ספינת החלל כדור הארץ

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

ספינת החלל כדור הארץ (באנגלית: Spaceship Earth) הוא מונח ותפיסה המבטאים התייחסות אל כדור הארץ כאל ספינת חלל ענקית, שבה חיים כלל הייצורים החיים כולל בני האדם. המונח קשור לנקודת מבט של קיימות וסביבתנות ומהווה מסגרת מחשבה לבחינת נושאים רבים כולל סוגיות כלכליות, חברתיות או סביבתיות, במסגרת התייחסות של תכנון ארוך טווח ותהליכים ארוכי טווח. נושאים לדוגמה כוללים סוגיות של גידול אוכלוסין זיהום פגיעה במערכות אקולוגיות, דלדול משאבים מתכלים. מבחינת כלכלה אקולוגית וכלכלה בת קיימא, מדינות סביבתית או פוליטיקה בת קיימא ותרבות בת קיימא, תפיסת "ספינת החלל כדור הארץ" יכולה להוות רעיון בסיסי שמהווה מסגרת לרעיונות רבים נוספים ומקשר בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. מבחינה חינוכית, מודל ספינת החלל מקל על הסבר של מושגים רבים נוספים בהקשר מתאים. מבחינה פוליטית ותרבותית מודל ספינת החלל כדור האר מהווה מודל שמתנגש עם תפיסות רבות בפוליטיקה ובכלכלה לדוגמה הרעיון של צמיחה כלכלית אינסופית וכן עם גישות של שמרנות וליברליזם לסוגיות כמו זכויות אדם או גידול אוכלוסין.


תמונה של כדור הארץ מהחללית "אפולו 8", שנת 1968. המסעות לחלל בשנות ה-60, המחישו לאנשים רבים שהיו מעורבים בפרוייקטים את נקודת המבט לפיה כלל תושבי כדור הארץ תלויים זה בזה ונמצאים כולם בתוך מערכת אחת.

בשנת 1966 כתב הכלכלן קנת' בולדינג מאמר מפורסם בנושא זה בשם כלכלת ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת. המאמר נחשב לאחד המבשרים של חשיבה של כלכלה אקולוגית, כלכלה בת קיימא ותרבות בת קיימא. תפיסת ספינת החלל כדור הארץ קיבלה חיזוקים בעקבות ניסויים כמו ביוספרה 2 שניסו לחכות סביבה אקולוגית שתאפשר לאנשים חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מערכת ביו-הנדסית. רעיונות דומים לספינת החלל כדור הארץ כוללים מושגים כמו, גבולות לצמיחה, כלכלת מצב יציב וכלכלת הדונאט.

היסטוריה

המונח "ספינת החלל כדור הארץ" לקוח כנראה מספרו הידוע ביותר של הנרי ג'ורג', "קידמה ועוני", משנת 1879, שהשתמש במושג בהקשר של אי שוויון.

זוהי ספינה מצויידת-היטב, זו שאנו שטים בה ברחבי החלל. אם נדמה כי הלחם והבשר בסיפונים העליונים מתמעטים, כל שעלינו לעשות הוא לפתוח צוהר והנה קיימת אספקה חדשה, עליה לא חלמנו מעולם. וכוח גדול מאוד על שרותיהם של אחרים בא לידי אלו אשר, כאשר הצוהרים נפתחים, מורשים להגיד,'זה שלי!'
-- מתוך ספר 4 פרק 2.[1]

ג'ורג' אורוול, ניסח מחדש את דבריו של ג'ורג' בספרו "The Road to Wigan Pier":

"העולם הוא רפסודה שמפליגה בחלל, עם פוטנציאל של הספקה רבה לכולם; הרעיון כי על כולנו לשתף פעולה ולדאוג לכך כי כל אחד יתרום את חלקם ההוגן לעבודה, ויקבל את חלקו ההוגן מההספקה נראה כל כך ברור מאליו, עד כי ניתן להגיד כי איש לא יכול שלא לתפוס זאת אלא אם יש לו מניע מושחת כלשהו להיצמד ולשמור על המערכת הנוכחית.

