אלפרד מרשל
אלפרד מרשל (באנגלית: Alfred Marshall; נולד 26 ביולי 1842, נפטר 13 ביולי 1924) היה כלכלן בריטי, אחד הכלכלנים המשפיעים ביותר בתקופתו. ספרו "עקרונות הכלכלה" (Principles of Economics) שיצא לאור בשנת 1890 היה ספר הלימוד העיקרי בתחום הכלכלה במשך מספר עשורים בבריטניה. בספר תרם מרשל תרומה משמעותית לפרסום ולהבנת העקרונות של כלכלה נאו-קלאסית שפותחה החל מ-1871 על ידי מספר כלכלנים.
פופולריזציה של רעיונות בכלכלה
מרשל רצה שתחום הכלכלה יהיה מובן גם לאדם ההדיוט ובהתאם לזאת כתב את ספרי הלימוד שלו ברמה פשוטה, ואת חישובי המתמטיקה העביר להערות השוליים ולנספחים. במכתב ששלח בשנת 1906 לבן חסותו ארתור פיגו התווה את המערכת הבאה: "(1) השתמש במתמטיקה רק ככתיבה מקוצרת ולא ככיוון חקירה. (2) הצמד אליה עד שתסיים. (3) תרגם לאנגלית. (4) המחש את הבעיה והפתרון באמצעות דוגמאות מציאותיות. (5) היפטר מהמתמטיקה. (6) אם אינך מצליח את שלב 4, עזוב את שלב 3. את זה אני עושה לעתים".[1]
תקופות שוק
מרשל הסביר את המחירים על ידי הפגשות של עקומת היצע עם עקומת ביקוש (בהמשך להנחה שעקומות כאלה קיימות ללא השפעה זו על זו). מרשל הניח גם כי קיימות "תקופות שוק" שונות ולהנחה זו הייתה השפעה חשובה על המשך התפתחות התאוריה הנאו-קלאסית.
- תקופת השוק (Market period) - המוצרים שנוצרו למכירה בשוק הם דבר נתון - לדוגמה יש דגים בשוק הדגים. המחירים מתעדכנים במהירות כדי לנכות את השווקים (למכור את כל הדגים).
- התקופה הקצרה (Short period) היכולת התעשייתית היא דבר נתון. רמת הייצור רמת התעסוקה, התשומות של חומרי גלם. ולפי התאוריה המחירים מתעדכנים כדי להשוות את העלות השולית לתפוקה השולית, שהיא נקודה שבה לכאורה הרווחים מגיעים למקסימום. קיימות רנטות רנטות כלכליות בשיווי משקל של תקופה קצרה עבור גורמים קבועים, ושיעור הרווח לא משתווה לאורך סקטורים כלכליים.
- התקופה הארוכה (Long period) מלאים של מוצרי הון כמו מכונות ומפעלים אינם דבר נתון. שיווי משקל לשם השאת רווחים קובע הן את הקיבולת התעשייתית והן את הרמה שבה היא מתופעלת.
- התקופה הארוכה מאוד (Very long period) השפעות של תהליכים ארוכי טווח כמו הרגלים ומנהגים, טכנולוגיה, שינויים בגודל האוכלוסייה אינם נתונים מאליהם, וניתן לשנות אותם במסגרת מודלים ארוכי טווח.
מרשל הניח כי הביקוש וההיצע הם פונקציות יציבות ומסבירות את ההיצע והביקוש. הוא טען גם כי קל יותר לשנות את ההיצע בזמן הארוך וכי לדבר זה יש השפעה חשובה יותר בטווח הארוך מאוד.
השפעותיו
השפעתו של מרשל על חקר הכלכלה בת זמננו היא רבה. הוא הפיץ את הרעיון בדבר קיומן של פונקציות היצע וביקוש והפך אותם לכלי פופולרי לחישוב מחיר שאמור להתקיים בשוק (רעיון זה נהגה עוד קודם לכן באופן נפרד על ידי קורנו).
מרשל הגה גם את הקשר בין תזוזה של עקומות המחיר לבין שינוי על העקומות. למרשל היה חלק חשוב במהפכה השולית. הרעיון לפיו צרכנים מנסים להתאים את הצריכה עד שהתועלת השולית שווה למחיר הוא עוד הרחבה של רעיונותיו.
רווחה כלכלית שחולקה על ידי מרשל לעודף היצרן ועודף הצרכן נהגתה על ידי מרשל, ושני העודפים האלה מכונים לפעמים ביחד כ"עודף מרשליאני" ('Marshallian surplus'). הוא השתמש ברעיון של עודף זה כדי לנתח בצורה עקבית את ההשפעה של מיסוי ושל שינויי מחירים על רווחת הצרכנים. הוא גם זיהה את רעיון ה-Quasi-rents.
מרשל הבחין בין יתרונות לגודל חיצוניים ופנימיים. כאשר יורדות העלויות של תשומות ייצור, מדובר בהשפעה חיצונית חיובית לכל החברות בשוק, מחוץ לשליטה של אחת מהפירמות.
הכלכלן גארי בקר, זוכה פרס הנובל בכלכלה לשנת 1992 הזכיר את מילטון פרידמן ואת אלפרד מרשל כשני האנשים שהשפיעו ביותר על עבודתו.
ביקורת
סטיב קין מקדיש חלק מספרו הפרכת הכלכלה כדי לתקוף את הרעיונות המוצגים בבהירות על ידי מרשל. מרשל מתאר גרפים פשוטים של עקומת ביקוש מצרפית שיורדת עם המחיר (ככל שהמחיר גבוה יותר כך הצרכנים רוצים לקנות פחות מוצרים) ועקומת היצע מצרפית שעולה עם המחיר. אבל קין טוען שאלו תוצאות שנובעות מתוך הנחות פשטניות ולפעמים מוטעות מבחינה מתמטית. בחינה מדוקדקת יותר של ההנחות מובילה לגרפים מסובכים יותר שבהם יש לפעמים מספר רב של נקודות שיווי משקל, ו"תוצאות מוזרות" אחרות. [1]
קישורים חיצוניים
- אלפרד מרשל בוויקיפדיה האנגלית
- עקרונות הכלכלה ספרו של אלפרד מרשל, שפורסם לראשונה ב-1890
- ביקורת
- סטיב קין, לנפנף לשלום ליד הנעלמה של אדם סמית ספטמבר 2012
- סיכום של הביקורת של קין על פונקציית ההיצע אוגוסט 2013
- ג'והן רובינסון על חוק התועלת השולית של מרשל בבלוג Social Democracy for the 21st Century: A Post Keynesian Perspective
הערות שוליים
- ^ Buchholz, Todd G. 1989. New Ideas from Dead Economists. New York: Penguin Group. p. 151