק מחצבי, להפיק חומרי דשן כימי או לבצע התפלה ולא היו בידיהן חומרים מתקדמים או ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה. ועם זאת היו להן גם מוסדות חברתיים רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האוכלוסייה. כמו כן, בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות לחקלאות בת קיימא ולא כללו סיבוכים נוספים של תעשייה הכוללים זיהום ותלות של הכלכלה במשאבים מתכלים כמו דלק מחצבי. תלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה הייתה נדירה - כשהייתה תלות כזו, היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - בהתיישבות הנורדים בגרינלנד, באיי פיטקרן, ובאיים ליד יפן.
תוכניות לפיתוח בר קיימא
- בישראל הוכנה תכנית אב לפיתוח בר קיימא בעמק חפר בידי שימי רף, בשנת 2008
- תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא
ראו גם
- יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות
- קיימות
- תרבות מקיימת
- כלכלה בת קיימא
- התמוטטות (ספר)
- גבולות לצמיחה (ספר)
- המוסד הבינלאומי לפיתוח בר קיימא
- כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל
- העמותה לכלכלה בת קיימא
קישורים חיצוניים
- פיתוח בר קיימא בוויקיפדיה האנגלית
- גישה מערכתית לקיימות ולפיתוח בר קיימא Gilberto Gallopín, מסמך של האו"ם 2003
- כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל יוזמה של אנשי סביבה לתוכנית פיתוח בר קיימא, green new deal
- תכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא בישראל (החלטת ממשלה משנת 2003) באתר המשרד להגנת הסביבה
- תכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה דורון לביא ואחרים, נובמבר 2004
- הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 23.10.2011
- תכנית לאומית לצמיחה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה, אוקטובר 2011
- עשור להחלטת הממשלה בדבר תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימא: סקירת סוגיות מרכזיות בנושא סביבה ופיתוח בר-קיימא - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, יוני 2013
- THE GROWTH DELUSION AND HANDLEBAR TAPE Nick Reeves,