המונח קיבל פופולריות והתייחסות לבעיות של קיימות וסביבתנות כשבקמינסטר פולר, כתב ופרסם ספר ב-1963 בשם "הוראות הפעלה לספינת החלל כדור הארץ". הפסקה הבאה, המתייחסת לדלק מאובנים, מתארת את גישתו:

אנו יכולים לגרום לכל האנושות לשגשג באמצעות אבולוציה תעשייתית חובקת-עולם, בתנאי שלא נהיה טיפשים כל כך להמשיך לכלות בשבריר שנייה של היסטוריה אסטרונומית, את חסכונות האנרגיה המסודרים של מיליארדי שנים, של שימור אנרגיה על ספינת החלל כדור הארץ. חסכונות האנרגיה האלה הוכנסו לחשבון בנק ערבות-התחדשות החיים של ספינת החלל שלנו, לשם שימוש לצורכי התנעה ראשונית בלבד.
-- חלק 8:הנוף המתחדש [2]

בשנת 1966 הכלכלן קנת' בולדינג השתמש במונח בכותרת המאמר "בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ". בולדינג תאר את הכלכלה הפתוחה של העבר שבה יש לכאורה משאבים ללא גבול, אותה, הוא התפתה לכנות "כלכלת בוקרים":

הכלכלה הסגורה של העתיד יכולה באופן דומה, להקראה כלכלת 'איש החלל', שבה כדור הארץ הפך להיות ספינת חלל אחת, ללא מאגרים אינסופיים של איזשהו דבר, בין אם לשם ניצול או לשם זיהום, ושבה, לפיכך, האדם חייב למצוא את מקומו במערכת אקולוגית מעגלית.
-- Boulding, K., 1966. The Economics of the Coming Spaceship Earth [3]

המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, או תאנט, דיבר על ספינת החלל כדור הארץ ביום כדור הארץ, ב-21 במרץ 1971. בטקס הצלצול בפעמון השלום היפני:

לו יהי ויהיו רק ימי כדור הארץ שמחים ושלווים בעתיד של ספינת החלל כדור הארץ כשהיא ממשיכה להקיף בחלל הקפוא יחד עם מטענה החמים והשביר של יצורים חיים
-- או תאנט 1971[4]

כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל

קומיקס רובינזון קרוזו בספינת חלל.

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה (קפיטליזם, קפיטליזם למקורבים, כלכלה נאו-שמרנית) והן לתיאור הנפוץ שלה וענף דומיננטי בחקר הכלכלה - הכלכלה הנאו-קלאסית. דיויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".

השפעות הדדיות וגודל האוכלוסייה

בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו-קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק משוכלל במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו. שתי ההשקפות חלוקות לכן בהיבטים של החשיבות של נושאים כמו צפיפות אוכלוסין, גידול אוכלוסין וביחס לטביעת רגל אקולוגית וגידול של צמיחה לנפש כגורמים שמשפיעים על הכלכלה ועל הרווחה.

משאבים בלתי נדלים

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, מים, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה ומספיק הון, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאוטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם וזרם מוגבל של אנרגיה.

פסולת

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת או ליצור זיהום, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק.

באופן דומה בתיאור הנאו-קלאסי, זריקה של פסולת היא דבר שאין לו ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה, התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של צמיחה כלכלית - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית, לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת (משאב הכיור) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת.

קיימים מדדי קיימות רבים המכמתים את הכמויות של יצירת זיהום, פסולת והשפעה סביבתית של בני אדם על סביבתם. מושגים אלה כוללים טביעת רגל אקולוגית, טביעת רגל מימית, לקיחה אנושית מתוך הביומסה או מתוך ייצור ראשוני, פליטות של גזי חממה ופליטות של מזהמים שונים. מדדים אלה מראים בדרך כלל כי צריכה גבוה יותר לנפש מקושרת לרוב עם השפעה סביתתית גבוה יותר.

קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים

בחללית המטרה איננה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. אנשי חלל שרוצים לחיות במושבת החלל או בחללית זמן רב חייבים לקיים כלכלה מעגלית. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.

בולדינג (ב-1949) והרמן דיילי בעקבותיו (בספרו מעבר לצמיחה) פיתחו היבטים אלה כאשר קבעו כי רווחה היא תוצר של צבירת מלאי הון (כולל הון טבעי), במיוחד בכלכלות מפותחות. בולדינג התנגד לרעיון שצריכה מהווה מדד לבריאות כלכלית או רווחה חברתית. לפי בולדינג צריכה היא ביטוי להרס של ההון, והייצור הוא התוצר של ניסיון להחליף הון זה.

מערכות מורכבות

בספינת החלל, בניגוד לתיאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שירותים תומכי חיים (ראו שירותי המערכת האקולוגית). מערכות אלה (לדוגמה - מערכות אקולוגיות) הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה (מלחמה) או זיהום מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.

המערכות האקולוגיות - יצורים חיים שמתגוררים בקהילות שונות באוקיינוסים, יערות, ביצות ומערכות אקולוגיות נוספות משתמשות באנרגיה של השמש כדי לחיות, ותוך כדי כך גורמות ליצירת אנרגיה כימית שבני אדם ובעלי חיים אחרים יכולים לנצל כדי לאכול מזון תהליך המכונה ייצור ראשוני. בנוסף לכך המערכות מסייעות לתהליכים גאו-כימיים לסחרר מחזורים ביו-גאו-כימיים של יסודות ותרכובות חשובות כמו מחזור החמצן, מחזור הזרחן, מחזור הפחמן, מחזור המים ועוד. שיבושים במחזורים אלה עלולים לגרום לעליה או ירידה של יסודות או תרכובות באוויר באדמה, במים או במזון בצורה שתקשה על החיים של בני אדם ושל בעלי חיים או צמחים בכדור הארץ. דוגמה לכך היא שיבוש מחזור הפחמן על ידי פליטות של פחמן דו חמצני וגרירה של שינוי אקלים ושל החמצת אוקיינוסים דוגמה אחרת היא משבר מים עולמי מחריף והתייבשות נהרות ואגמים עקב שיבושים של מחזור המים.

התקדמות לכלכלת ספינת חלל

הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תיאור של המציאות בהווה, אלא הוא תיאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות - חלק מתהליך ארוך טווח הניזון משינויים טכנולוגיים ותהליכים חברתיים. על פי התיאור של הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי, ההבדל בין התיאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "עולם ריק" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "עולם מלא".

בעבר, ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה הכלכלית הקלאסית, במאה ה-18, על ידי אדם סמית וכלכלנים קלאסיים דומים. בתקופה זו חיו הרבה פחות אנשים בכדור הארץ וניתן היה להניח בקלות כי ההשפעה של בני האדם על הפלנטה היא זניחה. בתקופה זו אנשים לא ידעו דבר על מערכות אקולוגיות או על מחזורים ביו-גאו-כימיים שמאפשרים לנו לחיות. במילים אחרות - מידת ההשפעה של אנשים על המערכות האקולוגיות, על האקלים ועל מחזורים ביו-גאו כימיים היתה חלשה יותר וקשה יותר למדידה. כמו כן מידת ההשפעה של תהליכים אלה חזרה על התרבות והכלכלה האנושית נראתה דבר שמתקיים בפני עצמו בלי קשר למעשי בני האדם. קושי נוסף הוא שבתקופה זו הידע על תחומים כמו אקולוגיה או חקר אקלים היו בתחילת דרכם, והיו לכל היותר בגדר השערות לא מבוססות, או השערות שאף אחד לא יכל להעלות כלל. כך לדוגמה מלתוס דאג מפני גידול אוכלוסין מהיר, אבל חסרו לו כלים כדי להעריך איך גידול כזה עשוי להשתנות עקב גורמים שונים (כמו פיתוח של אמצעי מניעה) ומה עלולות להיות ההשלכות של גידול כזה - לדוגמה לקיחה מתוך הייצור הראשוני. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך הגלובליזציה, האינטרנט); אחוז הניצול של רוב משאבי הטבע וחומרי הגלם מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה דייג יתר, משבר המים העולמי, או משק האנרגיה העולמי); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם הזיהום. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות והא-ביוטיות שמספקות תפקודים תומכי חיים מתדרדר והולך (ראו פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות).

ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול ההשפעות הסביבתיות על בני האדם. כתוצאה מכך המשך גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.

לדוגמה, כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים - עלות המים נמוכה, וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין. ככל שמים מזדהמים או שיש פחות מים לנפש, ופגיעה במשק המים בישראל עקב גידול אוכלוסין וגידול בצריכה - כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים בדלק מחצבי או בהקצאת שטח ומשאבים נוספים כדי לייצר אנרגיות מתחדשות כדי לייחד חלק מהן להתפלת מים.

כל עוד היו שפע של דלקים מחצביים כמו נפט ופחם - התדלדלותם לא הורגשה, מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים. עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר, ומתקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים. הם דורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר. (ראו שיא תפוקת הנפט). דבר זה מוביל לעליית מחירים במשק האנרגיה העולמי ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.

שיפורים טכנולוגים כמו שיפור יעילות של מנועים, ומכוניות יעילות יותר מבחינה אנרגטית - יכולים לסייע בטווח הקצר. אבל לפי משוואת I=PAT הם עלולים ליצור פתרון לטווח הקצר בלבד. הפיכת מנועים ליעילים יותר לדוגמה, פירושה גם הוזלת מחיר השימוש במכונית, או הוזלת עלויות תפעול של מפעל, ולכן הגדלת כמות הנסיעות וכמות המוצרים שמיוצרים בהתאמה, דבר המכונה פרדוקס ג'בונס. אנרגיה וכסף שנחסכים על ידי מנוע יעיל יותר מופנים לעיתים קרובות לאפיקים של הגדלת הוצאות על צריכה (במכוניות או בתחומים אחרים) שדורשים בעצמם אנרגיה, או שהם מאפשרים את המשך גידול האוכלוסייה. מכאן טוענים חלק מהכלכלנים האקולוגים כמו טים ג'קסון כי יש לעבור לכלכלה שיש בה שגשוג ללא צמיחה או כלכלת מצב יציב.

ניתוח של רעיונות ואידאולוגיות באמצעות המושג

המושג של ספינת החלל כדור הארץ הוא דימוי נוח לשם ניתוח של תהליכים ארוכי טווח, במיוחד של שינויים חברתיים, שינויים טכנולוגיים במגוון גדול של נושאים. לעיתים קרובות נראה שלגורמים שונים כמו נניח זיהום פלסטיק יש השפעה זניחה על החיים שלנו. זאת בגלל שאנו מסתכלים על שטח קטן יחסית ועל תקופה קצרה, ומתוך הנחה שהפלנטה היא ענקית ותוכל להתמודד עם הבעיה. עם עד כה לא קרה שום אסון, סביר שגם בעתיד הכל יהיה בסדר. נקודת מבט כזו היא פחות הגיונית כאשר מסתכלים על כדור הארץ כעל ספינת חלל. המושג מכווץ מימדים של חלל ושל זמן ומקל עלינו להבחין בשינוי ארוך טווח, בדומה לכך שהרצה של סרט בהילוך מהיר יכולה לפעמים לחשוף תהליכים שלא היינו מודעים אליהם כאשר מסתכלים עליהם במהירות רגילה. (זה דוגמא אחת לרעיון של אם כל הבורקות- כיצד המדע מאפשר לנו לראות דברים שקשה לנו לראות בצורה אחרת)

