הגישה של כלכלה אקולוגית

זהו מאמר דעה מאת Neriah. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

מבוא

הכלכלה האקולוגית תשחק כנראה תפקיד מרכזי בהתאמת התאוריה והמדיניות הכלכלית לידע הקיים בתחומי המדע האחרים. כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית, למרות שהיא ממשיכה להיות הגורם העיקרי בשיח קביעת המדיניות באירופה וארצות הברית, נמצאת במשבר בגלל ההתקפה על שניים מעמודי התווך שלה -

1. התאוריה על ההתנהגות האנושית שמוטבעת באקסיומות של תורת הצרכן
2. תאוריית הייצור המוטבעת בתוך הרעיון של תחרות משוכללת ובתאוריית החלוקה של התפוקה השולית.

למרות ניסיונות שנעשו כדי לעקוף הנחות אלו הן עדיין מהוות עמודים מרכזיים בתאוריית הרווחה ובמושג של יעילות פארטו. רוב התאורטיקנים הנאו-קלאסיים נטשו את האדם הכלכלי ואת התחרות המשוכללת, אבל המדיניות עדיין מבוססת על מושגים מיושנים אלה. כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית ממשיכה לתת עצות גרועות ההתמודדות עם חלק מהבעיות החברתיות והסביבתיות הבוערות ביותר במאה ה-21 כולל גידול באי השוויון בהכנסות, התחממות עולמית או אובדן המגוון הגנטי.

בהיותה קשורה לניתוח העולם הכלכלי החברתי והטבעי, הכלכלה האקולוגית מקיפה חלק גדול מהכלכלה הנאו-קלאסית העכשווית, כמו גם זרמים מורדים כמו כלכלה התנהגותית, כלכלה אבולוציונית, כלכלה מוסדית, כלכלה פוסט קיינסיאנית, כלכלה רדיקלית וכלכלה חברתית.

כלכלת רווחה

יש שתי תגובות עיקריות של הכלכלנים הנאו-קלאסיים לטענות של כלכלנים אקולוגיים. האחת היא "אנחנו יודעים את זה כבר", כלומר שהכלכלה הנאו-קלאסית כבר לא נסמכת על ההנחות הנתקפות. התגובה השנייה מתוארת ומקבלת מענה על ידי bromley 1990 והיא שאי אפשר לבקר תאוריה בלי להביא תאוריה חלופית. בתגובה, טוען ברומלי כי אי אפשר להמשיך להחזיק בתאוריה שגויה רק בגלל שהמבקרים לא הביאו תאוריה חלופית, וכי אין שום חובה על המבקרים לעסוק גם בבניית תאוריות חלופיות.

התגובה לטענה הראשונה היא שלמרות שיש צעדים החוצה מהתאוריה, רוב הניתוח והמדיניות מבוססים עדיין על אותן הנחות.

אחד הכלים שמשתמשים בהם הכי הרבה בניתוח מדיניות כלכלית הוא "פוטנציאל לשיפור פארטו" שבו חלק מהרווחה של חלק מהאנשים נפגע, אבל אנשים אחרים מקבלים רווחה יותר גבוהה. אבל ההנחות לקיום מודל זה נתקפו על ידי כלכלנים רבים (ראו עמודים 4-5 במאמר).

היסודות של כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית הם גם היסודות של גישת "כשלי שוק" למדיניות כלכלית. על פי גישה זו, לא ניתן להגיע ליעילות פארטו אם נשלחים אותות "שגויים" לגבי מחירים, ולממשלות או מוסדות יש תפקיד לגיטימי לתקן את כשלי השוק האלה. התפקיד של מדיניות כלכלת הרווחה לפי הגישה הנאו-קלאסית, לא חשוב מה היא הבעיה הנידונה, הוא ליצור את התנאים של כלכלה תחרותית כדי להשיג יעילות פארטו. ניתן להרחיב את יעילות הפארטו כדי להכיל מוצרים ושירותים שאינם נסחרים בשוק, או כדי להתחשב בהשפעות חיצוניות חסרות מחיר, פשוט על ידי הרחבה של תחום שלטונם של המחירים. שיטות של קביעת המחיר של השפעות חיצוניות שולטות בעבודות המחקר המעשיות של כלכלה סביבתית, החל משנות ה-1970, ומהווים הרחבה של אנליזה של עלות-תועלת לתחום הסביבתית. גם כאן, הפתרון לכל בעיה שעולה - החל מהתחממות עולמית ואובדן מגוון מינים ועד לתנאים של מסחר או חלוקת הכנסות הוא תוצאה משנית לשאלה "איך לקבוע שהמחירים יהיו נכונים". על ידי הספקה של מחיר מדוייק כביכול לרווחה החברתית, המטרה של יעילות פארטו גרמה לחנק הדיון בשאלות של חלוקה או בשאלות לגבי מטרות חברתיות שאינן יעילות בהקצאה.

שינויי אקלים ויעילות פארטו

אפשר להדגים את חשיבות הקיבעון של כלכלנים נאו-קלאסיים על הערך של "יעילות" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של שינויי אקלים. הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים מטעם ארגון האומות המאוחדות הזהיר בדוחות שלו מפני תוצאות אפשריות חמורות הכוללות הפשרת קרחוני יבשה וים, עלייה במפלס מי ים, פליטים סביבתיים, התפרצות של מחלות ושינויי אקלים שישפיעו על החקלאות ומלאיי המזון בעולם.

המודל של הכלכלן ויליאם נורדהוס (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות, ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של גזי חממה. על פי הרוח של מודל הרווחה הנאו-קלאסי המודל מתמקד בקבלה של "תוצאה יעילה" שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות. המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות לחלוקת הכנסות, הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות הנובעות מצרכים קיומיים, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש והולנד). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו עלויות עסקה, אי וודאות מוחלטת, וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.

המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית בחירת הצרכן (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של שינויי האקלים ואת קיומה של פונקציית רווחה חברתית. הם מניחים גם, שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד יודע-כל ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי פונקציית ייצור עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, לינאריות וכו'). אין בעיה להוון את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק. נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של התוצר הכלכלי. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.

מודלים של רווחה כלכלית של שינויי אקלים הם הרבה יותר מאשר ניסוי מדעי בלתי מזיק. הם מצוטטים בהרחבה על ידי קובעי מדיניות כהוכחה מדעית לכך שמדיניות אגרסיבית למאבק בהתחממות העולמית אינה כדאית מבחינה כלכלית. ארגונים המפעילים לובי כנגד פעולה מול ההתחממות העולמית כמו קואליציית הראשים הקרים, או קואליציית הצרכנים הלאומית, מצטטים את התוצאות של נורדהוס כדי לטעון ש-"התוצאות הכלכליות של ההתחממות העולמית יהיו צנועות" וכי "יישומה של אמנת קיוטו יהיה יקר ומזיק לרווחה הכלכלית של העם האמריקאי". (ראו www.globalwarming.org)

כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של התחממות עולמית שבאמת משנות הן אלו המשפיעות על התוצר המקומי הגולמי, והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות שדו"ח שטרן חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על הנחות מבוססות ערכים אודות היוון, שינויים טכנולוגיים, ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון למחקר (Chapman & Khanna, 2000).

שיקולים אתיים הם מרכזיים בדיון לגבי שינויי אקלים, אבל הם מושלכים הצידה על ידי תאורטיקני רווחה נאו-קלאסיים. שיפורי יעילות הם ההצדקה השולטת של להחלטה אם להתערב או לא, אבל הטיעון לגבי יעילות מתעלם מכך שגורמים אתיים משפיעים על חלוקת הכנסות, מדיניות סביבתית ורמת ההוצאות על תוכניות רווחה, שבתורם משפיעים על המחירים, הייצור והצריכה הנוכחיים (שקובעים את מקום שיווי המשקל היעיל בתאוריה הנאו-קלאסית).

הגישה של כלכלה אקולוגית

הנושאים הקונספטואליים העיקריים העולים מתוך הספרות של הכלכלה האקולוגית הם ערכיות יחידה, מודל השחקן הרציונלי, ניתוח שולי, הטיפול באי וודאות, התפקיד של יעילות במדיניות כלכלית, וייצור כתהליך חברתי ופיזי. נושאים אלו הם קריטיים לתאוריית הרווחה הנאו-קלאסית ובטיפול שלה בשורה רחבה של מטרות חברתיות וסביבתיות. בהמשך מתואר כל עמוד מתודולוגי יחד עם גישה חלופית.

ערך יחיד

ערך יחיד (Value Monism), פירושו שלכל האובייקטים של התועלת יש כמה מאפיינים משותפים שמאפשרים להשוות ביניהם. עד אמצע המאה ה-20 היה ויכוח סוער על המגוון של סוגי ערך כולל ערך שימוש מול ערך מסחר, תאוריות ערך של עבודה ואנרגיה וכך הלאה. אבל, בחצי השני של המאה ה-20 אימץ שדה הכלכלה ראיה צרה של הערך כשהוא מוגבל לערך שנסחר בשוק, תאוריות של חלוקה התבצרו במודל של התנהגות אנושית שמניח רציונליות קשוחה ואינדיבידואליזם מתודי, והנחה שאנשים מקיימים את כל החלטות החלוקה שלהם תוך אי-תלות באחרים.

הרעיון של ערך יחיד עומד מאחורי האנליזה של עלות תועלת. באנליזה זו הולכים מ"העדפות אנושיות" ל-"בחירות שמבוצעות בהקשר השוק" ל"ערך השוק של בחירות בשוק". יש הנחה כי העדפות לגבי דברים כמו מגוון מינים הן דבר שניתן להבחנה וכי ניתן להשוות בינו לבין סחורות אחרות שנמכרות בשוק. כלכלה אקולוגית מערערת על מערכת ההסקה הזאת. אם העדפות אנושיות לא מיוצגות היטב על ידי האקסיומות של בחירת הצרכן, ההגבלה של הבחירות לאפשרויות שמוצגות בהקשר של השוק היא הגבלה שלא לצורך.

חלופה שעולה מתוך הכלכלה האקולוגית ל-CBA - וליחידות ערך בכלל - היא "אנליזת החלטה רב קריטריונית" (MCDA). כפי ששמה רומז, שיטה זו של אנליזת מדיניות לוקחת בחשבון מגוון רחב של מידע רלבנטי. MCDA מאפשרת לבחור, להעריך ולתת משקל לכמה מימדים, דבר שהינו טיפוסי בבעיות רבות של קבלת החלטות. MCDA מאפשרת הכנסה של שיקולים אתיים, חוסר התאמות, ודאגה לדורות הבאים בתוך מסגרת קבלת החלטות דמוקרטית. מחקרים רבים שיישמו את שיטות ה-MCDA הדגישו גם את החוזק של הכנסה של מידע איכותי לתוך מסגרת הערכה הכלכלית. הגישה מפותחת בעיקר באירופה אבל מתפשטת באנליזה מעשית גם בארצות הברית.

מודל הסוכן הרציונלי

אחת ההנחות הבסיסיות בכלכלה נאו-קלאסית היא כי קיימים בה סוכנים רציונליים (או סוכן יחיד בדרך כלל) המקיים החלטות ללב הקשר סביבתי או חברתי. בעיות מתחום תורת המשחקים, ותוצאות של ניסויים שכללו תצפיות על התנהגות של בני אדם בפועל הטילו ספקות בכך שנכונות התמידית של הסוכן הרציונלי.

מחקרים מצאו כי העדפות הן אנדוגניות - הן תלויות בהקשר החברתי-כלכלי, ותלויות בהיסטוריה האישית, וכי העדפות מודעות מתפתחות על פני זמן (Albert and Hahnel, 1990, Bowles, 1998). נעשו נסיונות משוכללים להתאים את העדפות האנדוגניות למודל הסוכן הרציונלי, אבל נסיונות אלה נדרשות להנחות מגבילות ובלתי ריאליסטיות בעליל, כך שאין להם הרבה ערך מעשי.

ניתוח שולי

ערך מורחב – ניתוח שולי

הניתוח השולי הוא הנחה בסיסית בתאוריה הנאו-קלאסית. הוא מהווה בסיס לקיום של ערך יחיד, לעקרון עלות חלופית, ולשיווי משקל.

גודווי טוען כי ניתוח שולי לא עובד במקרה של הערכת אקו סיסטמה, (גודווי 1997). הסרה או החדרה של מין אחד למערכת אקולוגית, לדוגמה, תשפיע על מינים אחרים ועל ההתנהגות הכוללת של המערכת באופן שקשה לחזות מראש. יש מיני מפתח שהשפעתם רבה, ויש אחרים שהשפעתם קטנה. גם בהקשר של השוק המחברים טוענים כי אנשים מחשיבים חלק מהמוצרים והסחורות כחיוניים ולא ניתנים להמרה (העדפה לקסיקוגרפית).

הנחה חיונית לניתוח השולי היא ששינוי כלכלי מתבצע באופן הדרגתי ומתמשך. בהקשר של תהליכים אבולוציוניים דבר זה הינו השקפה לא שלמה, שכן תהליכים אלו מאופיינים גם בזעזועים אקראיים ולא שוליים, שמשפיעים על השינוי האבולוציוני במערכות כלכליות וביולוגיות. המחברים מציינים לדוגמה אירועים כמו פגיעת השביט לפני 65 מיליון שנה בכדור הארץ ששינה את הרכב המינים על ידי שינויי אקלים, או את פיגועי 11 בספטמבר ששינו את תחומי העסקים של טיסות וביטוחים. שינוי אבולוציוני מאופיין בהיררכיות של בחירה (אם בוחרים דבר אחד, אי אפשר לבחור מחלקות של דברים אחרים, או שהאפשרות לבחור בהן הופכת לקשה הרבה יותר), המשכיות היסטורית, ואירועים מקריים .

המחברים טוענים כי הקיום של שינויים לא שוליים ושל שינויים איכותיים הם טיעונים חזקים לדחייה של התאוריה המיקרו-כלכלית כבסיס לניתוח מאקרו-כלכלי.

מערכות מורכבות אדפטיביות

חלופה אחת של הכלכלה האקולוגית לניתוח השולי היא הניתוח של מערכות מורכבות אדפטיביות (complex adaptive systems analysis ). (Gunderson et al., 1995; Holling et al, 2000; Scheffer et al., 2001) המצב הנוכחי של התאוריה מסוכם בדיווח הנוכחי של פרוייקט Resilience. הניתוח נשען על שתי הבחנות אודות הביו-סיבוכיות הסוציו-אקולוגית. האחת היא שבמתן מענה למשברים ולבעיות, המדיניות הנוכחית של פיתוח עשויה להצליח בטווח הקצר, אבל בטווח ארוך יותר היא מובילה לקפאון ולקוצר ראייה. סקטורים כלכליים הופכים להיות תלויים זה בזה, מערכות אקולוגיות הופכות להיות שבירות יותר (מאבדות את כושר התאוששות, והציבור מאבד אמון במערכות הציבוריות.

ההבחנה השנייה היא שסיבוכיות, מגוון ואפשרויות במערכות מורכבות אזוריות נובעים ממספר קטן של משתנים ותהליכים קריטיים, שפועלים בסדרי גודל נפרדים בזמן ובמקום. אחת המסקנות החזקות ביותר מהמחקר של מערכות מורכבות אדפטיביות הוא שחייבים להבחין בין זרמים ומאגרים. הכרה בכך שהרס של הון טבעי הוא זרם שלילי תקדם העדפה של משטרי ניהול שממוקדים בהגנה על כושר התאוששות מהיר של ההון הטבעי ותחזוקה של גבולות מערכת רחבים שמאפשרים יציבות. מנקודת המבט של כלכלה אקולוגית, יכולת התאוששות היא מאפיין מפתח של מערכת אקולוגית בריאה. היכולת להסתגל לשינויים בלתי צפויים היא היבט חשוב להתנהגות של פירמה כמו גם ליציבות מאקרו-כלכלית.

הרחבת ניתוח תשומה-תפוקה

חלופה אחרת לניתוח השולי היא השימוש במודל מורחב של תשומה-תפוקה (input-output, IO) לבחון את ההשפעות הישירות והעקיפות של שינויים גדולים במבנים הכלכליים. גישת המסגרת של חשבונאות חברתית של תשומה-תפוקה IO Social Accounting מאפשרת הגדרה גמישה בהרבה של פעילות כלכלית מהמושג שבדרך כלל משתמשים בו של שיווי משקל כללי שנמצא ברוב הניתוחים הכלכליים. דין וחשבון חברתי מספק דרך סיסטמתית לארגן מידע כמותי וגם איכותי, לשמש כבסיס עליו יכולה להתבצע אנליזה להערכת חלופות לא שוליות ולשקול את השפעתן בהקשר הסביבתי, הכלכלי והחברתי (ראו הרחבה בסעיף הייצור).

טבעו הפיזיקלי של תהליך היצור

לטענת המחברים תאוריית הייצור הנאו-קלאסית, איננה בכלל תאוריה שעוסקת בייצור, אלא תאוריה של הקצאה של הקצת תשומות של ייצור, בעלות כמות קבועה וחלוקה נתונה מראש. באופן דומה, "תאוריית הצמיחה" הנאו-קלאסית אינה תאוריה של צמיחה, אלא תאוריה של הקצאה אופטימלית של שעורי תשומות לצמיחה. פסינטי (Pasinetti) כתב ב-1977 על תאוריית הייצור הנאו-קלאסית:

ברור כי למודל איו שום דבר עם התופעה של ייצור. הבעיה שבה הוא עוסק הוא הקצאה אופטימלית, על ידי חליפין, של כמה מקורות ראשוניים וחלוקה של משאבים.

אחת ההבחנות הראשוניות בכלכלה אקולוגית הייתה כי הכלכלה חייב להיות שיווי משקל בין החומרים הנכנסים לתהליך הכלכלי כחומרי גלם לבין אלו היוצאים ממנו כפסולת. (Ayres and Kneese, 1969; Boulding, 1966; Daly, 1977; Faber et al., 1996; Georgescu-Roegen, 1976; Mayumi, 2001)

ניתוח תשומה-תפוקה (IO analysis) היא חלופה מפותחת לפונקציית הייצור הנאו-קלאסית. מודלים דינמיים של אנליזה כזו עשויים להיות בנויים במסגרת של שיווי משקל אבל הגישה של אנליזת IO שונה מאוד מזו של הגישה של התאוריה של שיווי משקל כללי. טבלת תשומות/תפוקות מייצגת חתך של מפעל תעשיה או כלכלה בנקודה כלשהי בזמן. אין שום חיוב לחשוב על מערכת כזו במסגרת של מודל שיווי משקל במובן של אופטימיזציה, יציבות או נטייה לחזור לשיווי המשקל לאחר הפרעה.

קיימת ביקורת כלפי כלפי האנליזת IO בגלל שהיא משתמשת בהנחה של מקדמים קבועים, אבל לטענת הכותבים יש יותר ויותר מחקרים שמראים שגישה כזו היא מייצגת ביתר דיוק את הייצור בפועל, מאשר פונקציית הייצור הגזירה מסדר שני, שבה משתמשים בתיאור הנאו-קלאסי.

כלכלה אקולוגית התקדמה בתיאור של הקשרים בין פעילות כלכלית, מוסדות חברתיים ומאפיינים סביבתיים באמצעות אנליזה של תשומות ותפוקות ומערכות חשבונאות חבריות, הגרסה המורחבת של אנליזת IO, היא מטריצת חשבונאות חברתית, Social accounting matrix, או SAM. שיטה זו מספקת תיאור תמציתי של הפעילות הכלכלית ושל הקשרים הדו כיוונים בין הסקטורים הכלכליים, מאפיינים של משקי בית, ומוסדות חברתיים. הרחבה נוספת שכולל גם הנהלת חשבונות של משאבי טבע, natural resource accounts, או NRAs מספקת בסיס להכנסת תמיכה בניתוח של משאבי טבע או סביבה במונחים של תשומות ותפוקות.

לפי התפיסה של כלכלה אקולוגית, המערכת הכלכלית נתמכת ומוכלת על ידי מערכת חברתית שנתמכת ומוכלת על ידי מערכת סביבתית. יש ניסיון לתאר את החלפת החומרים והיחסים בתחום הכלכלי, חברתי וסביבתי על ידי מסגרות הניתוח של IO, SAM וNRA בהתאמה. כאשר התיאור הכמותי של הזרמים ניתן על ידי שיטות ניתוח אלה, המודל יכול לשמש כדי לנתח מצבים מורכבים של שינויים בכלכלה, בחברה ובסביבה.

סיכום

טענה רווחת היא כי הכלכלנים חייבים ללכת בנתיב הצר של הכלכלה הנאו-קלאסית בגלל ש"אין חלופה מפותחת היטב". אבל, כפי שמתואר לעיל, החלופה קיימת, אבל היא מחייבת לנטוש את ה"התאוריה המאחדת הגדולה" הפגומה של כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית. במקום תאוריה של הכל, נראה שאנו זקוקים לתאוריות על תאוריות של דברים. הבנה של הכלכלה האנושית דורשת הערכה של חשיבותן של היררכיות, מקריות, וארגון עצמי, והכרה בשבירות של כלכלות שוק בחלל הביופיזי ובייחודיות תרבותית.

בעמוד 25 מופיעה טבלה עם הבדלי הגישות

נושא רעיוני	כלכלת רווחה נאו-קלאסית	חלופה של הכלכלה האקולוגית
ערך יחיד	Reduce value to commensurable monetary units; utility function.	Separate value into incommensurable categories; multi-criteria assessment.
הסוכן הרציונלי	Individual consumers and firms at the centre of analysis.	Analyse humans as social actors, consumers versus citizens.
ניתוח שולי	Comparative statics of marginal changes.	Recognises discontinuous change and total effects
שינוי אבולוציוני	Evolution as constrained optimisation, survival of the fittest view of market outcomes, individual based selection.	Importance of contingency, historical accidents, path dependency. Considers altruism and group selection as well as selfishness.
א-וודאות	Reduce uncertainty to risk. Market outcome focus to decision-making.	Precautionary principle to deal with pure uncertainty. Process-oriented, co-evolutionary focus to decision-making.
קריטריון להחלטה	Efficiency as the sole criterion, usually based on potential Pareto improvements.	Equity, stability, resilience of environmental and social systems.
תהליך הייצור	Theory of allocation of fixed resources; production function.	Production as a biophysical process, thermodynamics; extended IO approach, joint production of goods and polluting wastes.
היוון	Straight-line discounting of future costs and benefits.	Recognises the difference between individual and social valuation of the future; hyperbolic discounting.

מקור

• The Approach of Ecological Economics John M. Gowdy & Jon Erickson, Cambridge Journal of Economics , 29(2), 2005, 207-222.