הרעיון של ספינת החלל כדור הארץ יכול לאפשר התקדמות לעבר תרבות בת קיימא וזאת בגלל שהוא מאפשר פסילה של מיתוסים אנטי סביבתיים רבים שקיימים בזרמים רעיוניים נפוצים כמו שמרנות או ליברליזם, בקרב דתות שונות או בקרב קפיטליזם. לדוגמה הרעיון לפיו אל תכנס לצלחת שלי הוא רעיון נפוץ והגיוני במסגרת חשיבה ליברלית וקפיטליסטית. מה שאני אוכל הוא העסק שלי ולא נוגע לך. כאשר מנתחים את זה מנקודת מבט פרטית בטווח הקצר אמירה כזו היא הגיונית. כאשר מנתחים את זה מנקודת מבט רחבה יותר רואים כי יש השפעות סביבתיות של מזון מהחי וכי צריכת מזון מהחי וכן חקלאות תעשייתית של מזון מהחי, משפיעות בצורה חזקה על התפתחות של מגיפות (העברה של מחלות מבעלי חיים לבני אדם ופיתוח של מחלות חדשות), ועל התרגלות לאנטיביוטיקה. קיים חשש כי מגיפת הקורונה התקיימה תודות להיבטים של תעשיית המזון מהחי, עקב ערבוב של בעלי חיים מתים וחיים בשוק המזון בווהן. הרעיון לפיו המעשים של כמה אנשים בשוק מזון בסין עלולים להשפיע על כלל הכלכלה העולמית נראה מאד לא סביר בניתוחים של כלכלה נאו-קלאסית או בעולם המושגים הליברלי, שמרני, סוציאליסטי, או קפיטליסטי אבל קל הרבה יותר לתפיסה מתוך רעיונות של אקולוגיה ומסגרת של ספינת חלל.

סוגיות אחרות כמו גידול אוכלוסין, מלחמות מול שלום או גזענות, עשויות להראות שונות לגמרי בעקבות הבנה של ספינת החלל כדור הארץ והתקרבות אליה. גידול אוכלוסין בדרך כלל כיתרון תרבותי (כי יש יותר אנשים בתרבות שלך) וברכה כלכלית (בגלל הון אנושי גבוה יותר ואפקט ריכוז כלכלי שמעלה את התוצר) נתפס פתאום כדבר בעייתי - במיוחד על רקע ניסויים כמו ביוספרה 2 ובעיות של גידול מעריכי - גם אם מדמיינים מסע לחלל או כדור דייסון הבעיה לא נפתרת. מלחמות היו מאז ומעולם גזענות היא דבר ותיק, כל עוד רחוקים מקיום על הפלנטה בצורה שקרובה לספינת חלל, ההשפעות של דבר זה הן מקומיות ונסבלות. כאשר העולם הופך צפוף יותר, כאשר יש טכנולוגיות צבאיות מתקדמות יותר כמו נשק אטומי, וכאשר יש צורך חזק יותר בשיתופי פעולה כדי להתמודד עם בעיות סביבה עולמיות - המחיר של זה עולה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אפשר למצוא את פרק 2 כאן וכאן
  2. ^ הספר ברשת. E.P. Dutton & Co., New York, copyrighted 1963 and 1971
  3. ^ ראו http://dieoff.org/page160.htm
  4. ^ ראו http://www.wowzone.com/mc-lee.htm
מערכות מורכבות

מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות - חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר

מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות

מערכות ואקולוגיה: תהליך ארוך טווח - מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של ליביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימלי - הולון - אנרגיה גלומה - שירותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם

ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא

אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - איליה פריגוז'ין - מכון סנטה פה


צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה

כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - תורת ההונאה - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות